פוסטים

בניגוד לחוק: 14 רשויות פועלות מעל לשנה ללא מבקר פנים

במבשרת ציון ובבית שאן לא איישו את תקן המבקר כבר יותר משנתיים. בקרית ים קו הטלפון במשרד המבקר מנותק מאז אוקטובר 2018. כפר מנדא שבגליל שברה את השיא : 8 וחצי שנים ללא מבקר. התנועה לאיכות השלטון גילתה שמשרד הפנים כלל לא עוקב אחר הנושא, אך נציגיו טוענים: "הנושא מוכר"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

כ-14 רשויות פועלות בישראל ללא מבקר או מבקרת פנים, בניגוד לחוק. לפי מחקר של התנועה לאיכות השלטון, ישנן רשויות שלא איישו את המשרה שנים רבות, ולצדן כאלה שאין לדעת כמה זמן הן פועלות ללא ביקורת פנימית.

מבשרת ציון. פועלת יותר משנתיים ללא מבקר

השיאניות: כפר מנדא שבגליל, שהגיעה לשמונה וחצי שנים ללא מבקר, ואחריה מבשרת ציון ובית שאן, שלא איישו את המשרה כבר למעלה משנתיים.

משרד הפנים יכול למנות מבקר בעצמו

משרת מבקר הרשות המקומית חייבת, על פי חוק, להיות מאוישת כל העת. במידה ומועצת הרשות מתמהמהת במינוי, משרד הפנים יכול להתערב ולמנות מבקרת או מבקר בעצמו. אך שתי עובדות בתנועה לאיכות השלטון גילו כי המשרד מזניח את הנושא לחלוטין. 

"האבסורד הגדול שגילינו הוא שלמשרד הפנים אין מעקב ברור ומדויק אחר הרשויות שבהן אין מבקר פנים, אפילו שזו חובה הקבועה בחוק ומחייבת את הרשויות", סיפרה עו"ד גילי גוטוירט, שמובילה את הנושא יחד עם ענבר גיל.

אריה דרעי שר הפנים. "למשרד הפנים אין מערב ברור" (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

בתנועה לאיכות החליטו לבצע בירור רוחבי לגבי עיריות חסרות במבקר. מהבדיקה עלה כי היו 19 רשויות שעונות להגדרה, 14 מתוכן בפער חמור. רובן מצויות בפער של כמה חודשים בלבד ממינוי עתידי, חלקן נקלעו לעיכוב, רובן בגלל משבר הקורונה. 

"מטרידה במיוחד העובדה שארגון אזרחי הוא הגורם שנדרש לביצוע מעקב אחר הסוגיה הזו", הוסיפה גוטוירט. "מנכ"ל משרד הפנים הגיב לפניותנו וציין כי בכוונתם לוודא כי ימונו מבקרים בכלל הרשויות. אנחנו נמשיך לעקוב אחר הנושא, ובמידת הצורך – נגיע גם להליכים משפטיים".

נוסף על בית שאן, מבשרת ציון, קרית ים, אלו הרשויות שבהן הבעיה חמורה במיוחד: כפר מנדא שבגליל מתפקדת שמונה וחצי שנים ללא מבקר או מבקרת ברשות. ברשויות באקה אל גרביה, ביר אלמכסור, יסוד המעלה, ירכא ורמא, התפקיד לא מאוייש מאז ינואר 2019.

בפסוטה לא מינו מבקרת או מבקר מספטמבר 2019. בכפר קרע אין מבקר מיוני 2019. בג'וליס, בדיר חנא ובמבואות החרמון אין מבקר ואף לא ידוע כמה זמן הוא נעדר. 

גילי גוטוירט, התנועה לאיכות השלטון. "במידת הצורך נגיע להליכים משפטיים"

לפי משרד הפנים, "מבדיקה עולה כי ב-14 רשויות כולל מבשרת ובית שאן טרם מונו מבקרים, חלקם בשל הליך משפטי, ו/או ממתינים לאישור ועדת שירות וחלקם נמצאים בהליך מכרז מתקדם, עם הפעלת סמכות הממונה למינוי מבקר כגון בביר אל מכסור ובכפר ורדים".

בפניה חוזרת למשרד הפנים עם נתוני התנועה המעודכנים, השיבו כי "מאחר ובקשתך כרוכה בתהליך של איסוף מידע, אתה מוזמן לפנות לקבלת הנתונים הפרטניים במסגרת חוק חופש המידע".

בקרית ים ממשיכים לפעול ללא מבקר

רועי לוי, מבקר הפנים של עיריית קרית ים, נבחר באוקטובר 2018 לראשות עיריית נשר. מאז, שנה ושמונה חודשים אחרי, לא מונה מבקר חדש לעירייה. כיצד יתכן שקרית ים פועלת כל כך הרבה זמן ללא מבקר פנים, בניגוד לחוק? 

באתר עיריית קרית ים נמצאים את פרטי הקשר של המבקר הישן, שהפך מזמן לראש עיר אחרת. טלפון ללשכתו מגלה שהקו מנותק. תשובת קרית ים על התעלומה: "המבקר הקודם סיים את תפקידו ואנחנו בעיצומו של תהליך לאיתור מבקר חדש. המועמדים זומנו כבר לראיונות אבל אז באה הקורונה ובימים אלה קיבלו המועמדים זימון מחדש".

מתוך אתר קרית ים. לא מעודכנים

במהלך השנה האחרונה התנועה לאיכות השלטון פנתה כמה פעמים למשרד הפנים כדי לטפל בנושא קרית ים. באפריל 2019, חצי שנה לאחר שעיריית קרית ים תפקדה ללא מבקר, שיגרה התנועה מכתב למשרד בדרישה למינוי מבקר. 

משרד הפנים הודיע כי יצא מכרז והמועד האחרון להגשת מועמדות הוא 23.6.2019. כפי ששמתם לב עברה שנה, ושום דבר לא זז. לאחר שעדיין לא נבחר מבקר פנתה התנועה לאיכות השלטון שוב למשרד הפנים בחודש דצמבר 2019 ואז שוב בפברואר 2020, ומבקר עדיין אין. העירייה ומשרד הפנים גוררים רגליים.

גם הפעיל החברתי, אמיר ווסקו, פנה לרשויות ואף למבקר המדינה. "ברצוני להתריע בפניכם על התנהלות שאינה חוקית בעליל ואינה ראויה לכאורה, הנעשית תוך מעשים אסורים מצד הנהלת העיר קריית ים ונבחרי הציבור שלה", כתב ווסקו במכתבו. 

"כל זה מתרחש בהיעדר איוש של תפקיד מבקר לעירייה, מאז עזיבתו של מבקר העירייה האחרון. כמו כן, אין איש יודע מה עשתה עד כה ועדת הביקורת, כמה פעמים התכנסה עד למועד כתיבת שורות אלו, אילו נושאים העלתה לביקורת (אם בכלל) וכדומה". 

ווסקו. "אני המום שעד עכשיו אין שומר סף" (צילום: ליחן שיינפלד)

עברו שמונה חודשים, אך במשרד הפנים התעלמו מפנייתו. "אני המום כי עד עתה אין איש נוקף אצבע לתיקון המחדל, ועד עכשיו אין בעיר שומר סף בדמותו של מבקר עירייה".

שנתיים אחרי: "הנושא מוכר"

פנינו למשרד הפנים בבקשה לקבל עדכון בכמה רשויות חסר מבקר פנים מעל לשנה ומדוע לא פעלו עד כה למנות מבקרי פנים בשלושת העיריות.

ביחס לקרית ים ציינו במשרד כי "הנושא מוכר וידוע לגורמים הרלוונטיים במשרד הפנים. למכרז ניגשו 43 מועמדים שעמדו בתנאי הסף והוזמנו לוועדת המכרזים, אך בשל משבר הקורונה זו בוטלה ובימים הקרובים תחודש פעילותה. בנוסף, המשרד הנחה את הרשות המקומית לתקן את המידע באתר האינטרנט שלה" .

על מבשרת ציון מסרו כי "לא מונה מבקר מעל שנתיים, הנושא נמצא בהליך מינוי כאשר במכרז הקודם נפל פגם, לא תאם להנחיות יצאו במכרז נוסף מעודכן ועל פי ההנחיות ובשל הקורונה – הוקפא הנושא וההליך יחל שוב בימים הקרובים. הנושא מוכר וידוע למשרד אשר נמצא בטיפול ישיר מול הרשות המקומית".

ועל בית שאן: "לא מונה מבקר מעל שנתיים, הנושא מוכר וידוע למשרד ונמצא בטיפול, לאחרונה אף ניתנה הנחיה נוספת לפרסם מכרז בהקדם".

ניסיון המינוי המפוקפק של עפרה ברכה

הממונה על הביקורת ברשויות במשרד הפנים היא עפרה ברכה. ברכה קודמה בעבר לתפקיד נציבת שירות המדינה על ידי רה"מ בנימין נתניהו לכאורה, על בסיס היכרות אישית (בתה ואחותה של ברכה עבדו בלשכת רה"מ). בתהליך המינוי נפלו שורה של פגמים שהביאו את בג"ץ לפסול את הוועדה ובכך את מועמדותה של ברכה. 

עפרה ברכה. מינויה לנציבת שירות המדינה נפסל בבג"ץ – כעת היא בעיריית ירושלים

לפי פרסומים שונים, ברכה קודמה תוך רמיסת ועדת האיתור למשרה בזמן שלא אחזה באותה העת בכשירות המתאימה. בנוסף לחוסר התאמתה מצא המבקר גם שורת ליקויים בתפקודה כממונה על מבקרי הפנים ברשויות המקומיות, ביניהם עקיפת תקני כוח אדם במשרד על ידי העסקת יועצים חיצוניים.

ברכה רק לאחרונה מונתה לתפקיד מבקרת עיריית ירושלים ותעזוב בקרוב את המשרה במשרד הפנים. 

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

מבקר הפנים הוא אחד משומרי הסף, הבודדים ברשות המקומית. דוחות הביקורת מאפשרים למקבלי ההחלטות ברשות להשתפר כל העת את השירות לתושבים. רשויות שבהן אין מבקר מעל שנתיים הן מחדל של ראש הרשות, המועצה, וגם של משרד הפנים. ביקורת היא לא רשות אלא חובה. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): אם משרד הפנים מתקשה לנהל רישום מצידו, הוא יכול לדרוש מהרשויות שידווחו לו באופן קבוע איוש בעלי תפקידים חיוניים ברשות. בסמכותו לקבוע הנחיות ברורות לצעדים שינקוט במידה ולא ימונה מבקר פנים בזמן סביר שיקבע. בנוסף, על פי החוק משרד הפנים יכול מנות מבקר בעצמו, כך שכל הפתרונות מונחים לפתחו.

דוגמה לפעולה אזרחית שאפשר לעשות היא הפרויקט בהובלת התנועה לאיכות השלטון, שערך מחקר בנושא ופנה באופן יזום לגורמים הרלוונטיים. גם תושבים מגלים אזרחות פעילה – כך במקרה של אמיר ווסקו מקרית ים, ששלח מכתבים נוקבים לעירייה ולמשרד הפנים. נמשיך ללוות את הנושא ולכתוב עליו. נמשיך לבדוק מה משתנה ברשויות השונות.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חשיפה: שכר ראשי הרשויות וסגניהם התנפח בצל הקורונה

בתחילת חודש מרץ, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם קפץ באלפי שקלים. איך זה קרה? החלטה חפוזה שקיבלה ועדת הכספים של הכנסת לפני שנתיים ממשיכה לנפח את שכר הנבחרים ברשויות המקומיות עד היום. 

| מאיה קרול |

אפקט הפרפר: חשיפת "שקוף" מגלה כי בתחילת מרץ האחרון, שכר ראשי הרשויות המקומיות וסגניהם עלה באופן משמעותי ורטרואקטיבית. שכרו של ראש עיריית תל אביב, לדוגמה, קפץ ב-3,042 ש"ח ומגיע היום ל-47,265 ש"ח בחודש. מדוע שכרם עולה מהר כל כך? בגלל שרשרת של החלטות לא מקצועיות שקיבלו חברי הכנסת על השכר של עצמם, שמאפשרת זאת.

הכל מתחיל משכר הח"כים

הסיפור מתחיל באופן שבו נקבע שכר הח"כים. חישובו נקבע על פי השכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לתנודותיו. ב-2016 המליצה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים כי שכרם יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן, ולא לשכר הממוצע במשק, מפני שהאחרון יגרום לעלייה מהירה יותר בשכרם. 

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני. טוען שלא ידע ששכר ראשי הרשויות צמוד לשכר הח"כים

על אף שהוועדה הציבורית דנה בסוגיה רגישה זו במשך חודשים רבים, ההחלטה נדחתה על ידי ועדת הכנסת. זאת, מפני שבכך שכר הח"כים היה מפסיק לזנק מדי שנה, גזירה שחברי הכנסת ניסו למנוע.

בחלוף שנתיים, העלייה המהירה בשכר הח"כים הובילה לעיוות: שכרם כמעט ועקף את שכר השרים. כדי לתקן את העיוות, הועלה גם שכר השרים. 

עוד בנושא שכר הח"כים והשרים:

ב-2018 התקבלה החלטה בוועדת הכספים של הכנסת להעלות את שכר השרים ב-5,000 ש"ח ולהצמידו החל מ- 2019 גם כן לשכר הממוצע ולא למדד המחירים לצרכן. ההצמדה של השרים הייתה רטרואקטיבית לחמש שנים.

למרבה הצער, ההחלטה התקבלה בחיפזון, תוך שעה אחת. זאת מבלי שלחברי הוועדה בכנסת ניתן חומר רקע או חוות דעת מקצועית בנושא. בדיעבד, התברר כי ההחלטה הרשלנית שקיבלו בוועדת הכספים בניסיון לשנות את שכר השרים – כמעט והובילה לתוספות שכר ופנסיה של עוד 1,203 איש הנגזרות משכר השרים. 

בהמשך, ועדת הכספים תיקנה את המחדל והבהירה שההעלאה ניתנה אך ורק עבור השרים והשרות. אמנם, כעת מתברר שהעלאת שכר השרים הובילה לעלייה בשכרם של 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, ששכרם נגזר משכר השרים.

חשוב לציין כי יו"ר ועדת הכספים הקודם ח"כ משה גפני (יהדות התורה), שניהל את הדיון בנושא ב-2018, הודה בהמשך כי לא ידע ששכר ראשי הרשויות וסגניהם צמוד לשכר השרים. הוא אמר זאת בראיון ל"ממון" לפני כשנתיים, והוסיף כי גם אם היה מודע לעניין, החלטת הוועדה לא היתה מושפעת מכך.

"אני לא אחראי על ראשי הרשויות ועל השכר שלהם", ציין אז. "התפקיד שלי זה שכר השרים והשופטים. נציג האוצר היה צריך להגיד 'תדע שיש לזה השלכה לכל מיני דברים'. מנכ"ל משרד הפנים יכול לעשות דרגה אחרת. הוא לא חייב להצמיד את שכר ראשי הרשויות לשכר השרים, זה לא חוק".

האם גפני צודק? האחריות לאשר את ההעלאה אכן מוטלת על מנכ"ל משרד הפנים. אך נוהל הצמדת שכרם לשכר השרים נהוג ב-50 השנים האחרונות, ואילו ההחלטה על העלאת שכר השרים רטרואקטיבית הייתה נתונה בידיו כיו"ר ועדת הכספים.

שתי העלאות שכר בבת אחת

מאז ההחלטה בוועדת הכספים, שכר השרים מתעדכן בכל שנה בינואר באופן אוטומטי בהתאם לשכר הממוצע במשק. לעומת זאת, עדכון השכר של ראשי הרשויות וסגניהם אינו אוטומטי – אלא כרוך באישור מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, שלא אישר את ההעלאה עבור 2019. 

לדברי גורם במשרד הפנים, השר אריה דרעי הוא שמנע את ההעלאה בשכר ראשי הרשויות וסגניהם, כיוון שחשש שהעלאה כזו תצטייר כאתנן פוליטי עבור תמיכה בו בתקופת הבחירות. 

אריה דרעי, שר הפנים לשעבר. הקפיא את עליית השכר ב-2019 בגלל הבחירות

לכן, בתחילת חודש מרץ האחרון, רגע לפני פרוץ משבר הקורונה, החליט מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן לעדכן בדיעבד את שכר ראשי הרשויות וסגניהם. ההעלאה בשכר עבור 2019 ניתנה להם באופן רטרואקטיבי ועוד העלאה ניתנה להם עבור 2020, בהתאם לעליית השכר הממוצע במשק.

כך, גובה השכר של ארבעת ראשי הרשויות הגדולות למשל (ירושלים, תל אביב, חיפה, באר שבע) קפץ מ-44,223 שקל בחודש ב-2018, ל-47,265 שקל. במילים אחרות: שכרם קפץ ב-3,042 שקל בחודש במכה. 

בנוסף על ההעלאה, כל אחד מראשי הרשויות וסגניהם קיבל במכה את התוספת הכוללת שהפסיד או הפסידה על היעדר ההעלאה ב-2019. סכום זה מסתכם בכמה אלפי עד עשרות אלפי שקלים לכל אחד או אחת.

משה לאון ראש עיריית ירושלים. מרוויח כעת 47,265 בחודש (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נציין כי ראשי הרשויות וסגניהם יכולים לוותר על ההעלאה בשכרם אם ירצו בכך. יחד עם זאת חשוב לזכור כי בניגוד לחברי הכנסת, שלא עבדו בזמן הפגרה ועל כן הוויתור על העלאה הוא מתבקש, ראשי הערים וסגניהם עבדו כרגיל. 

זאת ועוד, האחראים לעליה זו הם חברי הכנסת, שקבעו לעצמם את השכר ואת ההצמדה הבעייתית לשכר הממוצע שגורמת לשכרם לטפס במהירות. ראשי הרשויות וסגניהם לעומת זאת, לא קובעים לעצמם את השכר.

מקרה בוחן: כמה עלתה הקפיצה בשכר ראשת העירייה לתושבי נתניה?

כדי להמחיש כמה מהר עולה שכר הנבחרים בימים אלה, ניקח לדוגמה את השינויים בשכר בעיריית נתניה. כשנבחרה ראשת העיר מרים פיירברג לראשות העיר ב-2018, עמד מספר התושבים על פחות מ-250 אלף. 

על כן משכורתה מהווה 97% משכר יסוד של שר. ב-2018 עמד שכרה על 42,896 ש"ח. בחישוב מהיר, מרים פיירברג עלתה לתושבי נתניה 514,752 ש"ח בשנה, לפני תוספות יוקר, פנסיה, ושאר עלויות נוספות.

בנתניה, המונה פחות מ-400 אלף תושבים, עד ארבעה סגני ראש עיר יכולים לקבל שכר ע"פ חוק. שכר סגן ראש עיר בנתניה נכון ל-2018 מהווה 77.6% משכר שר, ועמד על 34,317 ש"ח. ארבעת סגניה של פיירברג, עלו לתושבי נתניה 1,647,216 ש"ח.

נציין כי גובה השכר מתעדכן בהתאם לגודל האוכלוסיה רק לאחר הבחירות הבאות בעיר, כך שגם אם האוכלוסיה גדלה תוך כדי קדנציה – ראש העיר וסגניו לא ישודרגו לשכר גבוה יותר.

ב-2020 המשכורות עלו משמעותית עקב עליית השכר הממוצע ב-2019 וב-2020. לכן, ב-2020 משכורתה של פיירברג קפצה ל-45,847 ש"ח בחודש. בסך הכל משכורתה תעלה לתושבי נתניה (לפני תוספות) 550,164 ש"ח בשנה – 35 אלף שקל יותר משנתיים קודם לכן. 

שכרם של ארבעת סגניה של פיירברג התנפח גם הוא, וב-2020 הוא עומד על 36,678 ש"ח בחודש. לכן ב-2020 שכרם יעלה לתושבי העיר 1,760,544 ש"ח, 113 אלף ש"ח יותר מבשנתיים הקודמות. 

בסך הכל שני עדכוני השכר עלו לתושבי נתניה משלמי הארנונה עוד 150 אלף שקל בשנה. בשנה הבאה, אם לא יהיה שינוי בשכר השרים, שכר ראשי הערים וסגניהם ימשיך לטפס מעלה מעלה – ואנחנו נמשיך לשלם.

שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה צריך לעלות 

ניתן להניח שחברי הכנסת שדחו את המלצת הוועדה הציבורית לפני חמש שנים, כלל לא תיארו לעצמם מה יהיו ההשלכות של החלטתם בעתיד על שאר המשק. אם חברי הכנסת היו מקשיבים להמלצת הוועדה הציבורית, שכר הנבחרים ברשויות המקומיות לא היה עולה בקצב מסחרר כפי שהוא עולה היום כשהוא צמוד לשכר הממוצע במשק. 

פרופ' חיים לוי, יו"ר הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים, מתח בעבר ביקורת חריפה על העלאת שכר השרים. לטענתו, אילו הח"כים היו מיישמים את המלצת הוועדה שלא להצמיד את שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע – כלל לא היה צורך בהעלאת שכר השרים. 

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): העלאת שכרם 257 ראשי רשויות מקומיות ו-294 סגניהם, משולמת מכספי הארנונה שכולנו משלמים כל חודש. התוספת מגיעה בעקבות תהליך עקום בקבלת החלטת הח"כים להצמיד את שכרם למדד, שבעקבותיה קפצו שכרם של השרים ושל ראשי הרשויות בהתאמה. 

במקום לתקן את המנגנון ולקבוע החלטות בהתאם להמלצת הוועדה הציבורית, חברי הכנסת בוחרים לא פעם לקבוע החלטות שמיטיבות עמם ופוגעות בנו. 

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): להפוך את הוועדה המקצועית לתחום שכר הח"כים וההטבות שהם זכאים להן – לוועדה קובעת במקום מייעצת. המילה האחרונה לא יכולה להיות של הח"כים, אחרת נוצר מצב שבו החתול שומר על השמנת.

בפועל, חברי הכנסת התעלמו באופן שיטתי מהמלצות ועדה זו, מה שהוביל בסופו של דבר לצורך בהעלאת שכר השרים. לאחרונה חשפנו כי הוועדה פוזרה במהלך 2019 ללא ידיעת חבריה וללא ידוע הציבור.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

בשורות טובות: מבקרי הפנים ברשויות המקומיות הושבו לעבודתם

בחסות המגיפה משרד הפנים אפשר לשלוח את מבקרי הפנים לחופשה, הזדמנות שנוצלה על ידי כ-20 אחוז מהרשויות המקומיות. אך משרד הפנים תיקן את ההנחיה וכעת נקבע שכל המבקרים ישובו לעבודתם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הממשלה החליטה במוצ"ש לבטל את ההנחיה שמאפשרת לרשויות מקומיות לשלוח את מבקר הפנים לחל"ת. כפי שפורסם ב"שקוף", לפני כשבועיים משרד הפנים הוציא הנחיה שהרשויות יכולות לצמצם כח אדם – בעקבות זאת כ-30 מהן בחרו להוציא דווקא את המבקר לחופשה. כעת, יחזרו המבקרים לעבודתם.

שר הפנים, אריה דרעי. המשרד אפשר לרשויות מקומיות קיצוץ תפקידים סטטוטוריים – והתחרט

ראשי הערים ששלחו את המבקר לחופשה צמצמו באופן משמעותי את הביקורת הפנימית על התנהלות העיריה בזמן המשבר. הם נתלו באפשרות שנתן להם משרד הפנים לבחור לצמצם משרה אחת מתוך שבע המשרות הבאות: מנכ"ל, גזבר, יועץ משפטי, מנהל יחידת חינוך, מהנדס, מבקר, וטרינר. 

בין הרשויות שוויתרו על המבקר: גדרה, להבים, עומר, מיתר, גדרות, ירוחם, כוכב יאיר, קרני שומרון, קצרין, חצור, מזכרת בתיה, עמק חפר, כפר תבור, יבנאל, מרחבים, אזור, טורעאן, נחל שורק וקרית עקרון.

כעת, בהנחיה חדשה במסגרת ההסכם הקיבוצי עם הרשויות נקבע שכל שבעת המשרות חייבות באיוש. "בשל החרגת חלק מהמשרות בשלטון המקומי", נמסר ממשרד הפנים, "הוחלט לחייב את הכללתם של כלל בעלי התפקידים הסטטורים ברשימת העובדים החיונים והמבקרים כמו גם גזברים, יועצים משפטים ובעלי תפקידים אחרים בתוכם".

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): כולנו זקוקים לעיריה מתפקדת והגונה, עכשיו יותר מתמיד. רשויות הרווחה, אכיפת הסדר העירוני, וניהול בתי הספר והגנים – כל אלו מקבלים החלטות חדשות ומהירות עכשיו. בלי ביקורת – הם עלולים לעשות טעויות חמורות ופזיזות. חוץ מזה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ביום שאחרי עם איזה פרויקט בניה בקידומו של בעל הון מקושר, או שינוי הזוי בתחבורה – משהו שבחיים לא היה עובר בשגרה תחת עין המבקר.

מעש"י (מה עושים כדי שיתוקן): שר הפנים היה צריך לבטל את ההנחיה ואנו שמחים שכך עשה. ביקורת, בייחוד בזמן כזה, היא חיונית – נקודה. עם זאת אנו מאמינים שהחלטות דומות עשויות להתקבל גם בהמשך, ובחסות המשבר. ספרו לנו אם נתקלתם באחת כזו.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין: [email protected]

אלה הרשויות המקומיות שהחליטו להגביל את ההוצאות על הופעות יום העצמאות

כזכור, בעקבות פניית "שקוף" בנושא, משרד הפנים הוציא מכתב לרשויות המקומיות, בו הוא ממליץ להן לקבוע רף שכר לאמן/ית ביום העצמאות, עד 70 אלף ש"ח להופעה של שעה. אילו רשויות מקומיות בחרו ליישם את המלצות המשרד כבר השנה?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

אחרי שבדקנו #מה_נשתנה עם הבטחתו של שר הפנים אריה דרעי להגביל את הסכומים שיותרו לרשויות להוציא על הופעות ביום העצמאות, גילינו שהשר לא קידם את ההבטחה, זאת למרות שקיבל המון אהדה בתקשורת בעקבותיה. פנינו בנושא למשרד הפנים, שם מסרו לנו שיפעלו בעניין בקרוב, והם אכן עשו זאת.

לפני כשבועיים משרד הפנים הוציא מכתב לרשויות המקומיות, בו הוא ממליץ להן לאמץ את מסקנות הוועדה שעסקה בנושא, שמינה השר דרעי בעבר.
מעבר לקביעת רף שכר להופעה, המליץ המשרד גם על הנגשת המופעים לבעלי מוגבלויות, שילוב אמנים ותיקים במופעים, תיאום ציפיות עם האמן/ית בנוגע לרשימת השירים ועוד.

המלצות משרד הפנים לרשויות המקומיות

הפעם אנו חוזרים לבדוק: האם הרשויות המקומיות יישמו כבר השנה את המלצות משרד הפנים?
פנינו לרשויות המקומיות, ואלה מי שהצהירו בפנינו כי הן מקבלות על עצמן את המלצות משרד הפנים, או מגבילות את הסכום שהן משלמות לאמנים ל-70 אלף ש"ח:

  • עיריית רמת גן
  • עיריית הוד השרון
  • עיריית תל-אביב-יפו
  • עיריית ראשון לציון
  • עיריית גבעתיים
  • מועצה אזורית באר טוביה
  • מועצה אזורית מטה יהודה
  • עיריית כפר סבא
  • מועצה מקומית זכרון יעקב

ככל שנדע על רשויות מקומיות נוספות שמיישמות את המלצות משרד הפנים, נעדכן.