פוסטים

סאגת המינויים החסרים: כך עצר רה"מ את הליך המינוי של פרקליט המדינה – עוד לפני שהחל

כמעט חודשיים מנסה שר המשפטים למנות מנכ״ל קבוע למשרדו. אבל משרד רה״מ מסרב להעלות את המינוי, שאושר על ידי נציבות המדינה, להצבעת ממשלה. כעת טוען נציב שירות המדינה שללא מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים לא ניתן להקים את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט מדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

המכתב ששלח השבוע שר המשפטים אבי ניסנקורן לנציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, שופך אור על הדרך שבה הצליח נתניהו לעצור את ההליך למינוי פרקליט המדינה – עוד לפני שאפילו החל. בקצרה: הרשקוביץ טוען שבגלל שאין למשרד המשפטים מנכ״ל קבוע, לא ניתן לכנס את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. מי שמסכל את מינויו של מנכ״ל קבע הוא משרד ראש הממשלה. ככה שיטת המינויים החסרים משפיעה על המציאות. 

נכון להיום, למשרד המשפטים אין מנכ״ל קבוע. בתפקיד ממלאת מקום המנכ״ל מחזיקה סיגל יעקובי שמונתה כממלאת מקום על ידי שר המשפטים הקודם, אמיר אוחנה. כעת מסתבר כי מזה חודשיים השר הנוכחי ניסנקורן מנסה למנות מנכ״ל קבוע למשרד המשפטים, הוא כבר בחר את המועמד שלו שכבר קיבל את כל האישורים הנדרשים מנציבות שירות המדינה. אבל מי שמטרפד את המינוי מאז הוא נתניהו. איך הוא עושה את זה? הוא מסרב להעלות את מינויו של המנכ״ל של ניסנקורן על סדר יומה של הממשלה. בלי שהממשלה תאשר את המינוי הוא לא יכול לצאת לפועל. 

קטיעת שרשרת מינויי הקבע

לאחרונה פנה ניסנקורן להרשקוביץ וביקש ממנו להקים את ועדת האיתור לתפקיד פרקליט המדינה. הרשקוביץ סרב בטענה כי לא ניתן להקים את הוועדה בגלל שממלאת מקום אינה יכולה להיות חלק מוועדת האיתור. הרשקוביץ טוען שבוועדת האיתור חייבת לשבת מנכ״ל קבוע. היועץ המשפטי של נציבות שירות המדינה וגם היועץ המשפטי לממשלה קבעו בינתיים מצידם שהרשקוביץ לא יכול למנוע את הקמת הוועדה. 

עוד בשקוף:

פרקליט המדינה ממונה לתקופה של שש שנים. ועדת האיתור לתפקיד לפי החלטת הממשלה מונה שישה חברים: היועץ המשפטי לממשלה – יו"ר; נציב שירות המדינה; מנכ"ל משרד המשפטים; עו"ד מקרב הציבור בעל מומחיות בתחום דיני העונשין והמשפט הציבורי, שימנה היועץ המשפטי לממשלה, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה ועם המנהל הכללי של משרד המשפטים; שופט בדימוס שימנה נשיא בית המשפט העליון; איש אקדמיה הבקיא בתחומי דיני העונשין והמשפט הציבורי שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים במוסדות להשכלה גבוהה.

נציב שירות, הרשקוביץ', טען כי כי יש קושי להקים את הוועדה. על פי הפרשנות שלו, אם אין מנכ״ל קבוע – לא ניתן להקים את הוועדה.

שר המשפטים אבי ניסנקורן. נבלם מכל הכיוונים.

במכתב ששלח ניסנקורן להרשקוביץ בתגובה הוא הסביר כי: "כבר ב-21 באוגוסט נעשתה פנייה למזכירות הממשלה בבקשה להעלות על סדר יומה של הממשלה את מינוי של עו"ד שמעון בראון לתפקיד המנהל הכללי של משרד המשפטי". עוד הוסיף ש"מאז נעשו שלוש פניות נוספות" ו"כולם נדחו מסיבה בלתי ברורה". בתגובה לפנייתו האחרונה, כך כתב ניסנקורן, "הסבירה מזכירות הממשלה כי יש לפנות בנושא זה לראש לשכתו של ראש הממשלה, מר אשר חיון". גם כעת, לאחר פרסום טענותיו של ניסנקורן, מינוי המנכ"ל לא נמצא על סדר היום של ישיבת הממשלה מחר.

נחדד: שר המשפטים מנסה למנות מנכ"ל קבוע — רה"מ מונע את המינוי — שר המשפטים מבקש להקים ועדת איתור למינוי פרקליט המדינה —נציב שירות המדינה מונע ממנו מאחר ולא מינה עדיין מנכ"ל למשרד המשפטים — אין פרקליט המדינה.

מעכב המינויים, ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"מזה זמן רב נוקט ראש הממשלה במדיניות מכוונת – למנוע מינויים קבועים ובמקום זה ליצור שירות ציבורי מלא בממלאי מקום מוחלשים. ממלאי המקום התלויים בממנה לצורך מינויים או הארכת כהונתם, לא יכולים לקדם תכניות ארוכות טווח. הם חוששים לומר את דעתם", אמר לנו עו"ד עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות כששאלנו האם לדעתו נתניהו מתערב בצורה עקיפה במינוי פרקליט המדינה. 

"נושא פרקליט המדינה מן הסתם מעסיק אותו, ונראה שהוא שמח לעכב כל מינוי, בכל דרך אפשרית. אנחנו לא יודעים על קשר בין עמדת נציב שירות המדינה לבין עמדת ראש הממשלה, אבל אפשר להעריך שהיא עולה בקנה אחד עם האינטרס האישי שלו. צריך גם לזכור שגם אם תתכנס הוועדה ותבחר מועמד, הממשלה עדיין יכולה לעכב את המינוי, כפי שקורה עם מינוי מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים", הוסיף.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מקרי בוחן מדאיגים: פקידי הממשלה מצפצפים על חוק פרסום הצהרת הון

לפני כחצי שנה, פרסמנו כי מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על השכר במשרד האוצר, לא טרחו להגיש את הצהרת ההון שלהם כנדרש בחוק.
#חזרנו_לבדוק, וגילינו כי השניים נזכרו להגיש את הצהרותיהם, אבל – באיחור של יותר משנתיים. למה? כי אף אחד לא אכף את חוק הגשת הצהרות הון.
מנציבות שירות המינה נמסר לנו כי הנציב, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע לאחרונה כי יש לפעול לאכיפה בנושא.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|מאיה קרול|

בבדיקה מקיפה שערכנו בנושא במרץ האחרון, חשפנו כי אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, וקובי בר-נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר, לא הגישו את הצהרות ההון שלהם במשך תקופה של יותר משנתיים, בניגוד לחוק. 

במסגרת תחום הסיקור החדש שלנו, #חזרנו_לבדוק – האם כבר נזכרו שני הבכירים להגיש את הצהרותיהם? גילינו שכן, הם נזכרו! אבל באיחור חמור: אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, הגיש את הצהרת ההון שלו במרץ האחרון – באיחור מטורף של קרוב לשלוש שנים (!), לאחר שמונה לתפקידו במאי 2016. בר-נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, מונה לתפקיד ביולי 2017 – אך הגיש את הצהרת ההון רק ביולי האחרון, באיחור של שנתיים. 

נציבות שירות המדינה הודו בבעיה, ומסרו כי בשנים האחרונות חוק הצהרות הון אכן לא נאכף. לאחרונה קבע הנציב כי יחלו פעולות אכיפה בנושא.

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם. הגיש את הצהרתו באיחור של כשלוש שנים

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם. הגיש את הצהרתו באיחור של כשלוש שנים

הצהרות ההון שומרות על הבכירים נקיים משחיתות

חשוב להבין – הגשת הצהרת הון אינה בגדר המלצה, היא מעוגנת בחוק, ובעלי התפקידים חייבים להגיש אותה עם כניסתם לתפקיד. העיקרון העומד מאחורי הגשת הצהרת הון הוא לשמור על הבכירים העובדים במשרדי הממשלה נקיים משחיתות: המדינה יכולה לעקוב אחר הרכוש איתו נכנס משרת הציבור לתפקידו, ואחר הרכוש אשר איתו הוא יוצא ממנו. היא יכולה גם לקבל מידע על ניגוד עניינים שבו ייתכן והוא מצוי.

כשפקידי ממשלה מרשים לעצמם להגיש הצהרת הון באיחור כל כך גדול, יוצא העוקץ ממנה: כל פקיד בכיר יכול לקבל החלטות לטובת נכסיו בתחילת ההעסקה, ו"להיזכר" להגיש הצהרת הון אחרי כמה שנים, כשהשפעת ההחלטה על נכסיו כבר לא תהיה ברורה ולא תשתקף בהכרח בהצהרתו.
כך בדיוק יכולה להתפתח שחיתות.

"לא מעוניינים להתייחס מעבר" 

פנינו למשרדים בניסיון לברר האם הם אוכפים כלל את חוק הגשת הצהרות ההון, והאם הוטלה סנקציה על המאחרים, אדם ובר-נתן. התשובות לא מעודדות:
במשרד האוצר ענו לנו כי "הממונה על השכר הגיש את הצהרת ההון שלו כנדרש". כששאלנו אותם האם הוטלה סנקציה על בר-נתן, במשרד הגיבו כי הם "לא מעוניינים להתייחס מעבר".

כשפנינו כיום למשרד הביטחון כדי להבין האם עשו משהו עם החריגה הבלתי תיאמן של מנכ"לם, השיבו: "מדובר בטעות שנעשתה בתום לב, בעת קליטת מר אודי אדם כמנכ"ל הוא לא חתם על הטופס הנדרש. מיד עם קבלת הפנייה מנציבות המדינה, ולאחר שביררנו את הנושא, הטופס מולא כנדרש והועבר לנציבות בהתאם". 

בנוסף, ביררנו מה קורה עם תלונה שהגיש לפני מס' חודשים כתבנו תומר אביטל נגד אודי אדם, בעקבות האיחור בהגשת הצהרת ההון שלו. בנציבות שירות המדינה ענו לנו כך: "מאחר וההצהרה כבר הייתה בידינו, לא נמצא מקום לפתיחת בדיקה משמעתית". כלומר, לאדם ויתרו על חריגה של 3 שנים, ולא יטילו עליו שום סנקציה. 

תלונה שהגיש כתבנו תומר אביטל לנציבות, לפני מספר חודשים

תלונה שהגיש כתבנו תומר אביטל לנציבות נגד אודי אדם, לפני מספר חודשים

בנציבות מודים: עד לאחרונה, החוק כלל לא נאכף

התגובות הללו תמוהות, ומעלות סימני שאלה קשים: כיצד ייתכן שנציבות שירות המדינה, הממונה בין היתר על טיפול במשמעת ואכיפתה בשירות המדינה, מאפשרת לפקידי הממשלה לעבור על החוק במשך שנים?
היא מתרפסת אל מול עבירה של מנכ"ל המשרד הרגיש במדינה, שחולש על תקציב עתק של 70 מיליארד שקל.
משרד האוצר ומשרד הביטחון לא מתרגשים מהעניין, ויחד הם מצפצפים על אחד מחוקי השקיפות הבודדים שקיימים, ולמעשה גם על הציבור. 

הפננו טענה זו לנציבות, ובתגובה נמסרה תשובה מעודדת יותר: בנציבות הודו בבעיה, וציינו בפנינו כי עד כה אכן לא פעלו לאכוף את חוק הצהרות הון. לאחרונה, לדבריהם, נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. עקב כך הובהר לאלו שלא הגישו הצהרת הון כי ישקלו נגדם הליכים משמעתיים. 
עם זאת, הנציבות לא תפעל בנוגע לאודי אדם שהעביר את הצהרת ההון שלו טרם קביעה זו. 

פרופ' דניאל השקוביץ, נציב שירות המדינה

את התוצאות להתנהלות האדישה מול חוק הצהרות ההון אנחנו כבר מכירים

יואב הורוביץ, לשעבר ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וקודם לכן ראש לשכתו של ראש הממשלה – הסביר בעבר כי רק בזכות שאילתה שלנו בנושא למד שעליו בכלל להגיש הצהרה שכזו. כמוהו גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אלי גרונר, שמעולם לא הגיש הצהרת הון.

לסיום נדגיש: אין לנו כל רצון לחטט בעו"ש של איש, אך אנו רואים חשיבות עצומה בהגשת הצהרת הון לגורמים המוסמכים. היא מונעת שחיתות בעצם הגשתה. העובדה שניתן לפקח על מצבת הנכסים, ההשקעות, ושאר אינטרסים כלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו יכולה להשפיע על איך ייראו החיים של כולנו.
אנו ממשיכים לבקש גם מחברי הכנסת לחשוף בפנינו את מצבת הנכסים שלהם מתוך המחשבה הזו בדיוק. 

כפי שאנחנו תמיד אומרים: אין בעיה עם פקידים/ח"כים עשירים, יש בעיה עם המסתירים.

*

תגובת נציבות שירות המדינה: "מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה מופקד על פי דין על קבלת הצהרות הון מהעובדים המחויבים בהעברת הצהרות שכאלה. עם זאת, לאורך השנים לא הונהגה מדיניות של אכיפה משמעתית בנושא אלא העברת תזכורות לעובדים. נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. בעקבות כך נשלחו לאחרונה לעובדים הרלוונטיים שטרם הגישו הצהרות הון מכתבי דרישה, שבהם צוין במפורש כי אי העברת הצהרה במועד מהווה עבירת משמעת ותישקל בעניינם פתיחה בהליכים משמעתיים.

מר אודי אדם העביר את הצהרת ההון עוד טרם נקבעה המדיניות העדכנית והברורה ולפיכך, לא נמצא כי יש מקום לפעול בעניינו במישור המשמעתי".

מדוע אנו מעסיקים בקיץ רק את ילדי עובדי המדינה?

בכל קיץ כולנו מעסיקים אלפי בנות ובני נוער בעבודות זוטרות וזמניות במשרדי הממשלה השונים. ב-2018, העסקנו כ-2,400 נערים ונערות בעלות של כ-4.7 מיליון שקלים. מה הבעיה? שכל העובדים הזמניים הם ילדי העובדים והעובדות במשרדי הממשלה בלבד

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אסף נתיב |

"אבקש להודיעכם כי, הנהלת המשרד החליטה גם השנה לאפשר העסקתם ילדי עובדי המשרד במהלך חופשת הקיץ בחודשים יולי ואוגוסט", כך נפתח המייל שנשלח לעובדי משרד התחבורה על ידי מנהלת אגף א' של משאבי אנוש.

האמת? זה נפלא. אנחנו בעד שנערות ונערים יתנסו בעבודה במהלך החופשות. גם אנחנו עמלנו בחופשות השונות. אך במגה טרחנות לשבת ברצוננו לתהות: מדוע שנערה מוכשרת שהוריה *לא* עובדים במגזר הציבורי לא תוכל להגיש מועמדות לתקן שנפתח לבני נוער בחופש הגדול?

כשעסק פרטי מאפשר להורים להעסיק את ילדיהם, העלויות מתגלגלות על המעסיק. זו החלטה של בעלי העסק במאת האחוזים. את השכר במגזר הציבורי, לעומת זאת, כולנו משלמים. בדקנו. ב-2018 העסקנו כ-2,400 נערות ונערים בעלות של 4.7 מיליון שקלים, וזאת כשעובדי המגזר הציבורי כבר מרוויחים יותר מהממוצע במשק.

במסמך שפונה להורים במגזר הציבורי, נכתב: "מטרת העסקת ילדי העובדים הינה מחד סיוע לעובדים במשרד בביצוע מטלות פשוטות מסוגים שונים הנדרשים במשרדנו, ומאידך חשיפת בני הנוער לעבודה במשרדי הממשלה ומתן אפשרות להתרשם וללמוד על הנעשה בסביבת העבודה של הוריהם". למען הסר ספק, נכתב ש"יועסקו אך ורק ילדי עובדי המשרד (לרבות ילדי עובדים שעתיים וסטודנטים) ולא בני משפחה אחרים".

פנינו לנציבות שירות המדינה. היא מסרה בין השאר בתגובה שהמהלך "נועד לסייע לעובדים במתן חלופות לילדיהם בחופשה, ובכך למנוע ריבוי היעדרויות של ההורים מעבודתם – דבר שימנע פגיעה בתפוקת המשרדים בחודשי הקיץ". במילים אחרות, הנציבות טוענת שאנחנו מסבסדים סיוע לעובדי המדינה, בזמן ששאר המועסקים במשק לא יקבלו סיוע שכזה.

נכון, אם המשרות ייפתחו לקהל הרחב – מישהו ייאלץ לסנן את הפניות ולוודא שבני נוער איכותיים יזכו במשרה הזמנית. אלא שכך זה בדיוק אמור להתנהל. מישהו פה רוצה שיתקבלו למגזר הציבורי – המשפיע על כולנו – עובדים מסוימים ללא שום בדיקה ומיון, רק בגלל הקשרים שלהם?

ישנה גם אפשרות נוספת: שילוב המשרות הללו בתכניות התמחות/מנהיגות שונות של תנועות נוער ושנת שירות. עבודה במגזר הציבורי מלאה בערכים נפלאים וניתן לשלב התמחות בחודשי הקיץ בשיתוף מסגרות שונות. הדבר יחסוך את הליך המיון מחד ויפתח את השירות הציבורי לקהל מגוון ורחב יותר.

כתבה זו נכתבה במסגרת פינת #טרחנות_לשבת. נשמח לדעת מה אתן ואתם חושבים בנושא!

*

תגובת נציבות שירות המדינה: יובהר כי כל משרד מעסיק באופן עצמאי את החניכים, בכפוף לתנאי החוזר המצורף. שיקול הדעת על הפעלת או הפסקת הנוהל במשרד או יחידת סמך נתונה לאחראי בכל משרד (סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש). ה"אחראי" מוסמך לקבוע את מספר המועסקים, הקריטריונים להעסקה, תחומי הפעילות ומועדי החלת הנוהל במהלך חופשת הקיץ וכיו"ב.
האפשרות להעסקת בני נוער בחופשת הקיץ נועדה לסייע לעובדים במשרדי הממשלה בביצוע מטלות פשוטות מסוגים שונים הנדרשים במשרדי הממשלה, בצד חשיפת ילדיהם (מעל גיל 14) לעבודה במשרדי הממשלה ומתן אפשרות להתרשם וללמוד על הנעשה במשרדי הממשלה ובסביבת העבודה של הוריהם. הדבר גם נועד לסייע לעובדים במתן חלופות לילדיהם בחופשה ובכך למנוע ריבוי היעדרויות של ההורים מעבודתם- דבר שימנע פגיעה בתפוקת המשרדים בחודשי הקיץ