פוסטים

ניר ברקת מכוון למשרד האוצר – מה יש לו להציע? / טור דעה אורח

ראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת, שואף לשבת במשרד ברחוב קפלן 1 שבירושלים. חזרתי אחורה לבדוק כיצד התבטא בנושאים כלכליים, הבעיות בטענותיו ומה אפשר ללמוד על התוכניות שלו לעתיד של כולנו. שאלנו אותו שאלות בנושא, אך הוא סרב להשיב / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור דעה אורח: טום קרגנבילד, כלכלה קלה |

לפני כשבועיים פורסם בגלובס שחבר הכנסת מהליכוד וראש עיריית ירושלים לשעבר, ניר ברקת, רוצה להחליף את משה כחלון בתפקיד שר האוצר. ואכן, הפרישה של משה כחלון פותחת חלון הזדמנויות לאחד התפקידים החשובים והרגישים במשק הישראלי. לכן חשוב לראות מה מציעים האנשים שרוצים להחזיק בו.

עצות מפרופסור מהרווארד

"האג'נדה שברקת מכין מבוססת על רעיונותיו של פרופ' מייקל פורטר, כלכלן בעל שם מאוניברסיטת הרווארד. פורטר מאמין שפיתוח כלכלי צריך להיות מבוסס על יתרונותיו היחסיים של האזור. על-בסיס התיאוריה שלו התמקד ניר ברקת בתקופתו כראש עיריית ירושלים בפיתוח תיירות והייטק – ולדבריו בשני התחומים ירושלים הפכה למובילה עולמית. הדגש של ברקת לקראת הבחירות הוא על פיתוח הפריפריה, והאמצעים: השקעה במנועי צמיחה (תיירות ותעשיות קלות בצפון, דזרט-טק בנגב ותיירות תנ"כית ביהודה ושומרון) ותקצוב דיפרנציאלי".

קשה לדעת מה בדיוק מתכנן ברקת על בסיס הכתבה הזו של עמירם ברקת, אך בהנחה שרוח הדברים נכונה, הכיוון של ברקת מעניין. 

ניר ברקת

הרעיון בפשטות: יש לנו תעשיות מוצלחות בתחומים שאנחנו טובים בהם, אז למה שלא נתמקד ספציפית בשווקים האלה? הבעיה בתוכנית הזאת קשורה בדרך שבה אנחנו הופכים לטובים ומובילים באותן תעשיות. סבסוד ממשלתי, רגולציה מקלה ותקציבים שמופנים לתעשיות מסוימות לעתים הופכים את העסקים בהן לעסקים "עצלנים" שעלולים להפוך לתלויים בתמיכה ממשלתית במקום להצליח בזכות עצמם בשוק התחרותי. 

הדבר דומה לכך שהוועד האולימפי יחליט להעניק לאצן יוסיין בולט תמיכה, תקציבים וחוקים מקלים שיהיו תקפים רק אליו, מפני שהוא אלוף העולם הנוכחי.

תעשיות עתידיות זה עניין אחר

כיוון נוסף, מורכב ומעניין יותר קשור לתמיכה בתעשיות צעירות בעלות פוטנציאל עתידי גדול, כאלה שיכולות לעזור למשק הישראלי להתפתח ולהתחזק. איתור התעשייה הנכונה היא משימה קשה. זה כרוך בהימור על כספי המיסים כדי לבנות תעשיות חדשות שאף אחד, מלבד ניר ברקת, לא חושב עדיין ששווה להשקיע בהן. נדגיש: מדובר בזיהוי תעשיות שאפילו קרנות הון סיכון לא מוכנות להמר עליהן. 

אנחנו יודעים שמדובר במשימה מורכבת כי הרעיון קיים ומיושם על ידי רשות החדשנות, ולכן לא ברור מה החידוש מעבר לכך שברקת מציע. הרי רשות החדשנות משקיעה לא רק בהייטק, אלא מנסה גם לזהות תעשיות בעלות תרומה עתידית גדולה, תוך הקפדה על הפניית תקציבים לפריפריה. ההצלחה של הרשות עומדת על כ-50 אחוזים ובהתחשב בסיכונים, הדבר נחשב להצלחה

אולי הדבר הבעייתי ביותר בהצעה של ברקת קשור בעובדה שישראל טובה בהייטק אבל מתקשה בשאר התעשיות במשק. הכלכלה הישראלית היא דואלית: מחד סובלת מפריון נמוך בהשוואה בינלאומית, מגד תחום ההייטק ותחומים מצומצמים נוספים משגשגים. השקעה של תקציבים נוספים לחיזוק התחומים שבהם ישראל כבר טובה, משמעותה עוד תקציבים בהייטק. 

ההייטק לא זקוק לתמיכה 

כי הוא כבר טוב במה שהוא עושה. דווקא תעשיות אחרות, אלו שהממשלה מגנה עליהן מפני תחרות בינלאומית ושולטת בהן ביד רמה על ידי רגולציה בלתי נגמרת – הן אלו שצריכות להשתפר. כמו שניתן לראות בגרף המצורף, תחום הבניה,הביטוח והמלונאות מדורגים בתחתית הפריון הישראלי וזאת למרות אין סוף חקיקה ותמיכה ממשלתית. 

לא ברור איך לשים את כל הביצים בסל אחד – שכולל בעיקר הייטק – יהיה צעד שיחזק את הכלכלה הישראלית.

ברקת שומר על סודיות – וזה רע

הייתי שמח פשוט לשמוע תוכנית מפורטת מפיו של ברקת עצמו. מדובר באדם שרבים מתושבי ירושלים מעריכים. רבים אף מהללים את הרפורמה שעשה בתחום החינוך בירושלים כשפתח את אזורי הרישום בעיר. הייתי שמח לשמוע איך הוא מתכנן להתנהל בתחום חסמי היבוא, וועדי העובדים, הפריון הנמוך, הרגולציה, התשתיות, הדיור והאיזון התקציבי הנדרש בין צמיחה כלכלית, דאגה לחלשים וגירעון שדורש תוכנית פעולה לא פשוטה. האוצר הוא תפקיד חשוב ורגיש מכדי שנפקיד אותו בידי אדם שמסרב לחשוף מראש בצורה מסודרת את השקפת עולמו ותכנית הפעולה שלו.

שלחנו לברקת שורת שאלות אך מטעמו נמסר: אין תגובה.

*

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.

פריטי פורטפוליו