פוסטים

עשרה חודשי פגרת הכנסת, והיד עוד נטויה: כמה זה עלה לנו?

בסוף דצמבר פוזרה הכנסת ה-20. מאז ועד היום עברו יותר מעשרה חודשי פגרה בהם המערכת השלטונית קפואה: אין כמעט ועדות ומליאה, אין חקיקה. בעיות לא פתורות נתקעו אי שם בסוף שנת 2018. המצב החריג הזה מרתיח. למה? כי בזמן שאנחנו נגררנו שוב ושוב לקלפיות, עבודת הכנסת פסקה, ואיתה קבלת ההחלטות על החיים של כולנו. אז כמה בכל זאת עלתה לנו התקופה הזו?

| יעל פינקלשטיין, תומר אביטל |

האם הפגרה הארוכה תגיע לקיצה בקרוב? האם נלך לבחירות בפעם השלישית? במקום לשאול שאלות חסרות תשובה, החלטנו לכמת את מה שקרה בכנסת מאז פיזור הכנסת בסוף דצמבר 2018. לבדוק כמה עלו לנו חברות וחברי הכנסת? איזו עבודה פרלמנטרית הם עשו? כמה עלה משכן הכנסת הנטוש?

למטה תוכלו למצוא פירוט של כל הנתונים האלה ונוספים, ואיך חישבנו אותם. הסכומים המופיעים בכתבה הם התאמה של ביצוע התקציב לשנת 2018 לתקופה של תקופת הפגרה.

10 חודשי פגרה, שהם כ-315 ימים או 7,560 שעות (והספירה נמשכת) מאז 26.12
הכנסת ה-20 פוזרה בסוף דצמבר 2018. הכנסת ה-21 עזבה אותנו בטרם עת לאחר 5 חודשי קיום בלבד, ועד שתורכב ממשלה הפגרה ממשיכה להתארך. 

9 שאילתות הוגשו
השאילתות הן אחת הדרכים של חברי הכנסת לפקח על עבודת הממשלה. באפשרות הח"כים לפנות לשרים בכל שאלה, ואלה חייבים בתשובה בתוך זמן מוקצב. בכהונתה הקצרה בת חמשת החודשים של הכנסת ה-21 הוגשו חמש שאילתות, שלוש מהן על ידי ח"כ מיכאל ביטון (כחול לבן), ועוד אחת על ידי כל אחד מהח"כים יוראי להב הרצנו (כחול לבן) ואילן גילאון (מרצ). כלומר – שאילתה אחת בלבד בממוצע לחודש. לשם השוואה, בכנסת ה-20 הוגשו כ-6,021 שאילתות – כ-133 שאילתות בממוצע לחודש.

עדכון: ח"כ יעל גרמן הגישה גם כן שאילתה, ממש השבוע.

מיכאל ביטון – אתר הכנסת

מרב מיכאלי – אתר הכנסת

בכנסת ה-22 הוגשו בינתיים 4 שאילתות, שתיים מהן על ידי ח"כ מרב מיכאלי (העבודה), אחת על ידי ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) ואחת על ידי עופר כסיף (הרשימה המשותפת).
מפיזור הכנסת ה-20 ועד הבחירות שנערכו באפריל לא הוגשה ולו שאילתה אחת!

221 דיונים בוועדות
כלומר, כ-22 דיונים בחודש. בכנסת ה-20 למשל, התקיימו כ-10,450 דיונים, שהם כ-232 דיונים בחודש. יותר מפי עשר!

7 חוקים חוקקו
ביניהם חוק התפזרות הכנסת ה-20 וחוק התפזרות הכנסת ה-21, ועוד חמישה חוקים – ביניהם חוק איסור צריכת זנות. בשנה רגילה מחוקקים כ-150 חוקים.

איך בדקנו

סרקנו במאגר החקיקה של אתר הכנסת את החוקים שפורסמו מתאריך פיזור הכנסת ה-20 ועד היום. לפעמים החוקים מתפרסמים במאגר לאחר החקיקה, ולכן וידאנו את התאריך בו עברו החוקים קריאה שניה ושלישית במליאה. שבעה מהחוקים חוקקו לאחר פיזור הכנסת.

40 ישיבות במליאה
8 ישיבות מליאה נערכו בכנסת ה22, 28 ישיבות נערכו בכנסת ה-21 ו-4 ישיבות מאז פיזור הכנסת ה-20 ועד הבחירות באפריל.

100 מיליון ש"ח שלא הועברו לחיזוק חדרי המיון
תקציב זה, ועוד רבים נוספים, נתקע עם פיזור הכנסת ה-20. 

43 טיסות (רשמיות) לחו"ל
בכנסת ה-22 אושרה טיסה אחת לחו"ל: של ח"כ יעקב מרגי (ש"ס). בכנסת ה-21 אושרו 25 טיסות לחו"ל ל-19 ח"כים. שיאן הטיסות בתקופה הזאת בפגרה: ח"כ עוזי דיין (הליכוד).

מפיזור הכנסת ה-20 ועד הבחירות באפריל אושרו 21 טיסות של 13 ח"כים. שיאנית הטיסות בפגרה הזאת: ציפי לבני, עם 5 טיסות לחו"ל. כל אלה הן רק טיסות שאושרו באופן רשמי. מה עם הטיסות אליהן טסו נבחרי הציבור באופן פרטי? חוץ מלנסות להתעדכן דרך הרשתות החברתיות, אין לנו דרך לדעת לאן ולכמה זמן טסו הח"כים בפגרה. אפילו פנינו בבקשת חופש מידע לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לקבל את מספר הטיסות, אך בקשתנו נדחתה (בטענת פגיעה בפרטיות). למה חשוב שנדע? כי למרות המצב הפוליטי החריג, חברות וחברי הכנסת עדיין אמונים על קבלת ההחלטות שנוגעות לחיים של כולנו, ועל טובת הציבור. הראנו קודם כמה כסף כולנו משקיעים בזה. זכותנו לדעת אם ניצלו את עשרת חודשי הפגרה כדי לעבוד, או כדי לטייל בעולם.

עלות המשכן שננטש כמעט לשנה

כ-14,166,666 ש"ח על הארנונה של משכן הכנסת
לפי חשב הכנסת (שסיפר על כך בפרק 6 של הפודקאסט "המדריך לדמוקרטיה") – הכנסת משלמת ארנונה בסך כ-17 מליון ש"ח בשנה, שהם כ-14,166,666 ש"ח ל-10 חודשי פגרה.

כ-64.5 מיליון ש"ח על ביטחון הכנסת
תקציב הביטחון של הכנסת כולל בתוכו, למשל, את שכר עובדי משמר הכנסת, ציוד בטחוני, הוצאות על רכבים וכן הוצאות על רווחה וספורט.

כ-173 מיליון ש"ח על הוצאות שקשורות בעובדי הכנסת
התקציב כולל בין היתר את שכרם, הכשרות מקצועיות, רווחה וספורט ותשלום לעובדים שאינם קבועים.

7,615,000 ש"ח, לפי הערכה, על קשר עם הבוחר
התקציב נועד לעזור לחברות וחברי הכנסת לשמור על קשר עם הציבור, לנהל את הלשכה ולשלם על דברים נוספים שדרושים למילוי תפקידם.

120 חברות וחברי כנסת
מתוכם 49 ח"כים חדשים שנבחרו לכנסת ה-21 והפכו לוותיקים במהרה, ועוד 8 ח"כים חדשים שהושבעו לפני חודש וחצי לכנסת ה-22.

כ-106,920,000 ש"ח – עלות הח"כים בפגרה
עלות ח"כ מלאה מדי חודש לקופת המדינה היא כ-108,000 שקל. בכנסת 99 ח"כים שאינם שרים, שעלו לנו בכל חודש כעשרה וחצי מליון ש"ח.

איך חישבנו?

ח"כ – שכר ברוטו: 44,000 ש"ח. עלות שכר למעסיק: 55,000 ש"ח.
יועץ צמוד – שכר ממוצע: 13,000 ש"ח. עלות שכר: 16,000 ש"ח
שלושה יועצים צמודים = 48,000 ש"ח
הוצאות ממוצעות לחודש מתקציב קשר עם הבוחר: 5,000 ש"ח
סך הכל כ-108,000 שקל בחודש עלות ח"כ (הערכה)

3.7 מיליון ש"ח: עלות 7 הח"כים שכיהנו רק בכנסת ה-21
עידן רול, יוראי להב הרצנו (כחול לבן), פוטין מולא, עוזי דיין, אריאל קלנר, מאי גולן (הליכוד) ועידית סילמן (הימין החדש) – נבחרו לכהן בכנסת ה-21, אך לא נבחרו בשנית בבחירות שנערכו בספטמבר. כל כהונתם – 5 חודשים של פגרה.

עלות 120 חברי הכנסת, כולל השרות והשרים: 129,600,000 ש"ח לפחות
למה לפחות? כי שכר השרים והעלות הכוללת שלהם מדי חודש גבוהה מזו של חברי הכנסת.

1320 ש"ח – העלאה בשכר הח"כים
אמנם מדובר בעלות עתידית, אך בראשון בינואר 2020 צפויים לקבל חברי הכנסת העלאה בשכר. קראתם נכון, העלאה עבור שנה שהם כמעט לא עבדו בה. עוד על המצב ההזוי שמאפשר את קבלת העלאות האלה בסרטון שבכתבה הזאת

נזכיר: 74 ח"כים הצביעו בעד פיזור הכנסת ה-21 וגרמו למצב הזה
74 חברות וחברי כנסת הצביעו בעד הצעת חוק פיזור הכנסת שהציע ח"כ מיקי זוהר (הליכוד), שעקפה את הנוהל לפיו הנשיא יכול להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מועמד אחר, לאחר שהמועמד הראשון לא הצליח בכך – והובילה אותנו לבחירות נוספות. למרות שהצביעו בעד, חלק מחברי הכנסת התבטאו נגד ההחלטה:

ח"כ יואב קיש אמר למשל כי "עברנו שתי מערכות בחירות קשות שגרמו לקרעים בעם. רצון הבוחר ותוצאות הבחירות הן ברורות- ממשלת אחדות".
לפי ח"כ יעקב מרגי, "הבחירות היו מיותרות, היינו באותה נקודה לפני מספר חודשים. אני רוצה להאמין שלא ייכפו עלינו בחירות בפעם השלישית".
וגם ח"כ רפי פרץ הסכים שזה לא היה רעיון טוב בהכרח, כשאמר "…החברה הישראלית פצועה מהבחירות האחרונות וצריכה להתאחד כדי להבריא את השסעים. אסור להביא לבחירות נוספות".

נזכיר: חברי הכנסת מהליכוד, כולנו (חוץ מרועי פולקמן שנעדר), ישראל ביתנו, איחוד הימין, ש"ס, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל ורע"ם-בל"ד הצביעו בעד פיזור הכנסת ה-21. אם הבחירות הנוספות היו "מיותרות" או גרמו ל"קרעים בעם" – הם האחראים הבלעדיים.

הרשימה המלאה של האחראיים לפגרה המפלצתית:

  1. אלי אבידר (ישראל ביתנו)
  2. יולי אדלשטיין (ליכוד)
  3. אמיר אוחנה (ליכוד)
  4. ינון אזולאי (ש"ס)
  5. ישראל אייכלר (יהדות התורה)
  6. זאב אלקין (ליכוד)
  7. דוד אמסלם (ליכוד)
  8. אופיר אקוניס (ליכוד)
  9. משה ארבל (ש"ס)
  10. גלעד ארדן (ליכוד)
  11. יעקב אשר (יהדות התורה)
  12. דוד ביטן (ליכוד)
  13. אלי בן-דהן (ליכוד/איחוד הימין)
  14. יואב בן צור (ש"ס)
  15. קרן ברק (ליכוד)
  16. ניר ברקת (ליכוד)
  17. יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת)
  18. מאי גולן (ליכוד)
  19. יואב גלנט (ליכוד)
  20. גילה גמליאל (ליכוד)
  21. משה גפני (יהדות התורה)
  22. עוזי דיין (הליכוד)
  23. אבי דיכטר (הליכוד)
  24. אריה מכלוף דרעי (ש"ס)
  25. צחי הנגבי (הליכוד)
  26. שרן השכל (הליכוד)
  27. מיקי זוהר (הליכוד)
  28. עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת)
  29. ציפי חוטובלי (הליכוד)
  30. אחמד טיבי (הרשימה המשותפת)
  31. יעקב טסלר (יהדות התורה)
  32. מרדכי יוגב (איחוד הימין)
  33. היבה יזבק (הרשימה המשותפת)
  34. אלי כהן (הליכוד)
  35. יצחק כהן (ש"ס)
  36. משה כחלון (הליכוד)
  37. עופר כסיף (הרשימה המשותפת)
  38. אופיר כץ (הליכוד)
  39. חיים כץ (הליכוד)
  40. ישראל כץ (הליכוד)
  41. יריב לוין (הליכוד)
  42. אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו)
  43. יעקב ליצמן (יהדות התורה)
  44. אוסנת הילה מארק (הליכוד)
  45. פטין מולא (הליכוד)
  46. יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו)
  47. מיכאל מלכיאלי (ש"ס)
  48. אורי מקלב (יהדות התורה)
  49. יעקב מרגי (ש"ס)
  50. משולם נהרי (ש"ס)
  51. בנימין נתניהו (הליכוד)
  52. יבגני סובה (ישראל ביתנו)
  53. אופיר סופר (איחוד הימין)
  54. עידית סילמן (איחוד הימין)
  55. בצלאל סמוטריץ' (איחוד הימין)
  56. אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת)
  57. גדעון סער (הליכוד)
  58. מנסור עבאס (הרשימה המשותפת)
  59. איימן עודה (הרשימה המשותפת)
  60. אתי עטייה (הליכוד)
  61. עודד פורר (ישראל ביתנו)
  62. יצחק פינדרוס (יהדות התורה)
  63. מאיר פרוש (יהדות התורה)
  64. רפי פרץ (איחוד הימין)
  65. יואב קיש (הליכוד)
  66. אריאל קלנר (הליכוד)
  67. שלמה קרעי (הליכוד)
  68. מירי רגב (הליכוד)
  69. יפעת שאשא ביטון (הליכוד)
  70. אנטאנס שחאדה (הרשימה המשותפת)
  71. יובל שטייניץ (הליכוד)
  72. קטי שטרית (הליכוד)
  73. מיכל שיר (הליכוד)
  74. עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת)

כמה חזרות לשגרה?

2 וחצי נסיונות להרכיב ממשלה
נסיון ראשון של נתניהו לפני פיזור הכנסת ה-21, נסיון נוסף שלו לאחר הבחירות שנערכו בספטמבר והנסיון הנוכחי של בני גנץ, הנמשך בימים אלה. האם נבחרי הציבור שלנו יהיו אחראיים מספיק כדי לסיים את הפגרה האינסופית הזאת?

1 ציבור שמחכה לשגרה
נראה שהבחירות, הרכבת הממשלה והמהלכים הפוליטיים ממלאים את כותרות העיתונים ומהדורות החדשות. זה מעניין מאוד, אבל זה לא העיקר. זאת רק הדרך למטרה האמיתית: עבודה למען הציבור ושיפור החיים במדינת ישראל. עוד מעט תעבור שנה מאז שהמערכת השלטונית בישראל עבדה כרגיל – לא הגיע הזמן להניח את המחלוקות בצד ולחזור לשגרה?

איך נולדו פגרות הכנסת האינסופיות?

הכנסת הוציאה את עצמה לפגרה חסרת תקדים בת שנה. חפרנו בפרוטוקולים כדי לגלות – איך בכלל נולדה הפגרה בה כל מי שאיננו ח"כ יכול רק לקנא. גילינו ויכוחים מרתקים שהתרחשו במליאה לכל אורך שבעים השנה האחרונות. שוב ושוב התווכחו ח"כים על קיצור חודש פה ותוספת שבועיים שם. אז חילצנו את הציטוטים המרתקים ביותר

| תומר אביטל, מרינה פובולוצקי |

הייתם מסכימים שעובד שלכם יעבוד רק 100 יום בשנה? אה, ושתמשיכו לממן עבורו 3 עוזרים ותקציב לשכה ב-265 היום האחרים, מבלי שיש לכם מושג מה קורה בהם? זה בדיוק מה שקורה בכנסת מדי שנה.

ואת זה אנחנו כבר מכירים. אך מה לגבי עובד שיעבוד 0 ימים בשנה? 

כבר בשנות החמישים היו פוליטיקאים שלא רצו לבוא לכנסת

חברי הכנסת יצאו ב-2019 לסוג של חופשה אינסופית מהעבודה שלהם. לאחר חצי שנה בה הכנסת הייתה בפגרת בחירות, במאי שוב 74 ח"כים מהליכוד, ישראל ביתנו, איחוד הימין, ש"ס, יהדות התורה, חד"ש-תע"ל, רע"ם-בל"ד פיזרו את עצמם – לחצי שנה נוספת.

אז לכבוד שנת הפגרה החלה כעת, עברתי עם מרינה פובולוצקי על פרוטוקולים מקום המדינה. ניסינו להבין כיצד השתרש מצב בו הפגרות, מלכתחילה, כה ארוכות. 

בתחילה הייתי משוכנע שהסיבות לוגיסטיות. למשל קשיים פיזיים להגיע למשכן (כבישי הגישה היו רעועים בשנות החמישים והשישים). לחלופין חשבתי שזה בגלל שחברי הכנסת בעבר החזיקו עבודה נוספת.

טעיתי.

סיבות אלו מוזכרות בקומץ מן הפעמים. מקריאת אינספור פרוטוקולים עולה המסקנה העגומה כי חלק מהפוליטיקאים ראו עצמם, עוד בשנות החמישים (!) כמורמים מהעם. 

הם האמינו שמגיעה להם חופשה אקסטרא – מעבר לאזרח הממוצע. 

כמות המלל בנושא כמובן עצומה, ולא סקרנו את כולה. אך סרקנו לא מעט דיונים שהתרחשו במליאת הכנסת בשבעים השנה האחרונות. הנה הדובדבנים.

דוד בן גוריון בכנסת

28/8/1949 – בן גוריון במליאה: "לא מזלזל במנוחה הדרושה לח"כים"

ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן גוריון: מוסר, כי יש הכרח בדבר שהכנסת לא תצא לפגרה מבלי לאשר שני חוקים… אם כי אינו מזלזל במנוחה הדרושה לחברי הכנסת.

מאיר גרבובסקי: אין לדחות את היציאה לפגרה מאחר והיא הכרחית ליעילות עבודת חברי הכנסת.

אליהו מזור: לדעתו יש לקחת בחשבון את חודש החגים בקביעת זמן הפגרה כי החגים אינם חופש. מציע לקבוע את הפגרה עד י"ח חשון, תש"י ז"א תהיה פגרה של חודשיים.

21/3/1951  – "אני יודע שאתם עובדים, אך דעת הקהל היא אחרת"

יאיר שפרינצק: ישנם 15-18 חוקים המתעכבים בועדות ולא בממשלה. בעתונים כותבים שהכנסת אינה עובדת די. אני יודע שאתם עובדים, אך דעת הקהל היא אחרת.

היו"ר יזהר הררי: העיתונים כותבים מה שהיו"ר הכנסת רוצה שהם יכתבו. בכל יום ד' בסוף ישיבה, יו"ר הכנסת נושא נאום לעיתונים ומסית אותם לכתוב שהכנסת אינה עובדת די. מה שנחליט ואיך שנחליט העיתונים ממילא ימשיכו לכתוב נגד הכנסת. אם הפחד הוא רק מהעיתונאים אז לא צריך להחליט על שבועיים מתוך 4, להתכנסות הועדות. ומה  אם יהיה צורך לקרוא את הועדות במשך שלושה שבועות מתוך ה 4? נודיע שהפגרה היא ל 4 שבועות והוועדה שיהא להן צורך לקיים ישיבות באותו זמן- תתכנסנה.

שלמה בן עמי: מה האסון אם אחרי 6 חודשי עבודה הכנסת יוצאת לחופשה של חודש חג פסח? האם העולם עלול להתמוטט? נקבע פגרה לחודש ימים ואם יהיה הכרח לקיים ישיבות של ועדות הן תתכנסנה לפי החוק הקיים (רוב של שליש המעוניין בכך). אל תהססו להופיע ברבים כאנשים הזקוקים למנוחה של חודש ימים.

אהרון ציזלינג: יתכן שישנם אנשים המשוחררים מעבודת הכנסת, אבל אני מעיד על עצמי כי בעבודתי כחבר ממשלה ובעבודות אחרות לא הייתי עייף כפי שאני עייף כיום כחבר כנסת.. בימי הפגרה לא אעסוק בנופש. לחבר כנסת יש עבודה ציבורית רבה הקשורה בתפקידו זה ושעליו לעשות בימי הפגרה.

שמואל כץ: אנו נמצאים במצב קונסטיטוציוני מיוחד במינו. הממשלה היא ממשלה תוך כדי התפטרות ולא הייתי רוצה שהכנסת תתפזר לזמן ארוך מדי ושהממשלה באותו זמן תעשה ככל העולה על רוחה. על כן אני מציע לקצר את הפגרה עד למינימום אשר הוא 3 שבועות.

שושנה פרסיץ: ידוע לי העול הכבד בו נושאים חברי הכנסת במשך ימי עבודתם. מאידך, אני רוצה לקבוע כי במדינה כשלנו אי אפשר לקבוע חופשה למשך 2-3 חודשים בשנה. שום חברה או מוסד לא היו יכולים לשאת על עצמם מעמסה כזו. איננו צריכים לדרוש לעצמינו זכויות שאין לעובדים אחרים במדינה אשר אינם עובדים עבודה קלה משלנו. בנסיבות שלנו מספיק אם נסתפק בחופשה של שבועיים למשך תקופת הפסח.

מאיר ארגוב: אני קובע כי עבודתינו היא עבודה מפרכת. ההצעה שלא לקבל פגרה תפגע בעצבי חברי הכנסת.

מרדכי נורוק: ברצוני להדגיש כי בכל הפרלמנטרים בעולם יש חופשה של 2-4 חודשים בשנה.

בן ציון רובין: במקרה שתתקבל הצעת הגב' פרסיץ, הריני מציע שנעבוד בחול המועד פסח ונוותר על המשכורת עבור הימים בהם לא נעבוד.

11/7/1950

היו"ר דוד בר רב האי: מכיוון שאנו רוצים חופש רצוף של שני חודשים וחופש רצוף זה נצמד באופן הכרחי לחגים היהודיים, הרי למעשה אנו קובעים כי אלול ותשרי הם חודשי החופש.

צבי יהודה: מציע שהפגרה תתחיל ב 23 לאוגוסט ולקבוע 6 שבועות של פגרה. כי הם כל כך מפגרים בסידור העניינים שיש צורך לעבוד יותר בשנים הראשונים של הכנסת.

ישראל בר יהודה: אם בזמן הפגרה הועדות ידונו בעניינים דחופי אני בעד פגרה של 8 שבועות.

8/7/1952

היו"ר דוד בר- רב- האי: הטילו עליו לברר עם יו"ר ועדת הכספים האם הוועדה תסיים עבודתה קודם על מנת להתחיל פגרה ב 13 לאוגוסט אבל היו"ר ענה שהם יסיימו רק בסוף אוגוסט. ומלבד זאת ועדת הכספים צריכה לסיים חוקי מס הכנסה וכעת נוסף להם הנושא של חוק הנפט.  ולכן לא יוכלו להקדים את הפגרה. לכן בעניין זה מתכנן יור הכנסת  לחלק את הפגרה לשני חלקים: לחודש אחד ואז שוב לחודש, ולא לקבוע חודשיים רצופים .

חנן רובין: מציע לקבוע תאריך מסוים ולא לסטות ממנו. הוא רוצה שהממשלה תביא לוועדות הכנסת את כל החומר החשוב והדחוף ביותר באופן שיוכלו לסיים את העבודה החשובה לפני או עד התאריך שנקבע, וכדי שלא יופיעו לפתע דברים דחופים ויבטלו את התאריך.

22/7/1952

ישראל הר יהודה: מוזר ומקורי הוא לבוא לכנסת לפני הפגרה עם רשימה ארוכה כזו של חוקים. על כל פנים יחס מקורי לתנאיי עבודתה ולשולחן עבודתה של הכנסת- אחר כך יטענו שהכנסת אשמה בכך שהחוקים לא נסתיימו.

מכיוון שאין כל אפשרות להקדים את הפגרה אני מציע להחליט שאין משנים את הרואה בתקנון הקובעת שהפגרה מתחילה בא באלול והממשלה רשאית בכל עת שתמצא לנכון לכנס את הכנסת על מנת לדון בחוק דחוף.

חנן רובין: מאשים את הממשלה בכך שעבודת הכנסת במושב זה לא הייתה מתוכננת. הוא מתנגד לכך שהחוקים יוגשו לכנסת ושהיא תדון בהם תחת לחץ של דחיפות. הוא מוכן לקיים יותר ישיבות ולדחות את חופשתו השנתית מאשר לעבוד בשיטת הצלפה בבית.

יוסף שפרינצק

4/8/1953

יוסף שפרינצק יו"ר הכנסת: אנו נמצאים בחודש אוגוסט ואני מציע לקבוע סדר עבודה מאומץ בו נצטרך לקיים ישיבות גם ביון ד' אחהצ ובערב וביום ה'. או לוותר על ההצעות לסדר היום שאינן דחופות".

עוד הוסיף: "מדובר רק ביום אחד המוקדש להצעות לסדר היום בעוד שבועיים. יום זה יום רביעי הוא בעל דמות מיוחד. ואני עומד להציע כי הזמן המוקדש להצעות לסדר היום יועתק ליום שני או שלישי כי אין האווירה השוררת באותו יום הולמת את תכנו המיוחד של העניין. הצעתי היא רק לוותר על היום הזה פעם אחת כדי שלא נצטרך לשבת כאן יום נוסף".

12/3/1958 – פעם ראשונה שמצאנו בסבך הפרוטוקולים אזכור לכך שהכנסת בימי ראשון וחמישי בחופשה קבועה

היו"ר ברוך אזניה: לפי חישוב השעות שערכנו מסתבר שדרושות לנו 94 שעות כדי לסיים את דיון התקציב ובחוקים השונים.

עזרא איכילוב: לדעתי עלינו לקבוע כבר היום שהכנסת תסיים את עבודתה ב 31 למרץ ומתוך הנחה זו לקבוע את סדר עבודתה.  בשום אופן אין הכנסת יכולה לשבת ביום א' שכן יום זה הוא יום מנוחה של הנוצרים. לא כל החוקים צריכים להיות נדונים לפני הפגרה. חוק המהנדסים וחוק רופאי השיניים למשל סובלים דיחוי.

ישראל שלמה רוזנברג: מסכים שיש חוקים שסובלים דיחוי אך לא יכול להסכים שידחו דיון על חוק שירותי הסעד שמחכים לו אלפי אנשים.

יו"ר הכנסת והסגנים אשמים בכך שאנו נמצאים עתה במצוקה של זמן, אבל אני מציע שכבר היום נתחיל לשבת עד 24.

היו"ר ברוך אזניה: אתה צודק בהאשמותיך עובדה שאנו החלטנו בשעתו שהכנסת צריכה לשבת גם ביום חמישי והם שינו את החלטתנו.

דבורה נצר: אין לדחות את חוק רופאי השיניים כי הגענו בשאלה זו לנקודה שיש לסיים אוםתה.

שמחה בבה: החישובים שנעשו הם פיקטיביים. איננו זקוקים לכל כך הרבה שעות כדי לסיים את העבודה.

מליאת הכנסת – ריקה (מסתבר שגם פעם זה היה ככה)

24/6/1958

שמחה בבה: הפרלמנטים בעולם כולו יושבים פחות מאיתנו. אבל מכיוון שהחוק הכנסת קובע שעל הכנסת לשבת לפחות 8 חודשים בשנה, עלינו לתאם את הפגרות בהתאם לכך. אני מסכים להצעה שהפגרה תתחיל ב 11 לאוגוסט ותסתיים ב 13 באוקטובר.

28/6/1966

היו"ר ברוך אזניה: הצעה להאריך את המושב הנוכחי של הכנסת.

פ.ארם: מתנגד להצעה זו. אני מבין שהיא הועלתה כדי לשמור על החוק. אבל נדמה לי שמוטב היה לקצר את תקופת הפגרה ולא להאריך את המושב הנוכחי. בעקבות ההחלטה אשר נתקבלה בוועדת הכנסת עשו חברי הכנסת סידורים שונים והתאימו עצמם למה שנקבע ושינוי ההחלטה עלול  לפגוע בהם.

שולמית אלוני: המושב הנוכחי של הכנסת התחיל באיחור מפני שהיתה זו שנת בחירות. היות והחוק קובע שכל אדם, כולל אשה, מגיל 21 יכולים להבחר ולהיות חבר כנסת, יש צורך להתחשב גם בחופשותיהם של הילדים אשר לחברי הכנסת ולקבוע שאותו חודש שהילדים נמצאים בחופשה יינתן כפגרה גם לחברי הכנסת כדי שיוכלו לבלות את החופשה עם בני המשפחה. יש לקבוע שבשנת בחירות יהיה דין אחר למושב הכנסת.

4/6/1968 – דיון על הארכת המושב על חשבון פגרת קיץ או שינוי ימי העבודה

דבורה נצר: מה השוני בין יום ד' לבין יום ב' בערב? אתמול בערב היו בקושי עשרה חברים במליאה. בימי ד' מבקרים תלמידים בכנסת וזו בושה שהכנסת ריקה במליאה. מתנגדת להחליף את סדר הישיבות כי עבודת הוועדות היא יסוד עבודתה של הכנסת. וחברי הוועדה יהיו עייפים אחרי ישיבת המליאה ועבודתם לא תהיה יעילה. עבודת הוועדות תיפגם במיוחד בוועדות שזה היום היחיד בו הן מתכנסות. כמו ועדת החינוך והתרבות. מתנגדת להוספת שבוע בפגרה שכן מדובר בישיבה ממושכת בימי אוגוסט החמים.

ג'בר מועדי: יש חברי כנסת הגרים בצפון, כיצד יגיעו לבתיהם ביום ד' בערב? לחברי הכנסת יש עבודות אחרות מלבד העבודה בכנסת, אבל העבודה בכנסת עומדת במקום הראשון וזכות הקדימה ניתנת לוועדת הכנסת. יש חברי כנסת שאינם באים לכנסת בימי ב' ו – ג', אבל ביום ד' הם באים, וביום ה' יכול להיות שגם יבואו. אם נתחיל ביום ד' את הישיבה בשעה 16:00 וביום ה' נתחיל את הישיבה בבוקר- נפתור את בעיית חוסר הזמן.

18/2/1969

דבורה נצר: בדרך כלל ישיבות מרכזי המפלגות מתקיימות בערבי יום ה'. ואין זה מונע קיום ישיבת הכנסת בימי ה' עד שעות אחר הצהריים. אין יחס של כבוד בצבור לח"כ, הציבור שופט את חברי הכנסת לפי נוכחותם במליאת הכנסת, לכן איננו צריכים להוסיף על יחס זה של הציבור.

יצחק גולן מתנגד לח"כ נצר שכן הוא מכיר הרבה ח"כים שעובדים קשה בימי חמישי. הם אינם משתתפים רק בישיבות מרכזי המפלגות. ביום ה' קובעים פגישות בעניינים שונים ורבים אינם נוסעים לבתיהם ביום זה. קיום ישיבה ביום ה' זו גזירה קשה מאוד. איננו יכולים להתנתק מהציבור. אני חושב שזה לרעת הדיונים בכנסת.

שמואל תמיר: מסכים עם רפאל וגולן. אומר שאין כל אפשרות למלא 3 ימים בתוכן של ממש, אם אין משאירים לחברי הכנסת אפשרות ללמוד את הנושאים ולמלא את תפקידיהם בשדה. לחברי הכנסת יש נוהג להיפגש בים ה' עם אזרחים,  מתי יפגשו איתם? מתי ישוחחו עם משרדי הממשלה בעקבות פניות האזרחים, אם יצטרכו לשבת בישיבות הכנסת  בימי ה'? לסיכום: אפשר להאריך את הישיבה ביום ד' ולוותר על ישיבה ביום ה'.

יו"ר הכנסת קדיש לוז:  אם רוצים להאריך את הישיבות, אדרבא ואדרבא, אלא מה? אמש בשעה 20:00 ישבו באולם רק 12 חברי כנסת.

שמואל תמיר: במצב 18:00 המצב אינו טוב יותר.

יור" הכנסת קדיש לוז: בשבוע שעבר.. כאשר עלה שר המסחר והתעשייה בשעה 19:30 להשיב על השאילתות, לא היה אף חבר כנסת באולם.  

29/7/1975

אברהם כץ: מקבל את ההצעה כי יש צורך לקבוע מכסה של ישיבות בזמן הפגרה, מבקש שיאמר במפורש שבחודש אוגוסט לא תתקיימה ישיבות ועדות. יש חברי הכנסת רבים שהם אבות לילדים קטנים. זהו הזמן שנותר לבלות יחד עם חופש הקיץ. אנחנו מתכננים כך שנהיה ביחד עם משפחותינו. לא מספר הישיבות הוא הבעיה, אלא שהוועדות לא תתכנסה בחודש אוגוסט אלא בספטמבר.

ששונה ארבלי אלמוזילנו:  לא רק בוועדת הכספים יש עניינים סטטוטוריים שאינם ניתנים לדחייה. בועדת העבודה יש צווים תקנות וחוקים שאי אפשר להתחיל לטפל בהם בחודש נובמבר ואח"כ להביאם לכנסת  בחודש ינואר. כמו כן מציע שלא נקיים מספר ישיבות כמו בימים הרגילים של הכנסת, נתחשב בכך שיש פגרה ובזמן זה אין עובדים כרגיל. אין איש מאיתנו השש לעבוד בפגרה בגלל שיש לו תענוג גדול מהעבודה, אלא בגלל שיש נושאים דחופים שאינם ניתנים לדחייה. מצפוני אינו נותן לי לשבת בשקט בפגרה אם לא אטפל בנושאים הדחופים. ועדת העבודה לא תשב בחודש ספטמבר בגלל החגים.

19/9/1975

יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו שרעבי:  בשבוע שעבר, ביום ג' בבוקר, כאשר באתי לכנסת ראיתי את הבקשה של סיעת הליכוד. אינני יכול לכנס את הכנסת תוך 24 שעות. לא כל החברים כל הזמן מאזינים לרדיו וספק אם הזמנה באמצעות שידורי ישראל מספקת. חבר הכנסת יכול לטעון שלא קיבלת את ההזמנה ולכן לא הופיע לישיבת הכנסת וישאל מדוע הצביעה הכנסת בלעדיו. ליום חמישי נועד טכס חלוקת האותות שהיה מפואר מאוד ותפס את בניין הכנסת מהבוקר ואי אפשר היה נוסף לזה לכנס את הכנסת לשעה וחצי שעתיים. לא לא יכולתי לקיים ישיבת הכנסת ביום חמישי. אף על פי כן הושמעה הטענה שהתפרסמה מעל גלי האתר והעיתונות והיא גרמה לי לעגמת נפש.

הוחלט: ועדת הכנסת מכירה בצורך לקיים דיון כללי על כינוסם של כנסים מיוחדים של הכנסת בימי פגרת הכנסת והיא תדון בנושא זה במושב הקרוב של הכנסת.

2/12/1975

פניית יו"ר הכנסת בדבר נהלי הדיון בכנסת בתקופת הפגרה: צריך לקבוע כללים רבים בשאלות המתעוררות: מי הם 30 החברים, כמה אנשים רשאים לדבר בשם 30 החברים, מה פירוש: כהצעה דחופה לסדר היום, האם יחול עליה אישור יו"ר הכנסת והסגנים, או לא וכו'. בשעה שאנו יוצאים לפגרה חברי הכנסת אינם יכולים להיות בטוחים שכעבור מספר ימים לא יזעיקו אותם לישיבה, או לא יכולים להיות בטוחים שכעבור מספר ימים לא יזעיקו אותם לישיבה, או לא יבהילו אותם מחול להצבעה. המינימום שח"כ יכול לצפות הוא שיהיה הסדר קבוע.

יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו שרעבי: הפגרה איננה מעוגנת בשום מקום, לא בחוק ולא בתקנון. בתקנון היא נזכרת דרך אגב בסעיף שאומר שאפשר לכנס ישיבת הוועדה בפגרה על פי דרישת שליש מחברי הוועדה, או שוועדת הכנסת מטילה על ועדה מסוימת לעבוד בזמן הפגרה. אין שום כללים והוראות מה היא פגרה, מה היא מזכה, ומה היא מחייבת.

18/6/1979

מרדכי וירשובסקי: כתבתי ליור הכנסת שאנחנו יוצאים לפגרות יותר מדי ממושכות? אני חושב שאנחנו עובדים פחות מידי בכנסת. פגרת קיץ של חודשיים וחצי כאשר מאז הפגרה הקודמת חלפו חודש וחצי, זו איננה מידת העבודה שצריך לתת. אני יודע שעל השולחן הכנסת יש חוקים והצעות שמונחים זה חודשים אורכים ואולי יותר מזה. ואינני יודע מדוע צריכה הכנסת לסגור את הבית ולא לעבוד תקופה כל ארוכה. הדבר איננו מתקבל על הדעת. זאת דוגמא שלילית. לקצר הפגרה לחודש עד ששה שבועות ולא יותר מזה.

היו"ר יצחק ברמן: בפרלמנטים אחרים תקופת העבודה קצרה יותר מאשר אצלינו.

א. לין: הנושא הוא מהותי והוא קשור בראייתנו את החברות בכנסת. אני רואה את חבר הכנסת כנציג של אזור, גם אם עדיין לא הגענו לבחירת אזוריות שאני דוגל בהן. אדם שרואה את עצמו כנציג של אזור חייב להקדיש זמן לפעולה באזורו, לקשור קשרים באזור, ללמוד את בעיות האזור.

תמר אשל: מרגישה שהכנסת לא מספיקה לעשות עבודה בשלושת ימי העבודה שלה. אני מבקשת שהועדה תתן דעתה על כך שגם בשלושת הימים בהם הכנסת מתכנסת  איננו עובדים כמו שהיינו צריכים. קשה מאוד לקבוע ישיבות של ועדות וועדות משנה, והרבה נושאים דחופים אינם מגיעים לדיון בזמן. החלטנו להציע שהישיבות ביום רביעי בשבוע יתחילו ב 12 ולא היתה עדיין התייחסות של יו"ר הכנסת. הייתי רוצה שנקבל ההצעה שהמליאה תוכל בזמן הפגרה לעסוק בחוקים גם, וכדי שלא יחששו מפי ניצול לרעה של הדבר אני מוכנה גם להציע תיקון להצעה.

1980

שבח וייס: אצלי היו פגרות הכי קצרות בתולדות הכנסת, וכל פעם ראש הממשלה יצחק רבים המנוח היה אומר לי – תעשה פגרה יותר ארוכה קצת, לא בגלל שהוא לא רצה לעבוד, אלא בגלל שהוא רצה לעבוד, בלי שהכנסת תפריע לו.

שבח וייס

היו"ר רפאל פנחסי: שלא יוכלו להביע אי אמון. יש גם פניה של חבר הכנסת רענן כהן, אשר פנה רק לוועדת הכנסת, אליי. הוא מבקש ישיבה דחופה של ועדת הכנסת- קיצור פגרת הקיץ. כותרות שלו בעיתון כבר ישנן.

שבח וייס: הנטייה שלי היתה אולי קצת מפורזת, אני אומר כבר היום בראיה רטרוספקטיבית להחמרה. אני חשבתי שהכנסת צריכה לעבוד תשעה חדשים וחצי בשנה, זאת היתה השקפתי. רוב הפרלמנט האמריקאי עובד עשרה חודשים, האנגלי תשעה וחצי, רוב הפרלמנטים באזור, אז אמרתי כמוהן. הייתה עלי ביקורת קשה מצד חברי כנסת אחדים, ואני חושב שבחלקה הייתה גם מוצדקת. אני היום רואה את זה בראיה יותר רכה. מה שקרה ליושב ראש הכנסת החדש, לדעתי הוא עשה כאן מעשה בתום לב מוחלט, ואני אגיד גם מדוע – בגלל החגים. על רקע תום הלב שלו, אפשר לפנות פניה של תום לב, ורצוי שבפניה יהיו גם שניים שלושה חברי קואליציה, אז נדמה לי שאפשר באיזושהי הרמוניה להאריך אולי ולהיכנס עד ה 10 לאוגוסט או ה 15 לאוגוסט.

היו"ר רפאל פנחסי: לא. אנחנו לא נסכים לזה. מי שיש לו ילדים, זו תקופה היחידה שאפשר לצאת לחופש.

שבח וייס: אפשר לאולי בספטמבר. אבל יש בעיה חוקית.. החוק קובע שאנחנו צריכים לשבת מינימום שמונה חודשים בשנה, השנה זה כבר יוצא שבעה חודשים וחצי. אני נותן לכן רעיון עדין, נימוסי, ואני בטוח שיושב ראש הכנסת ינהג כאן ביושר מוחלט. 

ח"כ מירב כהן מזמינה את הציבור לסלון שלה

הכנסת בפגרה אינסופית ולציבור קשה מתמיד לפקח על עבודת חברות וחברי הכנסת. לכן היוזמה של ח"כ מירב כהן (כחול לבן) להיפגש עם הציבור בסלון ביתה משמחת במיוחד

| יעל פינקלשטיין |

בשנה עם שתי מערכות בחירות בזו אחר זו, קשה לזכור מתי עבדה הכנסת כרגיל. הפגרה של בית הנבחרים החלה בדצמבר 2018 (!) ועתידה להסתיים רק בנובמבר הקרוב. תקופה בה חברות וחברי הכנסת שלנו כמעט ולא מגיעים למליאה או יושבים בוועדות – ובעיקר מתמקדים בלהיבחר שוב. לנו, הציבור, כמעט ואין איך לפקח עליהם בתקופה זו. 

לכן שמחנו לשמוע שחברת הכנסת מירב כהן (כחול לבן) מזמינה את הציבור להיפגש איתה בסלון ביתה שבירושלים שוב ושוב. כולם מוזמנים להגיע!

חוגי בית הם הזדמנות מעולה לפגוש את המועמדים, לשאול שאלות חשובות ולהבין מה הם עושים עבורנו בפגרה (ודרך לדעת בוודאות איפה הם נמצאים לשעה או שעתיים).

איך זה קרה? לאחר המפגש הראשון של "הפרלמנט של מירב" כתבה ח"כ כהן: "יצאתי עם תחושה שהשיח הזה כל כך חשוב. חשוב לי כדי ללמוד מנקודות המבט של אנשים אחרים, חשוב למפלגה שאני מייצגת שחייבת להיות מחוברת לציבור וגם חשוב למצביעים שמאוד רוצים להכיר את האנשים שהם שולחים לכנסת ולקבל מהם תשובות".

מאז נערכו עוד שני מפגשים, ולאחד מהם הגיע גם חברה לסיעה של כהן, חילי טרופר. שאלנו את כהן אם המפגשים ימשיכו גם לאחר הבחירות, אך היא לא התחייבה לכך.

אפילו אם המיזם יתקיים רק עד הבחירות, אנחנו חושבים שהוא מבורך: חברות וחברי הכנסת נשלחו לעבוד בשבילנו. אנחנו משלמים להם את המשכורת. שיחה שלהם עם אזרחיות ואזרחים בגובה העיניים היא חשובה ואף מתבקשת. 

חשוב במיוחד לפרגן לכהן בעידן ששלל מועמדים מסרבים לראיונות – וביקשו שנחכה ליום שאחרי הבחירות (!) כדי שנכיר אותם יותר לעומק.

אז:

(1) אנו כמובן מזמינים את שאר הח"כים לקדם יוזמה דומה ולהיפגש עם הציבור כמה שיותר. מכירים ח"כ נוסף שהייתם רוצים לבוא לביתו / שנתעקש על ראיונות עימו? תייגו אותו בתגובות.

(2) הגיעו למפגשים בביתה של כהן ושאלו שאלות חשובות. איך להפוך את חוג הבית למעניין? צפו במדריך.

(3) המפגשים אצל חברת הכנסת כהן מתקיימים בימי שלישי. המפגש הבא יערך הערב (27/8) בשעה 20:30, בהשתתפות ח״כ יואל רזבוזוב ומיועד בעיקר לדוברות ודוברי רוסית. הפרטים פה.

הכירו את הח"כ שלא שוכח אתכם בפגרה – כתבה שלישית בסדרה

אין ועדות ואין מליאה. גם חקיקה אין – וחברי הכנסת בעצם חופשיים בפגרה. מי מהח"כים לא שוכח את הציבור שמממן לו את השכר? בכתבה הקודמת פנינו לנבחרי הציבור ושאלנו אותם מה הם עושים עבורנו בתקופה חסרת תקדים באורכה בה הכנסת לא מתכנסת. בכתבה זו נראיין בקצרה את חבר הכנסת שמשתדל לא לפספס אף פניית ציבור, גם בפגרה – אורי מקלב

| תומר אביטל |

הכנסת לא עבדה ולו יום אחד עבורנו מאז דצמבר 2018, וגם לא תחזור לעבוד (אלא אם יבוטלו הבחירות) עד נובמבר 2019. 

בכתבה הנוכחית תכירו ח"כ מהחרוצים בכנסת: אורי מקלב מיהדות התורה.

מקלב הוא היחיד (!) שדרש מיו"ר הכנסת להקים ועדות זמניות שימשיכו לעבוד בזמן הפגרה. הוא הסביר כי "למרות חוסר האפשרות להקים קואליציה, החיים עצמם כמובן ממשיכים כסדרם. בארץ ובעולם, מתרחשים אירועים חברתיים, כלכליים ומדיניים שונים ולמרבה הצער גם אסונות ואירועים קשים". 

לדבריו, "הציבור הרחב מצפה שוועדות הכנסת, ידונו, יחקרו וילבנו את הסוגיות העומדות על הפרק. בנוסף, פרויקטים, רפורמות ופעולות שונות לשיפור ולקידום פעילות המשק, המגזר הציבורי והרשויות המקומיות, נתקעות במשך חודשים ארוכים, מכיוון שוועדות הכנסת אינן פעילות. במשרדי הממשלה ועל שולחנן של ועדות הכנסת, מצטברות מאות בקשות לאישור תקנות וצווים, ללא יכולת לאשרן. גם לאחר הבחירות והקמת הממשלה בעוד כחצי שנה, צפוי עיכוב באישור התקנות והצווים, עקב העומס שיצטבר על שולחן הוועדות".

שיאן הנוכחות בכנסת

את קוראינו האדוקים זה בוודאי לא הפתיע. מקלב, מבדיקתנו, הוא שיאן הנוכחות בכנסת. מקלב הקים שורת שדולות וגם מגיש שאילתות רבות למשרדי הממשלה, לא טס בכלל לחו"ל על חשבון גורמים זרים, וידוע באי הזנחת פניות ציבור.

התקשרתי למקלב לשמוע את דעתו על המצב המטורף אליו נקלענו. קצת קשה לעקוב אחר חוטי המחשבה שלו שמתחווטים מחדש ללא הרף סביב הסוגיות הרבות בהן הוא עוסק. כאשר אני מצלצל, הוא בדיוק עסוק בפעולות מול משרד התחבורה במטרה לאפשר הטענת רב-קו לאנשים שאינם מחזיקים כרטיס אשראי.

למה אתה מבקש שהוועדות ימשיכו לעבוד?

"ביקשתי מאדלשטיין להמשיך לקיים את הוועדות משום שיש דברים שחבל שאנחנו לא דנים בהם. התענית הזו ארוכה מדי. נהרג עכשיו מישהו מהמנופים. בכל מקום אתה רואה משאית מורידה חומרים או מעבירה דירה, ויש סכנה. הכנסת צריכה לדון בזה. חלק מהתקנות שיכולות למנוע תאונות לא מקודמות – כי הוועדות לא מתכנסות".

מליאת הכנסת – ריקה

מה תקוע למשל?

"על שולחן ועדת הרווחה יש כ-50 תקנות שמחכות לאישור. אתה יודע כמה תקנות שיכולות לעזור לנכים ולדיני עבודה ולהגנת הצרכן – תקועות?"

למה אדלשטיין מסרב? 

"הוא חושב שוועדה יכולה להיות פופוליסטית בזמן הזה. נכון שבוועדות יהיו כמה מילים של פופוליזם בגלל שאנו בתקופת בחירות, יחד עם זאת נקדם דברים. לא נהיה סטריליים, אבל חייבים לעבוד. ויש הסכמה משני הצדדים לאשר אותם. זה לא חייב להיות פופוליסטי". 

אתה מבין את טענות יו"ר הכנסת?

"הוא לא רוצה תקריות והוא מעדיף שלא תהיה ועדה. אבל זו טעות. אז 20% יהיה פופוליסטי – אבל נקדם דברים. נניח טביעת ילדים בבריכה. שמע, זה קיץ. צריך לכנס את כל אנשי המערכת ולעשות ביניהם תיאומים. ראית אותי בוועדות. אצלי זה שולחן עגול – מחלקים בין המשרדים את העבודה. גם כמעט אין פריימריז בשום מפלגה, וכולם מסכימים אתי שחבל שהכל תקוע".

מה אתה עושה בפגרה? 

"מגיעות אלי אינספור פניות ציבור. המון על מעונות עכשיו. אמש עזבנו את הכנסת בתשע וחצי בערב. חלק מהמשרדים הממשלתיים עוזרים, אחרים בורחים. הם בהדממה. נזהרים מלהתעסק עם פוליטיקאים ולא ששים לענות. אם תעזבני יום יעזבך יומיים, כתוב בתורה. דהיינו אם אתה עוזב אותי יום אעזוב אותך יומיים. כלומר יש רצף אי עשייה שקשה יותר ויותר לחזור ממנו לשגרה".

ואצלך בלשכה?

"כל פניה שמגיעה – אני לא יכול שלא לעזור. הצוות שלי יודע שאני כל הזמן אבקש להתעדכן איפה היא עומדת".

איך התגובה בציבור החרדי על הקדמת הבחירות?

"אנשים שאני פוגש מאוד כועסים עלינו – הכנסת והנבחרים – שהגענו למצב כזה. המרמור הזה בצדק. לא היה צריך בחירות. אני מאשים את ליברמן". 

בציבור החרדי ייצאו להצביע ב-17 בספטמבר? 

"מדברים אצלנו הרבה על שאננות ואנחנו מנסים לעורר. זה נהיה קשה. הציבור אדיש, ודאי שגם אצלנו".

אדלשטיין: "הדברים יישקלו"

מלשכת יו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין מסר לנו בתגובה: "באופן טבעי, פעילות הכנסת בתקופת פגרת בחירות היא מצומצמת, וזאת על מנת למנוע ניצול לרעה של הכלים הפרלמנטריים לטובת מערכת הבחירות. על כל פנים, יושב ראש הכנסת אינו הגורם המוסמך להקים ועדות בכנסת. הסמכות להקים ועדות נתונה בידי מליאת הכנסת לפי המלצה של הוועדה המסדרת. כאשר עלה צורך דחוף בהקמתה של ועדת החינוך, התקיים דיון על כך בוועדה המסדרת ומליאת הכנסת אישרה את הקמת הוועדה. ככל שיעלה צורך בהקמת ועדות נוספות בעתיד, הדברים יישקלו על ידי הגורמים המוסמכים באופן דומה".

. מוזמנים לפנות לח"כ מקלב, או לח"כים אחרים – ולעדכן אותנו מי עוזר ומי מתעלם בתקופה זו בה לח"כים יש שכר מלא אפס 0 מחויבויות.

  • את כל כתובות הדוא"ל של הח"כים תמצאו כאן.

חבר הכנסת החדש שעולה לנו מאות אלפי שקלים וסירב לסייע לפניית ציבור

| תומר אביטל |

אשר פֵנְטַהוּן סיום, חבר כנסת חדש מטעם "כולנו", הושבע לכנסת בעקבות התפטרותו של השר יואב גלנט. סיום נכנס לתפקידו ב- 2 בינואר 2019 וידיו כבולות: הוא לא יוכל לשבת בוועדות ולא במליאה – מהסיבה הפשוטה שהכנסת פוזרה רשמית שבוע לפני שהפך לחבר כנסת. למרות זאת, סיום מקבל שכר מלא, רכב ודלקן, שלושה יועצים צמודים ושאר הטבות. העסקתו עד אפריל, ולאור העבודה שכבר שכר את היועצים הפרלמנטריים שמגיעים לו – תעלה לציבור מאות אלפי שקלים.

חשוב לומר שאין כאן הרבה ברירות: תמיד צריך מצבת מלאה של 120 ח"כים, גם בתקופות מעבר. אבל מצב בו מושבע חבר כנסת לכמה חודשים מבלי שהוא יכול לבצע את עבודתו, ועדיין מקבל תנאים מלאים – משדר לציבור כי כספי המסים שהוא משלם הם הפקר.

שכר חלקי לח"כ חלקי

הנה פתרון אפשרי: חבר כנסת שמושבע לתקופת פגרה בלבד – יקבל חצי מהשכר של ח"כ רגיל, ויועץ אחד בלבד. הפתרון הזה הגיוני במיוחד בהתחשב בכך שחברי כנסת טריים יכולים להמשיך בעבודתם הקודמת (לפי התקנון, לכל ח"כ עומדת תקופת מעבר בת שישה חודשים לסיום עסקיו הקודמים).

צלצלתי לח"כ סיום כדי לברר מה הוא חושב על הצעתי. סיום סירב בתוקף. בשיחה טעונה (את ההקלטה תוכלו לשמוע פה למטה), הוא גרס כי הוא עובד כמו חבר כנסת רגיל בימים אלו – ושממש ברגעים אלו הוא מטפל בפניות ציבור. לכן, לטענתו, אין שום סיבה שיוותר על שכרו. בתגובת המשך סיום מסר כי הוא אינו עובד בעבודה נוספת.

האם ח"כ סיום באמת מטפל בפניות ציבור?

לאחר שסיימתי לשוחח עם סיום, פנה אליי, בצירוף מקרים שלא ייאמן, הפעיל החברתי שי גליק. בפיו הייתה התלונה הבאה: הוא כתב לח"כ סיום פניית ציבור מנומקת, אך האחרון סירב לסייע לו. גליק ביקש מסיום להצטרף ליוזמה שלו להנגשת מערת המכפלה לנכים (גילוי נאות: גם אני, תומר, חתמתי בעבר על הפנייה). אלא שסיום טען שהוא לא מטפל כרגע בפניות ציבור, אלא עסוק בבחירות. ח"כים אחרים, אגב, כן הסכימו לסייע לגליק גם בתקופה זו. גליק פנה אליו גם במיילים – עליהם סיום לא הגיב.

ח"כ סיום מסר לי בתגובה: "לא יכולתי להתייחס לפניות בנושא הנגשה למערת המכפלה כי זה תחום שאני לא מכיר. עניתי שלאחר הבחירות אלמד את הנושא ואתייחס".

קצת מוזר, בהתחשב בכך שלסיום – שהיה במקום 14 ברשימת כולנו בכנסת היוצאת –  סיכוי נמוך להיבחר לכנסת הבאה. ובכל מקרה, עמדה לרשותו הזדמנות פז להראות שאיננו ניצב, אלא ח"כ פעיל.

הנה שיחת הטלפון המלאה שלי עם ח"כ סיום:

לבטל פגרה בשנה הראשונה של כנסת חדשה

מעבר למקרה של ח"כ סיום, ראוי להתעכב על עובדה נוספת: כל חברי הכנסת יצאו עכשיו לפגרה שתימשך כנראה עד אוקטובר 2019 (עם הפסקה בת חודשיים באמצע). בכל הזמן הזה יעמוד לרשותם שכר, יועצים, רכב, וכו'. השכר שלהם אף קפץ בראשון לינואר בעוד אלף שקל בחודש.

פתרון אפשרי למצב הזה הוא שבשנה הראשונה לאחר הבחירות – לא תהיה בכלל פגרה. הרי למה צריך אותה? הח"כים מגיעים מהשטח מצוידים בשלל תכניות, הלוחות הטקטוניים הפוליטיים עדיין לא רועדים – וניתן לקדם מהלכים יותר טוב מבכל שנה אחרת בכהונה. במועצה הלאומית לכלכלה אמרו לי בעבר שהשנה הראשונה של כנסת חדשה – היא השנה היעילה ביותר.

ולאלו שדואגים לתנאי השירות של נבחרי הציבור: גם ככה המליאה מתכנסת יומיים בשבוע, ולכל היותר שלושה. אין שום סיבה לצאת לארבעה חודשי פגרה נוספים במהלך השנה. לא יכול להיות שבזמן שאנו קורסים מיוקר המחיה, שנה שלמה נציגי הציבור ילגלגו על הציבור כל הדרך אל הבנק. לא הגיוני שאנחנו ואתם צועקים על הכנסת שוב ושוב – שחייבים לשנות את הדרך בה היא עובדת, שחייבים לחבר את המנגנון לציבור (בשלל דרכים כמו צמצום פגרות, לאפשר לציבור להגיש חוקים ושאילתות עם כמות חתימות מסוימת ועוד ועוד) – אך היא משתנה רק מעט. לא יכול להיות שהכנסת בקושי מתכנסת – אולם שלושת רבעים מחבריה ממשיכים בסירובם לחשוף יומן.

האשמים האמיתיים

חשוב להדגיש: בניגוד לנבחרי ציבור כמו זוהיר בהלול, שחיכה פגרה שלמה בשכר מלא לפני שהתפטר, אין לי ביקורת על כל כך שח"כ סיום לקח את התפקיד – זה מחויב המציאות וקורה מדי קדנציה לפני בחירות (בפעם שעברה היה זה יורם מרציאנו ממפלגת העבודה שעלה לנו מאות אלפי שקלים). אבל אני כן מבקר את ח"כ סיום על שאיננו מבצע אקט סמלי לוויתור על שכרו, או לפחות מסייע לפניות ציבור – מהלכים שיוכיחו לציבור שהכנסת איננה סידור עבודה על חשבוננו.

למעלה מכך, אני מאשים את קברניטי המדינה – ראש הממשלה, יו"ר הכנסת ויו"ר הקואליציה שלאורך כל הקדנציה האחרונה לא נגעו באף אחת מהחולות הרעות במנגנון השלטוני שמאפשרים את הביזיונות האלו ומדרדרים את אמון הציבור בשלטון. לא רק זה, הם הניחו לכנסת להגיע להישגים כבירים. אילו הישגים? שיא בהטבות לח"כים עצמם.