פוסטים

בדיקת "שקוף": פרופילים החשודים כמזויפים מעודדים חזרה לישראל בקבוצת הפייסבוק של רשות החדשנות

בקבוצת פייסבוק סגורה שמפעילה רשות החדשנות, המיועדת לישראלים החיים בחו"ל, פועלים חשבונות הנראים פיקטיביים. המשתמשים המפעילים את אותם חשבונות מעודדים חזרה לישראל, באמצעות פרסום פוסטים על הקושי שבשהות בחו"ל והרצון לחזור לחיות בארץ – תוך התחזות לישראלים. רשות החדשנות: "כל התראה על פרופיל מזויף, ניסיון למכירת מוצרים או שיח לא הולם נבדקים ומטופלים באופן מידי"

| יעל פינקלשטיין |

בקבוצת הפייסבוק של רשות החדשנות, "חוזרים לישראל – שאלות, תשובות והתייעצויות", חברים כ-7,700 משתמשים ומשתמשות, והיא מיועדת לשאלות, התלבטויות והכוונות בנושא החזרה לישראל.

לקבוצה הסגורה ניתן להצטרף רק באמצעות הזמנה של חברים קיימים, או באישור מנהלי הקבוצה. בדיקת "שקוף" מגלה כי למרות דרישות אלה, בקבוצה פעילים פרופילים עם תמונות לא מקוריות, שמות מזוייפים ופוסטים עם שגיאות בעברית.

כיצד הגיעו הפרופילים האלה לקבוצה, ומה מטרת הפעילות שלהם בה?

קבוצת הפייסבוק של רשות החדשנות. תמונה: צילום מסך, פייסבוק

 

"מקנאה במי שחזר"

לחשבונות החשודים כמזויפים שמצאנו יש מכנה משותף: כולם מתבטאים בעד חזרה לישראל. 

חשבון בשם "אורטל" למשל, שתמונת הפרופיל בו לקוחה מאתר שמציג עיצובי שיער, וששם המשתמש שלה בפייסבוק הוא בכלל "שירן", כתבה בקבוצה את הפוסט הבא: "כשאת יושבת בבית או עובדת כול הזמן ואז רואה את המשפחה בארץ יוצאים מבלים נהנים ואז שואלת את עצמך Why I’m here?". 

לצד שם כל פרופיל בקבוצה, כתוב אם הצטרף אליה דרך חברים או לא. לצד פרופיל זה לא מופיעה הצטרפות דרך חברים – מה שמעלה את החשד כי הצטרף לקבוצה באישור ההנהלה.

בהזדמנות אחרת כתבה: "אז מה הסיבה שגרמה לכם לחזור? אני באמת רוצה לדעת אם מישהו פה נהנה קצת מהחיים? כי חוץ מעבודה בית אני לא רואה כלום או אולי זה רק אני". הפוסטים עוררו כל אחד כ-100 תגובות רגשיות של ישראלים, מזדהים יותר ופחות.

הרשתות החברתיות מלאות בחשבונות פיקטיביים. אביעד אלישר, דוקטורנט במחלקה להנדסת מערכות תוכנה ומידע וחוקר במעבדות הסייבר באוניברסיטת בן גוריון, הסביר לנו על הסכנה שבתופעה – ועל החלק שלנו בה. "חשבונות מזויפים מאפשרים לשנות את השיח ברשת, ולגרום לאנשים לאבד את האמון בידיעות שהם צורכים: אחרי ששמעו משהו בתקשורת, הם מגיעים לרשתות החברתיות ורואים שם דברים אחרים, ואז הם כבר לא ידעו במה להאמין. בעזרת החשבונות האלה אפשר להפיץ 'פייק ניוז' בקלות, אבל בסוף צריך לזכור שבני האדם הם אלה שאשמים בפייק ניוז – הם אלה שלא בודקים את המידע ומפיצים אותו, גם בלי עזרת החשבונות הפיקטיביים".

פוסט אחר נכתב על ידי פרופיל בשם "דניאלה" – שתמונתה לקוחה מהאתר פינטרסט – ובו מספרת הכותבת על הבדידות שבחיים בארצות הברית, ומסכמת: "מקנאה במי שחזר". לאחר תגובות לפוסט שטענו כי מדובר בזיוף – הפוסט נמחק.

בתגובות לחלק מפוסטים נוספים של אותם חשבונות, העלו חברי הקבוצה את החשד כי לא מדובר במשתמשים אמיתיים. כמה מהם אף פנו להנהלת הקבוצה, ותהו מדוע מתאפשרת פעילות של פרופילים כאלה – אך לטענת הפונים לא התקבלה תשובה. מאז תחילת כתיבת כתבה זו הצטרף לפחות פרופיל אחד שנראה מזויף לקבוצה, גם הוא באישור ההנהלה.

בשלב זה לא ברור מי עומד מאחורי אותם פרופילים פיקטיביים.

 פנינו לרשות החדשנות ושאלנו מדוע מאושרת פעילות של חשבונות מזויפים בקבוצה.

מרשות החדשנות נמסר: 

"אנחנו מודים לכם על הפנייה. מהימנות משתתפי הקבוצה ואיכות השיח שמתנהל בה חשובים לנו.
כל התראה על פרופיל מזויף, ניסיון למכירת מוצרים או שיח לא הולם נבדקים ומטופלים באופן מידי. במידת הצורך, וכפי שנהגנו במספר מקרים בעבר, אנו גם מסירים את המשתמשים וחוסמים אותם מפעילות עתידית.
בקבוצה מתנהל שיח פורה שמסייע בהכוונה הנדרשת לישראלים בחו"ל מענף ההיי טק, וכמדיניות אנחנו ממעטים להתערב ועושים זאת רק במקרים חריגים או במענה לתלונות".

איך פרסום פוליטי ברשתות החברתיות פוגע בך ולמה פייסבוק חייבת לחשב מסלול מחדש

פייסבוק מאפשרת פרסום מודעות פוליטיות שקריות. השילוב של פרסום ממוקד, פוליטיקה ושקרים – עלול לשבש את הבחירות במדינות דמוקרטיות. מה המשמעות של זה ואיך אפשר להילחם בהחלטה המקוממת של פייסבוק גם בישראל

| תומר אביטל |

אליזבת וורן, הסנאטורית המתמודדת על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב, יזמה תרגיל מחוכם: היא יצרה מודעה שקרית, הטוענת שמייסד פייסבוק מארק צוקרברג הודיע שיתמוך בנשיא טארמפ בבחירות לנשיאות של 2020. כלי תקשורת אחרים היו כנראה מסרבים לפרסם מודעות המכילות שקר כה בוטה.

אבל פייסבוק? אישרה את המודעה והחלה להפגיז את הגולשים.

Image may contain: 1 person

המודעה של וורן

 

כן, פייסבוק כיום מאפשרת לפוליטיקאים להגדיר קהלים ולפרסם מודעות ממומנות שיצוצו להם שוב ושוב בפיד. אבל מסתבר שפייסבוק מאשרת תוכן של מודעות גם אם המידע שמופיע בהן הוא המצאה מוחלטת, גם אם מדובר בשקר גמור. 

מדוע פייסבוק מסכימה להדהד מידע שקרי?

ההסבר הרשמי: מדובר בפלטפורמה שאינה כלי תקשורת. אה, והם גם לא רוצים לצנזר נבחרי ציבור. מנכ"ל פייסבוק מרק צוקרברג, וסמנכ"לית התפעול שלו, שריל סנדברג, הסבירו לאחרונה ש"זה המחיר של חופש הביטוי" וצוקרברג אף המשיך להגן על התפיסה הזו גם בצליבה שעשו לו לאחרונה בקונגרס האמריקאי.

חבל שפייסבוק מתאמצת כל כך לטאטא מתחת לשטיח את ההסבר לדעתי האמיתי (ולמען האמת ההגיוני): הם פשוט רוצים את הכסף.

זה טבעי, ואפילו מחויב המציאות – חברה רוצה למקסם את הכנסותיה. זו ההצדקה שלה בעולם, וכל עוד היא שומרת חוק – לא אמורה להתעורר בעיה.

 

האם הרשתות החברתיות הן כמו כל חברה אחרת?

בשביל זה נולדו רגולטורים:  הם אמורים לכפות על חברות מסחריות אמות מידה שיגנו על הציבור. פרלמנטים ופקידים אמורים לצפות ממעוף הציפור על מארג השיקולים, וכך לאזן בין צרכי חברות להרוויח כסף, לבין האינטרסים של הציבור הרחב. אז כל עוד החוק נשמר – פייסבוק בסך הכל פועלים כמו ככל חברה אחרת.

אלא ששיקרתי בפסקה האחרונה, ולמרות שאם הייתי מפרסם זאת כמודעה פוליטית בפייסבוק איש לא היה מרים גבה, אערוך לעצמי בדיקת עובדות קצרה: 

מארק צוקרברג

פייסבוק דואגת שהמגרש יישאר עקום

  1. לבחון את הסוגיה הזו רק דרך ההגדרה המוגבלת של 'אי עבירה על החוק', משולה לעריכת ביקורת לבניין רב קומות אחרי ביקור בקומה הראשונה בלבד. 

מי שיעלה קומה, יגלה שפייסבוק והקולגות שלה בעמק הסיליקון מוציאות עשרות מיליוני דולרים על תרומות לפוליטיקאים ועל לוביסטים מקצוענים. האחרונים פועלים ללא הרף מול נבחרי ציבור ולוחשים באוזניהם במטרה להשאיר את המגרש עקום ולשמר את המצב הקיים והמיושן לפיו רשתות חברתיות יכולות להתנער מאחריות לתוכן המופיע אצלן, אפילו אם דוחפים אותו בכסף רב.

במילים אחרות, סכומי העתק הזורמים ללובי ולכיסי הפוליטיקאים מספק לחברות יתרון משמעותי אל מול הציבור הרחב והחסר אמצעים וחיבורים.

אז נכון, פייסבוק שומרת חוק – אך היא גם דואגת שהוא לא ישתנה לרעתה.

  1. אפילו אם אתם קפיטליסטים טהורים יותר מאדם סמית', גם בהסתכלות ארוכת טווח, טועה פייסבוק בכך שהיא מסרבת לקחת אחריות על המודעות המתפרסמות בפלטפורמה שלה.

נכון, בטווח הקצר היא גורפת הון; טראמפ מוציא, לפי וורן, כמיליון דולר בשבוע על מודעות. בישראל, גרפה פייסבוק עשרה מיליון שקלים מפרסום פוליטי בחודש שלפני הבחירות. 

אלא שבטווח הארוך, המוניטין של פייסבוק נפגע. אקטיביסטים וחוקרים מציפים את הנושא ומבקרים את ההתנהלות המסוכנת הזו. בסופו של יום, סביר להניח שיעלו פוליטיקאים שיירקחו פתרונות הרבה יותר קיצוניים מבדיקת עובדות טרם אישור מודעות (לוורן, למשל תוכנית לפירוק פייסבוק, גוגל ואמזון).

במילים אחרות, בטווח הרחוק דיו – גם פייסבוק עשויה כנראה להפגע מההתנהלות האנטי דמוקרטית הזו.

הפינות הקבועות: איך זה משפיע עליך ומה צריך לשנות?

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): פייסבוק כיום מאפשרת לפוליטיקאים להגדיר קהלים ולפרסם מודעות ממומנות שיצוצו להם שוב ושוב בפיד. מדובר בכלי שיווקי מהיעילים בעולם המודרני, שכנראה לא מעט מנהיגים חבים לו את ניצחונם בבחירות – ומושלים בזכותו עליך ועלייך. אבל כל עוד מתאפשר לקדם תוכן ממוקד גם הוא עשיר בשקרים ומניפוליציות – אז זה עלול לשבש בחירות ולהעלות לשלטון רק את שלו שטובים במניפולציות.

מעש"י (מה צריך לעשות כדי שיתוקן): כל אחד מאיתנו יכול לדרבן פוליטיקאים ישראלים לעסוק בנושא. הם אמנם מגיעים לטפל בסוגיות בדרך כלל בעשרים שנות איחור, אך אם נלחץ מספיק, הם יתעוררו. חשוב להדגיש: בישראל אפשר לתבוע מפייסבוק דין וחשבון ושינוי הכללים המקומיים, ללא תלות והמתנה לראות מה יקרה קודם בארה"ב או במדינות אחרות. אסור לשכוח זאת – המדינה, כל מדינה, בשטחה היא הריבון.

עד אז מומלץ שתפעילו קריאה ביקורתית במהלך הגלילה בפיד. כי, כפי שהבנתם, מה שכולנו רואים ברשתות חברתיות – זה בדרך כלל לא חדשות, אלא פרסומות מוסוות שמישהו רצה שתראו.

טוויטר הוכיחו שזה אפשרי

בצעד אמיץ מנכ"ל טוויטר כבר אסר על מודעות פוליטיות משום ש"הדמוקרטיה אינה מוכנה לטפל בהן". אנשי טראמפ הודיעו שזו החלטה טיפשית שתעלה לטוויטר מיליונים רבים, אך טוויטר מסרה כי מדובר בטיפה בים (המודעות הפוליטיות לבחירות האמצע בארה"ב ב-2018 ייצרו לטוויטר הכנסות של פחות מ-3 מיליון דולר, מתוך הכנסות של 3 מיליארד דולר ב-2018).

הגיע הזמן שהפוליטיקאים הישראלים יתעוררו ויחלו לדון בנושא – כן, גם בפגרה.

הליכוד הוציא כמעט 3 מיליון שקל על פרסום בפייסבוק בחודש שקדם לבחירות הקודמות – ועכשיו שוב בחירות

הוצאות המפלגות על פרסום בפייסבוק נחשפות: בחודש שקדם לבחירות לכנסת ה-21, הושקעו בישראל כ-9 מיליון שקל על פרסום בסוגיות פוליטיות. תקציבי המפלגות מקורם בכסף ציבורי והם אינם שקופים – ועתה אנו עומדים בפני מערכת בחירות נוספת שרק תחריף את החובות

| ניר בן-צבי |

ערב הבחירות, הפרסום הפוליטי ברשתות חברתיות הפך את כיכר העיר הדיגיטלית לזירת מניפולציות. התעמולה החדשה המאפשרת כיוון המודעות לקהלים ספציפיים ברמת דיוק כירורגית, לא מאפשרת לנו להצביע חכם יותר אלא אולי להיפך – היא מחזירה אותנו להצביע מהבטן – ודווקא בעידן שבו המידע זמין לכל. מהנתונים שאנחנו מפרסמים היום עולה עוד זווית בעייתית לתופעה: כסף ציבורי קונה כוח חדש וכמעט בלתי מוגבל.

באמצע מרץ, השיקה פייסבוק את מערכת "Ad Archive" בישראל. מאותה נקודה, כל אדם או עמוד המעוניינים לקדם בתשלום פוסטים עם תוכן פוליטי, חייבים לעבור הליך הזדהות והרשמה אל מול פייסבוק שחושפים את זהות המממן. המודעות מסוג זה מרוכזות וחשופות לציבור באתר ייעודי. המערכת אמנם אינה חפה מבעיות – אך היא יצקה מעט שקיפות לתוך החושך הגדול של פרסום אנונימי ברשת החברתית הגדולה מכולן.

לאחרונה פרסמה פייסבוק דו"ח המסכם את הפרסום הפוליטי בישראל בחודשים מרץ-אפריל (בפועל, עד ה-9 באפריל, יום הבחירות לכנסת ה-21) – ממנו עולה כי בתקופה האמורה הועלו כ-10,000 מודעות תוכן ממומן בהשקעה של כמעט 9 מיליון שקל. למעלה מ-80% מהפרסום הגיע ישירות מהמפלגות שהתמודדו בבחירות (את העיבוד שלנו לנתונים תוכלו לראות פה).

המפלגות הוציאו מיליונים, חלקן הפסידו בגדול

בראש הרשימה, עם הוצאה הגבוה פי 2.5 מהמפלגה הבאה אחריה, ניצבת הליכוד: 700 מודעות בסכום כולל של כ-2.8 מיליון שקל. ההשקעה התחלקה בין כמה עמודי פייסבוק, בהם: העמוד הרשמי של המפלגה בעברית, עמוד ייעודי בשפה הרוסית (תחום שבו המפלגה צפויה להשקיע משמעותית יותר בבחירות הקרובות, במטרה לפגוע באביגדור ליברמן), העמודים של השרים גלעד ארדן וישראל כ"ץ, וכן "זזים ימינה" – פרויקט שהחל כאנונימי והתגלה לבסוף ככזה השייך לליכוד. עם זאת, עיקר הסכום (כ-2.1 מיליון שקל) הושקע בעמוד של ראש הממשלה נתניהו.

הגופים המובילים בפרסום פוליטי סביב הבחירות באפריל – לחצו על התמונה לרשימה המעובדת שהכנו

בשולי הדברים יש להוסיף כי ייתכן והוצאות קמפיין המפלגה בפייסבוק היו גבוהות אף יותר, זאת בשל השימוש הנרחב והמתוחכם שנעשה בכלים דיגיטליים, דוגמת צ'אט-בוט לניהול שיחות טלפון למצביעים מתלבטים. על כך יש להוסיף כי התקציב של המפלגה עצמה, בדומה לתקציבן של יתר המפלגות, איננו שקוף (ראו הרחבה בהמשך). הניתוח שביצענו עקיף, ולכן לא מן הנמנע כי הסכומים גדולים עוד יותר.

כחול לבן והעבודה הן הבאות בתור, עם השקעה של כ-1.2 מיליון ו-900 אלף שקל (בהתאמה). מעניין לראות את הפער באסטרטגיית הפרסום בין המפלגות: בעוד כחול לבן והעבודה העלו כמות גבוהה של מודעות אך השקיעו פחות כסף בכל מודעה (834 שקל בממוצע למודעה אצל כחול לבן, 554 שקל בעבודה) – בליכוד השיווק היה הרבה יותר ממוקד (3976 שקל למודעה, בממוצע). הדבר מעיד ככל הנראה על הידע הנרחב שצברו בליכוד בשיווק דיגיטלי – הן בבניית קהל יעד מדויק והן ברמת התוכן של הפוסטים – באופן המאפשר ניסוי וטעייה מינימליים.

המפסידות הגדולות, באופן לא מפתיע, הן זהות והימין החדש – שהשקיעו 420 ו-390 אלף שקל (בהתאמה) על מאות מודעות שונות בפייסבוק – אך לא נכנסו לכנסת ועל כן יסתפקו במימון מפלגות נמוך משמעותית מזה שיכלו לקוות לו. זהות כבר פתחה בקמפיין מימון המונים לכיסוי חוב של מיליון וחצי שקל שנותר מהקמפיין, אך גייסה רק כ-10% מהסכום בשבועות האחרונים.

תצלום מסך מקמפיין גיוס הכספים של מפלגת זהות. חוב של מיליון וחצי שקל מהקמפיין.

הבעיה האמיתית: הכסף ציבורי אבל התקציב לא שקוף

חשב הכנסת, חיים אבידור, אמר בשבוע שעבר כי החובות של המפלגות מהבחירות האחרונות עומדות על 62 מיליון שקל. סכום זה, להערכתו, צפוי לעלות לכ-200 מיליון בשל מערכת הבחירות הנוספת.

כמה חייבת כל מפלגה בעקבות הבחירות לכנסת ה-21? אנחנו לא יודעים. התקציבים אינם שקופים ואנו תלויים בדו"ח של מבקר המדינה על התנהלותן בשביל להיחשף לנתונים. עשויים לחלוף עוד חודשים רבים עד פרסום דו"ח זה.

המצב שנוצר עתה חריג במיוחד, שכן המפלגות רגילות בשגרה להיכנס לחובות כבדים בתקופת הבחירות – אותן הן מכסות באופן הדרגתי באמצעות מימון מפלגות שוטף המגיע להן על-פי חוק, בהתאם להישגים בבחירות. בשל ההחלטה לפיזור הכנסת, המפלגות לא יהנו מהמימון החודשי, ויש להניח כי ישקיעו שוב סכומים משמעותיים בקמפיינים חדשים.

האם ינהגו באחריות? ניתן לנחש בזהירות כי גם בסבב הזה, ישפכו המפלגות מיליונים רבים על הקמפיינים, בין היתר עבור מודעות בפייסבוק.

מה המצב מעבר לים? הנשיא טראמפ השקיע כמעט 5 מיליון דולר ב-2019 לבדה

דו"ח הוצאות הפרסום הפוליטי של פייסבוק מתפרסם במספר הולך ומתרחב של מדינות, ביניהן ארה"ב (שהייתה המדינה הראשונה בה השיקה פייסבוק את המערכת).

כתבה נרחבת של הניו-יורק טיימס ניתחה את הוצאות הפוליטיקאים האמריקאים על פרסום בפייסבוק לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020, וגילתה כי הנשיא המכהן טראמפ (מטעם המפלגה הרפובליקנית) השקיע במהלך 2019 משמעותית יותר מכל מועמד דמוקרטי בודד – כמעט 5 מיליון דולר – וזאת למרות שטראמפ כנראה לא יאלץ להתמודד בבחירות פנימיות במפלגתו לפני הבחירות.

ג'ו ביידן, סגן הנשיא לשעבר ואחד המועמדים המובילים מטעם הדמוקרטים, היה היחיד שהצליח להתחרות בטראמפ, כאשר בחודש שלפני הבדיקה של הטיימס (אפריל 2019), מיד לאחר שהכריז על התמודדותו במירוץ, הוציא כמיליון דולר על פרסום בפייסבוק (יותר מההוצאה של טראמפ בתקופה המקבילה).

פרסומות פוליטיות – לא רק מטעם מפלגות

לא רק מפלגות העלו מודעות עם תוכן פוליטי בתקופת הבחירות – ברשימה נמצאים גם גופים עצמאיים עם אג'נדה פוליטית דוגמת "מפקדים למען ביטחון ישראל", "אם תרצו" ו-"Make Israel Great Again" – לצד גופים ממשלתיים, בראשות ועדת הבחירות המרכזית ומשרד הפנים, שפרסמו בעיקר מידע טכני על אופן ההצבעה, פריסת הקלפיות וכדומה.

גוף אזרחי אחד ששווה להתעכב עליו הוא "הברית הישראלית" – הממוקם במקום הרביעי ברשימת המפרסמים, עם השקעה של כ-750 אלף שקל. הברית הישראלית אינו גוף פוליטי באופן מוצהר, אך רוב פרסומיו עסקו במסרים המרמזים להחלפת השלטון הנוכחי ("שמים סוף ליוקר המחייה – מצביעים לממשלה שעובדת בשבילנו", "מצביעים למפלגות שילחמו בעד תחבורה ציבורית בשבת" ועוד).

מודעת פייסבוק של ארגון הברית הישראלית מראשית חודש אפריל 2019

חוק V15 קובע כי גם ארגונים פוליטיים חוץ-מפלגתיים מחויבים בדיווח למבקר המדינה ולעמוד לביקורת על פעילותם בתקופת בחירות. בהיקף הפעילות של הברית הישראלית (למעלה מ-600 אלף שקל) מביא איתו החוק הגבלות נוספות, הקשורות גם לגובה התרומה הבודדת המותרת וכן לקבלת תרומות מחו"ל. בעקבות החוק נאלץ להפסיק ארגון "דרכנו" את פעילותו במהלך הבחירות, זאת לאחר החלטת ועדת הבחירות המרכזית לסמנו כ"גוף פעיל פוליטית".

שי כהן, מנכ"ל הברית הישראלית, מסר כי הארגון פעל תוך היכרות עם חוק V15, כולל ייעוץ משפטי צמוד, ולא עבר על הנאמר בו.

מי הח"כים שהזכירו זה את זה הכי הרבה בפייסבוק?

ניתוח שקוף – האזכורים ההדדיים של חברי הכנסת ברשת החברתית: מי הח"כ שמזכיר הכי הרבה את ראש הממשלה נתניהו? את מי נתניהו עצמו מזכיר הכי הרבה? האם יש הבדל בכתיבה בין מפלגות דמוקרטיות לאלה שאינן דמוקרטיות? וכתמיד – כל המידע הגולמי עומד לעיונכם

| דרור מרקוס, אסף נתיב |

בפוסטים שלהם בפייסבוק, חברי הכנסת מדברים בעיקר על עצמם. אבל בלא מעט מקרים, הם כותבים גם על חבריהם למשכן. בניתוח שערכנו בשיתוף עם דרור מרקוס, דוקטורנט במדעי המדינה באוניברסיטה העברית (המתמחה בכריית טקסט), בחנו את כל הפוסטים של חברי הכנסת בתקופת הכהונה של הכנסת ה-20 – ובדקנו מי הזכיר את מי, וכמה פעמים.

איוב קרא (הליכוד), הוא "שיאן המזכירים": ראש הממשלה נתניהו מככב ב-89 פוסטים שהעלה שר התקשורת בתקופה של פחות מארבע שנים. קרא מוביל בהפרש ניכר מהשנייה אחריו, קסניה סבלטובה (התנועה), שמרבית אזכוריה, 65 במספר, היו גם הם של נתניהו.

הנתונים שנותחו נאספים במסגרת פרויקט "כיכר המדינה" של "הסדנא לידע ציבורי".

למה זה מעניין?

ניתוח האזכורים בפייסבוק מאפשר לנו לראות, בצורה הבסיסית ביותר, את מפת הקשרים של הכנסת. ניתן לזהות למי ראש הממשלה נותן תשומת לב ומי תופס מקום גדול בתשומת הלב של האופוזיציה. בנוסף, האזכורים בפייסבוק מאפשרים לזהות דפוסים, לדוגמא: מידת המרכזיות של היו"ר בהשוואה בין מפלגות דמוקרטיות ללא-דמוקרטיות.

הניתוח הנוכחי אינו כולל אבחנה בין אזכורים שליליים לחיוביים ("סנטימנט"), בשל המורכבות הטכנית הגדולה שמעורבת בבדיקה זו, בעיקר בשפה העברית (עבדנו עם מספר מומחים על הנושא, ולבסוף החלטנו לבצע את הפרסום הראשוני בלעדיו).

השלב הבא בפרויקט יהיה ניתוח נושאי הפוסטים – כך שנוכל להראות במה מתעסקים נבחרי הציבור שלנו (לפחות כלפי חוץ). בעלי כישורים ורוצים לעזור בשלבים הבאים של הפרויקט? נשמח לשמוע!

איך ביצענו את הבדיקה?
  • השתמשנו בנתונים הנאספים במסגרת פרויקט "כיכר המדינה" של "הסדנא לידע ציבורי".
  • מתוכם שלפנו את הפוסטים שפרסם כל ח"כ החל מתחילת הכנסת ה-20 (31/3/2015) ועד פיזורה (24/12/2018).
  • לאחר מכן חיפשנו את השמות המלאים של הפוליטיקאים וכן תיוג של הדפים הרשמיים שלהם, ובדקנו מי הזכיר את מי וכמה. חשוב לציין: פוסטים שנעשה בהם שימוש בשם חלקי או בכינוי (לדוגמא "ביבי" או "נתניהו") לא נכללו בניתוח מסיבות טכניות.
  • הניתוח כולל רק במקרה וההצלבה (ח"כ מזכיר – ח"כ מוזכר) התבצעה לפחות 3 פעמים מתחילת המדידה. לא ניתן לכלול את כל המידע, מפאת הגודל.
  • כמו כן, בדקנו פוסטים בעברית בלבד.

כאן תוכלו לעיין באקסל הגולמי ולבצע חיתוכי מידע באופן עצמאי. גיליתם משהו מעניין? ספרו לנו!

מוזמנים ומוזמנות לעיין בקוד שלנו, להציע תיקונים ושיפורים.

הפוליטיקאים המובילים באזכור אחרים

בראש מצעד הפוליטיקאים המזכירים את עמיתיהם נמצא שר התקשורת איוב קרא, שהזכיר את ראש הממשלה נתניהו ב-89 מהפוסטים שלו. במקום השני נמצאת קסניה סבלטובה (התנועה), שהזכירה את נתניהו לא פחות מ-65 פעמים. את המקום השלישי כבש סגן שר הבינוי והשיכון לשעבר, ז'קי לוי (הליכוד), שאזכר 59 פעמים את השר של משרדו, יואב גלנט (בעבר במפלגת כולנו, וכיום בליכוד).

בדיקה של מספר האזכורים ביחס לכמות הכללית של הפוסטים, מעלה את ז'קי לוי לראש: ב-11% מהפוסטים שלו הוא הזכיר את גלנט (59 מתוך 537). המקרה של לוי וגלנט הוא ייחודי, מפני שלאורך הכנסת ה-20 גלנט השניים לא השתייכו לאותה מפלגה – מה שהופך את ז'קי לוי, באופן יחסי, למי שהזכיר הכי הרבה פוליטיקאי שאינו ממפלגתו. במקום השני נמצאת טלי פלוסקוב (כולנו), שהזכירה את יו"ר המפלגה, משה כחלון, ב-10.6% מהפוסטים שלה (47 מתוך 441). במקום השלישי נמצא עפר שלח (יש עתיד), שהזכיר את ראש הממשלה נתניהו ב-8.4% מהפוסטים שלו (41 מתוך 485).

את מי נתניהו מזכיר הכי הרבה?

מתוך עשרת הפוליטיקאים שנתניהו מזכיר הכי הרבה – רק חמישה ממפלגתו. בראש האזכורים של נתניהו נמצא יאיר לפיד (יש עתיד), עם 14 אזכורים. אחריו אריה דרעי (ש"ס) עם 13 אזכורים, ובמקום השלישי יריב לוין (הליכוד) עם 11 אזכורים – בכך מוכתר לוין לפוליטיקאי מהליכוד שנתניהו מזכיר הכי הרבה.

מעניין לציין כי אמיר אוחנה (הליכוד) זוכה למספר זהה של אזכורים לאלה של ציפי לבני (התנועה, 8 אזכורים לכל אחד), בעוד השרים גלעד ארדן ומירי רגב, מסיעתו של נתניהו, זוכים למעט פחות תשומת לב (7 ו-6 אזכורים, בהתאמה). סגנית השר של נתניהו במשרד החוץ, ציפי חוטובלי, לא זכתה להיכנס להיות מבין 14 חברי הליכוד שנתניהו הזכיר יותר משלוש פעמים במהלך הכנסת ה-20.

מי הסיעה החנפנית ביותר ליו"ר?

בישראל ישנן כיום ארבע מפלגות דמוקרטיות בלבד (עם פריימריז לבחירת מרבית הרשימה לכנסת): הליכוד, העבודה, הבית היהודי ומרצ. בשלוש הראשונות, האזכורים ההדדיים של יו"ר המפלגה הם הנמוכים ביותר בהשוואה לכלל המפלגות (בהקשר זה ראוי לציין כי מרצ עברה לשיטת פריימריז פתוחים רק בראשית שנת 2018).

מהצד השני, עולה מהנתונים כי במפלגות לא-דמוקרטיות מזכירים הרבה יותר את ראש המפלגה: כולנו וישראל ביתנו נמצאות בראש במדד הזה – עם ממוצע האזכורים הגבוה ביותר (5.33 ו-2.17 אזכורים לכל ח"כ, בהתאמה).

נתון מעניין נוסף הוא ההבדל בין קואליציה לאופוזיציה בהקשר הזה: בעוד שרמת אזכור היו"ר בקרב מפלגות הקואליציה עומד על 2.47 בממוצע, במפלגות האופוזיציה הממוצע נמוך ועומד על 1.44 בלבד. ההבדל המהותי הזה מוסבר בעיקר בגלל השיאניות שזה עתה הזכרנו: כולנו וישראל ביתנו.

להלן הניתוחים המפלגתיים של אזכור היו"ר – מי מה"חכים הזכיר אותו/אותה הכי הרבה, ואת מי היו"ר עצמו הזכיר הכי הרבה:

הליכוד

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הבית היהודי

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

כולנו

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

 

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

ישראל ביתנו

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

העבודה

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

יש עתיד

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

מרצ

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

התנועה

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הרשימה המשותפת

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הכסף הציבורי של פורז מכה שוב: מפלגת חץ, שלא מתמודדת בבחירות, מנהלת קמפיין נגד הליכוד וישראל ביתנו, ובעד מרצ

הכסף הציבורי שנותר בקופת חץ מתחילת העשור ממשיך לשמש את המפלגה למטרות פוליטיות מגוונות. ההופעה העדכנית: קמפיין שקט להחלפת ראש הממשלה נתניהו

| עידן בנימין |

לפני שנה בדיוק, חשפנו בתחקיר את הכסף הציבורי (לפחות 1.7 מיליון שקל) שנמצאו בקופת מפלגת "חץ" והעומד בראש, השר לשעבר אברהם פורז. פעילות המפלגה כגוף פוליטי ארצי אמנם הופסקה, אך תקציבה המשיך לשמש למטרות פוליטיות אחרות: "חץ" הלוותה כסף למפלגת התנועה בראשות ציפי לבני (הלוואה שהוחזרה לבסוף במלואה).

אבל זה לא הסוף – פורז המשיך לגלגל את הכסף לפרוייקט הפוליטי הבא: בבחירות המקומית שנערכו בסוף 2018, התמודד פורז ברשימת "חילונים ירוקים" בעיר תל-אביב (שזכתה לבסוף בשני מושבים), ואז נטען כי השקיע כמיליון שקל בהתמודדות מקופת "חץ".

את הכתבה האחרונה סיכמנו בשאלה: איפה תכה מפלגת חץ בפעם הבאה? את התשובה קיבלנו תוך פחות מחודשיים.

איך קיבל פורז את הכסף?

אברהם פורז הוא כיום חבר מועצת העיר ת"א. בעבר כיהן כחבר כנסת ושר הפנים מטעם מפלגת "שינוי". ב-2006 פרש פורז, לצד מספר ח"כים נוספים מ"שינוי", והקים את מפלגת "חץ".

הפורשים אמנם הקימו מפלגה חדשה, אך לקחו עימם מימון ציבורי של מיליונים, לו זכאיות המפלגות המכהנות בכנסת בעבור תעמולת הבחירות – זאת בזכות העובדה שהתפצלו מ"שינוי" במהלך הכנסת ה-16. לאחר ש"חץ" לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-17 (מרץ 2006), דרשה הכנסת לקבל את הכסף בחזרה ואף פנתה לבית המשפט המחוזי בעניין, מכוון שהמפלגה בראשות פורז סירבה להחזירו.

בית המשפט המחוזי פסק כי אכן מפלגת "חץ" חייבת להחזיר לכנסת את כל הכסף בקופתה – 6.7 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט. פורז לא ויתר ופנה לבג"ץ. הטענה המרכזית שלו הייתה כי הוא לא ראה את המייל שנשלח מהכנסת שהבהיר כי מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה תידרש להחזיר את הכסף הציבורי שקיבלה.

בפסק דין מיולי 2011 אימץ בג"ץ את כל טענות המחוזי וקבע: "הדברים מתחייבים גם מן הזהירות הרבה שבה יש לנהוג בהוצאת כספי ציבור. לכאורה, אין הצדקה לכך שרשימה שקיבלה מימון מפלגות, אך זכתה בפחות מאחוז מכלל הקולות הכשרים, תוכל לעשות שימוש בכספים אלה ככל העולה על דעתה […] ומכל מקום, אין כל הצדקה להעדפת רשימות שהיו מיוצגות בסיעות בכנסת היוצאת לעניין זה על פני רשימות חדשות, שאף נדרשו להפקיד מראש ערבות בנקאית ומבחינה זו ניצבת בפניהן מלכתחילה משוכה גבוהה יותר". ועם זאת, למרות שבג"ץ אימץ את קביעת המחוזי, הוא בחר לקבל את הרצון לפשרה בין הצדדים, בו סוכם כי "חץ" תחזיר לכנסת 1.7 מיליון שקל מתוך 6.7 מיליון שנותרו בראשותה בסך הכל. בתגובה לכתבתנו האחרונה בנושא, מסר פורז כי פסק הדין של בית המשפט שגוי, וכי הוחזרו 5 מתוך 6.7 מיליון השקלים – כלומר נותרו בקופה 1.7 מיליון.

מפלגת חץ מכה שלישית

מסתבר כי פורז מנהל בשבועות האחרונים תעמולת בחירות שקטה שמטרתה להביא להחלפת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מבדיקה שעשה עבורנו המתנדב תומר אפשטיין, עולה כי מפלגת "חץ" הוציאה עד כה בין 7,000 ל-18,000 אלף שקל בעבור 52 מודעות בפייסבוק. בכל יום עולות מודעות נוספות.

מדוע אנחנו אומרים שהתעמולה שקטה? אם תיכנסו לעמוד הפייסבוק של אברהם פורז לא תמצאו שום פוסט או מודעה, למעט עדכון תמונת הפרופיל. רק בבדיקה של המודעות שמריץ העמוד בתשלום – תוכלו אז לראות את התוכן האמיתי שמופץ.

לדוגמא, על מודעה שכותרתה: "יש לכם משהו נגד ביבי? הבנתם את גודל הנזק של ביבי ומשפחתו? כנסו כנסו ותגלו תגלו" הוציאה מפלגת "חץ" בין 100-500 שקל. למודעה התלווה סרטון שמסביר כמה הממשלה הנוכחית כושלת.

במודעה נוספת שיצאה 4 פעמים (פעם ביום) – עליה הוציאה המפלגה מעל 500 שקל – קורא פורז: "לא נתניהו – ראש ממשלה חדש לישראל". בסרטון אחר ברוסית מסבירה המפלגה למה לא להצביע לישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. על מודעה זו הוציאה המפלגה בין 100-500 שקל.

מפלגה אחת דווקא זוכה לפרגון של "חץ", והיא מרצ. וכך במודעה שהחלה לרוץ ב-1/4 מסביר הסרטון מדוע חייבים להצביע מרצ.

חשוב להזכיר: מפלגת "חץ" אינה מתמודדת בבחירות. ולכן, הוצאת כסף ציבורי לתמיכה במפלגה אחרת (תקיפת נתניהו מצד אחד ותמיכה במרץ מצד שני) עשויה להיחשב כתרומה אסורה.

האם במרצ מכירים את הרוח הגבית שנותן להם פורז? משם מסרו לנו שלא. אנשי מרצ התפלאו לשמוע שמפלגת "חץ" עדיין פעילה.

שוחחנו עם אברהם פורז שאמר כי לאור הבחירות המפלגה החליטה לפעול להחלפת רה"מ בנימין נתניהו. אסטרטגיית הפעולה היא לחזק את מרצ שמתנדנדת על אחוז החסימה, ולהראות לציבור שאביגדור ליברמן לא קיים את הבטחותיו לציבור החילוני. פורז הבהיר כי מרצ לא מכירה את הקמפיין ואינה מתואמת איתו. לשאלתנו על מקור הכסף, השיב פורז כי המקור היחיד הוא כספי המפלגה הקיימים בקופה וכי לקמפיין הוקדשו כמה עשרות אלפי שקלים. פורז עוד הוסיף כי ההזדהות מול פייסבוק נעשתה באופן שקוף (המפלגה אכן חתומה עליה בגלוי) וכי כל ההוצאות ידווחו למבקר המדינה כחוק.

בכלי השקיפות של פייסבוק ניתן להסתיר את זהות המשלם

שקיפות במודעות הפוליטיות בפייסבוק? המערכת שהושקה כהבטחה גדולה מתגלה עם חורים המאפשרים לחלק מהמפרסמים להסתיר את זהותם

| עידן בנימין, ניר בן-צבי |

בשבוע שעבר כתבנו כאן לראשונה על השקת המערכת של פייסבוק לניטור מודעות פוליטיות בישראל – צעד משמעותי, שהיה אמור להביא שקיפות לאחד מאפיקים המרכזיים להשפעה על תודעת הבוחרים. עשרה ימים חלפו, ולצערנו גילינו כי המערכת מאפשרת בפועל למפרסמים מסוימים להסתיר את זהותם.

מערכת Ad Archive מחייבת את כל עמוד שמקדם בתשלום פוסטים עם תוכן פוליטי ("Ads related to politics or issues of national importance", במילות החברה), לעבור הליך הרשמה מול פייסבוק, ולחשוף את הגורם המממן. מפרסמים פוליטיים שלא עברו הליך הרשמה – לא יוכלו לקדם בתשלום. והחלק המרגש: כל הפוסטים הפוליטיים מרוכזים באתר אחד. ניתן לערוך חיפושים, ואף לראות מעט נתונים על הכסף שהושקע בפרסום וקהל היעד (לכתבה וההסבר המלא).

עם זאת, ולצד השקיפות החיובית שהמערכת בהחלט מביאה עמה, מצאנו גם כמה תופעות שמטילות צל כבד על היעילות של הכלי החדש – בדגש על מפרסמים שהשלימו את תהליך האימות, אך הזיהוי שלהם (Disclaimer) אינו מעיד על הגורם האמיתי שמשלם על הפרסום. ונדגיש: הבעיה בדוגמאות שיובאו בהמשך אינה בהכרח במפרסמים (למרות שייתכן שלפחות חלקם מסתירים את זהותם בכוונה), אלא בפייסבוק עצמה – שהליך הזיהוי שהיא מציעה כנראה עדיין איננו שלם.

מפרסמים המזדהים בשם עמוד הפייסבוק, שאינו הארגון שמפעיל אותו

הליך האימות הנוכחי מאפשר לדפים לזהות עצמם כגורם מממן, גם כאשר אינם ישות משפטית. במצב הזה, הציבור נותר ללא יכולת לזהות מי משלם על המודעה. הנה דוגמא לכך:

  • מאחורי העמוד "תוכנית החירום להורדת יוקר המחייה" עומדת קואליציה של ארגונים ביניהם "ישראל 2050" (גילוי נאות: שקוף שיתפה פעולה בעבר עם הארגון). הארגונים החברים אינם מסתירים או מנסים להסתיר את הזיקה שלהם לעמוד, ואף עברו הליך אישור מול פייסבוק לפרסום מודעות. ועם זאת, הפרסומות מהדף חתומות בידי "קואליציית יוקר המחייה" (שהוא לא הגוף שמעביר את הכסף לפייסבוק בפועל, שהרי אין לו חשבון בנק עצמאי או כרטיס אשראי). נראה כי במקרה זה החיבור האמיתי פשוט לא נעשה בסופו של דבר במערכת של פייסבוק, למרות שכל הפרטים נחשפו במלואם.

מודעה בעמוד "תכנית החירום להורדת יוקר המחיה" הממומנת בידי "קואליציית יוקר המחייה"

מפרסמים המשלמים לפייסבוק דרך צד ג'

  • העמוד "זזים ימינה" מייצג תנועה הפועלת לעודד הצבעה באמצעות מערך פעילי שטח, במטרה להגדיל "בלפחות שני מנדטים את גוש הימין" (כדברי פוסט שפורסם בעמוד). מודעה שהעלה העמוד ב-31/3 מופיעה עם הכיתוב "שולם על-ידי מטה זזים ימינה". עם זאת, על-פי תחקיר של חיים לוינסון בהארץ, התנועה – המכריזה על עצמה א-מפלגתית – ממומנת למעשה במיליוני שקלים מתקציב הליכוד. אם זהו אכן המקרה, הרי שהתשלום למודעות בפייסבוק הגיע למעשה ממפלגה פוליטית ולא כפי שנכתב (תזכורת: ועדת הבחירות המרכזית אסרה תעמולה עקיפה ואנונימית ברשת).

מודעה בעמוד "זזים ימינה" הממומנת בידי "מטה זזים ימינה"

  • לעיתים קרובות, נעזרים הפוליטיקאים והמפלגות בשירותיהן של סוכנויות משנה מתמחות בהפעלת מערך הפרסום הדיגיטלי שלהם. זה דבר נורמלי ותקין. אבל במערכת Ad Archive, המצב הזה יוצר לעיתים עיוותים משונים. כך לדוגמא מודעה מטעם חבר כנסת מכהנת (שמה שמור במערכת בשל הקרבה לבחירות), שעלתה בעמוד הרשמי שלה, מופיעה עם זיהוי משלם של חברה בשם "boostpr". מהבדיקה שלנו נראה כי במקרה זה לא הייתה כל כוונה להסתיר בכוונה את זהות הגורם המממן – ואכן כל אחד יכול להבין מי עומד מאחורי המודעה שמגיעה כאמור מהעמוד הרשמי של הח"כית – אבל זו דוגמא לפרצה במערכת שיכולה לשמש גורמים זדוניים לשם הסתרת פעילות פוליטית (דמיינו שאותו מקרה היה מתרחש בעמוד פיקטיבי).

מפרסמים פוליטיים שאינם מזדהים בכלל

  • העמוד "Make Israel Great Again" (אודותיו כתבנו בהרחבה בכתבה קודמת) ממשיך לממן קידום של מודעות פוליטיות, ללא כל זיהוי של הגורם המשלם. נראה כי במרבית המקרים פייסבוק מסירה לבסוף את המודעות, אך אלה פשוט עולות מחדש בניסוח אחר.

מודעה פעילה עם תוכן פוליטי וללא זיהוי המממן בעמוד "Make Israel Great Agagin" – צולם ב-1/4/19

תגובות

מפייסבוק לא נמסרה תגובה נכון למועד פרסום הכתבה. התגובה תפורסם ברגע שתתקבל.

מי משקיע עשרות אלפי שקלים בקידום משה פייגלין?

עמוד הפייסבוק "Make Israel Great Again" מוקדש כולו לקידום מפלגת זהות בראשות משה פייגלין. מפעילי העמוד, המשקיעים עד עשרות אלפי שקלים בחודש בפרסום ממומן, מסרבים להזדהות. "זהות": העמוד איננו קשור למפלגה, גם לנו לקח זמן לגלות מי המפעילים

| ניר בן-צבי, עידן בנימין |

עמוד הפייסבוק "Make Israel Great Again" (ידוע גם בקיצור "MIGA") הוקם במרץ 2017 ופועל מאז סביב מטרה אחת מרכזית: קידום המועמדות לכנסת של משה פייגלין והמפלגה בראשה הוא עומד – "זהות". 

בראשית הדרך, העמוד המזהה עצמו כיום כ"עמוד תומכים של מפלגת זהות", נקרא בכלל "ערבים למען זהות – عرب من أجل هويه" – ועסק בין היתר בפרגון לבני המגזר הערבי המשרתים בצבא וכאלה התומכים במפלגת זהות. בספטמבר 2017 שונה שמו של העמוד לזה הנוכחי, והפעילות עברה להתמקד בקידום המפלגה, בין היתר באמצעות סרטונים מושקעים המופקים, ככל הנראה, בידי מפעילי העמוד עצמו. בדף הפייסבוק אף שולב לינק מיוחד שמוביל ישירות לעמוד התמיכה הכספית באתר המפלגה.

פרסום של עמוד MIGA בתחילת דרכו, כאשר עוד נקרא "ערבים למען זהות" (יוני 2017)

לאחר עלייה חדה בחודשים האחרונים, הגיע העמוד ל-115 אלף עוקבים. לשם השוואה, לעמוד של מפלגת השלטון, הליכוד, ישנו כ-57 אלף עוקבים, למפלגת העבודה 73 אלף ולעמוד של מפלגת זהות עצמה רק כ-30 אלף עוקבים.

בשוק הישראלי המצומצם, צמיחה כה מהירה של דף פייסבוק – בעיקר כזה שעיקר תוכנו פוליטי – יכולה להתאפשר כמעט אך ורק באמצעות פרסום בתשלום ברשת החברתית. ואכן, מבדיקת "שקוף" עולה כי מפעילי העמוד משקיעים סכומי כסף משמעותיים בקידום מסריהם.

עד 110,000 שקל בפחות משלושה שבועות

באמצעות מערכת Ad Archive של פייסבוק, ביצענו ניתוח של נתוני המודעות שפורסמו בעמוד "MIGA" על-פני כשלושה שבועות (27/2 ועד 17/3). בתקופה זו, הועלו בעמוד 185 מודעות, בהן הושקע תקציב לפי החלוקה הבאה (בדולרים אמריקאים; המערכת של פייסבוק מציגה רק טווחים):

סכום שהושקע בפרסום מספר מודעות בטווח
מתחת ל-$100 157
בין $100 ל-$499 25
בין $500 ל-$999 3

כלומר: בהתבסס על הנתונים הנ"ל, ניתן ללמוד כי מפעילי העמוד השקיעו לכל הפחות כ-15 אלף שקל בקידום ממומן בתקופה המדוברת, וייתכן כי אף הגיעו לסכום כולל של עד כ-110 אלף שקל (כאמור, בפחות משלושה שבועות). נתוני האמת נמצאים כנראה איפשהו באמצע.

הערה טכנית: ספירת מודעות במערכת Ad Archive

במערכת Ad Archive, כל קומבינציה של תוכן-קהל נספרת כמודעה בודדת. כלומר, אם סרטון אחד פורסם לעשרה קהלים שונים במקביל, הוא יוצג במערכת כעשר מודעות שונות, שלכל אחת מהן תקציב נפרד (וכך גם אנחנו ביצענו את הספירה).

פרסום מודעה בודדת ל"קהלים" רבים היא דרך הפעולה הסטנדרטית בשיווק דיגיטלי, כאשר מערכת הפרסום אף יודעת "להחליט" לבד כיצד לחלק את התקציב, לפי יעילות הפרסום הספציפי בכל קהל יעד.

מי מפעיל את MIGA?

אז מי משקיע עשרות אלפי שקלים בחודש בקידום מפלגה המתמודדת בבחירות? פנינו ל-MIGA לברר וקיבלנו מענה במהירות: "אנחנו שלושה אנשים פרטיים אנונימיים". האדם שענה בשם העמוד הכחיש כל קשר בין MIGA לבין מפלגת זהות עצמה. גם במפלגה מכחישים בתוקף קשר כזה, ואף ציינו כי גם להם "לקח זמן להגיע לזהות המפעילים".

התכתבות עם אחד ממפעילי העמוד MIGA

ניסינו לברר עם מפעילי העמוד כמה כסף הם השקיעו עד עתה בפרסום ברשת החברתית, אך הם סירבו למסור את הנתונים. כאשר העלינו את האפשרות שמדובר במימון בחירות אסור (בהתאם לחוק V15, שביקש להכפיף ארגונים פוליטיים חוץ-מפלגתיים לפיקוח מבקר המדינה), כתב המשיב כי בדק את החוק וחובת הדיווח חלה רק מסכום של 100 אלף שקל (הוא צודק).

כיצד יוכל מבקר המדינה – הגורם האחראי לפקח על מימון בחירות – לבדוק את סכום ההוצאה המדויק? הוא כנראה לא יצליח לעשות זאת, אלא אם יקבל סיוע ישיר מחברת פייסבוק שמחזיקה את המידע. הכדור עתה בידי המבקר.

הודעת העמוד על הגעה ל-100,000 עוקבים (מרץ 2019)

מי עומד מאחורי העמוד מפסיקים לחלום?

ביום בו הושקה בישראל מערכת Ad Archive (לפירוט נוסף אודות המערכת), החלו בפייסבוק להוריד מהאוויר מודעות בעלות תוכן פוליטי בעמודים שלא עברו את תהליך האישור הנדרש. במקביל, תקלה טכנית במערכת מנעה מהארגונים השונים לסיים את אותו תהליך אישור מול פייסבוק.

כך נוצר מצב שמרבית המפלגות בישראל – שבימי קמפיין הבחירות משקיעות סכומים גבוהים בפרסום יומיומי בפייסבוק – נתקעו ללא יכולת להעלות מודעות חדשות.

באותו היום (19/3), במה שנראה כי ניסיון לעקוף את הפילטרים של פייסבוק, צץ לו דף חדש בשם "מפסיקים לחלום". עם הקמתו העלה העמוד פוסט בודד שכותרתו "מצע זהות התוכנית הכלכלית", אליו צורף סרטון שנראה כי הופק בידי מפלגת זהות. מפעילי העמוד אף ניסו לקדם את הפוסט בכסף, אך התוכן "נתפס" מהר מאוד בידי המערכת של פייסבוק, שהסירה את המודעה.

מפעילי MIGA הכחישו קשר לעמוד. ממפלגת זהות לא התקבלה תגובה בנושא זה נכון למועד פרסום הכתבה.

המודעה שניסה להעלות העמוד "מפסיקים לחלום"

תגובות

מחברת פייסבוק נמסר:

We believe that transparency around ads that relate to politics holds us and advertisers more accountable. In order for an advertiser to run an ad that relate to politics and target people in Israel, the advertiser must go through an ad authorization process and add a “Paid for by” disclaimer on their ad.

Our tools will monitor and take down most ads that relate to politics that don’t include the “Paid for by” disclaimer. However, if anyone sees an ad that relates to politics without a “Paid for by” disclaimer, we encourage them to report it by tapping the three dots in the top right corner of the ad.

The ads from “Make Israel Great Again” were reviewed and determined to relate to politics. Because they did not contain “Paid for by” disclaimers, these ads were disapproved and added to the Ad Library for seven years.

כמה פוסטים נעלמים מהאינטרנט בשנה לבקשת המדינה?

| ניר בן-צבי |

מחלקת הסייבר במשרד המשפטים ביקשה להסיר 12,351 "תכנים פוגעניים" מהאינטרנט בשנת 2017 – כך עולה מתשובת המשרד לבקשת חופש מידע של "שקוף".

מדובר בפוסטים, ציוצים, תמונות וסרטונים שלכאורה עוברים על חוקי המדינה. לדברי משרד המשפטים, 9,016 בקשות היו קשורות לעבירות המזוהות עם ארגון טרור, 3,211 לעבירות הסתה ו- 124 בקשות "אחרות" (פגיעה בפרטיות, "חוק הסרטונים", הפרת איסור פרסום, פרסום שירותי זנות ועוד).

ביחס לשנת 2018 נמסר לנו כי "טרם הושלם הליך איסוף הנתונים".

למה בעצם המשרד פירט בתגובתו רק "בקשות הסרה"? כי למדינה אין יכולת טכנית (לפחות לא באופן חוקי) להוריד תכנים מהמרשתת. היא צריכה לפנות לגוגל, פייסבוק, טוויטר וכו' בשביל שהמידע יוסר. ומה מסתבר? שרק 85% מהבקשות התקבלו בידי החברות באופן מלא, ועוד 3% באופן חלקי. זה אומר שיש כ- 1480 תכנים שונים שהמדינה רצתה להסיר אך לא הצליחה.

זה מדהים, משני כיוונים:

  1. ראו איזה כוח אדיר נמצא בידי חברות האינטרנט הגדולות – עד כדי כך שלמדינה אין יכולת לאכוף את חוקיה (כפי שהיא מבינה אותן).
  2. מה פשר המידע שמחלקת הסייבר ביקשה להעלים ובסוף נשאר באינטרנט? טעות צנזורה של 12% היא לא שולית בכלל.

מי מפקח על המדינה?

הנקודה השנייה מעלה שאלה: מי מפקח פה על המדינה? פייסבוק וגוגל? הרשתות החברתיות הן כיכר העיר החדשה, ולכן השתקה של אנשים בהן – בין אם בידי פוליטיקאים שחוסמים מגיבים בלי סיבה ובין אם בידי משרד המשפטים – חייבת להיעשות בצורה מבוקרת.

אנחנו לא מקבלים מצב בו הממשלה ותאגידי ענק קובעים מה הציבור יראה ברשת  – ללא פיקוח. לכן ביקשנו לקבל את הפירוט של בקשות ההסרה עצמן. המשרד סירב. בימים אלה אנחנו עוברים לשלב הבא, ומגישים עתירה מנהלית בשביל לקבל את המידע החסר, בליווי עו"ד יהונתן קלינגר והקליניקה שהוא מוביל למאבק בתביעות השתקה.

בתשובתו הראשונית טען משרד המשפטים כי "מלכתחילה הסרת-התוכן מתבקשת על מנת למנוע את הפגיעה הנעוצה בפרסומו". אנחנו מסכימים שתוכן רגיש אכן לא אמור להיות מפורסם מחדש – ולכן בעתירה התחייבנו שלא נעשה זאת. טובת המדינה היא כמובן גם השיקול שלנו, ולכן אנחנו רק מבקשים לפקח ולוודא שלא מתקיימת סתימת פיות לא הכרחית.

עו"ד קלינגר מסביר: "העתירה שהגשנו חשובה במיוחד כי עד היום לא היתה ביקורת על הפרקליטות בתחום זה. אף אחד לא ידע כיצד מטופלות הבקשות, מה שיקול הדעת של הפרקליטות בהגשת בקשות אלה ואיך הן מטופלות על ידי פייסבוק וגוגל".

אבסורד הפיקוח הציבורי

ולסיום: זה אבסורד שאנחנו צריכים לגייס עו"ד ולשלם על העתירה (1977 ש"ח נכון להיום, בעבור אגרת פתיחת תיק) – רק בשביל להילחם על קבלת מידע כה בסיסי. אבל אנחנו עושים זאת כי זה חשוב, וכי זה תפקידנו בפיקוח על השלטון בעבורכם – הציבור הרחב.

מאמינים במה שאנחנו עושים? רוצים לחזק אותנו ולקבוע על מה נעבוד? הצטרפו אלינו בתמיכה קבועה, כל שקל עוזר.

איך פוליטיקאים אוספים מכם לייקים מבלי שתדעו

לקראת הבחירות המקומיות הקרבות אנו מגלים תופעה חדשה ומעצבנת: פוליטיקאים משתלטים על דפים העוסקים בנושאים ציבוריים, והופכים אותם לשלהם. המשך קריאה…