פוסטים

שיעור לתלמידים על גז טבעי – בחסות נובל אנרג'י

"תעשיידע" היא עמותה חינוכית של התאחדות התעשיינים, הפועלת בבתי ספר ברחבי הארץ ומעבירה שיעורים וסדנאות בנושאי טכנולוגיה ותעשייה. התורמת הגדולה ביותר של העמותה היא לא אחרת מחברת נובל אנרג'י – המפעילה של אסדת לווייתן. בתחילת דצמבר, שיאו של המאבק הציבורי של תושבי אזור חוף הכרמל בנובל אנרג'י – העבירה "תעשיידע" שיעור לתלמידים בנושא גז טבעי, במהלכו הוקרן סרטון פרסומי של החברה, ושאר השיעור עסק ביתרונותיו של הגז הטבעי. משרד החינוך, האוסר על הקרנת חומרים פרסומיים לתלמידים: "פנינו ל'תעשיידע' בבקשה להסיר באופן מיידי את הסמלים המסחריים מהמצגות"

 

| מאיה קרול |

עמותת "תעשיידע" פועלת בבתי ספר ברחבי הארץ כבר שנים, ומעבירה שיעורים וסדנאות בנושאי טכנולוגיה ותעשייה למאות אלפי תלמידות ותלמידים. פעילותה ממומנת בעשרות מיליוני שקלים ע"י משרד החינוך, וגם על ידי תרומות מחברות שונות. התורמת הגדולה מביניהן – חברת נובל אנרג'י.

לפי מידע שהגיע אל "שקוף", בדצמבר האחרון העבירה "תעשיידע" שיעור לכ-200 תלמידי כיתה ט' בבית ספר "מקיף המעיין" בראשון לציון, בנושא הגז הטבעי ויתרונותיו. במהלך השיעור התלמידים צפו בין היתר בסרטון פרסומת של נובל אנרג'י בנושא הגז, והמסר מהשיעור הוא שתהליך הייצור של הגז הוא: "נקי, יעיל וזול" – נושא שנוי במחלוקת וטעון במיוחד בימים אלה.

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

אסדת הגז לווייתן, שבבעלות נובל אנרג'י

חברה שנויה במחלוקת

לחברת נובל אנרג'י תדמית ציבורית בעייתית: החברה עומדת בימים אלו במרכזו של מאבק חברתי-סביבתי גדול של תושבים מאזור חוף הכרמל והסביבה, החוששים מזיהום אוויר והשפעות סביבתיות בעייתיות נוספות מאסדת לווייתן, הנמצאת בבעלות החברה. אלפי תושבים מאזורים הסמוכים לאסדה התפנו מבתיהם מחשש לזיהום אוויר, ויצאו להפגין כנגד התנהלות ופעילות חברת נובל אנרג'י, והמשרד להגנת הסביבה.

תושבי אזור חוף הכרמל מתפנים מבתיהם ויוצאים להפגין

לנובל אנרג'י עבר בעייתי גם בהתנהלות מול המשרד להגנת הסביבה, שנאלץ לעכב את פעילות אסדת לווייתן בעקבות אי עמידה בתנאי המשרד. גם בפעילות של המשרד להגנת הסביבה מול אסדת תמר, אסדה נוספת בבעלות החברה, נמצאו כשלים: נובל אנרג'י לא דיווחה על זיהום אוויר חריג מהאסדה.

בדיקת "שקוף" מעלה כי נובל אנרג'י היא התורמת הגדולה ביותר לעמותת "תעשיידע" בשנת 2018. ע"פ הדוח הכספי של העמותה, החברה תרמה ל"תעשיידע" כ-1.4 מיליון ש"ח בשנה זו.

בתקציר התכנית של "תעשיידע" במסגרתה הועבר השיעור לתלמידים, נכתב: "לגז הטבעי יתרונות רבים בהשוואה למשאבים האחרים וביניהם, תהליך ייצור נקי, יעיל וזול". נקי יעיל וזול – הינן בדיוק הנקודות הנמצאות בלב המחלוקת בשיח על הגז בישראל.

אז מה קרה בשיעור?

תלמידות מבית הספר סיפרו ל"שקוף": "באו שני בנים צעירים, אמרו שהם מ'תעשיידע' ופתחו מצגת. הם הראו לנו דבר ראשון סרטון כזה על אסדת תמר והגז הטבעי, אחרי זה העבירו לנו שאלון 'מה זה גז טבעי?' וכמה הוא לא מזהם יחסית לדברים אחרים, אחר כך סתם משחק, ואז הראו עוד סרטון של נובל אנרג'י."

תלמידים שתפסו את הסיטואציה המתרחשת בשיעור כבעייתית, החליטו לצלם את הסרטון שהוקרן להם, והוא הועבר לידי "שקוף". מהסרטון עולה כי התוכן שהוקרן לתלמידים בעייתי. ראשית, הוא נלקח מערוץ היוטיוב של נובל אנרג'י עצמה, מה שמחזק את התחושה שמדובר בסרטון פרסומת. זאת ועוד, כפי שניתן לראות בסרטון, הלוגו של החברה מככב על ראשה של הדמות הראשית לכל אורכו, ובסרטון גם חוזר שמה של החברה מספר פעמים: 'אנחנו בנובל אנרג'י ננסה להסביר לכם את התהליך…'.

לסרטון המלא מערוץ היוטיוב של נובל אנרג'י: לחצו כאן

ע"פ חוזר מנכ"ל משרד החינוך מ-2017 בנושא "האיסור הכללי לשלב פרסומת מסחרית במוסדות החינוך", אין להציג לתלמידי בית ספר פרסומת ישירה, וגם את לוגו החברה, שמה המסחרי ושם המותג.

סרטון פרסומת של נובל אנרג'י שהוקרן לתלמידי כיתה ט'. התמונה מתוך ההקרנה בבית הספר. ניתן לראות את לוגו החברה לכל אורך הסרטון

כמו כן, נראה כי הסרטון מציג מידע מטעה בנוגע לתהליך הפקת הגז בישראל: בסרטון מסופר כי "הגז מוזרם למתקן החופי שם הוא עובר טיפול, משם למערכת חלוקת הגז של מדינת ישראל" – בפועל, הטיפול בגז מתבצע על האסדה בחוף.

האנימציה בסרטון אף היא מטעה: בסרטון ניתן להבין שהאסדה ממוקמת מעל באר הגז, כשבפועל באר הגז ממוקמת כ-120 ק"מ מהחוף, והאסדה בה מתבצע הטיפול בגז נמצאת במרחק של כ-10 ק"מ מהחוף. עניינים אלה הם מרכזיים במיוחד במאבק של המתנגדים לאסדה, וניתן לקרוא עליהם בהרחבה כאן.

חרף בקשות חוזרות ונשנות מצד "שקוף", עמותת "תעשיידע" לא הסכימה להעביר לידינו את מערך השיעור המלא שהועבר לתלמידי כיתה ט' בחודש זה, אלא רק את הקו הכללי של השיעור.

עדויות נוספות לפעולות של נובל אנרג'י ו"תעשיידע" עם תלמידים

באתר העמותה ובעמוד הפייסבוק שלה, ניתן למצוא עדויות לדוגמאות נוספות לפעילות של "תעשיידע" עם נובל אנרג'י: ב-2015 העמותה הביאה הרצאה של נובל אנרג'י לבית הספר "אלון גינזבורג" ביבנה.

בתמונות באתר העמותה, ניתן לראות מהנדס מנובל אנרג'י עומד מול אודיטוריום מלא תלמידים, כשמאחוריו מסך שעליו מוקרן לוגו ענק של נובל אנרג'י. בעמוד הפייסבוק של "תעשיידע" ניתן למצוא גם פעילות אחרת של נובל אנרג'י עם אלפי תלמידים, אך לא ברור לאילו בתי ספר הועברה הפעילות.

הרצאה של נובל אנרג'י מ-2015 בבית הספר אלון-גינזבורג ביבנה

נובל אנרג'י ביריד מגמות של "תעשיידע"

"תעשיידע": התקשרויות בשווי עשרות מיליוני שקלים עם משרד החינוך

"תעשיידע" מעבירה פעילויות חינוכיות בבתי ספר בנושאי טכנולוגיה ותעשייה במשך שנים, באישור משרד החינוך.
תחקיר של טלי חרותי-סובר מדהמרקר, חשף התנהלות תמוהה בעמותת "תעשיידע" ותקציבים מנופחים למדי שמעביר משרד החינוך לעמותה: מסתבר ש"תעשיידע", שהייתה עמותה עם מחזור כספי לא גדול במיוחד עד 2016, התחילה לקבל עשרות מיליוני שקלים בשנה ממשרד החינוך.

מדוע? מפני שהעמותה הוכרזה ב-2016 כ"ספק יחיד" של המשרד – כלומר, המשרד שכר את שירותי העמותה ללא תחרות מול עמותות אחרות שיכולות להציע שירותים דומים.

ב-2017, משרד החינוך פרסם מרכז בו השתתפו עמותות נוספות, אך "תעשיידע" זכתה בו: ע"פ תקירה של סובר, המרכז נתפר למידותיה של "תעשיידע".

גם היום משרד החינוך ממשיך את ההתקשרות עם העמותה, ואך העביר לה כ-40 מיליון ש"ח עבור פעילות בשנת הלימודים 2018, ועבור שנת הלימודים הנוכחית הסכום כבר קפץ ל-66 מיליון ש"ח.

חכמים בדיעבד

פנינו למשרד החינוך בנושא, והצגנו בפניו את החומרים שהועברו בשיעור. ממשרד החינוך נמסר כי הוא אוסר על שילוב פרסומת מסחרית בבתי הספר, וכי לנוכח החומרים שהובאו בפניו, הוא פנה לגוף האחראי "תעשיידע" בבקשה להסיר באופן מידי את הסמלים המסחריים.

מנכ"ל "תעשיידע", דן פרת, מסר בתגובה לפניית "שקוף" בנושא: "אם היינו יותר 'חכמים', במרכאות, אולי היינו באים לבתי הספר ואומרים להם שעכשיו כשנובל מקבלת תקשורת שלילית בעיתונים, אנחנו לא צריכים לעשות תכניות על גז טבעי ועל אנרגיה בישראל בבית הספר. מצד שני, אני חושב שאם היינו מורידים את כל הסדנאות לחודש דצמבר – הייתי חושד בעצמי שיש לי משהו להסתיר, או שאני עושה משהו לא בסדר".

עוד הוסיף: "חשוב לי להבהיר: זה לא שנובל התקשרו אלינו ואמרו לנו שהם בצרה ושהם צריכים עזרה עם דעת הקהל. התכנים האלה פותחו והופעלו קודם לכן כחלק מתכנית על משק האנרגיה בישראל. ההתייחסות לגז הטבעי היא מהפן הטכנולוגי, והתכנים אינם נוקטים עמדה בנושאים סביבתיים. ב"תעשיידע" אנחנו מביאים נושאים שאנחנו יודעים שמתנהלים סביבם ויכוחים והבחירה שלנו היא כן לגעת בהם, אבל מהזוית שלנו – יציאה החוצה אל העולם האמיתי בו המדע והטכנולוגיה מקבלים משמעות פרקטית ומעשית. יש המון שאלות מורכבות ואנחנו כל הזמן בודקים את עצמנו וכך נעשה גם במקרה הזה".

מחברת נובל אנרג'י נמסר: "נובל אנרג'י גאה לתמוך בפרוייקט החינוכי שמובילה תעשיידע, שמטרתו לקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל.
יצויין כי נובל תומכת בפרויקט מזה שש שנים והתכנים המועברים במסגרתו כוללים חשיפת העשרה לכל סוגי האנרגיה החל מדלקים פוסייליים וכלה באנרגיות מתחדשות, והם גובשו על ידי הצוות המקצועי של תעשיידע ומועברים על ידו.
התמיכה בתעשיידע נעשית במסגרת פעילות ההשקעה בקהילה של החברה אשר שמה לעצמה מטרה לקדם את החינוך הטכנולוגי בישראל ותוך כדי כך לסייע בבניית כוח עבודה מקצועי-ישראלי לתעשיית הגז הטבעי המתפתחת בארץ".

מבית הספר "מקיף המעיין" בראשון לציון, נמסר: "הפעילות התקיימה במסגרת תוכנית "תעשיידע" הפועלת תחת פיקוח משרד החינוך".

טרגדיית המורים הצעירים בישראל

החל משנת 2009 יותר ויותר מורים צעירים עוזבים את מקצוע ההוראה. חמור מכך – המורים עם ציוני הפסיכומטרי הגבוהים הם שבוחרים להחליף מקצוע. הסיבה לדעת "כלכלה קלה": במערכת החינוך לא מתגמלים על פי כישרון, עבודה קשה ויצירתיות – אלא בעיקר על פי ותק. מערכת התמריצים הזו מובילה את המערכת בכללותה לבינונית, ואת חלק מהמורות והמורים המצטיינים לבחור בקריירה אלטרנטיבית עם הכנסה גבוהה יותר

| טום קרגנבילד – "כלכלה קלה" |

לפני שבועיים, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח על עזיבת המורים את מערכת החינוך. על פי הנתון העדכני ביותר, אחד מכל חמישה מורים צעירים, 19.7%, נוטשים את המקצוע בשלוש השנים הראשונות לעבודה. למרות שמדובר בשיפור לעומת 24.2% בשנת 2001, צריך לשים לב שמגמת השיפור הגיעה לשיאה בשנת 2009 (17%) ומאז חזרנו לעלייה בנתוני העזיבה. עוד נתון שחשוב לשים לב עליו הוא כי ציון הפסיכומטרי הממוצע של המורים שעוזבים את מערכת החינוך העברי גבוה מאלו של הנשארים. 

אז למה מורים צעירים, בתחילת הקריירה, נוטשים את המקצוע כאילו מדובר בספינה טובעת? אפשר לסכם את הסיבה במילה אחת: "אלטרנטיבות". בדיוק כמו בקריירה של כל אחת ואחד מאיתנו, אנו בוחרים להישאר במקום העבודה או במקצוע שלנו כל עוד אין לנו אפשרויות יותר מוצלחות בקריירה. גם אם אנחנו אוהבים מאוד את המקצוע ואת האנשים סביבנו – במידה ונקבל הצעה עם שכר כפול מזה הנוכחי, קיים סיכוי שנסכים לעבור למקצוע אחר. 

מרוויחים פחות מהממוצע במשק, גם אחרי עשור

כדי להבין את מצב המורים הצעירים, צריכים קודם להכיר את הנתונים: לפני שנה, בעקבות הסכם עם ארגון המורים, שכר המורים הצעירים השתפר וגדל ל-8,300 שקל. השכר הממוצע במשק עומד כיום על 10,634 שקל (לפי נתוני חודש פברואר 2019). המורה הצעיר שיישאר במקצוע, וישקיע עשור מחייו כדי לרכוש ניסיון ולהתפתח – יצליח לשפר את השכר שלו רק עד לשכר הממוצע במשק. הנתונים הללו מלמדים אותנו שמקצוע ההוראה, עבור בוגרי אוניברסיטה צעירים, הוא לא משתלם ביחס להרבה מקצועות אחרים בשוק. 

עבור אדם צעיר בתחילת חייו – שעוד צפוי להתחתן, להקים משפחה ואולי לרכוש דירה ורכב – הסיכוי להגשים את הצעדים הללו מבלי להתפשר על רמת החיים, כמעט ולא קיימת בתחום ההוראה – וזה עוד אחרי רפורמה ששיפרה מצב הרבה יותר גרוע.

צורת התגמול – ותק במקום עבודה קשה

הרפורמה להגדלת שכר המורים היא צעד חיובי שעדיין לא משתקף בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – ויש סיכוי שהיא תשנה את מגמת העזיבה של מורים צעירים. עם זאת, צריך לקחת בחשבון שהמורה הצעיר יגלה עוד מספר בעיות בקריירה החדשה שבחר: לדוגמא שמדי פעם משרד החינוך לא משלם את המשכורות בזמן, שהוא נדרש ללמד מקצועות שאין לו שום הכשרה ללמד כי אין מישהו אחר שיסכים לעשות זאת וגם שהדבר הכי חשוב שהוא יכול להשיג במקצוע הוא ותק וקביעות. 

הנקודה האחרונה היא חשובה במיוחד כי המורה הצעיר יגלה שהוא מרוויח שכר זהה לחלוטין לכל אחד מהמורים הצעירים האחרים סביבו. זה לא ממש משנה אם הוא סיים בתור מצטיין הנשיא באוניברסיטה. אין זה משנה אם הוא הרצה ללא הפסקה, יצר סרטוני יוטיוב להעברת ידע במתמטיקה או אפילו אם הוא מחזיק ביכולות אישיות גבוהות שמאפשרות לו לתקשר בצורה בלתי רגילה עם התלמידים שלו. המורה יגלה שהשכר שלו יהיה זהה כי לכישורים אישיים אין משמעות והדבר המרכזי שקובע את השכר הוא ותק.

כשהמורה הצעיר יסתכל סביבו הוא יגלה מורים אחרים שבבירור לא אמורים להיות חלק מהמקצוע, אנשים שמזיקים לתלמידים ואפילו מרימים עליהם ידיים – ולמרות כל הבעיות גם מורים שבלתי אפשרי לפטר. המורה יגלה שלמצויינות אין ערך ושכל מה שנדרש הוא דופק והישרדות. המורה הצעיר יביט על הדרך קדימה ויגלה שגם אחרי עשור של עבודה קשה הוא ירוויח שכר נמוך מהממוצע במשק. ערכים, רצון לתרום ואמונה בחשיבות תפקיד המורה יכולים לייצר מורים מצטיינים אבל עבור רובם המחסור בתגמול כספי יפגע ברצון להצטיין ולהוביל. כשהמורה הצעיר יסתכל על חבריו בהייטק, בשוק הפיננסים, אלו שהפכו לעורכי דין מצליחים ורופאים נהדרים, כשהוא יבין שהוא יכול להיות כל אחד מאותם אנשים, כי הוא אדם מוכשר בעל יכולות אישית גבוהות, הוא יחליט לעזוב תחום שמתגמל בינוניות ומתעלם ממצוינות. 

כמו שהנתונים מראים, מי שעוזב את מערכת החינוך הם המורים בעלי האלטרנטיבות הטובות יותר בשוק ומי שנשאר הם אלו בעלי הכישורים הנמוכים יותר.

מערכת תמריצים פגומה

"אלטרנטיבות" היא הסיבה הפשוטה שבגללה מורים צעירים עוזבים את המקצוע ומשאירים את מערכת החינוך ללא המוחות המבריקים שזקוקים לה. ארגוני המורים, אלו שבכל פעם נלחמים למען הגדלת שכר המורים הוותיקים, הם אלו שכובלים אותנו למערכת חינוך בינונית שמשאירה תלמידים רבים בישראל ללא המורים המוכשרים שיכולים לשנות את חייהם. אנחנו צריכים להעניש בינוניות ולתגמל מצוינות, אבל בעולם ההפוך שמשרד החינוך יצר אנחנו מתגמלים וותק וכמעט שום דבר אחר.

כדי לשמר מורים צעירים בתוך המערכת אנחנו לא יכולים להסתכל אך ורק על השכר ההתחלתי של המורה ולתגמל רק על סמך וותק והשתלמויות. אנחנו זקוקים למנגנון שיתגמל מורים על פי היכולות שלהם ויעשה זאת על פי מדדים מאוזנים והוגנים. מדידה של הישגי מורים היא תחום לא פשוט, לדוגמה תלמיד מתקשה יכול להראות שיפור אבל עדיין לקבל ציון נמוך. עם זאת, ניתן לשלב בין שיקול דעת של מנהלים, חוות דעת של תלמידים והורים וגם ציונים (תחת הבנת המגבלות). על ידי מחשבה והתאמה ניתן ליצור תמונה רחבה אבל מאוזנת שתאפשר להבין את איכות המורים ותגמל אותם. 

כמובן שבמקביל יש צורך לאפשר למנהלים לפטר מורים שלא מתאימים למקצוע או לבית הספר. המטרה היא לא לצאת בגל פיטורים אלא ליצור מערכת תמריצים שתתגמל עבודה טובה מצד אחד אבל גם תעניש על עבודה לא טובה. זהו מנגנון שעובד בכל שוק העבודה ואין סיבה שלא יפעל גם בתחום ההוראה. 

בשילוב בין תגמול עבודה טובה והוצאה של מורים לא מתאימים מהמערכת יהיה ניתן לבנות מערכת חינוך עם אנשים משכילים, איכותיים, שמרוויחים שכר טוב ורוצים לראות את המערכת משתפרת ותורמת לילדים שלנו.

*

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.

לא מסכימים עם טום? רוצים לכתוב טור דעה ולהסביר מדוע? צרו עמנו קשר!

המחדל המתמשך של משרד החינוך בטיפול בגזענות

| ענבל גרינצויג |

חוק החינוך הממלכתי נחקק ב-1953 וקבע שיש להנחיל במערכת החינוך את עקרונות מגילת העצמאות ואת ערכיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ("מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין"). בנוסף, החוק מבקש לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, חירויות היסוד, לערכים דמוקרטיים, לתרבות והשקפות הזולת, וכן לחנך לחתירה לשלום ולסובלנות ביחסים בין בני אדם. המשך קריאה…

סקר: בחרו אתם איזה דו"ח נבדוק!

ביקשנו ממשרד החינוך את כל דו"חות ביקורות הפנים שנערכו במשרד בשנים האחרונות (12 בסה"כ).

מאחר ונדרשת עבודת עיבוד מרובה לפני משלוח של כל דו"ח (בעיקר סביב צנעת הפרט), הציעו לנו במשרד החינוך לבחור בתחילה רק אחד מהם – וכך לקבלו בחינם במסגרת חופש המידע.

בסיוע מומחים לתחום, סיננו את הרשימה לשלושה דו"חות שהם כנראה המעניינים ביותר (בהתבסס על הכותרות) – ועכשיו אנו מבקשים מכם לבחור איזה מהם הייתם רוצים שנבדוק עבורכם.

הסבר משוער על כל אחת משלושת הנושאים:

  1. "התאמות במבחני בגרות" = בדיקת ההקלות שניתנות לתלמידים לקויי למידה לקראת בחינות הבגרות (תחום בו נערכה רפורמה בשנים האחרונות).
  2. "הפעלת מומחים במיקור חוץ" = בחינת העסקתם של אנשי מקצוע חיצוניים בידי משרד החינוך למתן שירותים שונים.
  3. "חומרי לימוד וערכות טכנולוגיה" = בדיקת חומרי הלימוד בהם נעשה שימוש במערכת החינוך.

הצביעו והשפיעו!

 

לאן הולכים תשלומי ההורים ברשת החינוך נעם-צביה?

הורים לילדים בתיכון? הכתבה הזו בשבילכם, כי מסתבר שהיעדר השקיפות בבתי הספר פוגעת לכם בכיס. במיוחד אם אתם מהמגזר הדתי-לאומי. מניתוח של רשת אחת עולה כי בתי ספר גובים מהורים אלפי שקלים – מבלי לתת דבר ובניגוד לחוק. בכתבה זו נסביר איך השיטה עובדת כדי שתוכלו לדווח לנו אם בבתי הספר שלכם עלול לקרות אותו דבר.

נושא תשלומי הורים כאוב וגם קצת מסובך. אבל במקרה של רשת נעם-צביה-מרחביה יש מחדל של ממש. לפני שנצלול ונתעמק בנעם-צביה, נתחיל ברקע הכרחי. זה חשוב לכל הורה בישראל.

תשלומי הורים

כל הורה בישראל נדרש לשלם סכום מסוים לטובת פעילויות חינוך שנערכות מחוץ לבתי הספר. קיימים שלושה סוגי תשלומי הורים במסגרת החינוך הדתי-לאומי:

  1. תשלומי חובה – ביטוח בריאות בסך 49 שקלים בשנה.
  2. תשלומי רשות המאושרים על ידי הכנסת כל שנה מחדש. תשלומים אלה כוללים טיולים, סל תרבות, מסיבות סוף שנה ורכישת שירותים בצורה מרוכזת.
  3. תשלומים בגין תכנית לימודים נוספת (תל"ן) שנקבעים בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך. בחוזר קובעים את כמות השעות שניתן לגבות עליהן כסף מההורים, מעבר לשעות התקן המוקנות על ידי המשרד.
  4. תחת קטגוריית התל"ן, קיימים גם תשלומים תורניים ייחודיים – תוספת גביה לפעילויות העשרה למגמות שונות, גביה עבור מגמה שלישית (משרד החינוך מממן שתי מגמות), גביה עבור עשר שעות תל"ן נוספות והפעלת בית ספר בשעות אחר הצהריים.

גבייה יתר במוסדות רשת צביה

בישיבות ואולפנות נהוג לגבות את מרבית התשלומים האפשריים. בחטיבות הביניים הסכום עשוי להגיע לכ-3,780 שקלים בשנה ובתיכון לאלפי שקלים נוספים. ארגון הורים התנדבותי בשם תשלומים0 מספק להורים שירות של ניתוח החזר התשלומים – מול מערכת השעות. בפועל, הם בודקים האם בתי הספר סיפקו את השעות הנוספות בגינן הם גבו כספים מההורים.

רשת צביה מחזיקה ב-20 אולפנות ו-10 ישיבות. בבחינה של שבע מהמוסדות הללו נמצא כי אף אולפנה או ישיבה לא גבתה כספים בצורה תקנית. יתרה מכך, על פי חוקי משרד החינוך המוסד החינוכי מחויב למסור דו"ח כספי להורים. מבלי הדו"ח – אסור לגבות תשלומים עבור שנה הבאה. רשת נעם-צביה כלל לא הגישה דו"ח כספי – אך הדבר לא הפריע להם לגבות כספים מההורים.

ואם זה לא מספיק, על פי חוזר מנכ"ל של משרד החינוך, אסור לבית ספר לגבות תשלומי הורים מבלי להחזיק בחשבונות בנק נפרדים. רשת נעם-צביה לא מחזיקה בחשבונות בנק נפרדים.

דוגמאות:

על פי הדו"חות של "תשלומים", רשת נעם-צביה גבתה במקרים מסוימים אלפי שקלים מההורים מבלי לתת להם תמורה. כך במקרה של אולפנת צביה בעפולה, הורים לתלמידי כיתת י' 1 שילמו 1,725 שקלים לתלמיד. מה הם קיבלו? כלום.

בישיבת צביה במעלה אדומים, נמצא ש-30%-33% מתשלומי ההורים לא מומשו – דהיינו גבו בעבור כל תלמיד 2,177 שקלים ללא אספקת השירותים להם התחייבו.

דוגמה נוספת ניתן לראות באולפנת צביה רבבה. הורי תלמידות כיתה י' 3 שילמו 1,545 שקלים מבלי לקבל תמורה. הורי תלמידות כיתה י"א באולפנה שילמו 2,865 שקלים – כ-51% מהסכום הכללי ששילמו – מבלי לקבל כלום. לאן הלך הכסף בכל המקרים הללו? לא ברור.

על אף בקשות חוזרות ונשנות של הורים לתלמידים במוסדות הרשת, לא סופקו המסמכים הדרושים על פי חוק. יתרה מכך – רפרנט תשלומי הורים במשרד החינוך קבע שאכן הייתה גביית יתר על ידי הרשת במקרה של אולפנת צביה רבבה. נקבע שעליה להחזיר כספים להורים, אך הדבר טרם בוצע.

  • הורים לילדים בתיכון? בקשו מהמנהל/ת את הדו"ח הכספי! לא מוכנים לתת לכם אותו? פנו אלינו.

תגובת משרד החינוך: משרד החינוך מוביל מדיניות ברורה, לפיה אין לגבות תשלומי הורים מעבר לסכומים אשר נקבעו על ידי וועדת החינוך של הכנסת, ולצד זה להבטיח שהתקציבים המיועדים לשעות לימוד יגיעו אל התלמיד. לשם מימושה של מדיניות זו, החל המשרד בשורה של בקרות בבתי הספר. הבקרות נועדו להבטיח שתלמידי מערכת החינוך לא ישלמו מעבר לסכומים שנקבעו על ידי ועדת החינוך של הכנסת , ולצד זאת, יקבלו את שעות הלימוד המגיעות להם.

במילים אחרות: משרד החינוך מסרב להתייחס למקרה.

תגובת רשת החינוך 'נעם-צביה': הרשת פועלת בשיתוף ובהתאם להוראות משרד החינוך במלואם. אנו מברכים את הרצון הטוב של מערכת "שקוף" לפעול לתיקון חברתי, אך במקרה הנ"ל נדמה שחל טעות במידע השגוי שהגיע לידם. רשת החינוך 'נעם-צביה' המפוקחת על ידי משרד החינוך תפעל להיות המובילה בחינוך התורני ציוני בקרב המגזר הדתי לאומי".