פוסטים

נורמה פסולה? חברות ציבוריות תורמות מיליונים לעמותות המקורבות לשרי ממשלה

צינור מימון סמוי לנבחרי ציבור? חברות ציבוריות נהנות מפרצה בחוק, המאפשרת להן לתרום בסתר סכומי עתק לגופים הקשורים לפוליטיקאים ברי השפעה. האם כך החברות מרפדות את השרים שמשפיעים ישירות על הענף שלהן? אתגר שקיפות חדש וקריטי קורא לפרסום התרומות הסודיות של החברות הציבוריות

| תומר אביטל |

נפתח בחידה: מה משותף לגופים המקושרים ליצחק תשובה, אלפרד אקירוב, שרי אריסון, היהלומן בני שטיינמץ, משפחת מירלשווילי, מרטין שלאף ונוחי דנקנר?

מסתבר שאכפת להם מאוד מחינוך נערות חרדיות.

לאורך השנים, תרמו אותם גופים מיליונים לעמותת "מפעלות שמחה", שעיקר פועלה הוא הקמת מוסדות חינוך עבור נערות חרדיות. העמותה, כזכור, הוקמה ומנוהלת על ידי יפה דרעי.  צירוף מקרים מעניין: רוב טייקוני מדינת ישראל הזרימו כסף לאותה פנימייה הקשורה לשר בממשלה.

וזה לא הכל. תחקיר דה מרקר בספטמבר האחרון חשף מקרה מעניין נוסף: שטראוס, סנו, נטו ושלל חברות ציבוריות נוספות תרמו בשנים האחרונות מיליונים לצדקה. רק מה? התרומות נתרמו עבור עמותת הצדקה של חסידות גור, כאשר אחד מבכיריה, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, קידם סימון מוצרי מזון מזיקים, אחראי על אגרות רישוי לתמרוקים, והוביל מהלכים נוספים להם השפעה ישירה על רווחי החברות האלה. 

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. בכיר בחסידות גור

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן. בכיר בחסידות גור

"השקעה לטווח הארוך"

נראה שמדובר לא בצירוף מקרים מטורף אלא בנורמה בעייתית. חברות ציבוריות תורמות, בסתר, את כספי הפנסיה שלך המושקעים אצלן לעמותות מקושרות לשרים.

השרים, מצידם, גוזרים קופון וזוכים לצינורות מימון עקיפים.

החברות עצמן שתרמו למוסדות גור מכחישות קשר לליצמן ומסרו בתגובה לתחקיר דה מרקר שהטענות מופרכות (התגובות המלאות בכתבה). אלא שבלובי 99 משוכנעים כי מדובר בפוטנציאל לצינור מימון סמוי. "התרומה היא בעצם 'השקעה לטווח רחוק' של החברה, שמצפה לתמורה בדמות רגולציה מקלה שיטיל עליה השר מתוקף תפקידו", אומרת לנו זהר אלטמן רפאל, לוביסטית ציבורית בלובי 99. לדבריה, "ככה נוצרים קשרי הון שלטון".

סכומי עתק מהפנסיות של כולנו 

בידי אלטמן-רפאל מידע נוסף על לשכות שרים נוספות שפונות לחברות עליהן מפקח השר האחראי, על מנת "לגייס" את התרומות לעמותות שלו. לדבריה, מידע זה ייחשף בהמשך. "מדובר בתופעה המחייבת שקיפות של תרומות החברות הציבוריות, כדי שהציבור יוכל לפקח ולדעת בדיוק לאיפה הכסף שלו מנותב, ולבחון האם מדובר בתרומה אמיתית או בהשקעה מולבנת ובקשרי קח-תן בעייתיים".

לא מדובר במספרים זניחים. כ'תורמים שבויים' מימנו ב- 2017 לא פחות מ- 432,000,000 ₪ תרומות מכיס חברות הציבוריות. 9 מהן תרמו מעל 9 מיליון ₪ בשנה. 

זהר אלטמן-רפאל, לוביסטית בלובי 99

זהר אלטמן-רפאל, לובי 99

הפינות הקבועות: איך זה משפיע עליך ומה צריך לשנות?

אזמ"ע- איך זה משפיע עליך? חברות ציבוריות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להם שום קשר ליעדים שלהם. ואם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי תמורת אותן תרומות.

מעש"י – מה עושים (כדי) לשנות? התקנות כיום מחייבות דיווח כללי בנוגע למדיניות התרומות, אבל לא דורשות רישום זהות הגופים המקבלים את התרומות. פתרון אחד הגיע מעמותת לובי 99 (שאני אחד מבעלי מניותיה, גילוי נאות ת.א) אשר פנתה לענת גואטה, יו"ר הרשות לניירות ערך, בדרישה פשוטה: לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך הציבור יוכל לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע ומהי מפת האינטרסים והלחצים.

לפי הצעת הלובי, ישונו כללי הדיווח כך שחברות ציבוריות התורמות לגופים ועמותות יכללו בדוח השנתי "תרומה מהותית". הכוונה היא לתרומה של מעל ל-10,000 ₪ או שהיקפה 5% מסך התרומות השנתיות של אותה החברה, על פי הנמוך מבין השניים, כאשר הדיווח יכלול את זהות הגורמים הנתרמים. 

מה דעתך?

האם ברשות לני"ע יטענו שמדובר ב"רגולציית יתר" אף שלחברות כבר קיים ומונגש מידע לגבי תרומות ענק שהן מחלצות מתקציבן? פנינו לרשות בבקשה לתגובה.

מהרשות לני"ע נמסר כי "הנושא מצוי בבדיקתנו, ונשיב במישרין לפונה".

עוד ציינו בתגובת הרשות את המצב הקיים לפיו כל תאגיד נדרש לפרט בדוח הדירקטוריון את המדיניות שלו בנושא תרומות (ככל שנקבעה מדיניות), וכללים נוספים. "עריכת שינוי בדרישות הגילוי האמורות תחייב בחינה של השיקולים העומדים בבסיסן תוך בחינת עיקרון מהותיות המידע עבור המשקיע ותיקון של התקנות בכנסת".

ומה דעתך? האם מדובר בטרחנות מיותרת? דעתי (תומר) ברורה – זו שקיפות קלה לביצוע, שבכוחה למנוע שחיתות של ממש. 

עמותות: הדרך של המדינה לפעול באפלה

מדי פעם אנו נתקלים בעמותות שפועלות בשם המדינה.

עמותות אלה מתוקצבות על ידי המדינה, ומבצעות פעולות שהיינו מצפים שזו תעשה בעצמה – רק עם פחות פיקוח ובקרה.
בתמיכת המו"לים שלנו, אנחנו יוצאים למסע לנסות למפות את העמותות האלו ולהבין – למה הן קיימות?
נתקלת בעמותה שפועלת בשם המדינה? ספרו לנו : [email protected]

או בתיבת ההדלפות המאובטחת.

בחרו את העמותות שנבדוק לעומק!

באופן תקדימי, קיבלנו ממשרד המשפטים לבקשתנו את רשימת כל העמותות והחברות לתועלת הציבור (חל"צ) שעברו תהליך של "ביקורת עומק" בידי המשרד. בשנים 2017-2018 לבדן מדובר ב- 177 ארגונים (כל הכבוד לרשם העמותות על המאמצים המושקעים בתחום!). תוכלו לראות את הרשימה המלאה פה. המשך קריאה…

על אגודות עותמניות וצביעות קואליציונית ואופוזיציונית.

הפעם בטרחנות לשבת על אגודות עותמניות וצביעות קואליציונית ואופוזיציונית.

זה אולי (לא) יפתיע אתכם, אך בישראל 2018 עדיין קיימים שלל גופים ציבוריים הפטורים מכל סוג של ביקורת, בחסות החוק. מדובר בעיקר בארגוני עובדים, החל בהסתדרות החדשה וכלה בארגון הרופאים הר"י. באמצעות לובי חזק מול הכנסת, הם הצליחו להתקמבן על פרצה בחוק העמותות, כך שהם ממשיכים להיות מוגדרים כאגודות עותמניות כאילו אנחנו במאה ה-19.
זה אמיתי והתוצאה של זה היא אפילה כמעט מוחלטת שמובילה שוב ושוב לשחיתויות – על חשבון הציבור (בתגובות).
המשך קריאה…

ועדת חוקה אישרה לתורמי ענק להישאר בצל, ומהיום – קל יותר להיות מושחת

עובר עלי (תומר) יום מזוויע. הסיבה: הכנסת קיבלה היום את אחת ההחלטות הגרועות בתולדותיה. לא הכנסת ליתר דיוק, אלא חברי ועדת חוקה: סלומינסקי, מועלם, נורית קורן, גליק, בגין, פלוסקוב, מקלב ופורר.

המשך קריאה…