פוסטים

חשיפה ראשונה: הח"כים שהגיעו ואלו שנעדרו מוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-22

בדיקת "שקוף" מגלה כי למועדון הנעדרים, שבו אפשר להמשיך למצוא את יאיר לפיד, מתווספים שמות חדשים ומפתיעים: מיקי זוהר ושרן השכל. ח"כים חדשים לעומת זאת, נחשפים כחרוצים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רוב דיוני ועדת החוץ והביטחון אמנם אינה משודרים, כיוון שתכניהם לרוב חסויים – אך נתוני הגעתם של ח"כים יכולים ללמד על הנעשה בה. מי נעדר בהכרעות על הביטחון השוטף ומי הגיעה בקביעות לדיונים?

ועדת חו"ב. צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בין היתר, גילינו שחברי הכנסת שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד וח"כ יאיר לפיד מיש עתיד, נעדרו בקביעות ממליאת הוועדה ולרוב גם מוועדות המשנה. לעומתם, חברי כנסת חדשים יחסית, כמו אלי אבידר מישראל ביתנו ואורנה ברביבאי מיש עתיד, הקפידו להגיע.

לאן נעלמו יאיר לפיד ושרן השכל?

הכנסת ה-22 בדומה לקודמתה, ה-21, הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, כיהנה כחצי שנה, ולא הספיקה לעשות הרבה. עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון (חו"ב). 

בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. כדי בכל זאת לדעת מי הגיע לוועדות, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

הנתון המרכזי נוגע למליאת הוועדה, בה יושבים 17 חברים. בניגוד לוועדות משנה, היא פתוחה גם לחברי הכנסת האחרים. בכנסת ה-22 היא התכנסה תשע פעמים, כאשר שיאני הנוכחות, למעט יו"ר הוועדה גבי אשכנזי (כחול לבן) הם חברי הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו), שהגיע לשמונה ישיבות, אורנה ברביבאי (יש עתיד) וגדעון סער (ליכוד), שהגיעו כל אחד לשבע ישיבות. 

לעומתם, מי שבקושי נראו היו יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד וח"כ שרן השכל (הליכוד), שהגיעו לישיבה אחת בלבד וח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהגיע לשני דיונים.

מיקי זוהר ממשיך להיעדר

זוהר והשכל היו עקביים בהיעדרויותיהם, ולא ניתן היה למצוא אותם גם בוועדת המשנה לחוץ והסברה. התקיימו בה חמש ישיבות בלבד. אל מול הנעדרים, רוב חברי הוועדה הגיעו לכולן או פספסו אחת בלבד: גדעון סער, יו"ר הוועדה (הליכוד), יאיר גולן (מרצ), אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד) וישראל אייכלר (יהדות התורה). 

ח"כ שרן השכל. הגיעה פעם אחת למליאה שהתכנסה 11 פעמים, ונעדרה לחלוטין מוועדת המשנה לחוץ והסברה

בוועדת המשנה למודיעין מתקבלות החלטות חשאיות, על ידי שישה חברי ועדה בלבד. רבים מייחסים לה חשיבות יתרה בשל הסיווג הגבוה של החומרים הנדונים בה. כך למשל,  זו הוועדה שמפקחת כיום על מעקבי השב"כ אחר אזרחי ישראל. 

בכנסת ה-22 התקיימו 11 ישיבות בוועדת המשנה, כשרוב החברים בה הקפידו להתמיד. למעט היו"ר ח"כ גבי אשכנזי שניהל את כל הישיבות, גם חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ויואב קיש (ליכוד) נכחו בעשר מתוכן וח"כ משה (בוגי) יעלון בתשע. 

ח"כ גדעון סער, שמקפיד בדרך כלל על נוכחות ואף שימש כיו"ר של חוץ והסברה – הגיע כאן רק לשש ישיבות. ח"כ יאיר לפיד נשאר עם המקום האחרון, כשנכח רק בחמש ישיבות.

לא התעניינו בביטחון שוטף ומוכנות לחירום: עמיר פרץ וישראל אייכלר

בוועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף נערכו שש ישיבות בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד). אלי אבידר (ישראל ביתנו), אורנה ברביבאי (יש עתיד) ויאיר גולן (מרצ) הגיעו לארבע מתוכן. אלעזר שטרן (יש עתיד) לשלוש. 

לעומתם, שרן השכל נכחה רק בישיבה אחת. שני ח"כים, עמיר פרץ וישראל אייכלר, נעדרו מכל הישיבות. נציין שפרץ שימש יו"ר הוועדה למוכנות העורף, שם התקיימו שתי ישיבות. אייכלר חבר בעוד ועדות משנה, אליהן דווקא כן הגיע.

ח"כ אורנה ברביבאי. גילתה חריצות

ועדות משנה נוספות, כמעט ולא התכנסו, עקב אורך חייה הקצר של הכנסת: כך לדוגמה, הוועדה שעוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים וכך גם ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים. הוועדה למוכנות העורף התכנסה כאמור פעמיים. 

קשה ללמוד משהו מנוכחות בוועדה שהתכנסה מעט באופן יחסי, לכן העדפנו שלא לנתח את הנוכחות במקרים אלו. הסרנו מראש ועדות שהיו בהן פחות מחמש ישיבות והורדנו ח"כים שהיו חברים רק חלק מהתקופה.

ממיקי זוהר נמסר: "המינוי היה ברירת מחדל ולמיטב ידיעתי היו בדיונים חלק מחברי בסיעה כמחליפים שלי".

מיאיר לפיד, ישראל אייכלר, עמיר פרץ ושרן השכל לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): נושאים כמו מעקב השב"כ אחרי האזרחים, תקציב הביטחון או שירות נשים בצה"ל – הם רק חלק מרשימה ארוכה של סוגיות שעולות בדיוני הוועדה ומשפיעות על חיינו. דווקא משום שמדובר בנושאים ביטחוניים, שלרוב חסויים, חשיבות הוועדה גוברת: זהו הגוף המפקח היחיד שמייצג את הציבור וחשוף לחומרים הסודיים. גם דיוני הוועדה חסויים – לכן כל מה שנותר לנו זה לקוות שהם אכן מגיעים, שואלים שאלות קשות ומשפיעים על החלטות הרות גורל.

מעש"י (מה אפשר לעשות כדי שיותקן?): אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח אם נציגי הציבור ממשיכים להגיע לדיונים, מה שמשנה את התנהגותם, כפי שראינו רק לאחרונה כשיאיר לפיד החל להגיע לדיוני הוועדה. טוב יהיה אם הכנסת תפרסם את הנוכחות באופן יזום וגם פרוטוקולים של דיונים שאינם רגישים יפורסמו, לפחות, לאחר שהתקיימו.

עמיר פרץ נעדר מהדיון על המשך ריגול השב"כ – והגיח בסוף כדי להצביע עם הממשלה

ממשלת ישראל ביקשה הארכה של שישה שבועות באפשרות השב"כ לרגל אחרי אזרחי ישראל כדי למגר את מגיפת הקורונה. חברי הכנסת דנו בצורך, התמקחו על משך ההארכה והעלו שאלות חשובות – אך ח"כ עמיר פרץ בחר להגיע רק להצבעה – ולתמוך בעמדת הממשלה ללא סייג. וגם: משרד הבריאות עדיין מגמגם בתשובה לשאלה הבסיסית: כמה מכונות הנשמה יש בישראל?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הבוקר (שלישי) התקיים דיון בוועדת המשנה למודיעין בכנסת אודות המשך ריגול השב"כ אחרי אזרחי ישראל כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. הדיון נערך לאחר שהממשלה אישרה אמש את התקנות שיאפשרו זאת.

הפיקוח הצמוד של הכנסת אחר כל צעד בהחלטות אודות הריגול, התהדק לאחר לאחר הנחיית בג"ץ. ההנחיה קבעה כי בשל חשש מפגיעה בזכויות האזרח, כל החלטה בנושא צריכה להתקבל תוך פיקוח חקיקה מסודרת בכנסת.

 

חרף החשיבות היתרה של הנושא, ההד הציבורי והתערבות בג"ץ – נראה שח"כ עמיר פרץ, חבר הוועדה, מתקשה להפנים את תפקיד המפתח שניתן לו. הח"כ הוותיק נעדר ממרבית הדיון, הגיח בדקות האחרונות כדי להצביע יחד עם עמדת הממשלה והמשיך בענייניו.

יחד עם פרץ, מרבית חברי הוועדה בחרו להעניק לממשלה אורכה בהמשך הריגול למשך שלושה שבועות, לאחר שביקשה שישה. 

כמה זמן יימשך הריגול אחרי האזרחים? את פרץ זה פחות מעניין

הפעלת כלי השב"כ לריגול אחר אזרחים פוגעת משמעותית בזכות לפרטיות של אזרחי ישראל, אך השיקול שמנגד הוא הצלת חיי אדם לאור מגפת הקורונה. מדובר החלטה לא פשוטה. נראה שגם הוועדה, בראשות ח"כ גבי אשכנזי, מתייחסת אליה בכובד ראש.

בדיון השתתפו ראש המועצה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת; פרופ' סיגל סדצקי ראש שירותי הבריאות; ושני משנים ליועץ המשפטי לממשלה: דינה זילבר ורז נזרי. השתתפות של שני משנים ליועץ המשפטי היא חריגה בדיוני הכנסת. במקרים של דיונים משמעותיים בכנסת, מתייצב לרוב משנה אחד. 

יו"ר הוועדה גבי אשכנזי. לוקח ברצינות את הנושא (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר הוועדה גבי אשכנזי ניהל דיון ענייני ואפשר לכל חברי הוועדה לקבל מענה לשאלות, למרות סד הזמנים הלחוץ של שעתיים, מאחר ומליאת הכנסת נפתחה בשעה 10:00 כדי לדון בשינוי חוקי היסוד

ניכר היה שהדעות חלוקות כשחברי הכנסת: יואב בן צור (ש"ס), גדעון סער ויואב קיש (הליכוד), איילת שקד (ימינה) וגבי אשכנזי (כחול לבן) היו בעד לאשר לממשלה את האורכה, כשהמחלוקת הייתה בעיקר על מסגרת הזמן. מצד שני: אלי אבידר (ישראל ביתנו), משה יעלון ויאיר לפיד (יש עתיד-תלם) חשבו שבמציאות הנוכחית בה המגיפה דועכת הצעד אינו הכרחי. 

ח"כ אחד, עמיר פרץ, שנלחם בעבר להיות בוועדה לא נכח בדיון, לא שאל שאלות ולא נימק את דעתו. שתי דקות לפני ההצבעה הסתנן לחדר בעודו עוסק במכשיר הטלפון הנייד שלו – והצביע. פנינו ללשכתו של פרץ כדי לדעת איפה היה. מלשכתו טרם נמסרה תגובה.

משרד הבריאות עדיין מגמגם ביחס למספר מכונות ההנשמה

בדיון ביום חמישי שעבר שבו האריכה הממשלה את תוקף הריגול להיום, היא ביקשה שיציגו לה חלופות. אך למרות הבקשה בדיון הבוקר הן לא הוצגו. הממשלה הגיעה רק עם בקשתה היחידה – להמשיך את האיכון על ידי השב"כ.
החלופות הוצגו רק באופן תיאורטי צופה פני עתיד, אך לא כפתרונות שניתן ליישם. "אנחנו עובדים על אפליקציה", הבטיחו. יו"ר הוועדה, ח"כ אשכנזי, קבע כי בשבוע הבא יקבעו דיון נוסף לדיון בחלופות. 

שאלה מטרידה לא פחות העלתה ח"כ איילת שקד שביקשה לדעת כמה מכונות הנשמה יש היום במדינת ישראל. כשפרופ' סדצקי ממשרד הבריאות ענתה שברשות בתי החולים בארץ 3,500 מכונות הנשמה, עימתה אותה שקד עם העובדה שאלו הנתונים שהוצגו כנתוני פתיחה בפרוץ המגיפה.

מדובר באחד הנתונים הקריטיים ביותר להתמודדות עם המגיפה. על פי מספר מכונות ההנשמה מעריכה הממשלה את עמידותם של בתי החולים בפני גל חולים חדש, ולפיכך קובעת את הנחיות הסגר. אחרי דבריה של ח"כ שקד, סדצקי טענה שאולי אינה בקיאה במספר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): כיום יש בוועדה תשעה חברים, כולל היו"ר. התפקיד שלהם הוא לשמור על הזכויות שלנו בשעת משבר כזאת, כדי שהממשלה תוכל להשתמש בכך כדי להציל חיי אדם, אך תדאג שהשימוש יהיה מידתי. זה המקום היחידי שבו הנציגים שלנו מקבלים תשובות לשאלות הקשות, שאלות שחלק גדול מהתשובות עליהן סודיות. העובדה שפרץ לא ממלא את תפקידו גם בהחלטה כה רגישה מטרידה מאוד.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): המשך פרסום, ולו חלקי של דיוני הוועדה יאפשר לנו לדאוג, בזמן אמת, שהח"כים הבודדים בוועדה יבצעו את העבודה שלהם. ואם קשה לפרץ, שיפנה את מקומו. נמשיך לעקוב.

פרוייקט יום העצמאות: איך שכנעתי ח"כים לוותר על התוספת לשכרם

בזכותכם אנחנו יכולים לרוץ למרחקים ארוכים ולתקן את המציאות, צעד אחר צעד. אז לכבוד יום העצמאות החלטנו לספר לכם איך הצלחנו לתקן חוקים, לסתום פרצות ולהגביר את השקיפות. והפעם: יעל מספרת איך התחיל ונגמר הסיפור שלה עם ח"כ מתן כהנא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

הסיפור שהפך לאובססיה אישית עבורי הוא המאבק בעליית שכר חברות וחברי הכנסת. במשך שנה, הח"כים בקושי עבדו בכנסת, שבקושי פעלה בגלל כל סבבי הבחירות. עוד בנובמבר דרשנו מנבחרי הציבור שלנו לוותר על התוספת הצפויה לשכרם, ויתור שדורש צעד פשוט: חתימה על טופס אחד בחשבות הכנסת. לא צריך חוק, רק חתימה.

בכל מקום שבו פגשתי חברי כנסת, ניסיתי לשכנע אותם לוותר על ההעלאה. כששאלתי את ח"כ עמיר פרץ (העבודה) על כך באירוע "שבתרבות", הוא הסכים מיד ושלח לנו טופס חתום תוך כמה ימים. את ח"כ קטי שטרית (הליכוד), פגשנו הכתבת מאיה קרול ואני באירוע הלאומיאדה שנערך בפברואר, וגם היא הסכימה לבקשתנו וחתמה על הטופס לפני כשבוע. 

אבל סיפור השכנוע המפרך מכולם, שלאחרונה סגר מעגל סוף סוף, נוגע לח"כ מתן כהנא מסיעת ימינה.

לייקים על הצהרות ללא כיסוי

כהנא הרבה להתבטא נגד ועדי עובדים חזקים ונגד שכר גבוה במגזר הציבורי – ברשתות החברתיות, בכנסת ובפאנלים לקראת הבחירות, מאז נבחר לכנסת בספטמבר 2019. דברים שאמר על ועדי העובדים, כמו "אסור שהשכר יקבע על פי גודל הפטיש", או ביקורת שהעביר על עלייה בשכר חברי אחד הוועדים, הראו כי לכאורה יהיה הראשון לקפוץ על ההזדמנות לוותר על חלק משכרו (חלק שלא ראוי, לדעתנו, שהח"כים יקבלו אחרי שכמעט ולא עבדו עבור הציבור במשך שנה שלמה).

בכל פעם שהתבטא בנושא בטוויטר, שאלתי אם יסכים לוותר על התוספת. שיגע אותי שהוא מרוויח לייקים ואהבה מהציבור על בסיס הצהרות תיאורטיות לקיצוץ בשכר – כשלא הסכים אפילו לקצץ במעט משכרו במציאות. אז כתבתי לו שוב, ושוב, ושוב (דמיינתי אותו קורא את התגובה ה-8,000 וחושב: "שתעזוב אותי כבר"). בהתחלה התעלם, אחר כך התחיל לענות, אך גם לאחר התכתבויות חוזרות ונשנות בטוויטר – כהנא לא חתם על הטופס.

מה זה פאנל בחירות בלי שאלות מהקהל?

השנה האחרונה הייתה סיוט פוליטי לכולנו, אבל משהו אחד טוב היה בה: פאנלים וחוגי בית לקראת הבחירות. אני מאוד אוהבת ללכת לכאלה – בעיקר כי הם מאפשרים לדבר עם הח"כים בגובה העיניים ולשאול שאלות – ולאורך השנה השתדלתי להגיע לכמה שיותר אירועי בחירות ליד הבית שלי בירושלים. 

יום אחד, לקראת הבחירות השלישיות, ראיתי שח"כ כהנא מתכוון להגיע לפאנל באוניברסיטה העברית. סוף סוף ניפגש במציאות ונדבר על שקיפות ועל תוספת השכר.

לאורך כל הפאנל חיכיתי לחלק של השאלות מהקהל. המנחה אמרה שעוד רגע הוא יגיע – ואז הודיע כהנא כי הוא חייב ללכת. יש לו התחייבויות אחרות. הוא לא ידע כמובן שאני מחכה למפגש שלנו כבר שבועות. אז השתמשתי בחוק מספר 1 לפאנלים עם פוליטיקאים: לא נתנו לך לשאול? תשאלי בכל זאת (זה נשמע קצת לא מנומס. נכון. אבל הרבה יותר לא מנומס לייצג את הציבור בכנסת, לקבל מהציבור משכורת, ולא לענות לציבור על שאלות).

כהנא עמד והקשיב לשאלה שלי עד סופה אבל גם הפעם בחר להתחמק מלתת תשובה.

אם כולם יוותרו – נחסוך 2 מיליון שקל

לאור משבר הקורונה, המשיך כהנא להציע קיצוצים במשכורות של עובדי המגזר הציבורי, אבל במקביל דבק בסירובו לוותר על החלק בשכרו שיש בידיו לחסוך לציבור. כמעט מיואשת, המשכתי להציק. יש שיגידו – אלה רק 1,255 שקלים בחודש. עזבי. 

אבל זה מעבר לכך: אם כל הח"כים יוותרו על התוספת, יחסכו לציבור כ-2 מיליון ש"ח – כסף שיכול להגיע לעצמאים, לבתי החולים, לקשישים, או לכל צורך חשוב אחר של הציבור הרחב. יותר מזה, הוויתור על ההעלאה הוא צעד בדרך לשינוי המנגנון כולו (אנחנו נקדם עם המוותרים על התוספת שינוי חקיקה נרחב בנושא הטבות הח"כים). 

ח"כ קתי שטרית (הליכוד) מוותרת על התוספת. טוב שתפסנו אותה לשיחה בלאומיאדה

ומעל הכל: זה הדבר הנכון לעשות. לא הגיוני שנבחרי הציבור יקנו את אהבתנו עם הצהרות גדולות, ובינתיים יעלו לעצמם שכר (אגב תוך התעלמות מוועדה ציבורית שהם מינו וטענה שעליהם בכלל לקצץ אותו).

לבסוף, לאחר אינספור בקשות – הודיע כהנא בשבוע שעבר כי ויתר על תוספת השכר. הטרחנות השתלמה.

כיף לדעת שלכל אחת יש אפשרות להשפיע על החלטות – גם אם קטנות – של נבחרי הציבור. הם יודעים שזה הדבר הנכון לעשות. רק צריך לבקש מספיק פעמים.

כהנא ממש לא היחיד. הצלחנו כבר להגיע כמעט לרבע מהכנסת. 22 ח"כים ויתרו עד כה על התוספת וחסכו לנו יחד יותר מ-300 אלף ש"ח.

איך לחסוך כספי ציבור גם, או לקדם כל נושא אחר? זה אפשרי:

  1. לחצו על הח"כים ברשתות החברתיות – המשכורת והכוח שלהם מגיעים מהציבור. זכותנו לדרוש מהם שיעבדו עבורנו
  2. נפגשתם ברחוב או בחוג בית? זמן מצוין לשאול! זכרו – חוגי בית לא נועדו להיות פרסומת לנבחרים
  3. הצטרפו לסיירת השקיפות ושנו את המציאות מהבית

גם אתם יכולים

אנשים מתלוננים שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר. שהשלטון זוועה. שרע להם לחיות פה. אבל למרות המציאות העקומה, הרבה משתנה פה כל הזמן, כל עוד לא מוותרים.

לא רק זאת. יש לנו, הציבור הרחב, יותר כוח מאי-פעם.

רוצים להיכנס בח"כים גרועים? הצטרפו לסיירת השקיפות שלנו. להעיף ח"כים גרועים? התפקדו למפלגה או תתנדבו בה. חפצים שהתקשורת תבצע תחקיר מסוים? הצטרפו לשקוף – גוף תקשורת ששייך לציבור. רוצים לבקר את התקשורת או אותנו? כתבו טור בעין השביעית. מעוניינים שהכנסת תקדם מהלך מסוים? בואו ללובי 99.

חושבים שאף אחד מהגופים האלה לא יעילים? תקימו אחד משלכם! תעשו שיירים, תתרמו, תתנדבו, הזמינו את אחד מאלו לחוג בית, לסדנת קריאה ביקורתית או אקטיביזם לעצלנים (אנחנו מעבירים כאלו). להילחם להנגשת מידע? הגישו בקשת חופש מידע, סייעו לתנועה לחופש המידע, או לסדנא לידע ציבורי. משתוקקים להשפיע על מבנה הכנסת? בואו למשמר החברתי.

רוצים למגר עוולה שלטונית? התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות ישמחו לשירותכם. רוצים להגביר את התחרותיות של הבנקים? התחברו למדיה של צדק פיננסי. לתמוך במאבקים חברתיים? בואו לאנו. לקדם שיתופי פעולה בנושאי שקיפות? התחברו לקואליציית השקיפות.

כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להוביל לשינוי. זה דורש התמדה, נחישות וחפירה, אבל בסוף, במוקדם או במאוחר, אם הצדק איתך: מצליחים.

אנחנו יודעים שגם לכם יש המון סיפורים כאלה, ורוצים לפרסם מאגר הצלחות. יש לך סיפור טוב? כתבו לנו.

פרץ ולפיד הבריזו מהדיונים על מערכת הריגול של השב"כ

יש רק מקום אחד שבו הציבור יכול לפקח על מערכת הריגול שמופעלת על האזרחים בימי הקורונה – הוועדה לעניינים חשאיים בכנסת. אבל שניים מחבריה נעדרו: ח"כ עמיר פרץ, שנלחם להיות חבר בוועדה וח"כ יאיר לפיד, שהיעדרותו מדיונים כבר לא מפתיעה אף אחד

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חברי הכנסת יאיר לפיד (כחול לבן) ועמיר פרץ (העבודה) נעדרו כמעט מכל מישיבות ועדת הכנסת המפקחת על שימוש במערכת הריגול של השב"כ, המופעלת בימים אלה על כל אזרחי ישראל. לפיד הגיע רק לישיבה הראשונה מתוך חמש ופרץ הגיע היום (ראשון) בפעם הראשונה לוועדה, לאחר שעימתנו אותו עם הדברים.

היעדרותם חמורה במיוחד לאור העובדה שזה הפתח היחיד של הציבור ונציגיו לדרוש תשובות, וכך לוודא שהשימוש במערכת החשאית לא חורג מהצורך. עוד סיבה לחשיבות הגעתם היא הרכבה המצומצם של הוועדה. בוועדת המשנה לעניינים חשאיים (בתוך חוץ וביטחון) בראשות ח"כ גבי אשכנזי חברים עוד ארבעה ח"כים בלבד: בוגי יעלון, יאיר לפיד (כחול לבן), אלי אבידר (ישראל ביתנו) ועמיר פרץ (העבודה). 

פרץ נלחם להיכנס ואז לא הגיע

בימים אלו מתנהל מאבק משפטי על שימוש הממשלה בסמכויות לשעת חירום, שבמרכזו עומדת סוגיית הריגול של השב"כ אחרי אזרחים ישראלים. העותרים דורשים שכל הליכי החקיקה והפיקוח יעברו דרך הכנסת ולא בתקנות לשעת חירום. הוועדה הוקמה לאחר ניסיון התנגדות של הממשלה להקמת ועדות ולמניעת פיקוח על עבודתה. 

היעדרותו של פרץ מכל דיוני הוועדה פרט לאחרון מפתיעה לאור העובדה שנלחם כדי להיות חבר בה. "אני חושב שהתרומה שלי – כיושב-ראש מפלגה, כיושב-ראש רשימה משותפת וגם כשר הביטחון לשעבר – היא תרומה מאוד משמעותית, בעיקר בימים האלה", התעקש בדיון מה-24 במרץ בו החליטו על הקמת ועדת המשנה ועל החברים בה. 

גבי אשכנזי, יו"ר ועדת חוץ וביטחון. חצי מחברי וועדת המשנה נעדרו (צילום: אתר הכנסת)

"לכן אני עומד על כך שאצורף לוועדה הזאת. מבחינתי אני לא בא כדי לבזבז זמן, גם לשמחתי הוועדה הזאת לא חשודה בצבירת קרדיטים כי ממילא אסור להוציא משם כלום וממילא אתה לא יכול לדווח שעשית משהו, רק מי שמרגיש אחריות – ואני מרגיש אחריות כזאת". 

מדוע שר הביטחון לשעבר ויו"ר מפלגת העבודה לא הגיע לוועדה? מלשכתו נמסר: "ח״כ עמיר פרץ הינו שותף מלא לכל המתרחש בועדת החוץ והביטחון, וגם כשנדרש לעסוק בנושאים אחרים באותו זמן, נמצא בקשר עם כל הצוותים המקצועיים בוועדה".

יאיר לפיד – משוואה עם נעלם אחד

מבדיקת הפרוטוקולים שהתפרסמו, לפיד הגיע רק לדיון הראשון של הוועדה בנושא. בישיבה השלישית והרביעית והאחרונה שפורסמו הוא כבר לא הופיע. מבדיקה של שקוף מסתבר שגם לשתי ישיבות פנימיות נוספות לפיד לא הגיע. 

זו לא פעם ראשונה שלפיד מבריז מדיוני ועדות בכנסת. הוכחנו ב"שקוף", שוב ושוב, לאורך השנים והכנסות האחרונות כי לפיד משתבץ לוועדות חסויות שרוב הפרוטוקולים שלהן אינם פתוחים לעיון הציבור – ופשוט לא מגיע באופן עקבי. פנינו ללפיד בבקשה לתגובה. מלשכתו נמסר: "אנחנו לא מתייחסים לפעילות בוועדות משנה חשאיות". 

הנחמה היחידה בנושא, היא שעל פי דברי נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, בדיון בבג"ץ ביום חמישי – נראה ששאר חברי הוועדה עושים עבודה מצוינת.

עדכון (22/4/2020): פרץ ולפיד המשיכו להיעדר גם מדיוני החקיקה בוועדת החוץ והבטחון (הפורום הרחב של הוועדה) שהתקיימו במהלך השבוע.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): בוועדה יש רק חמישה חברים קבועים, כולל היו"ר. התפקיד שלהם הוא לשמור על הזכויות שלנו בשעת משבר כזאת, כדי שהממשלה תוכל להשתמש בכך כדי להציל חיי אדם, אך תדאג שהשימוש יהיה מידתי. זה המקום היחידי שבו הנציגים שלנו מקבלים תשובות לשאלות הקשות, שאלות שחלק גדול מהתשובות עליהן סודיות. העובדה ששניים מתוך החמישה לא ממלאים את תפקידם מטרידה מאוד.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): המשך פרסום, ולו חלקי של דיוני הוועדה יאפשר לנו לדאוג, בזמן אמת, שהח"כים הבודדים בוועדה יבצעו את העבודה שלהם. ואם קשה להם, שיפנו את המקום למישהי אחרת. נמשיך לעקוב ואם ההברזות ימשיכו – לא נהסס להפעיל גם את סיירת השקיפות.

בחירות 2019 מועד ב': עודה, ליברמן וליצמן הם ראשי המפלגה היחידים שחושפים את הונם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

רגע לפני הבחירות, פנינו לכל ראשי המפלגות וביקשנו שיחשפו את הונם המלא, או חלקי – את הנכסים שלהם, המורכבים מאחזקות (תיקי מניות למשל) ונדל"ן בבעלותם. 

חשוב להדגיש שאין בעיה עם ח״כ עשיר. יש בעיה עם ח"כ מסתיר. לא מעניין אותנו כמה יש להם בעו"ש, אלא מהי מפת האינטרסים שלהם. מניות, נכסים, זכויות בניה, חובות וכדומה – כל אלה אינם בגדר רכילות, אלא מידע חיוני שחייב להיות נגיש לכל.

זכותנו לדעת את מפת האינטרסים המלאה של מי שמשפיע על החיים של כולנו באופן גורף.

עודה – הכי שקוף

ראש המפלגה היחיד שנענה לבקשת "שקוף" במלואה הוא יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, שהעביר הצעת הון מפורטת מהיום בו נכנס לכנסת. עודה מחזיק דירה בשכונת בכבאביר בחיפה, שרכש בספטמבר 2009 בכ-350 אלף שקל ושיפץ במאה אלף. הוא גר בשכירות במרכז הכרמל בחיפה.

איימן עודה. צילום: יוסי זמיר

 

כשהושבע ב-2015 היה במינוס 154,853 שקל לאחר שלקח הלוואה של 180 אלף שקל. מאז סגר את רוב ההלוואה, וכיום הוא במינוס 38 אלף ש״ח בחשבון הבנק. לעודה חסכונות בגובה של 10,000 שקל, והוא אינו מנהל חשבונות, ניירות ערך או פקדונות בחו"ל.

בנוסף, מחזיק עודה במיצובישי שעלתה 66 אלף שקל ונמצאת בשימוש הוריו. "אני פעיל חברתי מאז שאני בתיכון ולכך הקדשתי את חיי", מסר עודה. לדבריו, "אזרחי המדינה התרגלו למצב בו הנציגים שלהם בעלי הון וחברים של טייקונים. אני מבין מה זה להיות אבא לשלושה ילדים ולעשות הכל כדי שיהיה להם עתיד טוב יותר, בדיוק בגלל זה אני נלחם למען צדק חברתי לכולם – ערבים ויהודים כאחד".

ליצמן וליברמן – הצהירו על הונם, ללא מסמכים

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מחזיק בדירה בשכונת עזרת תורה בירושלים בשווי של כ-2 מיליון שקל, ודירה נוספת ברוממה בבעלות משפחתה של אשתו. ליצמן התעקש שמלבד זאת אין לו שום חיסכון, השקעה או הלוואה – אך הוא סירב להעביר את הצהרת הונו הרשמית.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, מחזיק לדבריו בנכס ביישוב נוקדים בשווי של כ-2.2 מיליון שקל עם משכנתא, וברכב בבעלותה של אשתו. בנוסף יש לו כ-430 אלף שקל בחשבונות, פקדונות וחסכונות. ליברמן סירב להעביר מסמך רשמי. גם נזכיר שבעבר הגיעו ראיות לידי הפרקליטות על פיהן ליברמן ניהל לכאורה רשת של חברות קש, דרכן מימנו אנשי עסקים מחו"ל את הוצאותיו הפרטיות והפוליטיות. תיק זה נסגר לאחר שליברמן הטריד עד, עד אחר נעלם, עד נוסף התאבד ועדת המפתח, אזרחית קפריסאית, חזרה בה מעדותה לאחר שהופעל עליה מכבש לחצים כבד מצד מעסיקה: חברת הייעוץ שלכאורה ניהלה בעבור ליברמן את נכסיו הלא מוצהרים. בחשבון הבנק של בתו, בת 21 דאז, נמצאו 7 מיליון שקל ממקור לא ידוע.

ומי נשאר באפלה?

רה"מ בנימין נתניהו מסרב באופן עקבי לחשוף את הונו, לא רק בפני הציבור, אפילו בפני ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה. 

ומה לגבי יו"ר "ימינה", שרת המשפטים לשעבר איילת שקד? גם היא סירבה לחשוף את הונה בפני הציבור,  ולו רק את נכסיה. כך גם העומדים בראשות "כחול לבן", חברי הכנסת בני גנץ ויאיר לפיד (אף שהאחרון חשף את הונו בעבר).

איילת שקד

ראש המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ, ועמיר פרץ שעומד בראשות "העבודה" הבטיחו להעביר הצהרה – אולם חרף פניות חוזרות ונשנות החליטו לבסוף להסתירה.

חשוב להדגיש: כולנו מושפעים מאלף ואחד אינטרסים אישיים. אבל בתור נבחר ציבור האינטרסים הכלכליים שלך חייבים להיות שקופים לכל. 

למה? כדי שנוודא שהם פועלים למען האינטרס הציבורי הרחב ולא עבור אינטרס צר . נבחרי הציבור שלנו אמונים על קבלת החלטות קריטיות עבור החיים של כולנו – הסדרת שוק השכירות, הפחתת עמלות הבנקים, למשל, וקידום שלל רפורמות. זכותנו לדעת האם הם מושפעים אישית מההחלטות שיקבלו, וחובתם לספר לנו. ועד שיהיה חוק בנושא- נקדם זאת בעצמנו.

הצהרות ההון כיום נעולות בכספת

נכון, נבחרי הציבור מגישים לכנסת הצהרות ההון – אך הן נותרות חסויות בכספת. למעשה אף אחד – גם לא יו"ר הכנסת – אינו יכול לעיין בהן. 

רק על פי "בקשתו או הסכמתו של הח"כ המצהיר" תיחשף ההצהרה. סמכות לחשיפה מוקנית רק לבית המשפט שיכול לדרוש את גילויה, אך לשם כך דרוש אקדח מעשן כמו חשד לפלילים, ובמקרה זה ההצהרה תשמש רק לבדיקת חשדות, וגם זאת בהנחה שהח"כ כתב בה דברי אמת. 

לכך יש להוסיף את העובדה שבכל זאת קיימת אפשרות להכנסה נוספת. התקנון, שעיצבו הח"כים עצמם, מאפשר להם להשקיע במניות, כמעט ללא הגבלה. אין מי שיוודא כי הם לא מקדמים מהלכים שיניבו להם תגמול או מטרפדים מהלכים שימנעו מהם כזה. 

כפי שראינו, הצ'ופר הזה שיחק תפקיד מרכזי בסיפור של ח"כ חיים כץ שהיה נמנע אילו הייתה שקיפות.

הפתרון המיטבי הוא, כאמור, לחשוף את האינטרסים הכלכליים בפני העין הציבורית. במידה ומדובר בקפיצה מחשבתית גדולה מדי, ניתן בשלב ראשוני להעביר את הצהרות ההון לקריאה בידי גוף נייטרלי כמו מבקר המדינה שיוכל לבקר ולשקלל את האינטרסים השונים ולהתריע בפני בציבור במקרה של ניגוד עניינים.

 

בדיקת המועמדים לראשות מפלגת העבודה: שפיר, פרץ ושמולי – מי הכי שקוף ואיך השתמשו במנדט שקיבלו מהציבור בכנסת ה-20

לקראת הבחירות לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה, ריכזנו עבורכם את המידע על השקיפות של שלושת המועמדים ועל עבודתם כחברי כנסת. שמולי הצליח לרתום את הממשלה פעם אחר פעם בחקיקה, שפיר היחידה שמסרה לנו דיווח (חלקי) על הוצאות פריימריז, ופרץ? לא ברור מה עשה בכנסת ה-20. כל הנתונים לפניכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בבחירות ליו"ר מפלגת העבודה שיתקיימו בשבוע הבא יתמודדו שלושה חברי כנסת מכהנים: איציק שמולי, סתיו שפיר ועמיר פרץ. בעקבות בקשות רבות מכם, התומכות והקוראים, החלטנו לשלוח לשלושה שאלות בנושאי שקיפות, לבדוק את השקיפות שלהם בכנסת ה-20 וכיצד השתמשו במנדט שקיבלו (כלומר איזו עבודה עשו בפועל למען הציבור). אלא שאף אחד מהם לא ענה לשאלות שלנו! יצאנו לבדוק בעצמנו – מה הם עשו למען הציבור.

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות ועוד. אנחנו מאמינים שכדי לשפוט את פועלם יש צורך בבחינה רחבה של שלל מדדים – ולכן משתדלים להביא לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות. בכתבה שלפניכם ננסה לסקור את עבודתם של המועמדים לראשות מפלגת העבודה עם מירב הנתונים שיכולנו לסקור בזמן קצר. 

אז עזבו דיבורים, בואו נראה מה הם עשו. למטה תראו ניתוח לפי הפרמטרים הבאים. תמצית:

עבודה פרלמנטרית

בחלק זה נסקור את עבודתם בכנסת: בהצבעות ובחקיקה – שמולי מוביל בראש ובוועדות – שפיר קיימה 134 דיוני עומק בוועדת השקיפות בראשותה

בימי הצבעות – שמולי מצטיין ופרץ בתחתית הרשימה

מתוך מדד ההצבעות שלנו ניתן ללמוד כי איציק שמולי הגיע להכי הרבה ימי הצבעה – 91%. לא רק בין המועמדים, אלא בכנסת העשרים בכלל. סתיו שפיר נמצאת במקום טוב באמצע עם 74% נוכחות בימי ההצבעה. עמיר פרץ? בתחתית הרשימה עם 44% ימי הצבעה, כאשר אפילו כמות נכבדת של שרי ממשלה הגיעו ליותר ימי הצבעה ממנו (פרץ הגיע ל-163 מתוך 369 ימי הצבעה). עם זאת, חשוב לציין בהקשר זה כי פרץ חשף כי היה חולה במחלת הסרטן במהלך 2018 ולכן נוכחתו בתקופה זו נפגעה.

גם בהצלבה נוספת שעשינו עם הוצאות האש"ל של הח"כים למדנו ששמולי דאג להגיע ולהצביע במשכן כל פעם ששהה בו.

הרחבה על מדד ההצבעות

חרף העובדה שמליאת הכנסת מתפקדת לא אחת כהצגה מכורה מראש, אחד התפקידים של כל ח"כ הוא עדיין להצביע בעד או נגד הצעות שונות במליאת הכנסת. בשביל זה אנחנו משלמים להם. אפשר להיפגש עם השטח, לנהל קמפיינים פוליטיים, לשבת שעות ארוכות בוועדות – אך אם לא הגעת בסופו של יום להצביע – פישלת.

ב"מדד ההצבעות" שהרכבנו בעזרת המתנדב טל נורני, בדקנו את כלל ההצבעות האלקטרוניות בכנסת ה-20. הניתוח כלל בדיקה של למעלה מ-7,500 הצבעות שנפרשו על-פני 369 ימים שונים, בהם נדרשו הח"כים ללחוץ על כפתור במליאה ולהכריע בסוגיות שונות. הצבעות שמיות (אירוע נדיר בפני עצמו) לא נספרו מכוון שאינן כלולות במידע המפורסם בידי הכנסת.

כדי להציג תמונה מדויקת, בדקנו את כמות ימי ההצבעה אליהם הגיעו הח"כים, ולא רק את מספר ההצבעות בהן השתתפו (בשביל לנטרל ימים מרוכזים עם כמות גבוהה של הצבעות). חשוב להדגיש כי לא בדקנו (הפעם) כיצד חברי הכנסת הצביעו בכל אחת מההצבעות השונות (ברמת התוכן) – אלא רק האם הם עשו את המינימום הנדרש מהם ובכלל הגיעו להצבעה.

שמולי מוביל גם בשאילתות

שאילתות הן מהכלים החזקים ביותר שעומדים לרשות ח"כים לפיקוח על הממשלה. לצערנו, משום שהנושא לא סקסי, זהו גם אחד הנושאים הפחות מסוקרים בעבודת הח"כים. בזכות "מדד השאילתות" שיצרנו, בדקנו מי מחברי הכנסת משקיע את זמנו למען הציבור בפיקוח על הממשלה  – ומי מזניח פונקציה יעילה זו.

גם במדד השאילתות נראה ששמולי מוביל בכל הפרמטרים והגיש 396 שאילתות סה"כ. מתוכן 344 שאילתות ישירות למשרדי הממשלה, שהן השאילתות המהוות את כלי העבודה המשמעותי לפיקוח הכנסת על הממשלה. אלו לא מוקראות במליאה ולכן לא נועדו להביך את הממשלה באופן הצהרתי – אלא להביא מידע בפועל. פרץ, גם כאן נמצא בתחתית. 

חקיקה – פרץ לא טרח לקדם שום הצעת חוק, שפיר קידמה 3 ושמולי 12

בישראל מגישים חברי הכנסת הצעות חוק פרטיות רבות. בכנסת ה-20 הוגשו 6,018 הצעות כאלו. בכנסת ה-21, שהתפזרה עוד לפני שהחלה לעבוד, הוגשו 554 הצעות חוק פרטיות! מתוך כלל ההצעות הפרטיות בקדנציה הקודמת, התקבלו כחוקים 246 הצעות, 4% בלבד.

ולכן כאן אין "תחרות חקיקה". תשומת הלב צריכה להיות מוקדשת לרצינות הח"כ בקידום ההצעה, ולא רק בהגשתה. לבדיקה האם נעשתה עבודת שטח מוקדמת לוודא שהחוק לא יישאר בגדר "הצהרת חוק"'. בנוסף, החקיקה שופכת אור על האג'נדה וליבת העשייה של נבחרי הציבור.

שפיר הגישה 36 הצעות חוק בכנסת העשרים בתוכן התקבלו שלוש בחקיקה:

  • חוק הפקסים – חיוב משרדי הממשלה לתקשר עם הציבור באמצעים אלקטרוניים (אימייל). 
  • תיקון לחוק פיקדון חיילים משוחררים – מחייב את הקרן להכוונת חיילים משוחררים להעביר באופן יזום את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר או לאתר אותו כדי להודיע לו על זכותו. החוק נועד למנוע איבוד של הכסף ואי מיצוי זכויות.
  • חוק שכירות הוגנת – חוק שנועד לאזן את יחסי הכוחות בין שוכר למשכיר דירה וקובע בין היתר מהי דירה ראויה למגורים. הצעת החוק מוזגה עם הצעות חוק פרטיות נוספות לחקיקה ממשלתית.

שמולי הגיש 198 הצעות חוק. 12 מתוכן התקבלו כחקיקה, לרוב על ידי הממשלה:

פרץ הגיש 22 הצעות חוק, אף אחת מהן לא קודמה מעבר לקריאה טרומית

בוועדות

שפיר – יו"ר ועדת השקיפות

במהלך הכנסת ה-20 שפיר הייתה יו"ר הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי (הידועה כ"ועדת השקיפות"), שקיימה 134 דיונים. מכוון שמדובר בוועדה שאינה מטפלת בנושאים שוטפים (בניגוד לוועדת הכספים, לדוגמא), שפיר כיושבת הראש הייתה אחראית ליזום דיונים. להתרשמותנו, אכן עשתה עבודה מעמיקה: החל מבירור תקציב חגיגות ה-70 למדינת ישראל, הטיפול במפוני גוש קטיף, פעילות המשרד לעניינים אסטרטגיים, הוצאות ממשלתיות ועוד. שפיר אף נהגה להגיע לעתים לדיונים בוועדת הכספים – בה לא הייתה חברה.

פרץ – חבר בוועדת החוץ והביטחון

במהלך הכנסת ה-20 הגיע פרץ ל-49 דיונים מתוך 255 דיונים של מליאת ועדת חוץ וביטחון (כ-19%). כיו"ר תת-הוועדה למוכנות העורף קיים 44 ישיבות ונכח כמעט בכולן (43). בוועדת המשנה לכוח האדם בצה"ל, שם התקיימו 35 ישיבות, פרץ נכח ב-7 בלבד.
בנוסף פרץ כיהן כחבר בוועדה לקידום מעמד האישה, שם נוכחותו הייתה מועטה (מצאנו את שמו באחד מתוך 60 פרוטוקולים שבדקנו). לסיכום, פרץ השתתף ב-99 דיונים של ועדת חו"ב ועוד אחד בוועדה לקידום מעמד האישה, כלומר 100 לערך בסה"כ.
בהקשר זה נזכיר שני דברים: ראשית, כי נתוני הנוכחות בוועדות חוץ וביטחון לא היו שקופים עד שמאבק ארוך שלנו הוביל לחשיפתם. עתה הם מועברים אלינו אחת לשנה. שנית, פרץ חשף כי היה חולה במחלת הסרטן במהלך 2018 ולכן נוכחתו בתקופה זו פחתה.

שמולי – חבר בשלוש ועדות: החינוך התרבות והספורט, העבודה והרווחה ולתקופה קצרה גם ועדת הכספים

  • בוועדת העבודה כיהן שמולי כל הקדנציה והגיע ל- 188 מתוך 1026 ישיבות (18.3%).
  • בוועדת החינוך כיהן כשנתיים וחצי (יוני 2015 עד ינואר 2018) והגיע ל-132 דיונים מתוך 567 (23% מהישיבות).
  • בוועדת הכספים, מהחשובות בוועדות בכנסת, שמולי היה חבר ממאי 2018 ועד אפריל 2019, ובתקופה זו הגיע ל-27 מתוך 215 דיונים (12.5% מהישיבות).

לסיכום, שמולי נכח ב-19.2% מ-1,808 הישיבות בהן יכול היה להשתתף בוועדות בהן היה חבר. מדובר ב-347 ישיבות בארבע שנים – היקף עבודה משמעותי (למרות שהאחוזים כביכול נמוכים) – אך נדמה כי שמולי לקח על עצמו (או קיבל) יותר ממה שיכול היה לספק.

טיסות על חשבון גורמים פרטיים 

שפיר שהתה יותר ימים בחו"ל על חשבון מליאה 

חברי כנסת זוכים מתוקף תפקידם למעמד רם בעיניי הציבור בארץ ובעולם – מה שמוביל לקבלת הזמנות רבות לביקורים בחו"ל (שם לא אחת רבה ההנאה על העבודה). במרבית המקרים, הטיסות ממומנות במלואן בידי גורמים זרים: מדינות ועמותות. כך לדוגמא, רוב הטיסות לחו"ל של ח"כים בכנסת העשרים, מומנו על-ידי גורמים לא ממשלתיים – ואין שקיפות לגבי מה קורה באותן משלחות בפועל.

בשקוף יצרנו ממשק אינטראקטיבי בו תוכלו גם אתם לראות לאן טסו הח"כים שלכם, לכמה זמן ועל חשבון מי. בהשוואה בין שמולי, פרץ ושפיר מצאנו כי:

  • שמולי – שהה 38 ימים בחו"ל ופיספס שבעה ימי מליאה.
  • שפיר – שהתה 60 יום בחו"ל ונעדרה מ-14 ימי  מליאה.
  • פרץ – שבעה ימים בחו"ל, מתוכם נעדר מהמליאה רק בשלושה.

פירוט על השוואת הטיסות

מקור נתוני הטיסות בדיווח הרשמי של ועדת האתיקה של הכנסת. במהלך התחקיר, הצלבנו ובדקנו את התאריכים ונאלצנו לנקות לא מעט טעויות.

נדגיש כי הנתונים הם בעבור טיסות שבוצעו על חשבון גורמים זרים, כלומר: לא מדובר בטיסות רשמיות מטעם המדינה או הכנסת, אלא טיסות במימון עמותות, קרנות וכדומה. חברי הכנסת מחויבים לדווח ולקבל אישור מוועדת האתיקה בעבור כל טיסה מסוג זה, וכך מתאפשר לנו לנתח את המידע.

שקיפות

בחלק זה נסקור את תפיסת השקיפות של המועמדים: החל משקיפות עצמית ועד להצבעות במליאת הכנסת. אף שכולם פרסמו את הצהרת ההון שלהם אף לא אחד פירסם את יומנו, שפיר מסרה פירוט חלקי להוצאות הפריימריז.

פרסום יומן

שלושת הח"כים סירבו לפרסם יומן עד כה. שאלנו אותם מדוע. כולם סירבו להשיב.

פרסום הוצאות הפריימריז במירוץ על מקום ברשימה לכנסת ה-21

בכנסת ה-20 קידם דוד אמסלם (הליכוד) חוק שנתן המון כסף ציבורי לחברי הכנסת המתמודדים בבחירות מקדימות (פריימריז) במפלגתם. החוק העניק לכל חבר כנסת במפלגת העבודה 222 אלף שקל להתמודדות. כסף שאיננו שקוף ולא מותנה בזכייה. אפס סיכון עבור הח"כ המכהן במיצוי הכסף עד תום – מקסימום סיכון לציבור בתוספת חוסם עורקים סביב הדמוקרטיה שלנו, שימנע מדם חדש לזרום אליה.

תקציב הפריימריז החדש של הח"כים מבוקר על ידי מבקר המדינה, אך משולם על ידי הכנסת. בעיקרון, אין שום אפשרות לדעת לאן הלך הכסף – אך לאחר מאבק הצלחנו ב"שקוף" לקבל את הנתונים לידינו. במסגרת כתבה שהכנו בנושא פנינו לכל הח"כים המכהנים וביקשנו שיחשפו את פירוט הוצאות הפריימריז שלהם. כל הח"כים מהעבודה סירבו.

פנינו אליהם שוב עבור כתבה זו. פרץ ושמולי סרבו, שפיר מסרה לנו סוג של פירוט, ממנו ניתן ללמוד כי שכרה אולם בגני התערוכה בארבעת אלפים שקל, הוציאה קרוב לאלפיים שקל על שימוש במייל צ'ימפ ושמונת אלפים שקל על חולצות. יחד עם זאת, חלק גדול מהסעיפים הם רק כותרות כמו: "תפעול" או "התקשרות" מהם לא ניתן להבין דבר. 

נכחנו פעמים רבות בדיון בוועדת השקיפות של שפיר. אין סיכוי שהיא הייתה מוותרת למשרד ממשלתי שהיה מגיש לה פירוט באופן שכזה – אך לפחות הגישה משהו (כאמור היא היחידה מבין השלושה שטרחו לדווח).

על הדרך נזכיר שארבעה ח"כים דווקא פרסמו את הוצאותיהם באופן שקוף: זאב אלקין, שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד ומוסי רז ממרצ.

שלושתם חשפו הצהרת הון בכנסת ה-20

שקיפות הצהרות הון מציגה באופן גלוי את האינטרסים הכלכליים של חברי נבחרי הציבור. כך במידה וחבר הכנסת מחזיק בכמות נכבדת של נכסי נדל"ן בשכונה מסוימת ומקדם באופן נחוש את הפיתוח האזור התקשורת והציבור יכולים לדעת ולנסות למנוע ממנו לעשות זאת. בנוסף, ניתן לראות חריגות בלתי סבירות בנכסיו או התחייבויותיו כמו הלוואות שקיבל מחברים

שפיר – חסכונות בגובה כ–340 אלף שקל.

שמולי – חסכונות בגובה 60 אלף שקל.

פרץ – מחזיק בבית מגוריו בשדרות ובדירה נוספת בבית ים. הלוואות בגובה כחצי מיליון שקל וחסכונות של 200 אלף שקל.

(הנתונים נכונים ל-2015 – ראשית הכנסת ה-20)

חוקי שקיפות – פרץ ושמולי ממשיכים להגן על האגודות העות'מאניות, שפיר שינתה את דעתה ופעלה למען שקיפות בהסתדרות

ניתחנו את הדרך בה הצביעו שלושתם על חוקי שקיפות במהלך הכנסת ה-20:

שקיפות במפלגה

מאות מיליוני השקלים שהמפלגות מוציאות מכספינו על קמפיינים – אינם שקופים. כבר תקופה ארוכה שאנחנו מנסים להשקיף את הוצאות המפלגות (לא אמרנו נואש). ההחלטה לפרסם את הוצאות המפלגה באופן שקוף תלוי ברצון הטוב של היו"ר. פנינו לשלושת המועמדים ושאלנו האם יפרסמו את הוצאות המפלגה באופן שקוף אחת לרבעון – בדומה למשרדי הממשלה. כל המועמדים סירבו להשיב חרף פניות חוזרות ונשנות.

מימון המירוץ לראשות המפלגה: שפיר גייסה תרומות קטנות מאזרחים, פרץ ושמולי משלושה תורמים גדולים בלבד

חוק מימון הפריימריז החדש (ראו לעיל) תקף רק לבחירות ברשימה לכנסת, ולא לראשות מפלגה (מה גם שמדובר במירוץ שהוא פוטנציאלית יקר בהרבה). לכן שלושת המועמדים עובדים בימים אלו על גיוס תרומות – והן, על-פי חוק, מדווחות למבקר המדינה ושקופות לציבור. אז בדקנו, נכון לרביעי בבוקר, מה מצבם:

שמולי גייס עד כה 39 אלף שקל משלושה תורמים: יעקב כהן, רפאל אוחיון ורון תומר – והביא עוד 6,000 שקל מהבית. בנוסף, פתח השבוע בקמפיין מימון המונים. נכון לעכשיו נדמה שהסכום הזה איננו ממש הגיוני – שכן שמולי מעסיק שורת יועצים שבוודאי דורשים תשלום גבוה. פנינו לדוברת שלו בשאלה בנושא – אך היא לא הגיבה.

פרץ גייס עד כה כ-38 אלף שקל משלושה תורמים: נדב בלילה, יעקב נגרין ודורון שורר.

שפיר גייסה עד כה כ-89 אלף שקל מ-360 תורמים, בסכומים שנעים בין 50 ל-1000 שקל.

איפה היית מקצץ, איחודים ונבחר ציבור תחת כתב אישום

ראשית נציין שאף אחד מהמועמדים לא השיב לשאלותינו, למרות תזכורת שקיבלו. את השאלות שלחנו ביום ראשון, כאשר הלשכה של פרץ התעלמה והלשכות של שפיר ושמולי אמנם תיקשרו איתנו, אך לא סיפקו תשובה. 

אלו השאלות ששלחנו וכאמור לא קיבלנו עליהן תשובות:

  1. נניח שהיום היית יושב בממשלה וזו הייתה חורגת מהגירעון, כאשר האפשרות היחידה הייתה לבצע קיצוץ בתקציב השנה הבאה  – מה שלושת המקומות הראשונים שהיית מקצץ בהם?
  2. האם לדעתך נבחר ציבור יכול לכהן תחת כתב אישום?  
  3. האם תסכים שהעבודה תתאחד עם מפלגה אחרת? במידה וכן, עם מי?

הסקירה נבנתה בעזרת שלל כתבות על עבודת הח"כים (מצויינות בכתבה) שנכתבו על ידי צוות שקוף: ניר בן-צבי, תומר אביטל ואסף נתיב. 

מוזמנים ללמוד עוד על חברי הכנסת ה-20 דרך מפת הח"כים.

*

רוצים לשתף אותנו במידע נוסף או להביע את דעתכם? פנו לכתב: [email protected] 

יום בחייו של ח"כ עמיר פרץ (מעקב)

ממשיכים לפרסם מעקבים אחר נבחרי ציבור שלא מפרסמים את היומן שלהם! כזכור, ביקשנו מהתומכים במיזם לדרג אחרי מי הם היו רוצים שנעקוב – וח"כ עמיר פרץ (העבודה) הגיע למקום השמיני.
אז יצאנו למעקב! אבל קצת מביך: במהלכו, רכבו של פרץ חצה את ה-180 קמ"ש ואיבדנו את עקבותיו. צפו:
מה שכן, בלשכתו של ח"כ פרץ הסכימו בתגובה לחשוף את היומן המלא לאותו היום: "ח”כ עמיר פרץ מברך פועלם של כל העוסקים בפעילות ביוזמת 100 ימים של שקיפות. באשר ללוח הזמנים של חה”כ ביום חמישי 10 במאי 2018:
יומו של חה”כ נפתח בראיון ברשת ב’ בנושא פעילותו בועדת המשנה למוכנות העורף שבראשותו למציאת חלופות למיכל האמוניה בחיפה, אותו ערך מביתו. משם המשיך ח”כ פרץ לראיון נוסף באולפני רדיוס 100 FM בראש העין, שהתחיל בשעה 12:00 ולראיון נוסף (טלפוני) בתחנת הרדיו החרדי ״קול חי״.
 
המשך הלו”ז כלל נסיעה לכנסת לדיוני ועדת משנה חשאית של ועדת החו”ב, מפגש פעילים בראשות נפתלי רז ב”צוותא” בתל-אביב נגד פסקת ההתגברות ואירוע לציון 70 שנים לשירות הביטחון הכללי בראשל”צ במעמד ראש הממשלה ונשיא המדינה. טענתכם כי נהגו של חה”כ חרג מהמהירות המותרת תיבדק".
אנו שמחים ואף מפרגנים שבעקבות הכתבה נחשף הלו"ז המלא באותו יום של פרץ – ומקווים כי יחליט לפרסמו בקביעות בעתיד. 
כל עוד חברי הכנסת מסרבים לחוקק חוקי שקיפות: נמשיך בשקיפות הכפויה.