פוסטים

בעקבות פניית שקוף: משרד הפנים יפרסם את הזיקות בין מועמדים בבחירות המקומיות למפלגות

מאז 2018 פעלנו כדי שמקורות המימון למועמדים בבחירות לרשויות המקומיות יחשפו לציבור. כעת בעקבות פניית שקוף: גם הזיקות בין מועמדים למפלגות-אם יפורסמו לציבור טרם הבחירות. נבואה זהירה: הבחירות הבאות לרשויות המקומיות בשנת 2023 יראו שקופות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הפנים מבטיח לקדם שקיפות מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות ופועל לפרסם את הזיקה שלהם למפלגות ארציות. מדובר בצעד חשוב שסוגר את כל הפרצות שאפשרו חוסר שקיפות של מימון קמפיינים לרשויות המקומיות.

יקדם את השקפת המימון לבחירות המקומיות? שר הפנים אריה דרעי

במהלך הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות, באוקטובר 2018, נתקלנו בתופעה של מועמדים מרחבי הארץ שמתמודדים לרשות המקומית מטעם מפלגה ארצית אך הציבור הרחב לא יודע על כך. לפעמים זה הגיע לכדי אבסורד, כמו שקרה בחיפה, כשמפלגה בכנסת הריצה מטעמה שני מועמדים שונים, מה שכמעט והביא לפסילתה של המועמדת (היום ראש העיר) עינת קליש רותם שהסתירה בפרסומים שלה את הזיקה הפוליטית. 

הפתרון שהצענו היה להשקיף גם את ההסכמים או לפחות את הזיקות של המועמדים למפלגות-האם בזמן אמת כדי שהציבור הרחב ידע מטעם מי מתמודדים המועמדים. צריך לזכור שבדרך זו – תמיכה ממפלגות ארציות – יכולים מועמדים ליהנות מכל העולמות: להסתמך על מקור תקציבי מפלגתי רחב תוך התנערות מזיקה מפלגתית. אם המועמד הצליח המפלגה זוכה למימון מהקופה הציבורית ומחזירה את "ההשקעה".

עוד בשקוף:

כאמור, דרך מימון זו המימון המפלגתי היה לא שקוף עד עכשיו. בעקבות פניית שקוף למשרד הפנים בנושא נעננו כי הכוונת המשרד לקדם שקיפות של זיקות למפלגות האם בבחירות הבאות: "משרד הפנים ודאי רואה ערך רב בשקיפות מירבית של מידע ונתונים לציבור. בכוונת המשרד לקדם הנגשה ופרסום של פריטי מידע רבים במערכת הבחירות הבאה לרשויות המקומיות, לרבות המידע בדבר סיעות הבת".

חמש דרכים למימון קמפיין בחירות לרשויות, עכשיו כולן שקופות

למועמדים יש דרכים שונות לממן קמפיין בחירות לרשויות המקומיות. מועמד יכול לגייס את הכסף ממפלגה, להשתמש בהון עצמי או לגייס תרומות וערבויות מן הציבור הרחב. אם הוא זוכה במספיק קולות הוא מקבל את הכסף חזרה מהקופה הציבורית. הבעיה היא שעד כה רוב הדרכים היו לא שקופות ופרוצות לניגודי עניינים ושחיתות.

  • תרומות – הדרך העממית יותר לגייס מימון לקמפיין בחירות היא לפנות לציבור הרחב. זו הדרך השקופה ביותר מאחר והמועמד נדרש לדווח בזמן על התרומות האלו בזמן אמת. השיטה של תרומות קטנות מהציבור מציבה קשיים על המועמדים שכן על פי החוק כל משק בית יכול לתרום עד 5,000 שקל למועמד. לכן כדי להצליח לגייס הרבה תרומות יש צורך בהרבה תורמים.
  • ערבויות – המועמדת לוקחת הלוואות מהבנק, שמחתים אנשים פרטיים על ערבויות להלוואה. במידה והכסף לא יוחזר לבנק הערבים ידרשו לשלם אותו, כפי שקרה במקרה של זאב אלקין שלקח הלוואות ממולטי מיליונרים לצורך התמודדות בבחירות לראשות עיריית ירושלים, ולאחר שהוא לא נבחר הם אלו ששילמו לבסוף את החובות שלו. זו, אגב, לפחות עד כה הדרך היותר שקופה לגייס מימון.היתרון למועמדים הוא שלמרות שהערבויות שקופות, אין להן תקרה.
    החסרון: מועמד שלא הצליח להשיג מספיק מושבים בבחירות יצטרך להחזיר חלק מן המימון שחולט, ואז הערבויות יהפכו לתרומות. אם הערבויות שהפכו לתרומות חרגו מתקרת חמשת אלפים השקלים למשק בית – הן הופכות לתרומה אסורה. זה מה שקרה במקרה של אלקין
    שקיבל קנס.

ראש עיריית ירושלים משה לאיון. מימן את הקמפיין הבחירות שלו מהונו האישי (ציךום: יוסי זמיר, ויקימדיה)

  • הלוואות – באופן תמוה, עד לבחירות האחרונות מועמדים שלקחו הלוואה ישירות מאדם פרטי לא היו חייבים לדווח עליה באופן שקוף ושוטף באתר מבקר המדינה. כך, במקום תרומות עם תקרה, מועמדים יכלו לקבל ״הלוואות״ בסכומים גדולים מבעלי עניין ואף אחד לא יכול היה לדעת. במהלך בחירות 2018 פנה ״שקוף״ למשרד מבקר המדינה והצביע על הבעיה. בעקבות הפניה, לאחר הבחירות המבקר תיקן את ההנחיות וכעת כל מועמד שלוקח הלוואה חייב לדווח גם עליה.

  • הון עצמי – יש מועמדים עשירים שיכולים לממן את הקמפיין שלהם מכיסם האישי. שניים כאלו, לדוגמה, הם ראש העיר הקודם של ירושלים ניר ברקת וראש העיר הנוכחי משה ליאון. האחרון מימן ב-2018 כמעט את כל הקמפיין שלו מכיסו האישי – שמונה מיליון שקלים. בזמן אמת ליאון לא היה חייב לדווח על כך לציבור, והציבור לא יכול היה לשאול את עצמו אם הוא רוצה להצביע לאדם שיכול לממן את כל הקמפיין מהכיס האישי שלו. בנוסף, לליאון עמדה הזכות שלא לספר בכלל מי מממן אותו, כך שלא הייתה דרך לברר מה מקור הכסף.
    לאחר שמבקר המדינה הודיע על סגירת פרצת הדיווח על הלוואות פנינו למבקר שיבהיר כי ההנחיה החדשה מכלילה גם מימון מהון עצמי – וכך גם הפירצה הזו נסגרה. החל מהבחירות הבאות, כל מועמד שיממן את הקמפיין מהונו העצמי יחויב בדיווח שוטף ושקוף.
  • תמיכה של סיעות אם ארציות – מועמדים יכולים לקבל מימון גם מסיעות האם. מפלגה שפועלת ברמה הארצית בכנסת יכולה לתמוך כלכלית במועמד. עד כה גם המידע על חיבור בין מועמד מקומי למפלגה ארצית לא היה שקוף, ולא ניתן היה לדעת האם מאחורי המועמדים עומדת מפלגה. לאחר שבתגובה לפנייתנו למבקר המדינה הוא הבהיר כי אין ביכולתו לפרסם טרם הבחירות את הזיקות של מועמדים למפלגות, מאחר והוא מקבל את המידע באיחור ממשרד הפנים, פנינו למשרד הפנים בבקשה דומה. שם הודיעו לנו לאחרונה כי עד לבחירות הבאות הנושא יטופל. 

איך זה משפיע עלייך (אזמ״ע):
ר
אשי הרשויות המקומיות מחליטים החלטות גורליות שמשפיעות על היומיום על החיים שלך: כמה ואיזה בתי ספר יפתחו בשכונה שלך, איך יתחלק הכסף שאתה משלם לארנונה, איזה פרויקטי בניה ותשתיות חדשים ליזום, כמה להשקיע בתרבות ועוד. כדי שתוכלו לבחור את האדם המתאים לתפקיד – חשוב שהציבור ידע למי המועמדים חייבים דין וחשבון: האם מפלגה כלשהי מימנה את הקמפיין שלהם, טייקונים בעלי חברות עסקיות או שאולי המועמד עצמו הוא בעל הון עתק. בבחירות הבאות, ובניגוד למה שהיה עד כה, תוכלו לדעת את כל זה.

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י):
רשמנו לעצמנו תזכורת ביומן לחודש אוקטובר 2022, בדיוק שנה לפני הבחירות הבאות לרשויות המקומיות. אז אנחנו נבדוק האם הנחיות משרד הפנים בנוגע לזיקות מועמדים למפלגות תוקנו כפי שהובטח.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חשיפה ראשונה: הוצאות משרד מבקר המדינה

לאחר שנת עיכוב משרד מבקר המדינה מפרסם לראשונה, לבקשת שקוף, את דו"ח ההתקשרויות לשנת 2018: 314 אלף שקל על ביקורת פנים, 100 אלף להגנה על חושפי שחיתות. כ-43 אלף שקל על הפקת הפודקאסט 'בעין הביקורת' ו-11,301 שקלים על עטים כחולים. השלב הבא – פרסום יזום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אחת השאלות שמעניינות אותנו ב'שקוף' יותר מכל היא: האם משרד המבקר שקוף? במסגרת הבדיקה בתחקיר מבקר המדינה על השקיפות במשרד מצאנו שהוא מעולם לא פרסם את דו"ח ההתקשרויות שלו, בשונה משאר משרדי הממשלה. לכן, ביקשנו לפני כשנה את פירוט התקשרויות לשנת 2018. 

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

כעת, תהליך שהחל עוד בזמן כהונת המבקר הקודם, יוסף שפירא, מסתיים היום עם מתניהו אנגלמן. הבשורה האמיתית תגיע שהרכישות של המבקר יפורסמו באופן שוטף. ממשרד המבקר מסרו שהנושא יבחן. אנחנו בכל מקרה כבר הגשנו בקשת חופש מידע נוספת.

הכסף הגדול – שיפוצים של חברת 'סולל בונה'

ההוצאה הגבוהה ביותר לספק בשנת 2018 הייתה לחברת סולל בונה שמתחזקת את המבנה החדש של משרד מבקר המדינה בקריית הלאום בקצת יותר מארבעה מיליון שקלים. מלם מערכות סיפקה שירותי תוכנה בקצת פחות מארבעה מיליון שקל וחברת נס בכשלושה מיליון שקל. חברת מיקדן תחזקה את לשכת המבקר בת"א בעלות של כ-2.6 מיליון שקלים. 

עוד עולה מרשימת ההתקשרויות: עובדי מבקר המדינה קיבלו כרטיסי '10 ביס' בסכום מצטבר של כ-2 מיליון שקלים. בהתחשב בכך שבמשרד עבדו 558 עובדים באותה שנה מדובר בממוצע של 304 שקלים לעובד בחודש. הוצאות הדלק במשרד המבקר הגיעו כמעט לחצי מיליון שקלים באותה שנה.

משרד מבקר המדינה. יותר מ-4 מיליון שקלים לתחזוק המבנה (צילום: יוסי זמיר)

בזק, מדיה – וגם חושפי שחיתויות

בזק קיבלה 475 אלף שקל על אחזקת קווי תקשורת. משרד רואי חשבון רוזנבלום, הולצמן קיבל 314 אלף שקל על ביקורת הפנים שהתקציר שלה פורסם באתר; יפעת שירותי מדיה – 282 אלף שקל; וטאסק יעוץ ואסטרטגיה 240 אלף שקל על בניית מתודולוגית בקרה.

משרד רואי החשבון ע. בן דוד ושות ביקר את הדו"ח הכספי של המשרד בסכום של כ-135 אלף שקל. בנוסף,חברה שפרטיה הוסתרו סיפקה ייעוץ בסך של כ-100 אלף שקל לחושפי שחיתות.

הפקות משרד המבקר

בשנת 2018 הפיקה חברת איסתא 'יום לשוויון מגדרי' בסך של כ-92 אלף שקל. איסתא גם הפיקה את כנס יורסאי של דור העתיד של מבקרי המדינה בסך של יותר מ-780 אלף שקל. חברת אודיו, רדיו אונליין הפיקה למשרד את הפודקאסט, ב'עין הביקורת' בסך של 43 אלף שקל. 

בשולי התקציב: רכב ממוגן ירי ועטים כחולים 

עוד בהוצאות לשנת 2018: כ-15 אלף שקל להסעה ברכב ממוגן ירי; 11,301 שקל הוציאו במשרד על עטים כחולים. בהנחה שכל עט עלה שבעה שקלים מדובר בשלושה עטים בממוצע לשנה לעובדת או עובד.

לקובץ המלא: מוזמנים להוריד את קובץ ההתקשרויות המלא ולספר לנו מה מצאתן

נדגיש כי מטעמי חשאיות ואבטחת מידע הקובץ חלקי

הקובץ שנמסר לנו אינו שלם. במשרד מבקר המדינה הסירו כמה סעיפים שעונים להגדרות הבאות: 

א. סכומי התקשרות הנוגעים לשירותי אבטחה במשרד מטעמי ביטחון. 

ב. פרטים מזהים הנוגעים לשמות/סוגי/דגמי מערכות המחשוב בהן נעשה שימוש במשרד משיקולי אבטחת מידע.

ג. שמות מתחקרי סיווג בטחוני שהערך הציבורי בפרסומם מועט ואילו הפרסום, לדברי המבקר, עשוי להסב נזק.

הפננו שאלות הבהרה בנוגע לסעיפי ההוצאות שציינו, במשרד המבקר בחרו שלא לפרט.

כל עוד לא יוכח אחרת – אנחנו סומכים על המבקר, ומאמינים כי שקיפות כזו רק תגביר את האמון במוסד הכל כך חשוב הזה שמשפר את חיינו