פוסטים

פרגון: חברת הכנסת עדה מימון הזהירה עוד ב-1951 מפני ניצול לרעה של חוק החסינות | עיר מקלט – כתבה שלישית

"יש לי רושם שאנו מחפשים כאן כל מיני דרכים כדי לתת חסינות לחבר כנסת שעבר עבירה, וזה, במקום לומר בפשטות, שחבר כנסת חייב להתגבר על היצר הרע ולא לעבור עבירה". מפרגנים באיחור של כמעט 70 שנה לחברת הכנסת עדה מימון ז"ל. כתבה זו היא השלישית בסדרה שנוגעת להאשמות נגד חיים כץ ולמניעים של חבריו למשכן להעניק לו (כנראה) חסינות ממשפט

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בזמן שחבריה לוועדת הכנסת הראשונה חיפשו בשנת 1951 חוקקו את חוק חסינות חברי הכנסת במטרה להבטיח את עצמאותם העתידית, דאגה ח"כ מימון ׁ(מפא"י) דאגה גם להצביע על הסכנה הטמונה בחסינות: "אני רואה את כל העניין הזה כראי עקום, ואני מתנגדת לצורה זו של חיפוש דרך להגנה על חבר העובר עבירה (…) במקום לחפש דרך כיצד למנוע מעשים שלא ייעשו, מחפשים דרך כיצד לכסות על חבר כנסת, גם בשעה שהוא פושע. אני טוענת, שיש להעניק חסינות מוגבלת עד למינימום".

עדה מימון – אזהרה ממעמקי ההיסטוריה

עדה מימון, אישה רבת פעלים שהקימה את בית הספר החקלאי "עיינות", הייתה חברה בכנסת הראשונה והשנייה וסירבה לקבל שכר על עבודתה בכנסת. מימון הייתה חברה בהנהגה העולמית של "ויצו" ופעילה פמיניסטית שנאבקה למען גיוס נשים לצבא. לפני כשנתיים פורסם ספר אודותיה ("מהפכנית", פרופ' בת שבע מרגלית-שטרן, הוצאת יד יצחק בן צבי).