פוסטים

הממשלה יכולה ללמוד: דו״ח אמ״ן מסביר איך הצליחה ממשלת גרמניה להתמודד עם המגפה

דו"ח מיוחד של אגף המודיעין מסביר איך הצליחה גרמניה לבלום את הקורונה: להתאים מדיניות לכל מחוז, לתת למחוזות אחריות על ניהול חקירות אפידמיולוגיות תוכנית סדורה להתמודדות עם מגפות מנעה מהממשלה להיכנע ללחצים פוליטיים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

גרמניה הצליחה עוד מפרוץ המגפה לקטוע את שרשראות ההדבקה של הקורונה באופן יעיל למדי. דו"ח המרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן, שפורסם ב-25 באוגוסט, מסביר איך הם עשו זאת. החל מגישה אקטיבית של שמירת קשר עם מבודדים, דרך ביצוע חקירה מהירה לחולה מאומת ועד לשימוש בבסיס אפידימולוגי קיים שמתוגבר לפי צורך. 

בעולם מצטבר ידע וניסיון, ובישראל יש מי שמנתח אותו. אבל משהו בחיבור להחלטות הממשלה כנראה לא עובד. אולי עכשיו, כשחצינו את כל הקווים האדומים עד להטלת סגר, מישהו בממשלה יקשיב למידע מתוך דו״ח שהיא חיברה בעצמה? 

אולי כדאי שהם ינצלו את החג כדי לקרוא את הדו״ח? ראש הממשלה נתניהו, שר הבריאות אדלשטיין (צילומים: יונתן סינדל / פלאש 90, עמוס בן גרשום / לע״מ)

העקרונות של ההתנהלות הגרמנית פשוטים: הם נשענים על תוכנית עבודה סדורה שנכתבה מראש ואיפשרה לממשלה לעקוף חילוקי דעות. והם קבעו מדדים וגבולות גזרה אפשרו לה לנהל את המשבר. 

גם לישראל יש תוכנית דומה שנכתבה כבר בשנת 2007 אבל ברגע האמת אמת, לא עבדו איתה. כך למשל, בתוכנית נקבע כי האחריות לניהול המשבר תעבור ממשרד הבריאות למשרד הביטחון – מה שקרה מאוחר מדי. הממשלה עדיין לא הצליחה לקבוע מדדים מוסכמים שיגדירו מהי התפרצות ומתי נדרש טיפול מיוחד. כך, גם כאשר כבר מתקבלות החלטות, פעמים רבות לחצים ושיקולים פוליטיים מכופפים אותן.

עוד בשקוף:

אז מתוך דו"ח שלמעשה היא כתבה בעצמה – הנה כמה נקודות שרצוי שרצוי שהממשלה שלנו תכיר, רגע לפני הסגר:

  • להיצמד לתוכנית שנכתבה מראש: לפני מספר שנים גיבשה גרמניה תוכנית ממשלתית מפורטת להתמודדות עם מגפות. תוכנית שהופעלה ביום פקודה עם תחילת המאבק בקורונה בגרמניה. מלבד העובדה שההיצמדות לתוכנית אפשרה לממשל לפעול במהירות היא גם אפשרה לכל המעורבים לעקוף חילוקי דעות בין הגורמים השונים במדינה ובתוך הממשל עצמו. כלומר, התוכנית דחקה לצד פוליטיקה צרה ואינטרסנטית. 
  • ניהול ברמה מקומית: התוכנית אומצה על ידי כל המחוזות בגרמניה, מה שעזר בהתמודדות עם המגפה שחלק משמעותי ממנה נוהל בכלל ברמה המקומית.
  • עבודה על בסיס נתונים: "הלב הפועם" של קבלת ההחלטות בגרמניה הוא מכון "רוברט כוך". המכון מפרסם מידע, מבצע הערכות סיכונים ומסייע לממשלה בקבלת החלטות. 
  • עצמאות מקומית: עם תחילת ההקלות הוחלט להפסיק להנהיג מדיניות אחידה בכל שטח גרמניה. גרמניה מחולקת למדינות שונות, ולכן נקבע כי במקום זה "כל מדינה תתנהל באופן עצמאי בתוך קווים מנחים כלליים שהוסכמו בין המדינות. במסגרת זאת, הממשלה הפדרלית הגדירה (6 במאי) קו אדום אפידמיולוגי על בסיס נתון של 50 חולים חדשים בשבוע לכל 100 אלף איש. במידה והקו נחצה, על המחוז לפעול לריסון המחלה״.

אולי הוא? רוני גמזו, פרויקטור הקורונה (צילום: אוליבר פיטוסי פלאש 90)

  • במקום חל״ת – אפידמיולוגיה: עוד בפברואר הקצו המחוזות המקומיים כוח אדם ניכר משאר המערכות הציבוריות לטובת אגפי הבריאות שלהם. כן, במקום "לשלוח את העובדים לחל"ת" הפנו אותם לעבוד במערך החקירות האפידמיולוגיות. 
  • הממשל מגבה: הממשל המרכזי הציב למחוזות יעדים בנוגע למספר החוקרים האפידמיולוגים שצריך לגייס, ונתן להם לנהל את מערך החקירות בעצמם. הממשל מצידו בנה מערך גיבוי (עתודה) שיכול לסייע במוקדי התפרצות בהם המערך קורס. החוקרים האפידמיולוגים יכולים לעבוד גם מביתם.
  • האפליקציה עובדת: במערך החקירות נעשה שימוש גם באפליקציה (כזו שעובדת) שהושקה ב-16 ביוני תחת השם ״Corona Warn״ הפועלת באופן מבוזר על בסיס בלוטות' (בדומה לאפליקצית המגן 2). גרמניה לא חייבה את האזרחים להשתמש באפליקציה, ונכון ל-22 ביולי לאפליקציה היו כבר 16 מיליון הורדות – כרבע מבעלי הסמארטפונים במדינה.
  • מודלים שמותאמים לכל מחוז: בגלל שאין פרוטוקול עבודה אחיד לכל המחוזות בגרמניה, כל מחוז פיתח שיטות עבודה ייחודיות לו שמאפשרות לו, במגבלות שלו, לנהל מערך חקירות אפידימולוגי יעיל.
  • קשר עם המבודדים: בנוסף, מרגע שנשלחת לבידוד המחוז מתבקש להמשיך לנהל איתך קשר יומי. מאחר וזה דורש משאבי כח אדם רבים, חלק מהמחוזות נעזרים בטופס אלקטרוני שמאפשר לקבל מידע על מצבו הבריאותי של המבודד, על בסיס דיווח אישי. המבודדים גם נשלחים לבצע בדיקה, לעיתים שתיים.
  • הנחיות ברורות: הנחיית הממשלה היא לשלוח כל מי שבא במגע עם חולה מאומת לבדיקה ראשונה, בלי קשר להופעת סימפטומים. לאחר חמישה ימים הוא ישלח לבדיקה שניה כדי לוודא שהוא לא נדבק.

חשוב לציין שלא הכל ורוד. לפי הדו״ח של אמ"ן נקודת הכשל המרכזית בהתנהלות הגרמנית היא מערכות ניהול המידע. בתחילת המגפה חלק גדול מן הרישום התבצע ידנית. מאחר ובגרמניה יש חוקי פרטיות נוקשים לא היה ניתן לשתף מידע בין הרשויות השונות. ספק אם הנושא הזה נפתר עד היום. עם זאת, כותבים מחברי הדו״ח, המחוזות עצמם מצאו פתרונות מקומיים. 

בישראל: איכוני שב״כ, מערך חקירות כושל, ניהול ריכוזי ולא עקבי

בישראל, על כל יתרונותיה כ"אי" מבודד שלו יש שער כניסה אחד בנתב"ג, אפשר לומר שהממשלה כשלה. נראה כי החגיגות בתום הסגר הראשון היו מוקדמות מדי. יתכן שעוד ממשלות בעולם, כולל גרמניה, יחזרו בתקופה הקרובה יותר או פחות לסגר ויחוו גל שני קשה מהקודם, אבל ממשלת ישראל הצליחה לעשות זאת הכי מהר ומאוד יסודי. 

בדיקות קורונה במתחם דרייב אין בישראל. למרות שחלפה כבר חצי שנה מפרוץ מגפת הקורונה בישראל, מערך החקירות האפדימיולוגיותעדיין לא מוכן (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

אפליקציה המגן 2 שהושקה נחלה כישלון עוד בשלב הפיתוח (אזרחים התקינו אותה ואז הסירו תוך זמן קצר). מערך החקירות האפידמיולוגיות משתפר אולם הקמתו צפויה להסתיים רק בנובמבר. הממשלה מקבלת החלטות עמוק לתוך הלילה ומנחיתה אותן על בעלי העסקים והרשויות המקומיות ומבלי לנהל עם הציבור שיח כלשהו. ומעל כל זה ניצבת ההתמכרות של הממשלה לשימוש בכלי ריגול של השב"כ כביכול כדי להתמודד עם המגפה. למרות הפצרות ראש השירות להפסיק את השימוש בו ממשיך לפעול. בינתיים, מאות אלפי ישראלים נשלחו על ידו למעצר בית באופן שגוי.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): בערב ראש השנה היהודי הטילה הממשלה סגר על המדינה למשך שבועות. אבל אף אחד לא יודע מה יקרה בצד השני של הסגר, ומתי נגיע אליו. האם יהיו מנגנוני לקטיעת שרשראות הדבקה, יותר חוקרים אפידמיולוגים, תוכנית הרמזור תחזור לפעולה?

בלי תוכנית סדורה ובלי מדדים ברורים (כמו למשל – איך נדע שאפשר לצאת מהסגר?) הממשלה צפויה לקבל שוב החלטות פזיזות תוך לחצים פוליטיים. זו נראית כמו דרך המלך לעוד כישלון בהתמודדות עם המגפה, שבסוף תשלח אותנו לסגר שלישי. אין צורך להרחיב בהפפעות המזיקות של הסגר על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו, על החברה והכלכלה.

מה אפשר לעשות (מעש")י: ישראל צריכה להרים טלפון לעולם. לברר איך עשו את זה במקומות שהצליחו להתמודד הכי טוב עם המגפה. ואם אנשי אמ״ן כבר עשו את זה בשביל הממשלה ואפילו חיברו דו״ח, כדאי גם ללמוד. למשל מהדו״ח על ההתנהלות בגרמניה ניתן ללמוד שכדאי לבזר סמכויות: לאפשר לראשי ערים לנהל המשבר ברמה המקומית תוך יצירת עתודה וסיוע ארצי לרשויות שמתקשות או קורסות. זה יאפשר את מיקוד המשאבים במקומות שבהם באמת יש צורך.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

רבע ממבודדי קורונה שאותרו על ידי שב״כ שוחררו לאחר שהתברר כי האיכון היה שגוי

בחמישה שבועות שלח השב״כ לבידוד כ-281 אלף אזרחים באמצעון מסרון רק כ-4 אחוזים ממבודדי שב״כ אובחנו כחולים למרות הטענות כי אינו יעיל במאבק בקורונה, הממשלה ממשיכה להשתמש בכלי הדיגיטלי של שב״כ ולעקוב אחר כל אזרחי המדינה 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רק כ-4.3 אחוז מהאזרחים שקיבלו הודעה על חובת בידוד לאחר שהטלפון שלהם אוכן על ידי השב״כ כמי שנחשפו לחולה מאומת – אובחנו כחולים בקוביד-19. רבע מהאנשים שאותרו באמצעות כלי המעקב שמפעיל השב״כ ונשלחו לבידוד, שוחררו לאחר שהתברר כי האיכון היה שגוי. למרות שהאפקטיביות שלו מוטלת בספק גדול, ולמרות שפותחה אפליקציה ייעודית מטעם משרד הבריאות – המגן – מתעקשת הממשלה להמשיך לעשות שימוש בכלי המעקב של שירות הבטחון הכללי. 

מחר זה יכול לקרות גם לך – הודעת אסמס אחת תשלח אותך לבידוד מלא, בטעות, ולכי תוכיחי שאין לך אחות. בידוד קורונה, אילוסטרציה.

מה שהיה נראה כצעד חסר תקדים במדינה דמוקרטית – לאשר לשירותי הבטחון שלה לעקוב אחר כל האזרחים באופן גורף ואיסוף מידע עליהם – הפך במרוצת החודשים האחרונים של התמודדות עם מגפת הקורונה לעובדה קיימת שהתרגלנו אליה. ישראל היא המדינה היחידה שמתגאה במשטר הדמוקרטי שלה, ומשתמשת באמצעי ריגול נגד אזרחיה באופן גורף. 

כמעט חצי מליון מבודדים בחמישה שבועות

בשבוע שעבר התקיים בוועדת החוץ והבטחון של הכנסת, בראשה עומד ח״כ צבי האוזר (דרך ארץ), דיון במהלכו נחשפו הנתונים על אזלת היד שמגלה המדינה בכל הקשור לאיתור ובידוד מגעים עם חולים מאומתים. 

במהלך הדיון נחשף כי בתוך חמישה שבועות, מאז ה-1 ביולי, נשלחו 483 אלף אזרחים לבידוד. כ-281 אלף מהם אותרו באמצעות כלי השב"כ. אחרים אותרו באמצעים אחרים (חקירות אפידמיולוגיות, ודיווח עצמי). 70 אלף, כרבע מתוך המבודדים בעקבות איתורים של השב"כ ערערו על נכונות המידע, ושוחררו מהבידוד הכפוי. 

עוד בנושא:

הסיבה המרכזית בגינה כינס ח״כ האוזר את הוועדה בראשה הוא עומד היתה ניסיון להוביל מהלך שיצמצם את תקופת הבידוד מ-14 יום ל-12. הטענה המרכזית של האוזר היא שאם משתמשים בכלי הדרקוני של שב"כ צריך לצמצם עד כמה שניתן את הנזק שנגרם לציבור. אולם המהלך לא זכה לשיתוף פעולה ממשרד הבריאות. 

במהלך הדיון חשף האוזר כי ניסה לקבל חוות דעת בנושא ממשרד הבריאות, אך ללא הצלחה. הוא סיפר כי פנה למנכ״ל משרד הבריאות, פרופ׳ חזי לוי, עוד ב-21 ביולי אולם עד לזמן הדיון לא קיבל ממנו תשובה. שבוע אחר כך, ב-28 ביולי פנה לפרויקטור הקורונה פרופ׳ רוני גמזו, אך לא קיבל התייחסות. האוזר, שמשוכנע שצריך לקצר את תקופת הבידוד אמר במהלך הדיון שאם משרד הבריאות לא ימסור לו את המידע הרלוונטי ואת חוות דעתו המקצועית הוא יבקש מוועדת החוץ והביטחון לעצור את איכוני השב"כ.

ניסה לצמצם את תקופת הבידוד. ח״כ צבי האוזר ועדת חוץ וביטחון (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

סגן שר הבריאות, ח״כ יואב קיש (הליכוד), שנכח בדיון, ענה להאוזר שהוא לא מכיר את הפניה והתנצל בשם המשרד, אך גם לא סיפק תשובה בעצמו. קיש טען בדיון כי הכלי של השב"כ הוא זה שהצליח להוריד את התחלואה. יכול להיות שח״כ קיש צודק, אבל אי אפשר באמת לדעת. לא בלי מידע. וגם קיש לא הציג נתונים שמגבים את הטענה שלו. היום (שני, 17/8) הודיע משרד הבריאות כי הוא מתנגד לקיצור ימי הבידוד. מלשכתו של האוזר נמסר בתגובה לפניית ״שקוף״ כי הוא: "יבקש ממשרד האוצר דו"ח האומד את היקף הפגיעה הכלכלית באשר למספר המבודדים".

המועד הבא שבו תידרש הוועדה לאשר את המשך איכוני השב״כ יהיה ב-3 בספטמבר. זו תהיה הזדמנות נוספת של הוועדה "לאיים" בהפסקת השימוש בכלי.

מדינה אדומה במעקב

קשה מאוד להפריד בין הפעולות השונות שננקטו, לטוב ולרע, ולהסיק מהן מה סייע למאבק במגפה, ומה דרדר את מצבנו. כך לדוגמא, לצד הפעלת הכלי ב-1 ביולי התבצעה פתיחה מהירה של המשק. בנוסף, מספר החקירות אפידמיולוגית עדין נמוך מהמצופה. לפי דו"ח של מרכז המחקר והידע הלאומי למערכה בקורונה (גוף של אגף המודיעין בצה״ל) ביחס למדינות מערביות אחרות, ישראל ממוקמת במקום נמוך במספר החוקרים האפידימיולוגים שהיא מפעילה. לאחר שיסתיים התגבור המובטח של מערך החקירות, יעמוד היחס על חוקר אפידימולוגי אחד על כל עשרת אלפים תושבים. לשם הפרופורציות, בגרמניה יש חוקר אחד לכל 4,000 נפש, ובאנגליה היחס הוא 1:2,200. המצב שלנו טוב יחסית לסינגפור שם היחס עומד על חוקר אחד לכל 40 אלף נפשות. 

ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמשתמשת בכלי מעקב אחרי כל האזרחים שלה. למרות זאת אנחנו עדיין מדינה ״אדומה״. לשם השוואה, לפי אתר הסטטיסטיקה הבינלאומי worldometers, שמרכז נתונים בזמן אמת אודות המאבק העולמי בקורונה, ישראל נמצאת במקום 20 בעולם עם 9,083 מקרים מאומתים לכל מיליון תושבים, כאשר הממוצע העולמי עומד על 2,572 מקרים לכל מיליון תושבים. גרמניה, שממוקמת מעט מתחת לממוצע העולמי, אגב, לא משתמשת בכלי ריגול אחר אזרחיה.

מספר החוקרים האפידימיולוגים בישראל נמוך, ביחס למדינות מערביות אחרות. (צילום מסך מתוך דו"ח של מרכז המחקר והידע הלאומי למערכה בקורונה)

בנוסף, אם בכל שבוע מאה אלף איש נשלחים לבידוד ומנתקים אותם מהאוכלוסיה, לא משנה מי הם והאם הם חולים, זה עשוי להוריד את היקף התחלואה. 

הודעות שגויות ששלח השב״כ. יש אנשים שהצליחו להוכיח כי ההודעה שקיבלו שגויה, אבל מה עושה מי שאינו יכול להוכיח ונשלח ל-14 ימי בידוד בלי שום סיבה?

בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות, שהתפרסם לפני כשבועיים, נכתב כי: "גם בחלוף כחודש מאז חודש השימוש בו, מנגנון השב"כ עודנו גוזר על רבבות מתושבי מדינת ישראל הגבלה דרסטית על חופש התנועה לפרק זמן של שבועיים, מבלי שנחשפו כלל לחולה קורונה".

הדו"ח מציין כי: "הדוח האחרון שהועבר על ידי משרד הבריאות ליועץ המשפטי לממשלה מלמד כי כ-57% מההשגות שהוגשו על ידי מי שקיבל הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, התקבלו והובילו לשחרור מבידוד". בנוסף, מציינים בדו"ח כי רק ״כ- 4.3% בלבד ממי שקיבלו הודעה על חובת בידוד באמצעות מנגנון השב"כ, אובחנו בסופו של יום כחולים".

למרות זאת, במהלך הדיון ח״כ קיש רמז שהממשלה הולכת להתעקש על המשך השימוש בכלי המעקב של שב״כ גם במספרים נמוכים יותר. "אני לא בטוח שהמדד של פחות ממאתיים חולים ביום הוא נכון", אמר קיש ביחס למגבלה בחוק שקובעת כי יש להפסיק את השימוש בכלי המעקב אם המגפה נבלמת ונגיע למצב שבו יתגלו ביום 200 חולים מאומתים ומטה. 

למרות אמצעי הריגול המשוכללים, ישראל לא מצליחה לקטוע את שרשרת ההדבקות. מאז התגאה נתניהו בכך שאנחנו משמשים דוגמא למדינות העולם בהתמודדות עם המגפה – ירדנו לתחתית הדירוגים והפכנו למדינה אדומה. סימן שאלה ענק מרחף מעל יעילות השימוש בכלי האיכון של השב״כ, ששולח עשרות אלפי אנשים לשבועיים של בידוד – שהוא כמו מעצר בית ללא משפט, לעיתים בחדר סגור ובניתוק מוחלט ממשפחה וחברים. וכל זאת – באבחת הודעת טקסט אוטומטית.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):
מהנתונים עולה כי כלי השב"כ שולח עשרות אלפי אזרחים לבידוד ללא כל צורך. מחר זה יכול לקרות גם לך – הודעת אסמס אחת תשלח אותך לבידוד מלא, ולך תוכיח שאין לך אחות. לצד אותם אנשים שהצליחו להוכיח את טענתם כי האיכון שלהם היה שגוי, רבים אחרים קיבלו את ההודעה על בידוד אך לא הצליחו להוכיח שמקורה בטעות. מדובר בפגיעה אנושה בזכויות אדם, בפרטיות, בחופש העיסוק והתנועה, ביכולת להשתכר, לקיים חיי משפחה וחברה. בידוד ארוך בחלל סגור עלול גם לפגוע בבריאות, הפיזית והנפשית, אם הוא נעשה מהמניעים הלא נכונים. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י):
לא רק שהיא פוגעת קשות בפרטיות שלנו, הממשלה ממשיכה להשתמש בכלי שהוכח שוב ושוב שאינו אפקטיבי ואינו מסייע בצמצום המגפה. בדרך הזאת היא מתחמקת מהצגת תוכניות פעולה אפקטיביות. חברי הכנסת חייבים לדרוש מהגופים המוסמכים להציג פתרונות יעילים שפגיעתם באזרחים חמורה פחות. 

* * *

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

 

בשל עיכוב משרד הבריאות: השימוש במעקב השב"כ עשוי לחזור

משרד הבריאות התחייב להשיק בתחילת יוני יישומון שיכול להחליף את מעקב השב"כ בשימוש בטכנולוגיית bluetooth. זה לא קרה. לדברי שר המודיעין אלי כהן, בגל תחלואה שני "לא תהיה ברירה אלא לחזור לכלי הזה". תגובת המשרד: נשיק בשבועות הקרובים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות מתעכב בפיתוח אפליקציה שתזהה נדבקים פוטנציאלים ותהווה תחליף למעקב השב"כ. מדובר ביישומון "המגן 2", שעושה שימוש בטכנולוגיית bluetooth, שמדינות דמוקרטיות בעולם כבר אימצו לצורך זה. לדברי משרד הבריאות היא תעלה לאוויר תוך "כמה שבועות", זאת חרף התחייבותה להשיק את היישומון עד לתחילת יוני.

טכנולוגיית Bluetooth יותר יעילה באיתור נדבקים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לפני כשבועיים פג תוקף ההארכה שנתנה הכנסת לממשלה, והשימוש ב"כלי" של השב"כ לצורך איתור נדבקי קורונה נפסק. בהיעדר אמצעי טכנולוגי חלופי, ייתכן שהגורמים הרלוונטיים יאיצו תהליך חזרה לשימוש בשב"כ למטרה זו.

עוד כתבות בנושא:

לדברי שר המודיעין אלי כהן, "אם יהיה גל תחלואה שני בהיקפים משמעותיים לא תהיה ברירה לחזור לכלי הזה". בראיון לרשת ב' הסביר כי "השימוש בכלי של שב"כ עזר לנו מאוד, יותר משליש מהנדבקים אותרו בעזרתו". טענה שחזר עליה בהמשך גם יואב קיש, סגן שר הבריאות וגם מכיוונו של רה"מ.

הבטחה לעלות עם מגן 2.0 בתחילת יוני – לא מומשה

בדיון שהתקיים ב-26 במאי בוועדת החוץ והביטחון, אמרה האחראית על פיתוח אפליקציית המגן במשרד הבריאות, רונה קייזר, כי גרסת מגן 2.0 תושק בתחילת החודש הנוכחי, שמגיע בשבוע הבא לסיומו. 

"בתחילת יוני אנחנו נשיק את האפליקציה עם יכולות הבלוטות' שלה", הבטיחה קייזר. "כדי שזה יהיה אפקטיבי צריכים להיות ארבעה מיליון משתמשים. בהינתן שהיום אנחנו נמצאים בערך על מיליון משתמשים ואנחנו נמצאים בעידן של שגרה, אנחנו צריכים להפעיל הרבה מאמצים כדי שיהיו ארבעה מיליון משתמשים שייצרו אפקטיביות מקסימלית". 

רונה קייזר ממשרד הבריאות. הבטיחה שאפליקציית "המגן 2" תעלה בתחילת החודש

בהמשך לכך, קייזר הסבירה כי נדרש תקציב נוסף לשיווק כשהמוצר יהיה מוכן סכום של ארבעה מיליון ש"ח המוביל לעיכוב בהשקה. נכון להיום, לבדיקת "שקוף", המוצר טרם הושק ופעולת השיווק לא החלה. כבר בדיון זה הביעו חלק מהח"כים, ביניהם היו"ר צבי האוזר, חשש כי משרד הבריאות גורר רגליים.

"חייבים לדון בחלופות לשב"כ לפני הגל השני"

הצורך בתחליף טכנולוגי לשימוש בכלי המעקב של השב"כ אינו חדש לגורמים הרלוונטיים. "עוד בדיונים הראשונים של ועדת החוץ והביטחון בשימוש בשב״כ, דרשנו לעשות דיון מהותי בחלופות אזרחיות עם נציגי החברה האזרחית והסקטור הפרטי", הבהירה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. 

"לצערי, נכון להיום דיון זה לא התרחש. זה קריטי שהמדינה תכנס דיון שכזה, עוד לפני גל ב׳ של מגיפת הקורונה. הוא יאפשר לבחון האם השימוש בשב״כ מידתי והאם השימוש בחלופות ישיג בקירוב את אותן מטרות תוך שמירה טובה יותר על פרטיות האזרחים".

לדברי נהון "תפקיד השב״כ הוא לסכל טרור, ולא להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שלו למטרות אזרחיות. אף משטר דמוקרטי לא עושה שימוש בארגון הביטחון המסכל שלו לאיתור נתיבים של חולים".

נראה כי יו"ר הוועדה שתפקידה לכנס דיון מסוג זה, מסכים עם הטענות. "המאבק בקורונה הוא אירוע חריג, אך גם ההסתייעות ביכולות שירות הביטחון הכללי במסגרת מאבק זה היא חריגה. חריגות זו הביאה את ועדת המשנה למודיעין לקיים את מרבית דיוניה באופן גלוי, בכדי לאפשר לציבור לבחון את האיזונים הנעשים בין הזכות לחיים לבין שמירה על הזכות לפרטיות". 

קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. "לבחון האם השימוש בשב"כ מידתי"

עוד הוסיף, כי "נושא זה צריך להיבחן הן בשאלת הצורך והן בשאלת החלופות. הוועדה מציעה לבחון ולמצוא חלופות אזרחיות אחרות, בדומה למדינות מערביות שונות שהתמודדו עם נגיף הקורונה. החלופות שהוצגו בועדת המשנה למודיעין לפני כשלושה שבועות לא היו משביעות רצון, לא באשר להיקף המימון שהוצע בהן ולא באשר למאמצים שהושקעו בפיתוחן". 

למרות הסכמתו, בלשכתו של האוזר, נכון להיום, לא התחייבו ליזום דיון בנושא.

הפתרון האופטימלי והרווח: Bluetooth מבוזר

מסקירת הרשות להגנת הפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.

נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה, ואף את משך השהייה.

ניידים מתקשרים זה עם זה ב-bluetooth וכך מגלים קרבה בין נדבקים

"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".

בדוח אחר שהגישו שורת מומחים לטכנולוגיה ופרטיות לשר המדע, יזהר הס, כתבו כי "טכנולוגיה שתזהה קרבה בין אנשים, בלא להתחקות אחר מיקומם, תיתן מענה איכותי – לעיתים קרובות אף יותר מטכנולוגיית מעקב מיקום – לצורך לזהות במהירות מגעים חבי-בידוד". 

עוד הוסיפו, כי "כלי שמבוסס על מעקב לפי איכון מכשירים סלולריים, מהסוג שנעשה בו שימוש למשל באיכון השב"כ, סובל גם מחולשות לא מעטות – דיוקו אינו גבוה, יכולתו לאתר מיקום מדויק במבנים מקורים, בבניינים רבי קומות או במקומות הומי אדם נמוכה, ועוד".

כדי להמחיש את הטענה, ציינו בדוח כי "דרישת משרד הבריאות לבצע רישום של מיקום קונים בקניונים סגורים מעידה על החולשה המובנית של כלי זה. עקב כך, כלי מסוג זה יוצר לא מעט התראות שווא או מחסיר התראות אמת".

משרד הבריאות: טרם נקבע מועד סופי

משרד הבריאות, כאמור, מתעכב בתהליך פיתוח והשקת מגן 2.0, שעושה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth המדובר.

"גרסה 2 של יישומון המגן, אמורה לעלות לחנויות האפליקציות בשבועות הקרובים (טרם נקבע מועד סופי), והינה גרסה בעלת היכולות הקיימות בגרסה הנוכחית לצד יכולות נוספות של טכנולוגיית בלוטות'", מסרו ממשרד הבריאות.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. מתי תעלה גרסה 2?

"השימוש בטכנולוגיית בלוטות' עשוי לסייע ברמת דיוק גבוהה יותר של מיקומי נקודות החשיפה. משרד הבריאות שם דגש רב על עקרונות השמירה על הפרטיות של יישומון זה, ועל מהותו המתמקדת באחריות חברתית, מטרות הדדיות ושקיפות.

"על כן, כל אלה לא ישתנו וימשיכו להישמר גם תוך השימוש בטכנולוגיית בלוטות', ותוך המשך הפיתוח בקוד פתוח; המידע נשמר על המכשיר הסלולרי של המשתמש בלבד, ולא מועבר אל משרד הבריאות. 

המקרה היחיד בו ישותף המידע עם משרד הבריאות הוא במקרה של משתמש שהינו חולה מאומת אשר בוחר לשתף את המידע עם משרד הבריאות כחלק מחקירה אפידמיולוגית".

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אי קידום חלופות למעקב השב"כ עשויי להחזיר אותנו אחורה, למעכב השב"כ. העובדה שהנתונים שלנו חשופים לאורך זמן למעקב ממשלתי עלולה לפגוע בפרטיות שלנו. חמור מכך – שמשרד הבריאות לא מאבטח את נתוניו מספיק טוב, נכון לדוח האחרון של מבקר המדינה. אם ידלפו חלילה ממאגריו לידיים זרות – הם יכולים לשמש גופים עסקיים לברר עלינו מידע שממש לא אמור להגיע אליהם.
בנוסף, לפי מומחים שונים ולאור סקירה בין לאומית – שימוש בbluetooth יעיל יותר. עיכוב בשימוש בו לצורך איתור נדבקים פוטנציאלים עלול לגרום לך לחלות או להדביק אחרים בלי שידעת, לגרום לגל השני לצאת משליטה או לפגוע בעסק שלך, שיצטרך שוב להפסיק פעילות.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): משרד הבריאות חייב לקדם במהירות רבה יותר את פיתוח החלופות ובראשן מגן 2.0 כדי לאפשר חלופות לשימוש בשב"כ לפני הגל השני. יש לקיים דיון בוועדה לחוץ וביטחון בחלופות טכנולוגיות אזרחיות לקראת הגל השני של הקורונה. נמשיך לעקוב וללחוץ על בעלי התפקידים יחד עם "סיירת השקיפות".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

הסחבת שעולה בחיי אדם: מחדל המגנזיום במים

הוספת מגנזיום למי השתייה תציל כל שנה מאות בני אדם ממוות מהתקפי לב. כבר ב-2013 נקבע כי יתחיל פיילוט להוספת המינרל. הוא נקבע להסתיים ב-2015, אך עד היום לא התחיל ובמשרד הבריאות לא יודעים מתי תהיה התקדמות. הסיבה: מחלוקות כלכליות ופוליטיות. יו"ר הוועדה לאיכות המים לשעבר: "לא יאמן שתהליך שאמור לקחת שנה וחצי נגרר במשך שבע שנים, וממשיך להידחות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

אי שם בשנת 2003, הבינו במסדרונות הממשלה שמתחילה להיווצר סכנה מוחשית לבריאות הציבור: המים שלנו, המותפלים ברובם, לא מכילים את המינרל מגנזיום. המחסור הזה הוא לא עניין של מה בכך, אלא סכנה לבריאות הציבור שתעלה לנו בחיי אדם.

17שנים חלפו מאז. הרבה מים זרמו בברזים ומעט מאוד מגנזיום. גם התקשורת נכנסה לתמונה: ב-2017, חשפה העיתונאית עדי דברת-מזריץ מ- The Marker כי פיילוט ממשלתי שנועד לבחון הוספת מגנזיום למים פשוט נכחד. שנתיים אחרי מועד הסיום המשוער, הסתבר שהוא כלל לא התחיל.

בדיקת "שקוף" חושפת: גם עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, הפיילוט טרם התחיל ואף טרם נבחרה החברה שתפעיל אותו. הסיבה העיקרית: מחלוקת רבת שנים בין משרד הבריאות לרשות המים. 

עוד כתבות "בחזרה לתחקירי עבר":

התחקיר נערך במסגרת תחום סיקור ייחודי שבחרו מעל ל-3,000 המו"לים של שקוף: "בחזרה לתחקירי עבר" במסגרתו אנחנו חוזרים לחשיפות של מחדלים וליקויים, שנים אחרי שהצהיבו בעיתונים, ובודקים: האם משהו זז מאז?

ב-2009 נקבע: יש להוסיף מגנזיום למי השתייה

כמחצית מהמים ששותים אזרחי ישראל הם מים מותפלים. ביישובים מסוימים, דוגמת תל אביב שיעור המים המותפלים מגיע לכ-90%. התהליך שהמים עוברים במתקני ההתפלה גורם להם להיות חסרים במגנזיום, מינרל ההכרחי לתפקודו התקין של הגוף.

הצורך באספקת מגנזיום לציבור עלה כבר לפני שנים רבות במסדרונות הממשלה. ב-2003 מונתה ועדה מייעצת לעדכון תקנות מי השתייה- "ועדת עדין" בראשות פרופ' אבנר עדין. ב-2009 קבעה הועדה כי יש להוסיף מגנזיום למי השתייה.

ב-2012 משרד הבריאות פרסם חוות דעת לפיה הוספת מגנזיום יכולה למנוע כ-250 מקרי מוות בשנה. "על פי הניתוח, שהסתמך על מחקרים שהצביעו על קשר בין ריכוז נמוך של מגנזיום במי השתייה לתחלואה ותמותה, החזרה של 30 מג"ל מגנזיום למים נמצאה בעלת כדאיות גבוהה, ובעקבותיה צפויה הפחתה של כ-250 מקרי מוות ממחלת לב כלילית בשנה", נכתב במסמך של משרד הבריאות.

רשות המים התנגדה לכך מטעמים כלכליים: לדבריה, העלות של הוספת מגנזיום תגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. טענה זו עומדת בניגוד לתחזיות משרד הבריאות לפיהן העלות תסתכם בלא יותר מכמה עשרות מיליוני שקלים.

במשרד ראש הממשלה קיבלו החלטה שתפשר בין הצדדים: לבצע פיילוט להוספת מגנזיום למי השתייה באחד ממתקני ההתפלה ומטרתו תהיה לבחון מה היא הדרך היעילה לספק מגנזיום לציבור.

הפיילוט הנעלם

בתקנות בריאות העם 2013 נקבע בהוראת שעה כי פיילוט הוספת מגנזיום למי השתייה יתקיים בין 2013 ל-2015. בתחקיר של דברת-מזריץ, כאמור, התברר כי בסוף שנת 2015 הפיילוט לא התקדם כלל.

עקב פקיעת תוקפן של הוראות השעה מ-2013, פנה משרד הבריאות ליו"ר ועדת הסביבה של הכנסת בבקשה להאריך את ההוראה לקיום הפיילוט בשלוש שנים נוספות. ואכן, במאי 2016 נדחה מועד סיום הפיילוט עד לספטמבר 2018 במסגרת תקנות איכות מי השתייה.

בשלב זה נראה היה שהנושא מתקדם. בדצמבר 2017 הודיעה רשות המים למשרד מבקר המדינה כי נבחרה חברה מייעצת לקבל החלטות בנושא הפיילוט – חברת תה"ל, אך לא נבחר מפעיל לפיילוט עצמו. 

בהמשך, אף נבחרה ועדת היגוי להוספת מגנזיום למים מותפלים בראשות משרד הבריאות. היא מונתה בינואר 2018 והתכנסה לראשונה במרץ 2018. לפי מבקר המדינה באפריל 2018 חברת תה"ל החלה בעבודתה. 

גם מבקר המדינה לא הצליח

למרבה הצער, ספטמבר 2018 חלף אך מרשות המים עולה כי עד היום לא נבחרה חברה שתפעיל את הפיילוט. לטענת משרד הבריאות, ועדת ההיגוי התכנסה לאחרונה ב-23.3.2020 ואין כרגע תאריך לכינוס הבא שלה.

מתקן להתפלת מים. בתל אביב 90% מהמים מותפלים וללא מגנזיום (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)

בדוח המבקר על רשות המים מ-2018 ננזפו הרשויות האחראיות על הנעת הפיילוט, ונדרש מהן לקדם את הוספת המגנזיום למים ללא דיחוי. "משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, כי השתהותם בקידום הקמת מתקן החלוץ להוספת המגנזיום למים במשך יותר משש שנים אינה סבירה", כתב המבקר. 

"כפי שקבע משרד הבריאות, מחסור במגנזיום עלול לגרום נזק חמור לבריאות הציבור, לפיכך על רשות המים, על משרד הבריאות ועל משרד האוצר להחיש את הקמת מתקן החלוץ, ולקבל החלטה ללא דיחוי". 

נראה שגם נזיפה ממבקר המדינה לא שכנעה את המשרדים האחראים כי יש להזדרז.

צעדי תינוק

לפי מידע שהגיע לידי "שקוף", חברת תה"ל המייעצת למדינה בנושא הפיילוט אכן החלה בעבודתה. היא ערכה בדיקה לגבי הטכנולוגיות הזמינות בשוק להוספת מגנזיום למי השתייה וכתבה דוח בנושא עבור ועדת ההיגוי.

לדברי גורמים המעורים בנושא, לקראת כתיבת הדוח פגשה תה"ל מספר נציגי חברות שלהן טכנולוגיות רלוונטיות. בסוף הדוח ישנן המלצות למספר טכנולוגיות שנמצאו מתאימות להפעלת הפיילוט.

"כרגע אנחנו משלימים השלמות שוועדת ההיגוי ביקשה להוסיף לדוח. עם אישור הדוח הוא יפורסם לציבור, אבל זה כנראה יקח עוד חודשים", סיפר מקור בכיר המעורה בנושא.

צעדים בסיסיים שהיו יכולים לקרות לפני שנים, מתבצעים רק עכשיו. פרופ' אבנר עדין לשעבר יו"ר "ועדת עדין" לאיכות המים נדהם לגלות שהנושא התקדם בצעדים איטיים כל כך. "לא יאומן שתהליך שאמור לקחת שנה וחצי נגרר במשך שבע שנים ועדיין לא הסתיים", הוא זועם. "היה אמור להיות דיון בנושא במשרד הבריאות לפני כמה חודשים, אבל בגלל הקורונה הוא נדחה".

הסיבה לגרירת הרגליים: מחלוקת כלכלית ופוליטית

מבדיקת "שקוף" עולה כי הפיילוט להוספת מגנזיום למי-השתייה נתקע לא רק בגלל הדוח של תה"ל, אלא גם עקב חילוקי דעות כלכליים ופוליטיים בין רשות המים למשרד הבריאות, המלווים את הסיפור כבר שנים.

פרופ' אבנר עדין. "לא יאומן שתהליך של שנה וחצי נגרר לשבע שנים"

לדברי רשות המים, הוספת מגנזיום למי שתייה היא בזבוז כסף. "כ-99% מהמים זורמים לביוב ולא לגופנו, כך שמדובר בבזבוז עצום של כסף כל שנה. אנו שותים פחות מ- 1% מצריכת המים הכוללת, ויש רבים שאינם שותים מי ברז כלל", מסרו לנו. "נכון לבחון מהי הדרך הנכונה והכלכלית למשק: האם על ידי הוספה למים או למזון ו/או לתוספי מזון, או אפילו לחלק לתושבים תוסף בבתי המרקחת".

אך לטענת משרד הבריאות, הדרך היעילה ביותר לספק מגנזיום לציבור היא דווקא בעזרת מי השתייה. "משרד הבריאות מתעקש על הפיילוט דווקא כי המים לא משמשים רק לשתייה, אלא גם לחקלאות", מסביר פרופ' עדין.

"גם במים המשמשים להשקייה ('מי קולחין') אין מגנזיום. כתוצאה מכך גם הגידולים והאדמה לא מקבלים את המינרל. יש פה מעגל שלם של מחסור במגנזיום, זה לא רק עניין של שתייה".

עוד הוסיף, כי "היתרון הגדול של קבלת מגנזיום ממים הוא שהמגנזיום נספג בגוף טוב יותר בדרך זו. גם ארגון הבריאות העולמי המליץ על כך ולצידו מומחים רבים ברחבי העולם".

ראשי משרד הבריאות הקודם. לא הצליחו להגיע להסכמה עם רשות המים

חילוקי הדעות הכלכליים מעכבים את הפיילוט. זאת, על אף שכזכור, מטרתו המוצהרת היא ליישב בדיוק את המחלוקות הללו בין הצדדים. "ההחלטה על הקמת מתקן החלוץ (פיילוט) נעשתה, בין היתר, על מנת לפתור את חילוקי הדעות בנושא", כתב על כך מבקר המדינה, "ולפיכך קידום הקמת מתקן החלוץ והסקת המסקנות מכך תביא ממילא להכרעה בדבר הדרך היעילה לאספקת המגנזיום לציבור".

ישנם גם חילוקי דעות פוליטיים: לפי דברי הגורמים השונים, לא משרד הבריאות ולא רשות המים רוצים להיות אחראים לעליית מחיר המים שתתלווה להוספת המגנזיום למי השתייה, שתגרור, כנראה, ביקורת ציבורית. הוויכוח על מקור המימון לפיילוט מעכב גם הוא את קידומו.

לא הכל אבוד: היוזמה של מעגן מיכאל

לאחר גרירת רגליים של שנים, יש מי שהייאוש מהבירוקרטיה הביא אותם לפעול בדרך עצמאית: קיבוץ מעגן מיכאל החליט להוציא לדרך פיילוט עצמאי ולהוסיף מגנזיום למתקן ההתפלה של הקיבוץ.

מי שנבחרה לבצע את הפיילוט היא חברת "טכנולוגיות לשימור סביבה", אחת מהחברות שהטכנולוגיה שלהן נבדקה עבור הדו"ח שכתבה חברת תה"ל. לדברי מנכ"ל החברה – המדינה לא חזרה אליו עם מידע חדש בנושא הפיילוט כבר יותר משנה. 

מעגן מיכאל. יתחילו להוסיף מגנזיום למים באופן עצמאי (צילום: מתוך אתר הקיבוץ)

"בתחילת מרץ 2019 קיבלנו מידע בכתב שהטכנולוגיה שלנו הוצגה בפני ועדת ההיגוי וכי המצגת שלנו עברה בהצלחה. עברה כבר יותר משנה, ולא חזרו אלינו", סיפר יחיאל מנוחין, מנכ"ל החברה. "כשראינו שהנושא הזה לא זז עלה הרעיון ללכת למעגן מיכאל".

בקיבוץ מעגן מיכאל שותים כבר 10 שנים מים מותפלים ממתקן התפלה פרטי. "הם קיבלו החלטה שהם מוכנים לבדוק אצלם את המתקן הראשוני והם גם היו מוכנים להשתתף בהשקעה הכספית של הקמתו", מציין מנוחין. "הפרויקט הזה מוכר למשרד הבריאות – הרי התנאי להקמתו והפעלתו היה עמידה בכל התנאים של המשרד". 

האם יוזמת הקיבוץ תשמש תמריץ לפיילוט הלאומי שטרם התחיל לפעול? מנוחין אופטימי: "המתקן הארצי מתעכב כבר שנים, אז היה לנו נוח לעשות את זה במעגן מיכאל. כך, אם אי פעם המדינה תתעשת ותוציא את המכרז, יהיה לנו רפרנס שיחזק את העמדה שלנו מול הגופים האחראים". 

בחודשים האחרונים התעכב שיתוף הפעולה עם מעגן מיכאל עקב הקורונה, אך ביום חמישי (4.6.2020) התכנית אושרה והוחלט כי הפיילוט בקיבוץ יצא לדרך. בימים אלה החלה ההקמה של הפרויקט, ובחודש נובמבר תחל ההרצה ויבוצעו בדיקות שיבחנו האם המים שנוסף להם המינרל ראויים לשתייה.

תגובת רשות המים

"שלב ראשון של הפיילוט הושלם ובו נבחנו בין היתר טכנולוגיות ליישום הוספת מגנזיום למים. שלב ב׳ נמצא בשלבי התחלה, בו בין היתר יתוכנן גם היקף הפיילוט שיתבצע, מיקומו, אורך הפיילוט ומה ייבדק בו. 

העבודה על הפיילוט החלה אך ביצוע הפיילוט בפועל טרם הוחל. מיקומו של הפיילוט, אורכו, מה ייבדק בו והיקפו עדיין נבחנים. לטובת העניין הוקמה ועדת היגוי לנושא ברשות משרד הבריאות וחברים בה בנוסף למשרד הבריאות גם משרד האנרגיה, משרד החקלאות, משרד האוצר ורשות המים.

משרד הבריאות הוא המוסמך לקבוע האם יש להוסיף מגנזיום ו/או מינרלים אחרים לתזונת אזרחי ישראל. ההשגה של רשות המים הייתה לגבי דרך ההוספה שאינה יעילה מבחינת עלות תועלת:

 – כ-99% מהמים זורמים לביוב ולא לגופנו. כך שמדובר בבזבוז עצום של כסף כל שנה (המוזרמים לביוב) (אנו שותים פחות מ- 1% מצריכת המים הכוללת), ויש רבים שאינם שותים מי ברז כלל.

– בארה"ב (למשל) רמת המגנזיום במי השתייה למרבית האוכלוסייה קרובה לאפס.

– עלות המגנזיום לא אמורה להיכלל ולנפח את חשבון המים לצרכן.

– נכון לבחון מהי הדרך הנכונה והכלכלית למשק. האם על ידי הוספה למים או למזון ו/או תוספי מזון, או אפילו לחלק לתושבים תוסף באמצעות בתי המרקחת".

תגובת משרד הבריאות

תגובת משרד הבריאות:

"משרד הבריאות מאוד מעוניין בהוספת מגנזיום למי השתייה, וראיה לכך היא ההחלטה בתקנות מי השתייה על הקמת צוות היגוי והצבת פיילוט בנושא שיבחן את האפשרויות ליישום. 

מכיוון שאין בעולם מדינה המוסיפה באופן יזום מגנזיום למי השתייה, חסר המידע הדרוש ליישום מהלך שכזה. לכן הוחלט כי נדרש פיילוט מקיף שיבחן את כלל השיטות, דרכי היישום והעלויות הכרוכות בתהליך. ללא פיילוט בו יבדקו מספר שיטות וחומרים אפשריים להוספת המגנזיום, לא ניתן יהיה לכמת את הבעיות הטכניות, העלויות והאפשרויות ליישום. 

חלקו הראשון של הפיילוט (שבעיקרו תיאורטי) הסתיים, ואנו עומדים לפני תכנון וביצוע הפיילוט בפועל. כידוע בוודאי, בחודשים האחרונים משרד הבריאות עסוק מאוד במשבר הקורונה, ורוב המשאבים של משרד הבריאות וממשלת ישראל מתועדפים לנושא זה. מסיבות אלו קשה להעריך מתי יותנע הפיילוט, שרק על פי תוצאותיו יוחלט האם ומתי יוסף מגנזיום למים המותפלים. אנו כמובן מקווים שהנושא יתקדם בקרוב". 

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

  1. כל עוד אין מגנזיום במים המותפלים, שמהווים בין 50% ל-90% אחוז מהמים שאנחנו שותים, עולים הסיכויים שלנו לחלות במחלות לב, סוכרת ועוד. 
  2. החלטות ממשלה לא מתקבלות סתם: כפי שאנו מבינים מסיפור המגנזיום, יש צורך אמיתי בפיילוט כדי לשפר את בריאות הציבור. אי יישום הפיילוט עד היום משמעותו אחת: ממשלת ישראל לא עומדת בהחלטות שהיא מקבלת ולא מצליחה לעמוד בהתחייבויות שלה לציבור.

מה עושים כדי שיתוקן? (מעש"י): יש לבדוק האם הנושא נמצא באחריות משרד המים החדש או נשאר בתחום משרד הבריאות. כך או כך, הממשלה צריכה לגשר על הפער מול רשות המים ולקדם את הפיילוט באופן מיידי. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בפיילוט במעגן מיכאל ובפיילוט הממשלתי להוספת מגנזיום למי השתייה. נפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לקדם את הפעלת הפיילוט הממשלתי בהקדם.
***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתוב לעיתונאית מאיה קרול

דו"ח ממשלתי קובע: אפשר להילחם בקורונה בלי לפגוע בפרטיות

הרשות להגנת הפרטיות טוענת שניתן לצמצם את פגיעה פוטנציאלית בפרטיות שלנו, במעבר לשימוש ב-Bluetooth במקום טכנולוגיית זיהוי מיקום. משרד הבריאות עובד על זה – אך לטענתו תקציב של מיליונים בודדים מעכב את ההטמעה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

דו"ח חדש של הרשות להגנת הפרטיות קובע כי ישנה חלופה יעילה יותר ל"כלי" של השב"כ במעקב אחרי האזרחים לצורך זיהוי מדביקים פוטנציאליים. לפי הדו"ח ניתן להשתמש בטכנולוגיית Bluetooth, היעילה יותר מטכנולוגיית זיהוי מיקום באיתור הדבקות. כמו כן, החלופה מצמצמת סיכון עתידי לפגיעה בפרטיות האזרחים.

הצלבת נתונים עם זיהוי מיקום יכולה לגלות עלינו כמעט הכול

הדו"ח פורסם לקראת דיון בוועדת החוץ והביטחון שהתקיים בשבוע שעבר, על המשך מעקב השב"כ לזיהוי נדבקים פוטנציאליים. במשרד הבריאות טענו שהגרסה החדשה של אפליקציית המגן תעשה שימוש בטכנולוגיית Bluetooth, אך תקציב של מיליוני שקלים בודדים מעכב את הטעמתה החלופה.

לדעת איפה אנחנו אוכלים והאם אנחנו מתפללים

איסוף מידע על אזרחים לצורך אזהרת נדבקים פוטנציאליים, מטריד אזרחים רבים החוששים לאובדן פרטיותם. מה המשמעות של חלקי המידע הנאספים עלינו?

עוד באותו נושא:

לפי דו"ח הרשות להגנת הפרטיות, שבדקה את הנושא, "גם כאשר נתוני מיקום נדמים להיות אנונימיים, כלומר אינם מקושרים לאדם מזוהה ונשמרים בנפרד, הרי שהצלבתם עם מידע זמין אחר עלולה לגרום לזיהוי".

איך זה קורה? אחת הדרכים היא הצלבת כתובת ה-IP של המחשב עם חשבון האינטרנט של המשתמש, המגלה מי הוא בעליו והיכן שהה. דוגמה נוספת היא הצלבת צילומי תנועת מכוניות עם מספר רישוי רכב, שיכולה להוביל לזיהוי בעל הרכב.

טכנולוגיית bluetooth יעילה יותר בזיהוי קרבה בין נדבקים (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בנוסף, "הצלבת נתוני מיקום עם מידע המצוי ברשתות חברתיות, מצלמות אבטחה במרחב הציבורי, עסקאות אשראי וכיו"ב, עלולים גם הם לגרום לזיהוי פרטיו של אדם", פירטו בדו"ח.

עוד הוסיפו ש "ניתוח נתוני מיקום יכולים לחשוף מידע כמו כתובות מקום עבודה או מגורים. מחקרים מראים כי מעקב במשך שנה וחצי אחר נתוני מיקום אנונימיים של 6 חצי מיליון איש, מעלה כי לרובם יש שובל ייחודי, המאפשר לזהות 95 אחוז מהם".

זה לא נגמר כאן. נתוני מיקום והצלבתם מגלים מידע פולשני אף יותר, כמו "מצבו הבריאותי והנפשי (אדם המבקר במוסדות רפואיים), אמונותיו (ביקור בבית תפילה, היעדר תנועה ושימוש בימי שבת), דעה פוליטית (ביקור במוסדות מפלגתיים או השתתפות בהפגנות)".

כך גם ניתן לגלות העדפה מינית (ביקור במקומות בילוי ייעודיים לקהילה מסוימת), מצב כלכלי (אזור מגורים, מקום עבודה, מקומות בילוי, עלולים להצביע על מצב כלכלי), קשרים חברתיים או מקצועיים, מצבו האישי של אדם (מקום לינה השונה מכתובת מגורים), מצב תעסוקתי ועוד.

החשש: דליפת נתונים לידיים זרות

החשש עולה כאשר גורם בעל אינטרס זר ישים ידו על הנתונים. "ככל שהזמן חולף, טכנולוגיות המידע משתפרות, ומקורות מידע רבים נעשים פומביים. תהליך זה מגביר את הסיכון של הצלבת המידע הגלוי עם המידע ה"אנונימי" אשר יגרמו לזיהוי הפרטים האישיים", נכתב בדו"ח.

משרד הבריאות קיבל בעבר ביקורת על אבטחת נתונים לקויה (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

אפשרות מדאיגה אחת היא פריצה למאגרי נתונים של גופים כמו משרד הבריאות למשל, וגניבתם. חשוב להדגיש כי עוד ב-2019 התריע מבקר המדינה מפני אבטחה לקויה של הנתונים במשרד הבריאות.

בראיון שקיימנו עם עו"ד יהונתן קלינגר לפני הבחירות, הוא הזהיר מהשלכות של דליפת נתונים. לטענתו באותו ראיון, הרשות להגנת הפרטיות היא גוף חסר שיניים. "יש עליה מכבש לחצים פוליטי", טען.

גם דו"ח מבקר המדינה, אותו אחד שהצביע על הליקויים באבטחת המידע, טען לחוסר מעורבות של הרשות להגנת הפרטיות בקבלת החלטות. טענה שבלטה גם בדיונים בנושא זה. 

הפתרון האופטימלי והרווח: Bluetooth מבוזר

מסקירת הרשות לפרטיות עולה כי אין אף דמוקרטיה שמשתמשת בטכנולוגיה שבה משתמשת ישראל לצורך אכיפת חובת בידוד וסגרים. עוד עולה מהסקירה, כי מדינות דמוקרטיות רבות מפתחות ממש בימים אלה טכנולוגיות אשר מטרתן לאתר קרבה לחולה קורונה באמצעות Bluetooth.

אפליקציית "המגן". גרסה 2.0 מבוססת על bluetooth, אך הטמעתה מתעכבת

נתוני מיקום, כמו GPS, מגלים מידע על תנועה באופן שוטף. בניגוד לכך, נתוני מרחק, כמו אלו שמועברים על ידי Bluetooth, מצביעים רק על מידת המרחק של אנשים זה מזה.

"בהיבט הטכנולוגי, השיטה האחרונה עדיפה על איסוף נתוני GPS, שכן היא מספקת נתונים מדויקים יותר", נכתב בדו"ח של הרשות להגנת הפרטיות. "איתור קרבה, באמצעות נתוני מרחק, מתבסס בד"כ על אותות המועברים ב- Bluetooth בין משתמשים אשר הורידו אפליקציה למכשיר נייד, ונמצאים בקרבה מספקת זה לזו".

כלומר, לפי ניתוח זה השיטה האחרונה עדיפה בהרבה, גם מבחינת דיוק בניסיון לגלות מי אכן נמצא בסכנת הדבקה, וגם בהיבט של שמירה על פרטיות המשתמשים. 

כיצד פועלת טכנולוגיית Bluetooth?

הרעיון שעומד מאחורי השימוש ב-Bluetooth הוא הצפנת המספר על ידי ססמת זיהוי רנדומלית. "כל משתמש באפליקציה הייעודית מקבל מספר רנדומלי אנונימי הנשמר במכשיר הטלפון הנייד שלו", פותחים ומסבירים בדו"ח. "המספר מתחלף בפרקי זמן קבועים ותדירים, מטעמי אבטחת מידע".

כאשר משתמשים נמצאים בקרבה מסוימת, מכשירי הטלפון יוצרים קשר ומחליפים ביניהם את סיסמת הזיהוי הרנדומלית, כך שכל מכשיר נייד שומר את המספר של המשתמש השני.

ניידים מתקשרים זה עם זה ב-bluetooth וכך מגלים קרבה בין נדבקים

"לדוגמה: משתמש א' פוגש את משתמש ב'. הטלפון של משתמש א' שולח לטלפון של משתמש ב' את מספר הזיהוי הרנדומלי-אנונימי של משתמש א' והמספר נשמר בטלפון של משתמש ב' ולהיפך".

על פי סקירת הרשות לפרטיות שימוש בטכנולוגיה זו לצורך זיהוי והתראה לנדבקים פוטנציאליים יעבוד כך: "כאשר משתמש מתגלה כחולה קורונה, משתמשים אחרים אשר באו עימו בקרבה הנדרשת ולמשך הזמן הנדרש ושפרטיהם הוחלפו עם המשתמש, יקבלו הודעה על כך ששהו בקרבת חולה (מבלי לקבל את פרטיו) וכי עליהם להיכנס לבידוד לתקופה המתאימה". כל זה מתוך המידע השמור בטלפון בלבד ולא במערכת מרכזית.

כלומר, מדובר באיסוף מידע הרלוונטי אך ורק לשאלת הקרבה לחולים ומשך השהייה בקרבתו. המידע אינו כולל נתונים על מיקום הנדבק הפוטנציאלי, לא ברגע ההדבקה ולא בנקודות שונות על המפה במהלך כל שעות היום.

"גרירת רגליים"

ועדת המשנה למודיעין, בראשות צבי האוזר (דרך ארץ), התכנסה בשבוע שעבר על מנת לדון אם לאפשר אורכה לממשלה בשימוש בכלי השב"כ לביצוע חקירות אפידימיולוגיות, אך תוך צמצום משמעותי. 

צבי האוזר, יו"ר ועדת חוץ וביטחון (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

בדיון טענה רונה קייזר, ראש אגף מערכות ומחשוב במשרד הבריאות, כי פיתוח גרסה 2.0 של אפליקציית "המגן" אכן תתבסס על שימוש ב-Bluetooth. עד כה הורידו את האפליקציה 1.58 מיליון משתמשים (מתוכם 870 אלף משתמשים פעילים), לעומת יעד של 4 מיליון שהציב לעצמו משרד הבריאות. 

היו"ר האוזר, לחץ ושאל "האם מדובר בפרויקט מתמשך או פתרון ממשי?" קייזר ענתה שבתחילת יוני יעלו עם הגרסה המשדורגת וכי הם נערכים לתוכנית שיווקית. לטענתה "המאמץ השיווקי יעלה בין 3-4 מיליון שקלים". 

האוזר המשיך וטען כי "בהיקף ההוצאות של ההתמודדות עם הקורונה, נשמע לי אבסורד שבגלל ארבע מיליון שקלים מתמהמהים עם זה". ח"כ אלי אבידר מישראל ביתנו הסכים: "4 מיליון שקל לקמפיין ועדיין לא עשו את זה, זו גרירת רגליים".

שינוי גישה: מעכשיו צריך תירוץ טוב לשימוש בשב"כ

"אנחנו מעלים חשש כבד מאוד עם העובדה שצמצמו את היכולת שלנו לבצע חקירות יותר מקיפות", אמרה פרופ' סיגל סדצקי בפתיחת הדיון בוועדת המשנה לשירותים חשאיים בכנסת. סדצקי מביעה תרעומת על כך שהממשלה החליטה לצמצם בתחילת השבוע את האפשרות שלה להשתמש במעקב השב"כ אחרי אזרחים. 

אם בעבר שמו של כל חולה מאומת עבר אוטומטית לשב"כ על מנת לאתר את מסלולו בשבועיים הקודמים ובכך לאתר גם את כל מי שבא איתו במגע, החל מהיום השימוש בכלי יעשה רק כשאין ברירה אחרת.

סיגל סדצקי, משרד הבריאות. הודתה שהעדיפה המשך מעקב השב"כ (צילום: פלאש 90)

לפי החלטת הוועדה, כל בקשה כזו תידרש לאישור ונימוק של מנכ"ל משרד הבריאות תוך תיאום עם השב"כ לפני הפעלתו. הסיבה להיוועצות עם השב"כ היא על מנת לוודא שזו לא תהיה בדיקה לחינם. ההארכה תפוג ב-8 ביוני במידה ולא תוגש עד אז על שולחן הכנסת הצעת החוק הממשלתית בנושא. 

ח"כ גדעון סער (הליכוד) תהה ושאל את סדצקי: "מה נשתנה?". מדוע למרות שמשרד הבריאות מבקש להמשיך במתכונת הקודמת, השימוש בכלי צומצם. סדצקי הודתה שהייתה מעדיפה להמשיך כמו בעבר אך זו ההחלטה שאושרה בממשלה.

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו) שאל: "מדוע למרות שיש 400 אחיות שמיועדות לחקירות אפידמיולוגיות על כ-20 חולים המשרד ממשיך לדרוש חדירה לטלפונים הניידים". 

ח"כ אלי אבידר (ישראל ביתנו). מתח ביקורת על משרד הבריאות בדיון

סדצקי הודתה שאכן מהירות החקירות המסורתיות הוא משביע רצון ועומד על זמן ממוצע של יום ורבע (כולל שבתות), לעומת שעות ספורות בשימוש אלקטרוני. לטענתה ההבדל המשמעותי הוא בדיוק הבדיקה ולא בזמן שלוקח למשרד לבצע את החקירה. 

איילת שקד (ימינה) אמרה: "כל עוד אנחנו מפקחים אני לא רואה סיבה שלא להמשיך בשימוש בכלי שיאפשר להשאיר את המשק פתוח".

"לא אפקטיבי, יפגע בענף ההיי-טק"

בדיון עלו שורה של ארגונים אזרחיים והתנגדו להמשך השימוש ב"כלי" של השב"כ. אנחנו הולכים לכלי אוטומטי שהיום חצי מהבקשות בכלל לא אפקטיביות", טען פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "כרגע אפשר לעצור את השימוש בכלי. היום יותר חשוב לעשות סקרים מדגמיים כדי לזהות מקרים שאנחנו לא מכירים".

קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט. "הכלי של השב"כ לא אפקטיבי"

ד"ר תהילה אלטשולר, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הוסיפה כי "אין אף מדינה דמוקרטית שבחרה להשתמש בשירותים החשאיים שלה במעקב אחר אזרחים. אנחנו פועלים באופן חזיתי כנגד הנחיות האיחוד האירופי, מה שיביא לפגיעה בענף ההייטק בישראל".

"כל האנשים בדיון יודעים שהכלי של השב"כ לא אפקטיבי כשכולם בחוץ", הסכימה פרופ' קרין נהון, יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי. "לדעתי, צריך לבטל את ההארכה ולחכות לחקיקה ראשית, ויש לקיים דיון רציני בנושא החלופות".

השב"כ: "אנחנו דווקא מבקשים לצמצם" 

לקראת סוף הדיון עלו לדיון המקרים בהם יוכלו במשרד הבריאות להפעיל את כלי המעקב: אדם בעל מוגבלות, אדם המסרב לשתף פעולה ו'סעיף סל' של מקרים חריגים שיעשו תוך דיון ותיאום עם השב"כ.

ניצן, סגן היועץ המשפטי של השב"כ עלה לדיון בזום לקראת הסוף ואמר כי הסעיף שמתייחס לחולה המסרב לשתף פעולה אינו מקובל על השב"כ מאחר והוא מרחיב את מנעד המעקב. עוד הוסיף שמבחינתו היה מסיר גם את הסעיף לגבי בעלי מוגבלויות. ניצן ניסה להסיר את האישור האוטומטי שניתן לשני מקרים אלו ולהתייחס רק ל'סעיף הסל' של מקרים חריגים שיהיו חייבים לנמק ולבצע בתיאום איתם. 

עוד הוסיף כי השב"כ מבקש להיות מעורב בקבלת ההחלטות באם להפעיל את הכלי רק כדי שלא יופעל לחינם. כלומר, לוודא שהפעלתו תהיה באמת אפקטיבית לפני שמשתמשים בו. 

לבסוף, לבקשת השב"כ, הוחלט להסיר את שתי ההגדרות הראשוניות: טעמי מוגבלות ומטעמי סרבנות ולהשאיר רק סעיף למקרים חריגים שבו יתבצע נוהל תיאום ואישור שיפורסם. כלומר, השב"כ הפך להיות דווקא הגורם המצמצם.

ההצעה אושרה לבסוף: גדעון סער (ליכוד) וצבי האוזר (דרך ארץ) תמכו, אלי אבידר (ישראל ביתנו) התנגד. איילת שקד נכחה בחלק מהדיון אך לא השתתפה בהצבעה. יאיר לפיד ומשה יעלון נעדרו. יואב קיש ויואב בן צור מונו לסגני שרים ולא יוכלו להיות יותר חברי הוועדה. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

בניגוד לחוק: משרד הבריאות מתעכב בפרסום התרומות למוסדות רפואיים

משרד הבריאות נדרש לפרסם לציבור את כל דוחות התרומות לבתי חולים, להסתדרות הרפואית ולקופות – עד האחד במאי. זה לא קרה. לטענת המשרד: העיכוב נובע ממשבר הקורונה. אך מסתבר שהפרסום מתעכב כל שנה גם כשאין מגיפה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

משרד הבריאות לא פרסם את רשימת התורמים למוסדות הרפואיים ולהסתדרות הרפואית במועד שנקבע על פי חוק. בשנים האחרונות פרסום רשימת התרומות מתעכב שוב ושוב, אך במשרד מסבירים כי העיכוב נגרם בשל מגיפת הקורונה.

החוק מחייב שקיפות

התרומות במערכת הבריאות כפופת לפיקוח. על פי סעיף 40 בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כל גוף שקיבל תרומות מחוייב לדווח על כך לממשלה עד לתאריך האחד במרץ. 

שר הבריאות החדש, יולי אדלשטיין. יגרום למשרדו להגביר שקיפות?

לפי החוק, "גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד האחד במרץ, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת".

על רשימת התרומות לכלול את זהות התורמים, הסכום והשווי, כמו גם ייעוד השימוש בכסף שהתקבל. החוק תקף גם בכיוון השני, התורמים חייבים גם הם בדיווח. לאחר מכן משרד הבריאות מחויב, על פי חוק, לפרסם את הדוחות על התרומות עד האחד במאי, בכל שנה.

עוד כתבות בנושא:

מטרת החוק היא להשקיף ניגודי עניינים ולפקח על הכסף שעובר במערכת מחברות עסקיות למוסדות רפואיים כדי לדאוג שהטיפול שניתן לאזרחים יהיה הראוי ביותר, ולא יקבע לפי מדד הרווחיות שלו למוסד המטפל. 

התירוץ: קורונה

בפניית "שקוף" למשרד הבריאות בשאלה מדוע הפרסום מתעכב על אף שהתאריך מופיע באופן מפורש בחוק, נמסר: "לאחרונה הסבנו את עיקר המאמצים לטיפול במשבר הקורונה. הטיפול בנתוני התרומות נמצא כרגע בעשייה והדו״ח יתפרסם בזמן הקרוב".

הפננו את תשומת לב המשרד כי הפרסום מתעכב כל שנה מאז 2014. כך למשל, הדו"ח לשנת 2018 פורסם בנובמבר (עיכוב של חצי שנה); הדו"ח לשנת 2017 פורסם בספטמבר; דו"ח 2016 פורסם באוקטובר; 2015 ביוני ורק בשנת 2014 פורסם הדו"ח בזמן בפעם האחרונה. הסבנו את תשומת הלב של המשרד לכך וטרם קיבלנו תשובה.

ההסתדרות הרפואית לא מדווחת על תרומות

מאז התחלנו לסקר את ההסתדרות הרפואית (הר"י) אנו בודקים מדי שנה את התרומות שזו מקבלת מחברות התרופות. מצאנו בדוחות כי על אף שהר"י מחויבת בדיווח היא לא עושה זאת – בניגוד לחוק, ולמרות שהיא מקבלת תרומות במיליוני שקלים. 

דיווח על תרומות מסייע במניעת שיקולים זרים בטיפול הרפואי  (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

כך למשל, בשנת 2018 היא קיבלה תרומות בסך של 6.5 מיליון שקל ובשנת 2017 2.8 מיליון שקל. הר"י לא מדווחת מאחר ולטענתה "מדובר בחסויות ולא בתרומות". במשרד הבריאות אומרים לנו: "יש מחלוקת".

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): פרסום תרומות למוסדות רפואיים נועד להגן עלינו מפני מצב שבו נקבל טיפול רווחי למוסד הרפואי – אבל לא בהכרח הטוב ביותר עבורנו. עיכוב הפרסום מונע מאיתנו לברר האם ההסתדרות הרפואית ממשיכה לפעול בניגוד לחוק ולא מדווחת על תרומות – או שהדבר תוקן.

בנוסף, כשגוף ממשלתי לא עומד במה שנדרש ממנו על פי הזמנים שנקבעו על פי חוק, זה עלול לקבע זלזול כללי של הממשלה בחוקים.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): מי שתפקידו לפקח על הנושא היא קודם כל הכנסת. היא יכולה לדרוש תשובות ממשרד הבריאות ולחייב אותו לעמוד בחוקים שקבעה. בנוסף, גם פרסומים בתקשורת, כמו זה, מחייבים את הממשלה לתת דין וחשבון.

ככלל, השקיפות שמחיל כיום משרד הבריאות על תרומות אינה מספקת ונראה שאפילו לא מפוקחת. כדי לשפר את המצב, על משרד הבריאות להקים מערכת בה כל תרומה מדווחת וגם לאכוף את הדיווח. כך קורה בארה"ב למשל: אתר ממשלתי בו תוכלו לדעת בפירוט רב אם הרופא שלכם (לפי שם) קיבל מתנות, החל מפחית קולה ועד תשלום של מיליון דולר לייעוץ. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

חוזרים למבקר המדינה

פרויקט מיוחד: יורדים לשורשים – מפרקים את הדמוקרטיה הישראלית

ועדת חקירה אחרי משבר הקורונה? תשכחו מזה

מחסור במכונות הנשמה, מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק – כל אלו יכולים להצדיק הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אבל הסיכוי שזה יקרה שואף לאפס. למה? נסו לספור כמה ועדות כאלה קמו בכל שנות שלטון נתניהו – ותבינו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

"נתניהו כבר חושב על ועדת חקירה על משבר הקורונה", נכתב בכתבות מגוונות, ופרשנים מדברים על ועדת החקירה שתקום כשהכל יירגע.

בנימין נתניהו. לא מת על ועדות חקירה

אלא שאני רוצה להרגיע אתכם ואתכן. לא לגבי הקורונה, אלא לגבי ועדות החקירה. הסיכוי שתקום אחת – שואף לאפס. וזה לא כי אין צורך בוועדה, אלא בגלל שנתניהו מומחה בפוליטיקה.

14 שנות שלטון – 0 ועדות חקירה

אסביר: עד היום הוקמו 18 ועדות חקירה ממלכתיות בהיסטוריה הישראלית. תמיד בנושאים רציניים – מהטבח בסברה ושתילה ועד הרצת מניות הבנקים. אבל אף אחת מהוועדות לא קמה במהלך הקדנציות של בנימין נתניהו. למעשה, ראינו ועדת חקירה ממלכתית מאז ראשית המדינה מדי 4 שנים בממוצע. אבל 0 ועדות ב-14 שנות שלטונו.

האם עידן ביבי הוא תור הזהב? לא ממש. מבצעים שהסתבכו. תקציבים שהתאיידו. תפוצה אדירה ובלתי-חוקית של נשק במגזר הערבי. הכאוס בדיור. הבלאגן במשטרה. החולות הרעות במערכת המשפט. מנגנון פוליטי שקורץ למושחתים. אלו רק חלק מהמרורים שאכלנו בעשור הזה.

אך ועדות חקירה קמו תמיד מחוץ לקדנציות של נתניהו: לפני ואחרי הקדנציה הראשונה שלו (הייתה אחת ב-1995, והבאה רק בשנת 2000). הוועדה האחרונה שפעלה בישראל (לבדיקת הטיפול במפוני גוש קטיף) הוקמה חודשים בודדים לפני השבעתו של נתניהו ב-2009.

המטרפד הרשמי

אז איך זה שלא קמה ועדת חקירה ממלכתית בכל השנים האלו, אף שבעבר הן בדקו סוגיות כמו חקירת שמועות להטיות משחקי כדורגל (1971) או אסון ורסאי (2001)? כי כל קריאה להקמת ועדה בעידן נתניהו – טורפדה על ידו בנחישות.

ב-2010 למשל טרפד נתניהו ועדת חקירה לאסון הכרמל, בין השאר דרך הקצאת מיליוני שקלים לישיבות ההסדר – מה שגרם לח"כ אורי אריאל לחזור בו מדרישתו – ולהכחדת הרוב להצעה.

ויתר על ועדת חקירה בעקבות אסון הכרמל תמורת תקציבים לישיבות

נתניהו מבין שוועדת חקירה ממלכתית יכולה לטלטל את הכסא עליו הוא יושב – והוא לא רוצה להסתכן. נתניהו אוהב אחריות – עד השלב שהוא אמור לשאת בה. זה שלא קמו ועדות חקירה – לא אומר שלא היה מה לחקור.

אינפוגרפיקה: גילעד ביהרי

לאור כמות האסונות, תיקי החקירות והליקויים בתשתיות בעשור האחרון, נראה שאם לא קמה ועדת חקירה ממלכתית בעשור האחרון, הסיכוי שתקום אחת אחרי הקורונה סביב מערכת הבריאות או כל נושא אחר – קלושה.

אך נראה שבמקום לתעל אנרגיה לתיקון הליקויים, מקדיש אותה נתניהו לביטול ועדות. כולנו נפגעים מכך. ביקורת מטייבת תהליכים לטובת הציבור כולו. ביקורת מונעת בזבוזים עתידיים ומזכירה לכולנו ממי צריך לדרוש דין וחשבון על תקלות.

מערכת ריגול שלחה את אשתי לבידוד – מבלי שיצאה מהבית

הכלי הממוחשב למעקב אחרינו מסר לאשתי שעליה להיכנס מיד לבידוד כי נחשפה לחולה קורונה. אבל בשעת החשיפה שנינו ישבנו על הספה בסלון. משום מה אותי לא שלחו למעצר. שבוע לאחר מכן זה קרה שוב. כל ניסיון לעדכן את משרד הבריאות נכשל. אז אם כבר מרגלים אחרינו, איך דואגים שלפחות יעשו את זה כמו שצריך?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אשתי קיבלה ביום שישי לפני שבוע וחצי הודעה ממערכת ריגול סודית, כי שהתה בקרבת חולה קורונה. באותה שעה גורלית שבה נחשפה כביכול לנגיף – שנינו ישבנו על הספה בסלון. קל לזכור זאת כשאתה יוצא מהבית רק לסופר. לאחר שלא מצאנו באתר משרד הבריאות דרך לערער, ניסינו באותו היום לטלפן למשרד הבריאות כדי לשאול איך ניתן לבטל את ההחלטה השרירותית של המערכת, אך לא היה מענה. לאחר פעמיים בהן זמן ההמתנה עבר את ה-35 דקות החלטנו לוותר. בצער, כאזרחים ממושמעים, קיבלנו בהכנעה את רוע הגזירה. אשתי נשארה כלואה בבית.

מערכת הריגול אפילו שלחה הביתה מישהו שכבר היה בבידוד

ערב לפני שנגמר העוצר, בשישי שעבר, היא קיבלה שוב הודעה על כך ששהתה ליד חולה קורונה. גם הפעם היא הייתה איתי בבית בשעת החשיפה, ושוב היא קיבלה הודעה ואני לא. וכך, באופן שרירותי ובלי סיבה, נכנסה אישתי לשבוע נוסף בבידוד. הפעם התפוצץ לה הוריד באמת: מילא לא לצאת מהבית, אבל לשלוח אותי לבד לסופר לפני החג זה כבר בלתי נסבל.

היא טלפנה שוב למשרד הבריאות, הפעם בהצלחה. במוקד אמרו לה שהם לא יודעים איך המערכת עובדת והיא יכולה להגיש רק דרכם ערעור. לאחר שהבטיחו לה מענה לערעור תוך 24 שעות, התקשרו יום למחרת לבשר שזה יקח שני ימי עסקים. עברו שני ימי עסקים וכמה שיחות בהן נחקרה על מעשיה עד שלבסוף שוחררה ממעצר. מסתבר שהיא לא היחידה. אדם נוסף שאנחנו מכירים נשלח לבידוד בזמן שהיה כבר בבידוד! 

מרגלים אחרינו – אבל שוכחים את עצמם

המדינה לא יכולה להתחבא מאחורי מערכות ממוחשבות. בישראל הקימו מערכת שמרגלת אחרי אזרחים ושולחת בשרירותיות אנשים למעצר בית, ללא הסבר וללא יכולת סבירה לערער. אם מי שמפעיל אותה לא יקבל מידע על הטעויות שביצע, הן ימשיכו וככל הנראה יתרחבו. מי יודע כמה אנשים, למרות שלא שהו בקרבת חולה קורנה, קיבלו הודעה ולכמה מהם קרה המקרה ההפוך – ששהו ולא קיבלו הודעה.

כדי לתקן את המצב, בהודעה שיוצאת מטעם משרד הבריאות חייבים לציין את המיקום בו נחשפנו לחולה הקורונה. זה יעזור לאדם שמקבל את ההודעה לדעת שלא קיבל סתם הודעה. בנוסף, באתר משרד הבריאות חייבים לאפשר יכולת לערער ולהצהיר היכן שהית באותו הזמן עם חקירה מדגמית מעמיקה של המערערים. בשעה שכזו היחידים שיכולים לוודא שזה קורה הם חברי הכנסת שאמורים לפקח על הדרך בה מנהל משרד הבריאות את השימוש במערכת.

ביקשנו ממשרד הבריאות הסבר רשמי על תהליך הערעור ואופן השימוש בו. מהמשרד לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו?): אם כבר יש מערכת שמרגלת עלינו, שתעשה את העבודה שלה כמו שצריך. הטעויות האלה מעלות חשד שמי שבאמת צריך להיסגר בבידוד בכלל לא יודע את זה. מנגד, הפגיעה במי שנשמרו היטב ונשלחים למעצר בית בגלל טעות, גם היא לא מבוטלת. 

מעש"י (מה עושים כדי לתקן?): זה אינטרס של מפעילי מערכת הריגול להתחיל לרגל אחרי עצמם. רק ככה יוכלו לשפר את התוצאות. הם צריכים לשפר את הקשר עם הציבור על ידי ערעורים ומעקב מתמשך אחר הטעויות. כדי לוודא שזה יקרה – צריך ללחוץ על חברי הכנסת לשאול את השאלות המתאימות ולפקח על הריגול המשובש.

*

קרה לכם מקרה דומה? כתבו לכתב שלנו עידן בנימין: [email protected]

לא מוכנים לגלח את הזקן: ועד הכבאים גרר את הנציבות למשפט מיותר

ויכוח על גילוח בסכין או במכונה וטענות ל"סגירת חשבונות": ועד הכבאים הגיע עד לבית המשפט כדי לבטל הנחיות של נציבות הכבאות למשבר הקורונה. לאחר האשמות חמורות על פגיעה בזכויות אדם, בבית המשפט הצדדים הגיעו להסכמות וההנחיות כמעט לא השתנו. אז למה לבזבז את זמנו של השופט? תלוי את מי שואלים. כתבה חמישית בסדרה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

הנחיה חדשה שמחייבות את הכבאים לגלח את זקנם לאור משבר הקורונה, הגיעה אתמול (רביעי) עד לדיון בבית הדין לעבודה בתל אביב. ההנחיה היא חלק מנהלים חדשים שפרסמה נציבות הכבאות במטרה להתמודד עם המשבר, ביניהם גם חובה על הורדת אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. אך ועד הכבאים, שמצוי בסכסוך חריף ומתמשך עם הנציבות, רואה בה סגירת חשבונות ו"ניצול ציני של המגיפה".

לפני כשבועיים פרסמנו על תחילת המחלוקת בנושא ההנחיות, שהגיעה אז למכתב זועם מטעם הוועד. הופתענו לגלות שמה שהצטייר אז כחוסר הסכמה סביר הגיע היום עד לבית המשפט. בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמות והשופט כלל לא התערב בהחלטה – סוף פושר שמעלה את השאלה: האם באמת היה צורך להגיע עד לבית המשפט ועוד בימים כאלה?

הכתבה היא חלק מסדרת כתבות על מערך הכבאות, עוד לפני הקורונה. בעוד שבתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס השורר בתחנות הכיבוי רק כשמתרחש אירוע נורא – ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע את הסכסוך הקשה המתנהל בין נציבות הכבאות לוועד העובדים, שלא נפסק גם בצל המגיפה – ואולי אף מחמיר.

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן

סגירת חשבונות?

זה התחיל עם פרסום ההנחיות החדשות בחודש האחרון, לאחריו החלה מיד לנשב רוח רעה בין הוועד לנציבות: יו"ר ועד העובדים אבי אנקורי שלח מכתב חריף לנציבות הכבאות בו הוא דרש ממנה לבטל את אחת ההנחיות. זה עבד – בנציבות החליטו לבטל את ההנחיה. אך במקום להמשיך את המשא ומתן כדי להגיע לעוד הסכמות, ביום ראשון פנה ועד הכבאים לבית המשפט, כדי להכריח את הנציבות לערוך שינויים.

לטענת הוועד, בנציבות החליטו לנצל את אווירת החירום כדי להכריע בוויכוחים ותיקים. "מקום עבודה אחד החליט לנצל את משבר הקורונה כדי לסגור חשבונות עם עובדיו המאורגנים", נכתב מטעם הוועד בתביעה. "הנציבות חוצה קווים אדומים של זכויות אדם". מאוחר יותר טענו ש"מדובר בניצול ציני של המגיפה, שום הנחיה של הנציבות לתקופת הקורונה לא באמת רלוונטית לוירוס".

כבאים מחטאים שטחים ציבוריים מחשש לוירוס הקורונה

חלק מהנושאים שעלו בכתב התביעה התייחסו להנחיות הכבאות למשבר הקורונה, וחלק מהם אינם קשורים ישירות להנחיות אלא נמצאים בשיח בין הוועד לנציבות כבר תקופה ארוכה. הטענה המרכזית שחזרה בכתב התביעה היא שהנציבות לא התייעצה עם נציגי הוועד טרם קיבלה החלטות אלה.

יורדים לרמת אורך הזיפים

הנושא הראשון שעורר זעם הוא חובה על גילוח הזקן. בכבאות כל הכבאים מחוייבים להתגלח לחלוטין, חוץ מאלו שקיבלו פטור זקן מטעמי דת או מטעמים רפואיים – שיכולים להישאר עם זקן קצוץ. נציין כי הוויכוח בנושא זה בכבאות מתנהל כבר זמן רב והנחיות בנושא שהוציאה הנציבות בתחילת מרץ מסדירות את הנושא לאחר זמן רב שנשאר באפלה. 

ההנחיות שיצאו החמירו את התנאים שהיו נהוגים עד עכשיו בנושא הזקנים – בעלי פטור רפואי יחויבו לגלח את הזקן לחלוטין (בסכין או במכונה) ולחדש את הפטור אחת ל-3 חודשים. בעלי פטור מטעמי דת יגלחו את הזקן לגובה 3 מ"מ ובצורה שמאפשרת למסיכה של הכבאי להיצמד ישירות לעור.

כבאי עם מסיכת פנים. הזקן פוגע ביעילות המסיכה

בכתב התביעה נכתב כי האיסור על גידול זקנים משמעותו חדירה אסורה לאוטונומיה של היחיד ואפליה על רקע אמונה דתית. הוועד דרש כי יוקפאו הליכים משמעתיים נגד מי שלא התגלח, ודרש פיצוי כספי עבור מי שאולץ להתגלח לגובה 0 למרות שבידיו אישור רפואי. בנוסף, הכבאים טענו שחלק מהמפקדים דרשו גילוח בסכין בלבד – החמרה שחורגת מההנחיות, ולטענתם נשלחו כבאים הביתה בעקבותיה. הם דרשו מבית המשפט להבהיר את הנושא.

הצדדים הגיעו להסכמה וההנחיות החדשות שאוסרות על גידול זקן נשארו בתוקף, ללא ההחמרה. למה היה צורך בהתערבות בית משפט? לא ברור. נציין כי ההסתדרות בראשית עו"ד גיל בר טל מגבה החלטה זו.

רוצים להיות מוגנים מ"המגן"

נוסף על הגילוח, הנציבות דרשה שכל כבאי יוריד את אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות לנייד. הדבר ייבדק על ידי המפקדים בכניסה למשמרת ובמידה וכבאי לא התקין את האפליקציה – הוא לא יכנס לתחנת הכיבוי. לטענת ועד הכבאים אכן הוטלו סנקציות כאלה על מספר כבאים שלא הורידו את האפליקציה. בנוסף, דרשו מכל כבאי להוריד גם את האפליקציה "מה בוער", ששולחת התראות לכבאים בנושאים מקצועיים. 

"המגן" מנטרת את מיקום בעל המכשיר ומצליבה את מיקומו עם מיקומים של חולי קורונה כדי להמליץ במידת הצורך לבעלי המכשיר להיכנס לבידוד. בכתב התביעה צוין כי עובדי מדינה אחרים לרבות רופאים ועובדי מד"א לא נדרשו להוריד את האפליקציה. הוועד טען שהנציבות לא יכולה להכריח את הכבאים להוריד אפליקציות לניידים הפרטיים שלהם.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות

גם כאן, בסופו של דבר ההנחיות כמעט לא השתנו: נקבע בדיון הבוקר כי על כלל הכבאים להוריד את שתי האפליקציות. ישנה החרגה בנוגע לאפליקציית "המגן" – בית המשפט אסר על המפקדים להיכנס לנייד של הכבאים, אלא להסתפק בהצהרה שלהם. כלומר, זה למעשה נשאר תלוי בשיקול דעתו של הכבאי.

טענה נוספת בתביעה: שימוש במייל הארגוני

בעבר ועד הכבאים קיבל אפשרות להשתמש במייל הארגוני כדי להפיץ מיילים לכלל העובדים, זכות שניתנה לבעלי תפקידים מעטים בכבאות. הנציבות החליטה להפסיק לתת לוועד להשתמש במייל הארגוני, מפני שהוועד הפיץ דרכו מכתבים שהכפישו את שמו של נציב הכבאות דדי שמחי תחת מייל ממלכתי (עם הסיומת gov.il).

מכתב מכפיש שהופץ בתפוצה רחבה ע"י ועד הכבאים

גם כאן מדובר על עניין שנמצא בוויכוח עוד בימים שלפני הקורונה, אך עלה בכתב התביעה מפני שהוועד מעוניין בימי הקורונה לנהל קשר ישיר עם כלל העובדים. ועד הכבאים פנה לנציבות בנושא זה בשבועות האחרונים – אך לא נמסרה התייחסות לפניות. הנציבות מסרה ל"שקוף" כי דעתם בנושא לא השתנתה. 

בסופו של דבר השופט בתביעה הנוכחית לא דן בעניין המייל הארגוני והמצב נותר על כנו.

אז למה להיגרר למשפט מיותר?

לטענת הנציבות, ועד הכבאים כלל לא ניסה לנהל שיח לגבי הנושאים שעלו בכתב התביעה טרם פנה לבית המשפט. מדוע בחר הוועד לפנות לכלי המשפטי לפני שניסה לשנות את ההנחיות לקורונה, כפי שניסה והצליח יו"ר הוועד במכתב הקודם?

"אין שיח בריא בכבאות בין הארגון להנהלה", טען אחד מאנשי הוועד. "הם לא עומדים במילה שלהם. קודם כל מורידים הנחיות ואז יושבים לדבר עליהן. אנחנו לא סומכים על הנציבות. אפשר להגיע איתם להסכמות רק בבית דין".

אבי אנקורי, יו"ר ועד הכבאים

לעומתם, נציג אחר הסכים כי יכול להיות שהיה צריך לנהוג בדרך פחות לוחמנית, אך חוסר אמון העמוק בין הצדדים לא מאפשר זאת בינתיים. 

בנציבות רואים את הדברים אחרת. לדבריהם, הרצון של הוועד להיות שותפים בהחלטה על הנחיות הקורונה חסרת היגיון, וה"ריצה" לבית המשפט מכבידה על התקדמות הכבאות. "בכל הכבוד, נראה כי המבקשים (הוועד) מבקשים לקחת לעצמם תפקידים לא להם (…) כאשר הם חסרים את הסמכות לקבל החלטות בעניין והם גם לא ישאו בסופו של יום באחריות הכבדה הנגזרת מהחלטות אלה", השיבו בכתב התביעה.

*

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.