פוסטים

חשיפה ראשונה: הוצאות משרד מבקר המדינה

לאחר שנת עיכוב משרד מבקר המדינה מפרסם לראשונה, לבקשת שקוף, את דו"ח ההתקשרויות לשנת 2018: 314 אלף שקל על ביקורת פנים, 100 אלף להגנה על חושפי שחיתות. כ-43 אלף שקל על הפקת הפודקאסט 'בעין הביקורת' ו-11,301 שקלים על עטים כחולים. השלב הבא – פרסום יזום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אחת השאלות שמעניינות אותנו ב'שקוף' יותר מכל היא: האם משרד המבקר שקוף? במסגרת הבדיקה בתחקיר מבקר המדינה על השקיפות במשרד מצאנו שהוא מעולם לא פרסם את דו"ח ההתקשרויות שלו, בשונה משאר משרדי הממשלה. לכן, ביקשנו לפני כשנה את פירוט התקשרויות לשנת 2018. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

כעת, תהליך שהחל עוד בזמן כהונת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מסתיים היום עם מתניהו אנגלמן. הבשורה האמיתית תגיע שהרכישות של המבקר יפורסמו באופן שוטף. ממשרד המבקר מסרו שהנושא יבחן. אנחנו בכל מקרה כבר הגשנו בקשת חופש מידע נוספת.

הכסף הגדול – שיפוצים של חברת 'סולל בונה'

ההוצאה הגבוהה ביותר לספק בשנת 2018 הייתה לחברת סולל בונה שמתחזקת את המבנה החדש של משרד מבקר המדינה בקריית הלאום בקצת יותר מארבעה מיליון שקלים. מלם מערכות סיפקה שירותי תוכנה בקצת פחות מארבעה מיליון שקל וחברת נס בכשלושה מיליון שקל. חברת מיקדן תחזקה את לשכת המבקר בת"א בעלות של כ-2.6 מיליון שקלים. 

עוד עולה מרשימת ההתקשרויות: עובדי מבקר המדינה קיבלו כרטיסי '10 ביס' בסכום מצטבר של כ-2 מיליון שקלים. בהתחשב בכך שבמשרד עבדו 558 עובדים באותה שנה מדובר בממוצע של 304 שקלים לעובד בחודש. הוצאות הדלק במשרד המבקר הגיעו כמעט לחצי מיליון שקלים באותה שנה.

משרד מבקר המדינה. יותר מ-4 מיליון שקלים לתחזוק המבנה (צילום: יוסי זמיר)

בזק, מדיה – וגם חושפי שחיתויות

בזק קיבלה 475 אלף שקל על אחזקת קווי תקשורת. משרד רואי חשבון רוזנבלום, הולצמן קיבל 314 אלף שקל על ביקורת הפנים שהתקציר שלה פורסם באתר; יפעת שירותי מדיה – 282 אלף שקל; וטאסק יעוץ ואסטרטגיה 240 אלף שקל על בניית מתודולוגית בקרה.

משרד רואי החשבון ע. בן דוד ושות ביקר את הדו"ח הכספי של המשרד בסכום של כ-135 אלף שקל. בנוסף,חברה שפרטיה הוסתרו סיפקה ייעוץ בסך של כ-100 אלף שקל לחושפי שחיתות.

הפקות משרד המבקר

בשנת 2018 הפיקה חברת איסתא 'יום לשוויון מגדרי' בסך של כ-92 אלף שקל. איסתא גם הפיקה את כנס יורסאי של דור העתיד של מבקרי המדינה בסך של יותר מ-780 אלף שקל. חברת אודיו, רדיו אונליין הפיקה למשרד את הפודקאסט, ב'עין הביקורת' בסך של 43 אלף שקל. 

בשולי התקציב: רכב ממוגן ירי ועטים כחולים 

עוד בהוצאות לשנת 2018: כ-15 אלף שקל להסעה ברכב ממוגן ירי; 11,301 שקל הוציאו במשרד על עטים כחולים. בהנחה שכל עט עלה שבעה שקלים מדובר בשלושה עטים בממוצע לשנה לעובדת או עובד.

לקובץ המלא: מוזמנים להוריד את קובץ ההתקשרויות המלא ולספר לנו מה מצאתן

נדגיש כי מטעמי חשאיות ואבטחת מידע הקובץ חלקי

הקובץ שנמסר לנו אינו שלם. במשרד מבקר המדינה הסירו כמה סעיפים שעונים להגדרות הבאות: 

א. סכומי התקשרות הנוגעים לשירותי אבטחה במשרד מטעמי ביטחון. 

ב. פרטים מזהים הנוגעים לשמות/סוגי/דגמי מערכות המחשוב בהן נעשה שימוש במשרד משיקולי אבטחת מידע.

ג. שמות מתחקרי סיווג בטחוני שהערך הציבורי בפרסומם מועט ואילו הפרסום, לדברי המבקר, עשוי להסב נזק.

הפננו שאלות הבהרה בנוגע לסעיפי ההוצאות שציינו, במשרד המבקר בחרו שלא לפרט.

כל עוד לא יוכח אחרת – אנחנו סומכים על המבקר, ומאמינים כי שקיפות כזו רק תגביר את האמון במוסד הכל כך חשוב הזה שמשפר את חיינו

אף אחד לא דאג לגבות מראש הממשלה 300 אלף דולר ו"שתיים-שלוש חליפות" שהתקבלו ללא אישור 

חצי שנה חלפה מאז קבעה ועדת ההיתרים כי על ראש הממשלה להחזיר כסף ומתנות שקיבל ללא היתר מבעלי הון המקורבים לו. בעודנו מחכים לתשובות הגורמים האחראים על הטיפול בנושא – הודיע מבקר המדינה כי אישר לנתניהו לקחת הלוואה כדי להשיב את החוב ולממן את הגנתו המשפטית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"על ראש הממשלה להשיב אפוא את הסכומים האמורים תוך המצאת אסמכתאות, להנחת דעתם של מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה ולפי לוח זמנים שייקבעו". כך כתבה  ועדת ההיתרים בפברואר לאחר שלמדה כי רה"מ בנימין נתניהו קיבל 300 אלף דולר מבן דודו ושותפו העסקי נתן מיליקובסקי, מבלי לקבל על כך אישור. 

בהחלטתה, הוועדה גם הצביעה על שומרי הסף האחראים להחזרת הכספים: מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה. פנינו בתחילת השבוע לשניהם וביקשנו לדעת אם הגיעו להסכמה עם נתניהו על השבת הכסף, או האם בכלל פנו אליו. במשרד המשפטים העבירו את האחריות למבקר המדינה ומסרו: "כפי שנאמר בסעיף 11 ל'כללי ועדת אשר', מבקר המדינה אחראי על אכיפת הכללים".

תשובת מבקר המדינה התקבלה בדיוק בשעת הדד ליין וכללה את מה שכבר למדנו אתמול: אישרתי לרה"מ לקחת הלוואה כדי לכסות את החוב שלו. בתגובתו טוען המבקר כי לאחרונה התקבלה הבקשה עם פרטי ההלוואה המבוקשת – ולאחר בדיקה היא אושרה. כלומר: אושרה הלוואה מבעל הון אחד (ספנסר פרטרידג') בשביל להחזיר כסף שהתקבל מבלי אישור מבעל הון אחר (נתן מיליקובסקי).

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן

שאלנו גם מתי התקבלה הבקשה ומה פרטי ההלוואה. משם נמסר: "פרטי ההלוואה נמסרו למבקר המדינה כחלק ממידע אשר ידווח במסגרת הצהרת הון – שלגביה חל איסור על מבקר המדינה לחשוף כל פרט בלי לקבל את הסכמת השר הנוגע לעניין. על מנת לקבל את הפרטים המבוקשים יש לפנות ללשכת רה"מ". 

המשמעות: לא נוכל לדעת מהן פרטי ההלוואה ואפילו מתי נמסרה הבקשה באופן רשמי.

התגובה המלאה של מבקר המדינה

"מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא אישר עקרונית לראש הממשלה בנימין נתניהו את קבלת ההלוואה, תוך התנייה שההלוואה תינתן בתנאי השוק, עריכת הסדר ניגוד עניינים בתיאום עם היועמ"ש לממשלה (הטעות במקור – ע.ב.), וכן דיווח בהצהרת ההון השנתית. 

לאחרונה, העבירו פרקליטי ראש הממשלה את הסכם ההלוואה בין רה"מ למלווה, וכן את הסכם המשכון הנלווה להסכם. במסגרת העברת המסמכים ציינו פרקליטי רה"מ, כי ההלוואה מיועדת לכיסוי הוצאותיו המשפטיות של רה"מ, וכן למימון הסכומים אותם הוא אמור להשיב למר מליקובסקי, בהתאם לפרטים שמסר ליועץ המשפטי לממשלה. עם קבלת המסמכים הנ"ל, ערכו במשרד מבקר המדינה בחינה מקיפה של ההסכמים ובסיומה נחה דעתו של מבקר המדינה, כי ההלוואה המתבקשת הינה בתנאי השוק המקובלים.

יצויין, כי הובהר לפרקליטי רה"מ כי נדרש לערוך הסדר ניגוד עניינים בעניין הלוואה זו אצל היועמ"ש לממשלה וכן לדווח על לקיחת ההלוואה במסגרת הצהרות ההון השנתיות כמקובל".

שתיים-שלוש חליפות שלא יוחזרו 

לא רק מאות אלפי דולרים. נתניהו קיבל בנוסף מאותו ספסנר פרטרידג', גם כן ללא אישור, חליפות וסיגרים. על כך כתבה הוועדה בהרכבה הקודם: "מן הראוי שהמבקש יחזיר את החליפות לנותנם. ואולם אם כבר עשה בחליפות שימוש והחזרתן אינה אפשרית, כדי שהמבקש יוכל להותיר את החליפות בידיו יהיה עליו להחזיר את שווי החליפות לנותנם או לשלם את שווין למטרה ראויה שתיקבע". 

מי שאמור היה לפקח על החזרת החליפות (או הכסף) הם היועצת המשפטית וחשב משרד רה"מ. אז פנינו למשרד רה"מ ושאלנו אם שני הגורמים במשרד בכלל פנו לראש הממשלה בנושא, ומה ההסדר שגובש.

במשרד רה"מ טענו שמדובר בעניין ספק-אישי הפנו אותנו לדוברו האישי של רה"מ, שלא השיב לשאלתנו הפשוטה – האם נתניהו קיבל פניה בנושא מהחשב או מהיועץ המשפטית. 

בשורה התחתונה: במשך חצי שנה אף אחד מארבעת שומרי הסף: היועמ"ש, מבקר המדינה, חשב משרד והיועצת המשפטית במשרד רה"מ לא פנו וקבעו לוח זמנים להשבת הכסף והחליפות. במקום זאת פעל מבקר המדינה לאפשר לנתניהו לקבל שני מיליון שקל ולעקוף את ועדת ההיתרים – שני מיליון שקל מאדם שכבר חילק לו כמה חליפות וכמות בלתי ידועה של סיגרים. חליפות שכאמור, נדרש להשיב. 

הלוואת לוקחים מהבנק

רק בשבוע שעבר הורשע איש העסקים אברהם נניקשווילי במתן שוחד לשר לשעבר בנימין בן אליעזר המנוח. שיטת השוחד? הלוואה שמעולם לא הושבה

הדרישה של נתניהו לא מגיעה בחלל ריק: לפני כמה חודשים נפתחה בדיקה על חשד שרימה בהצהרות ההון שהגיש למבקר המדינה (אותו מוסד שחשד בו בזמנו – אישר לו אמש את ההלוואה). על כך יש להוסיף את התכחשות נתניהו לוועדות ההיתרים, דרישתו לדיון נוסף, העתירה נגדה בבג"ץ, ההתכחשות להתחייבותו למסור את הצהרות ההון – ועכשיו האישור שקיבל לתרומה במעטפת של הלוואה.

התנהלות שומרי הסף בחצי השנה האחרונה מעידה שאף אחד מהם גם לא ינסה לדאוג להשבת ההלוואה בעתיד.   

איך זה משפיע עלינו (אזמ"ע) ומה אפשר לעשות?

אזמ"ע: מאחר וארבעת שומרי סף שהיו אחראים על הטיפול בהשבת הכסף כלל לא פנו לרה"מ – אין שום דבר שמונע ממנו לא להשיב את הכסף והחליפות שקיבל. היום זה ראש הממשלה – מחר זה השרים בממשלה, ובהמשך אולי גם יתר עובדי המגזר הציבורי. ההתנהלות הזו עשויה ליצור מצב בו בישראל ישנם אנשים מעל החוק והממשלה עושה ככל העולה על רוחה ופועלת כנגד אזרחיה. 

דוגמא לכך קיבלנו עוד באותו היום בו אמר רה"מ כי יקדם את חוק המצלמות בקלפי, למרות שהיועמ"ש ויו"ר ועדת הבחירות הציבו מניעה משפטית לקדם את החוק בסמיכות כה קרובה לבחירות.  

מה אפשר לעשות? 

הכנסת יכולה לחוקק חוק שהצהרות ההון של השרים וחברי הכנסת יהיו שקופות לציבור. כך רה"מ או כל שר אחר לא יוכלו לקבל מיליוני שקלים במחשכים.

האופוזיציה נרדמה בבחירת מבקר המדינה – ביותר מדרך אחת

מבקר המדינה החדש מתכנן לשנות את האופן בו משרדו מעביר ביקורת על הממשלה. קל להאשים את הקואליציה על העמדת מועמד בעייתי – אבל חשוב לזכור שהבחירה נעשתה בהצבעה דמוקרטית וחשאית של כלל חברי הכנסת. מה עשתה האופוזיציה כדי למנוע את המינוי? לא מספיק

| יעל פינקלשטיין |

מבקר המדינה הנכנס, מתניהו אנגלמן, נבחר באפריל האחרון בהצבעה חשאית במליאת הכנסת. בזמן הקצר מאז כניסתו לתפקיד, פורסם כי אנגלמן מתכנן במשרד שינויים נרחבים העלולים להקטין את הפיקוח על הממשלה,  למשל ביטול היחידה שחוקרת שחיתויות ושילוב מחמאות בדו"חות הביקורת.

בתהליך בחירת המבקר, כל עשרה חברי כנסת יכולים להציע שם של מועמד/ת, ולקוות שיצליחו בהמשך לשכנע את מרבית הח"כים להצביע לו/לה. הקואליציה הציעה את אנגלמן. האופוזיציה גם הציעה מועמד משלה – גיורא רום. שניהם ללא רקע משפטי – אף שבדרך כלל נהוג למנות משפטנים לתפקיד.

אבל האם האופוזיציה באמת נלחמה על המינוי?

שפטו בעצמכם:

כחודש לפני התאריך האחרון להגשת מועמדות לתפקיד, התקשרתי לדוברי רוב הסיעות לבדוק אילו מועמדים הם מתכננים להציע. זה היה שבוע אחרי הבחירות ובאף מפלגה לא ידעו מה להגיד. 

חלק מהדוברים ממש צחקו על עצם השאלה. זה קורה חודש לפני מינוי חשוב מאין כמותו לכהונה של שבע שנים, כן?

מבקר המדינה החדש, מתניהו אנגלמן

לקראת מועד ההצבעה פניתי כמעט לכל חברות הכנסת בבקשה שישקלו למנות מועמדת אישה לתפקיד. למה? כי חשוב שיהיו נשים בתפקידים בכירים, וזאת הזדמנות מעולה לרתום את כלל הסיעות לתמוך במינוי ראוי ועל הדרך לקדם שוויון מגדרי.

חלקן תמכו ברעיון – ואפילו אמרו לי אישית שיקדמו מינוי של מועמדת אישה.

הנה חלק מהתשובות שקיבלנו מחברות הכנסת:

  • עומר ינקלביץ' (כחול לבן): "בהחלט המלצתי ליו"ר הסיעה על מספר נשים ראויות".
  • פנינה תמנו שטה (כחול לבן): "אני מסכימה איתך לחלוטין! אצביע למבקרת".
  • יעל גרמן (כחול לבן): "כידוע לך, מפלגתנו הגישה מועמדת לתפקיד".

למרות זאת, ביום ההצבעה לא נמצאה מועמדת, ולא עשרה חברי כנסת לחתום על טופס של אחת כזו.

חברות וחברי האופוזיציה יכלו לעשות מהלך מדהים ולהציע מועמדת ראויה ומעולה שאולי אפילו הייתה נבחרת. הן יכלו לעשות כמעט-היסטוריה – היתה מבקרת אישה אחת בלבד עד כה – ולהרוויח ניצחון קטן. אבל האופוזיציה, בהנהגת כחול לבן, העדיפה שלא להפריע לאף אחד עם מהפכות מיותרות.

מה היה צריך למהפכה כזאת? מועמדת מעולה, עשר חתימות של ח״כיות ורצון לקדם טוהר מידות ושוויון מגדרי.

אני בטוחה שבאופוזיציה יכלו למצוא את כל הדברים האלה. לקראת ההצבעה עלו שמות של מועמדות ראויות לכל הדעות.

אבל חברי האופוזיציה בחרו שלא להציב אלטרנטיבה מהפכנית – וכך זכו שלא ביושר להתלונן ב-7 השנים הבאות על מבקר שמעדיף מחמאות על ביקורת.

לא רק זאת. ביום ההצבעה לבחירת המבקר כלל לא הייתה קואליציה (בסוף היא לא הוקמה כלל והלכנו שוב לבחירות). כלומר חברי כנסת ממולחים דיו – יכלו לשכנע ביתר קלות את חבריהם להצביע יחד איתם, משום שאין משמעת קואליציונית כאשר אין קואליציה.

יתרה מזאת, ההצבעה למבקר היא חשאית. אך ברגע האמת – אפילו לא כל חברי "האופוזיציה" התגייסו. אנגלמן נבחר ברוב של 67 קולות, שניים יותר ממספר חברי הסיעות שהיו צפויות להצביע לו (ועוד חמישה נמנעו).

שאלתי את בני גנץ למה לא הוביל מלחמה על מינוי מהפכני, למשל משפטנית מוערכת או שופטת לשעבר. הוא ענה כי: "גיורא רום היה יכול לעשות את התפקיד הזה בצורה מצוינת. אך הוא לא נבחר. נבחר מתניהו אנגלמן שהוא איש ראוי בזכות עצמו וזאת הדמוקרטיה – בסוף נכנסים מאחורי הפרגוד, שמים את הפתק, בוחרים. מבקר המדינה צריך לעשות את תפקידו בצורה נאמנה, בממלכתיות".

גנץ התייחס בדבריו לביקורת שנשמעה מצד גיורא רום כלפי כחול לבן, לאחר שלא נבחר. "בסופו של דבר כל כחול לבן הצביעה ועבדה. במקום אחד שהפסיד את הבחירה לא הייתי מגלגל את האשמה למישהו אחר, הייתי בודק עם עצמי מה קרה אצלי. מתניהו אנגלמן היה אצלי בשיחה, תבדקו עם גיורא רום איפה היה בשיחות בעצמו ותראו את התוצאה. אני מכבד את הבחירה, אני מאמין בבחירה, אני מאמין במוסד הזה".

כששאלתי אם שקלו למנות מועמדת אישה, ענה: "מי אמר לך את זה? לא היתה מועמדת. בסוף היו שני אנשים –  מה לעשות זה המצב".

בכלל, נראה שכחול לבן התעצלו. בראיון בגל"צ אמר רום כי "במשך שבועיים לא השתתפתי בשום פגישה להגדרת המשימה והטקטיקה. עד יומיים לפני ההצבעה לא היה לי ברור אם יש מישהו שמטפל בזה, ואם יש – מי הוא". בנוסף אמר רום כי ניסה לדבר עם כל חברי הסיעה, ללא הצלחה: "כל אחד אמר שהוא יחזור אליי. אף אחד לא חזר".