פוסטים

מה קורה עם השקיפות בהסתדרות?

לפני ארבעה חודשים פרסמה שרת המשפטים לשעבר תקנות שקיפות באגודות העות'מאניות שהובילו לצהלות שמחה בקרב חובבי השקיפות – ולתגובה חריפה של ההסתדרות נגד שקד בטענה שהיא "מנהלת תעמולת בחירות". הערכה: ממלא מקום שר המשפטים לא יוכל לקדמן לפני הבחירות. אנחנו בכל מקרה נמשיך לעקוב ולדחוף

| תומר אביטל, אסף נתיב |

בפברואר האחרון פרסמה סוף סוף שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, טיוטת תקנות שיחייבו אגודות עות'מאניות בשקיפות לציבור. הנושא הזה יקר לליבנו: כתבנו עליו בלי סוף. התקנות החדשות צפויות להוביל לכך שגופים חזקים ומרכזיים במשק יהפכו לשקופים: ההסתדרות, ארגון המורים, הסתדרות הרופאים ועוד. ככה יוכלו העובדים לדעת מה עושים עם הכסף שלהם. לשחיתויות יהיה קשה יותר להיוולד.

אז מה קורה עם התקנות המיוחלות? לפי הנוהל, לאחר פרסום התקנות, השר הממונה אמור לדון בהערות שיתקבלו מהציבור וגופים נוספים – ואז לפרסם את התקנות הסופיות. שלא כצפוי, הכנסת ה-21 פיזרה את עצמה. ולכן אנחנו עדיין נמצאים בממשלת מעבר. 

שאלנו את שקד, שהתעכבה שנים ארוכות בהגשת התקנות, מדוע לא חתמה על התקנות לפני שעזבה את התפקיד. שקד ציינה שהצליחה לקדם את פרסום התקנות חרף הקדמת הבחירות משום ש"מדובר בטיוטא שהליכי העבודה בעניינה הבשילו בתום כשנה של עבודת מטה". עוד מסרה "שהיועמ"ש הנחה את השרים לנהוג באיפוק (בעת ממשלת מעבר-ת.א.). התקנות מוכנות כעת לחתימתו של השר הבא".

אז מה עושים עכשיו?

פנינו לשר המשפטים הטרי, אמיר אוחנה, ושאלנו אם הוא מתכוון לקדם את התקנות הללו. "אנחנו מודעים לסוגייה ולומדים אותה", הייתה תגובתו.

היועץ המשפטי של שקוף, עו"ד אילן יונש, וכן עו"ד גיל ברינגר (יועץ החקיקה של שקד) העריכו כל אחד בנפרד כי אין בכוחה של ממשלת מעבר לתקף את התקנות. אנחנו מבטיחים לא לעזוב את הנושא ולהמשיך לעקוב ו*לקדם* את השקיפות באגודות העות'מאניות גם לאחר הבחירות.

בהסתדרות מסרו: "שיהיה לנו מה לומר בנושא נעשה זאת בשמחה".

  • להסבר של משרד המשפטים על הצורך בתקנות הללו.

המדינה עוזרת לתבוע את עצמה (וזה טוב)

חברת החשמל, רכבת ישראל, תאגיד  מים ועיריית רמת השרון – אלו רק חלק מהרשויות שהמדינה עזרה לציבור לתבוע בשנת 2017

המשך קריאה…

כמה פוסטים נעלמים מהאינטרנט בשנה לבקשת המדינה?

| ניר בן-צבי |

מחלקת הסייבר במשרד המשפטים ביקשה להסיר 12,351 "תכנים פוגעניים" מהאינטרנט בשנת 2017 – כך עולה מתשובת המשרד לבקשת חופש מידע של "שקוף".

מדובר בפוסטים, ציוצים, תמונות וסרטונים שלכאורה עוברים על חוקי המדינה. לדברי משרד המשפטים, 9,016 בקשות היו קשורות לעבירות המזוהות עם ארגון טרור, 3,211 לעבירות הסתה ו- 124 בקשות "אחרות" (פגיעה בפרטיות, "חוק הסרטונים", הפרת איסור פרסום, פרסום שירותי זנות ועוד).

ביחס לשנת 2018 נמסר לנו כי "טרם הושלם הליך איסוף הנתונים".

למה בעצם המשרד פירט בתגובתו רק "בקשות הסרה"? כי למדינה אין יכולת טכנית (לפחות לא באופן חוקי) להוריד תכנים מהמרשתת. היא צריכה לפנות לגוגל, פייסבוק, טוויטר וכו' בשביל שהמידע יוסר. ומה מסתבר? שרק 85% מהבקשות התקבלו בידי החברות באופן מלא, ועוד 3% באופן חלקי. זה אומר שיש כ- 1480 תכנים שונים שהמדינה רצתה להסיר אך לא הצליחה.

זה מדהים, משני כיוונים:

  1. ראו איזה כוח אדיר נמצא בידי חברות האינטרנט הגדולות – עד כדי כך שלמדינה אין יכולת לאכוף את חוקיה (כפי שהיא מבינה אותן).
  2. מה פשר המידע שמחלקת הסייבר ביקשה להעלים ובסוף נשאר באינטרנט? טעות צנזורה של 12% היא לא שולית בכלל.

מי מפקח על המדינה?

הנקודה השנייה מעלה שאלה: מי מפקח פה על המדינה? פייסבוק וגוגל? הרשתות החברתיות הן כיכר העיר החדשה, ולכן השתקה של אנשים בהן – בין אם בידי פוליטיקאים שחוסמים מגיבים בלי סיבה ובין אם בידי משרד המשפטים – חייבת להיעשות בצורה מבוקרת.

אנחנו לא מקבלים מצב בו הממשלה ותאגידי ענק קובעים מה הציבור יראה ברשת  – ללא פיקוח. לכן ביקשנו לקבל את הפירוט של בקשות ההסרה עצמן. המשרד סירב. בימים אלה אנחנו עוברים לשלב הבא, ומגישים עתירה מנהלית בשביל לקבל את המידע החסר, בליווי עו"ד יהונתן קלינגר והקליניקה שהוא מוביל למאבק בתביעות השתקה.

בתשובתו הראשונית טען משרד המשפטים כי "מלכתחילה הסרת-התוכן מתבקשת על מנת למנוע את הפגיעה הנעוצה בפרסומו". אנחנו מסכימים שתוכן רגיש אכן לא אמור להיות מפורסם מחדש – ולכן בעתירה התחייבנו שלא נעשה זאת. טובת המדינה היא כמובן גם השיקול שלנו, ולכן אנחנו רק מבקשים לפקח ולוודא שלא מתקיימת סתימת פיות לא הכרחית.

עו"ד קלינגר מסביר: "העתירה שהגשנו חשובה במיוחד כי עד היום לא היתה ביקורת על הפרקליטות בתחום זה. אף אחד לא ידע כיצד מטופלות הבקשות, מה שיקול הדעת של הפרקליטות בהגשת בקשות אלה ואיך הן מטופלות על ידי פייסבוק וגוגל".

אבסורד הפיקוח הציבורי

ולסיום: זה אבסורד שאנחנו צריכים לגייס עו"ד ולשלם על העתירה (1977 ש"ח נכון להיום, בעבור אגרת פתיחת תיק) – רק בשביל להילחם על קבלת מידע כה בסיסי. אבל אנחנו עושים זאת כי זה חשוב, וכי זה תפקידנו בפיקוח על השלטון בעבורכם – הציבור הרחב.

מאמינים במה שאנחנו עושים? רוצים לחזק אותנו ולקבוע על מה נעבוד? הצטרפו אלינו בתמיכה קבועה, כל שקל עוזר.

מי ממשרדי הממשלה מסרב לפרסם את חומרי הארכיון שלו לציבור?

| תומר אביטל |

הפעם אנחנו לוקחים אתכם אל תוככי המקום בו נאצרים ומחכים לאור היום המסמכים הכי סודיים בישראל: ארכיון המדינה. זה מקום קריטי. מסמכי העבר של מדינתנו שמורים בארכיון הזה, שהולך ומתעשר, ואמור לאפשר לכל אזרח ללמוד בשקיפות מלאה על ההיסטוריה. פעילים חברתיים החלו להיעזר בו יותר ויותר – למשל כדי לגשת למסמכים העוסקים בבעלות על רכוש בגבעת עמל או בחטיפת ילדי תימן. אלא שבשנה האחרונה נשקפת סכנת חיסיון למיליוני תיקים שנוצרו על-ידי עובדי המדינה לדורותיהם. למרבה הצער מסמכים שמשקפים את פעילות הממשלה והרשויות, התכתבויות עם אזרחים, ועוד הרבה נושאים קריטיים – נגנזים ומאבדים פומביות.

יחד אתכם כבר פעלנו ב"שקוף" לאפשר את המשך הנגשת ההיסטוריה של מדינת ישראל באמצעות פתרון ביניים: "הגופים המפקידים" (משרדי הממשלה) החליטו לא לחכות לכנסת, והסמיכו בעצמם את גנז המדינה לבצע את חשיפת החומר הארכיוני הלא-מסווג. בדקנו וגילינו שכמעט כל המשרדים הסמיכו את הגנז, ובזכות כך עבודת החשיפה נמשכת. זה מצוין! אבל כמה עדיין מעדיפים שהמסמכים יצברו אבק.

אלו משרדים מצנזרים חומרים?

מסתבר שמלבד משרד הרווחה (שם באמת מדובר בתיקי פרט בעייתיים), רק שלוש יחידות ממשלתיות מסרבות לשתף פעולה ולחשוף חומרים לציבור: משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, משרד המשפטים ומשטרת ישראל. שלושה גופים מהותיים.

אז הפעם עשינו משהו חדש: פנינו לתגובות כדרכנו בקודש, אבל כדי באמת להביא לכם את התמונה המלאה – הראנו את התגובות למומחה לנושא – גנז המדינה בדימוס ד"ר יעקב לזוביק.

להלן התגובות, לצד פרשנותו.

מבקר המדינה:
משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, המנוהל על-ידי יוסף שפירא, מסר כי: "למסמכי המשרד דרושה התייחסות ייחודית, היות ורובם המכריע הינם מסמכים שהתקבלו מגופים מבוקרים לצרכי ביקורת, חלקם מכילים מידע רגיש, חסוי או סודי וחשיפתם מצריכה גם את אישור הגופים אשר יצרו את המסמכים. לאחרונה גיבש המשרד נוהל פנימי ובו קריטריונים סדורים ועדכניים לביצוע החשיפה והוא פועל בימים אלו לטיפול בבקשות חשיפה שהוגשו. הסדרת עבודת החשיפה מול ארכיון המדינה נמצאת בטיפול". עוד הוסיפו כי בקרוב יתמנו אנשים לתפקיד זה.

ד"ר לזוביק: "ייתכן שיש כאן אי-הבנה מסוימת את התפקידים של הארכיון בחברה דמוקרטית. אחד התפקידים החשובים הוא לאפשר לאזרחים לראות מה עשו הפקידים באמת. אחת הסיבות העיקריות שחומר ארכיוני ממתין שנים לפני פתיחתו לציבור היא לאפשר לו "להתקרר". אך משעברה התקופה, הוא ייפתח במלואו והאזרחים יוכלו לראות את מלוא התמונה. לא מה שהפקידים היו רוצים שיראו, אלא מה הפקידים עשו. זה לא תמיד אותו הדבר. ונכון שהפקידים יעשו את עבודתם בידיעה שבעתיד הציבור יראה את הגירסה הבלתי-מצונזרת של פעילותם".

עוד הוסיף: "אין לך דוגמא טובה יותר לזה מאשר תיקי משרד מבקר המדינה. המבקר אוסף מידע רב, ותגובות רבות על המידע, ולבסוף מחליט בעצמו מה הגירסה הנכונה להציג לציבור. חשוב שהציבור יוכל לבדוק את החומר בעצמו – כעבור זמן, כמובן – ולהחליט בעצמו. מכיוון שכל החומר מצוי בתיקים, אין למבוקרים ממה לחשוש יותר מאשר מן הדו"ח עצמו, שפורסם כבר מזמן".

המשטרה:
משטרת ישראל, המנוהלת על ידי רוני אלשיך, מסרה כי: "המשטרה מפקידה חומרים ותיקים ישנים ולא פעילים בארכיון מדינת ישראל, בהתאם להוראות חוק הארכיונים. המשטרה חושפת לציבור מידע רב בשקיפות מלאה ובהתאם לחוק, ובתנאי שאין בו משום פגיעה בביטחון המדינה, שלום הציבור, טוהר החקירה, צנעת הפרט, חשיפת שיטות ואמצעים וכיו״ב, בדומה לכל גוף ביטחוני אחר בישראל".

גנז המדינה בדימוס, ד"ר לזוביק: "אם לשפוט לפי תגובתה, ייתכן שהמשטרה רואה את הדברים באותה צורה כמו מבקר המדינה. אם היו חקירות לא טהורות, לדוגמא, מן הראוי שהדבר ייוודע לציבור לפחות בעת פתיחת החומר הארכיוני, שנים לאחר תום החקירה. אם לא אז, מתי?"
לדבריו, "אשר לאמירה שהמשטרה "חושפת מידע רב", היה עוזר לו הדובר היה מאיר את עינינו במספרים: כמה תיקים ממתינים לחשיפה, כמה הוזמנו, כמה כבר נפתחו, מה משך הזמן הצפוי מהזמנה ועד פתיחה, וכו'. אם המשטרה נוהגת כשורה, הצגת המספרים תעמיד אותה באור חיובי".
אנחנו מסכימים!

משרד המשפטים:
מהמשרד, אותו מנהלת אמי פלמור, נמסר כי: "בראש ובראשונה מונתה השנה (למיטב ידיעתנו בין הראשונות במשרדי הממשלה) ממונה על העמדת מידע לציבור במשרה מלאה. אחד מתפקידיה (נוסף על הטיפול במאות בקשות חופש המידע) הוא הטיפול בחשיפת חומר ארכיוני. לשם כך החל המשרד בהקמת צוות מקצועי של גימלאי המשרד הבקיאים בחומרים ההיסטוריים (בדומה לקיים בארכיון המדינה – בו מועסקים גמלאים מארגונים אחרים) שמטפל בבקשות לחשיפת חומר ארכיוני. עד כה טופלו מאות בקשות. במידת הצורך אנו נותנים עדיפות לטיפול בבקשות דחופות של חוקרים ואנשי אקדמיה שמגלים עניין בחומר בעיקר לצרכי מחקר.

על כן, אין בסיס לטענה שתיקי הארכיון של משרד המשפטים נשארים בעלטה. עד כה חשפנו מאות תיקים ואנחנו בתהליך של חשיפת מאות תיקים נוספים לבקשת הציבור. בנוסף בכוונתנו להתחיל בקרוב בחשיפה יזומה של תיקים היסטוריים בעלי עניין ציבורי.

הסיבה שלא העברנו את האחריות והסמכות בעניין לארכיון המדינה היא משום שמדובר בחובה שחלה על המשרד המפקיד בהתייעצות עם ארכיון המדינה. אחריותנו החוקית לחומר ההיסטורי של משרד המשפטים שנמצא בארכיון המדינה והעובדה כי נוכח תפקידו של המשרד כמשרד המטה המשפטי של הממשלה כולה מדובר בחומר משפטי רב ומגוון מאד שקשה לאפיינו מראש, הביאה להעדפה מקצועית במשרד, בשלב זה, להשאיר את הטיפול בחשיפה במשרד ואנו בונים את המערך הארגוני המתאים לשם כך".

ד"ר לזוביק: "תיאור הדברים סביר וחיובי, אם הוא מדויק. בהתחשב בכמויות החומר הארכיוני של משרד המשפטים, יש הצדקה מלאה להקמת צוות שלם של חושפים (גם במשרדים האחרים יש לכך הצדקה אגב). משרד המשפטים אכן עוסק במגוון רחב של נושאים, ולכן חומריו מעניינים אזרחים רבים. מה שקצת מדאיג בתשובת הדובר הוא השימוש בלשון עתיד. הוא איננו מדווח על מצב קיים, אלא על כוונות מצויינות".

עוד מוסיף הגנז בדימוס: "תשובת המשרד היתה מרגיעה יותר לו היו בה לוח זמנים וקבלת עול של מטרות מדידות: האם יהיה על הצוות להשיב לפניות אזרחים בלו"ז ידוע? האם תהיה כוונה לקיים את החוק ולפתוח את החומרים במועד שנקבע בתקנות, מבלי להמתין לבקשות מן הציבור? האם "מאות התיקים שכבר נפתחו" הם אחוז גדול או קטן ממספר התיקים שהוזמנו? אם התשובות שבידי הדובר הן טובות, חבל שלא הציג אותן".

נמשיך לעקוב!

סיפור קטן על שכר של מיליון שקל ומידע שמגיע בדיסקים

"מוזיאיק יונייטד" הוקמה בידי משרד התפוצות לחיזוק הקשר עם יהודי העולם. החברה משמשת בפועל צינור להעברת כספים – עשרות מיליוני שקלים ציבוריים בשנה – לשלושה ארגונים, ללא מכרז. המנכ"לית הקודמת של הארגון השתכרה 1.1 מיליון שקל בשנה. וגם: הדיסק ששלחו לנו ממשרד המשפטים עם המידע בנושא

המשך קריאה…