פוסטים

חוזרים למבקר המדינה 3: לאן הלכו המיליארדים שהושקעו בפרויקט "מסע"?

כשהמדינה מפרטת בפנינו את החטאים שלה בשגרה, רובנו מתעלמים. אז לכבוד חג הפסח שקוף מנפנפים בחמץ של ישראל: בכל יום נפרק נושא אחד מדו"ח מבקר המדינה, בשפה פשוטה. והפעם: כך מתעלם משרד רה"מ מביקורת על הוצאות מנופחות בפרויקט "מסע"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יאיר כספי |

אולי לא שמעתם או שמעתן הרבה על פרויקט "מסע", אך לאורך 12 השנים האחרונות כולנו מימנו את קיומו בעלות של כמיליארד שקלים. המטרה המוצהרת של הפרויקט היא לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל, באמצעות שלל מסלולים: תכנית פיתוח קריירה, לימודי יהדות, מסלול מנהיגות, תנועות נוער ועוד. 

משנת 2006 הוציאה ממשלה ישראל והסוכנות היהודית כמיליארד שקל (כל אחת) כדי להביא כ-120,000 יהודיות ויהודים מרחבי העולם לישראל. הבעיה? מבקר המדינה קבע שאין לפרויקט יעדים שאפשר למדוד כדי לבחון אם היא משיגה את המטרה, שהעבודה עם חברה אמריקאית למטרות רווח מנפחת הוצאות ושמשרד רה"מ מתעלם מכל ביקורת בנושא – גם כשהיא מגיעה מהחשב שלו.

יש לכם 6 שעות לאשר תקציב, בברכה

אז איך מנהלים תכנית של מיליארדים ללא מטרות? מרכיבים ועדה גדולה ומסורבלת ולא טורחים לכנס אותה. 

בראש פרויקט מסע עומדת ועדת היגוי, שהיא בעלת הסמכות העליונה בפרויקט. בראש הוועדה עומדים יחד מזכיר הממשלה ומנכ"ל הסוכנות היהודית. הוועדה מורכבת משמונה נציגי ממשלה ושמונה נציגים מהסוכנות. בשנים 2013-2018 אמורה הייתה הוועדה להיפגש 24 פעמים, אך בפועל התכנסה רק ל-12 מפגשים.

חניכי פרויקט מסע. אין יעדים מדידים לפרויקט

משרד ראש הממשלה הגיב למבקר שהחלטות שאינן מורכבות מתקבלות במשאל טלפוני. ההגדרה להחלטות "שאינן מורכבות" עשויה להטעות. ב-2017 לדוגמה, משרד רה"מ העביר לחברי הוועדה את תכנית התקציב במייל ונתן להם פחות משש שעות לאשר אותו.

בסוף אותה השנה, פנה סגן מנהל אגף הפנים במשרד רה"מ למזכיר הממשלה ולנציגים שונים בסוכנות היהודית והתריע על התנהלותה הלקויה של ועדת ההיגוי. גם רה"מ העלה שאלות רבות בנוגע לתכנית האסטרטגית של הפרויקט ואף שאל אם קיימים יעדים מדידים. 

צחי ברוורמן. האחראי על הפרויקט מטעם משרד רה"מ

"ראש הממשלה אמר כי לדעתו פרויקט מסע צריך להתמקד במשתתפים שמביאים את התועלת הגבוהה ביותר לישראל וציין כי יש להתמקד בין השאר בהבאת מהנדסים, מתמטיקאים ומומחים לרובוטיקה לארץ", נכתב בדו"ח המבקר. "ראש הממשלה גם הוסיף כי הממשלה מוכנה לתמרץ מבחינה כלכלית משתתפים כאלה, גם אם יהיה זה על חשבון תמריץ כלכלי למשתתפים אחרים וגם אם מספר המשתתפים בפרויקט יקטן ביותר מ-50% מהמשתתפים הקיימים".

שאלות אלו של ראש הממשלה נותרו ללא תשובה. לא נעשו כל התאמות באשר להצעותיו לייעול התוכנית והכוונת הפרסום למשתתפים עתידיים. תוכנית מסע נשארה ללא תוכנית אסטרטגייה וללא יעדים. האשמה נופלת על כתפיו של מזכיר הממשלה צחי ברווברמן, האחראי על הפרויקט מטעם משרד רה"מ.

מכרז? נו באמת

אחת הביקורות החמורות של המבקר נוגעת לדרך המינוי המפוקפקת של סגן מזכיר הממשלה. עם כניסת המזכיר לתפקיד, סוכם על יצירת משרת סגן, לטובת משימות שאינן קשורות בעבודת הממשלה. נקבע שהמינוי למשרה יעשה באמצעות מכרז. אבל לאנשי משרד רה"מ זה לא כנראה לא התאים.

ברוורמן טען שיש צורך לאייש את משרת הסגן הבכיר בדחיפות ולכן יש לפטור את המשרה ממכרז. מבקר המדינה מצא ש"ממכלול המידע שלעיל עולה חשש כי פעולות משרד רה"מ מתחילת 2015 נועדו לאפשר מינוי של עובד שהוראות תקנון שירות המדינה אינן מאפשרות את התמודדותו לתפקיד".

לקריאת כתבות נוספות בסדרת הפסח "חוזרים למבקר המדינה":

ב-2017-2018 מזכיר הממשלה פעל יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ לשדרוג המשרה (מבחינת שכר ותנאים) וכן ביקש לפטור אותה ממכרז. נציבות שירות המדינה הציעה לעשות מכרז בזק וכך גם לעמוד בדרישת המכרז וגם לענות על בקשתו של מזכיר הממשלה למינוי מהיר של המשרה.

עם זאת, ועל אף הדחיפות שאותה ציין המזכיר והמנכ"ל, לא התקיים מכרז למילוי המשרה. עד סוף כתיבת הדוח, קרי 2020, לא פורסם מכרז והמשרה מאויישת באופן זמני.

סיור של פרויקט מסע. 20% מהעובדים שייכים לחברה אמריקאית פרטית

חברה אמריקאית עם משכורות מנופחות

בנוסף, המבקר מצא שחברת מסע מפעילה תחתיה חברה אמריקאית פרטית ללא שום פיקוח. החברה, "Masa North America", נמצאת בבעלות הסוכנות היהודית ומעסיקה 14 עובדים ועובדות, שמהווים 20% מכל עובדי חברת מסע בארץ ובעולם. החברה רשומה כחברה למטרות רווח, מה שמגביר את הצורך בפיקוח.

ב-2016 החשב לשעבר של משרד רה"מ נכנס לתמונה ועשה בדק בית, לאור פער תקציבי של מיליון דולר. הוא שלח שורה של המלצות למשרד: להקטין את היקף הפעילות של חברת הבת ל-10% מהיקף הממשתתפים וההיקף הכספי. לצמצם את תקציב הרווחה של העובדים בחברה הפרטית כך שיתאים לתנאים של שירות המדינה – ולא יותר. להגדיר תשלום סביר על האירועים השנתיים. לבדוק את הוצאות השיווק בחברה בניו-יורק.

הוא ביקש להביא לוועדת ההיגוי את מסקנותיו. אך מבדיקת מבקר המדינה, חברת מסע כלל לא הייתה מודעת למסקנות אלו. כלומר, משרד רה"מ העביר אותן לארכיון תיבת המייל ופשוט התעלם.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו?): כספי ציבור לטובת פרויקט מסע פוזרו בלי פיקוח, הגיעו לחברה אמריקאית למטרות רווח, תוך התעלמות מביקורת פנימית במשרד רה"מ. מעבר לזה, בכלל לא ברור אם מסע אפקטיבית ביעדים שלה, ומצדיקה מימון ממשלתי – כי מעולם לא טרחה לכתוב אסטרטגיה. זה הכסף שלנו, כשהוא מתפזר בצורה כזאת, הוא לא מגיע למקומות אחרים.

מעש"י (מה עושים כדי לתקן?): משרד רה"מ התעלם מכל ביקורת וממשיך לעשות את זה. תכנית "מסע" פועלת בתחום החינוך, מול יהודים מכל העולם – פגיעה בשמה הטוב יכולה לפגוע בהשגת תרומות ושיתוף פעולה של גורמים מחו"ל. הצטרפו לסיירת השקיפות ונפעיל לחץ על מי שצריך כדי שידעו שאנחנו יודעים טוב מאוד מה הם עושים.

לא מכירים את סיירת השקיפות? לחצו כאן

דפוס בעייתי? הכירו את שעטנז התקציב של משרד האוצר 

במשרד האוצר נוהגים לערבב בקשות תקציביות: הגדלת המימון לטיסות רה"מ, תפעול הלמ"ס, תקציב מורשת הכותל ותוכנית "שלישי בשלייקס" – כולם נכנסים לאותה בקשה והופכים להיות תלויים האחד בשני. הח"כים מתמרמרים אך נדרשים לאשר – הכל או כלום 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מיליארדי שקלים עברו בשבועות האחרונים בוועדת הכספים. החל מכספי תיירות, גיוס הלוואות מדינה בחו"ל, אבטחת רה"מ לשעבר ועוד. את כל הבקשות האחרונות תוכלו למצוא כאן. הבעיה? במשרד האוצר נוהגים להגיש לוועדה כמה העברות תקציביות בבקשה אחת, לקשור אותן זו בזו, וליצור עסקת חבילה. הח"כים מצידם מביעים לעיתים התנגדות, אך השיירה עוברת. 

למה מבקשים העברות תקציביות?

תקציב המדינה, התופס מקום מכובד בשיח התקשורתי והבין מפלגתי, הוא בחלקו תקציב מדומה. במהלך שנת התקציב, מבקשים משרדי הממשלה השונים להעביר תקציבים בין תכניות בתוך המשרד, בין משרדים שונים או משנה לשנה. הבקשה מוגשת דרך אגף תקציבים במשרד האוצר לוועדת הכספים בכנסת, שביכולתה לעצור תקציב למשרד ממשלתי או לתכנית מסוימת, ובכך נוצר מנוף לחץ אשר ביכולתו להשפיע על מדיניות הממשלה. כלומר, גם ממשלה שאישרה תקציב בתחילת שנה לא יכולה להתעלם מהכנס ומוועדת הכספים במהלך השנה. חלק גדול מההעברות בהחלט נחוצות ולעיתים טכניות – כמו למשל פרוייקט שטרם הסתיים ודורש גרירה של תקציב לשנה העוקבת. אין להקל ראש בעניינים טכניים, מאחר וזו דרכה של הוועדה לפקח על התקדמותם של פרויקטים ממשלתיים. הבעיה, כאמור, נוצרת כאשר שהממשלה מחברת בין סעיפים שעל הנייר אולי מתיישבים בהגיון טכני וארגוני, אולם במציאות המרחק ביניהם רב. 

תכנית ליוצאי אתיופיה, טיסות רה"מ הפחתת הנטל הרגולטורי, מרכזי מורשת והלמ"ס – כולם בבקשה אחת

הנה בקשה אחת כזו לדוגמה: בקשה להעברה כוללת של כ-357 מיליון ש"ח למשרד רה"מ (כולל מזומן, הרשאה להתחייב ותקני כוח אדם). בתוכם כ-30 מיליון שקל לטיסות רה"מ ו-3.5 מיליון ש"ח לתכנית להפחתת הנטל הרגולטורי. בתוך אותה בקשה הוכנס תקצוב למרכז בגין ומרכז רבין בסך של 7.3 מיליון ש"ח. 

בהמשך הבקשה, פורטו סעיפים נוספים היושבים תחת משרד רה"מ, ביניהם עוד 40 מיליון ש"ח למטה הסייבר, ובסעיף אחר באותה הבקשה העבירו 18 מיליון ש"ח לקרן למורשת הכותל ו-78 מיליון ש"ח ללמ"ס.

במהלך הדיון באותה בקשה, העלו כמה חברי כנסת את בעיית הצמדת ההעברות זו לזו, ביניהם ח"כ יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי), מיקי לוי (כחול לבן) ואורלי לוי (העבודה-גשר). למרות הערתם, הנושא לא זכה להתייחסות בקבלת ההחלטות. מיקי לוי אף הצהיר שאם הבקשה לא תפוצל הוא יצביע נגד – וכך עשה.  

יאיר גולן – האם ירד לשורש העיניין? מתוך אתר הכנסת

שאלנו את ח"כ גולן ולוי מדוע לדעתם משרד האוצר מצמיד את ההעברות התקציביות. מלשכתו של ח"כ גולן נמסר לנו כי: "גולן לא קיבל תשובה מניחה את הדעת בנושא זה, ואנחנו נחקור לעומק את הנושא מתוך כוונה לטפל בו".

פנינו גם למשרד האוצר בשאלה מדוע הם הצמידו את העברות זו לזו, והאם הוועדה יכולה להצביע על כל אחת מהן בנפרד? ממשרד האוצר נמסר: "לבקשת יו"ר ועדת הכספים, הוגשו לוועדה מחדש כלל הבקשות להעברות תקציביות".

מיו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לא התקבלה תגובה לדברים.

מי משלם על תעמולת היועצים של ראש הממשלה?

רה"מ נתניהו הכריז לפני קרוב לחודש על מינוי שני יועצים חדשים, פעילי ליכוד – אחת לרווחת בעלי חיים והשני לענייני יוצאי ברית המועצות. ניסינו לברר מי מעסיק אותם – האם המפלגה, כחלק מקמפיין הבחירות, או משרד רה"מ, במה שנראה כשימוש במשאבים ציבוריים למטרות ג'ובים ותעמולה. התשובות שקיבלנו נעות בין גמגום להתעלמות 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"טל גלבוע, ברוכה הבאה! נמשיך לעבוד יחד ונחזק את שיתוף הפעולה בינינו לטובת רווחת בעלי החיים", כך כתב רה"מ בנימין נתניהו בערוץ הטוויטר שלו. יום אחרי כבר יצא בהכרזה נוספת: "מיניתי את עו"ד אריאל בולשטיין ליועץ מיוחד שלי לענייני יוצאי מדינות ברית המועצות לשעבר".

שני היועצים החדשים הם פעילי ליכוד: גלבוע הכריזה רק לפני מספר חודשים על הצטרפותה למפלגה ודיווחה על קרבתה לבנו של רה"מ, יאיר נתניהו (המעיד על עצמו כי נמנע מאכילת בשר), שפתח עבורה את הדלת ללשכת רה"מ. בולשטיין פעיל ליכוד ותיק והתמודד בעבר על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. 

פנינו למשרד רה"מ הממשלה ושאלנו מספר שאלות בנוגע לשני היועצים: 

  1. האם הם מועסקים על ידי המשרד? אם כן – באיזה היקף?
  2. האם התקיים מכרז לתפקיד זה? מה מספרו והיכן פורסם?
  3. מה גובה ההתקשרות עם בולשטיין וגלבוע ומה הגדרת תפקידו?

במשרד רה"מ לא סיפקו תשובה חד משמעית לשאלה מי מעסיק את היועצים והפנו אותנו לדובר המפלגה. הוא מצידו לא השיב לשאלותינו כלל. 

פנינו גם לשני היועצים החדשים עצמם, בולשטיין וגלבוע, כדי שאולי הם יספרו לנו מה מודפס על תלוש המשכורת שלהם. גם מהם לא התקבלה תשובה.

נציין כי בכתבה שפורסמה בערוץ 20 לפני הבחירות נאמר כי "אם ייבחר שוב נתניהו, תשמש גלבוע לאחר הבחירות יועצת אישית לנתניהו לענייני בעלי חיים – מטעם לשכת ראש הממשלה". האם זה המקרה כיום? איננו יודעים.

אז האם משרד רה"מ פתח בסבב מינויים פוליטיים או מדובר בחלק מקמפיין הבחירות של הליכוד. ומאיזה כיס משלמים עליו? זה לא ברור.

פנינו במסגרת חוק חופש המידע לקבלת תשובה ברורה ממשרד רה"מ. 

עד אז – יודעים משהו בנושא? ספרו על כך לכתב – עידן בנימין.

משרד ראש הממשלה עדיין לא נגיש לנכים

לפני למעלה מחצי שנה גילינו כי הכניסה למשרד רה"מ אינה נגישה לנכים. מאז לא נעשה דבר בנושא. משרד רה"מ: "מכרז צפוי להתפרסם בקרוב"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

יולי 2018, חם בירושלים. במיוחד כאשר יושבים בכיסא גלגלים. תשאלו את אילן גילאון (מרצ), שהתייבש שעתיים מחוץ למשרד ראש הממשלה בניסיון (שלא צלח) להיכנס לוועדת השרים לענייני חקיקה, המתכנסת שם בכל שבוע. תוכלו גם לשאול המאבטחים של המשרד, שלא הפסיקו להגיש לגילאון מים מרוב שהרגישו לא נעים על כך חבר כנסת מתייבש בחוץ על כיסא גלגלים.

הגעתו של גלאון למקום הגיעה בהמשך לסיקור הצל המתמשך שערכנו על ועדת השרים החזקה, שקובעת אילו חוקים יעברו ואילו יזרקו לפח. לאחר שפעלנו בכל דרך אפשרית להשקיף את עבודתה, ניסינו את המובן מאליו: לנסות להכניס ח"כ לוועדה, בשביל להשמיע את טיעוניו לגבי הצעות החוק שהוא מגיש.

על הדרך, בזמן שגילאון נותר תקוע בשער, התברר לנו משהו אחד בוודאות: כניסת הולכי הרגל במשרד ראש הממשלה אינה נגישה לנכים. לאחר האירוע הערנו למשרד על הליקוי וביקשנו שיתקנו אותו, בהתאם לדרישות חוק הנגישות.   

חצי שנה חלפה, אז פנינו למשרד לבדוק האם הנושא טופל. לצערנו התשובה היא שעדיין לא. מהמשרד נמסר כי ישנו פתרון זמני (בשאלה חוזרת ניסינו לברר מהו אותו פתרון אך טרם קיבלנו מענה) וכי הם מצטערים על אי-הנוחות.

התגובה המלאה של משרד ראש הממשלה

"משרד ראש הממשלה פועל רבות ליישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנות שהוצאו מכוחו. המשרד ביצע בשנים האחרונות עשרות פעולות כגון יצירת חניות נכים, התקנת רמפות להנגשה, התקנת אביזרי עזר לליקוי שמיעה, סימון והסרת מכשולים, הדרכות לעובדים ועוד.

סוגיית הנגשת עמדת הבידוק הביטחוני מורכבת ומאתגרת בשל תנאי הסביבה ואילוצי הביטחון, דבר שהצריך היערכות מורכבת. במהלך שנת 2017, ביצע משרד ראש הממשלה סקר נגישות מקיף שבעקבותיו הוכן מכרז שצפוי להתפרסם בקרוב. עד לסיום הפרויקט ישנו פיתרון זמני לכניסה. אנו מצרים על אי הנוחות הזמנית".

 

הכניסה למשרד רה"מ