פוסטים

כנסת לא מתפקדת = כרטיס יציאה מהכלא לשני חברי כנסת בכירים

ממשיכים לעקוב אחר חברי הכנסת החשודים בפלילים. והפעם ב- #טרחנות_חקירות: על שניים מהחשודים שהאינטרס האישי שלהם אולי סותר את זה של מפלגתם והמדינה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

1) ח"כ חיים כץ (הליכוד) מואשם בכך שעזר לחברו, איש שוק ההון מוטי בן-ארי, בקידום חקיקה שתסייע לבן-ארי ישירות, בזמן שהוא מרוויח מהצד כסף באמצעות טיפים של בן-ארי. היועמ"ש החליט להגיש נגד כץ כתב אישום בגין עבירה של מרמה והפרת אמונים. כתב האישום הוגש עוד בכנסת ה-21 – וכץ ביקש חסינות מהכנסת בזריזות, בתוך חלון ההזדמנויות של 30 ימים שעמד לרשותו.

המצב הפוליטי יוצא הדופן בו אנו נמצאים מיטיב עם כץ: כל עוד אין ממשלה והכנסת לא מתפקדת, הוועדה שאמורה לדון בבקשת החסינות שלו בעצם לא קיימת. אם ביום רביעי תתפזר הכנסת שוב – אז הוועדה הרלוונטית תוקם לכל המוקדם באפריל. כל עוד בקשת החסינות של כץ עומדת בעינה – לא ניתן להעמיד אותו למשפט. לכץ יש אינטרס שהכנסת לא תתפקד.

2) כץ איננו היחיד. לאחר שגדעון סער קרא לערוך פריימריז בזק לתפקיד יו"ר הליכוד (מתוך אמונה שיצליח להקים ממשלה בתוך תקופת 21 הימים) – נפגש כץ (בתפקידו כיו"ר מרכז הליכוד) עם יו"ר התנועה, בנימין נתניהו – שגם נגדו הוגש כידוע כתב אישום – לדון על מועד הפריימריז.

הפריימריז בליכוד, אם יתקיימו, יהיו לבסוף רק לאחר פיזור הכנסת. מעבר לאינטרס הפוליטי (צודק או לא – תחליטו אתם) – לכץ ונתניהו יש אינטרס אישי: להישאר חופשיים. וכל עוד אין ממשלה והכנסת לא מתפקדת 👈 אין גם דיון על חסינות ולכן אין משפט.
לנתניהו? יש עד ה-1 בינואר להגיש את בקשתו לחסינות.

חשוב לזכור את סבך האינטרסים הזה.

3) כץ ונתניהו אינם היחידים בניגוד עניינים קשה, שחירותם האישית עומדת למול טובת הציבור.
הליכים פליליים מתנהלים גם נגד סגן השר יעקב ליצמן, השר אריה דרעי וח"כ דוד ביטן.

אך באופן מעניין, האינטרס של השלושה הללו כנראה דווקא הפוך מזה של כץ ונתניהו. אצלם היועמ"ש דווקא ישאף לזרז את העניינים ולהחליט האם להגיש כתב אישום – אם יוקדמו הבחירות. נעמיק עוד בעניינם בטרחנות הבאה בשבת הקרובה, אם הכנסת אכן תתפזר השבוע.

פסיקת בג"ץ שקבעה כי עו"ד ושופטים עשויים מחומר אחר

אתמול (שלישי) הוחלט על ידי פרקליטות המדינה להגיש כתב אישום כנגד יו"ר לשכת הדין לשעבר, אפי נוה, בגין לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים, וכן כתב אישום כנגד שופטת השלום אסתר כרייף על מתן שוחד והשמדת ראיה. הזדמנות מצוינת עבורנו לחזור אחורה להחלטת בג"ץ מינואר 2018, שקבעה כי מינוי של שופט "נעשה וייעשה על-סמך כישורים ועבודה קשה, ולא על סמך ריצת רגליים במחוזות אחרים מחוץ למערכת"

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"לאחר שנוה נבחר לראשות הלשכה, ידעה כרייף כי יש ביכולתו לקדם את בחירתה לשיפוט מחד גיסא, וכי הוא מעוניין בקשר אינטימי עימה מאידך גיסא. לפיכך, היא עודדה, טיפחה והידקה את הקשר האינטימי-פלרטטני עימו, והשניים אף קיימו מפגש אינטימי נוסף בביתה, בעיצומו של הליך מינויה לשיפוט. כפי שעולה באופן ברור ממכלול ההתכתבויות בין השניים, בד בבד עם טיפוח הקשר האינטימי ביניהם כאמור, ביקשה כרייף מנוה, במספר רב של הזדמנויות, לפעול ולהתערב בעניינה ולקדם את בחירתה לשיפוט, באופן אשר כרך את הדברים זה בזה".

אפי נוה

אלו הן חלק מהטענות בכתב האישום, בכפוף לשימוע, שהגיש אתמול פרקליט המדינה, שי ניצן, כנגד נוה. עוד נכתב: "בד בבד עם קיום הקשר האינטימי, נוה חשוד שניצל את מעמדו כראש הלשכה ופעל בעניינה של כרייף באופן מהותי במספר רב של הזדמנויות מול חברי הוועדה לבחירת שופטים וגורמים רלוונטיים אחרים, כשהוא מצוי בניגוד עניינים חריף נוכח הקשר ביניהם, שהלך והתעצם במהלך הליך המינוי, ובלי שדיווח על כך לאיש מהגורמים מולם פעל". 

בית המשפט הוא זה שיאלץ בסוף להכריע האם נוה וכרייף אשמים או לא, אך רצינו לנצל את ההזדמנות כדי לבחון שוב החלטת בג"ץ בעניין ניגוד עניינים בוועדה למינוי שופטים. ההחלטה, שהתקבלה בעקבות עתירה שהגיש עו"ד אבי שינדלר לבג"ץ, קבעה כי נוה יוכל להמשיך למנות ולקדם שופטים, בזמן שעו"ד במשרדו הפרטי מופיעים מולם בבית המשפט. עו"ד שינדלר טען כי על נוה לערוך הסדר ניגוד עניינים, ולהכניס לתוכו כל שופט או רשם שהוא או עו"ד ממשרדו מופיע בפניו. בג"ץ החליט לדחות את העתירה, בטענה כי לא מתקיים ניגוד ענייניים. 

"חברי הוועדה מונחים רק משיקולים מקצועיים טהורים"

בג"ץ נשען בעמדתו על כמה טענות. בין היתר טען כי שכשדנו בנושא בכנסת (סעיף 53 א' לחוק לשכת עו"ד) ידעו שכבר יש חברים בוועדה שמשרדם מופיע מול שופטים שהם ממנים. בג"ץ גם העלה את החשש שעו"ד לא ירצו להיות חברים בוועדות לבחירת שופטים אם משרדם הפרטי יוגבל. בנוסף על אלה, הציג בג"ץ מספר טיעונים הזוכים היום להסתכלות קצת אחרת, נוכח כתב האישום:

  • כל עורכי הדין אנשים מקצועיים וענייניים – "אנו מעמידים בחזקתם את המשיב ואת כל חברי הוועדה מטעם לשכת עורכי הדין בהווה ובעתיד, כי יהיו מונחים רק משיקולים מקצועיים טהורים, וכי מינוי של שופט "נעשה וייעשה על-סמך כישורים ועבודה קשה, ולא על סמך ריצת רגליים במחוזות אחרים מחוץ למערכת".
  • עורכי הדין לא יעריכו שופט שיבוא לקראתם – "מניסיוני למדתי כי עורכי הדין מעריכים את השופט המקצועי שהשיקולים הענייניים והמשפטיים נגד עיניו. לכן, דווקא שופט שיבקש לשאת חן וחסד בעיני עורך דין זה או אחר, משיקולים זרים, לא יזכה להערכתו של אותו עורך דין".
  • זה תמיד היה ככה – "הסדר זה היה נהוג ומקובל מאז תיקונו ועד עצם היום הזה, מבלי שהועלתה כלפיו טענה כלשהי".

"המערכת נכשלה כישלון חרוץ"

"מדובר בהחלטה בעייתית מאד, אם לנקוט בלשון עדינה," טוען עו"ד אילן יונש, היועץ המשפטי של "שקוף". "יש לזכור שהמשפט כולו אינו תופעת טבע, אלא מערכת כללים מעשה ידי אדם. אותה מערכת הכללים המכונה ״המשפט״, לפחות ברובה, לא הייתה נדרשת לו היה ניתן לסמוך, תמיד, על טוב ליבו, יושרתו ורצונו הטוב של האדם. המציאות היא אחרת – המשפט נדרש כל אימת שלא ניתן לסמוך על הדברים שיסתדרו מעצמם. הנימוק (בבג״ץ) שעד היום איש לא טען טענה או שעד היום המנגנון עבד כיאות – לאו טיעון הוא. כל פרצה לכשעצמה אינה מסוגלת להזיק, עד שיגיע הגנב שישתמש בה: והנה הוא בא, לפחות על-פי כתב האישום. תפקידו של המשפט הוא לאטום את הפרצות ולהקדים תרופה למכה. המערכת נכשלה בכך כישלון חרוץ במקרה זה".

להחלטה המלאה.