פוסטים

מי הח"כים שהזכירו זה את זה הכי הרבה בפייסבוק?

ניתוח שקוף – האזכורים ההדדיים של חברי הכנסת ברשת החברתית: מי הח"כ שמזכיר הכי הרבה את ראש הממשלה נתניהו? את מי נתניהו עצמו מזכיר הכי הרבה? האם יש הבדל בכתיבה בין מפלגות דמוקרטיות לאלה שאינן דמוקרטיות? וכתמיד – כל המידע הגולמי עומד לעיונכם

| דרור מרקוס, אסף נתיב |

בפוסטים שלהם בפייסבוק, חברי הכנסת מדברים בעיקר על עצמם. אבל בלא מעט מקרים, הם כותבים גם על חבריהם למשכן. בניתוח שערכנו בשיתוף עם דרור מרקוס, דוקטורנט במדעי המדינה באוניברסיטה העברית (המתמחה בכריית טקסט), בחנו את כל הפוסטים של חברי הכנסת בתקופת הכהונה של הכנסת ה-20 – ובדקנו מי הזכיר את מי, וכמה פעמים.

איוב קרא (הליכוד), הוא "שיאן המזכירים": ראש הממשלה נתניהו מככב ב-89 פוסטים שהעלה שר התקשורת בתקופה של פחות מארבע שנים. קרא מוביל בהפרש ניכר מהשנייה אחריו, קסניה סבלטובה (התנועה), שמרבית אזכוריה, 65 במספר, היו גם הם של נתניהו.

הנתונים שנותחו נאספים במסגרת פרויקט "כיכר המדינה" של "הסדנא לידע ציבורי".

למה זה מעניין?

ניתוח האזכורים בפייסבוק מאפשר לנו לראות, בצורה הבסיסית ביותר, את מפת הקשרים של הכנסת. ניתן לזהות למי ראש הממשלה נותן תשומת לב ומי תופס מקום גדול בתשומת הלב של האופוזיציה. בנוסף, האזכורים בפייסבוק מאפשרים לזהות דפוסים, לדוגמא: מידת המרכזיות של היו"ר בהשוואה בין מפלגות דמוקרטיות ללא-דמוקרטיות.

הניתוח הנוכחי אינו כולל אבחנה בין אזכורים שליליים לחיוביים ("סנטימנט"), בשל המורכבות הטכנית הגדולה שמעורבת בבדיקה זו, בעיקר בשפה העברית (עבדנו עם מספר מומחים על הנושא, ולבסוף החלטנו לבצע את הפרסום הראשוני בלעדיו).

השלב הבא בפרויקט יהיה ניתוח נושאי הפוסטים – כך שנוכל להראות במה מתעסקים נבחרי הציבור שלנו (לפחות כלפי חוץ). בעלי כישורים ורוצים לעזור בשלבים הבאים של הפרויקט? נשמח לשמוע!

איך ביצענו את הבדיקה?
  • השתמשנו בנתונים הנאספים במסגרת פרויקט "כיכר המדינה" של "הסדנא לידע ציבורי".
  • מתוכם שלפנו את הפוסטים שפרסם כל ח"כ החל מתחילת הכנסת ה-20 (31/3/2015) ועד פיזורה (24/12/2018).
  • לאחר מכן חיפשנו את השמות המלאים של הפוליטיקאים וכן תיוג של הדפים הרשמיים שלהם, ובדקנו מי הזכיר את מי וכמה. חשוב לציין: פוסטים שנעשה בהם שימוש בשם חלקי או בכינוי (לדוגמא "ביבי" או "נתניהו") לא נכללו בניתוח מסיבות טכניות.
  • הניתוח כולל רק במקרה וההצלבה (ח"כ מזכיר – ח"כ מוזכר) התבצעה לפחות 3 פעמים מתחילת המדידה. לא ניתן לכלול את כל המידע, מפאת הגודל.
  • כמו כן, בדקנו פוסטים בעברית בלבד.

כאן תוכלו לעיין באקסל הגולמי ולבצע חיתוכי מידע באופן עצמאי. גיליתם משהו מעניין? ספרו לנו!

מוזמנים ומוזמנות לעיין בקוד שלנו, להציע תיקונים ושיפורים.

הפוליטיקאים המובילים באזכור אחרים

בראש מצעד הפוליטיקאים המזכירים את עמיתיהם נמצא שר התקשורת איוב קרא, שהזכיר את ראש הממשלה נתניהו ב-89 מהפוסטים שלו. במקום השני נמצאת קסניה סבלטובה (התנועה), שהזכירה את נתניהו לא פחות מ-65 פעמים. את המקום השלישי כבש סגן שר הבינוי והשיכון לשעבר, ז'קי לוי (הליכוד), שאזכר 59 פעמים את השר של משרדו, יואב גלנט (בעבר במפלגת כולנו, וכיום בליכוד).

בדיקה של מספר האזכורים ביחס לכמות הכללית של הפוסטים, מעלה את ז'קי לוי לראש: ב-11% מהפוסטים שלו הוא הזכיר את גלנט (59 מתוך 537). המקרה של לוי וגלנט הוא ייחודי, מפני שלאורך הכנסת ה-20 גלנט השניים לא השתייכו לאותה מפלגה – מה שהופך את ז'קי לוי, באופן יחסי, למי שהזכיר הכי הרבה פוליטיקאי שאינו ממפלגתו. במקום השני נמצאת טלי פלוסקוב (כולנו), שהזכירה את יו"ר המפלגה, משה כחלון, ב-10.6% מהפוסטים שלה (47 מתוך 441). במקום השלישי נמצא עפר שלח (יש עתיד), שהזכיר את ראש הממשלה נתניהו ב-8.4% מהפוסטים שלו (41 מתוך 485).

את מי נתניהו מזכיר הכי הרבה?

מתוך עשרת הפוליטיקאים שנתניהו מזכיר הכי הרבה – רק חמישה ממפלגתו. בראש האזכורים של נתניהו נמצא יאיר לפיד (יש עתיד), עם 14 אזכורים. אחריו אריה דרעי (ש"ס) עם 13 אזכורים, ובמקום השלישי יריב לוין (הליכוד) עם 11 אזכורים – בכך מוכתר לוין לפוליטיקאי מהליכוד שנתניהו מזכיר הכי הרבה.

מעניין לציין כי אמיר אוחנה (הליכוד) זוכה למספר זהה של אזכורים לאלה של ציפי לבני (התנועה, 8 אזכורים לכל אחד), בעוד השרים גלעד ארדן ומירי רגב, מסיעתו של נתניהו, זוכים למעט פחות תשומת לב (7 ו-6 אזכורים, בהתאמה). סגנית השר של נתניהו במשרד החוץ, ציפי חוטובלי, לא זכתה להיכנס להיות מבין 14 חברי הליכוד שנתניהו הזכיר יותר משלוש פעמים במהלך הכנסת ה-20.

מי הסיעה החנפנית ביותר ליו"ר?

בישראל ישנן כיום ארבע מפלגות דמוקרטיות בלבד (עם פריימריז לבחירת מרבית הרשימה לכנסת): הליכוד, העבודה, הבית היהודי ומרצ. בשלוש הראשונות, האזכורים ההדדיים של יו"ר המפלגה הם הנמוכים ביותר בהשוואה לכלל המפלגות (בהקשר זה ראוי לציין כי מרצ עברה לשיטת פריימריז פתוחים רק בראשית שנת 2018).

מהצד השני, עולה מהנתונים כי במפלגות לא-דמוקרטיות מזכירים הרבה יותר את ראש המפלגה: כולנו וישראל ביתנו נמצאות בראש במדד הזה – עם ממוצע האזכורים הגבוה ביותר (5.33 ו-2.17 אזכורים לכל ח"כ, בהתאמה).

נתון מעניין נוסף הוא ההבדל בין קואליציה לאופוזיציה בהקשר הזה: בעוד שרמת אזכור היו"ר בקרב מפלגות הקואליציה עומד על 2.47 בממוצע, במפלגות האופוזיציה הממוצע נמוך ועומד על 1.44 בלבד. ההבדל המהותי הזה מוסבר בעיקר בגלל השיאניות שזה עתה הזכרנו: כולנו וישראל ביתנו.

להלן הניתוחים המפלגתיים של אזכור היו"ר – מי מה"חכים הזכיר אותו/אותה הכי הרבה, ואת מי היו"ר עצמו הזכיר הכי הרבה:

הליכוד

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הבית היהודי

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

כולנו

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

 

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

ישראל ביתנו

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

העבודה

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

יש עתיד

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

מרצ

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

התנועה

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הרשימה המשותפת

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הון-שלטון-עיתון: מיפוי הזיקות בין הפוליטיקאים לתקשורת

בנימין ושרה נתניהו רכשו ביגוד מתקציב הציבור בכחצי מיליון שקל

רה"מ ורעייתו מיצו כל שקל אפשרי מתקציב הייצוג שמסתכם במאות אלפי שקלים. למרות זאת, נתניהו לקח חליפות יוקרה מאיש עסקים

| תומר אביטל |

ב-2010 דרש מזכיר הממשלה להגדיל את קצבת הביגוד של השרים ל-4,018 שקל בשנה. סעיף שקופל בתוך הדרישה העניק גם תוספת מוגדלת לתקציב הביגוד של ראש הממשלה ורעייתו, לסך של 50 אלף שקל. אחרי הרבה ביורוקרטיה, הגיעה ועדת הכספים לטפל בנושא רק בשבוע האחרון של דצמבר 2010, ואישרה את הגדלת הסכום. מה קרה אז? אטרף שופינג!

בחמישה ימים האחרונים של 2010 הוציאו הזוג נתניהו כ־17 אלף שקל על ביגוד. חשבוניות ביגוד והנעלה של שנת 2010 ננעלו ב־49,734 שקל. מילימטר מהגבול העליון של ההוצאה המותרת.

אבל מה שבאמת מרשים זה מה שקרה מאז: בדקתי את העשור האחרון ומסתבר שמדי שנה מנצל הזוג נתניהו את התקציב עד האגורה האחרונה. כך למשל בשנת 2013, הזוג רכש הופעה ייצוגית ב-53,143 שקל – בדיוק תקרת התקציב לאותה שנה. וכך מדי שנה הם המשיכו להוציא בול את הסכום שעמד לרשותם – מלבד שנה אחת, 2016, אז הם הותירו, שימו לב… 95 אגורות עודף. הסכום לאורך השנים מצטבר לכחצי מיליון שקל. כנראה שראש הממשלה ורעייתו לא אוהבים ללבוש את אותו בגד פעמיים.

איך זה עבד? דמי הייצוג צמודים למדד ועלו מדי שנה – אז כל שנה יכלו הזוג להוציא מעט יותר כסף. והם אכן עשו זאת. מבדיקת "שקוף" עולה כי בשנת 2014 לזוג הוקצה 54,108 שקל להוציא על ביגוד. ואכן, הזוג נתניהו הוציא 54,108 שקל. בדיוק. חלק מהרכישות עמדו על 11 ו-12 אלף שקל.

ההחזרים מראים – חישוב מדוקדק מדי שנה להגיע למלוא ההוצאה

מבדיקת החזר ההוצאות, עולה כי מדי שנה הזוג הקפיד להגיע בדיוק לתקרה. השנה היחידה בה הייתה חריגה מהתקציב היא – 2015. הסכום עמד על 54,002 שקל, והזוג הוציא 30 שקל מעבר לכך (ולא קיבל אותם). אחת הרכישות באותה שנה הסתכמה בלא פחות 27,336 שקל.

בשנת 2016 התקרה עמדה על סך של כ-53,464 שקל מתקציב המדינה. הזוג רכש הופעה ייצוגית ב-  53,463 שקל ו-5 אגורות. לציבור נחסכו 95 אגורות! באחד ממסעות השופינג באותה שנה נקנו בגדים בכ-14 אלף שקל. או בגד יחיד. קשה לדעת – במשרד סירבו לפרט. במשרד רה"מ גם סירבו לחשוף את תאריכי הקבלות, אף שמדובר בכספי ציבור.

בתחילת העשור זה עלה לנו יותר

חשוב לציין, עד 2011 במקביל לקצבת הלבוש, נתניהו הוציא כספים נוספים על הופעה, דרך "תקציב התפעול" של משרד ראש הממשלה. בתקציב זה אין כלל תקרה (כי אף אחד לא תכנן שתקציב תפעול של משרד ראש הממשלה ישמש לאיפור וביגוד). כך ב-2010 הוצאו גם 85 אלף שקל על איפור לרה"מ ו-8750 על עיצוב שיערו של רה"מ.

כתוצאה, באותה שנה מימן הציבור בכמעט 150 אלף שקל את ההופעה של הזוג נתניהו (94 אלף שקל מתקציב התפעול +  49,850 שקל מתקציב דמי הייצוג). מבקר המדינה מתח על כך ביקורת וציין כי הסכום הסופי יצא פי 2.5 ממה שוועדת הכספים קבעה כסכום לדמי ייצוג. בדו"ח, שנכתב ב-2014, מבקר המדינה ביקש ממשרד רה"מ לעשות סדר בדמי הייצוג, והציע לפנות לוועדת הכספים כדי שיהיה פיקוח של הכנסת לנושא.

זה לא קרה. כלומר, ייתכן שמעבר לסכומים שפורטו כאן, כסף נוסף הופנה לייצוג מתוך תקציב רה"מ.

ואם זה לא די, אזכיר שגם התקציב היפה הזה לא הספיק לכאורה לבני הזוג: מבקר המדינה חשף כי נתניהו קיבל חליפות יוקרה מאיש העסקים ספנסר פרטרידג'. החליפות עלו ככל הנראה עשרות אלפי שקלים. המשטרה חוקרת  את הנושא, וועדת ההיתרים במשרד המבקר תהתה "וכי כמה עולה חליפה לראש ממשלה ומדוע עליו לקבל חליפות במתנה במקום לרכוש אותן לעצמו?"

אז הנה חדשות לוועדת ההיתרים: נתניהו כאמור לא היה צריך לממן החליפות מכיסו. דמי הייצוג אותם הוציאו הזוג מכיסנו הצטברו עד 2016 לכ-409 אלף שקל. משרד רה"מ סירב להעביר לי את הנתונים לגבי 2017 ו-2018. אך לאור ההיסטוריה, יותר מסביר שגם בשנתיים האחרונות – התקציב מוצה עד תומו. הסכום עומד כיום על כ-517 אלף שקל לכל הפחות.

על רה"מ ורעייתו להתלבש כראוי

אדגיש: אין שום סיבה בעולם להסתיר מה נעשה בכסף ציבורי. אם אישיות ציבורית מתביישת להראות מה רכשה מכיסנו – שתואיל להוציא זאת מכיסה. אני לא טוען שמשפחת נתניהו לא צריכה לקבל ביגוד על חשבון המדינה. ברור שהאינטרס של כולנו שמקבל ההחלטות מספר 1 ורעייתו יהיו "ייצוגיים".

גם נכון שהסכום הצטבר כי נתניהו בתפקיד שנים רבות.

אבל גם ההפך נכון: הגיוני שבגלל שאותה אישיות מכהנת שנים רבות – אז תלבש גם את הבגד שהציבור מימן, יותר מפעם אחת. כלומר, הקדנציות המתרבות יכלו היה להוביל לחסכנות.

ההתעקשות הזו למצות כל שקל כל שנה – רחוקה מהדוגמא האישית שהייתי רוצה לראות מהמנהיג שלנו. מה גם, העובדה שלאורך השנים נתניהו חילץ כספים נוספים לסעיף זה מתקציב המשרד בתעלול לא חוקי – בלתי נסבלת.

העובדה שנתניהו לא יישם את המלצות מבקר המדינה בנושא – היא שערורייה.

ולמי שחושב שזה עיסוק בצהוב, ושיש לעיתונות דברים חשובים יותר לעסוק בהם, אז שיעשה תרגיל מחשבתי: האם לראש הממשלה שהונו מוערך בכ-50 מיליון שקל אין דברים חשובים יותר לעשות – מאשר לספור מדי שנה כל אגורה כדי להגיע לרמת ההחזר המקסימלי?

במשרד רה"מ סירבו להגיב.

ראש ממשלה לא צריך לכהן תחת כתב אישום / מאמר מערכת

| מאמר מערכת / צוות שקוף |

היועץ המשפטי לממשלה הודיע על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בחשד לשוחד, מרמה והפרת אמונים, בכפוף לשימוע.

בחזון "שקוף" הגדרנו את האג'נדה המרכזית של כלי התקשורת הציבורי הראשון: "חיזוק הדמוקרטיה, מנהל תקין, הגברת השקיפות השלטונית ומלחמה בשחיתות". ולכן, לעמדתנו, לא יעלה על הדעת שראש ממשלה ימשיך לכהן או יעמיד את עצמו לבחירה כאשר חשדות כה כבדים מרחפים מעל ראשו.

מילים אלו נכתבות בלב כבד, אך אנו חשים כי חובתנו היא לסמן קו אדום ביום זה, בו הערכים שעומדים בלב פעילותנו נמצאים בסכנה.

*

נתניהו הוכיח בחודשים האחרונים שהוא מוכן לעשות לא מעט, לרבות איום על הרשויות עצמן, כדי להישאר בכסאו. עתה, כאשר גם המשטרה וגם הפרקליטות סבורות שראש הממשלה שלנו חשוד בעבירת טוהר המידות החמורה מכולן – שוחד – המשך כהונתו היא איום ממשי לדמוקרטיה בישראל.

*

כל נאשם נלחם בעור שיניו על החופש שלו – טבעי ואנושי שאדם שנאבק על חפותו יתקוף ויערער את תקינות ההליך המשפטי כחלק מקו ההגנה – אך מהו המחיר שכולנו נשלם כאשר הנאשם הזה הוא ראש המדינה?

זה לא עניין אישי או מפלגתי – הנושא מתמצה לשאלה פשוטה: האם אתם יכולים לדמיין אדם מנהל מדינה בשעה שהוא יושב על ספסל הנאשמים? בראייתנו, לא.

לכל אדם עומדת חזקת החפות. גם ראש הממשלה אינו אשם עד שבית המשפט יקבע אחרת. עם זאת, לא ייתכן שראש מדינה יתכונן למשפט פלילי בבוקר – ויקבל החלטות על יציאה למלחמה או רפורמה ענקית בערב.

*

ועוד יש להוסיף: הליכוד היא מפלגה חזקה – דמוקרטית – ובליבה מורשת מפוארת שאיננה תלויה באף אדם בודד. אם ירצו חברי הליכוד, ביכולתם להעמיד מתוכם מועמד אחר לראשות ממשלה, עוד בבחירות הקרובות.

*

נתניהו החל בפעילותו הציבורית לפני למעלה מ-35 שנה – הקדיש כמחצית מחייו למען השירות הציבורי – ובתקופה זו עשה רבות למען המדינה, בחזיתות רבות. הגיע הרגע שייצא להילחם על חפותו כאזרח.

אנו מאחלים לו ולכולנו כי האמת תצא לאור.

כתב החשדות המלא נגד ראש הממשלה

2019-02 - כתב החשדות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו