פוסטים

"הסמטוכה בהסברה": למה אנחנו עדיין לא מבינים את הנחיות הקורונה?

תשעה חודשים לתוך משבר הקורונה ולישראל עדיין אין מערך הסברה שמצליח להנגיש לציבור מידע באופן יעיל ● שורה של גופים ומשרדי ממשלה פועלים ללא תיאום ומתחרים זה בזה במקום לשתף פעולה. לאגו ולשיקולים פוליטיים יש תפקיד חשוב ● מומחים וגם בכירים מתוך המערכת מכירים בכך שמדובר במחדל שפוגע קשות במאבק במגפה ● ועדת חקירה עוד תצטרך להקדיש פרק נרחב לכשלון ההסברה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

גננת בגן ילדים נכנסה לבידוד לאחר שבאה במגע עם חולה מאומת. במהלך הבידוד, עברה הגננת בדיקת קורונה. התשובה השלילית לבדיקה הגיעה מהר, מה שגרם לה להחליט לסיים את תקופת הבידוד לפני שעברו 14 ימים – בניגוד להנחיות – ולחזור לגן. היא גם הסבירה להורי הילדים שאין בעיה לחזור לגן מיד אחרי קבלת תוצאת בדיקה שלילית, ואמרה להם שיפעלו באופן דומה גם עם הבידוד של ילדיהם. היא לא התכוונה, אבל סיכנה הגננת את כל ילדי הגן בהדבקה בקורונה. לא מכוונה רעה, אלא כי לא הבינה את ההנחיות.

הסיפור הזה הוא לא סיפור מתחילת המשבר – מדובר במקרה שהגיע בשבועות האחרונים אל אחת מקבוצות הפייסבוק של עמותת "מדעת", עמותה לבריאות הציבור. לפי מנכ"לית "מדעת", אדוה לוטן, לא מדובר במקרה חריג: לטענתה רוב הציבור מתקשה להבין עד היום את ההנחיות הבסיסיות של הקורונה. מדובר במחדל. "ישראל מתמודדת עם מורכבות כפולה: כמו בכל העולם אנחנו כבר עייפים מהנחיות, אבל לנו גם אין מערך הסברה מתפקד", הסבירה לוטן.

ראש הממשלה נתניהו במסיבת עיתונאים בנושא הקורונה, מנסה להסביר למה ישראל מובילה במאבק בקורונה. (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

"הרובד הבסיסי הראשון לפני כל דבר אחר בניהול המשבר, היה צריך להיות הסברה. אין דרך אחרת, אין דרכים עוקפות", היא טוענת. "שיתוף הפעולה של הציבור הוא אבן יסוד להצלחה בהתמודדות עם המשבר, כך שגם אם כל המערכות הלוגיסטיות יתפקדו, התחלואה לא תפסיק בלי הסברה".

מפלצת רב-ראשית

למרות החשיבות העצומה של ההסברה במשבר הקורונה, עד היום אין בישראל אף גוף אחד או אדם אחד שלקח על עצמו את התחום. אין מי שמסביר לציבור באופן קבוע מה הן ההנחיות ומדוע נקבעו, וכל אחד מהגופים שרואים עצמם אחראים במידת מה על הסברה פועלים בחוסר תיאום ובאופן לא איכותי. 

"יש פה קצת 'סמטוכה' בהסברה, שאני לא הצלחתי לחלוטין לסדר אותה", הודה פרופ' רוני גמזו, בראיון מיוחד ל"שקוף" לפני כחודש. "הבעיה היא שיש לא מעט ראשי הסברה וכל אחד מהם מושך לצד שלו – משרד הבריאות, משרד רה"מ, פיקוד העורף. נושא ההסברה יכול להיות טוב יותר וראוי יותר".

גמזו צודק – יש בלאגן בתחום. נראה כי משרדי הממשלה האחראים על הסברה, עובדים ללא תיאום ודורכים אחד על האצבעות של השני. ישנה תחרות רבה בין מערכי ההסברה של המשרדים השונים וקשה מאוד להתנהל מול מפלצת רב ראשית כזאת. נראה היה שגמזו הרים ידיים בנושא. 

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

יש האומרים כי עניין נוסף שמקשה על ניהול תחום ההסברה הוא הפוליטיקה בין המשרדים האחראים על ניהול המשבר. משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות מנוהלים על ידי אותה מפלגה – הליכוד. פיקוד העורף, שנמצא תחת משרד הביטחון – מנוהל על ידי כחול לבן, השותפה-יריבה של הליכוד. יכול להיות שלנסות לייצר הבנות בין הליכוד לכחול לבן בתחום ההסברה זו משימה פוליטית כבדה מידי.

מחדל מתמשך

את ההשלכות ניתן לראות בשטח: חדשות לבקרים אנחנו שומעים על שוטרים שאינם מעודכנים בהנחיות החדשות, נבחרי ציבור שמפרים את ההנחיות, אזרחים שהולכים בלי מסכה ברחובות, התקהלויות בניגוד להנחיות. לאזרחים קשה להבין היכן ניתן למצוא את ההנחיות הכי מעודכנות, את ההסברים הנכונים ביותר, וכו'.

עוד בשקוף:

בדיון בקבינט לקראת היציאה מהסגר, אמר מ"מ מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן: "אנחנו עם תקנות מאד קשות ליישום ועוד יותר לאכיפה. משטרת ישראל נתקלת בסיטואציות מאד מורכבות. אני מבקש שההחלטות שיתקבלו יהיו ניתנות לאכיפה (…) אין ספק שככל שיהיו הקלות עלינו לעשות יותר הסברה". 

אדוה לוטן לא מופתעת שזה המצב. "ההנחיות לא מובנות לציבור ולהרבה מאוד מהגורמים שאמורים לתווך אותן לציבור החל מהגופים כמו המוקד של משרד הבריאות, קופ"ח, חולים, רופאים בקהילה. יש לנו דוגמאות אינספור של אנשים שמתקשרים למוקד משרד הבריאות ומקבלים הנחיה אחת, מתקשרים שוב ומקבלים הנחיה אחרת, וכשמדברים עם רופאת המשפחה – היא נותנת הנחיות סותרות. מדובר על נושאים בסיסיים: כמו כניסה לבידוד, האם צריך ללכת להיבדק, מה ההנחיות היום, ועוד".

"ישראל מתמודדת עם מורכבות כפולה: כמו בכל העולם אנחנו כבר עייפים מהנחיות, אבל לנו גם אין מערך הסברה מתפקד". אדוה לוטן, מנכ״לית עמותת מדעת. (התמונה באדיבות המצולמת)

"כל עקרונות הבסיס להסברה היו ידועים לנו לפני חודשים רבים, ועליהם היה צריך לבנות את מערך ההסברה בישראל", הסבירה אדוה לוטן. "בניגוד לדברים שהיינו צריכים ללמוד תוך כדי תנועה, את העקרונות של הסברה באירוע כזה לא היה צריך ללמוד. אין פה הפתעות. העובדה הזו הופכת את אי הקמת מערך ההסברה למחדל גדול עוד יותר". 

לוטן מדייקת: החשיבות של הסברה לציבור בזמן התפשטות של מגיפה איננה דבר חדש. כבר ב-2007 הוציא משרד הבריאות מסמך שנקרא "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית". המסמך חזה כבר אז את הצורך בהסברה אפקטיבית ומותאמת, ואף הכין תכנית כדי ליישמה. 

מי אחראי בהיעדר מסביר לאומי?

כשמנסים להבין מי היו יכולים להיות האחראים הבלעדיים על ההסברה, מגלים כי ישנם גופים רבים שהיו יכולים לבצע את המשימה או מבצעים אותה באופן חלקי. אך אף אחד מהם לא קיבל את האחריות המלאה לעשות זאת ואין משנה סדורה לפעולה בתחום.

משרד הבריאות: זהו כנראה הגוף שפועל במידה הניכרת ביותר בתחום ההסברה, אך ההסברה שהוא מספק אינה מלאה ואינה עומדת בסטנדרטים שהציבה מדינת ישראל לעצמה בתוכנית מ-2007. היום אין מסביר רשמי מטעם משרד הבריאות או בכלל שמעדכן את הציבור לגבי הקורונה באופן קבוע. זאת ועוד, ההסברה בדמות משרדי טלוויזיה או רדיו של משרד הבריאות מתמקדת לא פעם בהפחדה ולא בהסברים של ההנחיות החדשות והמסובכות.

פרויקטור הקורונה ומערך "מגן ישראל": עם כניסתו לתפקיד של הפרויקטור גמזו היה נראה שאולי הוא זה שיקח על עצמו את הנושא, אך זה לא קרה בסופו של דבר. לדברי גמזו עצמו, הוא שקל להיות מעין "מסביר לאומי" אך החליט לוותר על הרעיון לאחר שמומחי דוברות שונים טענו שהוא שוחק את עצמו בהופעות רבות מידי בתקשורת. כעת נכנס לנעליו הפרויקטור החדש, פרופ׳ נחמן אש, ונצטרך להמתין כדי לגלות כיצד הוא רואה את תפקידו בממלכת ההסברה.

פרויקטור הקורונה החדש, פרופ׳ נחמן אש. (צילום: דו״צ, ויקימדיה)

"צריך להודות על האמת: מערך ההסברה הישראלי לא תפקד טוב ולא מתפקד מספיק טוב בעיני", אמר ל"שקוף" תומר לוטן, ראש מטה "מגן ישראל". לוטן ניסה להסביר מדוע "מגן לישראל" לא לקחה על עצמה את ההסברה במשבר הקורונה. "כשהגענו לפה לפני חודשיים, ראינו שההסברה לא עובדת מספיק טוב. ניסינו לעשות סדר בעיקר במערכת יחסים שבין ההסברה של משרד הבריאות לבין פיקוד העורף, בעיקר על רקע תכנית הרמזור, אבל ככל שנכנסנו לעולם הסגר מאמצע ספטמבר, זה שיבש לכולנו את התכניות, וגם את אלמנט ההסברה".

פיקוד העורף: פיקוד העורף מטפל בנושא באופן חלקי. חיילי פיקוד העורף מסתובבים ברחבי הארץ, מחלקים מסכות ומסבירים לציבור את ההנחיות. בנוסף, אתר פיקוד העורף הפך ל"פורטל חירום לאומי" וניתן למצוא בו מידע בנוגע להנחיות הקורונה. המידע שמופיע גם באתר משרד הבריאות.

בהקשר היחסים בין משרד הבריאות לפיקוד העורף, נראה כי שני הגופים פועלים ללא תיאום. הוכחה לכך נמצאת בישיבת קבינט הקורונה מהחודש שעבר, במהלכה גנץ דרש להעביר את האחריות להסברה לציבור בנוגע לקורונה ממשרד הבריאות לפיקוד העורף. ראש הממשלה נתניהו, כך התברר, כלל לא ידע שסוגיית ההסברה נמצאת בידי משרד הבריאות, ואמר שחשב שפיקוד העורף מטפל בנושא.

ראש הממשלה נתניהו בסיור בחמ״ל קורונה בבי״ח רמב״ם בחיפה. (צילום: קובי גדעון, לע״מ)

מערך ההסברה במשרד רה"מ: ב-2007 התקבלה החלטת ממשלה לפיה יקום מערך הסברה במשרד ראש הממשלה, ש"יתאם את כלל גורמי ההסברה במדינת ישראל" ותחתיו יקומו גופים נוספים שיעסקו בהסברה בעת חירום. מערך ההסברה אכן הוקם, אך כבר שנתיים שלא מונה אף אדם לעמוד בראשו. 

רק בחודש שעבר, הרבה יותר מחצי שנה לתוך המשבר, הודיע ראש הממשלה על מינויו של "אחראי על ניהול ההסברה הלאומית של משבר הקורונה" – אדם בשם ירדן ותיקאי, יועץ תקשורת מוכר שבעבר היה ראש מטה ההסברה הלאומי. כמה שעות לאחר ההודעה על המינוי, הבהירו במשרד ראש הממשלה כי ותיקאי מונה כ"יועץ מקצועי חיצוני לענייני הסברה" ולא לאחראי ניהול ההסברה הלאומית של משבר הקורונה. 

בסופו של דבר המינוי של ותיקאי התמסמס ולא יצא לפועל – לדברי מקורבים, כנראה מפני שהבין שאין לו מה לתרום כשמערך ההסברה לא קם, וכשמשרד הבריאות ופיקוד העורף מתגוששים ביניהם בנושא.

*

לא חסרים בישראל אנשים מקצוע שיודעים לעשות את העבודה וגופים שהיו מוכנים לקחת על עצמם טיפול בלעדי בנושא. אך בנושא ההסברה, כמו בנושאים אחרים במשבר הקורונה, נדרשים הפוליטיקאים להתעלות מעל היריבויות והקשיים הפוליטיים ולקבל החלטות קשות שאינן תמיד מיטיבות עם האינטרסים שלהם. עד שהם לא יחליטו לעשות זאת, ה"סמטוכה" בהסברה לא תיפתר. 

איך זה משפיע עליך? (אזמ״ע)

כל עוד אין מערך הסברה מתפקד בישראל, המלחמה במגיפת הקורונה תמשיך להיות קשה והרסנית. הכשלון ההסברתי משפיע לרעה על הנכונות של הציבור לציית להנחיות שמונעות הדבקה. ככל שהמגיפה תמשיך, כך יחמיר המשבר הכלכלי, החברתי והנפשי שחווים אזרחי ישראל. 

תומר לוטן, ראש מטה מגן לישראל, ניסח זאת כך: "אין שאלה: ככל שההסברה פחות אפקטיבית ומוצלחת, אנחנו רואים קושי יותר גדול ביכולת לעצב ולסייע לציבור להתנהג נכון, רואים שחיקה באמון הציבורי. חוסר בהסברה פוגע בתפקוד האזרחי מול הקורונה".

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש״י)

  1. ממשלת ישראל צריכה להחליט איך צריך להיראות מערך ההסברה בישראל: מי מנהל אותו, מאיפה יגיע התקציב שלו, מה הם יעדיו, וכו. הממשלה חייבת להשקיע משאבים בהסברה ולדאוג שהיא נעשית בשקיפות, אמינות, באופן קבוע ורציף ובהתאם לסטנדרטים העולמיים בתחום. הדבר דורש עבודה יומיומית עם אנשי מקצוע שעוסקים רק בנושא ההסברה.
  2. אדוה לוטן, מנכל"ית מדעת, מציעה פתרון פרקטי אחד שאפשר ליישם במהרה ובעלות מינימלית כבר עכשיו. זה לא מאוחר: "הייתי מייצרת לכל הפחות תדריך יומי פתוח מול התקשורת והציבור אותו מנהל אדם אחד קבוע, מקצועי ואמין. בתדריך אומרים מה המצב, מדברים על החלטות ושיקולים ועונים על שאלות".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

פרויקטור הקורונה בראיון מיוחד: "ניסיתי להחזיר את ההיגיון"

"הסמטוכה בהסברה" שהוא לא הצליח לפתור ● הלחצים הפוליטיים ● החיפוש אחר הגיון בהחלטות ● הסגר השני שאולי היה ניתן למנוע ● לפרויקטור הקורונה יש בטן מלאה על הפוליטיקאים ● מדוע צמצם את הופעותיו בתקשורת? ● ואיך אפשר לפעול בלי מינוי וסמכויות? רגע לפני שהוא מסיים את תפקידו, רוני גמזו פותח הכל

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

"אני חושב שנבחרי הציבור מתרכזים בלעשות צעדים שנשמעים טוב, שנראים טוב, יותר מאשר באמירת האמת. זה הפך להיות תרבות במידה מסוימת", אומר פרויקטור הקורונה היוצא רוני גמזו בראיון ל"שקוף". לדבריו, "הציבור מעריך שהמנהיג אומר אמת – גם אם היא לא נעימה לפעמים. המנהיגות שאומרת את מה שנשמע טוב היא מנהיגות שבסוף הופכת חלשה. הציבור הרבה יותר חכם מזה".

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפני שלושה חודשים פרופ' גמזו (54) נקרא לדגל כדי לרכז את המאבק בקורונה, ומאז הפך לפנים מוכרות בכל בית בישראל. בניגוד לנבואות הזעם שצפו שיתפטר או יעזוב בזעם את התפקיד, ולמרות עימותים בלתי פוסקים עם הממשלה, בקרוב יסיים את תפקידו כפרויקטור, כמתוכנן, ויחזור לבית החולים איכילוב שם הוא משמש כמנכ"ל. תקופת כהונתו כפרויקטור הקורונה אופיינה מצד אחד בניסיון שלו להתחבר לשטח ולבזר סמכויות, ומצד שני בקושי לפעול מול הפוליטיקאים. לא פעם הותקף על ידם בחריפות. 

את תוכנית הרמזור שניסה לקדם כמעט מיומו הראשון בתפקיד, לא הצליח לדחוף מספיק מהר כדי למנוע מכולנו סגר שני קטלני. כעת הוא חושף את הסיבה: שתי ישיבות קבינט קורונה נקטעו באמצע.

נפגשנו יום אחרי תחילת ההקלות והיציאה מהסגר השני, בבניין משרד הבריאות בלוד, שם הוא יושב יחד עם צוות "מגן ישראל". גמזו ישיר, פתוח ולא חוסך בביקורת על הממשלה. על האופן שבו היא מתקשרת עם האזרחים, ועל חוסר ההיגיון שבהחלטות שמתקבלות לעיתים. "אי אפשר להגיד שאין צדיקים בסדום", הוא פולט דווקא כשהוא מרגיש שהיה חריף מדי בביקורת שלו. אבל דווקא הניסיון הזה לתקן את עצמו חושף את עומק הביצה הטובענית של לחצים פוליטיים עימם התמודד בחודשים האחרונים. 

מחפש היגיון

עם פרספקטיבה של שלושה חודשים מאז שנכנס לתפקיד, גמזו בטוח שאחד הגורמים לאובדן האמון של הציבור בממשלה הוא התחושה שלא תמיד אפשר למצוא הגיון בהחלטות שמקבלת הממשלה. "הציבור מחפש את ההנחיות או את ההגבלות שלא הולכות בהיגיון, שמתנגשות לו מול העיניים – והוא מוצא אותן. למשל, הקניונים נסגרו בסוף שבוע, אבל את המסעדות החליטו להשאיר פתוחות כי קבוצת הלחץ שלהם גברה. מסעדה שיש לה פתח מתוך הקניון – פתוחה, אבל המסעדה שאין לה פתח מתוך הקניון כי היא בקומה שלישית – סגורה. זה לא הוגן, לא הגיוני, וזה גומר את הציבור.

"במצב הזה, אני בא לפוליטיקאים ואומר שזה נכון שיש יתרון בסגירת הקניונים – אבל יש חיסרון מאוד גדול בחוסר ההיגיון, בדרך שעשיתם את זה, אז תפתחו את הקניונים. אמנם פתיחת הקניונים פחות תורמת לבריאות הציבור, אבל תפתחו את הקניונים כדי להחזיר את ההיגיון. זה מה שניסיתי להגיד להם כל הזמן: תחזירו את ההיגיון". 

כדי להצליח להעביר החלטות גמזו נדרש לעבודת שכנוע מורכבת. במובן מסוים הוא הלוביסט של מערכת הבריאות בנושא הקורונה מול הממשלה. "למדתי לזהות מתי יש מצבים מול השרים, שלקראתם אני צריך ממש לחשוב על המכניזם ולתכנן הכל נכון, כדי להביא את השרים לא להתנגד להמלצות, אלא ללכת איתן. אני חושב מראש איך לכוון אותם נכון, איך להציג את הדברים בצורה שמדברת את השפה שלהם, בלי להתפשר על המקצועיות". 

בנימין נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

"הפוליטיקאים כנראה יקראו את זה ויגידו 'מה הוא רוצה? את כל ההחלטות שלו קיבלנו'", הוא מדגיש. "אבל זה פשוט לא נכון. הייתי צריך להיאבק, להיאבק ולהיאבק". הוא נותן כדוגמה את פרשת איסור הנסיעות לאומן בראש השנה. גמזו ביקש לאסור על הטיסות לחלוטין. "זו הייתה החלטה מאוד קשה, שאני חטפתי עליה את כל האש", הוא מזכיר. "אחרי שקיבלנו את ההחלטה – הפוליטיקאים חזרו בהם". חלק מהשרים אף קראו לו להתפטר. הפתרון עליו הוחלט היה להקים צוות שרים שתפקידו להציע מתווה נסיעה לאומן. עכשיו גמזו אומר: "אני לא הצלחתי להבין – למה צריך עוד ועדת שרים בנושא? למה "מתווה"? הרי האחריות עלי, זה לא עליכם. שבו בצד! למה אתם עושים את זה?".

נראה שאמון הציבור בממשלה ירד עוד יותר לאחר המינוי שלך. 

"כשממנים פרויקטור רמת הציפיות עולה", טוען גמזו. אבל, הוא אומר, "הציבור לא טיפש". גמזו מסביר כי הציבור "רוצה לראות שכל תהליך קבלת ההחלטות מאוחד לחלוטין, ושכולם עומדים מאחורי הפרויקטור". עכשיו גמזו כבר מעט נסער, "לכן בפעם הראשונה שתוקפים את הפרויקטור על הבסיס הפוליטי, בפעם הראשונה כשלוקחים החלטה שלו ומעקמים אותה – האמון קורס. קורס!".

"כשאתה אומר שאין השנה לטוס לאומן, אין השנה לראות את אמא, אין השנה ארוחות חג, אין השנה הרבה דברים, ואז הפוליטיקאים אומרים לך 'לא' / 'כן' / 'מתווה' / 'בוא נעשה ועדת שרים' – זה מקריס את אמון הציבור. ועל זה עוד נוסיף את השרים וחברי הכנסת שהפרו את ההנחיות ופגעו באמון גם כן".

עוד בשקוף:

ללא מינוי, ללא סמכות

עשרים דקות לתוך הראיון גמזו מתחיל להרגיש נוח. הוא שולף מתחת לכסאו בקבוק בירה. הכיתוב על הבקבוק: "קורונה". כשהוא משכל רגליים, אפשר להבחין כי בין המכנסיים המחוייטים לנעליים האלגנטיות, מבצבצים להם גרביים אדומים עם הדפס צבעוני ועליז. ניגוד מוחלט לדמות הרצינית והמהודקת שלו. ביקשתי את רשותו לצלם והנה התוצאה:

רוני גמזו, פרויקטור הקורונה שולף בירה קורונה במהלך ראיון. (צילום: מאיה קרול)

אני מנסה להבין מגמזו מתי הוא הבין מה המשמעות של להיות "פרויקטור הקורונה" של המדינה. "בין רביעי לחמישי מוניתי לתפקיד. מוניתי בבזק, כך שביום שישי כבר הייתי צריך לעמוד מול המצלמות ולהגיד משהו", הוא מספר. "אחרי שהופעתי לראשונה, לא הייתי בטוח אם אמרתי את הדברים מספיק טוב, לא ידעתי איך הייתי. לפתע, קיבלתי שצף של וואטסאפים מפרגנים. וברגע הזה זה הבנתי מה תפקיד פרויקטור הקורונה. מעבר לדברים הבנאלים, שזה ברור שאתה צריך להיות מקצוען, בקשר טוב עם משרד הבריאות ועם השרים והפוליטיקאים, להשפיע על כולם, וכולי – 90 אחוז מהתפקיד זה קשר טוב עם הציבור. כל הזמן לדבר עם הציבור בגובה העיניים".

גמזו לא היה הבחירה הראשונה של רה"מ נתניהו ושר הבריאות אדלשטיין לתפקיד. הוא הוצע קודם לכן למועמדים אחרים, בהם האלוף במיל' רוני נומה, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, וגם פרופ' גבי ברבש – הפרשן הכוכב של ערוץ 12. כולם אמרו "לא". הסיבה המרכזית לסירוב, כך פורסם, היתה הידיעה שלא יוענקו סמכויות רשמיות לאף אחד. שיש סיכוי שמטרת התפקיד היא להיות שק חבטות אליו מפנים הפוליטיקאים את האש. 

גמזו לעומתם, מיד נענה להצעה. הוא הסכים לקחת על עצמו את התפקיד בלי סמכויות, וקיבל על עצמו את המשימה בלילה בו פנו אליו. "באתי באלטרואיזם כי ראיתי את המצוקה של שר הבריאות ושל מנכ"ל משרד הבריאות", הוא מספר על ההחלטה שלו לקבל את התפקיד. "היה בי כנראה קמצוץ של נאיביות, אף על פי שאני למוד ניסיון, מפני שחשבתי שבמצוקה הזו בטח ישמעו לי. לא קיבלתי הבטחה לכך מאף אחד, אבל הייתה תחושה שיעמדו מאחורי, כי אמרו לי 'אנחנו תלויים בך, אנחנו איתך'. בסופו של דבר, זה לא קרה". 

שר הבריאות יולי אדלשטיין.

והנה משהו שכנראה רובכם לא יודעים: עד היום פרויקטור הקורונה מתנהל מבלי שחתם אפילו על כתב מינוי. כלומר, לא רק שאין לו סמכויות – הוא בכלל לא מונה לתפקיד באופן רשמי. למעשה אי אפשר לפטר אותו. לכן אי אפשר לתת לו סמכויות או לקחת אותן. 

האם בדיעבד אתה חושב שדווקא היה טוב אם היה דורש סמכויות טרם התחיל בתפקיד?

"לא, לא הייתי צריך לבקש. אם הייתי דורש סמכויות הכל היה היה נתקע עוד ארבעה שבועות לפחות, וגם צריך לזכור: כל אלו שביקשו סמכויות ביקשו ממישהו – השר, המנכ"ל – שיאבד חלק מהן. אני חושב שגם בלי פורמליסטיקה של סמכויות יש לי מחויבות כלפי הציבור. אמרתי זאת בעבר: את המינוי קיבלתי מהממשלה, ואת המנדט – מהעם".

מה היתרון שיש לך בניהול המשבר על פני אנשי בריאות הציבור במשרד הבריאות? – הרי להם כבר יש סמכויות רשמיות והגדרות תפקיד

"מנכ"ל משרד הבריאות הוא מינוי של שר הבריאות, שהוא דמות פוליטית, ולכן גם המנכ"ל נתפס לעיתים כדמות פוליטית. הציבור מחפש עוד אדם שאין לו כפיפות פורמלית לפוליטיקאים", הוא עונה. "אף אחד לא תופס כאילו שאני חייב משהו לראש הממשלה. הרי אני לא בן מפלגתו. לעומת זאת על חזי לוי המנכ"ל, אומרים שזו משרת אמון של שר שהוא ממפלגתו של רה"מ. אני לא מגיע ממקום כזה, ולכן אם לעיתים יש מתיחות ביני לבין ראש הממשלה מבינים שזה טבעי.

"אמרתי את זה לשרי הליכוד כמה פעמים: הרי טבעי שלפעמים האזרחים יזהו הבדל בין הדעות שלי לדעות של הפוליטיקאים או רה"מ. זה אפילו נדרש באמון הציבור. אל תנסו להכניע אותי! כשאתם מנסים להכניע אותי – אתם מנסים להכניע את הציבור, וכשאתם תוקפים אותי – אתם תוקפים את הציבור". 

פרויקטור הקורונה החדש, פרופ׳ נחמן אש. (צילום: דו״צ, ויקימדיה)

גמזו מייעץ למחליפו לזכור שהאנשים שעובדים עכשיו במשרד הבריאות, כמו חזי לוי המנכ"ל, איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל, ושרון אלרועי פרייס, ממלאת מקום ראש שירותי בריאות הציבור – הם אלה שאמורים לסחוב את האירוע הזה עוד חודשים, אולי שנים, "ואיתם צריך לעבוד. אם יש לך אישיות ראויה, כמות חילוקי הדעות שלך תהיה מצומצמת. כמות חילוקי הדעות שהיו לי עם חזי לוי, למשל, היא אפס. בקיצור אם אתה אדם אגו-מניאק, רודף סמכויות ורודף כבוד – אל תהיה באירוע הזה". 

היום שבו רה"מ היה עסוק בשלום עם איחוד האמירויות

מהרגע בו נכנס גמזו לתפקיד ועד שהציג לציבור את תכנית "הרמזור" שהפכה מזוהה איתו, חלפו רק חמישה ימים. אבל בשבועות שלאחר מכן הדברים כבר לא התקדמו כל כך מהר: הממשלה קיבלה את התוכנית רק ביום האחרון של אוגוסט, יותר מחודש לאחר הצגתה. אם הייתה מאושרת קודם לכן, אולי היינו יכולים להימנע מסגר שני. 

גמזו מספר שכבר ביום הראשון לתפקיד נפגש עם אורי גורדין, אלוף פיקוד העורף, וחיים ביבס, ראש מרכז השלטון המקומי, שהציגו בפניו את התוכנית. "הגעתי לתפקיד עם ההבנה שאת האירוע הזה צריך לנהל מהרשויות המקומיות, אז כשהם הציגו לי את הרמזור אמרתי – בינגו. זה מה שאני צריך".

התוכנית הובאה לקבינט לראשונה בתחילת אוגוסט אבל אושרה רק ביום האחרון של החודש. מה לקח כל כך הרבה זמן? גמזו מסביר: ראשית, גמזו אומר שהיה צריך לשכנע את כלל הגורמים המעורבים, וזה לקח לו שבועיים, במקום שבוע כפי שחשוב. שנית, שתי ישיבות קבינט שונות בנוגע לתכנית – נקטעו באמצע, מה שדחה את אישורה. 

"תחילה אני עושה "לובינג" לתכנית, ממש הולך ומשכנע את כולם לתמוך בה: מרכז השלטון המקומי, ראשי ערים, משרד האוצר, משרד הפנים… וגם, אולי המשוכה הגדולה ביותר – את המומחים של בריאות הציבור. זו משוכה, כי יש להם השגות מקצועיות על התכנית עצמה.

"בהמשך אני מניח את עקרונות התכנית ב-13.8 על שולחן הממשלה, אך הישיבה נקטעת באמצע, מפני שרה"מ – ואני אומר את זה לזכותו – היה עסוק יותר בשלום עם איחוד האמירויות. זה היה היום בו הכריזו על השלום והוא היה צריך לצאת באמצע.

ב-20.8 אני מגיע עם התכנית המוכנה לישיבת הקבינט, ואני בטוח, בטוח, שהממשלה תאשר אותה, כי כאמור עשיתי כבר את כל הלובינג. אבל מפוצצים לי את הישיבה באמצע מפני שהשרים החרדים התנגדו לה. הם מפוצצים את הישיבה באמצע ויוצאים. זה תוקע אותי עד ה-30.8, רק אז התכנית מאושרת". 

 

טקס חתימת הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות בבית הלבן בוושינגטון, ארה״ב. (צילום: הבית הלבן)

גמזו מדגיש נקודה חשובה בלוח הזמנים: "מהלך העניינים היה די טרגי. בסופו של דבר תכנית הרמזור אושרה בדיוק יום לפני תחילת שנת הלימודים, כך שרק אז יכולתי להתחיל להיאבק על לא לפתוח את מערכת החינוך בערים האדומות – כי רק מהרגע הזה יכולתי להגדיר שישנן 'ערים אדומות'. אם הייתי מגדיר ערים אדומות לפני כן, הייתי מתנפל עליהן כמה ימים לפני בכל מיני תהליכים".

אם התוכנית הייתה מאושרת מוקדם יותר ומתחילה לפעול בזמן שתכננת, היינו היום במקום אחר? או שזה לא היה משנה את המצב והיינו בסגר שני בכל מקרה? 

"בקורונה, כל יום קריטי. אני חושב שהיה לנו סיכוי להמנע מסגר אם זה היה מאושר 10 ימים קודם, אבל אני לא יודע לנבא את זה בצורה ברורה".

אתה רואה בזה שהתכנית לא עברה מוקדם יותר כישלון שלך?

"אני לא מתחמק מהעובדה שבתחילה נמנעתי מסגר, ושלבסוף בכל זאת היה סגר. אני מצר על כך, נחמץ לי הלב, אבל אני לא רואה את זה כהצלחות אי כשלונות אישיים. זה מורכב. אני לא רוצה ליצור תחושה אצל הציבור שנכנסנו לסגר בגלל שהרמזור איחר, או בגלל שמערכת החינוך נפתחה, או כי לא היה סגר על ערים אדומות, או כי פוליטיקאים אכזבו. אני לא רוצה לשים אצבע על שום דבר כי קרוב לוודאי שזה שילוב של הרבה מאוד גורמים". 

גמזו מאמין שסגר בחגים היה עדיף על סגר בזמן אחר. "אם היו שואלים אותי מתי אני מעדיף להטיל את הסגר, באוגוסט או בחגים, הייתי אומר שאני מעדיף בתקופת החגים. זה נשמע מוזר, הרי חגים הם תקופה קדושה וחשובה, אז אסביר: תקופת החגים הייתה צריכה להיות במתכונת של ריחוק חברתי בלאו הכי. בנוסף ידעתי שאני רוצה את מפקדת אלון מוכנה כשנצא מהסגר, כדי שהסגר יהיה אפקטיבי".

מפקדת אלון היא המערך שמטרתו לתחקר אפידמיולוגית את כל הנדבקים בנגיף ולדאוג שכל מי שבאו איתם במגע יכנסו לבידוד, כדי לקטוע שרשראות הדבקה. "אם הייתי עושה את הסגר באוגוסט, מפקדת אלון לא הייתה מוכנה ביציאה ממנו, והתחלואה הייתה עולה בחזרה מהר מאוד. עכשיו מפקדת אלון מוכנה עם 2,000 חוקרים, זאת אומרת עם יותר חוקרים מחולים מאומתים. בול פגיעה בלוחות הזמנים". 

שוטרים אוכפים סגר בכניסה לאלעד (צילום: יוסי אלוני / פלאש 90)

מפלצת הסברה רב ראשית

ביקורת רבה נשמעת על ההסברה לציבור לאורך תקופת המשבר. הקושי להבין את ההנחיות ואת הרציונל שעומד מאחוריהן, האיומים וההפחדות, השינויים המהירים בהנחיות, העובדה שהחלטות מתקבלות ברגע האחרון ובאמצע הלילה, שהדיונים אינם שקופים לציבור – כל אלו יוצרים אווירה של לחץ וחוסר ודאות, ומורידים את המוטיבציה של הציבור לשתף פעולה.

מה אתה חושב על עבודת ההסברה שנעשתה בישראל עד היום?

"יש קצת 'סמטוכה' בהסברה, שאני לא הצלחתי לחלוטין לסדר אותה. הבעיה היא שיש לא מעט ראשי הסברה וכל אחד מהם מושך לצד שלו – משרד הבריאות, משרד רה"מ, פיקוד העורף. נושא ההסברה יכול להיות טוב יותר וראוי יותר".

גמזו צודק – יש בלאגן בתחום. נראה כי משרדי הממשלה האחראים על הסברה, עובדים ללא תיאום ודורכים אחד על האצבעות של השני. ישנה תחרות רבה בין מערכי ההסברה של המשרדים השונים. קשה מאוד להתנהל מול מפלצת רב ראשית כזאת, ונראה שגמזו הרים ידיים בנושא. 

יש האומרים כי עניין נוסף שמקשה על ניהול תחום ההסברה הוא הפוליטיקה בין המשרדים האחראים על ניהול המשבר. משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות מנוהלים על ידי אותה מפלגה – הליכוד. פיקוד העורף, שנמצא תחת משרד הביטחון – מנוהל על ידי כחול לבן, השותפה-יריבה של הליכוד. יכול להיות שלנסות לייצר הבנות בין הליכוד לכחול לבן בתחום ההסברה הייתה משימה פוליטית מידי.

לדעתך פרויקטור הקורונה צריך להיות הפנים של ההסברה בנושא? כמו נחמן שי?

"אני חושב שהדבר הכי חשוב בהסברה הוא שיח של מי שהכי מזוהה עם האירוע – עם הציבור. שום קמפיין דיגיטל או שלט חוצות לא דומה לתדרוך לאזרחים שאני נדרש לעשות כל זמן מסוים. לכן בתחילת התפקיד חשבתי שאופיע בין פעמיים לארבע בשבוע, וכך עשיתי. אך להפתעתי זה לא עבר יפה", הוא אומר. 

"קיבלתי המון ביקורת על ההופעות המרובות בתקשורת: כל אנשי התקשורת וההסברה המומחים בארץ הרימו לי דגלים. הם אמרו לי 'אתה מופיע יותר מידי'. אמרו לי שאני מתוקשר מידי, שאני שוחק את עצמי, שאנשים יחשבו שאני מנהל קמפיין אישי. זו הייתה באמת התלבטות בשבילי – כי היה לי מה לומר. כך נולד המצב שאין לי תדרוך יומי, אלא תדרוך שבועי".

גורם המעורה בנושא, טען בפני כי זו לא הסיבה היחידה שגמזו נאלץ להוריד מינונים בכמות ההופעות בתקשורת. לדבריו,כל פעם שגמזו הופיע בטלוויזיה, ראש הממשלה רצה להופיע לידו. גורמים בסביבתו חששו כי זה יהפוך את גמזו לדמות פוליטית שמזוהה עם רה"מ. לכן החליטו שלא להתחרות עם ראש הממשלה על כמות ההופעות בתקשורת, ולצמצם את מספר ההופעות של גמזו.

הפרויקטור גמזו בביקור בפיקוד העורף (צילום: דו״צ)

"מנהיגות שאומרת רק את מה שנשמע טוב בסוף הופכת חלשה"

גמזו מסיים את התקופה שלו עם בטן מלאה על הממשלה, על השרים שמינו אותו לתפקיד והיו הראשונים לבקר אותו ולדרוש את ראשו. אותם שרים שנכנעו ללחצים, חששו לקחת מנהיגות ולנקוט בצעדים הנכונים גם אם הפחות פופולריים. אלו הותירו אותו פעמים רבות לבד בחזית. 

"אין מנהיגות בלי לומר את הדברים הלא נעימים, ובלי להיות חרוץ, מסור ומורכב", הוא אומר. "הציבור מעריך שהמנהיג אומר אמת – גם אם היא לא נעימה לפעמים. המנהיגות שאומרת את מה שנשמע טוב היא מנהיגות שבסוף הופכת חלשה. הציבור הרבה יותר חכם מזה".

גמזו התנגד בהתחלה לסגר. הוא חשב שאם נצליח לעקוב אחר מודל הרמזור, נוכל להימנע מכך. בסופו של דבר הוא שינה את דעתו ונאלץ לתמוך במהלך. "באותו יום שקיבלתי את ההחלטה לגבי הסגר, הוואטסאפ שלי התמלא בהודעות מאנשים שכעסו עלי, כתבו לי 'הבטחת לנו'", הוא נזכר. "אבל למרות כל זה, בסופו של יום, האנשים שנמצאים בסגר עוצרים אותי ברחוב ואומרים לי תודה. אומרים לי 'תודה על זה שאתה אומר לנו את האמת'".

"מי שרואה את הוואטסאפ שלי, אומר לי שאי אפשר לחיות ככה. מכסחים אותי מצד ימין ומצד שמאל, יוצרים קבוצות וואטסאפ שיבלבלו לי את המוח. כשקיבלתי את ההחלטה שלי לגבי סגר, כתבו לי כל מכחישי הקורונה, שזה קבוצות רציניות של הרבה אנשים: 'יא שקרן, כולא אותנו, נגד החופש'… אבל אין מה לעשות. בסוף – האמת הכי חשובה, גם אם זה אומר שאתה סופג על הגב שלך אי אלו דברים. בתפקיד הזה, צריכה להיות לך יכולת עמידה".

***

גמזו מסיים תפקיד שלמעשה מעולם לא מונה אליו. מינוי של קומבינה, ללא הגדרות רשמיות, בישראל כמו בישראל. עכשיו כשהוא מסיים את הפרק הקצר שלו בתפקיד, עולה השאלה – מה הוא מותיר לבא אחריו? האם גם את המחליף שלו יזרקו למים בתקווה שהוא ידע לשחות? האם גם הוא ישמש כשק חבטות של הממשלה שניתן להטיל עליו את האשמה כשצריך? וכמה חודשים הוא יחזיק מעמד?

הסיפור של גמזו מלמד שחברי הממשלה עדיין לא הפנימו: אנחנו לא במשבר זמני. נגיף הקורונה אינו קוריוז. הגיע הזמן לשים את האגו בצד ולהציג לציבור פתרונות של קבע. אם לא, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בדרך לסגר הבא.

***

תודה רבה ל-106 המו"לים של "שקוף" ששלחו לנו שאלות לקראת הראיון עם פרופ' רוני גמזו. עזרתם לנו מאוד! תודה מיוחדת למו"לים איליה רץ, יעל גור איסן, עופרה מקובר, אסף חנני, איתי גולדמן, ונורית גרינברג.

תיקון טעות:
לאחר פרסום הכתבה פנה אלינו רוני גמזו וביקש לתקן את עצמו. לדבריו במהלך הראיון הוא שגה בתאריכים: במהלך הראיון הוא סיפר כי היום בו הניח את תוכנית הרמזור על שולחן הממשלה היה היום בו הודיעו על הסכם השלום עם איחוד האימירויות. זו טעות. לכן תוקנה הכתבה בהתאם, ושונתה גם הכותרת הראשית.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול