פוסטים

ארגוני סביבה דורשים מקרנות הפנסיה להפסיק להשקיע בחברות שמשתמשות באנרגיה מזהמת

עשרות ארגוני סביבה הקימו את "פורום כסף נקי" שדורש מקרנות פנסיה לקחת אחריות על עתיד כדור הארץ ולהסיט השקעות לחברות שאינן משתמשות בדלקים מזהמים. הקרנות משקיעות את הכסף שכל אזרח במדינה נדרש להפריש מדי חודש. בינתיים מי שהרימה את הכפפה היא הבורסה לניירות ערך שתשיק לראשונה מדד ישראלי נקי מדלקים פוסיליים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

בתחילת השבוע שעבר הודיעה הבורסה לניירות ערך בתל אביב כי בתחילת דצמבר יושק לראשונה מדד שיצרה הבורסה ביחד עם פורום של ארגוני סביבה, והמשקיעים יוכלו מעתה לבחור שלא להשקיע בחברות שעושות שימוש או מעורבות בייצור של דלקים פוסיליים. 

המדד, גרסה ירוקה למדד ת"א-125, שיקרא: "מדד ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים", הוא מדד Fossil Free ישראלי שמטרתו לאפשר למשקיעים אפיק שפוגע פחות בסביבה. זוהי דרך לדרוש מחברות עסקיות לקחת אחריות על מעורבותן במשבר האקלים. דלקים פוסילים הם חומרים שמקורם בדלק מאובנים, כגון: נפט, פחם וגז "טבעי', וידוע כי שימוש נרחב בהם מהווה גורם מרכזי לפליטת גזי חממה ולהתחממות הגלובלית. 

מצטרפת למגמה העולמית. הבורסה לניירות ערך בתל אביב (צילום: יניב מורוזובסקי, ויקימדיה)

המהלך הזה הוא אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של "פורום כסף נקי": קואליציה של 28 ארגונים סביבתיים שחברו בחודשים האחרונים במטרה להפעיל לחץ על קרנות הפנסיה בישראל כדי שיסיטו השקעות של כספי ציבור מתעשיות הדלקים הפוסיליים. הארגונים טוענים כי מדובר לא רק במהלך שיעזור לעצור את משבר האקלים, אלא גם במהלך נכון כלכלית לקרנות הפנסיה, שכבר מיושם בעולם. קרנות הפנסיה בינתיים לא ממהרות לשתף פעולה, אבל מבחינת הארגונים, ההחלטה של הבורסה להיענות לאתגר מהווה צעד חשוב שמאותת לקרנות הפנסיה שכדאי גם להן לפעול בנושא.

גם וגם: השקעות נקיות וכדאיות כלכלית

"פורום כסף נקי", שפועל במסגרת עמותת "חיים וסביבה", עוסק בהיבטים הפיננסיים של משבר האקלים. הוא מבקש מקרנות הפנסיה לקחת אחריות על ההשקעות שהן עושות בכסף שלנו, האזרחים. לנהל את הכספים שהציבור נדרש להפקיד כל חודש לפנסיה לא רק מתוך הסתכלות על שורת רווח קצרת מועד אלא גם עם מחשבה על העתיד. "לא בכסף שלנו", מבהירה סיסמת הקמפיין שבחרו הארגונים. בחודשים האחרונים נתן הפורום ל"שקוף" גישה לפעילות שלהם מבפנים. 

עוד בשקוף:

"כל קרנות הפנסיה בישראל, ללא יוצא מן הכלל, לוקחות את הכסף ששייך לנו, הציבור, ומשקיעות אותו בתעשיות הדלקים הפוסילים." מסבירה מאיה יעקבס, מנכ"לית "צלול" ואחת מהיוזמות והמובילות של הפורום בשיחה עם "שקוף". "אנחנו, הארגונים הירוקים, הבנו שמה שיגרום לגופים המוסדיים להתחיל להקשיב לנו זה כסף. ומשם זה התחיל בעצם. צריך להבין: אנחנו, אזרחי ישראל, מחוייבים לתת את הכסף שלנו לקרנות הפנסיה, והן משקיעות אותו בתעשיות שמחסלות את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו".

קרנות הפנסיה משקיעות כספים שלנו בתעשיות שמחסלות את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו. מנכ״לית צלול מאיה יעקבס. (צילום: דור מלכה)

לפי החישוב שערך הפורום, שבחן את הדוחות של הגופים המוסדיים, כל הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה, ביטוח, וגמל) בארץ משקיעים ביחד סכום של כ-13 מיליארד ש"ח בתעשיות הדלקים הפוסילים. את השלישייה הראשונה של קרנות הפנסיה מובילות "מנורה", "מגדל", ו"כלל" שמשקיעות ביחד כ-3 מיליארד ש"ח בתעשיות המזהמות. קרן הפנסיה שמשקיעה את הסכום הקטן ביותר בתעשיות הדלקים הפוסילים היא קרן הפנסיה של "אלטשולר שחם" עם השקעה של כ-42 מיליון ש"ח בתעשיות אלו.

"פורום כסף נקי" לא מנסה להתנגח עם קרנות הפנסיה, אלא קורא להן לשתף פעולה ביחד למען העתיד של כולנו על פני כדור הארץ. בחודשים האחרונים שלחו הארגונים מכתב רשמי לכלל קרנות הפנסיה בישראל, ובו לצד קריאה להסיט את ההשקעות שלהן מתעשיות הדלקים הפוסילים גם התחייבות של הארגונים שהמהלך הזה יהיה כדאי לא רק ערכית ואקלימית אלא גם כלכלית: "אנו מתחייבים לפעול לעידוד העברת חסכונות הציבור למוסדות פיננסיים אשר יפעלו בהתאם (להסטת ההשקעות, ד.ג)". מדובר בהצעה עם ערך אמיתי לקרנות הפנסיה, שאסור לזלזל בה. ארגוני הפורום טוענים כי מאחוריהם עומד פוטנציאל של מאות אלפי אנשים שמהווים כוח כלכלי משמעותי. 

בנוסף, טוענים הארגונים, מדובר במהלך שהרווחיות שלו הוכחה כבר בעולם. במכתב לקרנות הפנסיה הם מציגים שורה של מחקרים ודוגמאות לכך, ומציינים כי "גופים פיננסיים רבים הפועלים להפחתת או להסטת השקעות מחברות המבוססות על דלקים פוסילים וביניהם: 130 בנקים המנהלים במצטבר 47 טריליון דולר, הבנק האירופי להשקעות, קרן רוקפלר, קרן הפנסיה הגדולה בבריטניה (Nest), קרן הגידור הרווחית בעולם TCI, חברות ביטוח בינלאומיות, וסטורברנד – קרן הנכסים הפרטיים הגדולה ביותר בנורווגיה".

הלבניות, בתי הזיקוק לנפט של בז״ן בחיפה. (צילום: ויקימדיה, [email protected])

על פי הארגונים מדובר ב"אינטרס כלכלי מובהק שלא ניתן להתעלם ממנו", שכן "משבר האקלים מציב "סיכון מערכתי" לכלכלה. דווקא אם לא נערך בזמן, מזהירים הארגונים, "יגרמו נזקים כלכליים כבדים, המעמידים בסכנה את היציבות הכלכלית של מוסדות פיננסיים וכלכלות בעולם". באתר ייעודי שהקימו, מציגי הפורום דוגמאות מהעולם לקרנות פנסיה ובתי השקעות ענק שכבר מציעים ללקוחותיהם מסלולי השקעה נקיים מדלקים פוסילים.

הבעיה של עוגת ההשקעות

בית ההשקעות "אלטשולר-שחם" הוא אחד מהגופים המוסדיים הגדולים במדינה, שמנהל קרנות פנסיה, קופות גמל, נאמנות ועוד, בהיקף כספי של כ-182 מיליארד ש"ח בשנה.

"יש מגמה בעולם של הסטת כספים של מוצרים פיננסים (קרנות פנסיה, גידור, נאמנות וכו') מתעשיות הדלקים הפוסילים" אומרת ל"שקוף" חן אלטשולר, מנהלת מחלקת אסטרטגיית חדשנות ב"אלטשולר-שחם". "הרבה מנהלים מסתכלים על הטווח הקצר, על הרבעון הבא. גם בישראל. אבל מנהלים שמסתכלים לטווח הארוך הם מנהלים טובים יותר, ובגלל זה גם אנחנו רוצים להשקיע במניות כאלו (של אנרגיות מתחדשות ו-ESG, ד.ג). ברור שבחמש השנים הקרובות אנחנו הולכים לפתוח מסלול פנסיה נקי, זה חייב לקרות". 

אלטשולר ממשיכה: "הגשנו בקשה למשרד האוצר לפתוח מסלול פנסיה ESG, ורציתי להיות ראשונה עם זה, אבל קיבלנו תשובה שלילית. בחוק קבעו שמותר לעשות עשרה מסלולים יעודיים, והם אמרו: 'מה כל אחד יבוא ויגיד שהוא רוצה מסלול אחר?'. אבל הסיפור הזה כל כך מהותי. היום אחת מכל ארבע השקעות חדשות שנעשות הן ESG, וזה רק עולה".

״הרבה מנהלים מסתכלים על הטווח הקצר, על הרבעון הבא. גם בישראל. אבל מנהלים שמסתכלים לטווח הארוך הם מנהלים טובים יותר״. חן אלטשולר, מנהלת מחלקת אסטרטגיית חדשנות ב"אלטשולר-שחם". (צילום: סם יצחקוב)

אלטשולר מסכימה שהצעד של הסטת השקעות הוא הכרחי: "ההשקעה בתעשיות הדלקים תצטמצם בכל מקרה, הכלכלה לוקחת לשם, ותהיה עלייה של תעשיות חדשות. זה One Way, הטוב צריך בסוף לנצח, וזה הטוב". אבל היא גם מסייגת את הדברים שלה: "כשאתה מתחיל לשים פילטרים בהשקעות שלך, כלומר לא דלקים ולא כימיקלים וכו', אתה מקטין את העוגה של ההשקעות שלך. כשהעוגה שלך מצטמצמת, אתה נשאר עם פחות מניות להשקיע בהן. ואז אתה כמנהל השקעות שרוצה לייצר תיק השקעות מאוזן – לא בטוח שאתה מצליח לייצור אותו. אתה תראה שגם בתי השקעות גדולים בעולם משקיעים לפי דירוג ESG, זה לא אומר שהם הסיטו לגמרי".

אלטשולר מתארת את אחת הבעיות המרכזיות איתן מתמודדות קרנות הפנסיה של בתי ההשקעות: הדרישה של ארגונים ירוקים להוציא את האפשרות להשקיע בחברות הדלקים הפוסילים, מקטינה את "עוגת ההשקעות" הקיימת, ומקשה על מנהלי השקעות ליצור תיקים "מאוזנים". 

חידוש: ארגוני סביבה קובעים את המדד

כאמור, אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של "פורום כסף נקי" הוא שיתוף הפעולה עם הבורסה לניירות ערך. בתום מגעים בני כמה חודשים בין ראשי קואליציית הארגונים ובכירים בבורסה, החליטה הבורסה לישראל להציג מדד Fossil Free (מדד ללא חברות הקשורות לתעשיות הדלקים הפוסילים) ראשון מסוגו בישראל. 

״שקיפות היא בסיס גם לאמון הציבור וגם לשיפור בהמשך״. רוני ניימן, ראש תחום "כסף נקי" ב"שומרי הבית" וחבר פורום כסף נקי (התמונה באדיבות המצולם)

זה לא פטנט ישראלי. מדדים שכאלו כבר קיימים בעולם, ואף מניבים תשואות גבוהות יותר ממדדים לא ירוקים הכוללים חברות פוסיליות. כך למשל מדד S&P500 Fossil Free בארה"ב שמאגד 500 תאגידים אמריקאים, הניב תשואה גבוה יותר בחמש שנים האחרונות ביחס למדד S&P500 הרגיל הכולל חברות פוסיליות.

אנשי הפורום מבהירים כי לא מדובר במדד "מעלה", שכביכול מדרג חברות על פי מדדים של איכות סביבה, אתיקה, תרומה לקהילה ואפילו שקיפות, אבל זוכה לביקורת קשה. למעשה, הפורום שפועל במסגרת "חיים וסביבה" הוא זה שעורך עבור הבורסה רשימה של תאגידים שעושים שימוש בדלקים פוסיליים ומניותיהם נסחרות בבורסה, וזאת על פי קווים מנחים קבועים. 

"בהתאם להסכם עם הבורסה – האחריות לקביעת החברות הפוסיליות היא שלנו, של פורום 'כסף נקי' של הארגונים הסביבתיים", מסביר רוני ניימן, ראש תחום "כסף נקי" בארגון "שומרי הבית" וחבר בפורום. "בניגוד לחברות דירוג, החברות הנסחרות בבורסה הן לא לקוחות שלנו ולא משלמות לנו דבר. בדומה לשומרי הבית, הפעילות של כלכלנים, מומחי סביבה, אנשי שוק ההון, ייעוץ משפטי ועוד – הכל מתבצע על ידי מתנדבים שמשקיעים אינספור שעות עבודה על חשבון זמנם הפרטי. אנו מקפידים לפרסם את הקריטריונים על פיהם אנו בוחנים חברות וגם את ההסבר לכל חברה שנמצאת ברשימה שלנו". 

לניימן חשוב להבהיר כי "שקיפות היא בסיס גם לאמון הציבור וגם לשיפור בהמשך. לא כל החוכמה אצלנו. כאשר אנו פותחים הכל לביקורת, אנו פותחים את הדלת לתיקונים, מודלים ורעיונות חדשים. כל פידבק יתקבל בברכה, ובתנאי שהמטרה היא לשפר. חשוב לי גם להודות לאנשים הטובים והאכפתיים בבורסה, אנשים שעבדנו מולם במשך חודשים. לו רק ניתן היה לשכפל אותם לכמה משרדי ממשלה ורגולטורים, היינו במצב הרבה יותר טוב".

אצל מי נמצא המצפן?

בניגוד לבורסה שמשתפת פעולה עם המגמה העולמית, מאשים ניימן, "הגופים המוסדיים פשוט מפגרים מאחור בהשוואה לגופים מקבילים ברחבי העולם. משרד האנרגיה כורך בספינים שלו גז ואנרגיה מתחדשת באותו הקשר, בשילוב עם הפרסומים בטלוויזיה של חברות הגז, והדבר משפיע גם על הציבור וגם על המוסדיים".

ניימן מספר כי היה בפגישה עם מנהלים של אחד מהגופים הגדולים במדינה, ונחרד לגלות כי הם מתגאים בהשקעות ב"גז נקי". הבעיה היא שאם זה גז אז הוא לא "נקי". "כנראה שזה מה שקורה כאשר יש לנו שר אנרגיה שלא מתבייש בכינוי 'שר הגז'", הוא אומר בציניות. "אני מצפה מאנשים המנהלים עשרות ולעיתים גם מאות מיליארדים של כספי ציבור להבין במה הם משקיעים ואיך הם מסכנים לא רק את הסביבה אלא גם את הפנסיות של כולנו. איך הם מרשים לעצמם להתעלם מפרסומים של המשרד להגנת הסביבה ולהמשיך לממן פרויקטים מזהמים ומסוכנים באמצעות כספי חסכונות, כסף שאמור לעבוד לטובת הציבור, ולא נגדו?".

"הכלכלה הולכת לכיוון של אנרגיות מתחדשות כי זה יותר כלכלי". אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות, וסמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות של IBI. (צילום: אילן בשור)

למרות הביקורת, ניימן אופטימי ומאמין שבאמצעות הסברה והגברת מודעות, הגופים הפיננסיים בישראל יתעוררו וילמדו, בין היתר ממה שקרה לאחרונה באוסטרליה. "הבנקים הגדולים באוסטרליה לקחו על עצמם את תפקיד המבוגר האחראי והחליטו להפסיק לממן את תעשיית הפחם, בניגוד למדינות הממשלתית. הם לא גופים סביבתיים, הם פשוט מבינים לאן העולם הולך והם לא מוכנים לסכן את כספם. 130 בנקים ואינספור קרנות, חברות ביטוח וגופים פיננסיים נוספים ברחבי העולם כבר כוללים סיכוני אקלים בתהליך מתן האשראי וביצוע השקעות. מי שטומן את ראשו בחול וממשיך להשקיע בגז, פחם ונפט, מבלי לנהל סיכוני אקלים – מסכן את הכסף שהוא מנהל, וככל שמדובר בכספי ציבור זה חייב להשתנות".

אלה אלקלעי, יו"ר IBI קרנות נאמנות, וסמנכ"לית פיתוח עסקי בבית ההשקעות של IBI מתייחסת לשינויים ביחס בין הסיכון שבהשקעה מסויימת לרווחיות שהוא יכול להניב בהקשר הסביבתי. "הסיכון-סיכוי בעולם של דלקים פוסילים שינה הילוך. בצורה דיי דרמטית. זה היה תהליך מתמשך גם לפני הקורונה, אפשר להגיד שהקורונה האיצה את זה", היא אומרת ל"שקוף". "הכלכלה הולכת לכיוון הזה, של האנרגיות מתחדשות, כי זה יותר כלכלי בטכנולוגיות הקיימות. וכיוון שזה גם יותר כלכלי, וגם בגלל משבר האקלים, השקעתית זה מאוד הגיוני". 

אבל אלקלעי מתייחסת גם לצד השני של המטבע. "האם זה אומר שדלקים פוסילים הולכים לאפס? כנראה שלא, אלו תהליכים שגם לוקחים זמן. כל עוד אנחנו צורכים דלק, טסים, נוסעים ברכב, וכו' – אם לא נשקיע בזה בשום בצורה ברמה העקרונית, זה פשוט לא יהיה". 

אלקלעי חושבת שלהלך הרוח בקרב הציבור יש משמעות גדולה מאוד. "הדרישה מהמוסדיים לא להשקיע ולהיות המצפון של היקום היא דרישה בעייתית. צריך לראות אם הציבור בארץ רוצה את זה בכלל. אם הציבור יראה שאכפת לו, זה יאיץ את השינוי".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לכתב דרור גורני [email protected]

יומני השרים: מי נפגשה עם נובל אנרג׳י, מי עם בכירים בתקשורת ומי לא נפגש עם ארגוני סביבה?

שטייניץ הקדיש לא מעט מזמנו לפגישות עם נציגי חברות אנרגיה ● באותו היום בו נפגשה השרה ינקלביץ׳ עם העורך הראשי של ישראל היום היא זכתה לכתבה חיובית בעיתון חוסר התאמה בין יומני השרים פרץ ושמולי ● בעקבות בקשת חופש מידע של עמותת ״הצלחה״, חלק משרי הממשלה פרסמו יומנים הנה כמה עובדות שלמדנו עליהם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בסוף יוני נפגשה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל (הליכוד), עם חברת "נובל אנרג'י" – חברת האנרגיה שהחזיקה אז באסדות הגז "לוויתן" ו"תמר". הפגישה נערכה בבוקר היום בו נערך הדיון הראשון בוועדה המיוחדת שעוסקת בנושא הכנסות המדינה מרווחי הגז (קרן העושר). השרה גמליאל לא השתתפה בדיון – שעסק במשרד האנרגיה ולא במשרד להגנת הסביבה. 

גמליאל אחראית על המשרד היחיד בממשלה שתפקידו לשמור על איכות הסביבה. מדוע בחרה להיפגש עם נציגי חברת אנרגיה, ועל מה שוחחו בפגישה? פנינו לגמליאל ושאלנו מה היתה מטרת הפגישה ומי היו הנוכחים, אולם מלשכתה לא התקבלה תשובה. 

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. לפי היומן נפגשה עם חברת נובל אנרג'י

גם שר האנרגיה יובל שטייניץ ומנכ"ל משרדו נפגשו במהלך החודשים אפריל עד יוני מספר פעמים עם חברות האנרגיה שמחזיקות באסדות הגז – נובל אנרג'י ודלק. בחודש יוני נפגש שטייניץ עם אנשי חברת דלק, ויומיים לאחר מכן הגיע לסיור באסדת לוויתן. הוא קיים פגישות גם עם אנשי נובל אנרג׳י (שבינתיים הספיקה להימכר לחברת האנרגיה ״שברון״). 

בסוף יוני התקיימה פגישה של הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל הגז והנפט. שטייניץ ומנכ״ל משרדו לקחו בה חלק, ובהמשך אותו היום נפגש המנכ״ל גם עם נציגי חברת נובל אנרג׳י – זאת בנוסף לשתי פגישות שקיים השר עם נציגי נובל כשבועיים קודם לכן. פגישה נוספת קיים מנכ״ל משרד האנרגיה עם מנכ"ל חברת דלק של תשובה ועם סמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ של החברה, העיתונאי לשעבר נדב פרי

מטעם השר שטייניץ נמסר: "בחציה הראשון של שנת 2020 נרשמו תקלות מרובות באסדת לווייתן שבבעלות נובל אנרג'י ודלק. שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ומנכ"ל המשרד אודי אדירי נפגשו מספר פעמים עם נציגי החברות בחודשים מאי ויוני על מנת לקבל הבהרות על התקלות החוזרות ונשנות, שגרמו בין היתר, להפסקות בהפקת הגז הטבעי מהמאגר".

שר האנרגיה יובל שטייניץ

לפי היומן השר שטייניץ לא נפגש עם ארגוני סביבה במהלך אותה תקופה. תיעוד הפגישות מספק לנו הבנה של סדר העדיפויות של השר, שבזמן משבר אקלימי עולמי חסר תקדים בוחר להקדיש זמן רב לשיח עם חברות אנרגיה מזהמות, ללא התייעצות נראית לעין עם אנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה. לטענת השר, הסיבה לכך שלא נפגש עם הארגונים היא הקורונה. מלשכתו נמסר כי "בשל מגיפת הקורונה וההגבלות שהביאה עמה, נמנע השר מקיום פגישות רבות, על כן לא נפגש בחודשים אפריל-יוני פגישות עם גורמים מארגוני הסביבה". תגובתו המלאה מופיעה בסוף הכתבה.

על דבר קיומן של הפגישות האלה גילינו מקריאת יומני הפגישות של השרים גמליאל ושטייניץ לחודשים אפריל-יוני (הרבעון השני של שנת 2020). יומניהם של חלק משרי הממשלה ומנכ״לי המשרדים שלהם פורסמו בעקבות בקשות חופש מידע שהוגשו על ידי עמותת "הצלחה". עוד פורסמו היומנים של השרות והשרים אורלי לוי אבקסיס, רפי פרץ, מיכאל ביטון וחילי טרופר.

עוד בנושא:

השקפת יומני הפגישות מספקת לנו אפשרות לפקח על האופן שבו מנהלים השרים והשרות את זמן העבודה שלהם. האם נפגשו עם אנשי מקצוע, או שהעדיפו פעילי מפלגות ומקורבים? מתי הגיעו כל בוקר למשרד וכיצד ניצלו את שעות העבודה? כמה שעות הקדישו לראיונות בתקשורת? אלה רק חלק מהדברים שניתן ללמוד מקריאת היומנים. כך למשל לפי יומנו של שר החקלאות אלון שוסטר, בין החודשים יולי לספטמבר הוא נפגש עם שגרירים של לא פחות מעשר מדינות שונות – לדבריו כדי לחזק את הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות ולשוחח על חקלאות.

הפגישות הנעלמות של פרץ ושמולי

קריאה ביומנים של שר הכלכלה עמיר פרץ ושר הרווחה איציק שמולי (העבודה), מלמד שהשניים שומרים על קשר הדוק. או שאולי לא: לפי היומן של פרץ, השניים נפגשים באופן קבוע בכל יום שני בסביבות השעה ארבע אחה״צ, לחצי שעה לפחות בכל פעם. אבל לפי היומן של שמולי הם נפגשו רק פעם אחת במהלך החודש, ב-1 ליוני. בשאר הימים בהם ביומן של פרץ מופיעות פגישות משותפות, ביומן של שמולי הפגישות לא קיימות ובמקומן מופיע זמן פנוי או "דיון במליאה".

חוסר התאמה ביומנים. השרים עמיר פרץ ואיציק שמולי

פנינו לשני השרים כדי להבין. יצאנו עוד יותר מבולבלים. בלשכתו של פרץ טענו שנפגש עם שמולי מידי יום שני פרט לפגישה אחת שבוטלה, ואילו בלשכתו של שמולי טענו כי השניים כלל לא נפגשו בתאריכים המדוברים. 

אין לנו דרך לדעת מה האמת. אבל הצלבה פשוטה של היומנים הצליחה לחשוף דוגמה לחוסר התאמה, שמעלה חשש: האם יש פגישות אחרות שהוסתרו? האם ישנם גם אי דיוקים אחרים בדיווחי השרים ביומנים שפרסמו לציבור? 

פגישות שקופות עם בכירים בעיתונות

לפי יומן הפגישות שלה, שרת התפוצות עומר ינקלביץ' (כחול לבן) נפגשה במהלך חודש יוני עם העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט. למחרת נפגשה עם מנכ"ל ערוץ 20 אבי שמידט. פניתי ללשכתה של ינקלביץ', שם הסבירו לי כי מטרת הפגישות היתה לדחוף למינוי כתבי תפוצות בגופי התקשורת: "חלק מהאג'נדה של השרה הוא לקדם שיח בארץ על תפוצות ולחבר את הציבור הישראלי לנושא. על כן השרה פוגשת אנשי מפתח ועיתונאים מכל גופי התקשורת הישראלית, מספרת להם על פעילות המשרד וקוראת להם למנות כתבי תפוצות, כפי שכבר קיים בחלק מגופי התקשורת".

שרת התפוצות עומר ינקלביץ'

שקיפות יומנים חשובה בדיוק בשביל אירועים כאלה: כעת כשהמידע על הפגישות של ינקלביץ׳ שקוף לציבור, נוכל לעקוב אחר הפרסומים ב"ישראל היום" ובערוץ 20 ולנסות לראות אם יש קשר בין הסיקור שמקבל משרד התפוצות לקשר של כלי התקשורת עם השרה. ביום הפגישה, למשל, פורסמה ב"ישראל היום" כתבה מחמיאה על קבלת שבת שנערכה בהשתתפות השרה. בלשכת השרה מסרו כי אין קשר בין האירועים.

נדגיש: אין שום בעיה בפגישות שמקיימים שרים ונבחרי ציבור אחרים עם עיתונאים לצורך ראיונות או שיחות רקע. להיפך. אבל יש חשיבות עצומה לחשיפת פגישות עם דרג בכיר דוגמת הפגישות שקיימה ינקלביץ׳. תארו לכם שנתניהו היה יודע שהוא יצטרך לחשוף את יומנו ובו מתועדות הפגישות שקיים עם נוני מוזס?

יומנים: דרך לבקר את נבחרי הציבור

המקרים שתיארנו הם רק דוגמה קטנה למידע שניתן למצוא ביומנים שפורסמו. אבל לפרסום היומנים באופן עקבי יש ערך הרבה מעבר לזה: הם מאפשרים לחוקרים, פעילים ועיתונאים לבחון ולעקוב אחר אירועים לאורך שנים, והם משמשים מאגר מידע שיוכל לשמש גם לחקירה עתידית. 

היומנים מאפשרים לנו לגבש תמונה ברורה יותר על ההתנהלות השוטפת של השרות והשרים. למשל בעזרת ניתוח היומן של השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (כחול לבן), גילינו שבחודשים יולי ואוגוסט היא הקדישה יותר מחצי מהפגישות שלה לשלושה נושאים: אזרחים ותיקים (21%), פגישות עם צוות הלשכה (20%) וראיונות לתקשורת (13%).

השרה לשוויון חברתי מירב כהן. מפרסמת את יומנה באופן קבוע

מהיומן של השר לשעבר גלעד ארדן (הליכוד) משנת 2019, למדנו שכ-40% מהפגישות היו קשורות לנושאי המשרדים שעמד בראשם, ביטחון פנים ונושאים אסטרטגיים. חלק גדול מהפגישות ביומן, 20%, הוסתרו והוגדרו כ"פרטיות" או "פוליטיות". עוד כ-14% מהאירועים ביומן היו ראיונות לתקשורת.

רוב יומני הפגישות נחשפים רק לאחר הגשת בקשות חופש מידע – ולא מתוך רצון ויוזמה של השרות והשרים. אבל לאחרונה פרסמו מיומתם השרה מירב כהן והשר יועז הנדל חלקים מיומניהם. הם הראשונים בממשלה ה-35 שעושים זאת ביוזמתם – והתחייבו להמשיך לעשות זאת בקביעות באתר המשרד. זה צעד מעולה לקידום השקיפות ולהגברת אמון הציבור בממשלה, והגיע הזמן ששאר השרים והשרות יצטרפו למהלך. 

פרסם את היומן ביוזמתו. יועז הנדל, שר התקשורת

תגובת שר האנרגיה, יובל שטייניץ:

בחציה הראשון של שנת 2020 נרשמו תקלות מרובות באסדת לווייתן שבבעלות נובל אנרג'י ודלק. שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ומנכ"ל המשרד אודי אדירי נפגשו מספר פעמים עם נציגי החברות בחודשים מאי ויוני על מנת לקבל הבהרות על התקלות החוזרות ונשנות, שגרמו בין היתר, להפסקות בהפקת הגז הטבעי מהמאגר. במסגרת הפגישות בחודש מאי, עדכן השר שטייניץ את בעלי נובל אנרג'י ודלק על החלטת משרד האנרגיה להפעיל חברת בקרה חיצונית – חברת הייעוץ הבינלאומית RPS – במטרה שזו תערוך בחינה יסודית ומקיפה של אופן תפעול האסדה ומערכותיה. בנוסף, בתאריך 11.06.2020, הגיע השר לביקור באסדת לווייתן על מנת לפקח מקרוב על תפעול האסדה ולבחון בעצמו את פעילותה באותם ימים.

בשל מגיפת הקורונה וההגבלות שהביאה עמה, נמנע השר מקיום פגישות רבות, על כן לא נפגש בחודשים אפריל-יוני פגישות עם גורמים מארגוני הסביבה. כפי שניתן לראות מהיומן, השר צמצם מאוד את פגישות פוליטיות ותקשורת, ונתן עדיפות לפגישות מקצועיות הקשורות לענייני פיקוח ותפעול בתחום האנרגיה. לצד זאת, מנכ"ל המשרד אודי אדירי מקיים קשר רציף עם אותם ארגונים.

*

אם בא לכם לנסות לדוג עוד מידע מעניין – תוכלו להיכנס בעצמכם לקבצי היומני שפורסמו ולהתרשם מהפגישות שמופיעות בהם. אם תמצאו משהו ששווה שנבדוק – כתבו לנו.