פוסטים

נצחון לסיירת השקיפות: מרכז השלטון המקומי יפסיק להילחם בחוק חופש המידע

בזכות מאבק סיירת וקואליציית השקיפות: המרכז לשלטון מקומי ירד מהניסיון לסרס את חוק חופש המידע. לאחר כתבות וטורים של ארגוני השקיפות לצד פניות ישירות לשלטון המקומי של חברי סיירת השקיפות בשבוע שעבר – הרשויות המקומיות נסוגו מהניסיון לצמצם את השקיפות המקומית

 

| תומר אביטל |

חדשות מצוינות! בזכות מאבק סיירת וקואליציית השקיפות: המרכז לשלטון מקומי ירד מהניסיון לסרס את חוק חופש המידע 🤩

כזכור, הרשויות רצו להקשות על אזרחים לבקש נתונים ומידע מהמועצות והעיריות, להכביד את האגרות, ואף לבטל את האפשרות להגיש בקשות מסוימות. אם הצעתן הייתה עוברת זה היה מקשה על כולנו לדעת מה הן עשו עם הכסף והמנדט שניתן להן.

אלא שבעקבות המאבק, יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס החליט לאמץ את הצעתנו שתביא להפחתת העומס על הרשויות ולהגברת השקיפות.

כפי שתראו במכתב ההבהרה המצורף, המרכז לשלטון מקומי שינה לגמרי את התקליט, וכעת תובע מהממשלה "לממן את התקן הנדרש לממונה חופש המידע ברשויות מוחלשות".
דרישה שאנו מאחוריה זמן רב.
תקן אולי יעלה כסף, אבל זה יהפוך את הרשויות ליעילות יותר, ובטווח הרחוק ייתן מענה סדיר לבקשות חופש מידע, יסייע במניעת שחיתות ויוביל לחיסכון בכספי ציבור.

יחד עם קואליציית השקיפות, נמשיך לתבוע את התקן ממשרד הפנים לצד הרחבת השקיפות האקטיבית. כל הכבוד לכל אחד ואחת מכן שהשתתפו במאבק. וסחתיין גם לביבס עצמו.

הרשויות המקומיות חייבות לתת דין וחשבון לתושבים שמממנים אותן ושאותם הם נועדו לשרת. אין דרך טובה לשרת את הציבור- מאשר מתחת לאור השמש והנאונים.

בואו גם לסיירת השקיפות ושנו את המציאות לטובה!

האנשים שמשנים את המציאות בשתי דקות (ובלי לקום מהספה)

אם בקיץ 2017, כשיצאנו לדרך עם "סיירת השקיפות", היו מספרים לנו שאלפי אזרחים ואזרחיות יצטרפו, שנצליח לשנות את המציאות בעשרות מקרים – לא היינו מאמינים. בכתבה הזו תוכלו למצוא את הצלחות הסיירת: משינוי העמדה של מרכז השלטון המקומי בנושא שקיפות ועד שחרור דף הפייסבוק של עיריית קרית גת. אנחנו שמחים שהמציאות עברה את הציפיות, ועכשיו אנחנו מתקדמים ליעד הבא: 5,000 חברות וחברים בסיירת!

| אסף נתיב |

לפני כשנתיים השקנו את "סיירת השקיפות". מדובר על רשימת שידור בוואטסאפ, בה אנחנו שולחים משימה דיגיטלית אחת לשבוע. המשימות קצרצרות. בדרך כלל מדובר בשליחת מייל או הודעה לאנשים במוקדי הכוח – במטרה לתקן ליקויים או לתבוע דין וחשבון. הקמנו את הסיירת גם כי רצינו להגביר את המעורבות האזרחית בקבלת החלטות חשובות המשפיעות על החיים של כולנו.

מעורבות אזרחית קריטית לדמוקרטיה, מגדילה את האמון בחברה ומובילה לתיקונים. מעל ל-2,000 אזרחים ואזרחיות כבר הצטרפו לסיירת, והם משנים את המציאות שוב ושוב.

ח"כ סתיו שפיר, פרסמה את פירוט הוצאות הפריימריז בזכות לחץ של הסיירת

לרגל החג, עצרנו לבחון את ההשפעה של הסיירת והישגיה בתקופה האחרונה, וגילינו שהיו לא מעט כאלה. איך חברי הסיירת הצליחו? מיקוד, עבודה משותפת של אלפי אנשים עם יעדים ברורים, והכל מהספה בבית (או מהקפה, או מהחוף). הנה כמה דוגמאות:

  • בעקבות פעולה של הסיירת מרכז השלטון המקומי חזר בו מבקשתו ממשרד המשפטים להפחית שקיפות ברשויות המקומיות.
  • הודות לסיירת, עשרות חברי כנסת ויתרו על העלאה בשכר וחסכו לקופת המדינה מאות אלפי שקלים.
  • לאחר חודשים שמשרד הבריאות התעכב בפרסום דו"ח מצב כוח האדם הרפואי בישראל, הצלחנו להביא לפרסומו באמצעות לחץ של חברי סיירת השקיפות.
  • ראש עיריית קריית גת נהג למחוק תגובות, לחסום מגיבים ומגיבות ולהפוך את עמוד הפייסבוק של העירייה לשופר שלו. סיירת השקיפות נכנסה לפעולה וראש העיר הודיע שיפסיק למחוק תגובות ולחסום אנשים.
  • ח"כ סתיו שפיר פרסמה את פירוט הוצאות הפריימריז שלה במפלגת העבודה בזכות לחץ של הסיירת.
  • ועדת הבחירות התלבטה אם להוציא הנחיה להחיל שקיפות על פרסומות פוליטיות ברשת. הליכוד התנגד והסיירת (לצד ארגונים אחרים) עמדו מנגד ולחצו לכיוון השקיפות. התוצאה: פרט למקרים בודדים, עלות וזהות המפרסמים של מודעות פוליטיות נחשפו לציבור הרחב.
  • הסיירת הייתה שותפה בהפעלת לחץ על חברי ועדת פישמן (או בשמה הרשמי – "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים") בדרישה שתפרסם מסקנות ברורות וישימות. ההמלצות הסופיות – מעשיות ותכליתיות, בדיוק כפי שהסיירת דרשה.

ועדת פישמן

הסיירת הייתה שם גם כדי לתמוך בפקידים ורגולטורים שפעלו למען הציבור: כשיו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי קרא לא ליישם את החלטת מנכ"ל משרד הבריאות לאסור על רופאים להיפגש בארבע עיניים עם נציגי חברות התרופות. כשאפי נווה הכשיל את רפורמת בוררות החובה של המפקחת על שוק ההון דאז דורית סלינגר – היינו שם לתמוך בה.

היינו שם גם כדי להתנגד לרפורמות שמנהיג מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן, להילחם בקיזוזים המבישים של יש עתיד, לקדם שקיפות בניגודי העניינים של חברי ועדות תכנון ובנייה ברשויות המקומיות, לשמור על  הפנסיות שלנו, לקדם חוק לשדרוג ארכיון המדינה, למנוע מינוי הזוי לתפקיד נציבת שירות המדינה, להילחם בתכנית בה בנקאים ילמדו חינוך פיננסי בכיתות, לעצור את השימוש לרעה של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בכוחו ולחשוף את שקריו של ח"כ לשעבר חיליק בר ועוד ועוד.

החלום שלנו הוא שהסיירת תמנה 5,000 חברות וחברים שיפעלו כאגרוף אחד. דמיינו איך נוכל להרעיד את המדינה וליצור מציאות טובה יותר! הצטרפו עכשיו, הזמינו חברים ומשפחה והפכו לאזרחי-על.

לחץ של סיירת השקיפות חושף את דו"ח כח האדם הרפואי: ישראל מתחת לממוצע בהשוואה בינלאומית בכל המדדים

התעקשות ארוכה ולחץ ממוקד של "סיירת השקיפות" על לשכת סגן שר הבריאות ליצמן, הביאה לחשיפת הדו"ח העדכני על מצב כוח האדם במערכת הבריאות. מהדו"ח עולה כי בכל הנוגע להכשרות בתחום הבריאות – המצב בישראל מטריד. רבע מהרופאים עברו את גיל הפרישה, ורוב המוסמכים השנה למדו בחו"ל

| עידן בנימין |

כמות כח האדם הרפואי בישראל נמצאת מתחת לממוצע הבינלאומי בכמעט כל מקצועות הליבה הרפואיים: רופאות, אחיות ורוקחות. בחלק מהמקרים אפילו בתחתית. כך עולה מדו"ח של משרד הבריאות שנחשף כאן לראשונה היום.

עד לפני שנתיים, נהג משרד הבריאות לפרסם מדי שנה דו"ח המציג את מצב כוח האדם במשרד הבריאות (לכתבה המלאה שלנו בנושא). הדו"ח הציג מספרים מדויקים בנוגע לכמות העובדים במקצועות הרפואה השונים והביא שקיפות למצב מערכת הבריאות.

בחודשים האחרונים לחצנו על משרד הבריאות לחשוף את המידע, שלא פורסם לציבור מאז 2016. זה לקח שלושה חודשים ומשימה של סיירת השקיפות – אבל בסוף הגיע הדו"ח לידינו. סיכמנו עבורכם את עיקריו המפחידים בכתבה זו.

כהרגלנו, אנחנו מעמידים לבדיקתכן גם את נתוני המקור: תוכלו למצוא בדו"ח שלל נתונים על התפלגות כוח האדם הרפואי לפי גיל, מין, מומחיות, ארץ הלימוד ועוד. מצאתם משהו מעניין שלא כתבנו עליו? עדכנו אותנו.

מצב קשה בתחום הסיעוד

בליבת מקצועות הרפואה – רופאות, אחיות ורוקחות – ישראל נמצאת מתחת לממוצע בכמות לנפש, כאשר המצוקה הקשה ביותר היא בתחום הסיעוד (אחים ואחיות). ממוצע האחיות במדינות ה-OECD עומד על 9.2 לאלף נפש, בעוד בישראל רק 5.08. מתחת נמצאות רק לטביה (4.57), יוון (3.31) ומקסיקו (2.9). בראש הרשימה נורווגיה עם קרוב ל-18 אחיות לכל אלף איש – פי שלוש וחצי מישראל. בהשוואה לנתוני 2010 מקומנו בדירוג לא השתפר. 

 

מדינת ישראל לא מכשירה כוח רפואי חדש

נתון מדאיג לא פחות הוא כוח האדם המוכשר בבתי הספר הרפואיים בישראל. ישראל נמצאת בתחתית כמעט בכל פרמטר בהשוואה למדינות ה-OECD. רק 6.9 בוגרים בשנה לכל 100 אלף תושבים, לעומת ממוצע של 13.56 ב-OECD. בראש הרשימה בלגיה עם 28.79 בוגרים (יותר מפי ארבעה). המצב רע גם בהכשרות רופאי השיניים והרוקחות. 

בשורה התחתונה, לא רק שבישראל חסרים כבר עכשיו רופאות ורופאים – אלא שגם לא מכשירים חדש, מה שעשוי רק להגדיל את הפער בעתיד.

כרבע מהרופאים המומחים בכלל פנסיונרים

ישנן שתי סיבות מרכזיות שמונעות, נכון להיום, קריסה טוטאלית של מערכת הבריאות בישראל: הראשונה היא פנסיונרים, והשנייה לימודים בחו"ל. מתוך הדו"ח עולה כי כמעט רבע מהרופאים המומחים בישראל נמצאים מעל גיל הפרישה (67). במספרים: 4,857 מתוך 20,846. מגמת הזדקנות המערכת ביחס ל-2010 היא גורפת, ונוגעת כמעט לכל תחומי המומחיות, פרט לרפואת שיניים ואופטומטריה. 

בדו"ח המשרד מסבירים כי "בשלוש השנים האחרונות שיעור הרופאים, רופאי השיניים והאחיות עלה, לאחר מגמת ירידה בעשור הקודם", וכי "שיעור הרוקחים, הפסיכולוגים, הפיזיותרפיסטים, המרפאים בעיסוק, קלינאי התקשורת, הדיאטנים, השינניות, האופטומטריסטים והגנטיקאים הקליניים ממשיך במגמת העלייה". לעומת זאת: "שיעור טכנאי השיניים, עובדי מעבדה רפואית ועוזרי רוקחים ממשיך לרדת". 

גם עם העלייה המוזכרת, הדירוג שלנו בהשוואה בינ"ל לא השתנה. כלומר: ביחס לעולם מצבנו לא השתפר. יתרה מזאת, עם גידול האוכלוסייה בישראל, גם בהשוואה לעצמנו יחס רופא-תושב לא השתפר (אך כן היה שיפור כזה במספר האחיות והרוקחות).

רופאים מירדן, הונגריה ואפילו סוריה

עוד סיבה ששומרת כרגע מפני התרסקות המערכת הוא כאמור מתן רשיונות רפואה ללומדים בחו"ל. ב-2018 ניתנו 763 רישיונות לבוגרי לימודי רפואה שלא למדו בישראל ורק 650 לבוגרים מהארץ. 236 נוספים עלו לארץ לאחר לימודיהם וקיבלו פה רישיון. כלומר, רוב מי שקיבל רישיון לעסוק ברפואה בישראל בשנה החולפת (כ-60%) בכלל למד בחו"ל. 

האם זו בעיה? ב-2018 קיבלו בישראל רישיון לעסוק ברפואה בוגרים ממולדובה, רומניה, ירדן, מצרים ואפילו סוריה. לנו אין את הכלים המקצועיים לבחון את רמת הרופאים שלומדים בחו"ל – אך פרופ' שאול יציב, מ"מ מקום האגף לרישוי מקצועי במשרד הבריאות, הביע בראיון לדה מרקר דאגה מרמת הלימודים והסטאז' הנמוכה באותן המדינות: "אין להם מושג ברפואה. יש סטאז'רים עם תעודה מחו"ל שלא ראו חולה בחיים שלהם". יציב לא השאיר את דבריו באוויר ומשרד הבריאות יקשה בבחינות הרישוי למי שלמד בחו"ל – מה שצפוי להוריד את כמות הרופאים אם לא ימצא מענה בהכשרות המקומיות.

בשורה התחתונה נראה שמערכת הבריאות מסתמכת בעיקרה על הכשרת רופאים בחו"ל – במדינות מזרח אירופה ובמדינות השכנות לנו.

פער האחיות אותה נדרשת המערכת להשלים רק כדי לגרד מלמטה את ממוצע ה-OECD הוא עצום – ואם מחר בבוקר הרופאים הפנסיונרים יחליטו לפרוש, המצב יהיה חמור. 

המספרים הללו אינם רק נתונים סטטיסטיים: הם שיקבעו כמה זמן נחכה לתור לרופא וכמה שעות יעבוד לפני שיבדוק אותנו. הם אלו שקובעים כמה זמן נשב בחדר מיון לבדיקת האחות. 

אתם יודעים – החיים עצמם.

סיירת השקיפות – משפיעים ביחד מהכורסא!

בשנים האחרונות אנחנו ב"שקוף" משקיעים זמן רב להסביר איך המערכת פגומה. אנחנו מבקרים בכל פינות הארץ ומדברים על מה צריך לתקן, את מה צריך להאיר – ומי אנשי המפתח שצריכים לעשות את זה. במסעותינו, אנו שומעים שאלה שחוזרת שוב ושוב אצל אנשים טובים מכל קצוות הקשת: כיצד ניתן להשפיע כדי שנחיה במדינה טובה יותר? יש לנו לכך תשובה מצוינת: "סיירת השקיפות" 

בסיירת השקיפות הדיגיטלית חברים כבר למעלה מ-2,000 אנשים! מדובר ברשימת תפוצה בוואטסאפ, שיחד מפעילה לחץ ממוקד היכן שצריך. זה כולל, למשל, שליחת מיילים או סמסים, לחיצת לייק או שיתוף לסטטוס חשוב וכדומה. בפועל? בכל שבוע תקבלו הודעה עם משימה דיגיטלית אחת פשוטה. הכל מהכורסא, הכל בקלות, בלי חפירות, ואפשר לעזוב בכל רגע.

חשוב להדגיש: אין פה ימין ושמאל – לא יהיה בסיירת מהלך צבוע פוליטית. אז מה כן? יוזמה לדחיפת אמות מידה שאנחנו רוצים שכל נבחרי הציבור שלנו ינהגו לפיהם. אנחנו נזכיר להם, יחד, שקבוצת הלחץ הגדולה בישראל – היא הציבור הרחב והלא מאורגן (שלמעשה מתארגן יחד בסיירת השקיפות).

איך זה עובד?

  • מצטרפים לרשימת תפוצה בוואטסאפ (זו קבוצה שקטה ולא "חופרת"!), בה נשלח "משימה דיגיטלית" פשוטה, בתדירות נמוכה (בדרך כלל אחת לשבוע-שבועיים). כל אחד ואחת משקיעים כמה שניות או דקות – ויוצרים יחד אפקט ענק.
  • דמיינו שר שמסרב לחשוף אם נפגש אם לוביסט מסוים – ואז בכל יום מקבל עשרות שאלות בוואטאספ בנושא.
  • לא תתאים לך הפעולה שנציע? אתם תמיד מוזמנים להתעלם, או אפילו לבקש לצאת מהרשימה. וכמובן: תמיד נשמח להצעות לשיפור.
  • הסיירת מונה כבר היום למעלה מ-2,000 איש ואישה והגענו לשלל הישגים (ראו פירוט למטה)! ככל שנגדל נוכל לתקן יותר עוולות. כוחנו באחדותנו.

איך מצטרפים?

אם הצטרפות דרך הכפתור האוטומטי לא עובדת:

  • שלחו לנו הודעת וואטסאפ (לא sms) למספר 0515346969, בה כתוב: "אנא צרפו אותי לסיירת השקיפות" ומיד לאחר מכן את השם המלא שלכם (נא להקפיד על הנוסח).
  • חשוב מאוד: יש לשמור את המספר של הסיירת (0515346969) אצלכם בנייד – אחרת התהליך לא יעבוד.

עקרונות סיירת השקיפות

  1. המטרה: ליצור לחץ יעיל מכל צדי הקשת הפוליטית לקבלת החלטות טובות יותר, לקדם מנהל תקין, ולהילחם למען האינטרס הציבורי.
  2. נימוס: במסגרת המשימות הדיגיטליות אנא תמיד תנהגו בכבוד ובנימוס. זה לא רק יאה – אלא גם יעיל. גידוף היא דרך החלש.
  3. עזיבה: כמובן שכשתקבלו "משימה" – אינכם חייבים לבצעה. אתם גם יכולים לשלוח בכל רגע את המילה הסר ולצאת.
  4. כוחנו באחדותנו: ככל שכולנו נשקיע את הדקה הבודדה הנדרשת לכל משימה – כך נשפיע באמת!

  1. זה בסדר אם לא תפעלו מיד: גם פעילות שמתבצעת אחרי יומיים או שלושה היא מאוד חשובה.
  2. עמוס לכם מדי להשתתף במשימה הנוכחית? לא נורא – תמיד יש את המשימה הבאה!
  3. סליחה מראש על הבקשה הבאה: אין שום צורך להגיב במילים כמו "קיבלתי" או "בוצע" על ההודעות שתקבלו. גם לא סמיילים 🙂 אתם המונים – ואם כל אחד יגיב, ייקח לנו שעות רבות רק לענות לכם. שם המשחק פה אפקטיביות.

איך אנו מחליטים איזו משימה לשלוח לסיירת?

  1. השפעה על המציאות. להשפיע על קבלת החלטות בזמן אמת – ברמה הארצית או המקומית. כ-80% מהמשימות שלנו הן כאלה. דוגמאות: משימה הקוראת ליו"ר ועדת הבחירות להשקיף מי עומד מאחורי פרסום פוליטי ברשתות החברתיות, או למשל קריאה אישית לחברי ועדת החקירה להלוואות הבנקים לטייקונים להוציא מסקנות חריפות (שני דברים שאכן התרחשו בהצלחה). כ-80% מהמשימות שלנו הן כאלה – ניסיון להשפיע על אירועים המתרחשים בזמן אמת עם יכולת השפעה מעשית.
  2. דמוקרטיה. בערך 10% ממשימות הסיירת מוקדשות לרדיפת מנהל תקין ושקיפות, נושאי הליבה שלנו. גם כשהסיכוי קלוש – נשמיע את קולנו. כלומר, לעיתים אנו זונחים את חשיבות ההישג כדי להתמקד במעשה ספציפי או בנורמה סביבו. לדוגמא – באחת המשימות חיזקנו את ידיה של רגולטורית שעבדה עבור הציבור וסבלה ממתקפות של בעלי אינטרס (דורית סלינגר, המפקחת על שוק ההון). במקרים כאלה ברור לנו שגם אם את הנעשה אין להשיב, תמיד יש להעמיד את הצדק באור הנכון ולתת חיזוק למי שפעל באופן נקי עבורנו, גם כאשר הסיכוי להשפיע לחיוב נמוך (למשל המלחמה להשאיר את ועדת השקיפות על כנה). כ-10% מהמשימות שלנו הן כאלה – רודפות צדק ולא ביצועים.
  3. קידום עצמי. אנחנו גוף במימון ציבורי בלבד. אין פרסומות, אין טייקונים – אך ורק תומכים מהציבור הרחב. אנו מתייחסים לכסף שהציבור משקיע בנו ביראת קודש. לפיכך, אנו מעדיפים להסתמך על קהילה ועל סיוע של העוקבים והעוקבות, המתנדבים והמתנדבות וחברי סיירת השקיפות ככלי לקידום הערכים ולגדילתנו. ככל שיותר אזרחיות ואזרחים יצטרפו לשקוף, ויחשפו לתוכן שלנו – אנשים מכל קצות הקשת הפוליטית יאמצו את עקרונות השקיפות והמנהל התקין. כשנהיה מספיק גדולים – הפוליטיקאים יזהרו שבעתיים מלעשות שטויות (לחזון שלנו). בערך 10% מהמשימות שלנו הן כאלה – להגדלת "שקוף" וקידום ערכים משותפים.
הערה חשובה: כולכם מוזמנים לשלוח לנו תמיד הצעות למשימות (או סתם להגיד שלום) – לחצו פה לכתוב הודעה לאסף נתיב שלנו.

חלק מהישגי סיירת השקיפות

  • לאחר חודשים שמשרד הבריאות התעכב בפרסום דו"ח מצב כוח האדם הרפואי בישראל, הצלחנו להביא לפרסומו באמצעות לחץ של חברי סיירת השקיפות.
  • ח"כ סתיו שפיר פרסמה את פירוט הוצאות הפריימריז שלה במפלגת העבודה בזכות לחץ של הסיירת.
  • ועדת הבחירות התלבטה אם להוציא הנחיה להחיל שקיפות על פרסומות פוליטיות ברשת. הליכוד התנגד והסיירת (לצד ארגונים אחרים) עמדו מנגד ולחצו לכיוון השקיפות. התוצאה: פרט למקרים בודדים, עלות וזהות המפרסמים של מודעות פוליטיות נחשפו לציבור הרחב.
  • הסיירת הייתה שותפה בהפעלת לחץ על חברי ועדת פישמן (או בשמה הרשמי – "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים") בדרישה שתפרסם מסקנות ברורות וישימות. ההמלצות הסופיות – מעשיות ותכליתיות, בדיוק כפי שהסיירת דרשה.
  • ראש עיריית קריית גת נהג למחוק תגובות, לחסום מגיבים ומגיבות ולהפוך את עמוד הפייסבוק של העירייה לשופר שלו. סיירת השקיפות נכנסה לפעולה וראש העיר הודיע שיפסיק למחוק תגובות ולחסום אנשים.
  • הסיירת הייתה שם גם כדי לתמוך בפקידים ורגולטורים שפעלו למען הציבור: כך לדוגמא כאשר אפי נווה הכשיל את רפורמת בוררות החובה של המפקחת על שוק ההון דאז דורית סלינגר – היינו שם לתמוך בה. והיא העריכה את זה מאוד ואף כתבה מכתב תודה מיוחד לסיירת.
  • זה לא מספיק? פירוט נרחב של הישגים נוספים תוכלו למצוא כאן.

מכתב תודה שכתבה הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, לחברי סיירת השקיפות

החלום שלנו הוא שהסיירת תמנה 5,000 חברות וחברים שיפעלו כאגרוף אחד. דמיינו איך נוכל להרעיד את המדינה וליצור מציאות טובה יותר! הצטרפו עכשיו, הזמינו חברים ומשפחה והפכו לאזרחי-על.