פוסטים

בחירות 2019 מועד ב': עודה, ליברמן וליצמן הם ראשי המפלגה היחידים שחושפים את הונם

| תומר אביטל |

רגע לפני הבחירות, פנינו לכל ראשי המפלגות וביקשנו שיחשפו את הונם המלא, או חלקי – את הנכסים שלהם, המורכבים מאחזקות (תיקי מניות למשל) ונדל"ן בבעלותם. 

חשוב להדגיש שאין בעיה עם ח״כ עשיר. יש בעיה עם ח"כ מסתיר. לא מעניין אותנו כמה יש להם בעו"ש, אלא מהי מפת האינטרסים שלהם. מניות, נכסים, זכויות בניה, חובות וכדומה – כל אלה אינם בגדר רכילות, אלא מידע חיוני שחייב להיות נגיש לכל.

זכותנו לדעת את מפת האינטרסים המלאה של מי שמשפיע על החיים של כולנו באופן גורף.

עודה – הכי שקוף

ראש המפלגה היחיד שנענה לבקשת "שקוף" במלואה הוא יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה, שהעביר הצעת הון מפורטת מהיום בו נכנס לכנסת. עודה מחזיק דירה בשכונת בכבאביר בחיפה, שרכש בספטמבר 2009 בכ-350 אלף שקל ושיפץ במאה אלף. הוא גר בשכירות במרכז הכרמל בחיפה.

איימן עודה. צילום: יוסי זמיר

 

כשהושבע ב-2015 היה במינוס 154,853 שקל לאחר שלקח הלוואה של 180 אלף שקל. מאז סגר את רוב ההלוואה, וכיום הוא במינוס 38 אלף ש״ח בחשבון הבנק. לעודה חסכונות בגובה של 10,000 שקל, והוא אינו מנהל חשבונות, ניירות ערך או פקדונות בחו"ל.

בנוסף, מחזיק עודה במיצובישי שעלתה 66 אלף שקל ונמצאת בשימוש הוריו. "אני פעיל חברתי מאז שאני בתיכון ולכך הקדשתי את חיי", מסר עודה. לדבריו, "אזרחי המדינה התרגלו למצב בו הנציגים שלהם בעלי הון וחברים של טייקונים. אני מבין מה זה להיות אבא לשלושה ילדים ולעשות הכל כדי שיהיה להם עתיד טוב יותר, בדיוק בגלל זה אני נלחם למען צדק חברתי לכולם – ערבים ויהודים כאחד".

ליצמן וליברמן – הצהירו על הונם, ללא מסמכים

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מחזיק בדירה בשכונת עזרת תורה בירושלים בשווי של כ-2 מיליון שקל, ודירה נוספת ברוממה בבעלות משפחתה של אשתו. ליצמן התעקש שמלבד זאת אין לו שום חיסכון, השקעה או הלוואה – אך הוא סירב להעביר את הצהרת הונו הרשמית.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, מחזיק לדבריו בנכס ביישוב נוקדים בשווי של כ-2.2 מיליון שקל עם משכנתא, וברכב בבעלותה של אשתו. בנוסף יש לו כ-430 אלף שקל בחשבונות, פקדונות וחסכונות. ליברמן סירב להעביר מסמך רשמי. גם נזכיר שבעבר הגיעו ראיות לידי הפרקליטות על פיהן ליברמן ניהל לכאורה רשת של חברות קש, דרכן מימנו אנשי עסקים מחו"ל את הוצאותיו הפרטיות והפוליטיות. תיק זה נסגר לאחר שליברמן הטריד עד, עד אחר נעלם, עד נוסף התאבד ועדת המפתח, אזרחית קפריסאית, חזרה בה מעדותה לאחר שהופעל עליה מכבש לחצים כבד מצד מעסיקה: חברת הייעוץ שלכאורה ניהלה בעבור ליברמן את נכסיו הלא מוצהרים. בחשבון הבנק של בתו, בת 21 דאז, נמצאו 7 מיליון שקל ממקור לא ידוע.

ומי נשאר באפלה?

רה"מ בנימין נתניהו מסרב באופן עקבי לחשוף את הונו, לא רק בפני הציבור, אפילו בפני ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה. 

ומה לגבי יו"ר "ימינה", שרת המשפטים לשעבר איילת שקד? גם היא סירבה לחשוף את הונה בפני הציבור,  ולו רק את נכסיה. כך גם העומדים בראשות "כחול לבן", חברי הכנסת בני גנץ ויאיר לפיד (אף שהאחרון חשף את הונו בעבר).

איילת שקד

ראש המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ, ועמיר פרץ שעומד בראשות "העבודה" הבטיחו להעביר הצהרה – אולם חרף פניות חוזרות ונשנות החליטו לבסוף להסתירה.

חשוב להדגיש: כולנו מושפעים מאלף ואחד אינטרסים אישיים. אבל בתור נבחר ציבור האינטרסים הכלכליים שלך חייבים להיות שקופים לכל. 

למה? כדי שנוודא שהם פועלים למען האינטרס הציבורי הרחב ולא עבור אינטרס צר . נבחרי הציבור שלנו אמונים על קבלת החלטות קריטיות עבור החיים של כולנו – הסדרת שוק השכירות, הפחתת עמלות הבנקים, למשל, וקידום שלל רפורמות. זכותנו לדעת האם הם מושפעים אישית מההחלטות שיקבלו, וחובתם לספר לנו. ועד שיהיה חוק בנושא- נקדם זאת בעצמנו.

הצהרות ההון כיום נעולות בכספת

נכון, נבחרי הציבור מגישים לכנסת הצהרות ההון – אך הן נותרות חסויות בכספת. למעשה אף אחד – גם לא יו"ר הכנסת – אינו יכול לעיין בהן. 

רק על פי "בקשתו או הסכמתו של הח"כ המצהיר" תיחשף ההצהרה. סמכות לחשיפה מוקנית רק לבית המשפט שיכול לדרוש את גילויה, אך לשם כך דרוש אקדח מעשן כמו חשד לפלילים, ובמקרה זה ההצהרה תשמש רק לבדיקת חשדות, וגם זאת בהנחה שהח"כ כתב בה דברי אמת. 

לכך יש להוסיף את העובדה שבכל זאת קיימת אפשרות להכנסה נוספת. התקנון, שעיצבו הח"כים עצמם, מאפשר להם להשקיע במניות, כמעט ללא הגבלה. אין מי שיוודא כי הם לא מקדמים מהלכים שיניבו להם תגמול או מטרפדים מהלכים שימנעו מהם כזה. 

כפי שראינו, הצ'ופר הזה שיחק תפקיד מרכזי בסיפור של ח"כ חיים כץ שהיה נמנע אילו הייתה שקיפות.

הפתרון המיטבי הוא, כאמור, לחשוף את האינטרסים הכלכליים בפני העין הציבורית. במידה ומדובר בקפיצה מחשבתית גדולה מדי, ניתן בשלב ראשוני להעביר את הצהרות ההון לקריאה בידי גוף נייטרלי כמו מבקר המדינה שיוכל לבקר ולשקלל את האינטרסים השונים ולהתריע בפני בציבור במקרה של ניגוד עניינים.

 

ניצן הורוביץ שהה בחו"ל במשך חודשים בשעה שכיהן עדיין כח"כ

הח"כים לא עובדים מתחילת השנה בכנסת, וגם לא יחזרו לעבוד עד סוף השנה. מעין חופשה פרלמנטרית על חשבוננו. אלא שכעת גילינו כי ניצן הורוביץ, השוקל כעת להתמודד לראשות מרצ, לקח בזמנו את המושג הזה כמה צעדים קדימה

| תומר אביטל |

בתחילת 2015 כיהן הורוביץ כחבר כנסת מטעם מרצ והודיע על פרישתו כשפוזרה הכנסת, ואז? טס לחודשיים לדרום אמריקה.
אנחנו בעד. אין כמו טיול אס"ק בדרום אמריקה.
אלא שהורוביץ טייל חודשים בשעה שעדיין כיהן כחבר כנסת, וקיבל שכר של כ-40 אלף שקל בחודש.

מחד, אין דיונים בוועדות ובמליאה. מאידך, חברי הכנסת אמורים לטפל בפניות ציבור, לעזור לסיעה שלהם בקמפיין בחירות, לפקח על הממשלה ככל הניתן, וכיו"ב.
אם באמת נמאס לך מהעבודה הפרלמנטרית – אתה יכול תמיד להתפטר, והבא אחריך יושבע במקומך.
לטייל כל כך הרבה זמן בחו"ל בשעה שאתה מקבל שכר מהכנסת – זה חריג.

הורוביץ מסר לי בתגובה כי "מצער לראות ששיטות קלוגהפט נמשכות ויש ניסיון להטיל דופי באדם שזכה לאות הפרלמנטר המצטיין".
כך או אחרת, אנחנו כידוע פועלים לשקיפות ביומנים של נבחרי הציבור. אנחנו מאמינים שאם הם יידעו שהכל ייחשף, אז ההתנהגות שלהם תשתנה.
בכנסת היוצאת הצלחנו להשקיף רבע מהכנסת. בבאה – המטרה היא להגיע ל-61 ח"כים שקופים.

בכל מקרה, הסיפור של הורוביץ הוא כמובן אנקדוטה – לעומת מה שקורה כעת בכנסת. חברי הכנסת נמצאים ב"חופשה" מהמשכן מאז שלהי 2018, וישובו רק בסוף 2019. חישבנו, וכל העסק הזה של בחירות נוספות כיום עולה לנו כ-2.5 מיליארד שקל. אנחנו מחכים לח"כים הגונים שירימו את הכפפה ויוותרו על חלק מההטבות בשנה השלמה בה הם בקושי עובדים. עזרו לנו.