פוסטים

לא מוכנים לגלח את הזקן: ועד הכבאים גרר את הנציבות למשפט מיותר

ויכוח על גילוח בסכין או במכונה וטענות ל"סגירת חשבונות": ועד הכבאים הגיע עד לבית המשפט כדי לבטל הנחיות של נציבות הכבאות למשבר הקורונה. לאחר האשמות חמורות על פגיעה בזכויות אדם, בבית המשפט הצדדים הגיעו להסכמות וההנחיות כמעט לא השתנו. אז למה לבזבז את זמנו של השופט? תלוי את מי שואלים. כתבה חמישית בסדרה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

הנחיה חדשה שמחייבות את הכבאים לגלח את זקנם לאור משבר הקורונה, הגיעה אתמול (רביעי) עד לדיון בבית הדין לעבודה בתל אביב. ההנחיה היא חלק מנהלים חדשים שפרסמה נציבות הכבאות במטרה להתמודד עם המשבר, ביניהם גם חובה על הורדת אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. אך ועד הכבאים, שמצוי בסכסוך חריף ומתמשך עם הנציבות, רואה בה סגירת חשבונות ו"ניצול ציני של המגיפה".

לפני כשבועיים פרסמנו על תחילת המחלוקת בנושא ההנחיות, שהגיעה אז למכתב זועם מטעם הוועד. הופתענו לגלות שמה שהצטייר אז כחוסר הסכמה סביר הגיע היום עד לבית המשפט. בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמות והשופט כלל לא התערב בהחלטה – סוף פושר שמעלה את השאלה: האם באמת היה צורך להגיע עד לבית המשפט ועוד בימים כאלה?

הכתבה היא חלק מסדרת כתבות על מערך הכבאות, עוד לפני הקורונה. בעוד שבתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס השורר בתחנות הכיבוי רק כשמתרחש אירוע נורא – ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע את הסכסוך הקשה המתנהל בין נציבות הכבאות לוועד העובדים, שלא נפסק גם בצל המגיפה – ואולי אף מחמיר.

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן

סגירת חשבונות?

זה התחיל עם פרסום ההנחיות החדשות בחודש האחרון, לאחריו החלה מיד לנשב רוח רעה בין הוועד לנציבות: יו"ר ועד העובדים אבי אנקורי שלח מכתב חריף לנציבות הכבאות בו הוא דרש ממנה לבטל את אחת ההנחיות. זה עבד – בנציבות החליטו לבטל את ההנחיה. אך במקום להמשיך את המשא ומתן כדי להגיע לעוד הסכמות, ביום ראשון פנה ועד הכבאים לבית המשפט, כדי להכריח את הנציבות לערוך שינויים.

לטענת הוועד, בנציבות החליטו לנצל את אווירת החירום כדי להכריע בוויכוחים ותיקים. "מקום עבודה אחד החליט לנצל את משבר הקורונה כדי לסגור חשבונות עם עובדיו המאורגנים", נכתב מטעם הוועד בתביעה. "הנציבות חוצה קווים אדומים של זכויות אדם". מאוחר יותר טענו ש"מדובר בניצול ציני של המגיפה, שום הנחיה של הנציבות לתקופת הקורונה לא באמת רלוונטית לוירוס".

כבאים מחטאים שטחים ציבוריים מחשש לוירוס הקורונה

חלק מהנושאים שעלו בכתב התביעה התייחסו להנחיות הכבאות למשבר הקורונה, וחלק מהם אינם קשורים ישירות להנחיות אלא נמצאים בשיח בין הוועד לנציבות כבר תקופה ארוכה. הטענה המרכזית שחזרה בכתב התביעה היא שהנציבות לא התייעצה עם נציגי הוועד טרם קיבלה החלטות אלה.

יורדים לרמת אורך הזיפים

הנושא הראשון שעורר זעם הוא חובה על גילוח הזקן. בכבאות כל הכבאים מחוייבים להתגלח לחלוטין, חוץ מאלו שקיבלו פטור זקן מטעמי דת או מטעמים רפואיים – שיכולים להישאר עם זקן קצוץ. נציין כי הוויכוח בנושא זה בכבאות מתנהל כבר זמן רב והנחיות בנושא שהוציאה הנציבות בתחילת מרץ מסדירות את הנושא לאחר זמן רב שנשאר באפלה. 

ההנחיות שיצאו החמירו את התנאים שהיו נהוגים עד עכשיו בנושא הזקנים – בעלי פטור רפואי יחויבו לגלח את הזקן לחלוטין (בסכין או במכונה) ולחדש את הפטור אחת ל-3 חודשים. בעלי פטור מטעמי דת יגלחו את הזקן לגובה 3 מ"מ ובצורה שמאפשרת למסיכה של הכבאי להיצמד ישירות לעור.

כבאי עם מסיכת פנים. הזקן פוגע ביעילות המסיכה

בכתב התביעה נכתב כי האיסור על גידול זקנים משמעותו חדירה אסורה לאוטונומיה של היחיד ואפליה על רקע אמונה דתית. הוועד דרש כי יוקפאו הליכים משמעתיים נגד מי שלא התגלח, ודרש פיצוי כספי עבור מי שאולץ להתגלח לגובה 0 למרות שבידיו אישור רפואי. בנוסף, הכבאים טענו שחלק מהמפקדים דרשו גילוח בסכין בלבד – החמרה שחורגת מההנחיות, ולטענתם נשלחו כבאים הביתה בעקבותיה. הם דרשו מבית המשפט להבהיר את הנושא.

הצדדים הגיעו להסכמה וההנחיות החדשות שאוסרות על גידול זקן נשארו בתוקף, ללא ההחמרה. למה היה צורך בהתערבות בית משפט? לא ברור. נציין כי ההסתדרות בראשית עו"ד גיל בר טל מגבה החלטה זו.

רוצים להיות מוגנים מ"המגן"

נוסף על הגילוח, הנציבות דרשה שכל כבאי יוריד את אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות לנייד. הדבר ייבדק על ידי המפקדים בכניסה למשמרת ובמידה וכבאי לא התקין את האפליקציה – הוא לא יכנס לתחנת הכיבוי. לטענת ועד הכבאים אכן הוטלו סנקציות כאלה על מספר כבאים שלא הורידו את האפליקציה. בנוסף, דרשו מכל כבאי להוריד גם את האפליקציה "מה בוער", ששולחת התראות לכבאים בנושאים מקצועיים. 

"המגן" מנטרת את מיקום בעל המכשיר ומצליבה את מיקומו עם מיקומים של חולי קורונה כדי להמליץ במידת הצורך לבעלי המכשיר להיכנס לבידוד. בכתב התביעה צוין כי עובדי מדינה אחרים לרבות רופאים ועובדי מד"א לא נדרשו להוריד את האפליקציה. הוועד טען שהנציבות לא יכולה להכריח את הכבאים להוריד אפליקציות לניידים הפרטיים שלהם.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות

גם כאן, בסופו של דבר ההנחיות כמעט לא השתנו: נקבע בדיון הבוקר כי על כלל הכבאים להוריד את שתי האפליקציות. ישנה החרגה בנוגע לאפליקציית "המגן" – בית המשפט אסר על המפקדים להיכנס לנייד של הכבאים, אלא להסתפק בהצהרה שלהם. כלומר, זה למעשה נשאר תלוי בשיקול דעתו של הכבאי.

טענה נוספת בתביעה: שימוש במייל הארגוני

בעבר ועד הכבאים קיבל אפשרות להשתמש במייל הארגוני כדי להפיץ מיילים לכלל העובדים, זכות שניתנה לבעלי תפקידים מעטים בכבאות. הנציבות החליטה להפסיק לתת לוועד להשתמש במייל הארגוני, מפני שהוועד הפיץ דרכו מכתבים שהכפישו את שמו של נציב הכבאות דדי שמחי תחת מייל ממלכתי (עם הסיומת gov.il).

מכתב מכפיש שהופץ בתפוצה רחבה ע"י ועד הכבאים

גם כאן מדובר על עניין שנמצא בוויכוח עוד בימים שלפני הקורונה, אך עלה בכתב התביעה מפני שהוועד מעוניין בימי הקורונה לנהל קשר ישיר עם כלל העובדים. ועד הכבאים פנה לנציבות בנושא זה בשבועות האחרונים – אך לא נמסרה התייחסות לפניות. הנציבות מסרה ל"שקוף" כי דעתם בנושא לא השתנתה. 

בסופו של דבר השופט בתביעה הנוכחית לא דן בעניין המייל הארגוני והמצב נותר על כנו.

אז למה להיגרר למשפט מיותר?

לטענת הנציבות, ועד הכבאים כלל לא ניסה לנהל שיח לגבי הנושאים שעלו בכתב התביעה טרם פנה לבית המשפט. מדוע בחר הוועד לפנות לכלי המשפטי לפני שניסה לשנות את ההנחיות לקורונה, כפי שניסה והצליח יו"ר הוועד במכתב הקודם?

"אין שיח בריא בכבאות בין הארגון להנהלה", טען אחד מאנשי הוועד. "הם לא עומדים במילה שלהם. קודם כל מורידים הנחיות ואז יושבים לדבר עליהן. אנחנו לא סומכים על הנציבות. אפשר להגיע איתם להסכמות רק בבית דין".

אבי אנקורי, יו"ר ועד הכבאים

לעומתם, נציג אחר הסכים כי יכול להיות שהיה צריך לנהוג בדרך פחות לוחמנית, אך חוסר אמון העמוק בין הצדדים לא מאפשר זאת בינתיים. 

בנציבות רואים את הדברים אחרת. לדבריהם, הרצון של הוועד להיות שותפים בהחלטה על הנחיות הקורונה חסרת היגיון, וה"ריצה" לבית המשפט מכבידה על התקדמות הכבאות. "בכל הכבוד, נראה כי המבקשים (הוועד) מבקשים לקחת לעצמם תפקידים לא להם (…) כאשר הם חסרים את הסמכות לקבל החלטות בעניין והם גם לא ישאו בסופו של יום באחריות הכבדה הנגזרת מהחלטות אלה", השיבו בכתב התביעה.

*

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.

כאוס והנחיות מבולבלות בשירותי הדת בעת משבר הקורונה מסכנים את כולנו

מאז פרוץ נגיף הקורונה חוסר הבהירות בהנחיות הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים בקשר להגעה למקוואות ובתי כנסת מסכנת את הציבור. על אף שכ-29% מהנדבקים בקורונה נחשפו לנגיף בבתי כנסת, רק הלילה הממשלה הוציאה הוראות ברורות, אך חלקיות: בתי הכנסת ייסגרו, אך תותר תפילה במניין בשטח פתוח והמקוואות יישארו פתוחים. שאלות רבות נותרו פתוחות, אך הכרוניקה של השבועות האחרונים מעידה על בעיה חמורה בקבלת ההחלטות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

אנחנו בימים של משבר בינלאומי ולאומי. ההנחיות של משרד הבריאות מדברות על ריחוק חברתי, הקפדה על איסור התקהלות והימנעות ביציאה מהבית. זה אתגר לקובעי המדיניות: היכן ומתי ניתן לאפשר יציאה, מה גודל הקבוצה המותרת ולאיזה צורך? אלא שהמשבר הביא עמו משבר נוסף – הצורך בקבלת החלטות לגבי סגירתם של מוסדות דת שונים, והוא בהחלט חשף חלק מבעיות העומק של שירותי הדת בישראל.

מוסדות הדת הנפוצים ביותר הם בתי הכנסת והמקוואות, אך יש הבדל גדול ביניהם מבחינת קביעת המדיניות. בתי הכנסת אמנם נהנים מהקצאת קרקע ומבני ציבור אך מנוהלים באופן פרטי לחלוטין, ללא רגולציה מלמעלה. כל בית כנסת והרב או הגבאי שלו. לעומת זאת, המקוואות בישראל מנוהלים באופן ציבורי לגמרי (להוציא מספר חריגים קטן). הרשויות המקומיות מקצות להן שטח ובונות אותן בסיוע המשרד לשירותי דת. המועצות הדתיות המקומיות אמונות על תפעולם והעסקת הבלניות.

למרות זאת, לא התקבלו החלטות אחידות לגבי המקוואות ובתי הכנסת עד יום שלישי בלילה (24/03/20), אך גם הן חלקיות. מפרוץ המשבר ועד אמש, הגורמים הממשלתיים האחראיים – הרבנות הראשית והמשרד לשירותי דת – לא סיפקו הנחיה ברורה מלבד, "יש להישמע להנחיות משרד הבריאות". אלא שההנחיות לא ברורות, בלשון המעטה. הסכנה לציבור – ברורה. לפי נתונים עדכניים, כ-29% מהנדבקים בקורונה נחשפו לנגיף בבתי כנסת.

המקוואות – היעדר הנחיות וחוסר בהירות

לפני כשבוע יצאו הרבנים הראשיים וחברי מועצת הרבנות הראשית במכתב משותף המתנגד לעמדה הלכתית שפרסם הרב חיים אמסלם, בה הוא מציע אפשרות של טבילה באמבטיה בתנאים מסוימים כתחליף לביקור במקווה. במכתב הם טוענים שאפשר להמשיך לטבול במקוואות הנשים ללא פירוט או הנחיה נוספת, ושבעיקר יש להתנגד לעמדתו של הרב אמסלם. מה לגבי הנחיות לטובלות? האם להגיע בתיאום מראש או להתקשר לפני כן? האם ניתן לטבול ללא נוכחות הבלנית? 

המשרד לשירותי דת פרסם יום לאחר מכן הנחיה לקונית הקובעת כי יש לאפשר עד 10 אנשים באזור ההמתנה ורק אדם אחד בבור הטבילה, כל זה בכפוף לשמירה על מרחק של שני מטרים בין הטובלות. האם הגיוני להשאיר מקוואות טהרה פתוחים ללא מגבלות נוספות כשבריכות שחייה ומקומות נוספים נסגרו לחלוטין בצו בריאות העם? האם לאחר שאשה שנדבקה בוירוס טבלה במקווה באפרת לא כדאי לבחון את ההנחיות מחדש? אין מי שינפק הסברים או הנחיות מפורטות יותר.

המצב בבתי הכנסת – מבולבל עוד יותר

כאמור, בתי הכנסת פועלים באופן פרטי, אך בעת משבר לאומי, הגבאים ורבני הקהילות מבקשים המלצות מגורמים הלכתיים בכירים. בפועל, רבנים מקומיים שונים קיבלו החלטות מגוונות. יש בתי כנסת שנסגרו עד הודעה חדשה, חלקם עשו זאת לראשונה מזה עשרות שנים. ואילו במקומות אחרים, כמו בפתח-תקווה, רב העיר הוציא הנחיה לקראת השבת האחרונה להמשיך ולהתפלל ברישום מראש במניינים שלא יעלו על 15 מתפללים, מה שלכאורה מנוגד להנחיות משרד הבריאות.

משרד הבריאות בעצמו הוציא המלצה למתפללים לא להגיע לבתי הכנסת, אך הרבנים הראשיים הוציאו ביום חמישי האחרון הנחיות סותרות. כל אחד שלף המלצה נפרדת, הפעם ללא חתימה של חברי מועצת הרבנות הראשית. הרב יצחק יוסף ביקש למשל להשאיר את בתי הכנסת פתוחים למניינים של עשרה מתפללים בלבד, בריחוק המתאים. הרב דוד לאו טען שניתן וחשוב להתפלל בבתי הכנסת בהתאם למגבלות הקיימות, אך הבהיר שהחובה להתנהל בהתאם לדרישות וההנחיות שהוציא משרד הבריאות, שכזכור המליץ למתפללים להתפלל בביתם.

ההוראות המבולבלות בנוגע לתפילה

כאילו שאי האחידות הזו לא הספיקה, הגיע מסמך של המשטרה שפורסם ביום ראשון, בו נכתב כי יש לאפשר תפילה של עד עשרים מתפללים, מה שמנוגד אף הוא לצו בריאות העם ולא ברורה ההחרגה.

הסאגה הגיעה לשיא כאשר ביום שלישי הוציאו ברבנות הראשית קריאה לקביעת תענית ציבור למען מאבק במחלה. רק שבקריאתם הם מציינים שעל כל רבני הערים והקהילות בארץ ובעולם לקיים תפילות בבתי הכנסת עצמם, לרבות קיום מניינים נוספים בעזרת נשים ובחדרים סמוכים, במגבלה של עד עשרה אנשים ובריחוק של שני מטר. למעשה, הרבנים הראשיים חותמים בזה על קיום של התקהלויות שיכולות להגיע לשלושים וארבעים איש במתחם אחד, זאת בזמן הממשלה דנה בהגבלות נוספות וכאשר מתברר כי בתי הכנסת אחראיים לכרבע ממקרי ההדבקה בארץ עד כה (נכון ל-22/3/20).

המשותף לכל אלה הוא שהגורמים הממשלתיים האמונים על שירותי הדת בישראל נמצאים בעצמם בכאוס. ההנחיות שיוצאות אינן אחידות, ולעתים חסרות פרטים רבים. הדבר מוביל גורמים מקומיים לקחת יוזמה ולעיתים לקבל החלטות שרירותיות, שלא תמיד עולות בקנה אחד עם הנחיות משרד הבריאות. מספיק לבדוק את מסלולי החשיפה של חולים רבים שעוברים בבתי כנסת שונים, ולהבין שמוסדות דת בישראל הם מקומות משמעותיים שיש לבחון מחדש את הצורך בהגעה אליהם בעת כזו. 

מנכ"ל המשרד לשירותי דת עו"ד עודד פלוס (מתוך אתר המשרד)

בהנחיות החדשות שיצאו הלילה ניכר שהממשלה והרבנות החלו להפנים את הבעיה. בתי הכנסת צפויים להיסגר אך תותר תפילה במניין בשטח פתוח ומקוואות הנשים ימשיכו להיות פתוחים. האמת? מעט מדי ומאוחר מדי. סכנת ההדבקה במקומות אלה, שכאמור התרחשו בהם מעל לרבע ממקרי ההדבקה המוכרים בישראל, ברורה ומוחשית לכולנו. אין להקל ראש באף שיקול, דתי ובריאותי.

שאלות רבות נותרו עדיין פתוחות: כיצד למנוע התקהלות במקווה? כיצד יש לחטא את המים והמשטחים במקום? מה ההנחיות בקשר להוצאת ספר תורה בתפילה? מנכ"ל המשרד לשירותי דת עו"ד עודד פלוס צריך להוציא עוד היום הנחיות מסודרות ואחידות המתואמות עם ההוראות החדשות ומפיגים את הערפל בקשר לשאלות שנותרו פתוחות. לטובת ציבור הבכלל, וציבור שומרי המסורת בפרט.

מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה:

מפרוץ משבר הקורונה המשרד לשירותי דת מוציא הנחיות ברורות. הם פורסמו לציבור בכלי התקשורת. ההנחיות נגזרות בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובתיאום מלא עם משרד הבריאות.
אנו מעדכנים בכל יום את ההנחיות שלנו בהתאם להוראות משרד הבריאות. ניתן להיכנס לאתר המשרד, לדף הפייסבוק והטוויטר ולראות את ההנחיות של המשרד לשירותי דת. השינויים שנעשים הם נגזרת לשינויים אותם עורך משרד הבריאות מעת לעת.
בסוגיית מקוואות הנשים; חשוב לציין, אנו פועלים לפי תנאים מחמירים ביותר ובעת כתיבת התגובה יושבים אנשי המשרד לשירותי דת ומשרד הבריאות לצורך כתיבת נהלים חדשים בסוגיית מקוואות הנשים.
צר לנו שיש אנשים היושבים על הטריבונה ומחלקים שלל עצות ורעיונות המנותקים מן המציאות. בניגוד גמור לנכתב במאמר של פרנק המשרד פועל ליישם את ההנחיות במערך שירותי הדת. כאשר בריאות הציבור היא ערך עליון.

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

עתיד נגיף הקורונה – בישראל ובעולם

הרשומה הזו נועדה להבהיר מדוע אנשי משרד הבריאות חרדים כל-כך, ולמה הם נוקטים בצעדים הקיצוניים עליהם אנו שומעים בתקשורת. צעדים אלו בדיוק אמורים למנוע את אותו התרחיש בו מערכת הבריאות כולה קורסת – ולהוביל לעתיד טוב יותר. אבל לשם כך עלינו להקשיב להנחיותיהם של אנשי המקצוע ולציית להם / טור אורח של ד"ר רועי צזנה

(פורסם במקור ב-10/3)

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| רועי צזנה |

בשלושת החודשים האחרונים העולם חווה טלטלה בסדר גודל, ובכן, גלובלי. סין הטילה עוצר על מאות-מיליוני אזרחים ומנעה מהם לצאת מבתיהם לאורך שבועות ארוכים. חלקם עדיין נמצאים בסגר. ההתפרצות באיטליה הביאה לתגובה דומה: ממש בימים האחרונים החליטה הממשלה שם להטיל סגר מוחלט על כל המדינה, בצעד שעלול לקבור סופית את הכלכלה הרעועה גם כך. ובישראל? משרד הבריאות הכריז מלחמה על כל העולם, והכניס עשרות-אלפי אזרחים לבידוד, כולל כל מי שמגיע ממדינות זרות.

אבל למה בעצם? מה הסיבה לחרדה שתקפה פתאום את העולם מנגיף שיש הטוענים שאינו חמור יותר משפעת? ברשומה זו אני רוצה לנסות להסביר מה הסיבה לכל הצעדים הדרמטיים האלו – בראייה לטווח הקצר ולטווח הארוך. 

אני מזהיר מראש שזו תהיה רשומה מפחידה. אבל אני מאמין שהציבור צריך להבין את המשמעויות של התפשטות הווירוס, וגם את הסיבה שממשלות נוקטות בצעדי-מנע קיצוניים אך חוששות במקביל להסביר את הסיבה להן לציבור הרחב. 

לדעתי, אם נבין עד כמה חמור המצב – נבין גם למה חשוב כל-כך למלא אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות. ואגיד מראש: החשש הגדול שלי שאנשים שאינם ממלאים אחר הנחיות הממשלה – הם אלו שיביאו להתממשות התרחיש הרע ביותר.

אז אנא: קראו את הרשומה בזהירות כדי להבין מה העתיד הגרוע ביותר שיכול להיות, אבל המשיכו לקרוא עד הסוף כדי לגלות גם את נקודות האור, ומדוע יש תקווה – אם רק נפעל נכון.

לדעתי, אם נבין עד כמה חמור המצב – נבין גם למה חשוב כל-כך למלא אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות. ואגיד מראש: החשש הגדול שלי שאנשים שאינם ממלאים אחר הנחיות הממשלה – הם אלו שיביאו להתממשות התרחיש הרע ביותר.

הצבעה בקלפי למבודדי קורונה

כשנגיף חדש מופיע

באמצע דצמבר החלו מעבדות באזור העיר ווהאן, סין לקבל דגימות רוק שנלקחו מחולים בדלקת ריאות בעיר. לקח למעבדות שבוע בערך לרצף את הקוד הגנטי של הנגיף שהיה קיים בדגימות, ולזהות שיש דמיון של שמונים אחוזים בינו לבין SARS הידוע לשמצה – אבל  שלמעשה מדובר בנגיף חדש שאינו מוכר לאנושות.

המעבדות נכנסו ללחץ והעבירו את ההודעה לגורמים למעלה, שכנראה אמרו להן בעדינות לסתום את הפה ולא לעורר פאניקה ציבורית. וכך הן עשו. עד שקמה מעבדה אמיצה אחת ובתחילת ינואר פרסמה את הקוד הגנטי של הנגיף. היא נסגרה מיד למחרת היום, בהוראת השלטונות, אבל המרצע כבר יצא מן השק ולכולם היה ברור שיש נגיף חדש שם בסין[1].

לממשלת סין לקח קצת זמן להבין את חומרת המצב, אבל מהר מאוד היא גילתה שיש לה בעיה רצינית באזור ווהאן: התושבים נהרו לבתי-החולים עם קשיי נשימה, חום ודלקת ריאות. למזלם, למרות שהנגיף החדש אכן היה דומה ל- SARS, אחוז התמותה הנלווה היה נמוך בהרבה. אם במקרה של SARS מתים עשרה אחוזים מהנדבקים, הרי שבמקרה של נגיף הקורונה החדש, אחוז התמותה המשוער בווהאן עמד על 2 אחוזים בלבד (וכנראה שגם זו הערכת יתר, מכיוון שאיננו יודעים את מספר הנדבקים המדויק).

כאן כדאי לעצור לרגע ולהסביר את מה שאנחנו יודעים היום על המחלה: מתוך כל מאה אנשים שנדבקים בנגיף, בערך שמונים מתוכם יפתחו מחלה קלה בלבד, או אפילו יישארו בריאים למראית-עין. ארבעה-עשר יפתחו מחלה קשה יותר – עם קשיי נשימה מתקדמים ודלקת ריאות, שתחייב טיפול בבית-החולים. חמישה יזדקקו לטיפול חירום, עקב הלם זיהומי, כשל נשימתי וקריסת מערכות הגוף. ושניים מתוך מאה החולים, ובכן, ימותו[2].

הנגיף קטלני פי שישה מהשפעת העונתית, ואולי לא פחות חשוב – בעוד רק 1.3 אחוזים מכל חולי השפעת בארה"ב בשנה האחרונה היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, 21  אחוז מהנדבקים בנגיף הקורונה נזקקו לאשפוז

הנתונים הללו אינם מדויקים, מכיוון שחלק גדול מהנדבקים בנגיף כנראה לא מפתחים מחלה משמעותית ואינם מגיעים אפילו לרופא להיבדק – ולכן אינם נכללים בסטטיסטיקה. מכיוון שכך, קרוב לוודאי שמספר הנדבקים גדול בהרבה ממה שאנחנו יודעים. אם נסתמך על הנתונים המגיעים מדרום-קוריאה, שם נבדקו כבר יותר ממאה-אלף אנשים – כולל כאלו שאינם חשודים בהידבקות – הרי שנראה שאחוז התמותה שם עומד "רק" על 0.6 אחוזים. 

אפילו אז, הנגיף עדיין קטלני פי שישה מהשפעת העונתית (שקוטלת 0.1 אחוזים מהנדבקים)[3], ואולי לא פחות חשוב – בעוד רק 1.3 אחוזים מכל חולי השפעת בארה"ב בשנה האחרונה היו זקוקים לאשפוז בבית החולים, 21  אחוז מהנדבקים בנגיף הקורונה נזקקו לאשפוז[4].

המשבש הגדול

סין לא הייתה משביתה את הכלכלה של כל אזור חוביי (החובק את העיר ווהאן), בלי סיבה טובה מאוד. ווהאן היא אחת מערי התעשייה המתקדמות בסין, עם 11 מיליון תושבים וכלכלה ענפה. אלא ששלטונות סין ראו תוך חודש מתחילת האבחונים, שמספר גדול של אנשים זקוקים לאשפוז בשל קשיי נשימה ודלקת ריאות. וירוס הקורונה, מסתבר, מדבק ביותר. כל אדם שנדבק בווירוס, מדביק בתורו בממוצע 2.2 אנשים אחרים. מבחינה זו, נגיף הקורונה מדבק כמעט פי שניים יותר מהשפעת העונתית[5]. אין פלא כי בעיר ווהאן זינק מספר הנדבקים במהירות.

כאמור, מתוך כל מאה נשאים של הווירוס, עשרים ואחד יזדקקו לטיפול חירום. 

לצורך החישוב, נניח שרוב הנשאים אינם מזוהים ולכן אחוז החולים החמורים בעצם קטן יותר – נניח שמדובר, למשל, רק ב-20 חולים חמורים מתוך כל 500 נשאים (ולא מתוך כל מאה). זו הנחה גדולה, אבל ניחא.

ונניח גם שהנגיף יגיע לרמות ההדבקה של מגיפת השפעת מ-1889, בה נדבקו כמשוער עד שישים אחוזים מכל אוכלוסיית העולם (הנגיף שעמד מאחורי אותה מגיפה היה בעל יכולת הדבקה בשיעור דומה לזה של נגיף הקורונה, כך שכל אדם הדביק בערך שני אנשים).

נעשה את החישוב במהירות: אם שישים אחוזים מתוך 11 מיליון תושבים היו נדבקים בנגיף, הרי שבתי החולים של ווהאן היו צריכים לטפל ב-264,000 אנשים שעלולים למות אם לא יקבלו טיפול רפואי דחוף.

אם שישים אחוזים מתוך 11 מיליון תושבים היו נדבקים בנגיף, הרי שבתי החולים של ווהאן היו צריכים לטפל ב-264,000 אנשים שעלולים למות אם לא יקבלו טיפול רפואי דחוף. בתי החולים אינם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם עומס כזה.

בית החולים סורוקה בבאר שבע

בתי החולים אינם אמורים להיות מסוגלים להתמודד עם עומס כזה. לשם השוואה, בית חולים ממוצע בארצות הברית מכיל רק 190 מיטות, וחלק גדול מהן לא נועד לחולים במצבי חירום[6]. אני לא יודע כמה מיטות יש בבתי-החולים בסין, אבל מה שבטוח – גם הם לא יכלו להתמודד עם מצב החירום שהפיל עליהם נגיף הקורונה. הממשלה הבינה מיד שיש לה בעיה, הטילה סגר על כל ווהאן, והקימה תוך שבועיים שני בתי-חולים חדשים, במבצע שרק בסין אפשר לעשות. מיד לאחר מכן היא הטילה עוצר על כל התושבים, ומנעה מהם לצאת מהבתים שבועות שלמים (אולי חוץ מגיחה קטנה פעם בשבוע כדי לרכוש מזון). הכל כדי למנוע מהנגיף מלהתפשט ולהדביק אנשים בריאים.

תאמרו עכשיו – ממה חששה כל כך סין? אז יתמוטטו בתי-החולים – אז מה? האם האלטרנטיבה לעצור את כל החיים בעיר עדיפה על קריסת בתי-החולים?

חשיבותם של בתי-החולים

התשובה היא שבתי-החולים חיוניים לכלכלה ולחברה הרבה יותר ממה שנדמה. הנה כמה מהדברים אשר יקרו במצב בו בתי-החולים מלאים עד אפס מקום (אני מתנצל מראש על התמונה האפוקליפטית):

  • אנשי הצוות הרפואי יעבדו מסביב לשעון, יתעייפו, יעשו טעויות – וגם יידבקו בעצמם בנגיף הקורונה במוקדם או במאוחר. ועל הדרך, הם גם ידביקו את כל מי שיגיע לבית-החולים.
  • מלאי התרופות להורדת חום, למניעת ועצירת פרכוסים (הנובעים מחום), להרדמת חולים (נחוץ במקרה שצריך לבצע בהם אינטובציה) וכו' יאזול במהירות – תוך ימים ספורים – כך שחולים לא יוכלו לקבל את שירותי הרפואה המודרנית להם הם מצפים.
  • מספרן המועט של מכונות ההנשמה לא יספיק עבור כל החולים במצב קריטי. גם אספקת בלוני החמצן תאזל.
  • חולי קורונה במצב קריטי יגססו במיטותיהם מבלי שיוכלו לקבל טיפול מהצוות הרפואי – שחלקו חולה בעצמו עם חום, צמרמורות ושאר מרעין בישין. בכל מקרה, אין מספיק מכונות הנשמה, תרופות או חמצן כדי לעזור לכולם, כבר אמרנו? ואכן, יש כבר עדויות המגיעות מאיטליה – שם יש מחסור חמור במכונות הנשמה – כי בתי-חולים מעבירים מכונות הנשמה מזקנים לנפגעי קורונה צעירים יותר.
  • חולים כרוניים לא יוכלו להגיע אל בתי-החולים כדי לקבל טיפול תרופתי. מדובר כאן בחולי סרטן, חולי מחלות לב, מחלות נוירולוגיות, מחלות מטבוליות מכל סוג וכן הלאה. בתי-החולים יהיו פקוקים בחולי קורונה, ובכל מקרה – לא יהיו מספיק אנשי צוות רפואי לטפל בחולים הכרוניים. ואם מישהו מאנשי הצוות יתפנה מחולי הקורונה כדי לטפל בחולים הכרוניים – הוא עלול להדביק גם אותם.
  • נשים הרות לא יוכלו ללדת בבתי-החולים: לא יהיו מספיק אנשי צוות כדי לטפל בהן ולהבטיח את שלומן, והן כנראה יידבקו בנגיף מיד לאחר הלידה. רבות יבחרו ללדת בבתיהן – עניין מסוכן ולא-פשוט כאשר הוא מתבצע בקנה מידה רחב, במיוחד כשבעלי ההכשרה הרפואית המקצועית יהיו חייבים להיות נוכחים בבתי-החולים ולא יוכלו לסייע בלידה.
  • נפגעי תאונות דרכים ימצאו עצמם מטופלים ומסולקים. הגעת לבית החולים עם שבר מורכב? יקבעו לך אותו בצורה הבסיסית ביותר, וישלחו אותך הביתה עם נורופן. וכן, השבר יתאחה באופן לא-מיטבי, ותסבול מנכות מסוימת ומכאבים לשארית חייך, אבל אין ברירה אחרת כשבתי-החולים מלאים.
  • כל מי שמגיע לבית-החולים עם בעיה בריאותית הדורשת טיפול מיידי – קשיש עם התקף לב, ילד שבלע גולה – יגלה שהוא צריך לחכות ימים לטיפול רפואי הולם, אם בכלל.

בתי-החולים בווהאן הגיעו לא רחוק מהתמונה הזו, והצליחו להינצל בעיקר בזכות תגובתה "המוגזמת" של ממשלת סין, אשר פתחה עוד שני בתי-חולים כאמור, והטילה סגר שמנע התפשטות של הנגיף.

עכשיו חשבו לרגע על כל האנשים האלו שלא קשורים בכלל באופן ישיר לנגיף: חולי הסרטן והלב, הנפגעים מתאונות הדרכים, הנשים שיולדו בחופזה במקרה הטוב וכל היתר. בתי-החולים אינם יכולים לסייע להם, והם יישלחו לבתיהם, שם יזדקקו להשגחה רצופה ולסיוע מתמיד. מי יספק להם את ההשגחה הזו? בני המשפחות שלהם, כמובן. אלו אותם אנשים שהיו אמורים לצאת לעבוד, להמשיך לשמר את המשק ואת פעילותו הפועמת – ומוצאים עצמם תקועים בבתים, שומרים על בני משפחותיהם, במקום לעבוד.

שר הבריאות יעקב ליצמן

אה, וזאת בהנחה שהם עצמם, כאמור, התאוששו כבר מהנגיף. אל תשכחו שהוא גורם לתסמינים דמויי-שפעת, עם חום גבוה וחולשה. ניסיתם פעם לעבוד בזמן שאתם חולים בשפעת? לא חוויה נעימה, בלשון המעטה.

במילים אחרות, אם ממשלת סין הייתה מניחה לנגיף להתפשט בין האוכלוסייה סתם ככה, יש סיכוי ממשי שהמשק שם היה קורס בכל מקרה, או לפחות סובל מאוד.

נשמע אפוקליפטי? ובכן, כן. אבל ככה אירועים כאלו תמיד נשמעים מהצד. גם במקרה של רעידת אדמה קשה, או מלחמה רחבה, בתי-החולים מהווים את נקודות התורפה. בבתי-החולים קיים תמיד מחסור במשאבים, וכמות גדולה במיוחד של אנשים הנוהרים לקבל עזרה, תביא אותם לקריסה או שתכפה עליהם קבלת החלטות קשות כמו תעדוף בין חולים, שליחה לאשפוז בית גם כשעדיף בית חולים, ובעיקר – הרבה, הרבה מהומה שתוביל לכך שאנשים רבים לא יקבלו טיפול רפואי מירבי.

וכל זה עלול לקרות גם בישראל.

ניישם לרגע את הסטטיסטיקה שציינתי על ישראל. בישראל חיים 9.1 מיליון תושבים. נחסיר מתוכם 2.9 מיליון ילדים (שמפתחים סימני מחלה קלים מאוד, אם בכלל) ונקבל 6.2 מיליון נדבקים פוטנציאליים. נניח שרק שישים אחוזים מהם יידבקו, ושרק אחד מכל 25 נדבקים (כלומר, 20 מתוך 500) יזדקק לטיפול נמרץ. אם זה יהיה המצב, הרי שתוך כמה חודשים נצטרך כמעט 150,000 מיטות בבתי-החולים בישראל. וזאת כאשר בבית החולים שיבא – הגדול ביותר במדינה – יש 1,500 מיטות בלבד.

אני חוזר שוב על המספר: 150,000 מיטות.

המספר הזה נובע משתי הנחות קיצוניות: שמספר גדול של אנשים יחלה, ושכולם יחלו בתקופת זמן קצרה יחסית של חודש או שניים. שתי ההנחות האלו עשויות להתממש, אבל יש סיבה טובה לאופטימיות: משרד הבריאות עושה כל מה שאפשר כדי שזה לא יהיה המצב.

הפחדתי אתכם? טוב מאוד. צריך לדעת גם מהו התרחיש הרע ביותר ולהיות מסוגלים להיערך לקראתו ולמתן את השפעותיו. ומשרד הבריאות שלנו כאן בישראל עושה עבודה די טובה עד עכשיו.

ד"ר רועי צזנה

סיבות לאופטימיות

הפחדתי אתכם? טוב מאוד. צריך לדעת גם מהו התרחיש הרע ביותר ולהיות מסוגלים להיערך לקראתו ולמתן את השפעותיו. ומשרד הבריאות שלנו כאן בישראל עושה עבודה די טובה עד עכשיו.

אנשי מערכת הבריאות שלנו קוראים לרבים להיכנס לבידוד. יש לכך סיבה טובה. הבידוד יכול להאט את התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה, וכך למנוע מצב בו 150,000 אנשים יגיעו לבתי-החולים כולם ביחד. במקום זאת, אפילו אם הנגיף ממשיך להתפשט בישראל, הוא ידביק אנשים באיטיות כך שהביקורים בבתי-החולים יתפרסו ל"טפטופים" לאורך חצי-שנה או שנה. זה עדיין יטיל עומס עצום על בתי-החולים, אבל הוא יהיה נסבל.

סגירת הגבולות משרתת מטרה דומה. כל תייר שמגיע בלי לעבור בידוד, מגדיל את הסיכון להאצת התפשטות הנגיף בישראל. יש אמנם דרכים לשפר את ההתמודדות – לספק דרכי תחבורה חלופיות במקום רכבת ישראל למי שחשוד כנשא, או לפתח אפליקציה שמחייבת תיירים לדווח על מצבם הבריאותי (כפי שעשו בדרום-קוריאה). אבל עצם הדרישה לבידוד הגיונית בסך-הכל.

אני יודע שיש המון התמרמרות כנגד צעדים קיצוניים כל-כך, אבל ראינו כבר בסין שאפשר לעצור את הנגיף באמצעות הצעדים האלו. ייתכן שבמצב הקיצוני ביותר ניאלץ להטיל עוצר על ערים שלמות, לתת לכלכלת ההייטק להמשיך לעבוד ב"טלה-פרזנס" דרך האינטרנט, ולהגדיר שהחוואים ימשיכו לייצר מזון לצריכה ולייצוא בתנאים מבודדים יחסית. אולי ניאלץ אפילו לבודד את האוכלוסיות הרגישות – כלומר, את הקשישים – ולהקים מערך התנדבות שמשרת אותן בהסגר. אלו אפשרויות קיצוניות, אבל הן קיימות.

זה המקום להזכיר שאמצעי חיטוי בסיסיים כמו מתקני חיטוי ידיים אוטומטיים בכל מקום ציבורי, חיטוי תכוף של רכבות, אוטובוסים ומוניות, והנחיית הציבור לשמור על כללי היגיינה יסייעו לצמצם את ההידבקות ויאפשרו "לחיות עם הנגיף" במדינה.

יש סיבה אמיתית לאופטימיות: מדינות שנקטו בכל הדרכים האלו ביעילות, הצליחו לעצור את התפשטות נגיף הקורונה. דרום-קוריאה עורכת יותר מ-10,000 בדיקות ביום, חלקן בתחנות בצד הדרך, ועוקבת במגוון אמצעים טכנולוגיים אחרי כל הנתונים בבידוד כדי לוודא שלא יפרו אותו. פקידים ממשלתיים בודקים פעמיים ביום את מי שנמצא בהסגר, וכל מי שנכנס למדינה צריך להתקין אפליקציה על הסמארטפון ולדווח על מצבו הבריאותי מדי יום[7]. 

אנשי מערכת הבריאות שלנו קוראים לרבים להיכנס לבידוד. יש לכך סיבה טובה. הבידוד יכול להאט את התפשטות הנגיף בקרב האוכלוסייה, וכך למנוע מצב בו 150,000 אנשים יגיעו לבתי-החולים כולם ביחד.

כתוצאה מצעדים אלו, מספר הנדבקים החדשים בדרום-קוריאה יורד בימים האחרונים. סינגפור וטייוואן נוקטות בצעדים דומים, עם הצלחה דומה. האוכלוסיה במדינות אלו ממושמעת יותר, ומערכות הבריאות שלהן במצב טוב מלכתחילה. הכלכלות שלהן נהנות ממרווח נשימה. איפה ישראל עומדת על המפה הזו? אני חושב שאנחנו במקום לא רע. אולי חוץ מהעניין של האוכלוסייה הממושמעת.

גם אם לא נצליח למגר את הנגיף לגמרי, הרי שבינתיים, במרחב הנשימה שהבידוד וסגירת הגבולות מקנים לנו, מערכת הבריאות עושה דבר אחד גדול וחשוב: היא נערכת ומצטיידת לקראת הנגיף.

אני יכול להבטיח לכם שכל בית-חולים וקופת חולים מנסים בימים אלו לרכוש כל מכונת הנשמה שעוד מוצעת למכירה בשוק, מרעננים ציוד שהתיישן במחסנים ומזמינים שפע של תרופות ומסיכות לקראת העתיד לבוא. בזכות ההצטיידות הזו הם יוכלו, בתקווה, לטפל בחולים גם במצב של עומס קיצוני.

ועל הדרך, היא גם מצפה ל… "נס" – כלומר, לאירוע לא-צפוי ושלא ניתן לחזות מראש.

הג'וקר שבשרוול

קיים ג'וקר אחד – קלף שאפשר לשלוף מהחבילה ועשוי לשנות את כל התמונה בחודשים הקרובים. אבל בשביל זה צריך שיהיה לנו הרבה מאוד מזל.

ה"נס" שאני מדבר עליו הוא שנגיף הקורונה יתמסמס וייעלם עם בוא הקיץ. בימים האחרונים התפרסם מחקר חדש (שנכון לכרגע לא עבר ביקורת עמיתים) שהראה שהנגיף התפשט בסין במהירות הגבוהה ביותר בטמפרטורה של 8.7 מעלות צלזיוס בדיוק. כשחם יותר, הוא אמור להתפשט פחות בקלות. אבל המחקר אינו לוקח בחשבון נתונים אחרים כמו לחות, והחוקרים עצמם מודים כי – "מזג האוויר בפני עצמו… לא יוביל בהכרח לירידה במספר המקרים מבלי יישום אמצעים להתערבות מקיפה בבריאות הציבור".[8]

כדרכם של מחקרים מדעיים, יש גם דעות נגד. מומחים אומרים שאין עדויות שקרובי המשפחה הקטלניים יותר של נגיף הקורונה החדש – SARS ו-MERS – הושפעו לרעה מהקיץ. ובכל מקרה, כשקיץ בצד אחד של כדור-הארץ, חורף בצד השני. הנגיף פשוט ימשיך להתפשט למדינות אחרות – ויחזור אלינו בשיא העוצמה כמה חודשים לאחר מכן.

מייק ריאן, אחד הבכירים בארגון הבריאות העולמי, הזהיר כבר מפני התקווה שמזג האוויר החם יעצור את התפשטות הנגיף: "עלינו להניח שהנגיף ימשיך ליהנות מהיכולת להתפשט. זוהי תקוות שווא לומר שכן, הוא ייעלם כמו השפעת… איננו יכולים להניח כך".[9]

אבל מותר לקוות, לא?

מייק ריאן, אחד הבכירים בארגון הבריאות העולמי, הזהיר כבר מפני התקווה שמזג האוויר החם יעצור את התפשטות הנגיף: "עלינו להניח שהנגיף ימשיך ליהנות מהיכולת להתפשט. זוהי תקוות שווא לומר שכן, הוא ייעלם כמו השפעת… איננו יכולים להניח כך". אבל מותר לקוות, לא?

יהיה טוב – אם נפעל בחכמה

לסיום, שתי מילים אחרונות: יהיה טוב.

אבל רק אם נפעל בחכמה.

העתידן סטיוארט ברנד אמר פעם שהוא "פסימי בטווח הקצר ואופטימי בטווח הארוך". הוא פסימי בטווח הקצר כי הוא רואה את כל מה שיכול להשתבש ואת כל הצרות אשר יכולות ליפול על העולם. הוא אופטימי בטווח הארוך כי אנחנו, בני-האדם, טובים במציאת פתרונות לכל הבעיות האלו.

אני לא מאמין שהמצב הגרוע מכל – התרחיש בו בתי-החולים קורסים לגמרי – יתממש בישראל במלוא חומרתו. הרשומה הזו נועדה להבהיר מדוע אנשי משרד הבריאות חרדים כל-כך, ולמה הם נוקטים בצעדים הקיצוניים שאנחנו שומעים עליהם בתקשורת. צעדים אלו בדיוק אמורים למנוע את אותו התרחיש ולהוביל לעתיד טוב יותר, אבל לשם כך עלינו להקשיב להנחיותיהם של אנשי המקצוע ולציית להם.

אני לא אומר שלא יהיה קשה. לא נעים ולא נוח לשבת בבידוד, לחטא ידיים כל כמה שעות, או ללחוץ על כפתור המעלית עם המרפק במקום עם האצבע. לא נעים לקחת מונית בחזרה מנתב"ג, במקום להשתמש ברכבת. לא נעים ללכת עם מסיכה ברחוב כשיש לכם רק עקצוץ קטן באף. אבל ההוראות האלו נועדו למנוע את התרחיש בו בתי-החולים יקרסו, ובו בעיקר האוכלוסייה החלשה ביותר תיפגע: אבא ואמא, סבא וסבתא של כל אחד מאיתנו. כל מי שממלא אחר ההוראות האלו צריך לדעת שהוא מציל בכך נפשות רבות בישראל.

בראייה ארוכת טווח יותר, החיסונים הראשונים יופיעו עד סוף השנה או קצת לאחר מכן, ויש סיכוי טוב שהם ימתנו וירסנו את המתקפות הבאות של הנגיף. אם כך יקרה, הרי שהוא ייעלם לחלוטין, או שיהפוך להיות סוג נוסף של מחלת-חורף שתעיק על מערכת הבריאות שלנו. אבל זמנו קצוב. ההתקדמויות העצומות במדע הרפואה ינפיקו בעשור או שניים הקרובים פתרון גם עבור הנגיף הזה, ערמומי ככל שיהיה. בראייה ארוכת טווח, מצבנו טוב ורק יהיה טוב עוד יותר עם חלוף השנים. כבר היום מביא הנגיף להאצה בפיתוח טכנולוגיות רפואה ואבחון מרחוק, ואנחנו עדים לפתיחתם של בתי-חולים עם שירותים רובוטיים מתקדמים.

נגיף הקורונה – אחד האויבים החדשים של האנושות – עושה לנו חיים לא-קלים בטווח הקצר, אבל על הדרך הוא מסייע לשירותי הרפואה לזנק קדימה. מערכות הבריאות, שהתקשו מאז ומתמיד לאמץ טכנולוגיות חדישות, יעברו אליהן בעל כורחן. אנו צפויים לראות אימוץ מהיר של מערכות מתקדמות וטכנולוגיות חדשניות שיכולות לשפר לכולנו את החיים ואת הבריאות.

רק בריאות, לכולנו.

ד"ר רועי צזנה הוא חוקר עתידנות, במרכז למחקר סייבר בינתחומי באוניברסיטת תל אביב

מוצרי קוסמטיקה בדרך להוזלה משמעותית במחיר – רפורמה חשובה של משרד הבריאות

משרד הבריאות פרסם טיוטה לרפורמה הצפויה להוביל להוזלה של בשמים, קרמים ומוצרי קוסמטיקה לכולנו. הרפורמה תכלול שורת הקלות על ייבוא מקביל, תגביר את התחרות, ותוזיל מחירים בצורה משמעותית. נציג הייבואים הרשמיים: "ישראל תהפוך לפח זבל של מוצרים מכל העולם" / טור דעה אורח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| טור דעה אורח: טום קרגנבילד, כלכלה קלה |

לפני שבועיים, משרד הבריאות פרסם טיוטה המגדירה מחדש את הרגולציה הנדרשת לייבוא מקביל של תמרוקים (בשפה פשוטה: בשמים, קרמים וקוסמטיקה). החלק החשוב במסמך, הוא המעבר למדיניות של בקרה עצמית, שמחד מקלה על היבואנים להשיג אישור למכירת תמרוקים, ומאידך מטילה יותר אחריות על נזק ורשלנות. 

על פי הטיוטה לרפורמה החדשה שפורסמה לציבור, במקום שמשרד הבריאות יבדוק ויאשר כל בושם שנכנס לישראל, כל עסק יוכל להפוך ליבואן מקביל ולייבא בקלות תמרוקים, בתנאי שהם עומדים בתקינה ונמכרים באיחוד האירופאי, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, שוויץ, נורבגיה, איסלנד, יפן או ישראל. במקביל, יבואן שיהיה הראשון לייבא מוצר חדש, יצטרך לייצר תיק לכל תמרוק שאותו הם רוצים למכור אך גם במקרה זה, במידה וקיים תיק כזה במדינה אחרת וניתן להוכיח שהוא עומד בתקינה, היצרן יהיה פטור מהצורך לייצר את התיק בעצמו. 

 

המשמעות של הרפורמה עצומה – לראשונה ניתן יהיה לפתוח את השוק לתחרות בזכות יבוא מקביל. בנוסף, משרד הבריאות יפסיק להיות צוואר הבקבוק, והחברות יוכלו להתמקד בפעילות העסקית שלהם, זאת שבזכותה אנחנו נקבל מגוון רחב יותר של מוצרים במחיר נמוך יותר. במילים אחרות, במקום שחברות יצטרכו לרדוף אחרי נציגי משרד הבריאות, להמתין לאישורים ולהשהות את כל הפעילות העסקית עד אשר יקבלו אישור מפורש, כעת – כל עוד שהחברה עומדת בדרישות מוגדרות מראש – היא יכולה להתחיל לפעול.

חשוב להדגיש שהרפורמה לא מבטלת את הרגולציה, אלא הופכת אותה לחכמה יותר. משרד הבריאות עדיין מנסה לאזן בין שמירה על בטחון הציבור ומניעה של נזק אל מול השבתה של פעילות עסקית שיוצרת מחירים גבוהים הפוגעים בצרכנים. 

"ישראל תהפוך לפח זבל של מוצרים מכל העולם"

במקביל לפרסום הטיוטה של משרד הבריאות, כתבה מאת אורנה יפת בכלכליסט הציגה גם את עמדת נציג היבואנים הרשמיים באיגוד לשכות הסחר, ראובן בילט. על פי בילט, אנו צפויים לעמוד מול קטסטרופה: "לפי התקנות החדשות של הרפורמה, יהיה מותר להביא מוצרי קוסמטיקה וטואלטיקה מכל מקום בעולם. אז המחירים יהיו נמוכים, אבל בחסות שר הכלכלה תהפוך ישראל לפח הזבל של מוצרים מכל העולם. אם חושבים שאין סכנה לבריאות במוצרים מיבוא מקביל, אז שלא ידרשו מאיתנו את כל המסמכים ומידע על הנוסחאות. אם נקבל פטור — המחירים יירדו".

קשה להתעלם מהדמגוגיה בדבריו של בילט: האם הוא רוצה לטעון שכל מדינות אירופה מייבאות מוצרים נחותים המסכנות את ציבור אזרחיהן? בעיניי, אמירה זו, לצד אמירות נוספות בכתבה, ממחישות בצורה נהדרת איך במקרים רבים רגולציה שנוצרת מכוונות טובות – משרתת את העסקים הגדולים והחזקים בשוק ומצמצמת תחרות. במקום לעזור לצרכנים, היא דווקא יוצרת הגנה בצורה של חסמי כניסה, המונעת מחברות קטנות להתחרות בגדולות.

לצד זאת, היבואנים מעלים נקודה חשובה: משרד הבריאות שומר על אגרה גבוהה עבור טיפול בתיק של כל תמרוק. בהתחשב בכך שלא כל תמרוק דורש בדיקה מעמיקה ואישורים פרטניים, במיוחד כשיש כבר אישור מכירה ממדינות מקובלות, יכול להיות שיש מקום להקל במחיר האגרה ולא להמשיך לדרוש סכומים גבוהים לאישור כל מוצר חדש.

טענה נוספת שבילט מעלה, נוגעת לפער המיסוי במע"מ שמעניק פטור להזמנת מוצרים באינטרנט עד 75 דולר, אבל דורש מס מלא מהעסקים בישראל מהשקל הראשון. מצד אחד, אין ספק שהפטור תורם לצרכנים הישראלים ומוזיל את המוצרים שאנחנו מזמינים באינטרנט. מצד שני, הוא אכן מקשה על יבואנים מקומיים להתחרות במחירים בחו"ל. 

בניהול של מערכות מס, יש חשיבות גדולה למדיניות מס שוויונית שלא יוצרת עיוותים ואין ספק שבמצב הנוכחי, מצב שבו כולנו כבר רגילים לקנות באינטרנט, לפער במע"מ יש משמעות שלילית על העסקים המקומיים ונקודת הפתיחה שלהם פחות טובה מזו של מקביליהם בחו"ל. עם זאת, חשוב לזכור שבכל הנוגע לקוסמטיקה ובשמים, לחוויית הקניות הפיזית יש יתרונות בולטים – אפשר להריח את הבושם, לנסות את האיפור או למדוד את הבגדים. בנוסף, לקניה מיידית ללא המתנה של מספר שבועות יש יתרונות משלה. 

קשה לומר אם היתרונות מצמצמים לחלוטין את הנזק מפער המע"מ. בהתחשב בכך שהרבה לקוחות ממשיכים לקנות איפור ובשמים בארץ, לדעתי, לא מדובר בפער ששובר את השוק הישראלי וסביר להניח שביטול הפטור ממע"מ ישפיע לרעה על הצרכנים. עם זאת, בהסתכלות על העיוות שנוצר כלפי עסקים מקומיים, היה עדיף מלכתחילה לא לייצר את פער המיסוי ולהקל במע"מ באופן אחיד.

בשורה התחתונה, נראה שהרפורמה החדשה של משרד הבריאות צפויה לעשות עבודה מצוינת וחשובה. התכנית החדשה מאזנת בין שמירה על בריאות הציבור לבין הורדת יוקר המחיה והגברת התחרות בשוק. 

ועדין,חשוב לזכור: כל עוד אין כנסת מתפקדת, הוועדות לא מתכנסות, וכך גם הוועדה שתפקידה לדון ברפורמה. עד שלא תוקם ממשלה, הרפורמה לא תתקדם, וגם לא ניתן להבטיח שהיא בכלל תקודם על ידי הממשלה הבאה.

טום קרגנבילד כותב ומנהל את "כלכלה קלה" – עמוד פייסבוק ואתר אינטרנט שנוצרו במטרה להנגיש ידע כלכלי בשפה פשוטה, תוך התייחסות לאירועים אקטואליים, במטרה לתת לאזרחים כלים להבין טוב יותר את העולם הכלכלי.

האנשים שמשנים את המציאות בשתי דקות (ובלי לקום מהספה)

אם בקיץ 2017, כשיצאנו לדרך עם "סיירת השקיפות", היו מספרים לנו שאלפי אזרחים ואזרחיות יצטרפו, שנצליח לשנות את המציאות בעשרות מקרים – לא היינו מאמינים. בכתבה הזו תוכלו למצוא את הצלחות הסיירת: משינוי העמדה של מרכז השלטון המקומי בנושא שקיפות ועד שחרור דף הפייסבוק של עיריית קרית גת. אנחנו שמחים שהמציאות עברה את הציפיות, ועכשיו אנחנו מתקדמים ליעד הבא: 5,000 חברות וחברים בסיירת!

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אסף נתיב |

לפני כשנתיים השקנו את "סיירת השקיפות". מדובר על רשימת שידור בוואטסאפ, בה אנחנו שולחים משימה דיגיטלית אחת לשבוע. המשימות קצרצרות. בדרך כלל מדובר בשליחת מייל או הודעה לאנשים במוקדי הכוח – במטרה לתקן ליקויים או לתבוע דין וחשבון. הקמנו את הסיירת גם כי רצינו להגביר את המעורבות האזרחית בקבלת החלטות חשובות המשפיעות על החיים של כולנו.

מעורבות אזרחית קריטית לדמוקרטיה, מגדילה את האמון בחברה ומובילה לתיקונים. מעל ל-2,000 אזרחים ואזרחיות כבר הצטרפו לסיירת, והם משנים את המציאות שוב ושוב.

ח"כ סתיו שפיר, פרסמה את פירוט הוצאות הפריימריז בזכות לחץ של הסיירת

לרגל החג, עצרנו לבחון את ההשפעה של הסיירת והישגיה בתקופה האחרונה, וגילינו שהיו לא מעט כאלה. איך חברי הסיירת הצליחו? מיקוד, עבודה משותפת של אלפי אנשים עם יעדים ברורים, והכל מהספה בבית (או מהקפה, או מהחוף). הנה כמה דוגמאות:

  • בעקבות פעולה של הסיירת מרכז השלטון המקומי חזר בו מבקשתו ממשרד המשפטים להפחית שקיפות ברשויות המקומיות.
  • הודות לסיירת, עשרות חברי כנסת ויתרו על העלאה בשכר וחסכו לקופת המדינה מאות אלפי שקלים.
  • לאחר חודשים שמשרד הבריאות התעכב בפרסום דו"ח מצב כוח האדם הרפואי בישראל, הצלחנו להביא לפרסומו באמצעות לחץ של חברי סיירת השקיפות.
  • ראש עיריית קריית גת נהג למחוק תגובות, לחסום מגיבים ומגיבות ולהפוך את עמוד הפייסבוק של העירייה לשופר שלו. סיירת השקיפות נכנסה לפעולה וראש העיר הודיע שיפסיק למחוק תגובות ולחסום אנשים.
  • ח"כ סתיו שפיר פרסמה את פירוט הוצאות הפריימריז שלה במפלגת העבודה בזכות לחץ של הסיירת.
  • ועדת הבחירות התלבטה אם להוציא הנחיה להחיל שקיפות על פרסומות פוליטיות ברשת. הליכוד התנגד והסיירת (לצד ארגונים אחרים) עמדו מנגד ולחצו לכיוון השקיפות. התוצאה: פרט למקרים בודדים, עלות וזהות המפרסמים של מודעות פוליטיות נחשפו לציבור הרחב.
  • הסיירת הייתה שותפה בהפעלת לחץ על חברי ועדת פישמן (או בשמה הרשמי – "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים") בדרישה שתפרסם מסקנות ברורות וישימות. ההמלצות הסופיות – מעשיות ותכליתיות, בדיוק כפי שהסיירת דרשה.

ועדת פישמן

הסיירת הייתה שם גם כדי לתמוך בפקידים ורגולטורים שפעלו למען הציבור: כשיו"ר ההסתדרות הרפואית פרופ' ציון חגי קרא לא ליישם את החלטת מנכ"ל משרד הבריאות לאסור על רופאים להיפגש בארבע עיניים עם נציגי חברות התרופות. כשאפי נווה הכשיל את רפורמת בוררות החובה של המפקחת על שוק ההון דאז דורית סלינגר – היינו שם לתמוך בה.

היינו שם גם כדי להתנגד לרפורמות שמנהיג מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן, להילחם בקיזוזים המבישים של יש עתיד, לקדם שקיפות בניגודי העניינים של חברי ועדות תכנון ובנייה ברשויות המקומיות, לשמור על  הפנסיות שלנו, לקדם חוק לשדרוג ארכיון המדינה, למנוע מינוי הזוי לתפקיד נציבת שירות המדינה, להילחם בתכנית בה בנקאים ילמדו חינוך פיננסי בכיתות, לעצור את השימוש לרעה של מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בכוחו ולחשוף את שקריו של ח"כ לשעבר חיליק בר ועוד ועוד.

החלום שלנו הוא שהסיירת תמנה 5,000 חברות וחברים שיפעלו כאגרוף אחד. דמיינו איך נוכל להרעיד את המדינה וליצור מציאות טובה יותר! הצטרפו עכשיו, הזמינו חברים ומשפחה והפכו לאזרחי-על.

לאן נעלמו 5,623 רוקחות?

בחודש שעבר ציין משרד הבריאות את "יום הרוקח". לכבוד המאורע, הופצו שלל כרזות בבתי המרקחת ברחבי הארץ. הכרזות נוסחו כולן בלשון זכר: היום החגיגי זכה לסלוגן "הרוקח יודע! מה השאלה?", זאת, למרות שנשים רוקחות מהוות כשני שליש מהעוסקים ברוקחות בישראל. מדוע במשרד הבריאות התעלמו מהרוקחות? היום ב"טרחנות לשבת": טרחנות מגדרית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

"נשיא המדינה: מקצוע הרוקחות הוא דוגמא למרחב מגוון ופתוח שקבוצות רבות ושונות בחברה הישראלית זוכות בו לייצוג. אני מקווה שרב-הגוניות של ציבור הרוקחים והרוקחות ישתקף במקצועות ובמערכות נוספות בישראל באותו האופן", כך נפתחה ההודעה על "יום הרוקח" באתר משרד הבריאות. למרות הפתיחה המרגשת, אותו גיוון לא בא לידי ביטוי בניסוח הרשמי של הפרסומים שהוצאו על ידי משרד הבריאות לכבוד היום החגיגי – שנוסחו כולם בלשון זכר.

בחודש שעבר, צוין לראשונה "יום הרוקח הבינלאומי" במשרד הבריאות, תחת הכותרת "הרוקח יודע". לפי אתר משרד הבריאות, נערכו לכבוד המאורע כנסים ופעילויות בבתי החולים ובקופות החולים והופצו כרזות בבתי המרקחת. 

אני (יעל) ראיתי כרזה כזאת בבית המרקחת שבשכונה שלי, והופתעתי לראות שהיא הפנתה אותי לבקש עזרה מ"רוקח" – אף שמאחורי הדלפק עמדה רוקחת.

בכלל, בישראל יש סיכוי גבוה יותר להיתקל ברוקחת מאשר ברוקח: לפי דו"ח כוח האדם במקצועות הבריאות (שפורסם בזכות התעקשות סיירת השקיפות), בשנת 2018 נשים רוקחות היוו כ-61% מכלל הרוקחות והרוקחים בישראל: 5,623 רוקחות ו-3,628 רוקחים. היום, שנה מאוחר יותר, בהודעה על "יום הרוקח" שפורסמה באתר משרד הבריאות נכתב, בנימה מופתעת מעט, כי "2 מתוך 3 רוקחים הן למעשה רוקחות". למרות זאת, במשרד הבריאות בחרו להתייחס רק לרוקחים הגברים במילים שנבחרו לתאר את יום החג הסמלי של המקצוע. 

כרזה ל"יום הרוקח" בבית מרקחת

השפה העברית אינה ניטרלית מבחינה מגדרית וככזאת מקשה על דיבור שוויוני. גם לנו, ב"שקוף", קשה לעתים להתנסח באופן שוויוני לגמרי, ולפעמים ניסוח כזה דורש זמן והשקעה רבים יותר – אבל חשוב שנשקיע אותם כדי לא להתעלם מחלק גדול מהאוכלוסיה.

האם לא ראוי שגם גוף ציבורי כמו משרד הבריאות ישקיע את הזמן הנוסף בניסוח כזה?

במשרד המדע והטכנולוגיה עשו זאת בהצלחה לאחרונה, כששינו את "ליל המדענים" ל"ליל המדענים והמדעניות". יש שיגידו שזה מסורבל; אך האם המילה הנוספת לא שווה את הסיכוי שילדה שתראה את השלט תבין שגם היא יכולה להיות מדענית?

לאחר פניית "שקוף" למשרד הבריאות בנושא, חזר אלינו אלי מרום, מנהל אגף הרוקחות בפועל במשרד הבריאות. זאת תשובתו המלאה:

"בפעם הראשונה החלטנו לציין בישראל את World Pharmacists Day כפי שהוכרז על ידי International Pharmaceutical Federation (FIP). גובש צוות של משרד הבריאות, קופות החולים וארגוני בתי מרקחת ורוקחים סקטור ציבורי ופרטי יחד!
התלבטנו רבות בניסוח הקמפיין על מנת להציג את פעילות הרוקחות והרוקחים לשיפור בריאות הציבור.
כידוע, כפי שפרסמנו ישנן יותר רוקחות מרוקחים. "עברית שפה קשה" ולכן למרות שבחו"ל הקמפיין הוא: ASK YOUR PHARMACIST, בעברית כתבנו "יש לך שאלה" על מנת למנוע את בעיית הניסוח לזכר ולנקבה.
בשלט החלטנו לרשום בכותרת  "הרוקח יודע. מה השאלה?" ומתחתיו בלשון המתאימה לשני המינים את השאלות, הנוסח פורסם בעברית ערבית ורוסית. חשבנו שלהוסיף: /ת או *כל מה שבלשון זכר מתאים גם לנקבה, יסרבל ולא יראה יפה בפרסום. כדאי לשים לב שבברכות כתוב: רוקחות ורוקחים יקרים.
נציין שצוות ההיגוי מנה יותר רוקחות מרוקחים והנושא של המגדר היה מול עיננו. אני לוקח לתשומת לב את הערתך ונפעל תמיד לניסוח נכון ומכבד לשני המגדרים".

קידום בריאות הציבור? חסויות קופות החולים לאירועים מסחריים הינן בגדר "סוד מסחרי"

קופת חולים מכבי מוציאה סכום לא ידוע על חסויות לאירועים מסחריים, כמו פסטיבל האור וחוצות היוצר בירושלים. בקופת חולים כללית, לעומת זאת, לא נותנים חסויות כלל. מה לגבי קופות החולים מאוחדת ולאומית? אנחנו עדיין מחכים שיחזרו אלינו. ניסינו להבין כמה כסף משקיעות קופות החולים במתן חסויות לאירועים מסחריים ואיך זה אמור לשפר את שירותי הבריאות שלנו, ונתקלנו בקיר של סודות מסחריים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|עידן בנימין|

זו הייתה השנה השנייה בה התהלכתי ברחובות ירושלים ונתקלתי בפרסומים לפסטיבל האור בחסות  קופת החולים בה אני חבר – מכבי שירותי בריאות. אירוע מקסים לכל הדעות, אך לא ברור לי מדוע קופת החולים צריכה לתת לו חסות. האם אנשים הולכים לפסטיבל האור ואומרים לעצמם : "וואלה, החבר'ה האלה במכבי נותנים חסות לפסטיבל האור, אז בטח הם ידעו לשמור על הבריאות שלי"? כנראה שלא.

תהיתי – כמה השקיעה קופת החולים שלי במתן חסויות למיניהן לאירועים שהאינטרס של החברים בה על חשבון הכסף הציבורי המושקע בעניין, אינו מובן מאליו?  פניתי בבקשת חופש מידע לארבעת קופות החולים במדינה: מאוחדת, כללית, לאומית ומכבי, ושאלתי כמה הוציאו על חסויות, ועל איזה חסויות, בשנת 2017-2018. ארבעתן כפופות לחוק חופש המידע. 

פסטיבל האור

מכבי: סודות מסחריים ללא הפסקה

קופת חולים מכבי הייתה הראשונה לענות לשאלתי. בתשובתה נמסר כי "אין באפשרות מכבי להיענות לבקשתך לקבלת המידע המבוקש, וזאת מאחר שמדובר במידע של מכבי שהוא סוד מסחרי או שהוא בעל ערך כלכלי, שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיה של מכבי".

החלטתי להתעקש ולשאול את קופת חולים מכבי מדוע היא מוציאה כסף על חסויות לאירועים ומדוע הכסף הציבורי הוא סוד מסחרי. ממכבי נמסר: "התחרות במערכת הבריאות חשובה מאד. היא הבסיס לחתירה המתמדת לשיפור השירותים, הרחבת שעות הפעילות ואף לאיכות הרפואה. חלק מן התחרות מתבטא גם בצורך לפרסם את המובילות שלנו. וכמובן לפעול למען קידום בריאות של החברים בפעילויות המעודדות אורח חיים בריא, כדוגמת אלה שנעשו באירועים אותן ציינת.  

במסגרת זו, פועלת מכבי בהתאם למוגדר בחוק ביטוח ממלכתי ולמגבלת תקציב הפרסום שמוגדרת בחוק.

כלל ההתקשרויות של מכבי עם ספקים בתחומים השונים גלויות לגמרי בפני משרד הבריאות. הוא המאסדר של מערכת הבריאות ומנהל מעקב רציף, יסודי וסדיר אחר התנהלות הקופות.

פרסום הסכם רכש מדיה או רכש ציוד רפואי, יש בו משום סיכון שיביא ספקים שלא לרצות להתקשר איתנו, סיכון להעלאת מחירים ולתאום מחירים בין מתחרים. כל אלה הם נזקים משמעותיים שחשוב מאד להימנע מהם. זאת בוודאי כאשר המאסדר כאמור, חשוף לנתונים בכל עת. חוק חופש המידע החל רק על רשויות ציבוריות, לא בכדי קובע שורת חריגים בהם יש סיכון בחשיפת המידע".

פסטיבל חוצות היוצר. צילום: שני קרני

פנינו למשרד הבריאות וביקשנו פירוט על תהליך הפיקוח להוצאות החסויות של קופות החולים. ושאלנו כיצד הוא מפקח על הוצאות אלו. חרף פניה חוזרת מצידנו, מהמשרד טרם נמסרה תגובה.

כללית ומאוחדת לא נותנות חסויות, לאומית לא השיבה לפניית חופש מידע

פנייתנו ללאומית לא זכתה למענה עד היום. קופות החולים כללית ומאוחדת השיבו כי: אינן נותנת חסויות לאירועים. 

קופות החולים: אגודות עותמאניות בשירות המדינה

קופות החולים, כמו עוד עשרת אלפים ארגונים נוספים בישראל, הן אגודות עותמאניות: ארגון שלא כפוף לכללי שקיפות בסיסיים, כמו פרסום דו"חות כספיים מלאים. עם זאת, מתוקף מעמדן החוקי כפופות קופות החולים לחוק חופש המידע ולפיקוח של משרד הבריאות. אם תרצו – אגודות עותמאניות בשירות המדינה. ובשנת 2018 קיבלו קופות החולים ישירות מהקופה הציבורית קרוב לכ-48 מיליארד שקל, וזה רק הסכום מקופת המדינה, ללא הביטוחים המשלימים בעלות נוספת של אלפי שקלים בשנה למשק בית.

מתוך דו"ח מבקר המדינה

אז"מע (איך זה משפיע עלינו) – חלק מקופות החולים משקיעות סכומים לא ידועים ומסיבות לא ברורות, במתן חסויות לאירועים מסחריים. בשני האירועים שציינו הקשר בין אורח חיים בריא לגיוס חברים או לקידום בריאות הציבור מוטל בספק ממשי. במקום לממן את פסטיבל 'חוצות היוצר', קופות החולים מוזמנות להתחרות על משך זמן ההמתנה לרופא. 

מה אפשר לעשות? – תחרות היא בהחלט ראויה, אבל טרם קיבלנו הסבר ברור כיצד מגייסת קופת חולים מכבי מבוטחים בפסטיבל האור. ראוי שמשרד הבריאות יפרסם את הנימוקים להשקעה בכל אחד מהפסטיבלים וגם יפרסם מדד שירות רלוונטי לקופות החולים על בסיסו יוכלו המובטחים להשוות.

איך חלק ממשרדי הממשלה עומדים ביעדים? מציבים לעצמם רף נמוך

אחרי שהצליחו להפחית את שיעור הילדים הסובלים מהשמנה, נראה שבמשרד הבריאות סבורים כעת כי יש לחזור לאחור וב-2019 דווקא להעלות את אחוז הילדים הסובלים מהשמנה. במשרד הרווחה והעבודה שואפים השנה ל-4 הרוגים יותר בתאונות בנייה לעומת 2017. בדקנו חלק מהיעדים שמשרדי הממשלה הציבו לעצמם – כל הכבוד על השקיפות אבל אפשר לצפות ליותר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דריה ברוד, אסף נתיב | 

ספר תכניות העבודה השנתי מפורסם מדי שנה מאז 2011 ומרכז את תהליכי התכנון במשרדי הממשלה השונים וביחידות הסמך. המטרה היא להטמיע תרבות של תכנון ובקרה בעבודת הממשלה, שביכולתה לייעל את פעילות הממשלה, ולהציג אותה באופן ברור לציבור. ב-2016 החלה הממשלה לפרסם גם את דיווחי הביצוע הבוחנים את המטרות והיעדים שנקבעו בתכנית העבודה של השנה שחלפה.

באמצעות ספר תכניות העבודה ל-2019, שפורסם בפברואר ונפרש על פני כ-800 עמודים, ומדיווחי הביצוע בפועל – עולה כי יש משרדים הקובעים לעצמים יעדים לא שאפתניים, ככל הנראה, במטרה לעמוד בהם. בכתבה זו נסקור חלק קטן מהמטרות, היעדים והמדדים שבעינינו הם מעניינים, חשובים, מפתיעים, מעצבנים, או חיוביים.

במסגרת זו נבחן את ההתייחסות למדדים אלה בהשוואה לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), וכן בספרי העבודה השנתיים שפורסמו בשנים הקודמות. נביא בחשבון גם את דיווחי הביצוע של הממשלה עצמה (ב-2016, וב-2017). התבססות על נתונים תאפשר לנו להבין טוב יותר את פעולות הממשלה ואת יכולות הביצוע שלה – תוך התעלמות מהשיוך המפלגתי של המשרד הממשלתי המדובר. בנוסף, אחד מהיעדים של הכתבה הוא לסמן למַתווי היעדים והמדדים שאנחנו עוקבים גם (ובמיוחד) אחר דיווחי הביצוע, ושספר תכניות העבודה הוא נדבך נוסף במגוון המדדים והביצועים שאנו בוחנים לפיהם את נבחרי הציבור שלנו.

על אף הביקורת שלנו - פרסום תכניות העבודה הוא דבר חשוב מאוד

בשנת 2006 התחילה הממשלה תהליך ארוך של שינוי מבני. חמש שנים לאחר מכן, כבר הוקם בכל משרד ממשלתי אגף תכנון מדיניות – ומאותה שנה (2011) הממשלה מפרסמת לעיני הציבור תכנית עבודה שנתית, עם מדדי הצלחה ברורים (קישור לתכנית העבודה לשנת 2019 – בתגובות). כדי להבין קצת יותר איך נולד ספר תכניות העבודה של הממשלה, שוחחנו עם ראש צוות ממשל במשרד רה"מ רועי דרור, שאחראי גם על תכנית העבודה הממשלתית.

לדברי דרור, לפרסום תכנית העבודה יתרונות רבים: הראשון שבהם הוא השקיפות, שמאפשרת לציבור לראות מה הכסף שלו עושה ולארגוני חברה אזרחית לבקר ולהשפיע על עבודת הממשלה. השקיפות הזו גם יכולה לעזור בשיפור השיח הציבורי, בזכות היכולת לנהל את הדיון על סמך עובדות. נוסף לכך, ספר התכניות עוזר גם למשרדי הממשלה: במיקוד בהשגת תוצאות ולא רק בהליכי העבודה עצמם (קריטי במיוחד במגזר הציבורי, שאינו מוטה רווח כלכלי), וכן בהתייעלות עבודתם באופן כללי.

ישנה טענה כי הצורך בפרסום המדדים מוביל את משרדי הממשלה להצבת יעדים נמוכים. לטענת דרור זה לא המקרה. מדוע? ראשית כי המדדים שקופים ולכן אפשר לבחון אותם ולראות אם הם מוגזמים כלפי מטה – ושנית, האגף בראשו עומד דרור מבצע בקרה שוטפת בנושא, ומשווה לתכניות משנים קודמות ולכאלה של ממשלות אחרות בעולם. מובן שיש בינינו מחלוקת על חלק מהיעדים, כמפורט בכתבה, אבל עצם הפרסום הוא חיובי ומאפשר לציבור לבקר את הממשלה.

משרד הבריאות רוצה יותר ילדים שמנים?

כבר כמה שנים מציב משרד הבריאות רף לצמצום שיעור עודף משקל והשמנה בקרב ילדים (כך מגדיר המשרד את הבעיה).

קודם הנתונים: ב-2016 שיעור עודף משקל והשמנה בקרב ילדים בכיתות א' הסתכם ב-20.7% וב-2017 חלה ירידה קלה (20.2%). בספר תכניות העבודה ל-2018 הציב משרד הבריאות יעד עבור ילדי כיתות א' (19.9%) והצליח לרדת הרבה מתחתיו (18.3%). ואז מה קרה? ב-2019 קבעו את מדדי התוצאה הרצויים עד לסוף 2021, אך באופן מוזר ביותר היעד שנקבע מבקש להעלות דווקא את עודף המשקל וההשמנה ל-18.7%

ממשרד הבריאות נמסר: "היעדים נקבעו תוך איזון בין הרצון ליעד שאפתני ליישומיות. היעדים נקבעו לכמה שנים קדימה, על מנת לראות התמשכות של מגמות. לכן אין מקום לשנות אותם בטווח הקצר גם אם כמו במקרה של שיעור ההשמנה היעד מושג מוקדם מהצפוי". 

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן

ואולם, המדד המרכזי הראשון שמשרד הבריאות הציב עוסק בצמצום צריכת סוכר, מלח ושומן רווי לנפש ברמה לאומית. מקור הנתונים בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתבצע אחת לשנתיים. רמת הצריכה היומית נמדדת ביחס למדינות ה-OECD, והכמויות המומלצות לצריכה הן: 

  • סוכר – לא יותר מ-10% מצריכת הקלוריות היומיות
  • מלח – 6-5 גרם ביום
  • שומן רווי – 10% מכלל הקלוריות היומיות

ב-2016 עמדה צריכת הסוכר על כ-70 גרם לנפש בממוצע ליום, וכך גם היה ב-2017 וב-2018. המציאות תואמת את היעד של משרד הבריאות, שלא ביקש לצמצם את צריכת הסוכר שלנו, אלא רק לשמור על יציבות. שוב, גם כאן לא ברור מדוע משרד הבריאות לא הציב לעצמו בעבר יעד שאפתני יותר לשיפור. 

אך במבט צופה פני עתיד יש גם חדשות חיוביות: שנת 2019 צפויה להיות מתוקה קצת פחות. משרד הבריאות מבקש להוריד את צריכת הסוכר ל-68 גרם לנפש בממוצע ליום, במטרה שעד 2020 תרד צריכת הסוכר ל-65 גרם לנפש ליום. לצורך המחשה, 70 גרם של סוכר שווים לכ-18 שקיות סוכר על שולחנות בבתי קפה. לפי אתר הרופאים הישראלי, ב-2015 המצב בישראל היה חמור פי כמה – צריכת הסוכר אצלנו הייתה הגבוהה בעולם – 160 גרם ליום (כ-32 כפיות סוכר ליום).

ממשרד הבריאות נמסר: "במקרה של צריכת הסוכר, ההתייצבות בראייתנו תהיה הישג, לאחר שנים של עלייה ובהמשך נעדכן את היעד בהתאם למצב".

המשרד לשוויון חברתי סבור שהוא הצליח יותר מדי?

אחד המדדים שהוגדרו על ידי המשרד לשוויון חברתי לבחינת עבודת המשרד במשך השנים האחרונות הוא שיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בשכר. אזרח ותיק הוא תושב ישראל שהגיע לפי הרישום במרשם האוכלוסין לגיל פרישה מעבודה כמשמעותו בחוק גיל פרישה (67 עבור גברים ו-62 עבור נשים). בשנים האחרונות יש ויכוח ציבורי ער בכנסת ומחוצה לה על העלאת גיל הפרישה לנשים. מצד אחד, הדבר יביא להגדלת החיסכון הפנסיוני של נשים (יותר שנים של עבודה ומכאן יותר שנים של הפרשות לחיסכון הפנסיוני ופחות שנים של תשלומי פנסיה). מצד שני, דחיית מועד היציאה לפנסיה יפגע בעיקר באוכלוסיית הנשים שעובדות בעבודות פיזיות שוחקות – שהן לרוב הנשים המוחלשות יותר בחברה (להרחבה בנושא זה ראו דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים).

שיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בשכר נמצא במגמת עלייה מתמדת משנה לשנה, כאשר ב-2015 עמד על15%, ב-2016 השיעור זינק ל-19%, ב-2017 הוא עלה עוד מעט והגיע ל-20% וב-2018 שיעור האזרחים הוותיקים המועסקים האמיר ל-21.2%. ניתן לקשור חלק מהעלייה בשיעור המועסקים להזדקנות האוכלוסייה, לתוחלת החיים העולה, לרצון אישי של אזרחים ותיקים להמשיך לעבוד ועוד. יעד זה הוצב בראש רשימת המדדים של המשרד לשוויון חברתי ל-2019. המשרד קבע רף של 22% לשיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בשכר. תמוה שהמשרד קבע קצב עלייה של 0.8% בשנה, לאחר שהשיג יעדים טובים יותר בעבר – קפיצה של 4% בשיא. 

מהמשרד לשוויון חברתי נמסר: "החל ב-2015 ובהמשך להחלטת ממשלה 834 בנושא תעסוקת מבוגרים (בני ובנות 60 ומעלה), מובילה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, את המאמץ הממשלתי להעלאת שיעור התעסוקה בשכר של אזרחים ותיקים. בין התכניות הרבות שיזמה וקידמה בארבע השנים האחרונות, ניתן למנות את ההקצאה הראשונה מסוגה של תקני אזרחים ותיקים בשירות המדינה, מודל המהווה דוגמה למגזר הפרטי; את המיזם הלאומי 'דרוש ניסיון', המעודד תעסוקת אזרחים ותיקים ומתווך בינם לבין מעסיקים; ועשרות רבות של סדנאות הסברה למעסיקים ולאזרחים ותיקים. 

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל

"מאמצים אלה נושאים פרי, כפי שניתן לראות במדד הנזכר. בעניינו, יש להבהיר כי המדד נשען על מדידה שנתית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומאפשר מדידה ארוכת טווח ביחס לערך ולתכלית של הפעולות שמקדם המשרד. תוצאות המדד מושפעות מהיבטים נוספים שאינם קשורים למשרד ומשפיעים באופן ישיר או עקיף על תעסוקת אזרחים ותיקים בשכר. מעקב אחר המדד מלמד על מגמת עלייה בשיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בשכר לאורך השנים, תוצאת המאמץ הממשלתי אותו מוביל המשרד".

במשרד העבודה מכוונים ל-33 הרוגים בתאונות בניין

תאונות עבודה, בעיקר בענף הבנייה, גורמות למוות של עשרות עובדים ופועלים בשנה, ולצערנו הן שכיחות למדי אצלנו בישראל – אנו מדורגים במקום השלישי מבין מדינות ה-OECD במספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה (לפי דו"ח סיכום הערכת השפעת הרגולציה, שפורסם במאי 2018 על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים). בשל חשיבות הנושא, הציב משרד העבודה יעד לקידום הבטיחות והבריאות בענפים עתירי סיכון – ומתמקד באופן ספציפי במספר ההרוגים בתאונות העבודה בענף הבנייה (30 הרוגים ב-2016, 29 ב-2017 וקפיצה גדולה ב-2018 ל-35 אנשים שנהרגו בתאונות בניין).

בדו"ח הביצוע ל-2017, ניתן לראות שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים העלה בעשרות אחוזים את פעולות הפיקוח והאכיפה שבוצעו בענף זה (באמצעות מתן צווים, מבצעים ממוקדים על קבלנים מועדים וכו'). עוד נכתב בדו"ח כי יש גורמים רבים המשפיעים על מספר ההרוגים בתאונות עבודה בבנייה – אך גורמים אלה לא פורטו וכלל לא צוינו. בכל מקרה, נראה כי פעולות האכיפה והפיקוח לא השפיעו רבות על מספר ההרוגים, משום שעלה כאמור בשיעור ניכר. לפי הרף שנקבע בספר תכניות העבודה ל-2019, המשרד שואף להוריד ב-2019 את מספר ההרוגים בתאונת בנייה מ-35 ל-33. זהו נתון קשה לעיכול, המייצג בעצם עלייה ניכרת במספר ההרוגים בתאונות בענף לעומת 2017.

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "היעד של המשרד מתייחס לממוצע החמש שנתי של ההרוגים בענף הבינוי. במקביל, משרד העבודה והרווחה פועל ללא לאות כדי להגביר את האכיפה בשטח ואת תקנות הבטיחות, במטרה שהקבלנים והיזמים יקחו אחריות ויישמו את הוראות הבטיחות במלואן. מאז עברה זרוע העבודה למשרד העבודה והרווחה, המשרד יזם שורת רפורמות משמעותיות להעמקת הפיקוח, האכיפה והחקיקה בתחום. בין היתר יזם המשרד תקנות מעודכנות לפיגומים, כך שיעמדו בתקן האירופי; איסור העסקת נערים באתרי בנייה; חובת העסקת עגורנאים רק על ידי חברות כוח אדם ייעודיות לנושא; וחובת מינוי עוזר בטיחות. חוקים אלה נחקקו על ידי הכנסת בחודשים האחרונים, ואנו מקווים כי את השפעתם נוכל לראות בעת הקרובה, עם כניסתם לתוקף". 

עוד מסרו מהמשרד: "פעולות נוספות שביצע המשרד כוללות הטלת חובה על הזדהות עגורנאים באמצעות רישיון קשיח; הרחבת מספר בודקי המנופים; מבצעי אכיפה ממוקדים על שעות העבודה וזכויות העובדים באתרי הבנייה; עריכת מבצעי אכיפה משולבים עם רגולטורים נוספים; והעברת תיקים על קבלנים בעלי ריבוי הפרות בטיחות לרשם הקבלנים לשם שלילת רשיונם. כמו כן, בחודשים האחרונים ניתנה תוספת תקציבית להוספת תקנים ל-60 מפקחי בטיחות, שרובם אוישו ועוד כמה מצויים בתהליכי איוש מתקדמים. מעבר לכך, התווספו כלי אכיפה למפקחים כדוגמת צווי סגירה של אתרים עד לתיקון כלל הליקויים בהם – כלי שאנו מפעילים ביתר שאת בחודשים האחרונים".

במשרד העבודה והרווחה מדגישים כי "המאבק בתאונות הבנייה הוא מורכב ודורש שילוב זרועות של כמה רגולטורים, בין היתר משטרה, פרקליטות, רשויות מקומיות ורשם הקבלנים במשרד השיכון. כל הפעולות האלה ורבות נוספות, יחד עם שקיפות המידע שהנהיג המשרד – החריגה בהיקפה מול יחידות אכיפה מקבילות בשירות הציבורי – נועדו להגביר את הבטיחות ולשמור על חיי אדם".

משרד האוצר עובד בשביל הפנסיה שלכם

לשוק הפנסיה בישראל תחלואות רבות, ובהן הקטנת החיסכון הפנסיוני לעת פרישה, בין היתר עקב גידול בתוחלת החיים ודמי ניהול גבוהים (ראו את מסקנות מחקרן של פרופ' אביה ספיבק ושרית מנחם-כרמי מהמרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית). לכן היעד ששם לעצמו משרד האוצר – הבטחת חיסכון פנסיוני הולם – נשמע מעט מבטיח מדי. כמו כן, הוא מעלה הרבה ספקות לגבי היכולת האמיתית לבצע שינוי משמעותי בתחום זה. 

בשלושת ספרי תכניות העבודה ל-2019-2017 הוצב גם כן יעד של הבטחת חינוך פנסיוני הולם. טוב לדעת שיש עקביות בנוגע ליעד זה. אך מה בעצם נעשה בתחום, מה משמעות יעד זה ומה עתיד להיעשות?

המשימות המרכזיות בתחום זה, כפי שהוגדרו על ידי משרד האוצר ל-2019, הן הגדלת ודאות העובד לכספי הפיצויים בחיסכון הפנסיוני; איתור חשבונות עמיתים בחיסכון הפנסיוני; וקיצור לוחות הזמנים במעבר בין קרנות הפנסיה. דו"ח הביצוע ל-2017 (האחרון שהתפרסם עד כה), התמקד בהפחתת דמי הניהול שהציבור משלם לקרנות הפנסיה עבור ניהול הכסף שלנו. דמי הניהול מתחלקים לשניים: דמי ניהול חודשיים (הנגבים מתוך ההפקדה החודשית) ודמי ניהול שנתיים (הנגבים מתוך סך הצבירה לאורך החודשים והשנים).

בהתאם לדו"ח הביצוע של 2017, ב-2017-2016 הופחת שיעור דמי הניהול הממוצעים מכל הפקדה מ-2.85% ל-2.5%, וכן הופחת שיעור דמי הניהול הממוצעים מהצבירה מ-0.26% ל-0.25%. בנוסף, הצביע דו"ח הביצוע הזה על ירידה במספר העמיתים הלא פעילים מ-2.3 מיליון ב-2016 ל-1.9 מיליון ב-2017 (להרחבה על עמיתים לא פעילים המשלמים דמי ניהול גבוהים ועל איחוד קרנות פנסיה). כמו כן, נצפתה עלייה בשיעור העצמאים המפקידים לפנסיה מ-50% ל-60% בשנים אלה (על עצמאים חלות הוראות הפקדה שונות משכירים לפירוט בנושא פנסיה לעצמאיים – ראו באתר האוצר שלי).

 דמי ניהול הממוצעים במדדי התוצאה ל-2018 ו-2019 הוצבו על 0.24% מכלל הצבירה ו-2.5% מההפקדה החודשית. מעט תמוה שמשרד האוצר אינו שואף להפחית את דמי הניהול בשיעור משמעותי יותר, במיוחד כשהוא מודה בכך שבמאות אלפי חשבונות פנסיה פעילים, גובות חברות הפנסיה את דמי הניהול המקסימליים (0.5% מכלל הצבירה ו-6% מההפקדות החודשיות). משרד האוצר לא השיב לשאלת "שקוף" בנושא.

אולי הפתרון לכך הוא לא במדדי התוצאה של ספר תכניות העבודה, אלא דווקא בהתניידות לאחת מקרנות פנסיה ברירת מחדל, הנקראות גם קרנות פנסיה נבחרות. אלה קרנות פנסיה שזכו באחרונה במכרז של משרד האוצר והן צפויות לנהל את כספי הפנסיה בדמי ניהול נמוכים משיעור דמי הניהול הממוצע. מומלץ לקרוא עוד על קרנות אלה כאן וכאן.

שר האוצר משה כחלון

שר האוצר משה כחלון

יעד נוסף שהציב משרד האוצר ל-2019 הוא להפחית את מספר העמיתים הלא פעילים בקרנות הפנסיה, שהיה 1.5 מיליון בסוף 2018, ל-700 אלף. מבחינת חשבונות ונכסים של מנותקי קשר, משרד האוצר הציב יעד צנוע, שלפיו ב-2019 יש לצמצם את מספר החשבונות של מנותקי הקשר ממיליון ל-950 אלף, ושל הנכסים המוחזקים בחשבונות אלה (מ-12 מיליון שקל ל-11 מיליון שקל). אדם מוגדר מנותק קשר, כשתכתובות הדואר אליו חוזרות לפחות פעמיים בשלוש שנים, או כאשר החשבון מוגדר רדום, משום שלא ניתנה כלפיו הוראה ולא בוצעה כל פעולה במשך עשר שנים, או שלא ניתנו הוראות ולא בוצעו פעולות על ידי העמית שישה חודשים לפני או אחרי גיל הפרישה.

גם אם טרם הגענו לחוף מבטחים בתחום הפנסיה, מסקירת המדדים והיעדים הנוכחיים שהוצבו ל-2018 ו-2019, נדמה כי התחום נמצא בבחינה ובבדיקה מתמדת. הבטחת חיסכון פנסיוני הולם הוא יעד קשיח, כלומר כזה שאינו נזנח על ידי משרד האוצר לאורך השנים, אלא מתוחזק. נראה כי הנושא לא צפוי להיעלם מספרי תכניות העבודה של השנים הבאות, שכן גם אם היינו מייחלים שהיעד יושלם ובכך ייעלם – כנראה שמשרד האוצר ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון יצטרכו להמשיך ולפעול כדי להבטיח חיסכון פנסיוני הולם לכל אזרחי ישראל.

חשוב לזכור – אנחנו יכולים להשפיע בשיחת טלפון על דמי הניהול שאנחנו משלמים – וכדאי שכולנו נתמקח עליהם ונדאג לשלם פחות. צלצלו לחברת הפנסיה שלכם, בדקו את התנאים ודרשו לקבל את התנאים הטובים ביותר בשוק. אקטיביות ציבורית היא בין הדרכים היעילות והטובות לשפר את השוק הזה: בדקו לאן מופרשים כספי הפנסיה שלכם, באילו קרנות פנסיה נמצא הכסף שלכם ומה גובה דמי הניהול שאתם משלמים.

בהצלחה! ועדכנו אותנו בטיפים, שיטות והצלחות בתחום.

*

אנחנו מזמינות אתכם ואתכן לעיין בספר תכנית העבודה לשנת 2019, לראות אם יש מדד נוסף שתפס לכם את העין, את הלב או הבטן. אם כן – ספרו לנו! נשמח לקרוא ולשמוע.

האם קופת חולים "מאוחדת" מגייסת מבוטחים באמצעות הבטחה לתרומה, בניגוד לחוק?

מהקלטות שהגיעו ל"שקוף" עולה לכאורה כי "מאוחדת" שכנעה מבוטחות לעבור לקופה בתמורה להעברת תרומה למוסדות החינוך של ילדיהן, כאשר באחד המקרים מדובר בתלמוד תורה שאינו מתוקצב בידי המדינה • ב-2016 העבירה "מאוחדת" תרומה של 50 אלף שקל לעמותה הקשורה לחסידות גור וידועה במימון פגישות ותרופות פסיכיאטריות, באופן שנוי במחלוקת • על-פי חוק נאסר על קופות החולים להעביר תרומות או לגייס מבוטחים באמצעים דומים • קופ"ח מאוחדת: בשבועות האחרונים ניסו מספר גורמים לזייף מידע מפליל על מאוחדת. באחד המקרים מטרת המזייף הייתה לפגוע בסגן השר ליצמן • משרד הבריאות: "בימים אלה מתבצעת בדיקה לבירור נכונות העובדות והגורמים המעורבים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ליאת לוי |

איך זה שקופת חולים בגירעון כלכלי עמוק ועם היסטוריה ענפה של גיוס מבוטחים שלא כדין ממשיכה להתנהל באופן מעורר מחלוקת? 

בשתי הקלטות שהגיעו לידי "שקוף", נשמעות מבוטחות חדשות לכאורה של קופת חולים "מאוחדת" מעידות כי נציגי הקופה שכנעו אותן לעבור למאוחדת, יחד עם משפחותיהן, בתמורה לכך שהקופה תתרום כסף למוסדות החינוך של ילדיהן.

לקופות החולים אסור לתרום לעמותות, ובטח לא בתמורה לגיוס מבוטחים חדשים, שכן כל כספן אמור להיות מושקע בשירותי בריאות למבוטחים.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן. במאוחדת טענו כי זייפנים מנסים לפגוע בו דרך קופת החולים. צילום: יוסי זמיר

״יש פה תלמוד תורה שלא מקבלים כספים מהמדינה ואין להם כסף לשלם לתלמידים״, נשמעת אחת המבוטחות החדשות מסבירה את הסיבה למעבר, ״ואחת האמהות מהתלמוד תורה ביקשה תרומות מקופת חולים מאוחדת, והם אמרו לה – על כל נפש שתכניס אליהם הם יתרמו כסף לתלמוד תורה. כלומר, אם אני נכנסת עם ארבעה ילדים, אז הם מביאים כפול 5 נפשות כסף לתלמוד תורה. ככה אני תורמת להם בלי שאני מוציאה כסף מהכיס. הבנת? זאת הנקודה״.

את עדותה תוכלו לשמוע כאן:

 

גיוס מבוטחים בעבור תרומות – לכאורה בניגוד לחוק

״קופת החולים שעוזרת לקהילה שלנו, למוסדות של הקהילה, אז אנחנו עוברים לשם״. אומרת אישה בעדות נוספת. 

איזו קופה?

״מאוחדת״

מה זאת אומרת עוזרים?

״בתרומות, במימון אירועים״. 

והם אמרו לכם?

״הם עושים את זה. מהקהילה פנו לכמה קופות חולים לבדוק מי מוכן לעזור בהחזקת המוסדות והם לא רצו לשתף פעולה ורק הם (״מאוחדת״ – ל.ל) אה… זה… אז אנחנו עוזרים למי שיכול לעזור, אנחנו חייבים להם יותר – זה הכל… כרגע אנחנו מחויבים״. 

את העדות השניה תוכלו לשמוע כאן:

אמנם הנשים מרגישות מחויבות למאוחדת – שלכאורה הבטיחה להן כספים בתמורה למעברן – אך ספק אם הן יודעות שהן גויסו לקופה בניגוד לחוק. 

פרשנות שנתן מבקר המדינה ב-2010 לתקנות משרד הבריאות קובעת כי אסור ל"קופות החולים לשווק את עצמן באמצעות סוכני מכירות ותועמלנים, הסעות מאורגנות, חלוקת שי או הבטחה לחלקו, הגרלות נושאות פרסים או פרסום בסניף של רשות הדואר או לידו״, כך שהבטחה לתרומה בתמורה לגיוס מבוטחים היא ללא ספק פעולה המנוגדת באופן מובהק לתקנות משרד הבריאות.

תרומה של 50 אלף שקל לעמותה פסיכיאטרית שנויה במחלוקת

ב-2016 תרמה קופת חולים מאוחדת כ-50 אלף שקל ל״קרן הצלת דורות״ – עמותה של חסידות גור (אליה משתייך סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן) – הידועה במימון פגישות ותרופות פסיכיאטריות למטופלים מהחסידות, גם עבור בעיות שהטיפול בהן באמצעים פסיכיאטריים הוא לכל הפחות שנוי במחלוקת, כפי שחשף יאיר אטינגר בהארץ

בין היתר, מימנה העמותה פגישות פרטיות אצל פסיכיאטרים עבור נשים שמבקשות להתגרש מבעליהן, ותלמידי ישיבה ש״נתפסו״ מאוננים. 

קופ"ח מאוחדת תרמה ב-2016 50,000 שקל לעמותה שמימנה בין היתר טיפולים פסיכיאטרים לתלמידי ישיבה ש״נתפסו״ מאוננים

על פי נהלי משרד הבריאות, כאמור, תרומה היא פרקטיקה אסורה בהחלט. קופת החולים טוענת בתוקף כי ״מאוחדת אינה תורמת כספים לא לעמותה המדוברת ולא לעמותות אחרות. מדובר בסך כל התשלומים ששילמה מאוחדת בגין ערבי עיון שהפיקה עבורה העמותה במסגרת פעילות הקופה להגברת המודעות לאורח חיים בריא ולהנגשת נושאי בריאות אינטימיים, בריאות האישה, חיסונים, בעיקר לנשים שאינן נחשפות למספרים הולמים באמצעי התקשורת המגזריים״. למרות שפעילות הסברה זו אינה חלק ממטרות עמותת ״קרן הצלת דורות״, ב״מאוחדת״ סירבו לפרט באילו אירועים מדובר או לנקוב בתאריכים שאלו התקיימו. ב״קרן הצלת דורות״ אישרו את קבלת התרומה, אך לא זכרו שום אירוע שהתקיים בעקבותיה. 

תגובות

ממשרד הבריאות נמסר כי ״המשרד רואה בחומרה רבה תופעות מעין אלו ככל ואכן קיימות, ומבצע בימים אלו בדיקה לבירור נכונות העובדות והגורמים המעורבים בכך. על פי סעיף 20 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, קופת חולים רשאית להוציא כספים רק עבור שירותי בריאות, מחקרים ותשלומים שהוגדרו בחוק ולא רשאית להוציא כספים עבור תרומות״.

מקופת חולים מאוחדת נמסר: ״לגופן של הטענות הממוחזרות 'התרומה' לא הייתה אלא מימון פעילות לנשים חרדיות כדי לפתח מודעות ולעודד רפואה מונעת בתחומים שלצערנו העיתונות החרדית אינה נכונה לקדם לנוכח מה שמוגדר בעיניהם כצניעות. פלורליזם, לפחות בעינינו, זה הנגשת שירות כל כך חשוב – לכל קהל – בדרכו ועל פי אורחות חייו.

למען הסר ספק, עלות הפעילות הזאת לא עלתה אפילו אחוזים בודדים מעלות פרסומים לעידוד רפואה מונעת, שאנחנו מקיימים בשגרה עבור ציבורים אחרים שניתן הגיע אליהם דרך המדיה החילונית. אין לנו שום מושג ושום עניין מה עמותה כזאת או אחרת מפרטת בדוחותיה בשים לב או לא לתקנון כזה או אחר שלה. אתם מוזמנים לפנות אליהם ישירות. 

לגבי ההקלטות כביכול: בשבועות האחרונים קיבלנו 'הקלטות' וגם 'צילומים' לכאורה של מודעות המכריזות על הטבות/תרומות/מיני שוחד אחרים למי שיעבור למאוחדת. כל המקרים שנמסרו לנו (לפחות עד כה) נמצאו זיוף מוחלט כאשר בחלק מהמקרים זה היה כה רשלני, שהזייפן המתרשל התברר במקרה אחד כפעיל ('עסקן רפואה') בקופה מתחרה ובמקרה אחר פעיל בסיעה פוליטית יריבה לרב ליצמן, והתברר שהתלונה כאילו נגד מאוחדת – נועדה בעצם לנסות לפגוע פוליטית בסגן השר. בכל מקרה שיש לכם חשש שההקלטות שברשותכם אותנטיות יותר – נבקש שתעבירו אותן ישירות למשטרה״.

*

שקוף העבירה את ההקלטות לידי מומחה אודיו, שלא מצא עדויות לזיופן.

צילום תמונה ראשית: יוסי זמיר

לפני חודשיים הבטיח משרד הבריאות לפרסם "בתוך כחודש" את הדו"ח החסר על מצב כוח האדם הרפואי. זה עדיין לא קרה

לאחרונה חשפנו כי מזה שנתיים משרד הבריאות לא מפרסם את הדו"ח הקריטי על מצב כוח האדם במקצועות הרפואה. המשרד הבטיח כי הדו"ח יפורסם במהלך חודש יוני, אך זה לא קרה. משרד הבריאות: אנו מקווים שהפרסום יצא לאור עד סוף יולי 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות נהג עד לא מזמן לפרסם מדי שנה דו"ח המציג את מצב כוח האדם במשרד הבריאות (לכתבה המלאה שלנו בנושא). הדו"ח הציג מספרים מדויקים בנוגע לכמות העובדים במקצועות הרפואה השונים והביא שקיפות למצב מערכת הבריאות. מטרתו הרשמית של הדו"ח "לסייע למקבלי ההחלטות וחוקרים בתכנון כוח אדם במקצועות הבריאות בישראל". עוד נכתב בתיאור המשרד כי: "הפרסום מציג מידע ומגמות לאורך שנים על מספר ושיעור היצע כוח האדם במקצועות הבריאות לפי מקצוע, התמחות, מקום לימוד ומשתנים דמוגרפים". זו בעצם דרך לוודא שלא נמות בהמתנה לרופא.

המשרד פרסם את הדו"ח באתר האינטרנט שלו החל משנת 2009 ובעקביות מדי שנה, עד ל-2015. מאז פסק להתפרסם הדו"ח.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן

על מה שנמצא בדו"ח תוכלו למצוא כאן.

פנינו למשרד וביקשנו לדעת מדוע פסק מפרסום הדו"ח. במשרד מסרו לנו כי תוך חודש יושלם החומר. מאחר ועבר כבר חודש וחצי פנינו שוב למשרד לבדוק מדוע הוא טרם פורסם למרות חלוף המועד. המשרד: "אנו מקווים שהפרסום יצא לאור עד סוף יולי 2019 כולל נתוני 2018". 

נמשיך לעקוב ולעדכן.