פוסטים

יומני השרים: מי נפגשה עם נובל אנרג׳י, מי עם בכירים בתקשורת ומי לא נפגש עם ארגוני סביבה?

שטייניץ הקדיש לא מעט מזמנו לפגישות עם נציגי חברות אנרגיה ● באותו היום בו נפגשה השרה ינקלביץ׳ עם העורך הראשי של ישראל היום היא זכתה לכתבה חיובית בעיתון חוסר התאמה בין יומני השרים פרץ ושמולי ● בעקבות בקשת חופש מידע של עמותת ״הצלחה״, חלק משרי הממשלה פרסמו יומנים הנה כמה עובדות שלמדנו עליהם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בסוף יוני נפגשה השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל (הליכוד), עם חברת "נובל אנרג'י" – חברת האנרגיה שהחזיקה אז באסדות הגז "לוויתן" ו"תמר". הפגישה נערכה בבוקר היום בו נערך הדיון הראשון בוועדה המיוחדת שעוסקת בנושא הכנסות המדינה מרווחי הגז (קרן העושר). השרה גמליאל לא השתתפה בדיון – שעסק במשרד האנרגיה ולא במשרד להגנת הסביבה. 

גמליאל אחראית על המשרד היחיד בממשלה שתפקידו לשמור על איכות הסביבה. מדוע בחרה להיפגש עם נציגי חברת אנרגיה, ועל מה שוחחו בפגישה? פנינו לגמליאל ושאלנו מה היתה מטרת הפגישה ומי היו הנוכחים, אולם מלשכתה לא התקבלה תשובה. 

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. לפי היומן נפגשה עם חברת נובל אנרג'י

גם שר האנרגיה יובל שטייניץ ומנכ"ל משרדו נפגשו במהלך החודשים אפריל עד יוני מספר פעמים עם חברות האנרגיה שמחזיקות באסדות הגז – נובל אנרג'י ודלק. בחודש יוני נפגש שטייניץ עם אנשי חברת דלק, ויומיים לאחר מכן הגיע לסיור באסדת לוויתן. הוא קיים פגישות גם עם אנשי נובל אנרג׳י (שבינתיים הספיקה להימכר לחברת האנרגיה ״שברון״). 

בסוף יוני התקיימה פגישה של הוועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל הגז והנפט. שטייניץ ומנכ״ל משרדו לקחו בה חלק, ובהמשך אותו היום נפגש המנכ״ל גם עם נציגי חברת נובל אנרג׳י – זאת בנוסף לשתי פגישות שקיים השר עם נציגי נובל כשבועיים קודם לכן. פגישה נוספת קיים מנכ״ל משרד האנרגיה עם מנכ"ל חברת דלק של תשובה ועם סמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ של החברה, העיתונאי לשעבר נדב פרי

מטעם השר שטייניץ נמסר: "בחציה הראשון של שנת 2020 נרשמו תקלות מרובות באסדת לווייתן שבבעלות נובל אנרג'י ודלק. שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ומנכ"ל המשרד אודי אדירי נפגשו מספר פעמים עם נציגי החברות בחודשים מאי ויוני על מנת לקבל הבהרות על התקלות החוזרות ונשנות, שגרמו בין היתר, להפסקות בהפקת הגז הטבעי מהמאגר".

שר האנרגיה יובל שטייניץ

לפי היומן השר שטייניץ לא נפגש עם ארגוני סביבה במהלך אותה תקופה. תיעוד הפגישות מספק לנו הבנה של סדר העדיפויות של השר, שבזמן משבר אקלימי עולמי חסר תקדים בוחר להקדיש זמן רב לשיח עם חברות אנרגיה מזהמות, ללא התייעצות נראית לעין עם אנשי מקצוע בתחום איכות הסביבה. לטענת השר, הסיבה לכך שלא נפגש עם הארגונים היא הקורונה. מלשכתו נמסר כי "בשל מגיפת הקורונה וההגבלות שהביאה עמה, נמנע השר מקיום פגישות רבות, על כן לא נפגש בחודשים אפריל-יוני פגישות עם גורמים מארגוני הסביבה". תגובתו המלאה מופיעה בסוף הכתבה.

על דבר קיומן של הפגישות האלה גילינו מקריאת יומני הפגישות של השרים גמליאל ושטייניץ לחודשים אפריל-יוני (הרבעון השני של שנת 2020). יומניהם של חלק משרי הממשלה ומנכ״לי המשרדים שלהם פורסמו בעקבות בקשות חופש מידע שהוגשו על ידי עמותת "הצלחה". עוד פורסמו היומנים של השרות והשרים אורלי לוי אבקסיס, רפי פרץ, מיכאל ביטון וחילי טרופר.

עוד בנושא:

השקפת יומני הפגישות מספקת לנו אפשרות לפקח על האופן שבו מנהלים השרים והשרות את זמן העבודה שלהם. האם נפגשו עם אנשי מקצוע, או שהעדיפו פעילי מפלגות ומקורבים? מתי הגיעו כל בוקר למשרד וכיצד ניצלו את שעות העבודה? כמה שעות הקדישו לראיונות בתקשורת? אלה רק חלק מהדברים שניתן ללמוד מקריאת היומנים. כך למשל לפי יומנו של שר החקלאות אלון שוסטר, בין החודשים יולי לספטמבר הוא נפגש עם שגרירים של לא פחות מעשר מדינות שונות – לדבריו כדי לחזק את הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות ולשוחח על חקלאות.

הפגישות הנעלמות של פרץ ושמולי

קריאה ביומנים של שר הכלכלה עמיר פרץ ושר הרווחה איציק שמולי (העבודה), מלמד שהשניים שומרים על קשר הדוק. או שאולי לא: לפי היומן של פרץ, השניים נפגשים באופן קבוע בכל יום שני בסביבות השעה ארבע אחה״צ, לחצי שעה לפחות בכל פעם. אבל לפי היומן של שמולי הם נפגשו רק פעם אחת במהלך החודש, ב-1 ליוני. בשאר הימים בהם ביומן של פרץ מופיעות פגישות משותפות, ביומן של שמולי הפגישות לא קיימות ובמקומן מופיע זמן פנוי או "דיון במליאה".

חוסר התאמה ביומנים. השרים עמיר פרץ ואיציק שמולי

פנינו לשני השרים כדי להבין. יצאנו עוד יותר מבולבלים. בלשכתו של פרץ טענו שנפגש עם שמולי מידי יום שני פרט לפגישה אחת שבוטלה, ואילו בלשכתו של שמולי טענו כי השניים כלל לא נפגשו בתאריכים המדוברים. 

אין לנו דרך לדעת מה האמת. אבל הצלבה פשוטה של היומנים הצליחה לחשוף דוגמה לחוסר התאמה, שמעלה חשש: האם יש פגישות אחרות שהוסתרו? האם ישנם גם אי דיוקים אחרים בדיווחי השרים ביומנים שפרסמו לציבור? 

פגישות שקופות עם בכירים בעיתונות

לפי יומן הפגישות שלה, שרת התפוצות עומר ינקלביץ' (כחול לבן) נפגשה במהלך חודש יוני עם העורך הראשי של העיתון "ישראל היום", בועז ביסמוט. למחרת נפגשה עם מנכ"ל ערוץ 20 אבי שמידט. פניתי ללשכתה של ינקלביץ', שם הסבירו לי כי מטרת הפגישות היתה לדחוף למינוי כתבי תפוצות בגופי התקשורת: "חלק מהאג'נדה של השרה הוא לקדם שיח בארץ על תפוצות ולחבר את הציבור הישראלי לנושא. על כן השרה פוגשת אנשי מפתח ועיתונאים מכל גופי התקשורת הישראלית, מספרת להם על פעילות המשרד וקוראת להם למנות כתבי תפוצות, כפי שכבר קיים בחלק מגופי התקשורת".

שרת התפוצות עומר ינקלביץ'

שקיפות יומנים חשובה בדיוק בשביל אירועים כאלה: כעת כשהמידע על הפגישות של ינקלביץ׳ שקוף לציבור, נוכל לעקוב אחר הפרסומים ב"ישראל היום" ובערוץ 20 ולנסות לראות אם יש קשר בין הסיקור שמקבל משרד התפוצות לקשר של כלי התקשורת עם השרה. ביום הפגישה, למשל, פורסמה ב"ישראל היום" כתבה מחמיאה על קבלת שבת שנערכה בהשתתפות השרה. בלשכת השרה מסרו כי אין קשר בין האירועים.

נדגיש: אין שום בעיה בפגישות שמקיימים שרים ונבחרי ציבור אחרים עם עיתונאים לצורך ראיונות או שיחות רקע. להיפך. אבל יש חשיבות עצומה לחשיפת פגישות עם דרג בכיר דוגמת הפגישות שקיימה ינקלביץ׳. תארו לכם שנתניהו היה יודע שהוא יצטרך לחשוף את יומנו ובו מתועדות הפגישות שקיים עם נוני מוזס?

יומנים: דרך לבקר את נבחרי הציבור

המקרים שתיארנו הם רק דוגמה קטנה למידע שניתן למצוא ביומנים שפורסמו. אבל לפרסום היומנים באופן עקבי יש ערך הרבה מעבר לזה: הם מאפשרים לחוקרים, פעילים ועיתונאים לבחון ולעקוב אחר אירועים לאורך שנים, והם משמשים מאגר מידע שיוכל לשמש גם לחקירה עתידית. 

היומנים מאפשרים לנו לגבש תמונה ברורה יותר על ההתנהלות השוטפת של השרות והשרים. למשל בעזרת ניתוח היומן של השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (כחול לבן), גילינו שבחודשים יולי ואוגוסט היא הקדישה יותר מחצי מהפגישות שלה לשלושה נושאים: אזרחים ותיקים (21%), פגישות עם צוות הלשכה (20%) וראיונות לתקשורת (13%).

השרה לשוויון חברתי מירב כהן. מפרסמת את יומנה באופן קבוע

מהיומן של השר לשעבר גלעד ארדן (הליכוד) משנת 2019, למדנו שכ-40% מהפגישות היו קשורות לנושאי המשרדים שעמד בראשם, ביטחון פנים ונושאים אסטרטגיים. חלק גדול מהפגישות ביומן, 20%, הוסתרו והוגדרו כ"פרטיות" או "פוליטיות". עוד כ-14% מהאירועים ביומן היו ראיונות לתקשורת.

רוב יומני הפגישות נחשפים רק לאחר הגשת בקשות חופש מידע – ולא מתוך רצון ויוזמה של השרות והשרים. אבל לאחרונה פרסמו מיומתם השרה מירב כהן והשר יועז הנדל חלקים מיומניהם. הם הראשונים בממשלה ה-35 שעושים זאת ביוזמתם – והתחייבו להמשיך לעשות זאת בקביעות באתר המשרד. זה צעד מעולה לקידום השקיפות ולהגברת אמון הציבור בממשלה, והגיע הזמן ששאר השרים והשרות יצטרפו למהלך. 

פרסם את היומן ביוזמתו. יועז הנדל, שר התקשורת

תגובת שר האנרגיה, יובל שטייניץ:

בחציה הראשון של שנת 2020 נרשמו תקלות מרובות באסדת לווייתן שבבעלות נובל אנרג'י ודלק. שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ומנכ"ל המשרד אודי אדירי נפגשו מספר פעמים עם נציגי החברות בחודשים מאי ויוני על מנת לקבל הבהרות על התקלות החוזרות ונשנות, שגרמו בין היתר, להפסקות בהפקת הגז הטבעי מהמאגר. במסגרת הפגישות בחודש מאי, עדכן השר שטייניץ את בעלי נובל אנרג'י ודלק על החלטת משרד האנרגיה להפעיל חברת בקרה חיצונית – חברת הייעוץ הבינלאומית RPS – במטרה שזו תערוך בחינה יסודית ומקיפה של אופן תפעול האסדה ומערכותיה. בנוסף, בתאריך 11.06.2020, הגיע השר לביקור באסדת לווייתן על מנת לפקח מקרוב על תפעול האסדה ולבחון בעצמו את פעילותה באותם ימים.

בשל מגיפת הקורונה וההגבלות שהביאה עמה, נמנע השר מקיום פגישות רבות, על כן לא נפגש בחודשים אפריל-יוני פגישות עם גורמים מארגוני הסביבה. כפי שניתן לראות מהיומן, השר צמצם מאוד את פגישות פוליטיות ותקשורת, ונתן עדיפות לפגישות מקצועיות הקשורות לענייני פיקוח ותפעול בתחום האנרגיה. לצד זאת, מנכ"ל המשרד אודי אדירי מקיים קשר רציף עם אותם ארגונים.

*

אם בא לכם לנסות לדוג עוד מידע מעניין – תוכלו להיכנס בעצמכם לקבצי היומני שפורסמו ולהתרשם מהפגישות שמופיעות בהם. אם תמצאו משהו ששווה שנבדוק – כתבו לנו.

על שטייניץ לרסן את שברון, או להתפטר

לחברת שברון שיא אנטי סביבתי עולמי. יש לה רקורד של בריונות כלפי ממשלות, נטיה שלא לכבד חוקים מקומיים ולא לשלם מיסים. שר האנרגיה העביר לה החזקה במאגרי הגז תמר ולוויתן – בלי בדיקת נאותות מספקת, בלי מגבלות ובלי להבטיח שהאינטרס שלנו האזרחים נשמר. "צלול" ו"שומרי הבית" קוראים לשטייניץ לשנות כיוון או לפנות את הכיסא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה יעקבס, יוסף אברמוביץ' ויוני ספיר |

הסיפור על תאגיד שברון, קרן העושר ומאות המיליארדים שלא הרווחנו ממתווה הגז

רה"מ הבטיח שכניסתה של ענקית האנרגיה "שברון" לישראל תביא "מאות מיליארדים של שקלים, אליכם אזרחי ישראל" ● אבל עד כה לא נכנס אפילו שקל ל"קרן העושר" מעסקאות הגז גורמים מתוך הממשלה צופים שההכנסות יהיו נמוכות ב-50 עד 70 אחוז מההערכות המוקדמות וכבר בשבוע הראשון לכניסתה לישראל החליטה "שברון" שאנחנו נשלם ביוקר אז נתניהו, איפה הכסף?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

"היום חוללנו מהפכה אדירה באספקת אנרגיה למדינת ישראל", התגאה ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, עם כניסתה של ענקית האנרגיה הבינלאומית שברון לישראל. נתניהו הבטיח בהתרגשות כי "זה יביא מיליארדים, עשרות מיליארדים ואולי מאות מיליארדים של שקלים, לכם אזרחי ישראל, לבריאות, לרווחה, לכלכלה, לחינוך לכל תחום". נתניהו הזכיר כי ביחד עם שר האנרגיה שטייניץ הם נאלצו "להיאבק בכל הכוחות הפופוליסטיים שאמרו לנו להשאיר את הגז מתחת לקרקעית הים. אנחנו התעקשנו, הגז הזה יצא". ולסיום התחייב: "נמשיך לעשות את הדבר הנכון ולא את הדבר הפופוליסטי".

זו לא הפעם הראשונה שבה נתניהו מכריז כי הודות להתעקשות שלו להוציא את הגז מהמים "מאות מיליארדים מגיעים לקשישים, לנכים, למערכת החינוך והבריאות שלנו". למעשה כבר משנת 2013 נתניהו מבטיח לאזרחי ישראל רווחים של מאות מיליארדים ממאגרי הגז. אין ספק שמדובר בהבטחות משמחות – רק חבל שהן לא נכונות.

אף לא שקל אחד הושקע באופן ספציפי במטרות חברתיות וחינוכיות מהכנסות שהגיעו ממאגרי הגז. ואם אתם בונים על הכנסות עתידיות – כדאי לכם לא לעצור את נשימתכם עד שהן יגיעו.

אסדת הגז לוויתן לא הרחק מן החוף. כעת בבעלות שברון שרכשה את נובל אנרג׳י (צילום: אמיר בן דוד, מעלה היצירה, ויקימדיה)

דווקא כעת, כשברור עד כמה המיליארדים שהובטחו לנו היו יכולים לסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה, מסתבר כי ההערכות וההבטחות שפיזרו נתניהו ושותפיו הפוליטיים היו מנופחות ורחוקות מאוד מהמציאות.

"קרן העושר" עדיין לא הוקמה

הכסף שהמדינה הייתה אמורה להרוויח ממכירת הגז הטבעי היה אמור להיכנס ל"קרן העושר". מדובר בקרן מיוחדת שתוכננה לקום במטרה לנתב את המיליארדים שהובטח שנרוויח ממאגרי הגז למטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות", כפי שנכתב בחוק להקמתה. היא היתה אמורה להתחיל לפעול כבר בשנת 2017, אבל, כפי שפורסם כבר לפני למעלה משנה – קרן העושר כלל לא הוקמה

מה מנע את הקמתה? על פי החוק, על מנת שהקרן תחל לפעול צריך להצטבר בה סכום של מיליארד שקלים הכנסות ממאגרי הגז. אבל למרות ההערכות המוקדמות – זה עדיין לא קרה. בשנת 2013 צפה בנק ישראל כי בין השנים 2018-2022 יכנס לקרן סכום של כ-3.9 מיליארד דולר מרווחי הגז. אך מסתבר שעד כה אספה הקרן חצי מיליארד שקל בלבד. לפי התחזיות הנוכחיות של בנק ישראל, הקרן תחל לפעול בסוף שנת 2021, המועד בו צפוי להצטבר בקרן כמיליארד שקל – הדרושים לצורך הפעלתה. מדובר באיחור של כמעט 4 שנים לעומת התוכנית המקורית לתחילת פעילות הקרן. 

"אופטימיות יתר"

בדיון שהתקיים ביוני האחרון ב"וועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט בכנסת", הלא היא "קרן העושר", טענו שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, כי "הסכומים הגדולים יגיעו ב–2023 והלאה". הם גם הוסיפו כי: "קיבלנו כבר מיליארדים ונקבל בסוף עשרות ומאות מיליארדים כתוצאה מהגז". אבל מדובר באופטימיות שנשענת על בסיס עובדתי רעוע מאוד. 

ראש הממשלה נתניהו. הבטיח רווחי עתק ממתווה הגז. ועכשיו הוא מבטיח שוב. מתי הוא יקיים? (צילום: דוברות הכנסת)

ביוני האחרון הגיש ארגון "לובי 99" לחברי ועדת קרן העושר נייר עמדה שעסק בהכנסות העתידיות הצפויות למדינה מרווחי הגז. הם הגיעו למסקנה כי ״הכנסות המדינה ממיסוי הגז נמוכות משמעותית מהתחזיות וצפויות להיוותר נמוכות עד סוף העשור״. 

מחברי נייר העמדה ניתחו את התחזית של חברות הגז בנוגע לרווחים העתידיים. חברות הגז חוזות שעד שנת 2030 סך התשלומים ל"קרן העושר" יעמדו על כ–7.1 מיליארד דולר. מדובר בסכומים יפים ללא ספק, אך "לובי 99" טוען שהתחזיות של חברות הגז לוקות ב"אופטימיות יתר. הכנסות חברות הגז צפויות להיפגע משמעותית בעשור הקרוב. זאת לאור הגידול הצפוי בתחרות (עם הכניסה של מאגר לוויתן; והכניסה המתוכננת של מאגר כריש-תנין ב-2021); קריסת מחירי האנרגיה בעולם; והסיכון הגבוה בעסקאות יצוא הגז לירדן ומצרים. המשמעות היא כמובן גם ירידה צפויה בהכנסותיה של "קרן העושר". ב"לובי "99 מעריכים כי "קרן רווחי הגז צפויה לגבות כ-2.4 מיליארד דולר בלבד בעשור הקרוב".

עוד בשקוף:

"לובי 99" הם לא היחידים שמטילים ספק בתחזיות האופטימיות של חברות הגז ומשרד האנרגיה, הביקורת מגיעה גם מגורמים ממשלתיים. בפברואר האחרון פרסם גיא רולניק בדה-מרקר מפי מקור מקצועי בממשלה כי "האומדנים המעודכנים בממשלה להכנסות מכל סוגי המסים וההיטלים ממאגרי הגז צפויים להיות נמוכים בכ-50% מהאומדנים הנמוכים ביותר שפורסמו עד כה, ונמוכים בכ-70% מרוב התחזיות ששווקו לעיתונות הכלכלית בשנים האחרונות״.

המשמעות: בעשור הקרוב ייכנסו ל"קרן העושר" רווחים של כעשרה מיליארד שקלים בלבד. בחישוב מהיר – מיליארד שקלים בשנה. סכום זה מהווה אחוז מתקציב הבריאות והחינוך בכל שנה (כ-100 מיליארד שקלים ביחד), כך שההבטחות להשקיע "עשרות ומאות מיליארדים בחינוך ובריאות" נראות קצת מנותקות מהמציאות.

בית זיקוק נפט של שברון בלוס אנג׳לס (צילום: פדרו סקלי, פליקר)

98 אחוז מתחזיות חברות הגז – שגויות

רשות המיסים, שתפקידה לגבות את הכסף מחברות הגז ולהעביר אותו ל"קרן העושר", פרסמה לפני כחודש את התחזית העדכנית שלה להכנסות המדינה ממאגרי הגז. על פי התחזית, הרווחים יעמדו על 200 מיליארד שקלים במצטבר עד לשנת 2064. זה נשמע הרבה, אבל בחשבון פשוט, בפריסה של 44 שנים מדובר בכ-4.5 מיליארד שקל בשנה. לא עשרות ולא מאות מליארדים, ואת הנתון הזה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ לא ששים לספר לנו.

אבל כשניגשים לבדוק על בסיס מה החליטה רשות המיסים שהכנסות המדינה ל"קרן העושר" יעמדו על 200 מיליארד שקלים, מגלים שהיא מבססת את התחזית שלה על המידע שחברות הגז מעבירות לה. נסביר: בכל שנה, חברות הגז מעבירות לרשות המיסים את התחזית שלהן לגבי שורת הרווחים הצפויה להן ממכירות הגז. מתוך מידע זה רשות המיסים חוזה את הרווחים של המדינה. 

מה הבעיה?
ארגון "לובי 99" ניתח את הדוחות והתחזיות של חברות הגז בין השנים 2013 ל-2018, וגילה כי 48 מתוך 49 התחזיות האחרונות של חברות הגז – היו תחזיות שגויות. כלומר: 98 אחוז מהתחזיות היו שגויות, ורק 2 אחוז היו נכונות.

כך, שנה אחר שנה, מבססת רשות המיסים גם את ההערכות שלה שלה על בסיס מידע שהוכח שוב ושוב שהוא לא נכון, אבל משום מה, היא מקבלת אותו כתורה מסיני מחברות הגז, בלי להטיל ספק. קשה למצוא דוגמה מושלמת מזאת לעצימת עיניים.

ברשות המיסים מסבירים, בתגובה לפנייתנו, כי ״תאגידי הנפט והגז מתכננים את השקעותיהם ואת הוצאותיהם העתידיות והם אלו שמכירים למעשה יותר מכל גוף אחר את הפעולות העתידיות שהם מתכננים ואת תוצאותיהן הכספיות״. עוד טוענים שם כי ״לרשות המסים יש מודל תחזית להכנסות המדינה מהיטלים החלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. תחזית זו מסתייעת בסעיפים מסוימים גם בתחזיות התאגידים המפורסמות לציבור אשר עוברות בקרה על ידי אנשי מקצוע טרם פרסומם״. (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

שברון סוגרת את אספקת הגז לחברת החשמל

בתחילת אוקטובר השלימה ענקית האנרגיה העולמית "שברון" את עסקת הרכישה של נובל אנרג׳י. עם ההודעה על השלמת העסקה הפכה שברון להיות השותפה הרשמית במאגרים תמר (25%) ולווייתן (40%). בשני המאגרים שברון צפויה לשמש גם כקבלן הקידוח ומפעילת האסדה.

השותפות במאגר הגז "תמר" (מלבד דלק ונובל אנרג'י) הודיעו כי חתמו עם חברת החשמל על אספקת גז במחיר של עד 4 דולרים ליחידת חום – המחיר הנמוך בישראל. אך לחברת שברון, שנובל אנרג'י נמצאת כעת בבעלותה, הסיכום הזה לא התאים.

כבר בשבוע הראשון שלה בישראל היא הודיעה לחברת החשמל כי אם לא תשלם את המחיר ששברון דורשת – היא תסגור לה את אספקת הגז. במכתב ששיגרה שברון לחברת החשמל, היא הודיעה כי היא תספק לחברת החשמל את הגז רק לפי מחיר של 6.3 דולרים ליחידת חום.

להתנהלות הזאת קראה חברת החשמל: "הפרה חריגה וקיצונית של חוק התחרות על ידי נובל אנרג'י, העולות כדי עבירה פלילית".

יובל שטייניץ שר האנרגיה (צילום: שלומי אמסלם, ויקימדיה)

העלויות האלו בסוף יתגלגו אלינו האזרחים, שישלמו מחיר גבוה יותר על חשמל. זו אותה חברת שברון שרה"מ נתניהו בירך בגאווה על כניסתה לישראל, והבטיח כי תביא "מאות המיליארדים" לאזרחים.

נתניהו קיבל החלטות נכונות, אבל לטובת "חברת האנרגיה האנושית"

כשבוע לאחר כניסתה הרשמית של שברון לישראל אמר רה"מ נתניהו במהלך נאום בכנסת: "כשאבק התעמולה ישקע כפי שהוא קורה כל פעם אחרי ויכוח כזה על הגז, יתברר שדווקא בזמנים הקשים הללו – קיבלנו את ההחלטות הנכונות. הן בכלכלה, והן באנרגיה…".

ייתכן שרה"מ נתניהו אכן צודק – הממשלה באמת קיבלה החלטות נכונות, פשוט לא בשבילנו. הממשלה קיבלה החלטות נכונות עבור שברון, שאכן תוציא מיליארדים ממאגרי הגז שלנו – אבל אנחנו נרוויח מהם הרבה פחות. 

עד כה גם המספרים מראים שזה המצב: אזרחי ישראל משלמים מחיר מהגבוהים מבין המדינות המייצרות גז, וגם יותר מאשר מדינות רבות שתלויות בייבוא גז, כך לפי דו"ח של איגוד הגז הבינלאומי. גם יו"ר רשות החשמל יפתח רון טל יצא במתקפה נגד ההתנהלות של שברון ושל חברת דלק של תנובה וטעם בראיון בגלובס כי: "ההסכם הזה הפך עם השנים להיות הסכם יקר, לא רק בקנה מידה ישראלי – הוא בין היקרים בעולם. אנחנו משלמים היום מעל 6.3 דולר ליחידת חום, כשהממוצע העולמי כיום הוא סביב 4 דולר". 

כמה ימים אחרי העימות החזיתי בין שברון לחברת החשמל, פרסמה שברון, עוד מודעה כחלק מהקמפיין שליווה את כניסתה לישראל, בה היא מגדירה את עצמה כחברה ש"'שמה את טובתם של האזרחים בראש", ומכנה את עצמה "חברת האנרגיה האנושית". אנחנו נקווה שהכניסה הסוערת שלה לישראל היא לא סימן מבשר רע לבאות. 

חברת אנרגיה אנושית. המודעה שפרסמה ״שברון״ בדה מרקר (צילום מסך)

איך זה משפיע עליך (אזמ״ע)?

כאשר מקבלי ההחלטות ומשרדי הממשלה משתפים פעולה עם ההערכות מנופחות להכנסות ממאגרי הגז, ולא נוקטים פעולה נגד תאגיד זר שמנסה להכריח אותנו לקנות ממנו ביוקר – העלות מתגלגלת אלינו הצרכנים. במקרה הזה, החשמל שלנו עולה לנו יותר. הבעיה היא לא רק חברת שברון, אלא הרגולטורים ומקבלי ההחלטות במדינה שלנו, שמאפשרים לה להתנהל בצורה הזאת, בלי לנקוט כלפיה בסנקציות.

גם אם פוטנציאל הרווח ממאגרי הגז ככל הנראה נמוך מההערכות, במצב הנוכחי, הרווחים הגדולים מהמשאב הטבעי שבבעלותנו הולכים לחשבון הבנק של הטייקונים בעלי חברות הגז. וכך, הכסף שהיה יכול להגיע לחינוך ולבריאות של אזרחי ישראל, ולעזור בהתמודדות עם משבר הקורונה – יגיע לחברות הגז ולא לאזרחים.

תגובות

חברת שברון המחזיקה גם בנובל אנרג׳י:

"שברון המשיכה לספק גז לחברת חשמל בהתאם להסכמים מסחריים תקפים וקיימים. חברת שברון שמחה להיות שותפה למדינת ישראל כדי לתמוך באסטרטגיה שלה לפיתוח משאבי הטבע שלה לטובת המדינה. אנחנו נמצאים בתחילת דרכנו בישראל. תוך כדי בניית מערכות היחסים שלנו עם בעלי העניין בארץ, אנחנו בטוחים שהם יווכחו, ששברון מחויבת לבניית אמון ומערכות יחסים הדדיות ומועילות. אנחנו מצפים לבניית מערכות היחסים הללו בימים ובשבועות הקרובים.

"שברון מאמינה בקדושת חוזים, תכבד את ההתחייבויות המסחריות שלה, ותפעל לפי כל דין במדינת ישראל כפי שאנחנו פועלים בכל מקום בו יש לנו נוכחות. עם יותר מ-141 שנות פעילות, אנחנו מכירים בערכה של שותפות. אנחנו יוצרים מערכות יחסים הדדיות ומועילות ארוכות טווח ובכוונתנו לעשות כך בישראל".

תגובתה המלאה של רשות המיסים: 

״דוחות המס שתאגידי הנפט והגז מגישים לרשות המסים הם לגבי התוצאות הכספיות של שנים קודמות ואין בהם תחזית לשנים הבאות.

״תאגידי הנפט והגז מתכננים את השקעותיהם ואת הוצאותיהם העתידיות והם אלו שמכירים למעשה יותר מכל גוף אחר את הפעולות העתידיות שהם מתכננים ואת תוצאותיהן הכספיות. תחזיות אלו מפורסמות לציבור ע"י תאגידי הנפט והגז הנסחרים בבורסה לני"ע בת"א. לרשות המסים יש מודל תחזית להכנסות המדינה מהיטלים החלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. תחזית זו מסתייעת בסעיפים מסוימים גם בתחזיות התאגידים המפורסמות לציבור אשר עוברות בקרה ע"י אנשי מקצוע טרם פרסומם.

״נדגיש כי רשות המסים מעדכנת את תחזית ההכנסות מהיטלים כל אימת שנוסף מידע חדש הרלוונטי לתחזית, לדוגמה תחזית עדכנית של גוף בינלאומי מוסמך באשר למחירי נפט וגז עתידיים, או באשר להיקפי ההוצאות וההשקעות העתידות במיזמי הנפט והגז״.

ממשרד רה"מ לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לכתב דרור גורני [email protected]

"חצו קו אדום": הממשלה תטיל קנס על מפעילי אסדת לוויתן

חברת נובל ארג'י מנעה מהמשרד להגנת הסביבה לפקח כראוי על פליטות גזים מזהמים מאסדת לווייתן – ועל כן תיקנס. "הם חיבלו ביכולת שלנו לתת מידע לציבור. אנחנו רגולטור – לא חברים שלהם", הבהירו במשרד להגנת הסביבה. בנוסף, הפעלה תכופה של אמצעי חירום מעידה, לטענת המשרד, על תקלה באסדת הגז – "מאוד מוטרדים, נמשיך לחקור"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

המשרד להגנת הסביבה ישית קנס על חברת נובל אנרג'י, מפעילת אסדת לוויתן, על כך שחרגה מהתנאים למניעת זיהום אוויר. על פי המשרד להגנת הסביבה, החברה התעכבה ללא סיבה בחיבור המכשירים הנחוצים למדידת הזיהום, התעלמה מבקשות הממשלה ובכך חיבלה ביכולתם של אנשי המשרד לפקח על הנושא.

"העיכוב של נובל אנרג'י הוא מבחינתנו קו אדום", אמרה ל"שקוף" סמנכ"לית תעשיות במשרד להגנת הסביבה שולי נזר. "הסבלנות שלנו פקעה. אנחנו רגולטור, אנחנו לא חברים שלהם, אנחנו משרתים את הציבור – והם חיבלו ביכולת שלנו לתת לו מידע".

"הפרה חמורה"

לפי תחקיר "שקוף", שמלווה את המאבק סביב אסדת לוויתן מאז הקמתה, למשרד להגנת הסביבה אין כלים מספקים לפיקוח על מידת הזיהום הנפלטת מאסדת לווייתן. הכלים שעומדים לרשותו לצורך הפיקוח תלויים בכך שנובל אנרג'י תתקין את המכשירים הנחוצים על האסדה ותשתף את המשרד במדידת הזיהום.

אחד המכשירים העיקריים הוא לפיד לשריפת גזים המותקן על האסדה. מטרתו היא לצמצם פליטת מזהמים לאוויר בעת תקלה וניתן להשתמש בו רק בעת פעילות לא שגרתית. על פי החוק, על נובל אנרג'י לשדר את נתוניה למשרד להגנת הסביבה בשידור ישיר דרך אתר אינטרנט ייעודי. 

אסדת לוויתן. צילום: ענבל בן יעקב

אסדת לוויתן. מפעיליה פוגעים בפיקוח על הזיהום (צילום: ענבל בן יעקב)

כתבות קודמות בתחקיר "שקוף" על אסדת לווייתן":

מערכת ההפעלה של הלפיד מורכבת ממצלמות וידאו המקליטות את הלהבה היוצאת מהלפיד, וכן ממכשירי מדידה של כמות הגזים המוזרמת אליו. לדברי המשרד להגנת הסביבה – נובל אנרג'י עיכבה את העברת הנתונים לאתר האינטרנט של המשרד, וכן את חיבור נתוני הזיהום לבסיס נתונים ארצי. 

הלפיד אסדת לוויתן צילום ענבל בן יעקב

בעקבות שתי ההפרות הללו, המשרד יטיל על החברה עיצומים כספיים שסכומם טרם נקבע. "על אף שמדובר בעבירה טכנית – מבחינתנו זו הפרה חמורה, מכיוון שהיא הקשתה עלינו לפקח", הסבירה נזר מהמשרד להגנת הסביבה. "היכולת שלנו להרגיע את הציבור ולשקף לו את המצב האמיתי תלויה בחיבור למכשירים האלה. ברגע שנובל לא עמדו בלוחות הזמנים – הם חיבלו ביכולת שלנו לתת מידע לציבור".

לדבריה, "נובל אנרג'י לא עמדו בלוחות הזמנים, למרות שהיה להם זמן היערכות ושלא הייתה שום מניעה שיצליחו לעשות את זה. הפיקוח הדיגיטלי קריטי עבורנו. האסדה נמצאת 10 ק"מ מהחוף, זה לא מפעל שאפשר להגיע אליו פיזית בקלות ולוודא שהכל בסדר".

שולי נזר, סמנכלית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה (צילום: רפי קוץ, לשכת העיתונות הממשלתית)

נזר הוסיפה כי התפרצות נגיף הקורונה הפכה את הצורך בשיתוף פעולה מצד מעצמת הגז להכרחי. "העיכוב הפך למשמעותי אפילו יותר מרגע שנכנסנו לתקופת הקורונה. לא היינו יכולים לעלות בכלל על האסדה, והחשיבות של הפיקוח הדיגטילי עלתה פי כמה".

הלפיד בוער: "סימן שיש באסדה בעיה"

לשאלה האם המשרד פנה לנובל אנרג'י טרם הוטל הקנס. השיבה נזר כי "פנינו לנובל אנרג'י לפני שהחלטנו להטיל עליהם קנס, היינו בשיח איתם וביקשנו למהר, אבל הם בחרו לא לעשות את מה שנדרש. הסבלנות שלנו פקעה. אנחנו רגולטור, אנחנו לא חברים שלהם, אנחנו משרתים את הציבור. להם יש הוראה בהיתר והם צריכים לעמוד בה. זו לא תכנית כבקשתך".

סכום העיצום הכספי שהמשרד להגנת הסביבה יכול להטיל על נובל אנרג'י בהתאם לחוק אוויר נקי יכול להגיע למיליוני שקלים. נציין כי רק לפני שלושה חודשים הטיל המשרד להגנת הסביבה קנס של 2.2 מיליון ש"ח על מפעל "תדביק" שחרג מהוראות היתר הפליטה שלו.

מבחינת המשרד להגנת הסביבה, החריגות של נובל אנרג'י לא מסתכמות רק בעיכובים. מאז תחילת הפעלתה של האסדה בינואר, התרחשו בה תקלות שהובילו להפעלה תכופה של הלפיד – כ-35 פעמים. "אנחנו מאוד מוטרדים מתדירות הפעלות הלפיד", הודתה נזר. "על פי הנתונים הרשמיים שקיבלנו מנובל לפני הפעלת האסדה – הפעלת הלפיד הייתה צריכה להיות נדירה. אבל מאז ינואר היו עשרות הפעלות לפיד, כל כמה ימים".

על מנת לברר את הנושא, הודיעו במשרד כי יפתחו בחקירת הנושא ויפרסמו את ההחלטה לציבור. "משמעות ההפעלה התכופה היא שיש באסדה בעיה", ציינה נזר, "מעבר לכך, השריפה הזו של הגזים בלפיד גם מייצרת זיהום אוויר בעצמה".

מה לגבי הניטור הרציף מהארובות?

בפרק קודם בתחקיר אסדת לווייתן, חשפנו כי מערכות הניטור הרציף של ארובות האסדה שהיו אמורות, לפי תנאי היתר הפליטה, להיות מותקנות עד לתאריך 30.3.2020  – טרם הותקנו. נתוני הניטור הרציף מהארובות אמורים להיות חשופים לציבור. 

אסדת גז. מכשירי הניטור על הארובות עדיין לא הותקנו

המשרד להגנת הסביבה ונובל אנרג'י האשימו את תקופת הקורונה שגרמה לעיכוב, אך לא ברור מדוע מכשירי הניטור לא הותקנו עוד קודם לכן. היעדרם של מכשירי הניטור הינו גם פגיעה ביכולת של המשרד להגנת הסביבה לפקח כראוי על הפליטות מאסדת לווייתן. 

מבדיקה עדכנית מול המשרד, התברר כי מכשירי הניטור על הארובות עדיין לא הותקנו. עקב משבר הקורונה, הממשלה העניקה לנובל אנרג'י אורכה להתקנת המכשירים, ועליה לסיים את ההתקנה עד ל-1.7.2020.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

אזמ"ע? (איך זה משפיע עליך?): פיקוח ואכיפה איכותיים של הממשלה על האסדה נועדו להגן על אזרחי ישראל מחשיפה לזיהום אוויר. ככל שהמשרד להגנת הסביבה נוקט בצעדי אכיפה כלפי החברות המזהמות ודואג להטיל עליהן סנקציות משמעותיות כשהן פוגעות בציבור – קטנים הסיכויים שבריאותנו תיפגע עקב זיהום אוויר. 

מעש"י? (מה עושים כדי שיתוקן?): אנחנו ב"שקוף" נמשיך לעקוב אחרי הנושא ולבדוק האם המשרד ממשיך לאכוף את תנאי היתר הפליטה של אסדת לווייתן. בנוסף, נוודא בתחילת חודש יולי האם חברת נובל אנרג'י כבר התקינה את מכשירי ניטור האוויר על הארובות, שנתוניהם אמורים להיות חשופים לציבור. 

*

תגובת "נובל אנרג'י":

"לאורך העבודות על פיתוח לוויתן ומיום שהחלה הפקת הגז הטבעי ממנו לא ארע ולו מקרה אחד שבו נגרם נזק סביבתי. נובל אנרג׳י מחוייבת ועומדת בכל דין ובכל דרישות ההיתרים השונים שהוענקו לה על ידי המשרד להגנת הסביבה. אנחנו לומדים את המכתב שנשלח על ידי המשרד ושוקלים את צעדינו להמשך. אנחנו ממשיכים להתמקד באספקה בטוחה ואמינה של גז טבעי נקי לשוק המקומי והאיזורי".

תגובת יו"ר עמותת "שומרי הבית", יוני ספיר:

"אנו מברכים על מהלך האכיפה של המשרד להגנת הסביבה. יש לטפל ביד קשה במזהמים ובמפרי תקנות. יחד עם זאת, הודעת המשרד עמומה ולא מפורשת- האם מדובר בהשתת סנקציה פלילית כנגד מנהלי החברה? האם מדובר בקנס? אם כן, מה היקפו? האם מדובר בהשבתת האסדה עד למילוי הוראה מסוימת? הציבור, למוד ניסיון מר מול חברות הגז, דורש שקיפות מוחלטת. לצערי, אך למחרת אירוע הדלקת הלפיד במוצ"ש האחרון, קיבלנו את הודעת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה כי בקשתנו לחשיפת תחקירי אירועי הלפיד תידחה ב- 60 יום נוספים, כך שנקבל התייחסות לבקשה פשוטה זו ביחס לנתונים שנמצאים בידי המשרד, רק בחלוף כחצי שנה ממועד הגשתה. לזה איננו קוראים שקיפות. מחד, אנו מחזקים את ידי המשרד כשהוא פועל נכונה. מאידך, אנו מצפים לראות מהלכים אמיצים, נחושים ושקופים, לרווחת הציבור הישראלי כולו".

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

סומכים על נובל אנרג'י: הממשלה לא בודקת עד כמה אסדת לוויתן מזהמת

המשרד להגנת הסביבה קבע כי לאסדת לוויתן מותר לפלוט בשנה 121 ק"ג של בנזן, חומר מסרטן, ועוד 20 טון של חומרים מזהמים אחרים. איך המשרד יודע כמה חומרים נפלטים מהאסדה? במשרד סומכים רק על הדיווחים המעטים של נובל אנרג'י, שכבר מסרה נתונים שקריים בעבר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

מי מוודא שאסדת הגז לוויתן לא מזהמת את האוויר סביבה מעבר למותר? תחקיר "שקוף", שמלווה את המאבק סביב האסדה מאז הקמתה, מגלה כעת שלמשרד להגנת הסביבה לא בודק האם כמות הרעלים שנפלטים מהאסדה עומדים בתקן או שהם מזהמים יתר על המידה. במשרד פשוט סומכים על חברת נובל אנרג'י שתגיד את האמת.

האם מוניטין העבר של החברה מצדיק את האמון הזה? לא ממש. המשרד להגנת הסביבה כבר גילה זאת בעבר: בפעילות אסדת תמר, נובל אנרג'י דיווחה לו על מימדי זיהום רחוקים מאוד מהאמת. אבל משום מה נציגי הציבור שלנו מסתפקים בביקורות שחברה מסחרית מממנת לעצמה.

נובל אנרג'י צריכה לדווח על עצמה

נתחיל מההתחלה: כדי שמפעל הפולט מזהמים לאוויר כמו אסדת לווייתן יוכל להתחיל לפעול, עליו לקבל "היתר פליטה" מהמשרד להגנת הסביבה. ההיתר מגדיר את כמות החומרים המזהמים שמותר למפעל לפלוט לאוויר, את דרכי הפיקוח והבקרה של המשרד להגנת הסביבה על המפעל, ועוד. החובה לקבלת היתר פליטה מעוגנת בחוק אוויר נקי מ-2008. 

אסדת לוויתן החלה לפעול בתחילת 2020. על פי היתר הפליטה, לאסדה מותר לפלוט לאוויר בשנה 20 טון של מזהמים מסוג NMVOC (מזהמים אורגניים נדיפים שאינם מתאן) ו-121 ק"ג של החומר המסרטן בנזן.

הדרכים המרכזיות שנקבעו בהיתר הפליטה למדידת כמות הפליטות מהאסדה הן דיגום יומי של כלל הפליטות מארובות האסדה, ודיגום אחת לשבועיים של כמות החומר המסרטן בנזן באוויר סביב האסדה. נשמע טוב נכון? אל תמהרו לשמוח: מי שאחראי על שיטת הפיקוח האלו היא חברה חיצונית, במימון נובל אנרג'י. במילים אחרות, נובל אנרג'י היא זו שמדווחת למשרד על הפליטות בעצמה.

סיבה טובה לחשוד

כפי שניתן להבין, הדיגום באחריות נובל אנרג'י, כך שהחברה תוכל להיערך לקראתו בהתאם ואולי גם תנסה להשפיע על תוצאותיו. יש לה מוטיבציה ברורה שלא "להיתפס" בפליטות חריגות, כיוון שלמשרד להגנת הסביבה יש יכולת להטיל סנקציות במקרים כאלה. 

אסדת גז לוויתן. חשש שבדיקות הפתע יהיו מתואמות עם המפעילים – ולכן לא אפקטיביות

קשה מאוד לסמוך על פיקוח שכזה, שתלוי ביושרתם של אנשי החברה. גופים מזהמים כבר רימו את המשרד בעבר. בתשובה לשאלה האם דיגום ידוע מראש יהיה יעיל, נראה כי המשרד לא מתרגש: "חברת נובל – כמו כל חברה אחרת – מחוייבת לבצע דיגומים כאשר הפעילות בה היא פעילות שגרתית. הנחת היסוד שלנו, כמו של כל רגולטור אחר, היא שהגופים שמחוייבים לבצע את הדרישות הסביבתיות מבצעים אותן לפי הנהלים המחייבים".

האם נובל אנרג'י הוכיחה את עצמה בעבר כאמינה? להפך. ב-2016 התגלה כי נובל אנרג'י העבירה למשרד להגנת הסביבה נתונים שקריים בנוגע לתחזית כמות הפליטות לאוויר של אסדת תמר. לפי הצהרות החברה, האסדה הייתה אמורה לפלוט 38 טונות (עמ' 99) של חומרים מזהמים בשנה, אולם בדו"ח הממשלתי באותה שנה התברר כי הפליטות של תרכובות אלו עמדו על לא פחות מ-1,160 טונות בשנה

גם ביחס לאסדת לוויתן החברה כבר סיפקה למשרד בעבר נתונים לא אמינים. בסוף 2018 המשרד דחה את טיוטת היתר הפליטה של החברה בשל כך והיא נאלצה להגיש טיוטת היתר פליטה חדשה – עניין שעלותו מסתכמת במאות אלפי שקלים. 

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין. "הנחת היסוד היא השכופים מבצעים את הבדיקות לפי הנהלים"

"השתלשלות העניינים במסגרתה דרישות חוזרות של המשרד להצגת מידע מהימן מביאות לשינוי מהותי במספר רכיבי הציוד הנכללים בבקשה (…) מעלה תהיות קשות לגבי אמינות כלל הנתונים בבקשה להיתר הפליטה", הסבירו אז במשרד.

לכל אלה מתווספות טענות שונות של ארגון המחאה הסביבתית "שומרי הבית", לגבי התנהלות בעייתית ומוזרה של החברה. את הטענות פירטנו בכתבה קודמת בנושא. נציין גם כי נובל אנרג'י בוחרת להתעלם מרוב השאלות ש"שקוף" מפנה אליה.

יש דרך אחרת – ניטור רציף

הדרך האידיאלית לבדיקת כמות החומרים המזהמים הנפלטת מהאסדה, היא הצבת מכשירי ניטור אוויר על האסדה, מכשירים שיודעים למדוד את כמות הגזים המזהמים הנפלטת מהאסדה. אך הדרך הזו לא יושמה, וכל עוד לא מתבצע ניטור כזה – איננו יכולים לדעת מה היא כמות הפליטות המדויקת מהאסדה.

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י. ניטור רציף לבדיקת הזהום היה צריך לפעול עד סוף מרץ

במקום ניטור רציף, המשרד בחר לבחור בשיטת דיגום המספקת מידע חלקי בלבד על כמות הפליטות. "דיגום תקופתי אינו חלופה לניטור רציף, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר באופרציה חדשה יחסית למשק הישראלי, בשנים הראשונות לתפעול המתקן", הבהירה המדענית הראשית לשעבר במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סיניה נתניהו.

ארגוני סביבה כמו "שומרי הבית" נלחמו על הצבת ניטור רציף לחומרים מזהמים מול המשרד להגנת הסביבה, שם קיבלו את הבקשה באופן חלקי בלבד. בהיתר הפליטה של לוויתן נקבע שיוצבו מכשירי ניטור על ארובות האסדה – אבל כאלה שינטרו את כמות כלל החומרים הנפלטת מהאסדה (TOC) ולא רק את הכמות של אלה המסוכנים. הניטור היה צריך להתחיל לפעול עד סוף מרץ – אך עד לכתיבת שורות אלו, לא הושלמה המשימה (לטענת המשרד – בגלל הקורונה. אבל מדוע לא קם קודם לכן?). 

שאלנו את נובל אנרג'י ואת המשרד מתי יקום מערך הניטור הרציף על האסדה, אך שני הגורמים בחרו לא לענות.

תגובת נובל אנרג'י

נובל אנרג'י בחרו לענות רק על שאלה אחת מתוך ארבע שאלות שהופנו אליהם.
"כפי שציינו בעבר, כחלק מתפיסתנו הרואה מקום לשקיפות ודיאלוג עם תושבי האזור, סוכם עם מועצת חוף כרמל ואיגוד ערים שרון כרמל על ביצוע ניטור רציף על גבי אסדת לוויתן. זאת מעבר לדרישות הרגולטור שסבר כי אין צורך בדבר וכך גם אנחנו סבורים. 

על אף האמור, יבוצע ניטור באמצעות מערכת שתותאם לתנאים השוררים על האסדה והנתונים ידווחו לאיגוד, שיוכל לפרסם דוחות הנתונים לציבור. יודגש כי מאז שהחלה הפעלת אסדת לוויתן, לא נרשמה אף לא חריגה אחת בתקני איכות האוויר ביבשה כתוצאה מפעילותה וניכר כי איכות האוויר באזור נשמרת.

לעניין הדיגום, בית המשפט קבע בחודש שעבר כי האופן שבו המשרד להגנת הסביבה דורש מנובל לפעול לגבי ביצוע דיגומים באסדה הוא תקין ונכון. נובל פועלת בהתאם להנחיות הרשמיות בנושא".

תגובת המשרד להגנת הסביבה

"המשרד להגנת הסביבה, כמו רגולטורים אחרים בארץ ובעולם, נסמך על הצהרות החברות ונתוניהן, לצורך מעקב אחרי מילוי הדרישות. הדבר אינו שונה מחברות ציבוריות המצהירות על דוחותיהן הכספיים למשקיעים ולרשויות מבלי שאלה ספרו כל שקל בעצמם או לנישומים המספקים דיווחים על הכנסותיהם – וחזקה עליהם כי המספרים שסיפקו נכונים, שכן אחרת מדובר בעבירה. גם במדינות המפותחות ביותר והעשירות ביותר, הרגולטורים לא מייצרים בעצמם את נתוני הפליטה (או נתונים על שימוש, צריכה או תפוקה של חומרים).

"הדרישה של המשרד להגנת הסביבה, כמקובל בדירקטיבה האירופית, היא שאת הדיגומים יבצעו חברות שקיבלו את הסמכתן מהרשות להסמכת מעבדות. עובדה זו מאפשרת ביטחון בעבודה המקצועית ובאמינות הנתונים של מעבדת הדיגום, ומנטרלת כל יכולת השפעה של בעל מקור הפליטה. מובן כי הצהרה לא נכונה מצד חברות עלולה להוביל לקנסות ואף לענישה פלילית.

"הקמת מערך הניטור הרציף על האסדה מתעכבת בשל המגבלות הקשורות בהתפשטות הקורונה. אנו מקווים לחזור בהקדם לשגרה ולביצוע כלל המשימות הקשורות בפיקוח על האסדה. מעבר לכך, את אזור החוף מול האסדה מנטרות שלוש תחנות ניטור שנדרשו מנובל ושלוש תחנות המופעלות על-ידי איגוד ערים כרמל-שרון. כל התחנות מתוחזקות, מתופעלות ומכוילות על-ידי מעבדות מוסמכות. התחנות מספקות מידע רציף על איכות האוויר בחוף.

"הדרישה להתקנת מערכת ניטור רציף על "גדר האסדה" נבחנה ונשקלה על-ידי הממונה במשרד להגנת הסביבה. בשלב זה, התקבלה החלטה לא לדרוש התקנת מערכת, מכיוון שהדרישות הסביבתיות בהיתר הפליטה נקבעו בהתאם לרגולציות רלוונטיות לאסדות ימיות".

אזמ"ע? (איך זה משפיע עליך?): פיקוח איכותי של הממשלה על האסדה נועד להגן על אזרחי ישראל מחשיפה לזיהום אוויר. חלק מהחומרים שנפלטים מהאסדה מסרטנים (בנזן) וחלקם גורמים למחלות נשימתיות שונות. כל עוד המשרד להגנת הסביבה לא יודע לנטר ולפקח אחר כמות הפליטות, תושבי הסביבה מופקרים לידי יושרתה של נובל אנרג'י, שכבר סיפקה בעבר נתונים שקריים.

מעש"י? (מה עושים כדי שיתוקן?): המשרד להגנת הסביבה צריך לדאוג לבדיקות פתע בלתי תלויות, כדי לסמוך על אמינותן. בנוסף, ניטור רציף על האסדה היה מאפשר למשרד לא רק לדעת מה היא כמות החומרים הנפלטת מהאסדה אלא גם להתכונן מראש לכמות החומרים שעלולה להגיע ליבשה, ולפנות יישובים במקרי קיצון מידת הצורך.

אנחנו ב"שקוף" נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בנושא, וכאשר תגיע השעה לבחון מחדש את הניטור הרציף על האסדה אנחנו נדאג להזכיר כמה הוא חשוב לציבור. הישארו מעודכנים. 

שיעור לתלמידים על גז טבעי – בחסות נובל אנרג'י

"תעשיידע" היא עמותה חינוכית של התאחדות התעשיינים, הפועלת בבתי ספר ברחבי הארץ ומעבירה שיעורים וסדנאות בנושאי טכנולוגיה ותעשייה. התורמת הגדולה ביותר של העמותה היא לא אחרת מחברת נובל אנרג'י – המפעילה של אסדת לווייתן. בתחילת דצמבר, שיאו של המאבק הציבורי של תושבי אזור חוף הכרמל בנובל אנרג'י – העבירה "תעשיידע" שיעור לתלמידים בנושא גז טבעי, במהלכו הוקרן סרטון פרסומי של החברה, ושאר השיעור עסק ביתרונותיו של הגז הטבעי. משרד החינוך, האוסר על הקרנת חומרים פרסומיים לתלמידים: "פנינו ל'תעשיידע' בבקשה להסיר באופן מיידי את הסמלים המסחריים מהמצגות"

 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

עמותת "תעשיידע" פועלת בבתי ספר ברחבי הארץ כבר שנים, ומעבירה שיעורים וסדנאות בנושאי טכנולוגיה ותעשייה למאות אלפי תלמידות ותלמידים. פעילותה ממומנת בעשרות מיליוני שקלים ע"י משרד החינוך, וגם על ידי תרומות מחברות שונות. התורמת הגדולה מביניהן – חברת נובל אנרג'י.

לפי מידע שהגיע אל "שקוף", בדצמבר האחרון העבירה "תעשיידע" שיעור לכ-200 תלמידי כיתה ט' בבית ספר "מקיף המעיין" בראשון לציון, בנושא הגז הטבעי ויתרונותיו. במהלך השיעור התלמידים צפו בין היתר בסרטון פרסומת של נובל אנרג'י בנושא הגז, והמסר מהשיעור הוא שתהליך הייצור של הגז הוא: "נקי, יעיל וזול" – נושא שנוי במחלוקת וטעון במיוחד בימים אלה.

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

חברה שנויה במחלוקת

לחברת נובל אנרג'י תדמית ציבורית בעייתית: החברה עומדת בימים אלו במרכזו של מאבק חברתי-סביבתי גדול של תושבים מאזור חוף הכרמל והסביבה, החוששים מזיהום אוויר והשפעות סביבתיות בעייתיות נוספות מאסדת לווייתן, הנמצאת בבעלות החברה. אלפי תושבים מאזורים הסמוכים לאסדה התפנו מבתיהם מחשש לזיהום אוויר, ויצאו להפגין כנגד התנהלות ופעילות חברת נובל אנרג'י, והמשרד להגנת הסביבה.

תושבי אזור חוף הכרמל מתפנים מבתיהם ויוצאים להפגין

לנובל אנרג'י עבר בעייתי גם בהתנהלות מול המשרד להגנת הסביבה, שנאלץ לעכב את פעילות אסדת לווייתן בעקבות אי עמידה בתנאי המשרד. גם בפעילות של המשרד להגנת הסביבה מול אסדת תמר, אסדה נוספת בבעלות החברה, נמצאו כשלים: נובל אנרג'י לא דיווחה על זיהום אוויר חריג מהאסדה.

בדיקת "שקוף" מעלה כי נובל אנרג'י היא התורמת הגדולה ביותר לעמותת "תעשיידע" בשנת 2018. ע"פ הדוח הכספי של העמותה, החברה תרמה ל"תעשיידע" כ-1.4 מיליון ש"ח בשנה זו.

בתקציר התכנית של "תעשיידע" במסגרתה הועבר השיעור לתלמידים, נכתב: "לגז הטבעי יתרונות רבים בהשוואה למשאבים האחרים וביניהם, תהליך ייצור נקי, יעיל וזול". נקי יעיל וזול – הינן בדיוק הנקודות הנמצאות בלב המחלוקת בשיח על הגז בישראל.

אז מה קרה בשיעור?

תלמידות מבית הספר סיפרו ל"שקוף": "באו שני בנים צעירים, אמרו שהם מ'תעשיידע' ופתחו מצגת. הם הראו לנו דבר ראשון סרטון כזה על אסדת תמר והגז הטבעי, אחרי זה העבירו לנו שאלון 'מה זה גז טבעי?' וכמה הוא לא מזהם יחסית לדברים אחרים, אחר כך סתם משחק, ואז הראו עוד סרטון של נובל אנרג'י."

תלמידים שתפסו את הסיטואציה המתרחשת בשיעור כבעייתית, החליטו לצלם את הסרטון שהוקרן להם, והוא הועבר לידי "שקוף". מהסרטון עולה כי התוכן שהוקרן לתלמידים בעייתי. ראשית, הוא נלקח מערוץ היוטיוב של נובל אנרג'י עצמה, מה שמחזק את התחושה שמדובר בסרטון פרסומת. זאת ועוד, כפי שניתן לראות בסרטון, הלוגו של החברה מככב על ראשה של הדמות הראשית לכל אורכו, ובסרטון גם חוזר שמה של החברה מספר פעמים: 'אנחנו בנובל אנרג'י ננסה להסביר לכם את התהליך…'.

לסרטון המלא מערוץ היוטיוב של נובל אנרג'י: לחצו כאן

ע"פ חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2017 בנושא "האיסור הכללי לשלב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך", אין להציג לתלמידי בית ספר פרסומת ישירה, וגם את לוגו החברה, שמה המסחרי ושם המותג.

סרטון פרסומת של נובל אנרג'י שהוקרן לתלמידי כיתה ט'. התמונה מתוך ההקרנה בבית הספר. ניתן לראות את לוגו החברה לכל אורך הסרטון

כמו כן, נראה כי הסרטון מציג מידע מטעה בנוגע לתהליך הפקת הגז בישראל: בסרטון מסופר כי "הגז מוזרם למתקן החופי שם הוא עובר טיפול, משם למערכת חלוקת הגז של מדינת ישראל" – בפועל, הטיפול בגז מתבצע על האסדה בחוף.

האנימציה בסרטון אף היא מטעה: בסרטון ניתן להבין שהאסדה ממוקמת מעל באר הגז, כשבפועל באר הגז ממוקמת כ-120 ק"מ מהחוף, והאסדה בה מתבצע הטיפול בגז נמצאת במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף. עניינים אלה הם מרכזיים במיוחד במאבק של המתנגדים לאסדה, וניתן לקרוא עליהם בהרחבה כאן.

חרף בקשות חוזרות ונשנות מצד "שקוף", עמותת "תעשיידע" לא הסכימה להעביר לידינו את מערך השיעור המלא שהועבר לתלמידי כיתה ט' בחודש זה, אלא רק את הקו הכללי של השיעור.

עדויות נוספות לפעולות של נובל אנרג'י ו"תעשיידע" עם תלמידים

באתר העמותה ובעמוד הפייסבוק שלה, ניתן למצוא עדויות לדוגמאות נוספות לפעילות של "תעשיידע" עם נובל אנרג'י: ב-2015 העמותה הביאה הרצאה של נובל אנרג'י לבית הספר "אלון גינזבורג" ביבנה.

בתמונות באתר העמותה, ניתן לראות מהנדס מנובל אנרג'י עומד מול אודיטוריום מלא תלמידים, כשמאחוריו מסך שעליו מוקרן לוגו ענק של נובל אנרג'י. בעמוד הפייסבוק של "תעשיידע" ניתן למצוא גם פעילות אחרת של נובל אנרג'י עם אלפי תלמידים, אך לא ברור לאילו בתי ספר הועברה הפעילות.

הרצאה של נובל אנרג'י מ-2015 בבית הספר אלון-גינזבורג ביבנה

נובל אנרג'י ביריד מגמות של "תעשיידע"

"תעשיידע": התקשרויות בשווי עשרות מיליוני שקלים עם משרד החינוך

"תעשיידע" מעבירה פעילויות חינוכיות בבתי ספר בנושאי טכנולוגיה ותעשייה במשך שנים, באישור משרד החינוך.
תחקיר של טלי חרותי-סובר מדהמרקר, חשף התנהלות תמוהה בעמותת "תעשיידע" ותקציבים מנופחים למדי שמעביר משרד החינוך לעמותה: מסתבר ש"תעשיידע", שהייתה עמותה עם מחזור כספי לא גדול במיוחד עד 2016, התחילה לקבל עשרות מיליוני שקלים בשנה ממשרד החינוך.

מדוע? מפני שהעמותה הוכרזה ב-2016 כ"ספק יחיד" של המשרד – כלומר, המשרד שכר את שירותי העמותה ללא תחרות מול עמותות אחרות שיכולות להציע שירותים דומים.

ב-2017, משרד החינוך פרסם מרכז בו השתתפו עמותות נוספות, אך "תעשיידע" זכתה בו: ע"פ תקירה של סובר, המרכז נתפר למידותיה של "תעשיידע".

גם היום משרד החינוך ממשיך את ההתקשרות עם העמותה, ואך העביר לה כ-40 מיליון ש"ח עבור פעילות בשנת הלימודים 2018, ועבור שנת הלימודים הנוכחית הסכום כבר קפץ ל-66 מיליון ש"ח.

חכמים בדיעבד

פנינו למשרד החינוך בנושא, והצגנו בפניו את החומרים שהועברו בשיעור. ממשרד החינוך נמסר כי הוא אוסר על שילוב פרסומת מסחרית בבתי הספר, וכי לנוכח החומרים שהובאו בפניו, הוא פנה לגוף האחראי "תעשיידע" בבקשה להסיר באופן מידי את הסמלים המסחריים.

מנכ"ל "תעשיידע", דן פרת, מסר בתגובה לפניית "שקוף" בנושא: "אם היינו יותר 'חכמים', במרכאות, אולי היינו באים לבתי הספר ואומרים להם שעכשיו כשנובל מקבלת תקשורת שלילית בעיתונים, אנחנו לא צריכים לעשות תכניות על גז טבעי ועל אנרגיה בישראל בבית הספר. מצד שני, אני חושב שאם היינו מורידים את כל הסדנאות לחודש דצמבר – הייתי חושד בעצמי שיש לי משהו להסתיר, או שאני עושה משהו לא בסדר".

עוד הוסיף: "חשוב לי להבהיר: זה לא שנובל התקשרו אלינו ואמרו לנו שהם בצרה ושהם צריכים עזרה עם דעת הקהל. התכנים האלה פותחו והופעלו קודם לכן כחלק מתכנית על משק האנרגיה בישראל. ההתייחסות לגז הטבעי היא מהפן הטכנולוגי, והתכנים אינם נוקטים עמדה בנושאים סביבתיים. ב"תעשיידע" אנחנו מביאים נושאים שאנחנו יודעים שמתנהלים סביבם ויכוחים והבחירה שלנו היא כן לגעת בהם, אבל מהזוית שלנו – יציאה החוצה אל העולם האמיתי בו המדע והטכנולוגיה מקבלים משמעות פרקטית ומעשית. יש המון שאלות מורכבות ואנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו וכך נעשה גם במקרה הזה".

מחברת נובל אנרג'י נמסר: "נובל אנרג'י גאה לתמוך בפרוייקט החינוכי שמובילה תעשיידע, שמטרתו לקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל.
יצויין כי נובל תומכת בפרויקט מזה שש שנים והתכנים המועברים במסגרתו כוללים חשיפת העשרה לכל סוגי האנרגיה החל מדלקים פוסייליים וכלה באנרגיות מתחדשות, והם גובשו על ידי הצוות המקצועי של תעשיידע ומועברים על ידו.
התמיכה בתעשיידע נעשית במסגרת פעילות ההשקעה בקהילה של החברה אשר שמה לעצמה מטרה לקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל ותוך כדי כך לסייע בבניית כוח עבודה מקצועי-ישראלי לתעשיית הגז הטבעי המתפתחת בארץ".

מבית הספר "מקיף המעיין" בראשון לציון, נמסר: "הפעילות התקיימה במסגרת תוכנית "תעשיידע" הפועלת תחת פיקוח משרד החינוך".