פוסטים

בקרוב אולי תתחילו לשלם על כניסה לפארקים ציבוריים

משרד הפנים הגיש הצעה לתקנות שיאפשרו גבייה של תשלום בכניסה לגנים עירוניים. מי צפוי לשלם על כניסה לפארקים עירוניים, כמה ומתי? התקנות החדשות משאירות פתח רחב לפרשנות

| עידן בנימין |

משרד הפנים פרסם תקנות להערות הציבור (תזכיר) שיאפשר לעירייה לגבות מכם כסף בכניסה לגן ציבורי. בדברי ההסבר נכתב כי התזכיר הופץ לאור עבודה מקצועית שנערכה בנושא, ובשל עתירה שהוגשה בעבר על ידי עמותת "אדם טבע ודין" נגד עיריית רעננה.

בהחלטה לאותה עתירה (2004), דחה בג"ץ את עמדת העמותה ואיפשר לעיריית רעננה לגבות תשלום בכניסה לפארק עירוני. בעקבות זאת תוקן החוק הרלוונטי ב-2007 כך שנאסר על הרשויות לגבות כסף בכניסה לפארקים, למעט אם עמדו בשורת כללים של משרד הפנים וקיבלו אישור מהשר. הכללים, עד היום, לא פורסמו. נראה שהיו עיריות שניסו בתקופה זו לגבות כסף בניגוד לחוק (כדוגמת פארק בכרמיאל, שם בוטלה לבסוף החלטת העירייה לאחר התערבות נציב תלונות הציבור).

התזכיר פתוח להערות הציבור – ההערות שלכם – עד ה-26/5 בקישור הבא.

הרחבה: עיקרי החלטת בגץ בנושא פארק רעננה משנת 2004

  • עיריית רעננה, הקימה פארק עירוני במערב העיר. שטחו הכולל של הפארק כ-150 דונם. הפארק כלל "אתרים מיוחדים רבים ובהם: גן חיות קטן ולצדו פינת ליטוף, גן פסלים, רחבת גלגיליות, מתקני שעשועים, מגרשי ספורט (הוקי, כדורסל וכדורגל), מצפור, מתקני בישול וצלייה לרבות אזורי ישיבה הכוללים שולחנות, ספסלים ונקודות מים, בית קפה, אגם מלאכותי ושבילים המיועדים לרוכבי אופניים ולהולכי רגל".
  • העירייה ביקשה לגבות תשלום מאורחי הפארק שמגיעים ללא ליווי של תושבי המקום בימי שבת וחג כדי להוריד את העומס במקום ולתעדף את תושבי העיר.
  • עמותת אדם טבע ודין עתרה לבג"ץ כנגד ההחלטה בשורת טענות שונות: ביניהן הגבלת חופש התנועה מאחר והפארק יגודר, אפליה על רקע סוציו אקונומי – מי שנכנס הוא מי שידו משגת, עבירה על חוקי תכנון ובניה לאור העובדה שהפארק הינו שטח ירוק ועוד.
  • הטענות של אדם טבע ודין נדחו. העתירה נדחתה מאחר ובמקביל הקים שר הפנים ועדה לבחינת הנושא וקביעת קריטריונים לגביית תשלום.
  • בג"ץ דחה את טענת חוסר הסמכות של העירייה והשאיר את הנושא להמשך טיפול לוועדה בין משרדית שתקבע קריטריונים לגביית תשלום.

בתקנות החדשות – קצוות פתוחים

כדי שהעירייה שלכם תתחיל לגבות כסף בכניסה לפארק עליה להגיש בקשה לוועדה במשרד הפנים. בוועדה ישבו שלושה נציגים מהמשרדים הבאים: הפנים, הגנת הסביבה והשיכון. את כל הנציגים ממנה שר הפנים. בבקשה על העירייה להוכיח כי היא עומדת בתנאים הבאים:

  • עלויות גבוהות מעלויות הקמה והחזקה של גן ציבורי שיש בו מדשאות או מתקני משחק בלבד.
  • שטח גדול ממאה דונם.
  • העירייה כבר מספקת די שטחים ירוקים על פי חוק.
  • יש עוד גנים ציבוריים בסביבה.
  • תיחום הגן לא יפריע למרקם החיים באזור.

הבעיה? התקנות המוצעות מותירות הרבה קצוות פתוחים. אם המקרה של עיריית רעננה עוד נראה סביר – גביית תשלום מתושבי חוץ שמגיעים ללא ליווי תושב מקומי ורק בימי שבת וחג (הימים העמוסים) – התקנות החדשות מותירות יד חופשית להחליט מי ישלם, כמה ומתי:

  • השר יקבע לכל מקרה את גובה דמי הכניסה.
  • השר יקבע אם גובה דמי הכניסה ישתנו בין תושב הרשות ולמי שאינו (כולל פטור מתשלום למקומיים).
  • השר יקבע גם באילו ימים מותר לגבות דמי כניסה ("בימים מסוימים בשנה או בשבוע או לתקופה מוגבלת בזמן, או גביית דמי כניסה למעט ימים מסוימים בשבוע").

בשורה התחתונה התקנות נועדו ליצוק לחוק את האפשרות לגבות כסף בכניסה לפארק עירוני מבלי לפרט את  החלק המהותי: מי ישלם, כמה ומתי?