פוסטים

חוזרים למבקר המדינה

פרויקט מיוחד: יורדים לשורשים – מפרקים את הדמוקרטיה הישראלית

חוזרים למבקר המדינה 5: למה הפירות והירקות יקרים כל כך?

כשהמדינה מפרטת בפנינו את החטאים שלה בשגרה, רובנו מתעלמים. אז לכבוד חג הפסח שקוף מנפנפים בחמץ של ישראל: בכל יום נפרק נושא אחד מדו"ח מבקר המדינה מ-2019, בשפה פשוטה. והפעם: הכישלון של מדינת ישראל להוזיל את מחירי הפירות והירקות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן מינץ |

כמה כסף אתם מוציאים בחודש על פירות וירקות? למרות שהתמזל מזלנו לחיות במדינה ים תיכונית עם אדמה עשירה והיסטוריה חקלאית מפוארת, המצרך הבסיסי הזה מרוקן לנו את הכיס. נכון לשנת 2016, משק בית בישראל הוציא כ-370 שקלים בחודש על פירות וירקות בממוצע. בארה"ב, באותה השנה, משק בית ממוצע הוציא חצי מהסכום הזה על פירות וירקות, כ-185 שקלים. 

איך אפשר להסביר את הפערים האלה? פה מתחיל הסיפור הארוך של מדינת ישראל עם השרשרת שבין השדה לסלט. בדו"ח מבקר המדינה מ-2019 אפשר לראות שוב ושוב כיצד המליצו ועדות שונות על דרכים להגביר את התחרות כדי להוזיל מחירים. בהתאמה לכך עולים עוד ועוד סימני שאלה על כך שכלום לא קרה עם ההמלצות האלה.

אזהרה מראש לפני שמתחילים: אם אתם לא מכירים הכישלון המפואר של ישראל להקים פה שוק סיטונאי חדש, אתם עומדים לתלוש את השערות. 

מהחממה עד למדף

בדרך מהשדה אלינו, הפירות והירקות עוברות בין שלושה שווקים עיקריים: החקלאי, הסיטונאי והקמעונאי. בעוד שבתחום החקלאות יש שחקנים רבים, כ-8,000 מגדלי צמחים (ברובם פירות וירקות), בשני התחומים האחרים יש הרבה פחות תחרות. בתחום הסיטונאי 200 שחקנים בלבד מנסים את כוחם, כשבפועל רק 8-10 מהם שולטים במחצית מהשוק.

גם בשלב האחרון, שבו אנחנו נותנים טפיחה על האבטיח ומוציאים את הארנק, המצב לא מאוזן. רשתות השיווק הקמעוניות השתלטו על מרבית מכירת הפירות והירקות לצרכנים (כ-54%), בעוד שהמכולות השכונתיות והשווקים הפתוחים חווים ירידה במכירת הפירות והירקות.

שוק הכרמל. הסופרים השתלטו על מכירת הפירות והירקות, השווקים מתחילים לדשדש

המבנה הריכוזי של המקטע הסיטונאי והקמעונאי, למול המבנה המבוזר במקטע החקלאי, יוצרים יחסי כוחות לא שווים בין החקלאים לסיטונאים והקמעונאים הגדולים.

לפי המבקר, בעיות רבות צומחות מיחסי הכוחות הלא-מאוזנים: לא קיימים חוזים המחייבים את שני הצדדים וכוח המיקוח של החקלאים נמוך. לעיתים רבות המשווק (הסיטונאי/הסופר) מקבל את התוצרת החקלאית, אך משלם לחקלאי רק אם נרכשה. לחקלאים עצמם אין גישה למידע על המחירים בשוק, כך שהשינויים התכופים מקשים עליהם לתמחר אפילו את הסחורה של עצמם. 

לקריאת כתבות נוספות בסדרת הפסח "חוזרים למבקר המדינה":

בנוסף, בגלל שמדובר בסחורה מתכלה – ירקות ופירות – החקלאים חייבים למכור את התוצרת במהירות. העובדה שלחקלאים אין גמישות כמו לקמעונאים או לסיטונאים, מובילה אותם להוריד מחירים ולהתכופף בפני דרישותיהם של האחרונים. 

יתר על כן, מסתבר שהמשווקים מכריחים את החקלאים להשתמש בארגזים ייחודיים, מה שפוגע ביכולת של החקלאי למכור לרשתות שונות – וכך כוח המיקוח של החקלאים מוסיף לרדת. 

הממשלה מחליטה – אך לא מבצעת

אחרי המחאה החברתית וזעקת הציבור על יוקר המחיה, קמה ב-2011 קמה ועדת טרכטנברג. היא ציינה ש"ענף (המזון) הוא אחד הענפים בהם ניתוח יוקר המחיה מגלה את כשלי התחרות הגדולים ביותר".

"בענף המזון יוקר המחיה מגלה כשל תחרות חמור". מתוך ועדת טרכטנברג שקמה אחרי המחאה החברתית ב-2011

טרכטנברג העביר את הנושא לועדת קדמי, לבדיקה מעמיקה יותר ולטובת הצעת פתרונות מעשיים. באוקטובר 2012 הממשלה החליטה ליישם את המלצות ועדת קדמי, על גלגול נוסף: הקמת צוות בין משרדי שיבחן את פערי התיווך בשרשרת השיווק של התוצרת החקלאית. הצוות כלל לא הוקם.

רק בשנת 2015 החליטה הממשלה להקים צוות אחר בתצורה מוקטנת למשרד האוצר והחקלאות כדי לבדוק את הנושא. אך נכון לסוף שנת 2018, הוועדה עדיין לא בחנה את הנתונים של שנת 2017. 

על אף אוזלת ידה של הממשלה, עלו מספר פתרונות לפער התיווך בפגישות בין נציגי החקלאים, הקמעונאים והסיטונאים. אחד הפתרונות הבולטים הוא רגולציה, שנועדה לאפשר לשחקנים נוספים להיכנס לתחום הסיטונאי. 

ההצעות שעלו לרגולציה הן הקלת תהליך השגת הרישיון הסיטונאי, אכיפת כללי המסחר וחקיקה שתחייב כללי משחק בין המשווקים לחקלאים. פתרון אחר הוא וולונטרי: חתימה על אמנה שתדרוש הסכמות רחבות מכל הצדדים. החקלאים התנגדו לרעיון הזה.

שוק האיכרים המדשדש

מעבר להקמת המשרד, הצעתה העיקרית של ועדת טרכטנברג הייתה לקדם שווקי מזון מקומיים, בהם תינתן האפשרות לחקלאים למכור את תוצריהם באופן ישיר ללא תיווך. למרות שההמלצה ניתנה ב-2012, רק בסוף 2017 החל משרד החקלאות לקדם הרעיון, באמצעות הקצאה של כ-20 מיליון שקלים לטובת פרויקט שווקי האיכרים ברשויות המקומיות.

מתוך 255 רשויות מקומיות, רק 27 רשויות הגישו בקשה להשתתפות המשרד במימון שוק שכזה. נכון למועד כתיבת הדו"ח, הופעלו שווקים כאלו רק ב-4 רשויות מקומיות.

הרשויות שהקימו שוק איכרים הן דווקא העשירות. שוק איכרי נמל תל אביב

אך שווקי האיכרים לא הגיעו למי שהכי זקוקים להם, והפכו אותם מפתרון להקלת יוקר המחיה לבוטיק פירות וירקות. ראיה לכך היא העובדה שרוב הרשויות שהגישו בקשה הן במצב סוציו אקונומי גבוה, 14 מתוך 27, ורק שלוש במצב סוציו אקונומי נמוך.

רעיון השווקים כשל ככל הנראה כתוצאה מחוסר כדאיות כלכלית של הרשויות המקומיות והחקלאים. משרד מבקר המדינה הפציר במשרד החקלאות לברר מדוע היענות הרשויות המקומיות כל-כך נמוכה וכיצד ניתן לייעל את תהליך קבלת הסיוע להקמת שווקים אלו. על אף שהושקעו במיזם מיליוני שקלים – למשרד החקלאות עדיין אין תשובה. 

החלום שהרקיב: איפה השוק הסיטונאי?

הצעה נוספת, שמתגלגלת על המדף כבר כמעט 20 שנה, היא הקמת שוק סיטונאי חדש. המטרה הייתה להחליף את השוק הסיטונאי הוותיק בתל אביב, שתפס שטח נדל"ני יקר ערך. בפברואר 2001 התקבלה החלטת ממשלה להקים את השוק החדש במתחם באזור צומת מסובים. 

השוק הסיטונאי נועד להגביר את התחרות בין מערכות השיווק של התוצרת החקלאית בארץ וכך להקטין את פערי התיווך ולתרום למסחר הוגן. בשנת 2006 הועבר השוק הסיטונאי מתל אביב לצריפין באופן זמני. 

פינוי השוק הסיטונאי בתל אביב. מאז שהועבר לצריפין ב-2006, לא נמצא לו מקום חדש

בינואר 2007, שש שנים לאחר החלטת הממשלה, אושרה תוכנית המתאר לשוק המתוכנן במתחם מסובים. על אף שמשרדי החקלאות והאוצר הסכימו באותה העת על נחיצות השוק ולמרות שכבר אושרה תוכנית המתאר, רק בסוף שנת 2010 (כמעט עשור להחלטת הממשלה) הוחלט להקים חברה ממשלתית, שתפעל להקמת מרכז קבע. 

החברה הממשלתית שהוקמה (חברת שוק סיטונאי לישראל בע"מ) לקדם את בניית השוק במסובים הגדירה את השוק הזמני בצריפין כ"סובל מצפיפות, מחסור בשטחי אחסנה, תברואה לקויה ורמת בטיחות נמוכה". החברה הסבירה כי בעיות אלו נובעות מארעיות השוק (שכבר אז פעל כמעט חמש שנים) והסבירה מדוע יש צורך בהקמת שוק סיטונאי קבוע, בדחיפות, בהתאם להחלטת הממשלה.

החברה הממשלתית תכננה לגזור את הסרט בסוף 2012. "רק" 12 שנים לאחר החלטת הממשלה להקמת השוק. חכו, יש עוד.

לאחר מחקר ובחינת שווקים דומים בעולם, הגיעה החברה למסקנה כי עלויות ההקמה הראשוניות של השוק יהיו כ-306 מיליוני שקלים. בניגוד להמלצת החברה, המדינה החליטה להוציא את הפרויקט כמכרז. תהליך זה החל רק בקיץ 2013. שנה לאחר מכן, הממשלה דחתה את הקמת השוק לשנת 2017

7 שנים שנגמרו בכישלון

לאחר התנגדות נמרצת של עיריית אור-יהודה להקמת השוק במקומו המתוכנן, נזנח המשא ומתן וב-2016 בוטל המכרז. בתחילת 2017 החליטה הממשלה לדחות את הפעלת השוק לסוף 2020. במהלך אותה שנה לא הצליחו המשרדים להגיע להסכמה בעניין הרחבת השוק הקיים בצריפין כחלופה לשוק שתוכנן במסובים, מה שהוביל את משרד החקלאות לפתוח בתהליכי סגירת החברה הממשלתית. 

הבנתם נכון: החברה הממשלתית שהוקמה ב-2010 נסגרה אחרי שבע שנים עם אפס תוצאות. פרט זה כמובן לא נעלם מעינו של מבקר המדינה. לפי הדו"ח שהוציא, העלות הכוללת של פעילות החברה הממשלתית בשנים 2011 עד 2017 הסתכמה בכ-19.5 מיליוני שקלים.

משרדי הממשלה לא מתואמים כבר 20 שנה – והסל שלנו ממשיך להתייקר

המבקר קבע שמהלך זה מהווה חריגה מסמכות משרד החקלאות והיה צריך להתקבל בהחלטת ממשלה. פוטנציאל התועלת הכלכלית של הפרויקט היה חיסכון של 250-350 מיליוני שקלים בשנה על-פי הערכות שמרניות, ובין 2-3 מיליארדי שקלים בשנה, על-פי הערכות החברה הממשלתית בדו"ח שהגישה בתחילת 2012.

נכון לכתיבת הדו"ח עדיין נבחנת האפשרות להרחיב את מתחם השוק הקיים בצריפין, לצד בחינת הקמה של "זירת מסחר דיגיטלית" שתאפשר חיזוק התחרות במקטע הסיטונאי.

כישלון הקמת השוק מציג חוסר תיאום עמוק בין משרדי הממשלה: משרד ראש-הממשלה, החקלאות, האוצר והפנים. מהלך שנגרר במשך שני עשורים, עלה לציבור מיליוני שקלים – ונכשל. הבעיות להן היה אמור השוק לתת מענה טרם נפתרו. 

אלפי פניות מהציבור גרמו למשרד החקלאות לרכך משמעותית את פרויקט אריזת הירקות

לאחר שעורר סערה, הלחץ הציבורי על משרד החקלאות עבד: המשרד מודיע כעת על חשיבה מחדש וריכוך משמעותי של הפיילוט לאריזת ירקות בקופסאות פלסטיק. בין השינויים: העדפת אריזות לשימוש חוזר וצמצום מספר הסניפים והיקף הירקות שייארזו 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

ארבעה חודשים עברו מאז הפיץ משרד החקלאות הצעה לתמיכה ברשתות השיווק שייארזו בפלסטיק את הירקות והפירות. לטענת המשרד ביציאתו לפיילוט, המיזם נועדה למנוע זריקה של ירקות על-ידי אריזתם באריזות פלסטיק חד פעמיות. ההצעה עוררה סערה ודיון נרחב (גם אצלנו במערכת שקוף).

מאז כתבתנו בנושא ופנייתנו למשרד בחודש מרץ, המשכנו לעקוב. פנינו שוב למשרד החקלאות באמצע חודש מאי ושוב בשבוע האחרון כדי להבין איפה עומד הפרויקט. מהמשרד מסרו: "המשרד הזמין את הציבור להעיר הערותיו בנושא עד לאמצע חודש מרץ במסגרת הליך שיתוף ציבור. צוות מקצועי בחן את כלל ההערות שהתקבלו מהגורמים השונים, קיים דיונים פנימיים, ואף נפגש במסגרת זאת עם בעלי עניין. במשרד התקבלו אלפי תגובות מאנשים פרטיים, ארגוני סביבה, ארגוני מגדלים, חקלאים, רשתות שיווק ועוד. כל תגובה זכתה למלוא ההתייחסות". 

בעקבות הפניות קיים המשרד שולחן עגול לארגוני איכות סביבה ובעלי עניין ב-23/5 ובמקביל פרסם את השינויים הבאים שיבוצעו, כאמור, בשלב הפיילוט:

  • מכירה בשני גדלים שלא אריזות לפחות לעומת אחת בלבד בעבר, כדי לאפשר קניה בהתאם לצורך.
  • העדפת רשת שתציע שימוש באריזות רב פעמיות שתיאספנה לשימוש חוזר בסניפים בתשלום דמי הפיקדון.
  • לא תתאפשר תמיכה באריזות העשויות מחומרים שאינם ניתנים למחזור.
  • צמצום רשימת המוצרים בפיילוט לשניים בלבד: מלפפון ועגבניית חממה – לעומת לפחות שישה בעבר. 
  • צמצום מספר הסניפים לעשרה לרשת – לעומת 20 לפחות בעבר.  

כל הכבוד למשרד החקלאות על הקשב הציבורי.  אנו מקווים שתמצא הדרך הטובה והאקולוגית ביותר להארכת חיי המדף של הירקות והפירות. 

להודעה המלאה של משרד החקלאות

אריזת ירקות בקופסאות פלסטיק – טוב או רע?

הפרויקט החדש של משרד החקלאות למניעת זריקת ירקות על-ידי אריזתם, עורר סערה ודיון נרחב (גם אצלנו במערכת שקוף). החלטנו לפנות למשרד בכמה שאלות בשביל להבין יותר טוב את הנושא – שם טוענים שמדובר כרגע רק בפיילוט מצומצם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

פנינו למשרד החקלאות בשורה של שאלות:

מהי העלות השנתית של התוכנית?

"סכום התמיכה טרם נקבע, והוא ייקבע בהתאם להצעות שנקבל מרשתות השיווק".

אלו חלופות נוספות נבחנו?

"מדובר בפיילוט שעתיד להתבצע ב-20 סניפים של רשת שיווק אחת למשך 3 שנים".

נציין שבנוהל התמיכה נכתב כי רשת השיווק מתחייבת למינימום של 20 סניפים, כך שהפיילוט עשוי להיות רחב יותר ממה שנכתב. יותר מכך, ככל שמספר הסניפים גדול יותר כך הסיכוי לזכות בתמיכה עולה.

סעיף 4 מנוהל התמיכה במיזם: "אין עדיין ודאות תקציבית"

נעיר כי יציאה לפיילוט ללא תקציב מעלה שאלה מדוע ירצו רשתות המזון להשתתף בתוכנית ולהתחייב לשלוש שנים בתמורה לסכום לא ידוע.

אילו מוצרים ישתתפו בתוכנית?

"6 מוצרים ישתתפו בפיילוט: עגבנייה, מלפפון ופלפל. בנוסף להם הרשת הזוכה תציע לפחות עוד שלושה מוצרים עליהם ייבחן המודל. לאורך כל תקופת הפיילוט תתבצע הערכה ומדידה של שיעור הפחת ואובדן התוצרת, כמות הפסולת האורגנית המועברת להטמנה, משקל אריזות הפלסטיק. לאחר ניתוח הנתונים נוכל להבין האם צמצמנו בעזרת הפעילות את שיעורי הפחת של התוצרת החקלאית והאם צמצמנו את נפח ההטמנה, שמזהם את הסביבה בגזי מתאן. בנוסף נבדוק האם הגדלנו משמעותית את משקל פסולת הפלסטיק".

בהודעה לתקשורת ציינתם כי האריזות החדשות יאריכו את חיי המדף. מהו אורך חיי המדף כיום של עגבניה, מלפפון וגמבה?

"אורך חיי מדף של פירות וירקות תלוי מאוד בתנאים בהם מוחזקת התוצרת. במחקר שנעשה במשרד נמצא כי שלושת המוצרים הכי פגיעים ששיעור הפחת שלהם ברשתות המזון הוא מהגבוהים הוא עגבנייה, מלפפון ופלפל, ולכן אלו המוצרים שנקבעו לפיילוט".

עגבניות ארוזות

בכמה יוארכו חיי המדף של ירקות אלו?

"כל אריזה מאריכה בזמן אחר את חיי המדף, בגלל ששולטת בלחות של הפרי או הירק ובשחרור הגזים. שניהם משפיעים באופן ישיר על אורך חיי המדף של המוצר".

מי היצרן/ יצרנים של אריזות אלו?

"מספר גדול של מפעלים מייצרים שלל אריזות".

מהי עלות כל אריזה?

"עלות האריזה תלויה בסוג האריזה".

ובשורה התחתונה מסרו מהמשרד:

"רק בתום הפיילוט נוכל להבין את מידת האפקטיביות שלו ובהתאם נשקול חלופות או שנאמץ ונרחיב".

ביקשנו לקבל מהמשרד גם שני מסמכים – התכנית המפורטת ופרוטוקול הישיבה בה הוחלט על התכנית. 

המסמכים שנשלחו בפועל:

סעיף אחד בנוהל התמיכה הטריד אותי במיוחד: "שיעור המכר האלקטרוני המתקיים בסניף קטן מ-50 אחוז מהמכר הכולל של הסניף". כלומר, מבחן התמיכה מוציא סניפים שמתבצע בהם מכירה דרך האינטרנט.

"הנוהל שהוצאנו הוא בשלב הערות ציבור ואנחנו בוחנים לעומק את כל ההערות ונתייחס אליהן בכובד ראש. לעניין התנאים ששאלת, שניהם נועדו למקד את התמיכה בסניפים בהם היקף מכירת ירקות ופירות הוא משמעותי, ולא מדובר בסניפי ליקוט להזמנות "און ליין" או סניפים שאין בהם מחלקת פירות וירקות משמעותית עם מגוון גדול של מוצרים. קרי, למקד את המהלך בסניפים בהם הוא יהיה משמעותי".

*

הרעיון עצמו לא חף מביקורת. בעמותת "'מדע גדול בקטנה" הסבירו כי: "יוזמת משרד החקלאות לקדם אריזת פירות וירקות באריזות פלסטיק היא יוזמה תמוהה ומזיקה, שכנראה שלא נעשתה בשיתוף עם אנשי מקצוע מתחום הסביבה, כמו למשל אנשי תוכנית ממשק המדהימים במשרד להגנת הסביבה. ראוי שהיוזמה המדוברת תיגנז, ושבמקומה יפעל המשרד להגנת הסביבה לחינוך לצריכה נבונה ומתחשבת בסביבה".

*

עד כאן מה שידוע לגבי התוכנית נכון להיום. נמשיך לעקוב.