פוסטים

תוצאות הפריימריז: מכה לח"כים שנלחמו בבנקים

במפלגת העבודה דחקו החוצה ח"כים חברתיים שיצאו נגד מוקדי הכח והכסף הגדול • איציק שמולי, שזכה במקום הראשון בפריימריז, לא מאיים על בעלי האינטרסים, ואולי אפילו להיפך • מצביעי ליכוד? גם לכם אין על מה לשמוח – רשימת המפלגה נראית כמו מפא"י מחוזקת בלוביסטית של התאגידים

| טור אורח: ברק גונן וד"ר הראל פרימק – עמותת צדק פיננסי |

לו היינו מנכ"לים של בנק, טייקונים או בעלי משרד לובינג, תוצאות הפריימריז בעבודה היו גורמות לנו עונג רב. אמנם אנחנו לא מעשנים, אך תוצאות כל כך טובות היו גורמות לנו לשקול לאמץ הרגל חדש ולהדליק סיגר שמנמן. יצאו החוצה עושי הבעיות, ובמקום הראשון נבחר מישהו שאפשר "להסתדר" איתו.

אז מי נשאר בחוץ? איתן כבל (❗), הטראבל מייקר שחוקק חוק חסר תקדים להגבלת פרסום טבק, שטיגן את הבנקים ואת הרגולטורים הכושלים בוועדת פישמן – ועדה היסטורית שנגעה באחד הדברים שאף כנסת לא העזה לגעת לפניה: הכסף הגדול וכוחו להשחית את הכלכלה, העיתונות והדמוקרטיה. גם איילת נחמיאס ורבין, שסייעה רבות להקמת ועדת החקירה, הודיעה שלא תתמודד שוב. יוסי יונה, שהיה מהח"כים הפעילים ביותר בחקיקת החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית ודאג שכל מפלגת העבודה, למרות היותה אופוזיציה, תצביע בעד החוק – נדחק למקום שנראה לא ריאלי (21).

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל

ומי במקום הראשון בפריימריז? איציק שמולי. המטאור הסופר-חברתי – שדקה אחרי שוך המחאה החברתית שהיה בין מוביליה, בצעד בלתי נתפס, לקח צ'ק מנוחי דנקנר וגייס תרומות מבנק הפועלים. מה עשה שמולי בכנסת האחרונה? האם קולו נשמע בנושא ההלוואות לטייקונים, שגורמת לכך שהעושר במשק יתרכז בידי מעטים? לא מצאנו עדות לכך. באופן אישי (ברק), נכחתי בכל דיוני ועדת הרפורמות שדנה בחוק להקטנת הריכוזיות בבנקאות – מעולם לא ראיתי את שמולי בדיונים, על אף שהוא חבר בוועדה. הרי לבנקים בישראל, שהכנסותיהם השנתיות עומדות על מעל 46 מיליארד שקל בשנה, אין באמת השפעה על יוקר המחיה – אז מדוע להקדיש להם זמן?

צ'ופרים לעובדים בגובה 10% מתקציב משרד הרווחה

ואם כבר בבנקים עסקינן, הנה עוד סיפור שממחיש את הבעיה: הבנקים בישראל הם סופר-בזבזניים בהוצאות כח אדם. לפי דו"ח הפיקוח על הבנקים, רק בשנה שעברה הוציאו הבנקים 4.3 מיליארד שקל על "הוצאות שכר בלתי משוייכות". הפיקוח על הבנקים הדגיש בפנינו כי כ-20% מהסכום זה הוא הטבות לעובדים. כלומר, קרוב למיליארד שקל בצ'ופרים – קייטנות, ימי כיף, מלגות, טיסות מסובסדות לחו"ל, אולי קצת סושי. מתנות קטנות שאיכשהו הצטברו לסכום ששקול ל-10% מתקציב משרד הרווחה של מדינת ישראל כולה. מי שמשלם עבור ההוצאות המופרכות הללו הם כלל אזרחי ישראל דרך העמלות והריביות. ביקשנו מהפיקוח על הבנקים להתחיל ולחשוף את עלות ההטבות לעובדים בדו"ח השנתי על הוצאות השכר בבנקים ואנו מקווים שבקשתנו תיענה בדו"ח הקרוב.

הפיקוח דרש מהבנקים להתייעל ולקצץ בהוצאות השכר. הפיקוח לא אמר לבנקים "תתייעלו באמצעות סגירת סניפים"' אלא נתן לבנקים להחליט כיצד להתייעל. הבנקים עשו תרגיל ובמקום לקצץ בשמנת, בצעד ציני ומקומם, הם סגרו סניפי בנק שנמצאים בקרבת אוכלוסיות מוחלשות.  בדיון שיזם בנושא בוועדת הכספים, שמולי סייע, להבנתנו, דווקא לבנקים בכך שעזר להם להסיט את האש הציבורית לכיוון הפיקוח על הבנקים. במקום לדון בבחירה שעשו הבנקים לחתוך במקום שכואב לציבור, הבנקים, בסיוע שמולי, יצרו ביקורת על מי שגורם להם להתייעל בכך שמיקדו את הדיון על סגירת הסניפים. זו דוגמה מקוממת במיוחד, שכן על-ידי התמקדות בחלק קטן מהבעיה (נדאג שלא יסגרו את הסניפים), שמולי גם נתפש "חברתי" וגם לא התעסק עם בעיית העומק האמיתית שגורמת ליוקר מחיה. ניצחון מהיר עבורו שמיצב אותו כחברתי – אך גם עזר לבנקים מבלי לגרום לשינוי מבני.

התנהלותו של שמולי ממחישה כמה קל לנהל פוליטיקה של "מקררים ריקים", כפי שניסח יפה תומר אביטל, בה דואגים למסכנים ולחלשים ביותר בחברה אך לא מטפלים בבעיות העומק הכלכליות. במקום לעסוק בריכוזיות ובגורמי השורש ליוקר המחיה, מקוששים נדבה מבעלי ההון, ששמחים לזרוק כמה אגורות תמורת המשך הסדר הקיים. תופעה זו אינה ייחודיות לשמולי, ניתן למצוא אותה בקרב חברי כנסת מכל המפלגות.

מילה על הפריימריז בליכוד

אם אתם מצביעי הליכוד, אל תשמחו יותר מדי לאידה של מפלגת העבודה. בפעם הבאה שתוציאו משכורת יומית על מונית לנתב"ג, חישבו על ישראל כץ שבלחץ נהגי המוניות, מתפקדי הליכוד, הליכוד מנע את כניסת אובר לישראל. כשתזמינו סנדוויץ' בטרמינל במחיר מופקע, חישבו על פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה, שדואג כי הרשות שלו תרוויח 2.8 מיליארד שקל בשנה – על חשבוננו כמובן.

עוד ברשימת הליכוד נמצא את חיים כץ, שנהיה מולטי מיליונר ממניות גז בעודו חלק מממשלה שקידמה את מתווה הגז. יחד איתו נבחרה מנהלת הלשכה שלו, אתי עטיה, שלפי דו"ח מבקר המדינה קיבלה שכר מהתעשייה האווירית למרות שלא עבדה בה. ואיך אפשר בלי קרן ברק, לוביסטית לשעבר של חברות סיגריות, סלולר, ביטוח ונפט – שיודעת לסייע היטב לבעלי האינטרס. אפרופו סיגריות, יהודה גליק, המתנגד הבולט ביותר לתעשייה זו, דווקא נפלט מהרשימה.

לדעתנו, הולך להיות קשה בכנסת הקרובה: קשה לארגונים החברתיים וקשה ולאזרחי המדינה. סיגרים שמנמנים הודלקו השבוע במשרדי הלוביסטים הגדולים במשק.

מח"כ איציק שמולי נמסר בתגובה: 

המאבקים והחוקים שח"כ איציק שמולי הוביל בקדנציה האחרונה, גם אם באופן קבוע מתקבלים בזלזול ובביטול על ידכם, שינו את חייהם של מאות אלפי ישראלים במדינה. לא אחת מאבקים אלו היו כרוכים במאבקים קשים מול מוקדי עצמה וכוח כמו חברות ביטוח, בנקים, תאגידי המים, המוסד לביטוח לאומי ועוד. לא בכדי זכה ח"כ שמולי בכל אות אפשרי בכנסת, ורק בשנה האחרונה נבחר לח"כ המצטיין של המכון הישראלי לדמוקרטיה והח"כ החברתי ביותר בכנסת בפעם החמישית.

כל התרומות שהתקבלו למען הפרויקט הועברו עד האגורה האחרונה לטובת המיזם החברתי החשוב "תוצרת הארץ" בעיר לוד, שכולל כבר מאות סטודנטים שמובילים שם, כמו גם במקומות אחרים, שינוי חברתי עמוק במקומות הקשים ביותר. ח"כ שמולי מאוד גאה במיזם הזה ועל חלקו בו.