פוסטים

משרדי האוצר והאנרגיה מעכבים החלטה גורלית להפחתת השימוש באנרגיות מזהמות

המשרד להגנת הסביבה גיבש הצעה שתעביר את המשק לכלכלה דלת פחמן, כפי שכבר עושות מדינות רבות ברחבי העולם ● 128 מדענים קוראים לממשלה לאמץ את התוכנית, שתוריד את יוקר המחיה והתחלואה מזיהום אוויר ותסייע להזנקת הכלכלה הישראלית ● למרות הצהרות נתניהו, משרדי האנרגיה והאוצר לא מתגייסים למאבק במשבר האקלים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

"אנחנו, מדענים ומדעניות מהאקדמיה הישראלית, מומחים ומומחיות העוסקים במסגרת המחקר וההוראה בהיבטים שונים של משבר האקלים, קוראים לכם ולממשלה בראשותכם לפעול ולאשר ללא דיחוי אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם משבר האקלים ומעבר לכלכלה דלת עד מאופסת פליטות". כך פתחו לא פחות מ-128 מדענים בכירים את מכתבם לרה"מ נתניהו, בהתייחס ל"הצעת המחליטים" שגיבש המשרד להגנת הסביבה, אשר מתווה חזון ויעדים למעבר לכלכלה דלת פחמן ומשגשגת.

לפני כחודש גיבש המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה גילה גמליאל הצעת החלטה שהנקודות המרכזיות שבה הן:

הפחתה בפליטות גזי החממה של ישראל ב-85% (לעומת הרמות שנמדדו ב-2015) ומעבר לייצור של 95% מהחשמל במשק מאנרגיות מתחדשות, עד שנת 2050; הטלת מס פחמן (מס שיושת על כל גורם מזהם בהתאם לכמות הפחמן שהוא פולט, מתוך ההבנה שהנזקים והעלויות של פליטות פחמן לא מתומחרים); העלאת אחוז ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ל-40% עד לשנת 2030, במקום היעד המקורי של משרד האנרגיה – 30% של אנרגיות מתחדשות עד 2030; ולבסוף – סעיף מספר 5 אשר העלה התנגדות רבה מצד משרד האנרגיה והאוצר: להטיל על משרדי הממשלה לבדוק שכל השקעה בתשתיות של יותר מ-100 מיליון שקלים אינה פוגעת בהתקדמות הממשלה לקראת עמידה ביעד הלאומי להפחתת פליטות גזי החממה בשנת 2050.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל. (אתר הכנסת)

חשוב להבין – הצעת ההחלטה שגיבש המשרד להגנת הסביבה היא לא מותרות. יש הסכמה עולמית רחבה שמשבר האקלים הוא האיום הגדול ביותר על האנושות, ושאם עד שנת 2030 האנושות לא תפחית את פליטת גזי החממה שלה – אנו נגיע לנקודת האל חזור במאבק במשבר האקלים.

ההסכמה העולמית לא פסחה גם על ישראל – סקר בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה, שבחן לראשונה את עמדות הציבור בישראל סביב ההתחממות הגלובלית מצא דרישה חוצת מגזרים להצבת הנושא בצמרת סדר העדיפויות, ונכונות להירתם למאבק במשבר האקלים – 75% מהציבור בארץ מאמין שעל ממשלת ישראל להיערך לקראת התחממות גלובלית, ו-72% סבור שהאנושות נמצאת בסכנה בשל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית.

אך למרות הדחיפות, משרד האנרגיה ומשרד האוצר לא ממהרים לקדם את המהלך, והנפגעים העיקריים הם אנחנו – אזרחי ואזרחיות ישראל.

פער בין הצהרות למעשים בשטח 

כזכור, לפני כחודש הכריז ראש הממשלה נתניהו בוועידת האקלים הבינלאומית בבריטניה כי ישראל תפסיק את השימוש בנפט, פחם וגז טבעי עד 2050. אך כפי שאומר לנו יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית": "ההצהרה של נתניהו הינה מצד אחד מרחיקת לכת, אך [מצד שני] היא לא כתובה וכלל בלתי מחייבת, והיא גם לא נוגעת בלב העניין. לב העניין הוא הפחתת פליטות גזי החממה. כשאתה אומר שנייצר 100% מהחשמל שלנו מאנרגיות מתחדשות, אתה מתייחס רק לשוק החשמל המהווה כיום רק כשליש מסך האנרגיה הסופית, ולא לפליטות מתחבורה, אשפה, חקלאות ועוד". 

בנוסף, ישנו פער עצום גם בין ההצהרות המילוליות לבין המעשים של משרד האנרגיה בראשותו של ד"ר יובל שטייניץ. שר האנרגיה לא מפספס שום הזדמנות להתגאות ב"גז הטבעי" כשהוא מתעלם באלגנטיות מהעובדה שגם הוא מזהם (הגז הטבעי הוא דלק פוסילי לכל דבר ועניין, והשימוש בו תורם להחרפת משבר האקלים במובנים מסויימים אף יותר משריפת פחם). שטייניץ טוען שהוא פועל להפסקת השימוש בדלקים מזהמים ולקדם שימוש באנרגיות מתחדשות, למרות שבמקביל הוא מקדם שורה של תוכניות מזהמות

משרד האנרגיה והאוצר מתנגדים לכל הסעיפים המשמעותיים של הצעת המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן. הם מתנגדים ליעד של 40% אנרגיות מתחדשות, מתנגדים להטיל מס פחמן בטענה כי: "מדיניות המיסוי של מדינת ישראל הינה בסמכותו הבלעדית של משרד האוצר", וכאמור מתנגדים לדרישה להטיל על משרדי הממשלה את החובה לוודא כי השקעות גדולות מ-100 מיליון שקלים אינן פוגעות בהתקדמות הממשלה לקראת עמידה ביעד הלאומי להפחתת פליטות גזי החממה.

ביחס לסעיף האחרון טוענים האנרגיה והאוצר כי "קביעה של בחינה מקדמית של כל תכנית ממשלתית להשקעה בתשתית בהתייחס להשפעתה על עמידה ביעדים צפויה לפגוע בתהליך קבלת ההחלטות הקיים במדינה".

למעשה עיקר הטענות של משרד האוצר עוסקות בכך שהמשרד להגנת הסביבה לא שיתף כראוי את משרד האנרגיה בתהליך (במשרד הסביבה טוענים שלא כך הדבר), וכי ההצעה לא נתמכת במספיק עובדות ונתונים (גם את הטענה הזו שולל המשרד של גמליאל). אבל זה בכלל לא העניין – כי בזמן שמשרדי הממשלה מתכתשים ביניהם – כולנו ממשיכות לסבול מההשלכות של הסתמכות על אנרגיות מזהמות.

כלכלה דלת פחמן – איך זה משפיע עליך?

הצעת המשרד להגנת הסביבה היא לא הצעה שמשפיעה רק על קבוצה אחת או שתיים במדינה. ההצעה הזאת רלוונטית וחשובה לכולנו – אזרחים ואזרחיות, תעשיינים ותעשייניות, אנשי ונשות המגזר העסקי, וכן לעולם כולו, אשר מתגייס למאבק במשבר האקלים. למעשה היא עשויה להשפיע על האוויר שאנחנו נושמים, על האקלים העולמי שכולנו חשים את התנודות שלו ביום יום, ועל היכולת של העולם להמשיך להתקיים. 

עוד בנושא:

מכתב המדענים ומכתב הארגונים הסביבתיים מפרט בצורה ברורה מה יהיו ההשלכות אם התכנית לא תיושם. כך למשל, טוענים המומחים והמומחות כי אי יישום ההצעה לכלכלה דלת פחמן תגרום לאובדן כושר התחרותיות של יצואנים ישראליים בשווקים של אירופה וארה"ב, וזאת לאחר שב-2019 פרסם האיחוד האירופי מסמך מדיניות שבו קבע כי יפעיל סנקציות כלפי מדינות שאינן מקבלות את הנורמות הסביבתיות, ובכלל זה איפוס פליטות גזי חממה ותמחור פחמן.

בנוסף, הם כותבים כי סירוב לאמץ את התכנית יפגע גם בכלכלת ישראל שכן "הניסיון הגלובלי מלמד שעל כל משרה שנגרעת מהתעשייה הפוסילית, נפתחות 3-2 משרות בתעשיית האנרגיה המתחדשת". המדענים מוסיפים כי הפסקת הסבסוד הכבד של התעשייה הפוסילית תוריד את יוקר המחיה, שכן ייצור חשמל מאנרגיה סולארית הוא המקור הזול ביותר לייצור חשמל כיום, תוריד את עלויות התחלואה מזיהום אוויר, כך שכולנו נוכל לנשום אוויר נקי יותר, ובכך תתרום להזנקת הכלכלה של ישראל.

המשרד בראשותו שם רגליים למשרד הסביבה. שר האנרגיה יובל שטייניץ (צילום: אתר הכנסת)

המערכת הבנקאית העולמית הפנימה כבר לפני מספר שנים את הסיכונים של התעשייה הפוסילית למשבר האקלים, והחלה בפעולות של הפחתה עד הפסקה כוללת של מימון פרוייקטים פוסיליים. לאחרונה גם המפקח על הבנקים בישראל, יאיר אבידן, קרא לבנקים בישראל להפנים את הסיכון הפיננסים שמשבר האקלים מציב בפנינו. 

לפני כחצי שנה פרסם בנק ישראל ניתוח שערך ממנו עולה כי על מנת לפעול להפחתת פליטת גזי החממה, "הטלת מס על פליטת פחמן (מס פחמן) בישראל תהיה דרך יעילה להשגת המטרה". לכן סביר שנראה בשנים הקרובות מימון הולך ופוחת של התעשייה הפוסילית בארץ, מהלך אליו התעשייה הישראלית צריכה להתכונן. ההצעה למעבר לכלכלה דלת פחמן תסייע לתעשייה הישראלית לעשות את המעבר הזה באופן חלק יותר.

יוני ספיר מוסיף: "ההשלכות של הצעת המחליטים על חיי היום-יום של אזרחי ישראל הן דרמטיות. מעבר להורדת יוקר המחייה בזכות חשמל זול יותר וכן האוויר הנקי שיחסוך חיי אדם ועלויות תחלואה גבוהות, הכסף שלנו לא יממן הקמת והפעלת תחנות כוח גזיות ופולטות מזהמים וגזי חממה, גם לא צינורות גז ונפט, תחנות תדלוק בגז ועוד שלל סובסידיות, שוודאי לא דואגות לאינטרסים של האזרחים. מעבר לכך, גם בפן הביטחוני – בעת לחימה תחנות הכוח הן מטרות. אם נעבור לייצור חשמל סולארי, יהיו לנו עשרות אלפי יצרני חשמל (הכוונה לייצור חשמל סולארי מגגות של בתים, ד.ג), וכך לא ניתן יהיה לשתק את אספקת החשמל הרציפה של האזרחים והביטחון האנרגטי יגבר". 

ספיר מסכם כי מעבר לכל היתרונות, לא פחות חשוב ש"ישראל תתרום את תרומתה למאמץ הגלובלי האדיר להתמודדות עם משבר האקלים. לא יכול להיות שהמדינה שלנו שנתפסת כמעצמה בעולם, לא תתרום את חלקה היחסי בהפחתת פליטות. תאר לך שכל מדינה תגיד שהיא לא מפחיתה כי המדינות האחרות לא מפחיתות, לאן נגיע? זה לא מוסרי. אנחנו צריכים ויכולים להיות אור לגויים, תרתי משמע".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לכתב דרור גורני: [email protected] 

תחפושת או מהפך: האם משרד האנרגיה הצטרף למאבק במשבר האקלים?

שר האנרגיה שטייניץ טוען שהוא פועל להפסקת השימוש בדלקים מזהמים ולקדם שימוש באנרגיות מתחדשות. לכאורה, נראה שהוא שינה כיוון: במקום להילחם בארגונים הסביבתיים, הוא מצהיר על מאבק בזיהום האוויר ואפילו מכיר במשבר האקלים. אבל האם ההצהרות מתיישבות עם מעשיו של המשרד בראשותו? בדקנו 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ניב מאירסון, מגמה ירוקה |

"אני מאמין שעל מדינות האזור לפעול יחד כדי לנצח במאבק זה. עלינו לעשות כל שביכולתנו לשים את העימותים בצד כשאנחנו עומדים כחזית אחידה בהתמודדות עם מצב חירום אקלימי זה". על המשפט הזה לא חתומה הנערה השבדית, גרטה טונברג, שהניעה תנועת מחאה עולמית של בני ובנות נוער, ושבתה את לב אזרחי העולם בנאום דרמטי באו"ם על כישלון מנהיגי העולם בהתמודדות עם משבר האקלים. זה גם לא חלק מדו"ח של הפאנל הבין ממשלתי של האו"ם בנושא שינוי אקלים (IPCC), שקבע כי אם לא לא נפחית משמעותית את פליטת גזי החממה עד שנת 2030, נגיע לנקודת אל חזור במאבק במשבר האקלים.

את המילים הירוקות הללו אמר שר האנרגיה יובל שטייניץ, במהלך נאומו בועידת האקלים במדריד בשנה שעברה. זה אותו שטייניץ שטען רק שנה קודם לכן, ב-2018 כי "איש לא חזה את ההתחממות הגלובלית… מדובר בהפתעה גמורה מבחינה מדעית".

ואם זה לא מספיק, לפני פחות מחודש פרסם המשרד קול קורא בנושא יעדי הפחתת פליטות במשק האנרגיה לשנת 2050, ובו נכתב בדברי הפתיחה: "לאור משבר האקלים והשינויים העולמיים באופיים של משקי אנרגיה, עולה הצורך לגבש מדיניות ארוכת טווח להתמודדות עם השינויים הצפויים".

שר האנרגיה יובל שטייניץ (צילום: אתר הכנסת)

אז מה קורה כאן? האם פעילי סביבה נחושים השתלטו על משרד האנרגיה באישון לילה והחליפו את שטייניץ בכפיל סביבתי? האם יתכן ששר האנרגיה התחיל להכיר במציאות עליה מתריעה הקהילה המדעית כבר זמן רב, ולהבין שמשבר האקלים כבר כאן?

מצד אחד נראה כי בשנתיים האחרונות, בעקבות פעילות ציבורית אינטנסיבית וכן לחצים בינלאומיים משמעותיים, משרד האנרגיה החליט להצטרף סופסוף למגמה העולמית שמכירה בדחיפות משבר האקלים ובצורך לנקוט פעולות דרסטיות בהקדם. המשמעות היא, בראש ובראשונה, כוונה להצטרף למהפכת האנרגיה הגלובלית: מעבר מהיר מכלכלה המבוססת על דלקים פוסיליים (נפט, גז ופחם), לכלכלה של "אפס פליטות" של גזי חממה, שמבוססת על אנרגיות מתחדשות. 

במוצאי שבת אפילו נתניהו הצטרף למגמה, כאשר התחייב לראשונה, במהלך ועידת האקלים הבינלאומית, כי: "ישראל מחויבת לחלוטין למעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת עד לשנת 2050".

אבל מצד שני נראה שהשינוי, בינתיים, בא לידי ביטוי בעיקר ברמת ההצהרות, והרבה פחות ברמת המעשים. יותר מכך, בחלק גדול המעשים אינם מתיישבים עם ההצהרות, ולעיתים אף סותרים אותן באופן מוחלט. 

בסוף אוקטובר פורסמה החלטת הממשלה בנושא קידום אנרגיה מתחדשת במשק החשמל. ההחלטה קובעת יעד לפיו עד שנת 2030 תעבור ישראל לייצור של 30% מהחשמל שלה מאנרגיות מתחדשות. הארגונים הסביבתיים וכן המשרד להגנת הסביבה מתחו ביקורת קשה על ההחלטה, וזאת משלוש סיבות מרכזיות: 

ראשית, המשמעות של העמדת היעד על 30 אחוזים אנרגיה מתחדשת למעשה מקבעת את ישראל ל-70 אחוזים גז ("טבעי"), שגם הוא גז פוסילי ומזהם. שנית, מדובר ביעדים נמוכים מאוד, שמציבים אותנו בתחתית מדינות ה-OECD והעולם בכלל. בנוסף, נמתחה ביקורת קשה על העמימות של ההחלטה והפרצות שהתגלו בה. 

אבל שר האנרגיה יובל שטייניץ, אליו הופנו מרבית האצבעות הביקורתיות, טען דווקא כי מדובר ב-"מהפכה של ממש". גם הודעת הדוברות שפרסם משרד האנרגיה בעקבות החלטת הממשלה, ציירה מציאות מקבילה. נאמר בה בין היתר כי "מדובר ביעד שאפתני שיציב את ישראל כאחת המדינות המובילות במערב בייצור מאנרגיה סולארית". 

האם יתכן שמדינת ישראל היא גם אחת המדינות המובילות במערב בעולם בייצור אנרגיות מתחדשות, כפי שטוען שטייניץ, וגם בתחתית דירוג ה-OECD כפי שטוענים מבקריו? ובכן, תלוי כיצד מציגים את הנתונים, או ליתר דיוק, אילו נתונים בוחרים להבליט, ואילו נתונים משמיטים במכוון. 

בדקנו ארבע הצהרות שונות של משרד האנרגיה בנושא. 

מה ששוכחים להזכיר

"קידום ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת וצמצום השימוש בדלקים פוסיליים הוא יעד לאומי של מדינת ישראל ומהווה חלק ממדיניות העולמית אל עבר משק חשמל דל פחמן". (מתוך הודעת דוברות משרד האנרגיה, בעקבות ההחלטה לקדם אנרגיה מתחדשת במשק החשמל).

זאת היתה יכולה להיות הצהרה משמעותית מאוד, אם היא לא הייתה מרוקנת מתוכן בידי אותו הגוף שחתום עליה בעודו פועל למען ההפך המוחלט מדבריו. אם משרד האנרגיה אכן רואה בצמצום התלות של ישראל בדלקים מזהמים כ"יעד לאומי", לא פחות, אז מדוע הוא מקדם תוכניות שיקבעו את התלות בדלקים כאלו לעוד עשרות שנים? 

בניגוד גמור להצהרה, בימים אלו פועל משרד האנרגיה במרץ להוציא לפועל יותר מעשרים תוכניות חדשות, חלקן תוכניות ענק, להקמת תשתיות דלקים פוסיליים מזהמים. לפי הערכות המשרד להגנת הסביבה, מדובר בהשקעה של מיליארדי שקלים מהקופה הציבורית על תשתיות אשר יקבעו את התלות של ישראל בדלקים לשלושים שנים לפחות. היום יתקיים דיון מהיר בנושא הזה בועדת הכספים, אותו יזמתי בשיתוף עם היו"ריות של השדולה הסביבתית: מיקי חיימוביץ', תמר זנדברג, ומירב מיכאלי.

בין היתר, התוכניות כוללות תחנות גזיות חדשות בהיקפים של אלפי מגה וואטים, ואפילו פרויקט לחיבור צינור גז לאילת, בעלות של 700 מיליון שקלים. הפרויקט יוצא לפועל אף על פי שאין בו כל צורך, שכן לפי נתוני אילת-אילות אנרגיה מתחדשת, כבר כיום מיוצרת באילת אנרגיה סולארית בשעות היום בכמות שהיא פי שלוש מהצריכה הממוצעת בעיר. 

אולי הוא "טבעי" אבל הוא גם מזהם. אסדת הגז לוויתן (צילום: אמיר בן דוד, מעלה היצירה, ויקימדיה)

לא מדובר רק בתוכניות שעושות שימוש בגז, המשאב ה-"נקי" כביכול, אלא גם בתוכניות המבססות עוד יותר את אחיזתו של המשאב ממנו אנשי שטייניץ רוצים כביכול להיפטר: נפט. למרות ההצהרות, בפועל משרד האנרגיה מקדם שורה של תוכניות חדשות להפקה והולכה של תזקיקי נפט לאורכה ולרוחבה של הארץ. אחת מהן היא תת"ל 95: תשתית הולכת נפט מפלצתית שחוצה את הארץ כולה: 744 ק"מ מחיפה ועד אילת, דרך גלילות, אשדוד ויטבתה. 

דוגמא נוספת היא תוכנית להרחבת הייצור של תחנת הכוח רידינג בת"א, אף על פי שבשנת 2016 המדינה קבעה כי היא תיסגר עד 2021. התוכנית כוללת תוספת מיכלים של סולר, שהוכרז כגורם מסרטן בידי ארגון הבריאות העולמי, בנפח של לא פחות מ 20 אלף מ"ק. וזה רק על קצה המזלג. 

עוד בשקוף:

בתחילת נובמבר, במסגרת תפקידי כרכז קשרי ממשל של מגמה ירוקה, נכחתי בדיון שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה ועסק בדוח מבקר המדינה בנושא "קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים". במהלך הדיון הצהיר מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, כי "אנחנו לא פחדנו לקבל החלטה של שר האנרגיה מלפני כמה חודשים להפסיק עם חיפוש של פצלי שמן (סוג של סלעים שניתן להפיק מהם נפט, נ.מ.). אנחנו לא מפחדים לשנות כיוון וגם ללכת נגד המוסכמות שהיו קודם לכן". 

ואכן, בחודש פברואר, התקבלה החלטה משותפת של משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה לפיה לא יוענקו רישיונות חדשים לחיפוש ולהפקה של פצלי שמן. מה שאדירי שכח להזכיר, זה שבאותה הנשימה, משרד האנרגיה הודיע כי שני פרויקטי הענק לחיפוש וכרית פצלי שמן שכבר קיבלו רישיון, במישר רותם ובאורון שבנגב, יצאו לפועל כמתוכנן. זאת, על אף אף הסכנות הסביבתיות בהן מכיר משרד האנרגיה בעצמו, ועל אף התנגדות משרד הבריאות עקב זיהום האוויר החמור והחשש לזיהום מי שתייה. 

מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי

איך מודדים?

"יעד של 30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד 2030 הוא יעד שאפתני". (מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, במהלך דיון שנערך בוועדת הכלכלה בחודש אוקטובר בנושא ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת)

נתחיל מהבחנה פשוטה בין אמת ושקר. בהשוואה בינלאומית, היעד שהציבה ישראל לעצמה – להגיע ל-30 אחוז אנרגיה מתחדשת עד סוף 2030 הוא יעד נמוך. שזה ההיפך משאפתני. מדינות אחרות בעולם, כמו למשל גרמניה, פורטוגל, ברזיל, מרוקו ואפילו מצרים, הציבו לעצמן יעדים משמעותיים בהרבה. 

גם נתניהו, שהתחייב במהלך ועידת האקלים הבינלאומית שישראל תפסיק לעשות שימוש בגז, נפט ופחם עד 2050, ובכך עשה עוד צעד הצהרתי בכיוון הנכון, לא שינה את יעד האמצע שעומד, כביכול, על 30 אחוז ונחשב לנמוך. למה כביכול? 

כי בנוסף, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ייצור חשמל מהווה 32% מסך צריכת האנרגיה בישראל. יעדי הסכם פריז כוללים גם את האנרגיה לתעשייה ולתחבורה, וגם אלה באחריותו של השר שטייניץ. המשמעות היא שלמעשה 30% אנרגיות מתחדשות, מהוות 10% בלבד ממשק האנרגיה כולו, וזה רחוק מלהיות מספיק.

מתוך מצגת של המשרד להגנת הסביבה, שהוצגה במהלך דיון בוועדת הפנים של הכנסת ב-27 ביולי 2020

נקודה משמעותית נוספת היא, שפעמים רבות כשמשרד האנרגיה משווה את עצמו למדינות אחרות בעולם, הוא משתמש בשיטות מדידה שונות, וכך יוצר השוואה אבסורדית שאינה תקפה. 

גלעד יעבץ, מנכ"ל חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט, הסביר זאת במהלך הדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה בתחילת נובמבר: "יש טעות אחת דרמטית, שנאמרה גם בדוח המבקר וגם על ידי מנכ"ל משרד האנרגיה, והיא איך מודדים את היעדים של האנרגיה המתחדשת ביחס לעולם. היעד של מדינות האיחוד האירופי שהוצג פה הוא היעד של ייצור אנרגיות מתחדשות מסך כלל צריכת האנרגיה הסופית של המדינה, לא מתוך כלל ייצור החשמל. ייצור החשמל הוא בערך 50% מסך האנרגיה הנצרכת בכל מדינה. זה כולל גם דלקים בתחבורה, דלקים בתעשייה, חימום ביתי וכולי. לכן היעד של 32% של האיחוד האירופי שהוצג, שהוא האנרגיות המתחדשות מסך הצריכה האנרגטית הסופית, הוא שווה ערך בערך ל-60% של ייצור אנרגיות מתחדשות מסך שוק החשמל שלה. כלומר היעד של ישראל ל-2030 הוא פחות מחצי מהמדינות של האיחוד האירופי".

יו"ר הועדה, ח"כ עופר שלח, אמר שזה נתון דרמטי, וביקש את תגובתו של מנכ״ל משרד האנרגיה אודי אדירי. אדירי טען שאינו מכיר את הנושא. שלח מצידו ביקש ממנו לספק תשובה בשעה שנשארה לדיון. זה לא קרה.

"לא נגענו"

"אני גאה עד מאוד שבתוך שנים ספורות עלינו למקום הראשון בשימוש באנרגיית השמש – בין כל מדינות ה־OECD – ולמקום השני בעולם כולו". (שר האנרגיה יובל שטייניץ, מתוך ראיון ב-"ישראל היום").

דו"ח מבקר המדינה בנושא "קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים" מתאר תמונת מצב עגומה, לפיה בסוף שנת 2019 המדינה לא עמדה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שהיא בעצמה הציבה, ואפילו לא התקרבה לכך. מדובר בפערים של יותר מ-50% בין יעד לביצוע. הדו"ח ממשיך ומפרט שורה של ליקויים, ובראשם בעיה בסיסית: למשרד האנרגיה אין בכלל תוכנית אב למשק האנרגיה. כלומר: אין תוכנית פעולה מסודרת, עובדים מהרגע להרגע. 

"אני מבינה את הלחצים שעוברים עליכם, מי כמוני עברה אותם״. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.

במהלך הדיון בוועדה לביקורת המדינה בראשות עפר שלח, התייחס מנכ"ל משרד האנרגיה, אדירי, לממצאים וסיפר על העשייה הענפה של המשרד בנושא קידום האנרגיות המתחדשות. ואז הוא "הטיל פצצה": גרף שמראה כי מדינת ישראל מדורגת שנייה בעולם ביכולת ייצור חשמל מאנרגיה סולארית, מקום אחד אחרי הונדורס, ואחד מעל גרמניה – מעצמת האנרגיה המתחדשת. הוא המשיך וציין כי "אלה גרפים שלא נגענו בהם, הם לא שלנו, לא אנחנו סיפקנו את הנתונים. אלה גרפים של איגוד האנרגיה העולמי, IEA, שאין מקור יותר אמין ממנו בענייני אנרגיה בעולם".

אכן, מדובר בנתון מתוך דו"ח של של ה-IEA. אך לפני שממהרים לחגוג חשוב להתעכב על המשמעות האמיתית שלו, ולהבין מה עומד מאחורי הבחירה של משרד האנרגיה לעשות דווקא בו שימוש לצד השמטתם של נתונים אחרים, חשובים לא פחות. 

ראשית, אדירי בחר להתעלם מהקריטריון הטבעי ביותר להשוואה – אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת באופן כללי. זה לא באמת משנה באיזה סוג אנרגיה מדובר, שהרי צריך לזכור שבסופו של דבר המטרה היא הפחתת פליטות גזי החממה אשר מחריפים את משבר האקלים. כדור הארץ לא מבדיל אם השתמשת באנרגיה סולארית או אנרגית רוח, אבל הוא בהחלט מרגיש אם בחרת לשרוף נפט או פחם. 

משרד האנרגיה בחר שלא להציג דוחות אחרים של ה-IEA, שסוקרים את כלל האנרגיות המתחדשות. זה לא במקרה: הדוחות האלו מציגים תמונה הרבה פחות מחמיאה. 

לישראל אין נהרות ומפלי מים שניתן להציג עליהם סכרים להפקת אנרגיה, ואין תנאי רוח שמאפשרים הפקת אנרגיה בכמות גדולה – כמו במדינות OECD אחרות. אבל יש לה מה שאין להן – הרבה מאוד שמש. כך למשל, פאנל סולארי בישראל זוכה לכ-120-40 אחוז יותר קרינת שמש שנתית לעומת אותו פאנל שמוצב באקלים הממוזג של מדינות אחרות ב-OECD. ישראל היא גם המדינה עם הכי הרבה שעות שמש ב-OECDלצורך ההמחשה, בישראל יש פי 2 שעות שמש מגרמניה, ולמרות זאת, אחוז האנרגיה הסולרית שהיא מייצרת הוא כמעט זהה. כלומר, הסיבה שישראל נמצאת במקום גבוה בייצור חשמל סולארי לעומת שאר מדינות ה-OECD היא שיש לה הרבה יותר שמש.

מתוך דו"ח של איגוד האנרגיה העולמי, IEA.

אופטימיות סלקטיבית

"בארבע השנים האחרונות צמצם משרד האנרגיה ב 50% את השימוש בפחם, והפחית את זיהום האוויר מייצור חשמל בכ־50%, וזאת עד לגמילת ישראל מדלקים מזהמים באופן מוחלט". (מתוך תגובת משרד האנרגיה לדו"ח של המשרד להגנת הסביבה שהמליץ להפסיק לייצר חשמל מגז טבעי).

בתחילת חודש נובמבר השתתפתי בדיון נוסף, הפעם בוועדה המיוחדת לעניין הקרן לאזרחי ישראל, המוכרת בשם "קרן העושר", העוסקת בתמלוגי המדינה מרווחי הגז. הדיון עסק בהצעה להקדמת מועד הגג להפסקת השימוש בפחם, שנקבע לשנת 2025. 

במהלך הדיון, טען בגאווה מנכ"ל משרד האנרגיה כי "ישראל תהיה הראשונה בעולם בהפחתת הפחם. כשהצגנו את זה בוועידת מדריד זכינו למחיאות כפיים". בשנה שעברה בוועידת מדריד, הצהיר השר שטייניץ כי: "השנה החלטתי לשים סוף לשימוש בפחם בתחנות הכוח שלנו עד שנת 2025. כתוצאה מכך, בשנים 2025-2012 תרד ישראל מ-65% פחם לייצור חשמל, לאפס. יותר מכל מדינה אחרת בעולם". כעת, כאמור, הצטרף גם ראש הממשלה להבטחות

אז כן, חשוב להגיד מילה טובה למשרד האנרגיה על מהלך הגמילה מהפחם: על אף שקשה מאוד להבין מדוע פחם לא, ואילו נפט וגז, שגם הם דלקים מזהמים, דווקא כן, זה בהחלט צעד משמעותי בכיוון הנכון. עם זאת, גם הפעם שטייניץ והמשרד שלו לא מדייקים בנתונים.

אנרג'יקס נאות חובב, מתקן של 37.5 מגה וואט באזור התעשייה נאות-חובב. צילום: Amiromania, ויקימדיה)

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, שעוסק רבות בקשר בין כלכלה, ממשל ומשבר האקלים, חושב שהתמונה קצת יותר מורכבת. במהלך הדיון הוא אמר: "בואו נראה מה עושים בעולם. בריטניה, המדינה שבה הפחם היה חלק מהמסורת, נמצאת היום בכמעט אפס פחם. הם ירדו מ 25% פחם לאחוזים בודדים, כמעט לאפס תוך שנתיים… וזה לא רק הבריטים.. יש באירופה 10 מדינות שיש בהן אפס פחם כבר היום. צרפת סוגרת את הפחם עד 2023."

כמו כן, כיום השימוש בפחם בישראל עומד על כ-30% – גבוה מהממוצע באירופה וב-OECD ופי 10 מבריטניה, שעומדת היום על 3% או פחות. 

ובכל זאת, יש לקוות כי המהלך החשוב של משרד האנרגיה יצליח, ולשם שינוי, הפעם באמת נעמוד ביעדים, ואולי אפילו נזכה לעמדת הובלה. פרופסור פלטיאל וינר שהשתתף בדיון, המחיש את חשיבות הנושא, וציין כי בישראל נפטרים בין 2,000 ל-2,500 אנשים בשנה כתוצאה מזיהום אוויר, וכי לתחנות הפחמיות תפקיד מפתח בכך. 

בהמשך הדיון, אודי התייחס לנושא זיהום האוויר, ואמר: "אנחנו מפחיתים בישראל בין 2015 ל-2025 למעלה מ-90% מזיהום האוויר כתוצאה מהפסקת השימוש בפחם, כתוצאה מהחלפתו בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות ככל האפשר". 

שנה וחצי קודם לכן הביע עמדה דומה גם השר שלו, בראיון לתוכנית הכלכלית בגלי צה"ל לרגל השלמת צינור הגז לירושלים: "הברכה הכי גדולה זה הברכה של איכות הסביבה […] למעשה, גז טבעי – אפס זיהום. הפחם הורג, הגז הטבעי מציל חיים". 

חשוב לציין כי גז "טבעי" אינו אנרגיות מתחדשות. ולמרות ששריפת גז באמת פחות מזהמת משריפת פחם ונפט, היא בהחלט מזהמת.

 

אבל הבעיה המרכזית של השימוש בגז היא אחרת: בתהליכי שאיבת הגז וזיקוקו נפלטות כמויות גדולות של מתאן, כמו גם מספר סוגים של מזהמים מסרטנים. המתאן דולף בכמויות אדירות בכל שלבי הפקת הגז, וביתר שאת בתהליך הולכתו למרחקים. מחקרים הוכיחו בבירור כי פליטות המתאן, שהגיעו לשיא היסטורי לאחרונה, הם בעלות השפעה גדולה פי 86 על ההתחממות הגלובלית מזאת של פחמן דו חמצני, בתקופה של 20 שנים. כלומר, לגז יש ככל הנראה השפעה חריפה יותר על משבר האקלים מאשר לפחם. ובכל זאת, שר האנרגיה בוחר להמשיך להתעלם מהמתאן, ולא להכליל אותו בחישובי המשרד. 

חשוב להגיד שבשנים האחרונות רמת זיהום האוויר בישראל לא יורדת, אלה רק הולכת ועולה. האם משרד האנרגיה משקר? כמו במקרים אחרים, זה לא בדיוק שקר, אלה יותר בחירה סלקטיבית של נתונים. בהסכם פריז, מדינת ישראל, בניגוד לרוב המוחלט של מדינות הOECD, לא התחייבה להפחתת פליטות אבסולוטית, אלא להפחתה ביחס לגודל האוכלוסיה. אך אוכלוסיית ישראל גדלה, ולפי נתוני רשות החשמל גם צריכת החשמל וייצורו צפויים לעלות. ולכן, למרות שכמות הפליטות לנפש קטנה, כפי שאומר שר האנרגיה, כמות הפליטות הכוללת רק הולכת ועולה וזיהום האוויר מחמיר משנה לשנה. 

בגרף של המשרד להגנת הסביבה המבוסס על נתונים של הOECD, ניתן לראות את מגמת העלייה בפליטות גזי החממה בישראל, לעומת מגמת הירידה במדינות OECD נבחרות.

מתוך מצגת של המשרד להגנת הסביבה, שהוצגה במהלך דיון בוועדת הפנים של הכנסת ב-27 ביולי 2020

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך)?

בעת משבר כלכלי חמור ובהיעדר תקציב מדינה, חשוב לדעת לאן הולך הכסף שלנו. בתקופה כזאת, משרד האנרגיה מוצא לנכון לקדם תוכניות מזהמות בהשקעה של מליארדים מכספי הציבור, אף על פי שהן מסכנות לא רק את הסביבה ואת הבריאות שלנו, אלה גם את עתידנו ועתיד ילדינו, אשר יצטרכו לחיות את ההשלכות ההרסניות של משבר האקלים. 

המדיניות של משרד האנרגיה באה בניגוד גמור למגמה העולמית, המשלבת בתוכניות ליציאה ממשבר הקורונה השקעה באנרגיות מתחדשות, שהן לא רק נקיות וירוקות יותר, אלה גם זולות יותר, ובהרבה. 

הדבר הכי מקומם הוא שזה קורה תחת מעטה של הצהרות יפות ונכונות המקושטות בשלל נתונים מחמיאים שמייפות את המציאות בזמן שהמעשים בשטח מייצגים בדיוק את ההפך. כאזרחים במדינה, מגיע לנו שמשרדי הממשלה יספרו לנו את האמת, ויפעלו בצורה שתואמת את האמירות שלהם.

מעש"י (מה עושים כדי שיתוקן)?

עם כל הביקורת על משרד האנרגיה והשר שטייניץ, חשוב להגיד שהם כן התחילו לצעוד בכיוון הנכון: הן השינוי בשיח וההכרה בדחיפות משבר האקלים, גם אם באיחור רב, והן הצעד המבורך עליו הכריזו: הפסקת השימוש בפחם עד 2025.

כל זה לא היה קורה, ללא לחץ משמעותי מצד ארגוני הסביבה, אנשי אקדמיה ופעילים ופעילות שאכפת להם מהעתיד של כולנו. אבל זה לא מספיק. כדי שמשרד האנרגיה יעשה שינוי כיוון אמיתי, יבטל את התוכניות המזהמות ויסיט את ההשקעה מדלקים פוסיליים לאנרגיות מתחדשות, חייבים לחץ ציבורי מסיבי, שהוא הרבה מעבר למעגל המצומצם של פעילי הסביבה, של כל מי שעתיד האנושות על הכדור הזה חשוב להם. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

על שטייניץ לרסן את שברון, או להתפטר

לחברת שברון שיא אנטי סביבתי עולמי. יש לה רקורד של בריונות כלפי ממשלות, נטיה שלא לכבד חוקים מקומיים ולא לשלם מיסים. שר האנרגיה העביר לה החזקה במאגרי הגז תמר ולוויתן – בלי בדיקת נאותות מספקת, בלי מגבלות ובלי להבטיח שהאינטרס שלנו האזרחים נשמר. "צלול" ו"שומרי הבית" קוראים לשטייניץ לשנות כיוון או לפנות את הכיסא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה יעקבס, יוסף אברמוביץ' ויוני ספיר |

הסיפור על תאגיד שברון, קרן העושר ומאות המיליארדים שלא הרווחנו ממתווה הגז

רה"מ הבטיח שכניסתה של ענקית האנרגיה "שברון" לישראל תביא "מאות מיליארדים של שקלים, אליכם אזרחי ישראל" ● אבל עד כה לא נכנס אפילו שקל ל"קרן העושר" מעסקאות הגז גורמים מתוך הממשלה צופים שההכנסות יהיו נמוכות ב-50 עד 70 אחוז מההערכות המוקדמות וכבר בשבוע הראשון לכניסתה לישראל החליטה "שברון" שאנחנו נשלם ביוקר אז נתניהו, איפה הכסף?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

"היום חוללנו מהפכה אדירה באספקת אנרגיה למדינת ישראל", התגאה ראש הממשלה נתניהו בתחילת החודש, עם כניסתה של ענקית האנרגיה הבינלאומית שברון לישראל. נתניהו הבטיח בהתרגשות כי "זה יביא מיליארדים, עשרות מיליארדים ואולי מאות מיליארדים של שקלים, לכם אזרחי ישראל, לבריאות, לרווחה, לכלכלה, לחינוך לכל תחום". נתניהו הזכיר כי ביחד עם שר האנרגיה שטייניץ הם נאלצו "להיאבק בכל הכוחות הפופוליסטיים שאמרו לנו להשאיר את הגז מתחת לקרקעית הים. אנחנו התעקשנו, הגז הזה יצא". ולסיום התחייב: "נמשיך לעשות את הדבר הנכון ולא את הדבר הפופוליסטי".

זו לא הפעם הראשונה שבה נתניהו מכריז כי הודות להתעקשות שלו להוציא את הגז מהמים "מאות מיליארדים מגיעים לקשישים, לנכים, למערכת החינוך והבריאות שלנו". למעשה כבר משנת 2013 נתניהו מבטיח לאזרחי ישראל רווחים של מאות מיליארדים ממאגרי הגז. אין ספק שמדובר בהבטחות משמחות – רק חבל שהן לא נכונות.

אף לא שקל אחד הושקע באופן ספציפי במטרות חברתיות וחינוכיות מהכנסות שהגיעו ממאגרי הגז. ואם אתם בונים על הכנסות עתידיות – כדאי לכם לא לעצור את נשימתכם עד שהן יגיעו.

אסדת הגז לוויתן לא הרחק מן החוף. כעת בבעלות שברון שרכשה את נובל אנרג׳י (צילום: אמיר בן דוד, מעלה היצירה, ויקימדיה)

דווקא כעת, כשברור עד כמה המיליארדים שהובטחו לנו היו יכולים לסייע בהתמודדות עם משבר הקורונה, מסתבר כי ההערכות וההבטחות שפיזרו נתניהו ושותפיו הפוליטיים היו מנופחות ורחוקות מאוד מהמציאות.

"קרן העושר" עדיין לא הוקמה

הכסף שהמדינה הייתה אמורה להרוויח ממכירת הגז הטבעי היה אמור להיכנס ל"קרן העושר". מדובר בקרן מיוחדת שתוכננה לקום במטרה לנתב את המיליארדים שהובטח שנרוויח ממאגרי הגז למטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות", כפי שנכתב בחוק להקמתה. היא היתה אמורה להתחיל לפעול כבר בשנת 2017, אבל, כפי שפורסם כבר לפני למעלה משנה – קרן העושר כלל לא הוקמה

מה מנע את הקמתה? על פי החוק, על מנת שהקרן תחל לפעול צריך להצטבר בה סכום של מיליארד שקלים הכנסות ממאגרי הגז. אבל למרות ההערכות המוקדמות – זה עדיין לא קרה. בשנת 2013 צפה בנק ישראל כי בין השנים 2018-2022 יכנס לקרן סכום של כ-3.9 מיליארד דולר מרווחי הגז. אך מסתבר שעד כה אספה הקרן חצי מיליארד שקל בלבד. לפי התחזיות הנוכחיות של בנק ישראל, הקרן תחל לפעול בסוף שנת 2021, המועד בו צפוי להצטבר בקרן כמיליארד שקל – הדרושים לצורך הפעלתה. מדובר באיחור של כמעט 4 שנים לעומת התוכנית המקורית לתחילת פעילות הקרן. 

"אופטימיות יתר"

בדיון שהתקיים ביוני האחרון ב"וועדה המיוחדת לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט בכנסת", הלא היא "קרן העושר", טענו שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, כי "הסכומים הגדולים יגיעו ב–2023 והלאה". הם גם הוסיפו כי: "קיבלנו כבר מיליארדים ונקבל בסוף עשרות ומאות מיליארדים כתוצאה מהגז". אבל מדובר באופטימיות שנשענת על בסיס עובדתי רעוע מאוד. 

ראש הממשלה נתניהו. הבטיח רווחי עתק ממתווה הגז. ועכשיו הוא מבטיח שוב. מתי הוא יקיים? (צילום: דוברות הכנסת)

ביוני האחרון הגיש ארגון "לובי 99" לחברי ועדת קרן העושר נייר עמדה שעסק בהכנסות העתידיות הצפויות למדינה מרווחי הגז. הם הגיעו למסקנה כי ״הכנסות המדינה ממיסוי הגז נמוכות משמעותית מהתחזיות וצפויות להיוותר נמוכות עד סוף העשור״. 

מחברי נייר העמדה ניתחו את התחזית של חברות הגז בנוגע לרווחים העתידיים. חברות הגז חוזות שעד שנת 2030 סך התשלומים ל"קרן העושר" יעמדו על כ–7.1 מיליארד דולר. מדובר בסכומים יפים ללא ספק, אך "לובי 99" טוען שהתחזיות של חברות הגז לוקות ב"אופטימיות יתר. הכנסות חברות הגז צפויות להיפגע משמעותית בעשור הקרוב. זאת לאור הגידול הצפוי בתחרות (עם הכניסה של מאגר לוויתן; והכניסה המתוכננת של מאגר כריש-תנין ב-2021); קריסת מחירי האנרגיה בעולם; והסיכון הגבוה בעסקאות יצוא הגז לירדן ומצרים. המשמעות היא כמובן גם ירידה צפויה בהכנסותיה של "קרן העושר". ב"לובי "99 מעריכים כי "קרן רווחי הגז צפויה לגבות כ-2.4 מיליארד דולר בלבד בעשור הקרוב".

עוד בשקוף:

"לובי 99" הם לא היחידים שמטילים ספק בתחזיות האופטימיות של חברות הגז ומשרד האנרגיה, הביקורת מגיעה גם מגורמים ממשלתיים. בפברואר האחרון פרסם גיא רולניק בדה-מרקר מפי מקור מקצועי בממשלה כי "האומדנים המעודכנים בממשלה להכנסות מכל סוגי המסים וההיטלים ממאגרי הגז צפויים להיות נמוכים בכ-50% מהאומדנים הנמוכים ביותר שפורסמו עד כה, ונמוכים בכ-70% מרוב התחזיות ששווקו לעיתונות הכלכלית בשנים האחרונות״.

המשמעות: בעשור הקרוב ייכנסו ל"קרן העושר" רווחים של כעשרה מיליארד שקלים בלבד. בחישוב מהיר – מיליארד שקלים בשנה. סכום זה מהווה אחוז מתקציב הבריאות והחינוך בכל שנה (כ-100 מיליארד שקלים ביחד), כך שההבטחות להשקיע "עשרות ומאות מיליארדים בחינוך ובריאות" נראות קצת מנותקות מהמציאות.

בית זיקוק נפט של שברון בלוס אנג׳לס (צילום: פדרו סקלי, פליקר)

98 אחוז מתחזיות חברות הגז – שגויות

רשות המיסים, שתפקידה לגבות את הכסף מחברות הגז ולהעביר אותו ל"קרן העושר", פרסמה לפני כחודש את התחזית העדכנית שלה להכנסות המדינה ממאגרי הגז. על פי התחזית, הרווחים יעמדו על 200 מיליארד שקלים במצטבר עד לשנת 2064. זה נשמע הרבה, אבל בחשבון פשוט, בפריסה של 44 שנים מדובר בכ-4.5 מיליארד שקל בשנה. לא עשרות ולא מאות מליארדים, ואת הנתון הזה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה שטייניץ לא ששים לספר לנו.

אבל כשניגשים לבדוק על בסיס מה החליטה רשות המיסים שהכנסות המדינה ל"קרן העושר" יעמדו על 200 מיליארד שקלים, מגלים שהיא מבססת את התחזית שלה על המידע שחברות הגז מעבירות לה. נסביר: בכל שנה, חברות הגז מעבירות לרשות המיסים את התחזית שלהן לגבי שורת הרווחים הצפויה להן ממכירות הגז. מתוך מידע זה רשות המיסים חוזה את הרווחים של המדינה. 

מה הבעיה?
ארגון "לובי 99" ניתח את הדוחות והתחזיות של חברות הגז בין השנים 2013 ל-2018, וגילה כי 48 מתוך 49 התחזיות האחרונות של חברות הגז – היו תחזיות שגויות. כלומר: 98 אחוז מהתחזיות היו שגויות, ורק 2 אחוז היו נכונות.

כך, שנה אחר שנה, מבססת רשות המיסים גם את ההערכות שלה שלה על בסיס מידע שהוכח שוב ושוב שהוא לא נכון, אבל משום מה, היא מקבלת אותו כתורה מסיני מחברות הגז, בלי להטיל ספק. קשה למצוא דוגמה מושלמת מזאת לעצימת עיניים.

ברשות המיסים מסבירים, בתגובה לפנייתנו, כי ״תאגידי הנפט והגז מתכננים את השקעותיהם ואת הוצאותיהם העתידיות והם אלו שמכירים למעשה יותר מכל גוף אחר את הפעולות העתידיות שהם מתכננים ואת תוצאותיהן הכספיות״. עוד טוענים שם כי ״לרשות המסים יש מודל תחזית להכנסות המדינה מהיטלים החלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. תחזית זו מסתייעת בסעיפים מסוימים גם בתחזיות התאגידים המפורסמות לציבור אשר עוברות בקרה על ידי אנשי מקצוע טרם פרסומם״. (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

שברון סוגרת את אספקת הגז לחברת החשמל

בתחילת אוקטובר השלימה ענקית האנרגיה העולמית "שברון" את עסקת הרכישה של נובל אנרג׳י. עם ההודעה על השלמת העסקה הפכה שברון להיות השותפה הרשמית במאגרים תמר (25%) ולווייתן (40%). בשני המאגרים שברון צפויה לשמש גם כקבלן הקידוח ומפעילת האסדה.

השותפות במאגר הגז "תמר" (מלבד דלק ונובל אנרג'י) הודיעו כי חתמו עם חברת החשמל על אספקת גז במחיר של עד 4 דולרים ליחידת חום – המחיר הנמוך בישראל. אך לחברת שברון, שנובל אנרג'י נמצאת כעת בבעלותה, הסיכום הזה לא התאים.

כבר בשבוע הראשון שלה בישראל היא הודיעה לחברת החשמל כי אם לא תשלם את המחיר ששברון דורשת – היא תסגור לה את אספקת הגז. במכתב ששיגרה שברון לחברת החשמל, היא הודיעה כי היא תספק לחברת החשמל את הגז רק לפי מחיר של 6.3 דולרים ליחידת חום.

להתנהלות הזאת קראה חברת החשמל: "הפרה חריגה וקיצונית של חוק התחרות על ידי נובל אנרג'י, העולות כדי עבירה פלילית".

יובל שטייניץ שר האנרגיה (צילום: שלומי אמסלם, ויקימדיה)

העלויות האלו בסוף יתגלגו אלינו האזרחים, שישלמו מחיר גבוה יותר על חשמל. זו אותה חברת שברון שרה"מ נתניהו בירך בגאווה על כניסתה לישראל, והבטיח כי תביא "מאות המיליארדים" לאזרחים.

נתניהו קיבל החלטות נכונות, אבל לטובת "חברת האנרגיה האנושית"

כשבוע לאחר כניסתה הרשמית של שברון לישראל אמר רה"מ נתניהו במהלך נאום בכנסת: "כשאבק התעמולה ישקע כפי שהוא קורה כל פעם אחרי ויכוח כזה על הגז, יתברר שדווקא בזמנים הקשים הללו – קיבלנו את ההחלטות הנכונות. הן בכלכלה, והן באנרגיה…".

ייתכן שרה"מ נתניהו אכן צודק – הממשלה באמת קיבלה החלטות נכונות, פשוט לא בשבילנו. הממשלה קיבלה החלטות נכונות עבור שברון, שאכן תוציא מיליארדים ממאגרי הגז שלנו – אבל אנחנו נרוויח מהם הרבה פחות. 

עד כה גם המספרים מראים שזה המצב: אזרחי ישראל משלמים מחיר מהגבוהים מבין המדינות המייצרות גז, וגם יותר מאשר מדינות רבות שתלויות בייבוא גז, כך לפי דו"ח של איגוד הגז הבינלאומי. גם יו"ר רשות החשמל יפתח רון טל יצא במתקפה נגד ההתנהלות של שברון ושל חברת דלק של תנובה וטעם בראיון בגלובס כי: "ההסכם הזה הפך עם השנים להיות הסכם יקר, לא רק בקנה מידה ישראלי – הוא בין היקרים בעולם. אנחנו משלמים היום מעל 6.3 דולר ליחידת חום, כשהממוצע העולמי כיום הוא סביב 4 דולר". 

כמה ימים אחרי העימות החזיתי בין שברון לחברת החשמל, פרסמה שברון, עוד מודעה כחלק מהקמפיין שליווה את כניסתה לישראל, בה היא מגדירה את עצמה כחברה ש"'שמה את טובתם של האזרחים בראש", ומכנה את עצמה "חברת האנרגיה האנושית". אנחנו נקווה שהכניסה הסוערת שלה לישראל היא לא סימן מבשר רע לבאות. 

חברת אנרגיה אנושית. המודעה שפרסמה ״שברון״ בדה מרקר (צילום מסך)

איך זה משפיע עליך (אזמ״ע)?

כאשר מקבלי ההחלטות ומשרדי הממשלה משתפים פעולה עם ההערכות מנופחות להכנסות ממאגרי הגז, ולא נוקטים פעולה נגד תאגיד זר שמנסה להכריח אותנו לקנות ממנו ביוקר – העלות מתגלגלת אלינו הצרכנים. במקרה הזה, החשמל שלנו עולה לנו יותר. הבעיה היא לא רק חברת שברון, אלא הרגולטורים ומקבלי ההחלטות במדינה שלנו, שמאפשרים לה להתנהל בצורה הזאת, בלי לנקוט כלפיה בסנקציות.

גם אם פוטנציאל הרווח ממאגרי הגז ככל הנראה נמוך מההערכות, במצב הנוכחי, הרווחים הגדולים מהמשאב הטבעי שבבעלותנו הולכים לחשבון הבנק של הטייקונים בעלי חברות הגז. וכך, הכסף שהיה יכול להגיע לחינוך ולבריאות של אזרחי ישראל, ולעזור בהתמודדות עם משבר הקורונה – יגיע לחברות הגז ולא לאזרחים.

תגובות

חברת שברון המחזיקה גם בנובל אנרג׳י:

"שברון המשיכה לספק גז לחברת חשמל בהתאם להסכמים מסחריים תקפים וקיימים. חברת שברון שמחה להיות שותפה למדינת ישראל כדי לתמוך באסטרטגיה שלה לפיתוח משאבי הטבע שלה לטובת המדינה. אנחנו נמצאים בתחילת דרכנו בישראל. תוך כדי בניית מערכות היחסים שלנו עם בעלי העניין בארץ, אנחנו בטוחים שהם יווכחו, ששברון מחויבת לבניית אמון ומערכות יחסים הדדיות ומועילות. אנחנו מצפים לבניית מערכות היחסים הללו בימים ובשבועות הקרובים.

"שברון מאמינה בקדושת חוזים, תכבד את ההתחייבויות המסחריות שלה, ותפעל לפי כל דין במדינת ישראל כפי שאנחנו פועלים בכל מקום בו יש לנו נוכחות. עם יותר מ-141 שנות פעילות, אנחנו מכירים בערכה של שותפות. אנחנו יוצרים מערכות יחסים הדדיות ומועילות ארוכות טווח ובכוונתנו לעשות כך בישראל".

תגובתה המלאה של רשות המיסים: 

״דוחות המס שתאגידי הנפט והגז מגישים לרשות המסים הם לגבי התוצאות הכספיות של שנים קודמות ואין בהם תחזית לשנים הבאות.

״תאגידי הנפט והגז מתכננים את השקעותיהם ואת הוצאותיהם העתידיות והם אלו שמכירים למעשה יותר מכל גוף אחר את הפעולות העתידיות שהם מתכננים ואת תוצאותיהן הכספיות. תחזיות אלו מפורסמות לציבור ע"י תאגידי הנפט והגז הנסחרים בבורסה לני"ע בת"א. לרשות המסים יש מודל תחזית להכנסות המדינה מהיטלים החלים לפי חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע. תחזית זו מסתייעת בסעיפים מסוימים גם בתחזיות התאגידים המפורסמות לציבור אשר עוברות בקרה ע"י אנשי מקצוע טרם פרסומם.

״נדגיש כי רשות המסים מעדכנת את תחזית ההכנסות מהיטלים כל אימת שנוסף מידע חדש הרלוונטי לתחזית, לדוגמה תחזית עדכנית של גוף בינלאומי מוסמך באשר למחירי נפט וגז עתידיים, או באשר להיקפי ההוצאות וההשקעות העתידות במיזמי הנפט והגז״.

ממשרד רה"מ לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לכתב דרור גורני [email protected]