פוסטים

בדרך לבחירות: תוסף חדש לדפדפן יאפשר לכם לקבל מידע על עבודת הח"כים

מי הח"כים שהרבו לטוס? מי חשפו נכסים ויומנים לציבור ומי קידמו מהלכים מושחתים? מי קידמה חוקים של שקיפות ומי לא מגיע לכנסת? התוסף החדש יאפשר לכם לקבל מידע על הפעילות של כל ח"כ שתתקלו בשמו בזמן גלישה ברשת. זמין בחינם למשתמשי דפדפן כרום בחנות הרשמית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה כהן |

עם פיזור הכנסת ולקראת סבב נוסף של בחירות, רביעיות תוך שנתיים, אנחנו ב"שקוף" ממשיכים כל הזמן לנסות לסייע לכם להבין את המציאות ולגבש את עמדותיכם במבוך הפוליטי המורכב בישראל. הצוות והמתנדבים של שקוף עמלו כדי לעדכן את מפת הח"כים שמסכמת את הפעילות של נבחרי הציבור במהלך חודשי הפעילות של הכנסת ה-23. כעת אנחנו מתרגשים וגאים לקחת אותה לשלב הבא ולהשיק את התוסף המעודכן שלה לכרום. 

מעכשיו, תוכלו לקבל מידע מעודכן ואמין על חברות וחברי הכנסת שלנו, בכל עמוד בו תגלשו ברשת, בראי של שקיפות ושחיתות. המטרה: להנגיש מידע שיעזור לכן ולכם לגבש את דעתכם לקראת הבחירות על נבחרי הציבור ובסוגיות הפוליטיות שעל סדר היום. 

מי נעדרו הכי הרבה ממשכן הכנסת בכנסת ה-23? מי קידמו חוקי שקיפות ומי הצביעו נגד? אילו חברי כנסת טסים לחו״ל מעל עשר פעמים בשנה? מי הסכימו לחשוף נכסים ויומנים, ומי קידמו מהלכים מושחתים? לאחר שתתקינו את התוסף תוכל לקבל את כל המידע הזה, לצד כל שם של חבר כנסת שתיתקלו בו, כשאתם גולשים בכל עמוד במרשתת.

התקנת התוסף פשוטה מאוד ומתבצעת ישירות מהחנות הרשמית של כרום: http://bit.ly/2Kwmr0v

איך זה עובד?

בכל פעם ששמו המלא של ח"כ יופיע באתר כלשהו, הוא יודגש בצבע כחול. כשתעברו עם העכבר על השם, יופיע חלון קטן ובו כל הפרטים מכל המדדים שאוסף ומעדכן שקוף באופן קבוע (כמו למשל מידע על טיסות, הצבעות על חוקי שקיפות, הצהרות הון ועוד). בדיוק כמו בדוגמה:

תוסף מפת הח"כים לגוגל כרום

חשוב להדגיש: התוסף לא אוסף מידע אישי אודותיכם, מכל סוג שהוא. וניתן להסיר אותו בכל עת שתרצו. 

תודה ענקית למתנדבים נועה ליברמן-פלשקס ואיתי ליברמן שבלעדיהם לא היינו יכולים להרים את הפרויקט הזה!

***

לא שאילתות, לא ועדות, לא הצעות חוק – מה בדיוק עושה נפתלי בנט בכנסת?

נפתלי בנט נוסק בסקרים, אבל כמעט ולא מגיע לכנסת. בדקנו מה הוא עושה עם הכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותו כח"כ וגילינו שמעט מאוד. לא מדובר בטעות אלא בהחלטה מודעת. לשכתו של בנט: "לא מספר השאילתות מעניינות את בנט, אלא מספר האנשים להם הוא סייע"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נפתלי בנט לא רק עולה בסקרים. שמו עולה שוב ושוב במדדים ונתונים שאנחנו מפרסמים על עבודת הכנסת – ולא מהצד החיובי. רק לאחרונה פרסמנו כי בנט לא הגיש אפילו שאילתה אחת בכנסת ה-23, ובבדיקת נוכחות שערכנו לח"כים גילינו גם שהוא כמעט ולא מגיע לכנסת ולמעשה דורג בתחתית הרשימה. 

החלטנו לבדוק מה עושה נפתלי בנט עם הכלים שהוא קיבל מתוקף התפקיד שלו כחבר כנסת. גילינו שלא הרבה. בנט לא מגיע לדיונים בוועדות, לא יזם הצעות חוק, ביקש להעלות רק הצעה אחת לסדר היום וכמעט ולא השתתף בהצבעות במליאה. 

ח"כ נפתלי בנט (צילום :אתר הכנסת)

פנינו ללשכתו של בנט עם הנתונים המלאים ושורה של שאלות, וביקשנו התייחסות. בלשכתו של בנט הסבירו לנו כי "לא מספר השאילתות מעניינות את בנט, אלא מספר האנשים להם הוא סייע על מנת למנוע את אובדן מקום עבודתם. בנט ימשיך לפעול למען הציבור – בשטח". (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

אבל האם בנט נבחר לכנסת כדי לפעול בשטח? האם זה מה שמצפים ממנו הבוחרים לעשות עם המנדט שנתנו לו? האם לא ניתן לפעול כך גם מחוץ לכנסת, למשל באיזו עמותה? כדאי להזכיר – מדובר במי שמכהן כיו"ר מפלגה ומכוון לראשות הממשלה. 

ועכשיו לנתונים המלאים: 

  • בנט חבר רק בוועדה אחת: ועדת החוץ והביטחון. אבל גם לדיונים של הוועדה הזאת הוא לא מרבה להגיע. מתוך כ-60 ישיבות גלויות בהן הוא היה אמור להשתתף, בנט נכח רק בחמש. כולן במהלך חודש יוני. סביר להניח שהוא לקח חלק גם בכמה ישיבות חסויות, אבל גם זה לא ישנה את תמונת המצב העגומה: בנט כמעט ולא מגיע לדיוני הוועדה היחידה בה הוא חבר. 
  • בנט גם לא טרח להגיע לדיונים בוועדות אחרות. הוא כמובן לא חייב לקחת חלק בדיוני וועדות שהוא לא שייך אליהן, אבל זו בהחלט אחד הכלים שעומדים לרשותו כחבר כנסת. וכך למשל, למרות שהוא מצהיר נלחם בקורונה, הוא לא לוקח חלק בעבודת הוועדות שמפקחות על התנהלות הממשלה במשבר הקורונה: ועדת חוקה חוק ומשפט, ועדת הקורונה והוועדה לביקורת המדינה – שלושתן ועדות שמפקחות על עבודת הממשלה ועוסקות בחקיקה הקשורה במשבר באופן ישיר. 
  • מאז יצאה לדרך הכנסת ה-23 בנט לא יזם אפילו הצעת חוק אחת. הוא הצטרף רק לשלוש הצעות חוק שיזמו ח"כים אחרים: ביוני 2020 הוא חתם על הצעת חוק של חברו למפלגה בצלאל סמוטריץ' שנועדה למנוע חקירות עתידיות של רה"מ; בנובמבר צירף את חתימתו להצעת חוק שיזמה איילת שקד לפיזור הכנסת ה-23; ואחר כך צרף את חתימתו להצעת חוק אותה יזם ח"כ מיקי זהר מהליכוד למתן זכויות לעצמאים. הצעת החוק האחרונה, באמת עוסקת בצרכי הציבור, וחתומים עליה 70 חברי כנסת מכל סיעות הבית. 

בנט נוכח לעיתים רחוקות. מליאת הכנסת,

  • בסיכום מדד הנוכחות בכנסת, שפרסמנו לפני קצת יותר מחודש, מצאנו כי בנט נמצא בתחתית הרשימה ביחד עם ח"כ חיים כץ (הליכוד), שהוא יו"ר ועדת העבודה והרווחה. בנט מסר לנו אז כי "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן". לאור העובדה שאנחנו נמצאים כבר אחרי סגר שני, אולי לקראת סגר שלישי והתחלואה עולה – נראה שנכון לעכשיו גם פעולותיו של בנט בשטח, יהיו אשר יהיו, לא בולמות את המגיפה.
  • מאז נבחרה הכנסת ה-23 בנט לא הגיש ולו שאילתה אחת לאחד השרים. גם בתחום הזה הוא בתחתית המדד שפרסמנו לאחרונה. מדובר בפריבילגיה שניתנת לחברי הכנסת, כלי שמאפשר להם לפנות ישירות לכל שר ושרה ולהשפיע על טיפולם בנושאים שנוגעים למשרדם, לייצג מולם את האזרחיות והאזרחים באופן ישיר, ולקבל מענה לסוגיות שאין שום דרך אחרת לקבל עליהן התייחסות – ברמה פרטנית וברמה העקרונית. בנט כנראה החליט ששאילתות זה עניין משעמם. "לא מספר השאילתות מעניינות את בנט, אלא מספר האנשים להם הוא סייע", מסרה לנו לשכתו, כאמור. 
  • בנט ביקש להעלות הצעה אחת על סדר היום, בחודש אוגוסט, בנושא היעדר תקציב. זאת בדומה לאביגדור ליברמן ויאיר לפיד, גם הם ראשי מפלגות מהאופוזיציה, שביקשו גם הם להעלות נושא אחד בלבד לסדר היום במהלך אותה התקופה, אבל פחות מיו"ר של מפלגת אופוזיציה אחר, איימן עודה. שהעלה חמישה נושאים. 

  • גם להצבעות בנט לא מרבה להגיע. מתוך 1,479 הצבעות שהתקיימו במליאה עד כה, בנט נכח רק ב-190 (כ-13%). הוא נכח ב-17 ימי הצבעה מתוך 59 ימים.
  • אז מה כן? נאומים במליאה. זה הכלי הפרלמנטרי שבנט עושה בו שימוש. מאז הושבעה הכנסת ה-23, בנט נאם במליאה 19 פעם – בדומה לאביגדור ליברמן (יו"ר ישראל ביתנו) שנאם 20 פעמים, אך בהפרש ניכר מאיימן עודה (יו"ר הרשימה המשותפת) שנאם 40 פעם ויאיר לפיד (יש עתיד), יו"ר האופוזיציה, שנאם 50 פעם.

דפוס התנהגות דומה ראינו בעבר גם אצל יו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, שלא לקח חלק בפעילות פרלמנטרית כשראה את עצמו כמועמד לראשות הממשלה. וכך, גם ציפי לבני. פוליטיקאים שרואים את עצמם מתאמים לראשות הממשלה אבל לא עובדים בשביל הציבור עם המנדט שכבר יש להם ביד. 

סיורים בארץ כל אחד יכול לעשות אם רק יתנו לו שכר ראוי, צוות יועצים חשבון הוצאות ורכב ממשלתי. אבל הכלים הפרלמנטרים: חקיקה, שאילתות, הצבעות שמורות רק ליחידי סגולה. אם בנט, או כל ח"כ אחר, חושב שהם לא מספיק אפקטיביים ראוי שינסה לתקן אותם או שיוותר על מקומו בכנסת. אין לנו ח"כים לוותר עליהם.

*

מלשכתו של נפתלי בנט, נמסר בתגובה לפנית "שקוף" כי: "ח"כ נפתלי בנט פועל סביב השעון כדי לסייע לבעלי עסקים קורסים וכדי להילחם בקורונה. לא מספר השאילתות מעניינות את בנט, אלא מספר האנשים להם הוא סייע על מנת למנוע את אובדן מקום עבודתם. בנט ימשיך לפעול למען הציבור – בשטח".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

זמיר התפטר מהממשלה, אבל שכח שהוא נשאר חבר כנסת

הוא לא חבר בוועדות הכנסת, לא הגיש שאילתות, הפגין נוכחות מועטה במשכן ועוד פחות במליאה. בדיקת שקוף מגלה כי מאז התפטר ממשרד התיירות וחזר להיות חבר כנסת מן המניין, אסף זמיר מציג פעילות פרלמנטרית דלה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

כמעט חודשיים עברו מאז התפטר אסף זמיר (כחול לבן) משולחן הממשלה וחזר להיות חבר כנסת מן המניין, אבל רק בערך. מבדיקת "שקוף" עולה כי במהלך החודשיים האחרונים זמיר לא מונה לשום ועדה בכנסת, הוא לא הגיש אף הצעת חוק, והצטרף לשלוש הצעות חוק שיזמו אחרים בימים האחרונים (30 בנובמבר). זמיר לא הגיש שאילתות, עלה פעמיים בלבד על דוכן הנואמים במליאה ומתוך 14 ימי הצבעה במליאה השתתף רק בשישה (ולקח חלק רק ב-19 מתוך 160 הצבעות). 

נכון לרגע זה נראה שזמיר כמעט לא השתמש בכלים הפרלמנטריים שעומדים לרשותו. 

ח"כ אסף זמיר נואם במליאת הכנסת במאי 2020. (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לא חבר

בבדיקה שערכנו בכלל הפרוטוקולים שמתעדים את דיוני ועדות הכנסת, מה-6 באוקטובר (אז חזר לכנסת בעקבות החוק הנורבגי) ועד ועד עד אמצע חודש נובמבר, מצאנו שזמיר נכח רק בשלוש ישיבות בלבד. את אחד הדיונים, שעסק בכוונה לגרש ילדים של עובדים זרים שנולדו בישראל, יזם בעצמו.

בנוסף, בדקנו באופן מדגמי את צילומי הוידאו המתעדים את דיוני הוועדות השונות בכנסת בשבועיים האחרונים, שהפרוטוקול שלהם לא פורסם, ולא מצאנו אזכור לנוכחות של זמיר באף אחד מהדיונים. נציין כי בדרך כלל אנחנו בודקים את עבודת הח״כ ביחס לוועדות בהן הוא חבר. במקרה של זמיר, החלטנו להרחיב את החיפושים ולחפש נקודות זכות לטובתו. 

מהבדיקה שערכנו עולה כי זמיר מגיע בממוצע לכמעט 11 שעות בשבוע לכנסת. השבוע הכי עמוס של זמיר בחודשיים האחרונים עמד על 16 שעות בלבד בכנסת. שבוע עבודה סטנדרטי בישראל עומד על 42 שעות. לעומתו, הח"כים שמובילים את רשימת הנוכחות בכנסת, חלקם הגדול דווקא ממפלגתו, מגיעים ליותר מ-30 שעות בכנסת, מידי שבוע בממוצע, לעיתים אפילו 40. 

יש להדגיש, חברות בוועדה היא לא עניין של יחסי ציבור נקודתיים אלא ריצה לטווח רחוק. מצופה מחברי הכנסת להתמקצע בוועדה בה הם חברים ולהכיר לעומק את תחומי העיסוק, את תהליכי העבודה, הסמכויות, הגורמים העוסקים בהם, ועמדות החברים בוועדה.

בראש דירוג הנוכחות בכנסת שפרסמנו לאחרונה, חבר מפלגתו של זמיר – יו״ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג

למרות כוחה בממשלה והשפעתה על סדר היום הפרלמנטרי כחול לבן מחזיקה רק ששה חברי כנסת פעילים. מתוכם שניים מכהנים כראשי ועדות מרכזיות: רם שפע, יו"ר ועדת החינוך, ומיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה. שתיהן ועדות עם דיונים רבים ועומס עבודה. בנוסף, איתן גינזבורג משמש כיו"ר ועדת הכנסת החשובה (והפחות עמוסה מבחינת היקף העבודה),ובנוסף הוא חבר בעוד שלוש ועדות: ועדת החוץ והביטחון, ועדת הפנים וכן ועדת החוקה. 

עוד בשקוף:

חברת הכנסת הילה שי וזאן, ממפלגתו של זמיר, חברה בלא פחות משש ועדות. מיכל וונש מכהנת כיו"ר הוועדה המיוחדת למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול וחברה בנוסף בעוד שש ועדות. עינב קאבלה, משמשת כיו"ר ועדת הטכנולוגיה וחברה בעוד ארבע ועדות. ותהילה פרידמן חברה בחמש ועדות. 

אבל למרות העומס הכבד, כמעט חודשיים אחרי שהתפטר מתפקידו בממשלה, חברם לסיעה, אסף זמיר, עדיין לא השתבץ בשום ועדה.

יבול דל

בדקנו גם את הפעילות של זמיר במליאת הכנסת. מצאנו כי מאז עזב את משרד התיירות ועד סוף חודש נובמבר , עלה זמיר לדבר רק פעמיים מעל במת הכנסת: ב-19 באוקטובר נאם במהלך דיון על מחדלי ממשלת ישראל בטיפול בקורונה, ב-15 באוקטובר ברך במליאה על הסכמי אברהם.

חברי הכנסת של כחול לבן, אסף זמיר ומיקי חיימוביץ׳. (אתר הכנסת)

במהלך התקופה זמיר לא הגיש הצעות לסדר במליאה ואפילו לא שאילתא אחת לשרים. הוא נכח רק בשישה ימים מתוך 14 בהם התקיימו הצבעות בכנסת, ולקח חלק ב-19 מתוך 160 הצבעות שהתקיימו בימים אלו – פחות מ-12 אחוז. כלומר, הוא נכח במליאה באופן סימבולי בלבד. 

בשורה התחתונה: עבודתו של זמיר בחודשיים האחרונים בכנסת דלה עד לא קיימת. 

תגובה

העברנו ללשכתו של זמיר את הנתונים וביקשנו התייחסות. ביקשנו הבהרות ושאלנו מדוע ח"כ זמיר לא משתבץ כחבר בוועדות, ומדוע אינו משתמש בכלים הפרלמנטרים העומדים לרשותו?

מלשכתו של זמיר נמסר: "בחודש אוקטובר הגיש ח"כ זמיר את התפטרותו מהממשלה, בשל העובדה שהממשלה הנוכחית אינה מתפקדת ואינה פועלת למען אזרחי ישראל, משעה שהעומד בראשה מונע מתוך שיקולים אישיים, פוליטיים ומשפטיים בלבד. בשל כך, הצהיר ח"כ זמיר בעבר וממשיך להצהיר אף היום, כי יש להביא לפירוקה, לפיזורה של הכנסת ה-23 ולהליכה לבחירות ויפה שעה אחת קודם ומשקיע את מירב מרצו למען קידום מטרה זו, בכדי להביא לסיום השותפות עם מפלגת הליכוד".

לא קיבלנו התייחסות לנתונים ולא מענה לשאלות.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בדיקת שקוף לסיכום מושב הקיץ: מי הח״כים שהגיעו לעבוד בכנסת?

בראש הרשימה: חברי הכנסת גינזבורג, סגלוביץ, קושניר והאוזר. בתחתית: נפתלי בנט וחיים כץ. ומי הח״כ הראשון של הליכוד בעשיריה הפותחת? בדיקת הנוכחות של חברי הכנסת במשכן ובוועדות במושב הקיץ מגלה מיהם הח"כים שמשקיעים את זמנם בכנסת ומי פועלים במקומות אחרים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רגע לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, בדיקת שקוף מעלה: מיהם חברי הכנסת שנכחו הכי הרבה במשכן מאז הושבעה הכנסת ה-23? ומי הכי פחות? 

בראש הרשימה ניצב ח״כ איתן גינזבורג מכחול לבן שהצטיין בנוכחות במשכן ובדיוני הוועדות. אחריו מופיע ח״כ יואב סגלוביץ מיש עתיד. נציג הליכוד הראשון בנוכחות בכנסת הוא ח״כ שלמה קרעי, שסוגר את העשיריה הפותחת. בתחתית הרשימה ממוקמים שני חברי כנסת בולטים ומוכרים: יו״ר ימינה ח״כ נפתלי בנט מהאופוזיציה שמסר בתגובה כי "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן", וח״כ חיים כץ מהקואליציה שמצד אחד הפגין נוכחות דלה בכנסת באופן כללי ומצד שני מחזיק בתפקיד יו"ר ועדת העבודה והרווחה – תפקיד משמעותי שמאפשר לו להשפיע בוועדה שקיימה דיונים רבים.  

איתן גינזבורג. אתר הכנסת

למה זה חשוב? חברי הכנסת הם לא פעילים פוליטיים מהשורה, הם הנבחרים. הם מקבלים שכר, עוזרים ויועצים, ושלל כלים פרלמנטריים. הם מקבלים את הכוח והזכות לפעול בפרלמנט כדי לקדם את האג׳נדה שלמענה נבחרו. עבודתם קשה ומורכבת, ויש לה פנים רבות: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור, סיוע פרטני ועוד. אבל הכנסת היא מקום העבודה הראשי שלהם. לאורך השנים אנחנו ב"שקוף" מנגישים לכם באופן קבוע ניתוחים מכל הזוויות, ויוצרים במקביל מדדים שונים במטרה לנטר ולפקח על עבודת נבחרי הציבור. אנחנו חושבים שהציבור זכאי לדעת מי מהח"כים עובדים בשבילנו ומי לא, ואיך. 

החמישיה הפותחת והסוגרת

בעזרתם של מתנדבי שקוף עומר ברון ונבות זילברשטיין בדקנו את נוכחות כלל חברי וחברות הכנסת במליאה ובוועדות השונות, מרגע השבעת הכנסת ה-23 ועד ה-20 בספטמבר (ארבעה  ימים לפני תום המושב). מדובר ב-79 ימי עבודת כנסת (נספרו ימי המליאה, שני-רביעי) בסך הכל. 

בחנו את מספר הימים ומספר השעות בהם נכחו חברי הכנסת במשכן, ואת מספר הדיונים בהם הם נכחו בוועדות. במקרים חריגים ניסינו לבדוק עוד אלמנטים בעבודת חברי הכנסת, לבחון למשל האם היתה סיבה להיעדרות, ולהשוות לנתונים אחרים. 

מצאנו שיש חברי כנסת שמקדישים את מירב זמן העבודה שלהם למשכן, ויש כאלה שממש לא. בראש הרשימה, כאמור, חברי הכנסת גינזבורג וסגלוביץ', ואיתם בחמישיה הפותחת: אלכס קושניר (ישראל ביתנו) צביקה האוזר (דרך ארץ) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס), ומיד אחריהם עוד שורה של חברי כנסת שרשמו נוכחות גבוהה במשכן: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), יעקב מרגי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו). הנציג הראשון של הליכוד ברשימה סוגר את העשירייה הפותחת: שלמה קרעי (הליכוד).

בתחתית, כאמור: נפתלי בנט (ימינה) וחיים כץ (הליכוד). לפניהם ממוקמים בחמישיה האחרונה של חברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים – יו״ר ועדת העליה והקליטה דוד ביטן (הליכוד), יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) והיבא יזבק (הרשימה המשותפת).

הערה חשובה: אנחנו מתייחסים כאן רק לקצה העליון והתחתון של הח״כים. אחת הסיבות היא שמדובר בתקופה מורכבת בה יש ח"כים שנאלצו לקיים דיונים מרחוק בלי לנכוח בכנסת. לדוגמא ח"כים  שנשלחו לבידוד. במצבים כאלו הח"כים משתתפים ב״זום״ ואינם נרשמים נוכחים בכנסת. עם זאת, אפשר לומר ברמת מובהקות גבוהה למדי איך מתנהלים הח"כים שנמצאים בקצה – לטוב ולרע.

אלופי הנוכחות של מושב הקיץ

  1. ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן)

גינזבורג הגיע ל-88 ימי עבודה בכנסת וסה"כ השקיע 854 שעות עבודה במשכן; הוא יו"ר ועדת הכנסת, חבר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת חוק חוקה ומשפט ועדת החוץ והביטחון. במהלך 88 ימים גינזבורג השתתף סה"כ ב-164 דיונים. יש לציין שחלק מדיוני ועדת הכנסת הם פרוצדורליים וקצרים אך כמות השעות שהשקיע מעידה כי למרות זאת מדובר בתופעה ייחודית. הבא אחריו, סגלוביץ, נכח 143 שעות פחות.

  1. ח״כ יואב סגלוביץ (יש עתיד)

סגלוביץ הגיע ל-87 ימים ונכח 711 שעות בכנסת. הוא חבר בוועדת חוק חוקה ומשפט, בוועדה המיוחדת לקרן העושר לאזרחי ישראל וממלא מקום מקום בוועדת החוץ והביטחון. במהלך המושב הוא נכח ב-137 דיונים רובם בוועדת החוקה אך חלקם גם בוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכנסת וכן בוועדה לקידום מעמד האישה.

יואב סגלוביץ', אתר הכנסת

מלשכתו של סגלוביץ נמסר: "רוב הכינוסים האחרונים של ועדת החוקה נגעו לתקנות וחוקים שנוגעים למצב החירום המיוחד, שם נאבק על שמירת האיזון שבין מיגור התחלואה לשמירת זכויות האזרחים בצל הקורונה (כמו המאבק על זכויות אסירים ועצורים או האפשרות להפגין בשיירות רכבים ). בנוסף, סגלוביץ פעיל בוועדה למאבק באלימות בחברה הערבית וקידום מעמד האישה בעיקר סביב נושאי המאבק באלימות כלפי נשים: הציע את הצעת החוק לאלימות כלכלית (שכעת הפכה לממשלתית) ואת הצ"ח איזוק אלקטרוני לגברים אלימים (עבר בטרומית)".

  1. ח״כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו)

קושניר הגיע ל-85 ימי עבודה במשכן ונכח 700 שעות בכנסת. במהלך תקופת הזמן שבחנו הוא השתתף ב-114 דיונים בוועדות הכנסת, ובעיקר בוועדת הכספים ובוועדת העליה והקליטה.

קושניר מסר בתגובה כי: "אני גאה לשרת את אזרחי ואזרחיות המדינה. בשירות כזה אין שעון ואין זמן !יש עשייה!"

אלכס קושניר – אתר הכנסת

  1. ח״כ צביקה האוזר (דרך ארץ)

האוזר נכח ב -82 ימים בכנסת והגיע ל-683 שעות. על פי המידע שגלוי לציבור במהלך המושב הוא השתתף ב-38 דיונים בוועדות. זהו מספר נמוך כביכול, אבל יש לציין שהאוזר הוא יו"ר ועדת חוץ ובטחון שחלק גדול מהדיונים שהיא מקיימת חסויים (הפרוטוקולים שלהם ואף מועדי התכנסות שלהם לא ידועים) ולכן לא הם נכנסו לספירה. זוהי אחת הסיבות לכך שנוצר פער משמעותי בין כמות הדיונים בהם נכח כביכול האוזר לבין הנוכחות שלו. בנוסף, חלק מהדיונים לא מתקיימים בכנסת עצמה כך שסביר שהוא נכח ביותר שעות משכן ממה שתועד.

האוזר מסר בתגובה: "שמח לבצע את תפקידי נאמנה בשביל אזרחי המדינה. ישראל נערכת לשגרה חדשה, מאתגרת ולא פשוטה, בסימן התפרצות מחודשת ומשמעותית יותר, של נגיף הקורונה. המגפה ואיתה המשבר הבריאותי והכלכלי מחייבים אותנו באחדות. 

"מגפת הקורונה לא פגעה במוטיבציה של אויבנו לערער את בטוחנינו וקיומנו. האיומים על מדינת ישראל לא נפסקים לרגע, זאת לצד אתגרים חדשים והזדמנויות מרתקות. ועדת החוץ והביטחון, שיש לי הזכות לעמוד בראשה, ממשיכה, גם בעת הזו, לעבוד ללא לאות, למען בטחונה וחוסנה של מדינת ישראל".

  1. ח״כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס)

יו״ר סיעת ש״ס הגיע הכי הרבה פעמים לכנסת במהלך המושב – 90 ימים. אבל הוא נכח פחות שעות מקודמיו ברשימה – 613 שעות, וגם בפחות דיונים – 98. מדובר בנתונים מכובדים כך או כך שמכניסים אותו הישר לתוך החמישיה הפותחת של הח״כים הפעילים ביותר במשכן. 

מלכיאלי מסר בתגובה כי: "אנחנו בש"ס הגענו לעבוד למען הציבור והשכבות החלשות ונמשיך לעשות את המירב".

הח״כים ששכחו את הכתובת של מקום העבודה שלהם

ח״כ נפתלי בנט (ימינה): ״פועל בשטח״

מתוך 79 ימי עבודה נטו בסך הכל, בנט נכח רק ב-34 ימים במשכן, מאז הושבעה הכנסת ה-23, ו-249 שעות. מדובר בהיקף שעות שהוא שווה ערך לכחמישה שבועות עבודה במשרה מלאה. יו״ר ימינה חבר רק בוועדת החוץ והביטחון ושם על פי הרישומים שבידינו בנט נכח בששה דיונים בלבד. עם זאת סביר להניח כי הוא נכח בעוד דיונים חסויים (עליהם נוכל לדעת רק בסוף השנה כשנבדוק את הנוכחות בוועדה). בהשוואה לשאר חברי הכנסת, ולמעט חיים כץ, הוא נכח בכנסת הכי פחות. 

בדקנו כמה פעמים הוא נאם במליאת הכנסת, וספרנו 15 פעמים בהן הופיע בפרוטוקול המליאה. לשם השוואה: תמר זנדברג (יו"ר מרצ) הופיעה בפרוטוקול המליאה 39 פעמים, אביגדור ליברמן (יו"ר ישראל ביתנו) הופיע 19, ויאיר לפיד (יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד) הופיע 35 פעמים בפרוטוקול. בדקנו אם בנט השתמש בכלים פרלמנטרים אחרים ונראה כי הוא הגיש רק הצעה אחת לסדר היום ולא הגיש בכלל שאילתות דחופות. בנט כנראה מעדיף למקד את עבודתו כחבר כנסת בהסברה בפייסבוק, סיורים בשטח ובכתיבת ספרים

‏אני קורא לממשלה לצאת בקמפיין פרסומי עוצמתי לעטיית מסיכות.להתאים מסרים למגזרים השונים (כללי, ערבי, חרדי-ליטאי,…

Posted by ‎נפתלי בנט – Naftali Bennett‎ on Wednesday, September 30, 2020

מלשכתו של בנט נמסר כי: "בנט פועל במערכה מול הקורונה בשטח, לא במריבות ובקטטות פוליטיות בכנסת. צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן. הוא ישתדל ככל האפשר להמשיך לרדת לשטח, לסייע לראשי רשויות, לעסקים במצוקה, לבתי החולים ולציבור הישראלי במעשים".

ח״כ חיים כץ (הליכוד): ״הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה; הייתי בבידוד קורונה״

כץ הגיע רק 31 פעמים לכנסת במהלך המושב, ונכח 223 שעות. בפרוטוקולים של הכנסת מצאנו כי כץ עלה לדבר במליאה רק פעמיים. זה נתון מפתיע מאחר שכץ מכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה שם ניהל 32 דיונים מתוך 87 שהתקיימו (לעיתים חבר ועדה מחליף את היו"ר בייחוד כשהוא מבקש דיון שקרוב לתחום עיסוקו). לצורך ההשוואה בוועדת הכלכלה התקיימו 78 דיונים בכנסת ה-23 ובוועדת הפנים והגנת הסביבה 79 ישיבות. שתיהן ועדות הדומות בהיקף הפעילות שלהן לוועדה בראשותו של כץ. לכן נראה שכץ מגיע ומנהל את הדיונים המשמעותיים יותר וחותך הביתה, פעמים רבות לפני המליאה. 

נסייג ונאמר כי כץ מחזיק בתפקיד משמעותי (יו"ר ועדת העבודה והרווחה), תפקיד שמאפשר לו למקסם את עבודתו בכנסת. בנוסף ניתן לראות לחיוב את העובדה שהוא נותן לח"כים אחרים לנהל דיונים שקרובים לליבם.

ח״כ חיים כץ (צילום: אבי אוחיון / לע״מ)

מלשכתו של כץ נמסר בתגובה כי: "ח"כ חיים כץ הינו משרת ציבור פעיל וחרוץ ולא בכדי הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה, עם 180 חוקים שהעביר בקריאה שנייה ושלישית. גם משרד העבודה והרווחה בראשותו הגיע לשיאים יוצאי דופן, בין היתר כץ כמעט והכפיל את תקציב המשרד לרווחת האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. 

״נזכיר כי כל הדיונים בוועדה מתקיימים באישורו של כץ. כמקובל, חבר ועדה שנבחר מטעמו יכול לנהל את הדיון. לצערנו, הכנסת הנוכחית לא מתפקדת כרשות מחוקקת עצמאית, יחד עם זאת, כץ פועל במירב הכלים העומדים לרשותו ליצירת מנגנון פיקוח ושיפור שירותים לטובת אזרחי ישראל, לראשונה בהובלתו, הוקמה לאחרונה ועדת משנה לטיפול בנכי צה"ל וקמה ועדה לבטיחות בעבודה. יש לציין כי כץ נכנס פעמיים לבידוד, ובמקרה נוסף אושפז ועל כן נבצר ממנו להגיע למשכן במשך תקופה ארוכה".

היחיד שהגיעו לכנסת פחות הם רה"מ נתניהו ושר הפנים אריה דרעי שעיקר עבודתם לא מתקיימת בכנסת, ודרעי כבר לא מכהן כח"כ בגלל שהתפטר במסגרת החוק הנורבגי. אפילו שר הבריאות, יולי אדלשטיין הגיע לכנסת יומיים יותר מבנט ושישה ימים יותר מכץ. למעשה, אחרי שורה של שרים, ומשה גפני (יהדות התורה) שהספיק לעבור צינתור ועדיין להגיע לכנסת יותר מבנט וכץ – מופיעה ברשימה מירב מיכאלי שהגיעה ל-46 ימים אך נכחה (412 שעות)  ומאי גולן שנכחה 49 ימים (296 שעות). מבחינת כמות השעות, לפני בנט בתחתית הרשימה נמצאים דוד ביטן (263 שעות) ויאיר לפיד (296).

ככה בדקנו ועוד כמה סייגים

בבדיקה שביצענו ליקטנו בזכות המתנדב נבות זילברשטיין את המידע על נוכחות הח"כים מאתר הכנסת וכפי שדווח על ידיה. בסיוע המתנדב עומר ברון, אספנו נתונים על נוכחות הח"כים בוועדות בהתאם לפרוטוקולים של הדיונים.

לאחר מכן ניכינו מהספירה את הח"כים שכיהנו בתפקיד פרק זמן חלקי ואת השרים שרוב עבודתם אינה מתבצעת בכנסת ולכן ההשוואה אליהם אינה הוגנת מאחר ושר מבצע את רוב עבודתו ממשרדו בקרית הממשלה. 

בנוסף, במהלך התקופה שנבחנה, אתר הכנסת שודרג פעמיים, פעם אחת במהלך פגרה והשניה במהלך שבוע עבודה, לכן לא יכולנו לאסוף מידע על אותם מים ספורים. אולם להערכתנו אין בימי השדרוג האלו כדי להשפיע על חישוב הנתונים. 

הצגנו בפניכם רק את דירוג הח״כים המצטיינים ואת אלו שבתחתית. כולם מראים מובהקות בנתונים. כפי שכבר ציינו, תקופת הקורונה מקשה על איסוף המידע שכן היו חברי כנסת שהשתתפו בדיונים מרחוק, ואחרים ששהו בבידוד. 

האם הח"כ שאתם מעריכים מקדם שחיתות או שקיפות?

ח"כ אילן גילאון פרש בזמנו מהמירוץ לראשות מרצ עקב נסיבות בריאותיות. ועדיין, גילאון החזיר את כל התרומות שקיבל – כמאה אלף שקל מ200 איש, עד השקל האחרון. אף שכבר הוציא חלק מהכסף, הוא התעקש שהכל יוצא בדיעבד מכיסו והחזיר 'בכוח' אחד-אחד גם למי שסירב. גילאון גם חושף את הצהרת ההון המלאה שלו. בנימין נתניהו ונפתלי בנט, לעומתו, רצו נגד מועמדי קש כדי לצבור תרומות, וגם סירבו לחשוף את הונם או נכסיהם.
*
יאיר לפיד הצביע נגד שלל חוקי שקיפות, ואף שיקר לגבי העדרויותיו מהכנסת. ח"כ מיכאל מלכיאלי הצביע בעד החוק שאמור היה למנוע שחיתות בשלטון המקומי, על אף שיו"ר הועדה יואב קיש הצביע נגד. והידעתם שהמשטרה המליצה להעמיד לדין חברי כנסת מבל"ד על זיוף מסמכים כדי להסוות כספי תרומות למפלגה?
*
אלו רק כמה "צל"שים" ו"צל"גים" אקראיים ממיזם חדש: מיפוי הח"כים בראי שקיפות ושחיתות.

המשך קריאה…