פוסטים

חוזרים למבקר המדינה

פרויקט מיוחד: יורדים לשורשים – מפרקים את הדמוקרטיה הישראלית

חוזרים למבקר המדינה 3: לאן הלכו המיליארדים שהושקעו בפרויקט "מסע"?

כשהמדינה מפרטת בפנינו את החטאים שלה בשגרה, רובנו מתעלמים. אז לכבוד חג הפסח שקוף מנפנפים בחמץ של ישראל: בכל יום נפרק נושא אחד מדו"ח מבקר המדינה, בשפה פשוטה. והפעם: כך מתעלם משרד רה"מ מביקורת על הוצאות מנופחות בפרויקט "מסע"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יאיר כספי |

אולי לא שמעתם או שמעתן הרבה על פרויקט "מסע", אך לאורך 12 השנים האחרונות כולנו מימנו את קיומו בעלות של כמיליארד שקלים. המטרה המוצהרת של הפרויקט היא לחזק את הקשר בין יהדות התפוצות למדינת ישראל, באמצעות שלל מסלולים: תכנית פיתוח קריירה, לימודי יהדות, מסלול מנהיגות, תנועות נוער ועוד. 

משנת 2006 הוציאה ממשלה ישראל והסוכנות היהודית כמיליארד שקל (כל אחת) כדי להביא כ-120,000 יהודיות ויהודים מרחבי העולם לישראל. הבעיה? מבקר המדינה קבע שאין לפרויקט יעדים שאפשר למדוד כדי לבחון אם היא משיגה את המטרה, שהעבודה עם חברה אמריקאית למטרות רווח מנפחת הוצאות ושמשרד רה"מ מתעלם מכל ביקורת בנושא – גם כשהיא מגיעה מהחשב שלו.

יש לכם 6 שעות לאשר תקציב, בברכה

אז איך מנהלים תכנית של מיליארדים ללא מטרות? מרכיבים ועדה גדולה ומסורבלת ולא טורחים לכנס אותה. 

בראש פרויקט מסע עומדת ועדת היגוי, שהיא בעלת הסמכות העליונה בפרויקט. בראש הוועדה עומדים יחד מזכיר הממשלה ומנכ"ל הסוכנות היהודית. הוועדה מורכבת משמונה נציגי ממשלה ושמונה נציגים מהסוכנות. בשנים 2013-2018 אמורה הייתה הוועדה להיפגש 24 פעמים, אך בפועל התכנסה רק ל-12 מפגשים.

חניכי פרויקט מסע. אין יעדים מדידים לפרויקט

משרד ראש הממשלה הגיב למבקר שהחלטות שאינן מורכבות מתקבלות במשאל טלפוני. ההגדרה להחלטות "שאינן מורכבות" עשויה להטעות. ב-2017 לדוגמה, משרד רה"מ העביר לחברי הוועדה את תכנית התקציב במייל ונתן להם פחות משש שעות לאשר אותו.

בסוף אותה השנה, פנה סגן מנהל אגף הפנים במשרד רה"מ למזכיר הממשלה ולנציגים שונים בסוכנות היהודית והתריע על התנהלותה הלקויה של ועדת ההיגוי. גם רה"מ העלה שאלות רבות בנוגע לתכנית האסטרטגית של הפרויקט ואף שאל אם קיימים יעדים מדידים. 

צחי ברוורמן. האחראי על הפרויקט מטעם משרד רה"מ

"ראש הממשלה אמר כי לדעתו פרויקט מסע צריך להתמקד במשתתפים שמביאים את התועלת הגבוהה ביותר לישראל וציין כי יש להתמקד בין השאר בהבאת מהנדסים, מתמטיקאים ומומחים לרובוטיקה לארץ", נכתב בדו"ח המבקר. "ראש הממשלה גם הוסיף כי הממשלה מוכנה לתמרץ מבחינה כלכלית משתתפים כאלה, גם אם יהיה זה על חשבון תמריץ כלכלי למשתתפים אחרים וגם אם מספר המשתתפים בפרויקט יקטן ביותר מ-50% מהמשתתפים הקיימים".

שאלות אלו של ראש הממשלה נותרו ללא תשובה. לא נעשו כל התאמות באשר להצעותיו לייעול התוכנית והכוונת הפרסום למשתתפים עתידיים. תוכנית מסע נשארה ללא תוכנית אסטרטגייה וללא יעדים. האשמה נופלת על כתפיו של מזכיר הממשלה צחי ברווברמן, האחראי על הפרויקט מטעם משרד רה"מ.

מכרז? נו באמת

אחת הביקורות החמורות של המבקר נוגעת לדרך המינוי המפוקפקת של סגן מזכיר הממשלה. עם כניסת המזכיר לתפקיד, סוכם על יצירת משרת סגן, לטובת משימות שאינן קשורות בעבודת הממשלה. נקבע שהמינוי למשרה יעשה באמצעות מכרז. אבל לאנשי משרד רה"מ זה לא כנראה לא התאים.

ברוורמן טען שיש צורך לאייש את משרת הסגן הבכיר בדחיפות ולכן יש לפטור את המשרה ממכרז. מבקר המדינה מצא ש"ממכלול המידע שלעיל עולה חשש כי פעולות משרד רה"מ מתחילת 2015 נועדו לאפשר מינוי של עובד שהוראות תקנון שירות המדינה אינן מאפשרות את התמודדותו לתפקיד".

לקריאת כתבות נוספות בסדרת הפסח "חוזרים למבקר המדינה":

ב-2017-2018 מזכיר הממשלה פעל יחד עם מנכ"ל משרד רה"מ לשדרוג המשרה (מבחינת שכר ותנאים) וכן ביקש לפטור אותה ממכרז. נציבות שירות המדינה הציעה לעשות מכרז בזק וכך גם לעמוד בדרישת המכרז וגם לענות על בקשתו של מזכיר הממשלה למינוי מהיר של המשרה.

עם זאת, ועל אף הדחיפות שאותה ציין המזכיר והמנכ"ל, לא התקיים מכרז למילוי המשרה. עד סוף כתיבת הדוח, קרי 2020, לא פורסם מכרז והמשרה מאויישת באופן זמני.

סיור של פרויקט מסע. 20% מהעובדים שייכים לחברה אמריקאית פרטית

חברה אמריקאית עם משכורות מנופחות

בנוסף, המבקר מצא שחברת מסע מפעילה תחתיה חברה אמריקאית פרטית ללא שום פיקוח. החברה, "Masa North America", נמצאת בבעלות הסוכנות היהודית ומעסיקה 14 עובדים ועובדות, שמהווים 20% מכל עובדי חברת מסע בארץ ובעולם. החברה רשומה כחברה למטרות רווח, מה שמגביר את הצורך בפיקוח.

ב-2016 החשב לשעבר של משרד רה"מ נכנס לתמונה ועשה בדק בית, לאור פער תקציבי של מיליון דולר. הוא שלח שורה של המלצות למשרד: להקטין את היקף הפעילות של חברת הבת ל-10% מהיקף הממשתתפים וההיקף הכספי. לצמצם את תקציב הרווחה של העובדים בחברה הפרטית כך שיתאים לתנאים של שירות המדינה – ולא יותר. להגדיר תשלום סביר על האירועים השנתיים. לבדוק את הוצאות השיווק בחברה בניו-יורק.

הוא ביקש להביא לוועדת ההיגוי את מסקנותיו. אך מבדיקת מבקר המדינה, חברת מסע כלל לא הייתה מודעת למסקנות אלו. כלומר, משרד רה"מ העביר אותן לארכיון תיבת המייל ופשוט התעלם.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו?): כספי ציבור לטובת פרויקט מסע פוזרו בלי פיקוח, הגיעו לחברה אמריקאית למטרות רווח, תוך התעלמות מביקורת פנימית במשרד רה"מ. מעבר לזה, בכלל לא ברור אם מסע אפקטיבית ביעדים שלה, ומצדיקה מימון ממשלתי – כי מעולם לא טרחה לכתוב אסטרטגיה. זה הכסף שלנו, כשהוא מתפזר בצורה כזאת, הוא לא מגיע למקומות אחרים.

מעש"י (מה עושים כדי לתקן?): משרד רה"מ התעלם מכל ביקורת וממשיך לעשות את זה. תכנית "מסע" פועלת בתחום החינוך, מול יהודים מכל העולם – פגיעה בשמה הטוב יכולה לפגוע בהשגת תרומות ושיתוף פעולה של גורמים מחו"ל. הצטרפו לסיירת השקיפות ונפעיל לחץ על מי שצריך כדי שידעו שאנחנו יודעים טוב מאוד מה הם עושים.

לא מכירים את סיירת השקיפות? לחצו כאן

בלעדי: הסרטים שיוקרנו ב"אייר פורס 1" הישראלי צפויים לעלות לציבור כמיליון שקל בשנה

אין כסף למדינה, אבל במטוס החדש של רה"מ מתכננים לרכוש מ-yes חבילת בידור במחיר מרקיע שחקים. מחברת yes נמסר: עיקר התקציב הינו תשלום לגופי תוכן עולמיים וחברות הפצה. עדכון: התעשייה האווירית דחתה את ההצעה ומחפשת חבילה זולה יותר! כל הפרטים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|תומר אביטל|

חשיפת "שקוף" ו"הצינור": חרף הקיפאון הממשלתי והתקציבי – הממשלה מתכננת להקצות תקציב גרנדיוזי לחבילת הבידור שתוקרן ב"אייר פורס 1" הישראלי.

המטוס הטרי, שערך השבוע טיסת ניסוי ראשונה, סוקר רבות עקב עלויותיו שהרקיעו שחקים שוב ושוב. כעת מסתבר, שבתעשייה האווירית – האחראים על הכנת המטוס – לא התרגשו מהחריגות החמורות בתקציב, ועתה עמלים שם על חבילת צפייה למטוס במחיר גבוה במיוחד.

בחודשים האחרונים, ניהלו גורמים במחלקה האחראית על הקמת המטוס משא ומתן עם גופי שידור שונים לגבי חבילת בידור עבור המטוס הממלכתי, שייקרא "כנף ציון".

מטוס "כנף ציון". מתוך אתר "מאקו"

מטוס "כנף ציון". מתוך אתר "מאקו"

"בדגש על רכש אמריקאי" – חבילת הצפייה המפורטת

לפי מסמכים שהגיעו לידי "שקוף", מתקיים בימים אלה מו"מ עם חברת "yes".

ההסכם העולה משיחות בין הצדדים ובהתאם להנחות העבודה שנמסרו מהתעשייה האווירית, כולל פירוט לגבי חבילת הבידור הצפויה במטוס.

לפי פירוט זה, לרשות רה"מ, רעייתו ויועציו יעמדו לכל הפחות 8 סרטי קולנוע לבחירה במהלך הטיסה, כמחציתם סרטים חדשים שיצאו במהלך אותה שנה לקולנוע, והשאר "שוברי קופות על זמניים" וקלסיקות, עם תחלופה שוטפת של לפחות 80 סרטים בשנה.

בנוסף, רה"מ ייהנה מלפחות 50 שעות של סדרות רכש ("בדגש על 'רכש אמריקאי'"), מינימום של עשרים הפקות מקור של yes, וגם הפקה חדשה שעלתה לשידור במהלך שלושת החודשים הסמוכים לטיסה. yes מבטיחה, לפי המסמכים, לרענן את התכנים ולהיות קשובה לפידבק של מקבל ההחלטות מספר 1 ואנשיו.

העלות לציבור? כ-850 אלף שקל בשנה לכל הפחות

לפי הצעת המחיר של חברת yes, הסרטים וההפקות יסופקו בעלות של כ-600 אלף שקל. 250 אלף שקל נוספים יוקדשו לתפעול חבילת הבידור, לרבות המרות התוכן למסכי המטוס, תרגום וכיו"ב. העלות הינה עבור 10 טיסות בשנה, ואם יתקיימו יותר – החבילה תתייקר. כלומר, על מנת לעמוד בתנאי החבילה על רה"מ לטוס בממוצע פחות מפעם בחודש. 

תזמון הרכישה שערורייתי. בתי חולים קורסים, עוטף עזה מוזנח, עובדים מפוטרים בעמותות שמחכות לתקציבים עקב הקיפאון הממשלתי, ועדיין נרכשת חבילת בידור במחיר מופרך עבור בנימין נתניהו או מחליפו.

בתקופה הזו בה אין כנסת מזה שנה ואמון הציבור ברשויות בשפל, היה עדיף שייצפו בנטפליקס, ייקראו ספר או לכל הפחות ימצאו חלופה זולה יותר.

מחיסכון בכספי ציבור לבזבוז אסטרונומי

עדכון: בתעשייה האווירית החליטו לדחות את הצעת חברת yes עקב מחירה הגבוה!
כעת, הם מחפשים למטוס חבילת בידור זולה יותר. נמשיך לעקוב ולעדכן.

מטוס ראש הממשלה המריא השבוע לטיסת ניסוי ראשונה, לאחר סאגה אינסופית. 

אני אישית בעד רכישת מטוס לרה"מ והנשיא. חשבו רגע, למה שלראשי המדינה שלנו לא יהיה מטוס משלהם? למה שיסתמכו כל פעם על טייקון או חברת תעופה שתחלוב אותם (כלומר אותנו)? הם סמלי מדינה. אני גם רוצה שיגיעו רעננים בדרך לפגישות חשובות.

אלא שהליך הרכש, אותו סיקרתי מתחילת הדרך, מחייב הקמת ועדת חקירה.

כבר ב-2010 קידמה הממשלה את רכישתו. באותה העת, אבי דיכטר וגורמים ממשלתיים טענו כי רכישתו בכלל תחסוך כסף לאורך זמן. לפי נתונים שהוצגו בכנסת אודות עלות הטיסות של ראש הממשלה לחו"ל (ללא הוצאות אבטחה ואחרות) עומדות לכל הפחות על 17 מיליון שקל בשנה. נטען שרכישת מטוס תעלה לממשלה כ-100 מיליון שקל ותחזוקו יעלה כ-5 מיליון נוספים. 

כך, הסבירו, הרכישה תניב בסופו של דבר חיסכון של 12 מיליון שקל בשנה של כספי ציבור. לפי הנתונים שהציג דיכטר, לאחר 7 שנים הייתה הממשלה אמורה להחזיר את ההשקעה על המטוס, ולאחר מכן אף לחסוך מתקציב הוצאות הטיסה סכום של כ-12 מיליון שקל בשנה.

על בסיס נתונים אלו ואחרים, תכנית רכישת המטוס קודמה. אלא שלאורך השנים התברר כי הממשלה טעתה, בלשון המעטה. ב-2015 אישר הקבינט סכום פנטסטי של 729 מיליון שקל למטוס. תקציב הרכישה וההקמה עמד לבסוף על 393 מיליון שקל, ותפעול ותחזוקת המטוס יעמדו על 336 מיליון שקל לחמש שנים.

לשם השוואה, כל השווי של אל-על על צי מטוסיה (וחובותיה) עומד על כ-470 מיליון ש"ח.

משרד רה"מ סירב לפרט לבקשתנו את עלויות התחזוק ולהסביר מדוע התקציב כה התייקר. במשרד גם סירבו להגיב לכתבה. 

בנימין נתניהו – ייצפה בפאודה?

מחברת yes נמסר בתגובה "כל התכנים הישראליים של yes ובכלל זאת הפקות המקור שזכו לפרסים בעולם, ניתנים בשמחה ובגאווה חינם למטוס ראשי המדינה לצרכי קידומם. לצערנו גופי תוכן עולמיים וחברות הפצה זרות של סרטים וסדרות מחו"ל לא פועלות באופן דומה ומבקשות תשלום על זכויות שידור מחוץ לטריטוריית המדינה. כמו כן, קיימות הוצאות מינימלית  לצורך המרות טכניות, התאמות למערכת וכד. יודגש כי yes אינה מרוויחה דבר במקרה זה".

משרד רה"מ בוחן מהלך שיאפשר לתעשיות לזהם יותר

בזמן פגרת בחירות ומבלי לשתף את הציבור – צוות ממשלתי בוחן הפחתת דרישות סביבתיות מתעשיות מזהמות. ממסמך שהגיע לידי שקוף עולה כי המשרד להגנת הסביבה התבקש להביע עמדתו על מדיניות סביבתית "מחמירה" מדי, ועל הקלות בדרישות הקיימות

| יעל פינקלשטיין |

לפני כחודש נערכה ישיבה במשרד ראש הממשלה בנושא המדיניות והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה הוזמן לישיבה להביע עמדה בנוגע לאפשרות להפחית רגולציה סביבתית, כפי שהועלו על-ידי "בעלי עניין שונים". הישיבה נערכה מבלי ליידע את הציבור או את חברי הכנסת, והוזמנו אליה רק חלק קטן מן הארגונים הסביבתיים. 

מי נכחו בדיון גורלי כל כך לעתיד הסביבה שלנו? לא ברור. אף שביקשנו מספר פעמים, משרד ראש הממשלה לא הסכים להעביר לידינו את פרוטוקול הישיבה.

צוות "רגולציה חכמה", שיזם את הדיון, הוקם במטרה לייעל את עבודת משרדי הממשלה בעזרת תיקון רגולציה מיותרת. מטרה ראויה בסך הכל – אבל במקרה הזה, נראה שהרגולציה מקשה בעיקר על אלו שרוצים לזהם את הסביבה. 

במסמך שהגיע לידי שקוף נכתב כי אחת מהסוגיות שהועלו על ידי הצוות היא: "מדיניות סביבתית מחמירה ביחס לנהוג ב-OECD". כלומר: טענה כי הדרישות מהתעשיות המזהמות מחמירות מדי, ויש להקל בהן.

הצוות נתן כדוגמא את הדרישות שנובעות מחוק אוויר נקי, ביניהן החובה בשימוש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר לזיהוי זיהום אוויר (BAT – Best Available Technology) ודרישות "ניטור על הגדר" – מדידה, לאורך זמן ובאופן קבוע, של רמת זיהום האוויר בסביבת התעשייה המזהמת. בנוסף ציינו את רמת ערכי הסביבה – כמות החומרים המזהמים שמותר שיהיו באוויר – כגבוהה מדי.

מקבלי ההחלטות אמורים לחשוב על האינטרס הציבורי – ואין יותר ציבורי מהאוויר שאנו נושמים. אז מדוע בכל זאת מבקש משרד ראש הממשלה להנמיך את הרף שקובע את רמת הזיהום המותרת לתעשיות? ומדוע דיון בהחלטה כל כך חשובה מתקיים במחשכים?

המרוויחות מהמהלך – נובל אנרג'י, בז"ן ותעשיות מזהמות נוספות

כל מפעל מזהם אשר מתבקש לעמוד בתנאים הסביבתיים של המשרד להגנת הסביבה, עשוי להרוויח מהשינוי במדיניות. 

למשל חברת נובל אנרג'י, מפעילה מרכזית של אסדות הגז לווייתן ותמר. בימים אלה בוחן המשרד להגנת הסביבה את בקשתה של נובל אנרג'י לקבל היתר פליטה לאסדת הגז לווייתן (קראו תחקיר שלנו על זיהום האוויר שעלול להיגרם מפעילות האסדה). ההיתר הוא אישור שניתן מטעם המשרד לפעילות של תעשיות שעלולות לזהם את האוויר, ומפורסם להערות הציבור. טיוטה שלו פורסמה מוקדם יותר השנה, וכל הדרישות המוגדרות כמחמירות לפי צוות "רגולציה חכמה" – מופיעות בה. הקלה בהן, תקל על נובל אנרג'י לקבל את ההיתר – זאת לאחר שהבקשה הראשונה לקבלו נדחתה

גם בז"ן, אחת החברות המזהמות ביותר בישראל, יכולה להרוויח מההקלה בדרישות: ב-2016 החמיר המשרד להגנת הסביבה את הדרישות הסביבתיות ממנה. בין היתר דרש הקמת מערכת ניטור על הגדר ועמידה בערכי פליטה גבוהים – בדיוק התנאים שצוות "רגולציה חכמה" מבקש לשנות.

המתנגדים למהלך קוראים לפיקוח על עבודת הוועדה

ארגון הסביבה "גרינפיס ישראל" פנה למבקר המדינה בבקשה לבחון את פעילות הצוות וכתב כי: "…לא ניתן להפוך רגולציה סביבתית לחכמה יותר מבלי לקחת בחשבון שיקולי קיימות רחבים יותר […] הוועדה לרגולציה חכמה לא בחנה קשת רחבה של בעלי עניין עם דעות שונות כך שבסוף יינתן מענה מאזן בין שיקולים כלכליים וסביבתיים, קצרי טווח וארוכי טווח. אנו מבקשים ממשרד מבקר המדינה לבדוק את פעילותה של הוועדה לרגולציה חכמה בתחום של הרגולציה הסביבתית, בדגש על אופי שיתוף בעלי עניין שונים".

ארגון "אדם, טבע ודין", שהוזמן להביע את עמדתו מול הצוות, כתב בתגובה להזמנה: "ממשלת ישראל עדיין לא הפנימה את התפישה לפיה הסוגיות הסביבתיות אינן בבחינת פריבילגיה אלא מדובר בסוגיות קריטיות לבריאות הציבור […] גישה זו באה לידי ביטוי בנסיון חוזר לקצץ ולפגוע בסמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה […], בהעדר הקצאת משאבים מספיקה, ובדחיקת השיקול הסביבתי לשולי תהליכי קבלת החלטות. […] יעילות ורגולציה חכמה – באמת חכמה – הן מטרות ראויות וחשובות, לא רק למגזר הפרטי או לעסקים המפוקחים, אלא לכלל הציבור […] אלא שיש להיזהר שלא "לשפוך את התינוק עם המים" ובשם היעילות הצרה של ציבור ספציפי בזמן הקצר, להביא לפגיעה ארוכת טווח ובלתי הפיכה בכלל הציבור בישראל, בסביבה הישראלית ובסופו של דבר – גם במגזר עליו ביקש הרגולטור להקל מלכתחילה".

חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' (כחול לבן) פנתה לשר להגנת הסביבה, זאב אלקין, בבקשה שיעצור את המהלך: "בתקופה מאתגרת שכזו לא רק שאין צורך בבחינת הסמכויות הרגולטוריות של המשרד להגנת הסביבה, אלא היה ראוי אם הממשלה היתה פועלת לחיזוק סמכויותיו […] אותם 'בעלי עניין' שפנו בתלונות למשרד ראש הממשלה הם גורמים שמעדיפים את המשרד להגנת הסביבה קטן, מקוצץ, חסר יכולת השפעה וסמכויות אכיפה".

ח"כ מיקי חיימוביץ'

פנינו למשרד להגנת הסביבה בבקשה להבין מי היו נציגי המשרד בישיבה ומה הייתה עמדתם. מהמשרד נמסר:

"מטעם המשרד להגנת הסביבה נכחו בדיון האחרון גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה; יובל לסטר, מנהל אגף מדיניות סביבתית; אילת בן עמי, מנהלת תחום טיפול משולב בתעשיות; ועו"ד נטע דרורי, ממונה על ייעוץ וחקיקה בלשכה המשפטית של המשרד. נדגיש, כי לא מדובר בדיונים בדרג מנכ"לים, ולא נכחו בהם מנכ"לים מאף משרד – רק סמנכ"לים וראשי אגפים. נציין, כי נקבעו שני דיונים נוספים לחודש ספטמבר, שבהם ימשיכו המשתתפים לדון בסוגיות לעומק. מאחר שהנושאים עדיין בדיון, אין החלטות או חומרים שניתן להעביר".

לשאלה מדוע לא הגיע מנכ"ל המשרד לישיבה אף שהוזמן אליה, ענו כי "ההזמנה […] הופנתה אל מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. המנכ"ל הנחה את הדרגים המקצועיים לטפל בנושא".

אזמ"ע ומצ"ל

כעיתונות מוכוונת פתרונות, נשתדל לשלב בזנב הכתבות של שני סעיפים מעשיים: אזמ"ע (איך זה משפיע עליכם) ומצ"ל (מה צריך לעשות):

אזמ"ע: חברות ישראליות עלולות לקבל היתר לזהם יותר – וכתוצאה איכות החיים של כולנו תיפגע. האוויר שננשום – יהיה רעיל יותר

מצ"ל: עד יום ראשון יכולים ארגוני החברה האזרחית לשלוח את ההערות שלהם לצוות "רגולציה חכמה". ארגון "מגמה ירוקה" קורא לציבור לשלוח מיילים לשרים ולמשרדים המעורבים בבקשה לעצור את היוזמה. ניתן לשלוח מייל בשתי שניות כאן.