פוסטים

מי משקיע עשרות אלפי שקלים בקידום משה פייגלין?

עמוד הפייסבוק "Make Israel Great Again" מוקדש כולו לקידום מפלגת זהות בראשות משה פייגלין. מפעילי העמוד, המשקיעים עד עשרות אלפי שקלים בחודש בפרסום ממומן, מסרבים להזדהות. "זהות": העמוד איננו קשור למפלגה, גם לנו לקח זמן לגלות מי המפעילים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ניר בן-צבי, עידן בנימין |

עמוד הפייסבוק "Make Israel Great Again" (ידוע גם בקיצור "MIGA") הוקם במרץ 2017 ופועל מאז סביב מטרה אחת מרכזית: קידום המועמדות לכנסת של משה פייגלין והמפלגה בראשה הוא עומד – "זהות". 

בראשית הדרך, העמוד המזהה עצמו כיום כ"עמוד תומכים של מפלגת זהות", נקרא בכלל "ערבים למען זהות – عرب من أجل هويه" – ועסק בין היתר בפרגון לבני המגזר הערבי המשרתים בצבא וכאלה התומכים במפלגת זהות. בספטמבר 2017 שונה שמו של העמוד לזה הנוכחי, והפעילות עברה להתמקד בקידום המפלגה, בין היתר באמצעות סרטונים מושקעים המופקים, ככל הנראה, בידי מפעילי העמוד עצמו. בדף הפייסבוק אף שולב לינק מיוחד שמוביל ישירות לעמוד התמיכה הכספית באתר המפלגה.

פרסום של עמוד MIGA בתחילת דרכו, כאשר עוד נקרא "ערבים למען זהות" (יוני 2017)

לאחר עלייה חדה בחודשים האחרונים, הגיע העמוד ל-115 אלף עוקבים. לשם השוואה, לעמוד של מפלגת השלטון, הליכוד, ישנו כ-57 אלף עוקבים, למפלגת העבודה 73 אלף ולעמוד של מפלגת זהות עצמה רק כ-30 אלף עוקבים.

בשוק הישראלי המצומצם, צמיחה כה מהירה של דף פייסבוק – בעיקר כזה שעיקר תוכנו פוליטי – יכולה להתאפשר כמעט אך ורק באמצעות פרסום בתשלום ברשת החברתית. ואכן, מבדיקת "שקוף" עולה כי מפעילי העמוד משקיעים סכומי כסף משמעותיים בקידום מסריהם.

עד 110,000 שקל בפחות משלושה שבועות

באמצעות מערכת Ad Archive של פייסבוק, ביצענו ניתוח של נתוני המודעות שפורסמו בעמוד "MIGA" על-פני כשלושה שבועות (27/2 ועד 17/3). בתקופה זו, הועלו בעמוד 185 מודעות, בהן הושקע תקציב לפי החלוקה הבאה (בדולרים אמריקאים; המערכת של פייסבוק מציגה רק טווחים):

סכום שהושקע בפרסום מספר מודעות בטווח
מתחת ל-$100 157
בין $100 ל-$499 25
בין $500 ל-$999 3

כלומר: בהתבסס על הנתונים הנ"ל, ניתן ללמוד כי מפעילי העמוד השקיעו לכל הפחות כ-15 אלף שקל בקידום ממומן בתקופה המדוברת, וייתכן כי אף הגיעו לסכום כולל של עד כ-110 אלף שקל (כאמור, בפחות משלושה שבועות). נתוני האמת נמצאים כנראה איפשהו באמצע.

הערה טכנית: ספירת מודעות במערכת Ad Archive

במערכת Ad Archive, כל קומבינציה של תוכן-קהל נספרת כמודעה בודדת. כלומר, אם סרטון אחד פורסם לעשרה קהלים שונים במקביל, הוא יוצג במערכת כעשר מודעות שונות, שלכל אחת מהן תקציב נפרד (וכך גם אנחנו ביצענו את הספירה).

פרסום מודעה בודדת ל"קהלים" רבים היא דרך הפעולה הסטנדרטית בשיווק דיגיטלי, כאשר מערכת הפרסום אף יודעת "להחליט" לבד כיצד לחלק את התקציב, לפי יעילות הפרסום הספציפי בכל קהל יעד.

מי מפעיל את MIGA?

אז מי משקיע עשרות אלפי שקלים בחודש בקידום מפלגה המתמודדת בבחירות? פנינו ל-MIGA לברר וקיבלנו מענה במהירות: "אנחנו שלושה אנשים פרטיים אנונימיים". האדם שענה בשם העמוד הכחיש כל קשר בין MIGA לבין מפלגת זהות עצמה. גם במפלגה מכחישים בתוקף קשר כזה, ואף ציינו כי גם להם "לקח זמן להגיע לזהות המפעילים".

התכתבות עם אחד ממפעילי העמוד MIGA

ניסינו לברר עם מפעילי העמוד כמה כסף הם השקיעו עד עתה בפרסום ברשת החברתית, אך הם סירבו למסור את הנתונים. כאשר העלינו את האפשרות שמדובר במימון בחירות אסור (בהתאם לחוק V15, שביקש להכפיף ארגונים פוליטיים חוץ-מפלגתיים לפיקוח מבקר המדינה), כתב המשיב כי בדק את החוק וחובת הדיווח חלה רק מסכום של 100 אלף שקל (הוא צודק).

כיצד יוכל מבקר המדינה – הגורם האחראי לפקח על מימון בחירות – לבדוק את סכום ההוצאה המדויק? הוא כנראה לא יצליח לעשות זאת, אלא אם יקבל סיוע ישיר מחברת פייסבוק שמחזיקה את המידע. הכדור עתה בידי המבקר.

הודעת העמוד על הגעה ל-100,000 עוקבים (מרץ 2019)

מי עומד מאחורי העמוד מפסיקים לחלום?

ביום בו הושקה בישראל מערכת Ad Archive (לפירוט נוסף אודות המערכת), החלו בפייסבוק להוריד מהאוויר מודעות בעלות תוכן פוליטי בעמודים שלא עברו את תהליך האישור הנדרש. במקביל, תקלה טכנית במערכת מנעה מהארגונים השונים לסיים את אותו תהליך אישור מול פייסבוק.

כך נוצר מצב שמרבית המפלגות בישראל – שבימי קמפיין הבחירות משקיעות סכומים גבוהים בפרסום יומיומי בפייסבוק – נתקעו ללא יכולת להעלות מודעות חדשות.

באותו היום (19/3), במה שנראה כי ניסיון לעקוף את הפילטרים של פייסבוק, צץ לו דף חדש בשם "מפסיקים לחלום". עם הקמתו העלה העמוד פוסט בודד שכותרתו "מצע זהות התוכנית הכלכלית", אליו צורף סרטון שנראה כי הופק בידי מפלגת זהות. מפעילי העמוד אף ניסו לקדם את הפוסט בכסף, אך התוכן "נתפס" מהר מאוד בידי המערכת של פייסבוק, שהסירה את המודעה.

מפעילי MIGA הכחישו קשר לעמוד. ממפלגת זהות לא התקבלה תגובה בנושא זה נכון למועד פרסום הכתבה.

המודעה שניסה להעלות העמוד "מפסיקים לחלום"

תגובות

מחברת פייסבוק נמסר:

We believe that transparency around ads that relate to politics holds us and advertisers more accountable. In order for an advertiser to run an ad that relate to politics and target people in Israel, the advertiser must go through an ad authorization process and add a “Paid for by” disclaimer on their ad.

Our tools will monitor and take down most ads that relate to politics that don’t include the “Paid for by” disclaimer. However, if anyone sees an ad that relates to politics without a “Paid for by” disclaimer, we encourage them to report it by tapping the three dots in the top right corner of the ad.

The ads from “Make Israel Great Again” were reviewed and determined to relate to politics. Because they did not contain “Paid for by” disclaimers, these ads were disapproved and added to the Ad Library for seven years.

כמה פוסטים נעלמים מהאינטרנט בשנה לבקשת המדינה?

| ניר בן-צבי |

מחלקת הסייבר במשרד המשפטים ביקשה להסיר 12,351 "תכנים פוגעניים" מהאינטרנט בשנת 2017 – כך עולה מתשובת המשרד לבקשת חופש מידע של "שקוף".

מדובר בפוסטים, ציוצים, תמונות וסרטונים שלכאורה עוברים על חוקי המדינה. לדברי משרד המשפטים, 9,016 בקשות היו קשורות לעבירות המזוהות עם ארגון טרור, 3,211 לעבירות הסתה ו- 124 בקשות "אחרות" (פגיעה בפרטיות, "חוק הסרטונים", הפרת איסור פרסום, פרסום שירותי זנות ועוד).

ביחס לשנת 2018 נמסר לנו כי "טרם הושלם הליך איסוף הנתונים".

למה בעצם המשרד פירט בתגובתו רק "בקשות הסרה"? כי למדינה אין יכולת טכנית (לפחות לא באופן חוקי) להוריד תכנים מהמרשתת. היא צריכה לפנות לגוגל, פייסבוק, טוויטר וכו' בשביל שהמידע יוסר. ומה מסתבר? שרק 85% מהבקשות התקבלו בידי החברות באופן מלא, ועוד 3% באופן חלקי. זה אומר שיש כ- 1480 תכנים שונים שהמדינה רצתה להסיר אך לא הצליחה.

זה מדהים, משני כיוונים:

  1. ראו איזה כוח אדיר נמצא בידי חברות האינטרנט הגדולות – עד כדי כך שלמדינה אין יכולת לאכוף את חוקיה (כפי שהיא מבינה אותן).
  2. מה פשר המידע שמחלקת הסייבר ביקשה להעלים ובסוף נשאר באינטרנט? טעות צנזורה של 12% היא לא שולית בכלל.

מי מפקח על המדינה?

הנקודה השנייה מעלה שאלה: מי מפקח פה על המדינה? פייסבוק וגוגל? הרשתות החברתיות הן כיכר העיר החדשה, ולכן השתקה של אנשים בהן – בין אם בידי פוליטיקאים שחוסמים מגיבים בלי סיבה ובין אם בידי משרד המשפטים – חייבת להיעשות בצורה מבוקרת.

אנחנו לא מקבלים מצב בו הממשלה ותאגידי ענק קובעים מה הציבור יראה ברשת  – ללא פיקוח. לכן ביקשנו לקבל את הפירוט של בקשות ההסרה עצמן. המשרד סירב. בימים אלה אנחנו עוברים לשלב הבא, ומגישים עתירה מנהלית בשביל לקבל את המידע החסר, בליווי עו"ד יהונתן קלינגר והקליניקה שהוא מוביל למאבק בתביעות השתקה.

בתשובתו הראשונית טען משרד המשפטים כי "מלכתחילה הסרת-התוכן מתבקשת על מנת למנוע את הפגיעה הנעוצה בפרסומו". אנחנו מסכימים שתוכן רגיש אכן לא אמור להיות מפורסם מחדש – ולכן בעתירה התחייבנו שלא נעשה זאת. טובת המדינה היא כמובן גם השיקול שלנו, ולכן אנחנו רק מבקשים לפקח ולוודא שלא מתקיימת סתימת פיות לא הכרחית.

עו"ד קלינגר מסביר: "העתירה שהגשנו חשובה במיוחד כי עד היום לא היתה ביקורת על הפרקליטות בתחום זה. אף אחד לא ידע כיצד מטופלות הבקשות, מה שיקול הדעת של הפרקליטות בהגשת בקשות אלה ואיך הן מטופלות על ידי פייסבוק וגוגל".

אבסורד הפיקוח הציבורי

ולסיום: זה אבסורד שאנחנו צריכים לגייס עו"ד ולשלם על העתירה (1977 ש"ח נכון להיום, בעבור אגרת פתיחת תיק) – רק בשביל להילחם על קבלת מידע כה בסיסי. אבל אנחנו עושים זאת כי זה חשוב, וכי זה תפקידנו בפיקוח על השלטון בעבורכם – הציבור הרחב.

מאמינים במה שאנחנו עושים? רוצים לחזק אותנו ולקבוע על מה נעבוד? הצטרפו אלינו בתמיכה קבועה, כל שקל עוזר.

איך פוליטיקאים אוספים מכם לייקים מבלי שתדעו

לקראת הבחירות המקומיות הקרבות אנו מגלים תופעה חדשה ומעצבנת: פוליטיקאים משתלטים על דפים העוסקים בנושאים ציבוריים, והופכים אותם לשלהם. המשך קריאה…