פוסטים

מתעדכן: הכלי שמאפשר לכם לדעת כמה תפקידים בכירים במגזר הציבורי אינם מאויישים

עשרות תפקידים, מהבכירים ביותר במגזר הציבורי, לא מאויישים מזה זמן רב. איך אפשר לנהל מדינה בלי מנכ"לים של משרדי ממשלה, בלי בכירים במערכת אכיפת החוק? כלי חדש מבית שקוף מעדכן מידי יום את המינויים החסרים במגזר הציבורי ואת מספר הימים שעברו מאז אויישו המשרות לאחרונה. נסו בעצמכם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מאז ה-1 לדצמבר 2014 לרשות השניה לטלויזיה ורדיו אין מנכ"ל. הגוף שאחראי על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחרי בישראל, בתחנות הארציות והמקומיות, ועל הפיקוח עליהם – פועל יותר משש שנים ללא מנהל. נכון לרגע פרסום הכתבה לראשונה, ישנן עוד שלוש משרות ציבוריות בכירות שלא אוישו במינוי קבע מעל ל-1,500 ימים: ראש מערך ההסברה הלאומי, סמנכ"ל הנכסים במשרד ראש הממשלה, סמנכ"ל למנהל במשרד ראש הממשלה.

מדובר במשרדי ממשלה ללא מנכ"ל, בתפקידים הבכירים ביותר במערכת אכיפת החוק, במי שלעיתים אחראים על המערכות החשובות במדינה. תפקידים שאינם מאויישים או שאוישו על ידי ממלאי מקום "זמניים" נצחיים.

במצב כזה משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הללו מתקשים לפתח תוכניות, לקחת התחייבויות לעתיד ולהקנות תחושת יציבות למערכת. אין מי שעומד וחוצץ בין העובדים לדרג הפוליטי. ממלאי המקום עומדים בקונפליקט של נאמנות כפולה אפשרית: מצד אחד לציבור, לתפקיד ולמוסד בו הם עובדים ומצד שני, אם הם רוצים לשמור על מקום עבודתם הם נדרשים להוכיח את עצמם בפני מי שממנה אותם באופן ישיר. 

הכלי החדש מבית "שקוף" יאפשר לכם ולכן, מעכשיו, לעקוב אחר התפקידים הבכירים במגזר הציבורי במדינה שעדיין לא אוישו. המערכת שלנו מעדכנת מידי יום את רשימת המינוים החסרים, סופרת את מספר הימים בהם התפקיד לא מאויש, ומי השר האחראי על המחדל המתמשך. כך תוכלו ללמוד בכל רגע נתון כמה מינויים חסרים בשירות הציבורי. נסו בעצמכם לשחק עם האפשרויות השונות.

אנחנו מעדכנים את המערכת ואת המידע, בהתאם לפרסומים בתקשורת בנוסף על פניות יזומות שלנו למשרדי הממשלה. אם יש לכם מידע נוסף, תיקונים, עדכונים או תוספות – כתבו לעיתונאי עידן בנימין.

פיתוח: ירון שמש


בתוככי משרד האוצר: השר מסרב לחשוף יומן, ומסתיר פגישות מאנשי המקצוע

מקורות במשרד האוצר: השר ישראל כ"ץ לא חושף את יומנו לאנשי המשרד, מרחיק אותם מישיבות, היחס משפיל והאווירה קשה. ההחלטה על דמי אבטלה התקבלה עם ח״כ אופיר כץ. את מתווה התשלום על ימי בידוד כ"ץ שינה בעקבות פגישות עם ח״כ קרן ברק. אף אחד לא יודע מה היה בפגישה עם נגיד בנק ישראל. אילו עוד פגישות התרחשו ללא תיעוד?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

תומר אביטל |

לראשונה בתולדות משרד האוצר, יומנו של השר אינו חשוף לפקידי המשרד. 

ממידע שהגיע ל"שקוף" עולה כי פקידי משרד האוצר כלל לא מקבלים זימונים לישיבות אצל שר האוצר ישראל כ"ץ – אלא נקראים בטלפון לעתים להצטרף, מעכשיו לעכשיו. לדברי כמה מקורות, אין לאנשי המשרד מושג מתי בדיוק מתקיימות ישיבות, במה הן עוסקות, אילו חומרים להכין ומי עוד מגיע אליהן.

בנוסף, לראשונה בתולדות המשרד ניתנה למאבטח היושב בכניסה ללשכת השר רשימה שמית מצומצמת מאוד של אנשים המורשים להיכנס למסדרון בו יושבים השר וכל יועציו. כתוצאה, עובדי משרד האוצר שאמורים להצטרף לישיבות עם הממונים עליהם, לעיתים קרובות מוצאים עצמם מחוץ לדיון. 

"מתייחס אלינו כאל אויבים". שר האוצר ישראל כ"ץ במסיבת עיתונאים (צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90)

במקרים רבים העובדים לא זוכים לעבור את הדלת למסדרון השר – אף שדנים שם, בלשכות השר ויועציו, בסוגיות שהם אחראיים עליהן מקצועית. לדברי הגורמים ששוחחו עם "שקוף" הם מודרים מפגישות וישיבות גם אם כמות המשתתפים נמוכה ממגבלות הקורונה. "אנחנו מרגישים שהוא מתייחס אלינו כאל אויבים ולא מבינים מה מהות ההשפלה ולמה", אמר אחד העובדים ל"שקוף". "מאז ומתמיד דלתו של כל שר אוצר היתה פתוחה בפני עובדי המשרד. האווירה כאן קשה ואי אפשר לעבוד ככה".

מפגשים ללא תיעוד, ללא הכנה

איך זה נראה בפועל כשאנשי המשרד לא מעורבים בדיונים ובהליכי קבלת ההחלטות? הנה כמה דוגמאות מהעת האחרונה שנודעו ל"שקוף":

  • תוכנית מענק לכל אזרח ומענקים שונים שניתנו למובטלים (ללא תמריצי חזרה לעבודה) נסגרו בין השר כ"ץ לבין יועצו של רה"מ נתניהו, אבי שמחון. אנשי המקצוע לא היו מעורבים, וההשלכות הכלכליות לא נבדקו. אנשי המשרד גילו על היוזמה רק כשמידע עליה התפרסם בטוויטר, והתחילו לנסות ולהבין מה הייתה כוונת המשורר.
  • באופן דומה, ישב השר עם שלל בכירים במערכת הכלכלית, בין היתר עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון – ללא ידיעת הצוות המקצועי במשרד, ומבלי שהוצאו סיכומי פגישות.
  • הסיפור חזר גם עם ח"כ אופיר כץ (ליכוד): שר האוצר נפגש איתו ללא אנשי מקצוע – והחליט על דעת עצמו להעניק דמי "חלף אבטלה" גם לבני 67 ומעלה – וזאת מבלי שנערכה בדיקה מקצועית והצגת חלופות.
  • כ"ץ התעלם מעבודת מטה שהתקיימה לגבי מתווה התשלום על ימי הבידוד: גורמי המקצוע הגיעו להסכמות על חלוקת העלויות בין המדינה, העובדים והמעסיקים. אבל לאחר שהמתווה כבר פורסם, שר האוצר סגר עם ח"כ קרן ברק (ליכוד) על כך שהמדינה תגדיל את שיעור ההשתתפות שלה על חשבון המעסיקים. כ"ץ עשה זאת מבלי לברר את השלכות המהלך מבחינה תקציבית. גם הפעם גורמי מקצוע למדו על השינוי במתווה מהודעות לעיתונות. 
  • כ"ץ מרבה להיפגש עם ראשי רשויות, ובמיוחד עם שי חג'ג', יו"ר מרכז המועצות האזוריות בישראל וחבר ליכוד. עובדי המשרד לא תמיד יודעים מה היה בישיבות האלו. חלקן אכן מתקיימות בנוכחות גורמי המקצוע, אבל אחרות מתקיימות בארבע עיניים, ללא הכנה מוקדמת עם הצוות המקצועי. במקרים אלו – לאנשי המשרד מושג מה סוגר שר האוצר עם אותם ראשי רשויות, לא מעט מהם חברי הליכוד.

פגישות ללא סיכום עם בכירים במערכת הכלכלית. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון (צילום: קובי גדעון, לע"מ)

החלטות מתקבלות ללא עבודת מטה

נדגיש, אין פה שום קשר ל"משילות" – אלא לאופן קבלת ההחלטות הנוגעות לכסף של כולנו, תוך אי-הסתמכות על עבודת מטה מסודרת. שרשרת קבלת ההחלטות והניהול ברורה. השר מתווה מדיניות, היועצים מייעצים ואנשי המשרד מבצעים את עבודת המטה המקצועית ואחראים על ההוצאה לפועל של ההחלטות. אבל כיצד ניתן לקבל החלטות בלי לקבל נתונים או להתייעץ עם אנשי המקצוע, עובדי ציבור שזו מהות תפקידם?

גם שרי אוצר קודמים נפגשו בארבע עיניים, אולם הדבר היה ידוע מראש להנהלת המשרד. הפגישות התקיימו לאחר שהשר התייעץ עם אנשי המקצוע, והתייחס ברצינות לעבודת המטה. שר האוצר הוא שר של כולם, ולא רק של מי שהצביע למפלגתו. 

עוד בשקוף:

לדברי גורמים במשרד, שר האוצר הקודם, משה כחלון מ"כולנו", היה יו"ר מפלגה, ועדיין מיעט לקיים פגישות בנושאים הקשורים לאוצר עם אנשי מפלגתו – ללא הכנה עם אנשי מקצוע. לאחר הפגישות, הנושאים שנידונו הועברו לטיפול גורמי המקצוע, על מנת לבצע עבודת מטה סדורה טרם קבלת החלטה של השר.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): במשרד האוצר מתקבלות בכל יום במשרד החלטות בעלות משמעות כלכלית מרחיקת לכת לכלל המשק. קחו למשל את חלוקת המענק לכל אזרח בימי הקורונה, שעלתה למשלמי המיסים מיליארדי שקלים. היא לא ייצרה שום תועלת למשק ולא עזרה אפילו במעט להוציא את הכלכלה הישראלית מהמשבר בה היא נתונה – וזאת אומרים שורה של כלכלנים בכירים, ולא פקידי האוצר.

שר האוצר פיזר את הכסף שלנו, לכאורה, על מנת להרגיע את הזעם הציבורי – בחוסר יעילות משוועת. לו הייתה נעשית עבודת מטה מסודרת בעניין, אפשר היה לחסוך כספי ציבור, או לכל הפחות לחלקו בצורה שתביא תועלת למשק. ניתן היה להשתמש באותו תקציב שהוקצה למענק, למשל, כדי לחלק את מערכת החינוך לקפסולות, ולוודא שילדי ישראל לא יישארו חודשים ארוכים בבית.

*

מלשכתו של ישראל כ"ץ נמסר בתגובה: "במשרד האוצר מקפידים לפעול על פי ההגבלות שנקבעו על ידי משרד הבריאות ובהם התקהלות של עד עשרה אנשים בתוך חדר ישיבות. 

"נציין כי בדיונים שבהם יש למעלה מעשרה משתתפים – היתר עולים לדיון דרך הזום. כמו כן, נבקש להבהיר כי שר האוצר אינו מתעסק בסידורי הישיבה בדיון שמתקיימים בראשותו וכל טענה אחרת משוללת כל יסוד. בתוך כך, לשכתו של שר האוצר פתוחה בפני כלל עובדי משרד האוצר, ללא קשר לתפקידם או לבכירותם. באשר לטענתך על זימונים לישיבות, נציין כי לא נתייחס לרכילות זולה".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

ההצלחה הכי גדולה בקדנציה של שר האוצר כ"ץ: הטבת מס למשקיעי נדל"ן

תקציב הוא לא העביר, המשק במשבר ומספר המובטלים עולה. אבל בקיץ האחרון שר האוצר זכה להישג: הוא גרם לוועדת הכספים לאשר הטבת מס למשקיעי נדל״ן. איך הוא עשה את זה?בעזרת איום על חברי הוועדה שיבטל הסכמתו לתת סיוע כלכלי למשפחות מרובות ילדים. אנחנו כאן כדי להזכיר את המחטף. סיכום חצי שנתי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חצי שנה אחרי שנכנס לתפקיד, ניתן לומר ששר האוצר ישראל כ"ץ כשל כמעט בכל מעשיו: הוא עדיין לא הצליח להעביר תקציב, למרות שזו המשימה הכי חשובה שיש לשר אוצר; הוא הבטיח שיעביר חקיקה לקיצוץ בשכר הבכירים ונבחרי הציבור וכשל – הכנסת עשתה זאת בלעדיו; מאז נכנס לתפקידו, במאי 2020, התפטרה שורה ארוכה של בכירים במשרדו תוך פיזור האשמות על האופן שבו הוא מנהל את המשרד; בינתיים לכמעט מיליון בני אדם אין עבודה, והמשבר הכלכלי מעמיק. 

מה כן הצליח לעשות כ"ץ בזמן הזה? – לאשר הטבה לבעלי הון: הורדת מס רכישה על דירות להשקעה. 

ששה חודשים לתוך של הקדנציה של כ"ץ במשרד האוצר, אנחנו מסכמים. אנחנו גם לא שוכחים את המחטף שביצע בקיץ האחרון, בעיצומו של משבר הקורונה, ובו התנה מתן סיוע כלכלי ממשלתי למשפחות מרובות ילדים במתן הטבות מס למשקיעים בדירות ששוות מיליוני שקלים.

שר האוצר ישראל כ"ץ (צילום: פלאש 90)

צעד אחרי צעד, כך בוצע המחטף:

מרדימים את השטח

בשנת 2015 העביר שר האוצר דאז משה כחלון חוק זמני שהעלה את מס הרכישה ברכישת דירות להשקעה. כלומר – מי שקונה יותר מדירה אחת ישלם מס גבוה יותר החל מהדירה השניה. החוק היה עתיד לפקוע בסוף 2020. משרד האוצר היה צריך להחליט האם להאריך את החוק לקראת סוף השנה. 

אבל כבר ביולי 2020 מחליט שר האוצר שלא להאריך את החוק, ואפילו לקצר את תוקפו. עכשיו הוא צריך למצוא דרך לעשות את זה, והנה נקלעה ההזדמנות.

ב-15 ביולי 2020 מכריזים רה"מ ושר האוצר על סיוע כלכלי ממשלתי לאזרחים בשל משבר הקורונה: כל אזרח בוגר יקבל 750 שקלים. משפחות יקבלו עוד 500 שקלים לכל ילד – עד שלושה ילדים. שווי ההטבה מוערך בכשישה מיליארד שקלים.

ארבעה ימים אח"כ, ב-19 ביולי 2020, התוכנית מאושרת בממשלה.

חולפים עוד שלושה ימים, וב-22 ביולי 2020 מופצת הצעת החוק.

ב-27 ביולי, חמישה ימים מאוחר יותר, הצעת החוק מונחת לקריאה ראשונה בכנסת, ועוברת עוד באותו היום. 

עד אז, לא נראה כל זכר לעסקה שעומד משרד האוצר להניח על השולחן ביום למחרת – סיוע למשפחות מרובות ילדים תמורת הטבת מס למשקיעי נדל"ן.

חולפת יממה. ב-28 ליולי מגיע החוק לדיון בוועדת הכספים להכנה לקריאה שניה ושלישית. הח״כים מנסים להבין משר האוצר מדוע הוחלט לתת מענק רק לשלושה ילדים ומה אמורות לעשות משפחות ברוכות ילדים. 

"למה עצרתם בילד השלישי? מה, הילד הרביעי לא צריך לאכול, או הילד החמישי?", שואל יו"ר הוועדה גפני. "אנחנו עומדים על כך שמה שמגיע לילד אחד, שניים, שלוש, מגיע לכל ילד אחריו", אומר ח"כ טיבי. "אני יודע שיש מסגרות תקציב ואני לא פופוליסט, אז תיתנו לכל ילד פחות, אבל כל ילד במדינת ישראל צריך לקבל…", דורש ח״כ סמוטריץ׳, וברוח דומה ממשיכים גם שאר הח״כים. 

הדיון נמשך. חברי הוועדה ממשיכים לדרוש החלת המענק על כלל הילדים, ח״כ מיקי זהר מציע מתווה, ושר האוצר לבסוף משתכנע לשחרר את החגורה: גם הילד הרביעי יקבל מענק של 500 שקלים, וכל ילד נוסף יקבל 300 שקלים. 

עוד בשקוף:

האוצר מפתיע

ממשיכים להקריא את החוק בוועדה, הח״כים והיועצים מציעים תיקונים, השר והח״כים מחליפים מחמאות. דיון הרמוני ויעיל. אבל אז מפתיעה יעל לינדברג, מאגף תקציבים במשרד האוצר, ואומרת: 

"אנחנו מציעים לבצע תיקון בחוק מיסוי מקרקעין, כך שיוקדם מועד פקיעת הוראת השעה של מס הרכישה, קרי להחזיר את שיעורי המיסוי של מס הרכישה לשיעורים שהיו בשנת 2015. הסיבה לכך שאנחנו מוצאים דחיפות לבצע את השינוי הזה בתקופה זו, היא מכיוון שאנחנו רואים ירידה בהיקף העסקאות בשוק, במיוחד בתקופת הקורונה. אנחנו כבר לא בתקופה שהייתה אז, כשהעלייה ברמת המחירים הייתה אסטרונומית ובלתי נשלטת. אנחנו בתקופה אחרת ולכן אנחנו חושבים שכרגע זה המועד הנכון". 

"איפה הנוסח? אנחנו לא מכירים את זה בכלל", מגיב יו"ר הוועדה המופתע, משה גפני (יהדות התורה). אנשי האוצר מתעקשים שהנוסח הופץ, וגפני שואל: "איך זה קשור לחוק?". ומצטרף גם סמוטריץ׳' שמעלה תהיות משל עצמו.

כן, אתה. יו״ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני (צילום: דוברות הכנסת)

לרגע הזה חיכה שר האוצר שפוצח במונולוג קצר ומסביר מה הקשר בין שמיטה להר סיני.

אמ;לק: אני לא שאלתי אתכם שאלות, ביקשתם ולכן שיניתי את דעתי בנוגע למענק למשפחות ברוכות ילדים. לכן אתם לא תשאלו שאלות ותאשרו את הטבת המס שאני רוצה לתת לעשירים. ואם לא תסכימו איתי? אני יכול לחזור בי בנוגע להטבות המס. הכל או לא כלום. 

ואלו הדברים: 

"ברשותכם, גם אני לא שאלתי על כל סעיף איך הוא קשור. בסוף הכול קשור כדי לסייע לציבור. תוך כדי הדיון אתם שכנעתם. באתי לכאן בלי שהייתה הידברות קודם גם לגבי הילדים וגם לגבי דברים אחרים כמו חיילים משוחררים. עכשיו שכנעתם לגבי השירות הלאומי והשירות האזרחי ולגבי עוד דברים. אנחנו נמצאים במצב שבאה הממשלה ורוצה להוריד את מס הרכישה. להוריד מס. אנחנו מוותרים על הכנסות כדי להאיץ כרגע תחום מאוד חשוב, שזה תחום הדיור. יש לו  משמעות בבנייה, יש לו משמעות בקנייה ויש לו משמעות בשכר דירה. ברגע שתרד העלות של רכישת דירה שנייה בכל הארץ, באופן טבעי יהיו דירות להשכיר לאותם אלה שאנחנו רוצים לעזור להם עכשיו במענקים, בהלוואות ובתחומים אחרים. 

"מבין החוקים זה התאים גם לחוק הקודם. בסופו של דבר, סוגיית החוק הקודם הושלמה ולכן זה גם מתאים כאן. אם אנחנו מדברים על מעון, על מזון ועל מרפא, זה הבית. אני כשר אוצר לכאורה מוותר על הכנסות ישירות. בצלאל, רק שתדע, שיש הרבה יהודים מהעולם – שאני לא ארגיז את אחמד, אבל זאת האמת – ששוקלים עלייה ורוצים לקנות בתים. הדבר הזה יכול לעודד אותם. גם במגזר הערבי וגם בכל הארץ יש הרבה שרוצים ושוקלים לקנות בתים. אני חייב להניע את הענף הזה".

מאותו הרגע, כולם, קואליציה ואופוזיציה, מתיישרים עם כ"ץ. חוץ מהח״כים של הרשימה המשותפת.

מיקי לוי מ"יש עתיד" אומר לכ"ץ: "אני מברך אותך ומבקש מכולכם לא לעשות בעיות. זה לטובת המשק, זה יניע את גלגלי הבנייה מחדש", סמוטריץ׳ מבהיר: "הטיעון של העלייה קנה אותי", ועודד פורר מוסיף "יש לך תמיכה גם של האופוזיציה". 

הח״כים לא דורשים מכ"ץ להציג נתונים וגם לא להסביר מה הקשר בין הטבת מס לאנשים שיש להם כסף לדירה שניה, שלישית ורביעית ב-16 מיליון שקל, לבין מענקים למשפחות ברוכות ילדים. רק ח"כ עאידה תומא סלימאן קוראת שוב ושוב "מה זה שייך עכשיו לנושאים שלנו? מה זה שייך לחוק?". אבל היא לא מקבלת התייחסות. "תגלו לנו מה העסקה", היא מנסה לעקוץ. אבל ללא הועיל. 

"תגלו לנו מה העסקה". ח"כ עאידה תומא סלימאן

מי שמנסה לבלום את המחטף הוא היועץ המשפטי של ועדת הכספים אייל בן ארי: "הנוסח הזה, שאלנו היום בבוקר מה הקשר שלו לנושא הקורונה, מה הזיקה שלו. אני רוצה לציין בפני אדוני שגם הגופים הרלוונטיים לא יודעים ולא הוזמנו להביע את עמדתם". בן ארי מנסה להתעקש לקבל מכ"ץ לקבל פרטים כי "זה נושא חדש". או אז מבהיר כ"ץ באיום כי אם הטבת המס היא "נושא חדש" שצריך לדון בו בנפרד, אז גם המענקים לילדים רביעי והלאה, ושאר הנושאים בהם עסקו קודם לכן – הם "נושאים חדשים" שיש לדון בהם בנפרד. 

"זה מה שדחוף להכניס בחוק?"

ביום שלמחרת, 29 ביולי, מתכנסת הוועדה שוב להקראת סופית של החוק אחרי תיקונים ולהצבעה לפני קריאה שניה ושלישית. הרכב הנוכחים בחדר מעט שונה. בין היתר, את הדיון מנהל ח"כ ינון אזולאי, ומצטרפת גם ח"כ מרב מיכאלי. 

מנהלי הדיון התכוונו לדלג מעל העניין הפעוט הזה של הטבת מס לרוכשי מספר דירות, ולהחליק את הנושא. אבל מיכאלי מנסה לפתוח את הדיון. "איך אתם מצדיקים את ההורדה של מס רכוש, ועוד ההגדלה של הסכום עד 16 מיליון שקלים?", היא שואלת. "אנחנו באים פה לעשות טוב לאנשים, להוריד להן מהמס", אומר אזולאי על ההטבה למיליונרים. שמסביר שלא יפתח שוב את הדיון כי "מיצינו את העניין".

בסופו של דבר, כל חברי הוועדה מבינים היטב את האיום של כ"ץ, ואף אחד מהם לא רוצה להיתפס כמי שעצר את חלוקת המענקים לכל אזרחי המדינה. לכן כולם, כולל כולם, מצביעים בעד ההצעה לחלוקת מענקים לאזרחים וגם הטבות מס לעשירים. 

"איך הנחה למיליונרים, אדוני שר האוצר, מקדמת את המשק הישראלי?". ח"כ מרב מיכאלי

כמה שעות אחר כך התייצבה מיכאלי על הפודיום במליאת הכנסת, ונשאה דברים נוקבים אותם הפנתה ישירות ליו״ר ועדת הכספים גפני, ולשר האוצר כ"ץ:

"יו"ר הוועדה גפני, לא הבנתי. בחוק שבו אתה דואג למשפחות שיש להן באמת הרבה מאוד ילדות וילדים, ופעמים רבות מצבן הכלכלי הוא כזה שהן זקוקות וזקוקים לסיוע, בחוק הזה דחוף להכניס בלי דיון, בלי הליך ראוי, עזרה דווקא לאנשים שיכולים להרשות לעצמם לקנות דירה שניה ב-16 מיליון ש"ח? זה מה שדחוף להכניס בחוק הזה? הורדת מס רכישה לדירות עד 16 מליון שקל? דירה שניה, ומעלה. זה מה שדחוף? תסביר לי. לא הבנתי. קטונתי". 

"… אני גם לא מבינה, ותעזרו לי להבין, איך זה שכשיש לנו מעל 20 אחוז מובטלות ומובטלות, איך בדיוק הנחה לאנשים שיכולים לקנות דירה שניה שלישית רביעית ב-16 מיליון שקלים – איך זה מניע את המשק? איך זה מקדם את המובטלות והמובטלים? איך זה מקדם את אלה שאין להם כסף, לא רק לקנות דירה אלא לשכור דירה, אלא לסגור את החודש ברמה הכי בסיסית של לחם ומים? איך הנחה למיליונרים, אדוני שר האוצר, מקדמת את המשק הישראלי?" 

זה לא עזר כמובן, החוק עבר. בזכות מיכאלי אמנם זכה המחטף של כ"ץ לכמה כותרות זועמות, אבל ביום למחרת כבר עטפו איתן את הדגים. 

על פי נתוני שירות התעסוקה שפורסמו השבוע שיעור האבטלה בישראל בסוף אוקטובר עמד על 23 אחוז, שהם כ-940 אלף איש. כמעט מיליון בני אדם שרבים מהם זכו למענקים חד פעמיים שאולי עזרו להם להרים את הראש מעל פני המים לשניה, אבל לא קידמו אותנו לשום פתרון מערכתי. 

כמה חודשים אחרי, גם מרב מיכאלי מסכמת: "תראו מופתעות ומופתעים! כמעט חצי שנה אחרי מחטף מס הרכישה שהעביר שר האוצר בחוק מענקי הקורונה, זה לא 'הניע את המשק'. רק קבוצה קטנה שיכולה לקנות דירה שניה ושלישית עד 16 מיליון שקל נהנתה מההטבה השערורייתית הזאת, בעוד מרבית הישראליות והישראלים דוחות שוב ושוב את תשלומי המשכנתא על הדירה היחידה שהצליחו לקנות בשניים – שלושה מיליון".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

משבר אמון: 70 כישלונות הממשלה בניהול משבר הקורונה

תהליכי קבלת החלטות לקויים, מינוים זמניים, מנגנונים שהוחלשו במשך שנים, ניתוק מהשטח, ייצוג חסר, שיקולים פוליטיים, החלטה לא להפעיל מערכים שתפקידם לנהל מצבי חירום בריאותיים ● אי לקיחת אחריות, היעדר שקיפות ומשבר מנהיגות שהוביל לקריסת אמון הציבור בנבחריו ● שמונה חודשים לתוך משבר הקורונה אספנו 70 כישלונות בולטים של הממשלה ● הנה רשימה להתחיל ממנה ביום שבו תוקם ועדת חקירה ● פרויקט מיוחד

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין ועידן בנימין |

שמונה חודשים אחרי שהקורונה פרצה לחיינו בישראל, ויותר מחמישה חודשים מאז שהוקמה ממשלת הליכוד-כחול לבן, יצרנו את רשימת כל הכשלונות של הממשלה שנולדה לצורך התמודדות עם מגפת הקורונה.

הרשימה מורכבת מ-70 כשלונות בשלושה תחומים: ניהול המשבר, פגיעה באמון הציבור ושחיקת המנגונים שאמורים היו להתמודד עם מצבי חירום. את האירועים אספנו ממקורות גלויים, שיחות רקע ותוכניות עבודה להתמודדות עם מגפות. השתדלנו, ככל הניתן, שלא להיות חכמים בדיעבד, ולכן נצמדנו לתהליכי ניהול וקבלת החלטות ולסימנים המעידים על תהליכי עומק כמו התפטרות של בכירים.

מניתוח הרשימה שלפניכם עולה כי 55 מהכשלונות (79%) נוגעים בשחיקת אמון הציבור בממשלה – בצורה ישירה או עקיפה. 31 מהם (44%) נוגעים בניהול וארגון, ו-13 סעיפים (19%) מהכשלונות מתייחסים לשחיקה של מוסדות ומערכים שהיו אמורים לתת מענה בזמן של מגפה. (נציין כי פעמים רבות כישלון אחד נגע ליותר מקטגוריה אחת ולכן נספר פעמיים. זה קרה בעיקר במה שהגדרנו כ"פגיעה באמון").

משבר הקורונה מציג אתגרים ניהוליים וארגוניים רבים. ריכזנו כאן שורה של דוגמאות בולטות לתהליכי קבלת החלטות קלוקלים (בחלוקה לכשלים ארוכי טווח ולמקרים נקודתיים). החלק הזה מתייחס לסוגיות של ייצוג חסר בפורומים השונים, המנעות מקבלת החלטות ממניעים שונים, והחלטות שהתקבלו אבל לא בוצעו בפועל בשל לחצים פוליטיים, בשל קשיים ארגוניים ובירוקרטיים או בשל התנהלות מסורבלת אחרת של משרדי ממשלה.

1. בתוך חודשיים בוטלו חמש ישיבות ממשלה בגלל מאבקי כוח פוליטיים
בשיא המשבר ורגע לפני הסגר, באוגוסט וספטמבר, התבטלו חמש ישיבות ממשלה לאחר שנקבעו, בגלל מאבקי כוח בתוך הממשלה. חלק מהישיבות התבטלו ברגע האחרון ומבלי להודיע על כך לציבור. גם כשכן נערכו לבסוף ישיבות – סדר היום שלהן פורסם ברגע האחרון, או לא פורסם כלל. רבות מהישיבות נקבעו לשעות מאוחרות מדי והתארכו אל תוך הלילה, כך שהחלטות חשובות התקבלו לפנות בוקר, כשחברות וחברי הממשלה לא בשיא כוחם ובעיקר כשהתקשורת והציבור לא יכולים לפקח על הנעשה בישיבות. ההתנהלות הזו ממשיכה גם כיום, יוצרת חוסר וודאות ופוגעת באמון הציבור באופן שבו מתקבלות כרגע החלטות ובסדרי העדיפויות של חברי הממשלה.

2. הממשלה יכולה לקצר את משך הבידוד, אבל לא עושה זאת כדי לחסוך בבדיקות
דיון בכנסת חשף כי למרות שניתן לקצר את תקופת הבידוד ביומיים, משבועיים ל-12 יום, משרדי הממשלה גררו רגליים. לבסוף, למרות ההמלצות המקצועיות, שיחסכו כסף רב וסבל – ההחלטה לא התקבלה. גם כיום, למרות שהובהר כי מדובר במהלך אפשרי, הממשלה בוחרת שלא לבצע אותו כדי לחסוך בבדיקות קורונה.

3. אין תקציב ל-2020 ול-2021. המשמעות: אין כסף לניהול משבר הקורונה
החוק קובע כי ממשלה חדשה צריכה להעביר תקציב תוך 100 ימים מיום הקמתה. בשל המשבר בין הליכוד וכחול לבן, לא הצליחה הממשלה להסכים על תקציב והחליטה להאריך את התקופה הקבועה בחוק ב-120 יום נוספים. כך נדחתה העברת התקציב ל-23 בדצמבר 2020, שבוע לפני סוף השנה. חוסר ההסכמה בין הסיעות הוביל את הממשלה להסתמך על סדר העדיפויות של תקציב 2019 – של הממשלה הקודמת לפני שהקורונה נכנסה לחיינו. זאת למרות שהמדינה נמצאת במשבר חסר תקדים שדורש סדר עדיפויות ותקציב ייחודי. בנוסף, בעצם אי העברת התקציב בחרה הממשלה שלא לבקש את אמון הכנסת במדיניותה (ממשלה שלא מעבירה תקציב מביאה לפיזור הכנסת).

4. הממשלה שהוקמה לצורך המאבק בקורונה מנופחת ומסורבלת
ריבוי המשתתפים בישיבות הממשלה מסרבל ומאריך את הדיון על כל הצעה ותיקון חוק. האבסורד הוא שבדיוני ועדות הכנסת, שדנות גם הן בכל תיקון והצעה, יש פחות משתתפים מאשר בדיוני הממשלה. חלוקת התיקים הסיטונאית לשרים ללא תיק ולסגני שרים חסרי ערך מעלה את השאלה אם מדובר במאבק במגיפה בריאותית או במגיפה פוליטית. ההתנהלות יצרה חשש נוסף בציבור כי ניהול המשבר הוא רק משני לצרכים הפוליטיים של הממשלה, והעמיקה את חוסר האמון הציבורי.

5. משרד החינוך לא סיכם בזמן את תנאי העסקת המורים בתקופת המשבר
כבר עם פרוץ הגל הראשון למגפה היה ברור שמערכת החינוך תזדקק להיערכות מיוחדת, וכי צוותי החינוך יצטרכו להשלים ימי לימוד בחופשות. למרות זאת משרד החינוך לא קבע מדיניות להעסקת המורים, לא סיכם עם נציגיהם מתי נדרש מהם לעבוד ובאילו תנאים. התלמידים נשלחו הביתה אבל המורים לא הוצאו לחל״ת. רק אחרי שמנהלי בתי הספר בשטח הבינו שהם לא מקבלים הנחיות ברורות מהממשלה, הם החלו להגדיל ראש, לקחת אחריות על התלמידים ולהפעיל למידה מרחוק. חוסר היכולת של משרד החינוך לנהל את המשבר ולהנחות את הצוותים בשטח הוביל לעימות עם ארגוני המורים בתקופת הקיץ, ואת הממשלה לשפוך עוד כסף על קייטנות.

6. אין ייצוג לנשים במעגלי קבלת ההחלטות
מלכתחילה יש ייצוג חסר לנשים כמעט בכל שולחן של מקבלי החלטות במדינה. לאחר תחילת משבר הקורונה החליט נתניהו לצמצם את קבינט הקורונה כדי לייעל את הדיונים ואת תהליכי קבלת ההחלטות. אבל על הדרך הוצאו לחלוטין הנשים ממעגל קבלת ההחלטות. רק בעקבות ביקורת ציבורית מונו שתי נשים לקבינט, אבל עדיין מדובר בייצוג חסר למחצית מהאוכלוסיה. למרות שיותר מחצי מאוכלוסיית המדינה הן נשים, שיש להן צרכים משל עצמן ואולי גם סדרי עדיפויות וזווית ראיה אחרת על המצב, קולן כמעט ולא נשמע. לא כשמדברים על חינוך, לא כשמחליטים על צעדי כניסה ויציאה מסגר, ולא כשעוסקים בבריאות או בכלכלה. נושאים כמו אלימות במשפחה, הליכי הפסקת הריון או פוריות נותרים לחלוטין ללא מענה או דיון. כך נפגע האמון של חצי מהציבור שמרגיש שאין לו קול במקומות המכריעים.

7. אין ייצוג לאזרחים הערבים במעגלי קבלת ההחלטות
סביב שולחן הממשלה ושולחן קבינט הקורונה לא יושב אף נציג של הציבור הערבי בישראל. זאת למרות שלאורך החודשים האחרונים נרשמו התפרצויות במספר ערים ערביות שנצבעו באדום. למרות שאין שר ערבי בממשלה, הממשלה יכלה למצוא דרך לצרף לדיונים לפחות נציג או נציגה מהחברה הערבית שמכירים את הצרכים ויכול לחבר בין הממשלה לאזרחים בשטח, לצפות מראש קשיים ולתת מענה מדויק בזמן. מדובר בעוד פגיעה באמון וביחסים עם ציבור שגם בשגרה מרגיש מודר, וכעת גם בעיתות של משבר בינלאומי קולו וצרכיו אינם נלקחים בחשבון.

8. צה״ל לא קיבל אחריות על ניהול המשבר, למרות התוכנית להתמודדות עם מגפה
בתוכנית הממשלתית למוכנות להתמודדות עם פנדמיה נקבע כי מאחר ולמשרד הבריאות אין מספיק משאבים וכוח אדם, צה״ל, הגוף הגדול במדינה, יתפוס פיקוד על האירוע. אבל ברגע האמת, ראש הממשלה סירב לבצע את המהלך ולהעביר את הסמכויות למשרד בראשו עמד בתחילה בנט ואחר כך גנץ – שני יריביו הפוליטיים. לכן, רבים טוענים כי הטעמים להחלטתו של נתניהו פוליטיים. העימותים וחילוקי הדעות בנושא פגעו באמון הציבור בממשלה.

9. היערכות לקויה של מערכת החינוך: ישראל 2020 מתקשה בלמידה מרחוק
למשרד החינוך היתה תכנית מוכנה ללמידה מרחוק במצב חירום – שהתגלתה בזמן אמת כמנותקת מהמציאות. המערכת שהוכנה מראש – איכזבה. המורות מצאו את עצמן לומדות במהירות בזק כיצד ללמד דרך הפלא החדש ״זום״ – מערכת שכלל לא תורגלה. למרות ההבטחות, הממשלה גם לא נערכה לסייע לתלמידים שאין ברשותם מחשב – כ-140 אלף תלמידים כאלה. לא ניתן מענה גם לתלמידים שחולקים מחשב עם עוד בנות ובני משפחה. ויש עדיין משפחות שכלל אינן מחוברות לאינטרנט. בפועל הגילאים הצעירים מתקשים מאוד בלמידה מרחוק, וגם לגדולים מדובר באתגר מורכב. ילדים רבים דווחו כמנותקי לימודים, יש עליה בדיכאונות בני נוער, ובבדידות. לכל אלו אין מענה. בפעמיים בהן הוחלט לפתוח מחדש את בתי הספר, ברוב הרשויות הדבר לא נעשה תוך תכנון מספיק.

10. מערכת החינוך קיבלה הנחיות לא ריאליות לשמירה על ריחוק חברתי
בתי הספר קיבלו הנחיות שממחישות את הניתוק בין הממשלה לבין מה שקורה בשטח, ומבהירות שמי שחיבר את ההנחיות בכלל לא חשב האם ניתן יהיה ליישם אותן בפועל. אין שום יכולת לשמור על קפסולות במתווה שנקבע ליציאה, לאכוף הנחיות לשמירת מרחק של שני מטר בין ילדים, להקצות שולחן לכל ילד, ולכפות על ילדים לחבוש מסיכות לאורך כל השיעור.

11. הממשלה לא הקימה בזמן מערך חקירות אפידימולוגי יעיל
מספר החוקרים האפידמיולוגים בישראל נמוך מאוד ביחס למדינות אחרות בעולם. לפי דו"ח של מרכז המידע והידע למערכה נגד הקורונה (של אמ״ן) הוא עמד בחודש יולי על חוקר אחד ל-300 אלף אזרחים. במדינות אחרות המספר מגיע לחוקר אחד לכל אלפים בודדים של אזרחים. מערך יעיל יכול היה לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה במהירות רבה יותר. למרות הבטחות הממשלה לתגבר את המערך, זה נעשה מאוחר מדי ולאט מדי. בנוסף, למרות מודלים שמציעים העברת סמכויות בתחום קטיעת שרשראות ההדבקה לרשויות מקומיות או למחוזות – הממשלה לא עודדה מהלך כזה.

12. הסתמכות על איכוני שב"כ כפתרון דיגיטלי יחיד לקטיעת שרשראות הדבקה
למרות ביקורת ציבורית רחבה, הממשלה החליטה לעשות שימוש בכלי של השב״כ כדי לאתר מגעים של חולי קורונה באמצעות איכון סלולרי. לפי נתוני משרד הבריאות השב"כ אכן עוזר לאתר מגעים של חולי קורונה. עם זאת במהלך החודשים האחרונים הסתמכה הממשלה על כלי זה בלבד ולא פיתחה מערך חקירות אפידמיולוגיות אנושי מה שמביא לפספוס של חולים רבים ולעליה בתחלואה. למשל, בזמן פולחן דתי הציבור לא נושא עליו טלפונים סלולריים. לכן רק חקירה אנושית יכולה לקטוע את שרשראות ההבדקה באופן יעיל. בנוסף, נכון לחודש אוקטובר התברר כי שני שליש מהאזרחים שערערו על הודעת השב"כ, שוחררו מבידוד כשערעורם נמצא נכון.. מערך הערעורים על בידודי השב״כ עדיין עובד לאט.

13. אומת ההייטק לא הצליחה לפתח אפליקציה שתחליף את איכוני השב"כ
כלי הריגול שהוצג בתחילת המגיפה כברירת מחדל שמהווה פתרון חלקי עד למציאת פתרונות אזרחיים – נותר הכלי היחידי של הממשלה בתחום. הממשלה ניסתה לקדם פיתוח של אפליקציה עצמאית (המגן), אבל הציבור לא מביע בה אמון ולא מתקין אותה. הסיבות לכשלון רבות, החל במריחת זמן בפיתוח היישומון ועד לחוסר היכולת לשווק את האפליקציה ולגרום לאנשים להתקין אותה ולשתף פעולה. בסופו של דבר החליטה הממשלה לוותר כליל על האפליקציה.

14. הממשלה לא חיזקה את הרשויות המקומיות שינהלו את המשבר בתחומן
כבר במסקנות הביניים של ועדת הקורנה הבינו כי מי שיכולות וצריכות לחבר בין הנחיות הממשלה לבין השטח הן הרשויות המקומיות. הוועדה המליצה לחזק ולגבות את הרשויות כדי לאפשר להן לנהל את המשבר בתחומן. דו"ח של הממשלה עצמה מעיד שניהול מבוזר של המשבר עובד. למרות זאת, החלטות ממשלה התקבלו מאחורי גבן של הרשויות ובאופן שלא מאפשר להן להיערך. כך, לעיתים ראשי ערים התעוררו בבוקר, והופתעו לגלות כי הוטל סגר או נסגרה מערכת החינוך בעיר שהם מנהלים. רק לאחרונה החליטה הממשלה לאפשר לרשויות להקים מערך חקירות משלהן.

15. למורים רבים חסרה תשתית שמאפשרת להם ללמד מהבית באופן יעיל
מרגע שהוחלט על למידה מרחוק משרד החינוך לא דאג לוודא שלכלל המורים יש תשתית מספקת מותקנת בביתם. זה דבר אחד שלתלמיד מתנתק הזום במהלך השיעור, אבל זה אירוע אחר לגמרי שהמורה לא מצליח להתחבר.

16. החלטות על פתיחת מסעדות וסגירתן מהיום למחר, בלי תיאום עם אנשי הענף
כמו ענפים רבים במשק, גם ענף המסעדנות נפגע קשה כתוצאה מהמשבר. מסעדות נסגר, עובדים רבים פוטרו. אבל הענף גם סבל קשות מחוסר היכולת של הממשלה להחליט, וליישם. כך לדוגמה, ביום שישי, ה-17 ביולי, הורתה הממשלה בפתאומיות על סגירה מוחלטת של מסעדות. החלטה הובילה למחאה ולתחושות של חוסר אונים בענף. בעקבות המחאה החליטה הממשלה תוך כמה שעות לדחות את הסגירה בכמה ימים. ההחלטות שהתקבלו נראו כמושפעות מלחצים פוליטיים ולא משיקולי בריאות ענייניים. בינתיים מסעדות רבות הספיקו לזרוק מוצרים רבים לפח, וכסף רב ירד לטמיון יחד עם האמון הציבורי.

17. רה״מ נאבק בעצמו: אסר טיסות לאומן ופעל כדי לאפשר אותן
 עד לרגע זה ראש הממשלה לא באמת הסביר לציבור מה הניע אותו לפעול נגד עצמו בפרשת טיסות החסידים לאומן, אבל לקראת ראש השנה הוא פעל במקביל מאחורי הקלעים כדי למנוע את הטיסות ובו זמנית פומבית כדי לאפשר אותן. הוא אף שלח לאולפנים את מקורביו כדי להשתלח בפרויקטור הקורונה גמזו שמונה לתפקיד זמן קצר לפני כן. ההתנהלות הזו יצרה בלבול, החלישה את מעמד הפרויקטור והחריפה את חוסר האמון בהחלטות שמקבלת הנהגת המדינה.

18. הממשלה קיבלה את תוכנית הרמזור אבל לא אשרה אותה במשך חודש
 ב-23 ליולי מונה פרופ' רוני גמזו לפרויקטור הקורונה. ששה ימים אחר כל הוא כבר הציג בפני הממשלה את תוכנית הרמזור להתמודדות עם משבר הקורונה. הממשלה החליטה לתמוך בתוכנית עקרונית. אבל בגלל לחצים פוליטיים היא לא אושרה בממשלה, במשך חודש שלם. רק ב-30 באוגוסט, כשהמדינה כולה היתה אדומה וכבר היה מאוחר מידי, אושרה התוכנית. במשך שבועות ארוכים הממשלה הסתכלה בגרפים המטפסים מעבר לקווים האדומים שהיא עצמה קבעה, ולא עשתה דבר.

19. התחבורה ציבורית צומצמה. הצפיפות באוטובוסים גבוהה
באמצע ספטמבר, עם סגירת המשק בגל השני הח לצמצם את תדירות האוטובוסים. התוצאה: עובדים במקצועות חיוניים שאין ברשותם רכב נאלצים להצטופף באוטובוסים ולהמתין זמן ממושך בתחנות. בעקבות ביקורת ציבורית תוקנה גם ההחלטה הזאת, אבל זוהי דוגמה נוספת שמצביעה על ניתוק ויוצרת תחושה בציבור כי ההחלטות לא מחוברות למציאות.

20. שיא הניתוק: השרים הנחו לכבות מיזוג באוטובוסים, אך ברבים אין חלונות
במהלך הקיץ החליטה הממשלה להורות על כיבוי מזגנים באוטובוסים ועל פתיחת החלונות. הבעיה: בחלק גדול מהאוטובוסים אין חלונות. למרות שנראה כי מדובר בהחלטה שולית זוהי אחת ההחלטות שלימדו אותנו באופן חד על כך שהשרים בכלל לא מבינים איך הציבור חי.

21. כניסה לסגר ראשון בלי תוכנית יציאה מוכנה מראש
הממשלה החליטה על כניסה לסגר ראשון מהר מאוד עם התפרצות המחלה. בעולם לא היה מידע רב על הווירוס, אבל המידע הקיים הצביע על צורך בפעולה דחופה. ואכן, הממשלה הגיבה מהר. אבל לאחר הכניסה לסגר, היא לא השכילה לקבוע אסטרטגיית יציאה ברורה ושקופה לציבור. הלחצים הפוליטיים הובילו לפתיחה מהירה של המשק ומערכת החינוך, ומשם הדרך היתה קצרה לכך שההישגים של הסגר התפוגגו במהירות, והגענו עד לסגר שני. כשההחלטות לא ברורות קשה מאוד לגייס את הציבור לשתף פעולה.

22. כניסה לסגר פעם שניה בלי תוכנית יציאה מוכנה מראש
למרות שהפעם לא היה מדובר בהפתעה אלא בסגר מתוכנן מראש, הממשלה בראשות נתניהו לא הצליחה לקבוע מראש אסטרטגיית יציאה ברורה. הכוונה להישען על מודל הרמזור כבר הופרה. גם היום, כשמיליון עדיין ילדים יושבים בבית, לא ברור באילו תנאים תיפתח מערכת החינוך במלואה. בעלי עסקים עדיין לא יודעים כמה זמן עליהם לגשר על חובות העסק בהלוואות, העצמאים מחכים לסיוע, ויותר מ-750 אלף מחוסרי עבודה (מובטלים או חל״ת) לא יודעים מתי יזכו לחזור לעבודה. למרות ההבטחות, גם הפעם קבלת ההחלטות בממשלה תלויה בלחצים פוליטיים.

23. למרות שהיתה צפויה עליה באלימות במשפחה בסגר – המדינה לא נערכה
פעמיים נכנסנו לסגר, ופעמיים לא היינו מוכנים. למרות שמומחיות וחברות כנסת הזהירו עוד במרץ על העליה הצפויה במקרי האלימות במשפחה בזמן הסגר, במשרד הרווחה לא נערכו כראוי להתמודד עם המצב. בסגר הראשון, בחוסר היגיון, הוצאו רוב העובדות הסוציאליות לחל"ת ולא הועברו תקציבים מספיקים למקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הועבר כ-25% מהתקציב השנתי ונכון להיום שאר הסכום לא הועבר.

24. לממשלה אין תוכנית כלכלית, אז היא מבטיחה לחלק כסף לציבור
לפזר כסף ללא הכרה ובלי תכנון זו לא תוכנית כלכלית. ולישראל אין תוכנית כלכלית להתמודדות עם המשבר – מאחר ולא אישרה תקציב מדינה. מעולם לא התקבלה החלטה מודעת ומתוכננת, ולכן לא נקבעו סדרי עדיפויות תקציביות. כרגע, כל הוצאות הקורונה נשענות על "קופסה" – מסגרת חוץ תקציבית שהנינים והבני נינים שלנו ישלמו עליה, מאחר והממשלה לווה כסף למאה שנה קדימה. זה אולי מתאים פעם אחת אך ללא תקציב הממשלה מסכנת את האמון שנותנים לה השווקים ואת היציבות הפיננסית של מדינת ישראל מה שיכול להביא להורדת דירוג אשראי שבתורו יביא להעלאת ריביות שאנחנו משלמים לבנקים על הרכב או המשכנתא ואף קיצוץ בשירותים ציבוריים. כך לדוגמא, רה"מ החליט בערב אחד על חלוקת מענק של קרוב ל 7 מילארד שקל – 750 שקל לאזרח אבל ללא תוכנית.

25. מערכת החינוך לא נערכה כראוי ללמידה מרחוק לקראת גל שני
למרות שהגל השני היה צפוי וכך גם החזרה ללמידה מרחוק, משרד החינוך לא נערך בזמן כדי לאפשר לכלל תלמידי ישראל ללמוד מהבית. ההכשרות למורים נעשו באיחור, ילדים רבים עדיין לא מחזיקים במחשבים או גישה לאינטרנט, והאינטרנט ממשיך להיות איטי באופן שמקשה על ניהול שיעורים און ליין. הממשלה הייתה יכולה לסכם עם חברות האינטרנט על רוחב פס מינמאלי לפי כמות הילדים במשפחה שיאפשר לכל התלמידים בכל המדינה ללמוד באופן ראוי ולהורים שלהם לעבוד מהבית – בו זמנית.

למדינה יש מנגנונים שהוקמו במיוחד כדי לפעול בעיתות חירום. אלו אמורים להתכונן בזמן שגרה ולהיכנס לפעולה בזמן חירום. אבל מתחילת המשבר רבים מהמנגנונים האלו, שהיו אמורים לעמוד בחזית ההתמודדות עם המגפה, בכלל לא הופעלו. פעמים רבות מסיבות פוליטיות. המשבר חידד גם בעיות כמו הקצאת משאבים לא מספקת למערכות שונות, ייבוש והפרטה שלהן בזמן שגרה. כעת בזמן מבחן הן מתקשות לתפקד. וכאשר בכל צומת משמעותית לניהול המשבר מונו ממלאי מקום זמניים, קשה מאוד להתנהל. את החלק הזה של דו״ח הכשלונות שלנו חילקנו לשניים: הראשון עוסק בתהליכים שהחלו הרבה לפני מרץ, והשני באירועים והחלטות שהתקבלו אחרי תחילת המשבר.

החלשה מערכתית – טרם המשבר

26. אין מפכ"ל. ממלא מקום זמני מוביל את המשטרה
יותר משנתיים שלמשטרה אין מפכ"ל. במקומו מונה יושב ממלא מקום, זמני, שתלוי בדרג הפוליטי להארכת מינויו. המצב הזה, שבו חרב מרחפת מעל ראשו, מקשה עליו לחצוץ בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. כתוצאה מכך נגרמת שחיקה הולכת וגוברת של האמון הציבורי במשטרה, והחלשה שלה אל מול הדרג הפוליטי.

27. מינוי מבקר מדינה שלא תומך בביקורת בזמן אמת
מבקר המדינה הוא זה שצריך להציב מראה מול השלטון ולדרוש תיקון. עד עכשיו הוא יכול היה לפרסם לפחות דו״ח ביניים אחרי הגל הראשון ובטרם הגל השני – כזה שניתן יהיה ללמוד ממנו איך לא לחזור על טעויות העבר, שידרוש טיפול בכשלונות קונקרטיים ויחשוף לציבור מחדלים. אבל מתניהו אנגלמן, שמונה לתפקיד מבקר המדינה על ידי נתניהו עוד לפני פרוץ מגפת הקורונה, לא מאמין בביקורת בזמן אמת. הוא מאמין ב״ביקורת בונה״, וספג ביקורת על היד הרכה שבה הוא נוהג במושאי הביקורת שלו. ולכן, למרות שכבר בחודש מרץ הוא הודיע שיפתח בבדיקה, רק השבוע הוא פרסם דו״ח חלבי שבוחן את התנהלות חלק משרדי הממשלה והרשויות השונות בזמן המשבר.

28. פורקה רשות החירום הלאומית, שאמורה לנהל מצבים כמו התפרצות מגיפה
רשות החירום הלאומית (רח"ל) היתה אמורה להיות הגוף שמנהל את ההתמודדות עם משבר הקורונה. אבל לאחר שראש הרשות סיים את תפקידו בנובמבר 2019 לא נבחר מנהל חדש לרח״ל ופעילותה הופסקה. לכן כשפרצה המגפה, לא היה את מי להפעיל. עוד בפברואר, רגע לפני פרוץ המשבר, ח"כ צבי האוזר התריע שצריך להיערך בדחיפות למגיפה, למנות ראש לרח"ל ולהקים ועדת קורונה בכנסת. אבל חברי הליכוד החרימו את הדיון. רק בימים האחרונים מונה ראש רשות חדש, תא"ל במיל. יורם לרדו.

29. מערכת הבריאות יובשה והוזנחה במשך שנים 
במשך שנים רבות, הרבה לפני המשבר הנוכחי, מערכת הבריאות הציבורית הוחלשה והורעבה, לצד מהלכי הפרטה מואצים. ההשקעה הציבורית בבריאות בישראל עומדת, כיום, על כמחצית מהממוצע במדינות OECD. יש לנו פחות מיטות לנפש, פחות מכשירי הדמיה, פחות מעבדות, ופחות כוח אדם רפואי. קופות החולים, המרפאות ובתי החולים סובלים מתת תקצוב, ויש פערים גדולים בשירותי הבריאות בין פריפריה למרכז. הקורונה חשפה כמה הוזנח גם מערך בריאות הציבור. כעת, בזמן המשבר, המערכת עומדת בפני קריסה, והחלטות על נקיטת צעדים כמו סגר מתקבלות פעמים רבות בשל חוסר היכולת של מערכת הבריאות לתת מענה.

מונה כדי שניתן יהיה להכשיל אותו ולהטיל עליו את האשמה. פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

30. את משרד רה״מ מנהל מנכ״ל זמני, ממלא מקום
לאורך כל המשבר, האדם שמנהל את המשרד של האיש החשוב במדינה הוא ֿממלא מקום זמני. רונן פרץ, מ״מ מנכ״ל משרד רה״מ לא עבר שום הליך מינוי ממשלתי וכישוריו לתפקיד מעולם לא נבדקו. הוא חוליה משמעותית בשרשרת של מינויים זמניים שמחלישים את המערכת. עד כה, ההצלחה העיקרית שלו, בשיא המשבר, הייתה אישור הטבת מס לרה"מ.לאחר הארכות אין סופיות בתירוצים שונים, המינוי שלא אמור לפוג בסוף השבוע הזה.

31. כשלי ההסברה: הציבור לא מבין את ההנחיות, ולמה התקבלו החלטות
משרד הבריאות אמנם הקים אתר ייעודי, בדיוק כפי שהומלץ בתוכנית ההיערכות למגפות משנת 2007, אבל מערך ההסברה, הגוף שתפקידו להנגיש מידע לציבור – לא מתפקד ואין לו מנהלת. ההנחה היא שללא התגייסות הציבור לא ניתן להיאבק במגפה, אבל לאורך כל תקופת המשבר מתפרסמות הנחיות לא ברורות לציבור. בנוסף, פעמים רבות מדי הציבור לא מצליח להבין למה התקבלו ההחלטות, ועולה החשש כי עומדים מאחוריהן שיקולים פוליטיים או שהן מתקבלות באופן שרירותי. הציבור מבולבל ומרגיש שלא סופרים אותו. התוצאה: רבים אינם משתפים פעולה ולא מאמינים לנתונים המתפרסמים; המשטרה נאלצת לאכוף הנחיות שקשה ליישם, ובעיקר, שאינן מובנות לציבור; הציבור משלם קנסות על הנחיות שאינו מבין; ובסוף זה עולה לנו בהתפרצויות של המגפה ובחיי אדם.

32. עם פרוץ המגפה הליכוד מנע הקמה של ועדות הכנסת, בהן ועדת הקורונה 
עוד בכנסת ה-22 כשכבר היה מידע על התפרצות הנגיף (covid-19) בסין ובעולם מנעו ח״כים מהליכוד את הקמתה של ועדות שיפקחו על היערכות הממשלה למגפה, בהן ועדת הקורנה.

לאחר פרוץ המשבר

33. לא הופעל הגוף שאמור לנהל את מערכת הבריאות בזמן חירום
"הרשות העליונה לאשפוז" היא הגוף שאמור היה לרכז ולהפעיל את מערכת הבריאות בזמן חירום. תפקידה "לתכנן, לארגן ולהפעיל את מערך האשפוז והבריאות לשעת חירום". בראש הרשות עומד מנכ"ל משרד הבריאות ולצדו קצין רפואה ראשי בצה"ל ומנכ"לי קופות החולים. למרות שבעבר התכוננה הרשות למצב חירום, היא לא הופעלה מתחילת המשבר. בגל הראשון לקורונה הרשות לאשפוז לא התכנסה אפילו פעם אחת, ובהמשך ניהלה רק מספר ישיבות.

34. אין תקנון לממשלה. המפלגות לא הגדירו את סדרי העבודה ביניהן
כדי להקים את הממשלה הדו-ראשית (״פריטטית״) היה צריך לשנות את החוק. אבל כחול לבן לא התעקשו לקבוע תקנון לעבודת הממשלה. זאת למרות המתח הפוליטי בין שתי המפלגות, חוסר האמון שרוכשת כחול לבן לנתניהו, וההבנה כי אנחנו בשיאו של משבר. המשמעות: גנץ או נתניהו יכולים להטיל וטו על כל נושא שעולה לסדר היום ובכך לשתק את עבודת הממשלה. כך לדוגמא, לפני ההחלטה על שורת ההקלות בתום הסגר השני התגלה בין השניים ויכוח על מועד הישיבה שהוביל לדחייתה.

יודע לקחת לעצמו קרדיט, אבל פחות טוב בלקיחת אחריות על כשלונות. הרשימה הזאת רשומה על שמו. ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

35. המנדט לניהול המשבר ניתן דווקא לגוף הבטחוני שכפוף ישירות לרה"מ
לתוך הוואקום שנוצר בין שר בריאות מגזרי (יעקב ליצמן), רח״ל שאינה מתפקדת, וטרפוד העברת הסמכויות למשרד הביטחון (צה"ל) בשל אינטרסים פוליטיים של ראש הממשלה – נכנס המל"ל (המטה לבטחון לאומי, שכפוף לרה״מ). המל"ל, שתפקידו להיות מטה מייעץ לרה״מ ולא לנהל מצבי משבר וחירום, קיבל מנדט, שלא עוגן באופן מסודר, לנווט את הספינה תחת רה"מ. בינתיים, יש מי שיאמרו, הוא נתקל בקרחון.

36. נתניהו טירפד ועדת חקירה בתום הגל הראשון. לא הופקו לקחים 
נתניהו, יו"ר הכנסת יריב לוין ומיקי זוהר, יו"ר הקואליציה, שינו את הרכב הוועדה לביקורת המדינה, בגיבוי אנשי כחול לבן. בעקבות השינוי יש בוועדה רוב של חברות וחברי כנסת שיתנגדו להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אם הצעה להקמתה תעלה להצבעה. הממשלה עצמה, לא העלתה בדעתה אפילו להזמין ביקורת מהירה שתעזור להיערך לגל השני ואולי בעתיד גם לשלישי.

37. נורה אדומה מס׳ 1: התפטרות ראש שירותי בריאות הציבור פרופ׳ סיגל סדצקי
ביולי, עם תחילת הגל השני הניחה פרופ' סדצקי מכתב התפטרות על שולחן מנכ"ל משרד הבריאות. סדצקי, מבכירי משרד הבריאות, לקחה חלק מרכזי בניהול ההתמודדות עם המגפה בגל הראשון. במכתב ההתפטרות ששלחה לשר הבריאות אדלשטיין היא הבהירה כי "בתנאים החדשים שנוצרו ובהם דעתי המקצועית לא מתקבלת, אין ביכולתי עוד לסייע לבלימת התפשטות הקורונה". התפטרותה היתה אמורה להיות דגל אדום בוהק עבור הממשלה והציבור, אבל נראה שאלו עשו מאמצים כבירים כדי לעצום את העיניים. במקומה עד היום מכהנת ממלאת מקום.

38. נורה אדומה מס׳ 2: התפטרות החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו
ביולי הניח החשב הכללי חזקיהו מכתב התפטרות על שולחנו של שר האוצר ישראל כ״ץ. חזקיהו, האיש שמנהל את תקציב המדינה, הודיע כי יתפטר במועד המוקדם מבין השניים: עם אישור התקציב לשנת 2020 או בסוף אוקטובר 2020. החשב הכללי אחראי על מעקב וניהול הוצאות המדינה. חשיבותו גדולה עוד יותר בגלל שלמדינה תקציב, הוא זה שמקצה לכל חודש 1/12 מתקציה 2019 ואמור להפעיל שיקול דעת. בנוסף, אם יתממשו האיומים ונצא שוב לבחירות, יכולתם של השרים לקבל החלטות תקציביות תהיה שוב מוגבלת. ללא חשב, לא ברור איך ניתן יהיה להתנהל. כמה ימים אחרי חזקיהו התפטרו גם סגן ראש אגף התקציבים, וראש צוות אסטרטגיה באגף התקציבים באוצר. ונתנו את האות לשרשרת של התפטרויות של בכירי האוצר.

39. נורה אדומה מס׳ 3: התפטרות ראש אגף התקציבים באוצר שאול מרידור
מרידור, מבכירי האוצר, התפטר תוך האשמות חמורות נגד התנהלות השר הממונה עליו ישראל כ״ץ. הוא טען שכ״ץ שולף החלטות מהשרוול ומפזר כספים בלי תכנון, בלי לקחת אחריות או להבין את ההשלכות. הוא טען כי שר האוצר לא באמת מתכוון להעביר תקציב מדינה, שהוא פועל באופן שערורייתי, ומשחק עם המספרים כדי שניתן יהיה לפזר עוד כסף. בינתיים מונה במקומו לתפקיד, ניחשתם נכון – ממלא מקום. יואב גרדוס, שכיהן עד כה כסגן הממונה על התקציבים לענייני מאקרו.

ראש אגב התקציבים המתפטר שאול מרידור ושר האוצר ישראל כ"ץ.

40. נורה אדומה מס׳ 4: התפטרות מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר אייל
"מה שמתרחש במשרד הוא הזוי. הכל כאן בשליפות מהמותן. אין התייעצויות מקצועיות. אני לא יכולה להמשיך עוד במצב הזה", כך הסבירו מקורביה של קרן טרנר אייל את התפטרותה. טרנר אייל, מינוי אישי של כ״ץ, התפטרה על רקע אי העברת תקציב המדינה, ולאחר שכ״ץ העליב אותה בפני בכירי משרדה בעקבות תמיכתה בקולגות שלה. ברקע נשמעו גם האשמות קשות על התנהגות הכוחנית של כ״ץ. בינתיים סוכם כי מנהל רשות המיסים, ערן יעקב, ימונה לתפקיד מ״מ המנכ״לית, ובהמשך יסוכם מינוי קבע.

שרשרת התפטרויות שכזו מדליקה שרשרת מאיימת של נורות אדומות שמתריאות על קטסטרופה כלכלית קרבה, כזאת שאף איש מקצוע לא ירצה שהכתם הנורא שלה ידבוק בו.

41. נורה אדומה מס׳ 5: התפטרות שר התיירות אסף זמיר: "חרד למדינה" 
בערב סוכות הודיע שר התיירות זמיר על התפטרותו מהממשלה, בעקבות ההחלטה להטיל מגבלות על ההפגנות נגד הממשלה. במכתב שפרסם באינסטגרם הוא האשים כי ״משבר הקורונה על השלכותיו הנוראיות נמצא במקרה הטוב במקום השני בסדר העדיפויות של ראש הממשלה. השיקולים האישיים והמשפטיים הם אלה שעומדים בראש מעייניו״. הוא טען כי הרמה של דיוני הממשלה ״נמוכה ולא מעמיקה״, וכי בגלל שיקולים פוליטיים ״החלטות לא מתבצעות ואזרחי ישראל משלמים את המחיר מדי יום״. זמיר, שחזר להיות ח״כ מן המניין הסביר: ״עליי ללכת בעקבות צו מצפוני״. במצב נורמלי, ובשעת משבר, התפטרות של שר הייתה אמורה לגרום לזעזוע.

42. לכנסת אין יועץ משפטי. מזה חצי שנה מכהנת בתפקיד ממלאת מקום. זמנית
זו אמנם אחריותה של הכנסת, אבל לממשלה נוח שגם לכנסת יש יועמ״ש זמני וחלש. מאז אפריל לכנסת אין יועמ״ש. לתפקיד מונתה ממלאת מקום, עו״ד שגית אפק. הבוס שלה הוא יו״ר הכנסת. הגונה ככל שתהיה, זה לא פשוט להחליט בניגוד לעמדה של הממונים עליך כשאין לך קביעות. וזה נכון לגבי כל אחד שהיה נקלע לסיטואציה. לאחרונה כשאפק התייצבה לצד יו״ר הכנסת לוין, בתקרית ביטול ההצבעה על הקמת ועדת חקירה לעסקת הצוללות – ניתנה לנו הזדמנות לראות מה קורה כאשר את תפקיד יועמ״ש הכנסת מבצעת ממלאת מקום. האירוע החריג הובא לפתחה של מ״מ יועמ״ש הכנסת. זו בחנה את האירוע והחליטה לתמוך ביו״ר לוין. אולם היא מיד ספגה ביקורת והוצגה כמי שמקבלת החלטות לא ענייניות ומנסה לרצות את הבוס שלה.

אפשר לומר שכמעט כל 42 הכשלונות שציינו עד כה פגעו באמון הציבור בממשלה. תהליכי קבלת ההחלטות הפגומים, הבלתי מוסברים, חוסר היכולת לממש החלטות, התחושה שפעמים רבות המניעים הם פוליטיים, ופעמים אחרות החלטות מתקבלות בשליפה מהשרוול. ההתפטרויות והדגלים האדומים – כל אלו ביחד מעצימים את המשבר ביחסים בין נבחרי הציבור לעם. בחלק השלישי והאחרון לפרויקט נוסיף על כל אלו גם שורה של דוגמאות לאופן שבו ריסקה התנהלות הממשלה את אמון הציבור ואת הסולידריות: מחסור בנתונים מהיימנים ונגישים, הבטחות לא ריאליות, חוסר שקיפות ושקרים, דוגמה אישית רעה, תחושה שנבחרי הציבור דואגים לעצמם במקום לציבור, הסתה וחוסר יכולת לקחת אחריות.

43. נבחרי ציבור לא ממלאים אחר ההנחיות של עצמם, ונתפסים על חם
בזמן שהורים רבים חגגו הרחק מילדיהם, רה״מ בילה את הסדר עם ילדיו וכך גם הנשיא ריבלין. השר גלנט וח״כים ברקת וליברמן, סגן השר פרוש והשר אלי כהן נצפו בחתונות בהן לא נשמרו ההנחיות. כחול לבן קיימה ישיבה גדולה ללא שמירת מרחק וללא מסכות. השרה מירי רגב השתתפה בטקס מרובה משתתפים לחנוכת מחלף בזמן שנאסר על כלל הציבור להתקהל. שר הבריאות אדלשטיין אירח מסיבה בביתו ושר הבריאות (לשעבר) ליצמן השתתף בתפילה שלא לפי ההנחיות. חבר ועדת הקורונה, ח"כ מיקי לוי, נפגש בסוכות עם משפחתו – בזמן הסגר השני. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל התפללה בבית כנסת במרחק 150 ק"מ מביתה, חלתה והדביקה אחרים. היחיד שלקח אחריות והתנצל, אך באיחור רב מאוד, היה הנשיא ריבלין. אם נבחרי הציבור מזלזלים בהנחיות ובמגבלות הקשות שהם עצמם גוזרים על הציבור – איך בכלל ניתן לצפות מהציבור להיענות

44. הנחת סלב: משלחת רה״מ לטקס השלום בוושינגטון זכתה לבידוד מקוצר 
במקום 14 ימי בידוד כמו כל אזרח ״פשוט״, חברי המשלחת לטקס השלום עם איחוד האמירויות ובחריין נשלחו לחמישה בלבד. משרד הבריאות טען כי התנה את קיצור הבידוד בשמירה על הנחיות ועל קפסולה., אבל, כפי שניתן היה לראות בתקשורת – הטקס התקיים ללא ריחוק חברתי וללא מסכות. יממה לאחר הטקס התגלו בבית הלבן חולי קורונה, בהם הנשיא דונלד טראמפ ואשתו מלניה. בנוסף, למרות שהמשלחת התחייבה לשמור על ״קפסולה״ בזמן השהות בארה״ב, סגן ראש המל"ל, חבר המשלחת, הפר את ההנחיות ו"פירק" את מודל הקפסולה.

45. איש הניו מדיה של נתניהו, הפר בידוד ונצפה בהפגנה בבלפור
לאחר החזרה מהטקס בוושינגטון, ובעיצומו של בידור מקוצר, נתפס טופז לוק, יועץ הניו מדיה של נתניהו דווקא בהפגנות נגד הבוס שלו מחוץ למעון רה״מ בבלפור. ככל הנראה כוונתו היתה לחפש חומר משמיץ על המפגינים – מדובר בשימוש נלוז בכספי ציבור. לוק שהיה במקום יחד עם עופר גולן, הדובר של משפחת נתניהו, טען בתחילה כי היה בדרכו לבדיקת קורונה. אולם לאחר שגרסתו הופרכה הבטיח לשלם קנס כאחד האדם. בישיבת ממשלה אמר נתניהו על הביקורת שהופנתה כלפי לוק כי "עכשיו פתאום כולם מתעוררים מול אדם אחד. כל מי שהפר בידוד צריך לשלם קנס אבל אסור שתהיה אכיפה בררנית".

בזמן המשבר נתניהו ומשפחתו רצו מטוס פרטי. טקס חתימת הסכמי אברהם בין ישראל לאיחוד האמירויות בבית הלבן בוושינגטון, ארה״ב. (צילום: הבית הלבן)

46. בעיצומו של משבר כלכלי – רה״מ ומשפחתו דרשו מטוס פרטי לטקס בוושינגטון 
מאות אלפי אזרחים איבדו את מקום עבודתם, עסקים קורסים, אבל רה״מ ומשפחתו דרשו לטוס לטקס בוושינגטון במטוס פרטי נפרד, בנוסף למטוס של המשלחת. משרד רה״מ טען כי המהלך דווקא יפחית את העלויות, אך יום לאחר לאחר הפרסומים בתקשורת התחרט וביטל את המטוס הנפרד. העיסוק במהלכים מנקרי עיניים כשלאנשים אין כסף לשכר דירה מעמיק את התחושה של ניתוק בין המנהיגות לאזרחים.

47. רה״מ לוקח קרדיט על הצלחות ומתנער מאחריות לכשלונות
להצלחה אבא אחד ולכישלון רבבות. אחרי הסגר הראשון ניתן היה לחשוב שראש הממשלה נתניהו "שיטח את העקומה" במו ידיו. הוא התגאה בהצלחתו לעצור את הגל הראשון ובכך שלא נכנע לביקורות וסגר את השמיים במהירות לכניסת תיירים מהעולם. עם זאת כשהגיע הגל השני והנתונים זינקו למעלה (לאחר כניעה ללחצים פוליטיים שהובילה ליציאה חפוזה מהסגר הראשון) – נתניהו ואנשיו זרקו אחריות על כל מי שרק אפשר: היועמ"ש, אביחי מנדלבליט שמנע כביכול מהממשלה להפעיל תקנות לשעת חירום למרות שהכנסת מתפקדת; יו"ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון ששאלה יותר מדי שאלות; בג"ץ שחייב את הממשלה בחקיקה של חוק איכוני השב"כ; ח"כים מהאופוזיציה שמיסמסו את ההחלטות שהגיעו לכנסת ; ציבור המפגינים שהפיצו את המחלה. בשלב מסויים, סגן שר הבריאות, יואב קיש, האשים את ילדי בית הספר על כך שלא נשמעו להנחיות. חוסר יכולת של מנהיגות לקחת אחריות מביאה לפגיעה באמון בממשלה ולעומד בראשה.

48. שאננות בעקבות הצלחת הסגר הראשון הובילה להיערכות לקויה לגל שני 
בעקבות ההצלחה בהתמודדות עם הגל הראשון הממשלה נכנסה לשאננות, ולכן ההיערכות לגל השני היתה חסרה, למרות שהוא היה צפוי. רה"מ התפאר בניצחונו על הנגיף, הוא סיפר לאזרחים על כך ששאר העולם רוצה ללמוד ממה שנעשה בישראל. המתח בציבור ירד, ולכן כשהגיע הגל השני להתפרצות, היה קשה להחזיר את השליטה ולגייס את הציבור למאבק.

49. שימוש במידע לא אמין ושקרי לצרכים פוליטיים (ודווקא כשיש הצלחה)
בסוף מרץ התגאה משרד ראש הממשלה במחקר של חברה בשם Deep Knowledge Group וטען כי "ישראל דורגה במקום הראשון במדד המדינות הבטוחות ביותר מפני התפשטות נגיף הקורונה". מכון המחקר התגלה מהר מאוד כקרן הון סיכון מהמזרח הרחוק. באפריל פרסם חשבון הטוויטר הרשמי של ראש הממשלה כתבה בנושא שהופיעה בפורבס, אך התברר כי מדובר בתוכן שיווקי של אחת מעובדות החברה שפרסמה את המחקר של עצמה. וממש לאחרונה נתניהו פרסם בעמוד הפייסבוק שלו צילום של כותרת מה״גארדיאן״ הבריטי שלטענתו מוכיחה ש״בריטניה צריכה ללמוד מישראל איך ליישם סגר אפקטיבי״, אבל הכתבה עצמה מצביעה על שורה של נזקים להם גורם הסגר ומציינת שלצד התועלת שמביא המהלך הקיצוני של הממשלה יש גם סכנות וכשלים ותוהה האם המהלך אפקטיבי.

50. נבחרי הציבור עוסקים במשכורות של עצמם
בזמן שמאות אלפים איבדו את פרנסתם ובתי החולים התמלאו, חלק מנבחרי הציבור שלנו התעסקו בנושאים שנוגעים אך ורק לטובתם האישית. כך למשל בחודש יוני התכנסה ועדת הכספים כדי לדון בהטבות מס לראש הממשלה נתניהו בסך של כמיליון ש"ח. בפברואר העלה יו"ר ועדת הכנסת, איתן גינזבורג, הצעת חוק שמבקשת לשנות את הרכב הוועדה הציבורית שעוסקת בשכר הח"כים.

אם היו״ר לא משתף פעולה עם הממשלה – הממשלה עוקפת אותו. יו״ר ועדת הקורונה יפעת שאשא ביטון במהלך דיון (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

52. שבירת הממלכתיות לטובת חיזוק "הבייס הפוליטי"
בכל פעם שראש הממשלה מכנס מסיבת עיתונאים בנושא המאבק בקורונה התקשורת עוברת לדום וזמן שידור יקר מופקע לטובתו ללא פילטרים. אבל פעמים רבות נתניהו מנצל את ההצהרות הללו לתקשורת כדי לעסוק בהצלחות שלו, בסגירת חשבונות פוליטיים, במתקפות על האופוזיציה והתקשורת בהסכמי הנורמליזציה והשלום. זה אולי מחזק את מעמדו בקרב מחנה התומכים שלו, אבל המחנה השני הפסיק להקשיב לחלוטין. שבירת הסולידריות החברתית, והחוסן הלאומי משפיעים על היכולת שלנו להתגייס כחברה למאבק בקורונה.

53. נתניהו מתייג את המפגינים נגדו כמי שמפיצים מחלות
נתניהו תייג את המפגינים נגדו כאנרכיסטים מפיצי מחלות. בכך הוא הוסיף עוד שמן למדורת השנאה ולאווירת הפלגנות בחברה הישראלית. שבירת הסולידריות מחלישה את החוסן הלאומי ופוגעת באמון הציבור כולו ובכך מפריעה למאבק בהתפשטות המגפה.

54. שיסוי המפגינים נגד נתניהו והמתפללים בבתי הכנסת אלו באלו
בכל פעם שהוטלו מגבלות על התכנסות במקומות סגורים ובכללם מתקני דת – הועלתה מיד ההשוואה להפגנות שמתקיימות באוויר הפתוח. אלו מאשימים את אלו בהפצת המחלה, נתניהו מנצח על התזמורת, ומתפזרות האשמות שאינן מבוססות על נתונים. הרי מצד אחד למשרד הבריאות אין נתונים על הדבקות בהפגנות (או בשטחים פתוחים אחרים כמו ים). מצד שני לא הוצגו פתרונות למתפללים, למרות שניתן היה להקים מתחמים מאובזרים באוויר הפתוח. וכך כולם יוצאים קירחים מכאן ומכאן חוץ מנתניהו ואנשיו.

55. ראש הממשלה מכהן תחת כתב אישום, כשהוא מתכונן לפתיחת משפטו
אי אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר. בין אם כבר החלטתם שנתניהו אשם אפילו לפני המשפט, ובין אם אתן חושבות שמדובר בתיקים תפורים. העובדה שנתניהו ממשיך לכהן בתפקיד רה״מ תחת כתבי אישום, ועוד באשמת שוחד, חריגה ומעלה כמה בעיות. כך לדוגמא, עניין (לא באמת) פעוט כמו הצורך לפנות זמן בלו״ז שלו לטובת טיפול בהכנות למשפט ובהמשך הוא גם יבלה ימים בבית משפט – במקום לעסוק בתפקידו החשוב. וכמובן השאלה התמידית שתרחף מעל ראשו בסיטואציה הזאת – האם מתקבלות החלטות על בסיס האינטרס הלאומי או האינטרס האישי ואינטרס ההישרדות הפוליטית מחוץ לכלא. ונתניהו עצמו ניסח את זה ב-2008 בצורה מדויקת. הוא, כמובן, דיבר על אולמרט. על עצמו הוא מחיל סטנדרטים אחרים.

56. רה״מ נתניהו והחלופי גנץ מבטיחים שוב ושוב שבקרוב ימצא חיסון. ואין חיסון
עוד בפברואר יצר נתניהו מצג כאילו יהיה פה חיסון "כל רגע". במהלך החודשים הודיעו רה"מ נתניהו וגם החליפי, גנץ, על שהורו למצוא חיסון, להתחיל בניסויים, ולהקים מפעל לחיסונים. נתניהו המשיך לנטוע בלב הציבור את התחושה כי ימצא חיסון בקרוב. ובכן, זה לא עובד ככה. חוקרים ברחבי העולם, מנסים למצוא חיון לקורונה, וזה לא קורה ביום אחד, וגם לא בחצי שנה, כמו שכולנו כבר מבינים. הצבת יעדים לא ריאלים למציאת חיסון מפחיתה את האמון בכל מילה נוספת שיוצאת למנהיגים מהפה.

57. נתניהו מבטיח לקטוע את שרשראות ההדבקה
ב-28 ביוני התפרסם בתקשורת כי רה"מ הנחה לצמצם את זמן הליך החקירה האפידמיולוגית מרגע איתור החולה ועד שכל המגעים שלו נכנסו לבידוד ל-48 שעות. הוא הורה גם לקצר את הזמן מרגע פנייה לבצע בדיקה עד לקבלת תוצאות ל-12 שעות. זה כמובן מעולם לא קרה, גם כשהיו ״רק״ מאות חולים ביום. פיזור של הצהרות ללא היתכנות אמיתית מפחית את אמון הציבור בממשלה.

58. מגזר העצמאים מתנהל בתוך אי ודאות וחוסר יציבות
העצמאים ממשיכים להיאבק על הישרדותם וחיים בתוך אי ודאות קבוע במהלך המשבר מבלי לדעת, איך ועל מה יפוצוץ. מבלי לבחון כל החלטה אם הייתה טובה או גרועה אפשר לומר שגם שהן התקבלו לקח זמן ליישם אותן – ממשלת ישראל יצאה בהכרזה אך לקח חודשים לבצע. לדוגמא, קרן הלוואות לעסקים שוויכוח על גובה הערבות הממשלתית דחה את הקמתה בחודשיים.

59. הנחיות לא אחידות לשמירת ריחוק חברתי לבעלי עסקים ולציבור הרחב
למשל, בשלב הראשון עם תום הסגר השני הוחלט להקל את ההנחיות ולאפשר התקהלויות של עד עשרה אנשים במקום סגור, ועד עשרים אנשים באוויר הפתוח. עם זאת, ההנחיות לא תקפות לבתי עסק, כך שמותר לקבוצת חברים לטייל בטבע או לעשות ספורט בפארק – אך אסור למדריכת טיולים או מדריכת כושר להדריך אותם בתמורה לכסף, וכן גם לחנות עם פחות מעשרה עובדים אסור להיפתח. ההבדל בהנחיות נראה חסר הגיון ופוגע בבעלי העסקים, שלא יכולים להתפרנס.

60. למרות ההסכם הקואליציוני: קבינט הפיוס לא כונס מעולם
הקרעים בחברה הישראלית מתרחבים. בהסכם בין כחול לבן ולליכוד הוחלט להקים קבינט פיוס "שיפעל לאיחוי הקרעים בחברה הישראלית" – זה לא קרה. אם המפלגות לא האמינו שהקבינט יועיל – הן לא היו צריכות בכלל להחליט להקים אותו. אבל אם כבר הוחלט על הקמתו, אז למה לא לתת אפילו צ׳אנס?

61. הנחיות למנהלי בתי הספר ברחבי הארץ יצאו באיחור ממשרד החינוך
פעמים רבות מנהלי בתי הספר שאחראים על שלומם וחינוכם של התלמידים קיבלו הנחיות על פתיחה, סגירה, קפסולות ועוד מהתקשורת או מההורים. פעמים רבות הם נאלצו להיערך לשינויים באפס זמן.

62. פערים בין ההנחיות של משרד הבריאות למשרד החינוך
כך לדוגמה בשלב מסויים נסגרו בתי ספר אם התגלה בהם חולה מאומת אחד, בזמן שעל פי הניחיות משרד הבריאות נדרשו לפחות שלושה מאומתים.

63. פערים בין הנחיות הרשות להנחיות משרד הבריאות
למרות שמשרד החינוך אסר על כך, היו רשויות מקומיות שאפשרו את העברת הלימודים למרחבים פתוחים בחוץ.

64. משרד החינוך נתן אוטונומיה רחבה למנהלים בשטח אך ללא גיבוי
מנהלי בתי הספר נאלצו למלא את הוואקום הניהולי שנוצר במשרד החינוך עם פרוץ המשבר. הכאוס הוביל ליוזמות מקומיות, רבות מהן מבורכות. אבל ללא גיבוי של המשרד, ללא גורם מתאם – נותרו פערים בתפקוד בין בתי הספר.

65. שר החינוך יואב גלנט סירב להתייצב בפני ועדת החינוך
כמה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים, שר החינוך גלנט החרים ישיבה של ועדת החינוך של הכנסת בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים, והורה גם לאנשי משרדו לא להתייצב. ההחלטה להחרים את הישיבה התקבלה לאחר שיו״ר הוועדה סרב להיענות לדרישת השר ולדחות את הישיבה. גלנט סרב להתייצב ולענות לשאלות נבחרי הציבור ולתת דין וחשבון.

השר יואב גלנט. לא חושב שהוא צריך לתת דין וחשבון לכנסת ולציבור.

66. משטרת ישראל סירבה להתייצב לדיון בוועדת הפנים והוועדה לביקורת המדינה
בעקבות העלייה בדיווחים על אלימות משטרתית על רקע אכיפת מגבלות הקורונה הלא תמיד יישימות – התקיים לאחר סוכות דיון בכנסת אליו הוזמנו בכירי משטרת ישראל. הדיון היה אמור לעסוק במדיניות המשטרה, בטיפול במפגינים ומפירי הנחיות. אולם בכירי המשטרה סירבו להתייצב בכנסת. בכך נמנע מנבחרי הציבור לבצע את עבודת הפיקוח שלהם, לייצג את הציבור בפני המשטרה, לתווך ואולי אפילו לדרוש את תיקון הנחיות האכיפה לטובת הציבור.

67. מינוי פרויקטור קורונה והכשלתו על ידי גורמים בקואליציה
אחרי חיפושים ארוכים מונה פרופ׳ רוני גמזו לתפקיד פרוייקטור הקורונה. אך הוא מונה ללא סמכויות ברורות, ועד היום לא ברור מה תפקידו הרשמי – מה שהוא כבר מתכון לכישלון. אף שהפרויקטור מונה כדי לנהל את ההתמודדות עם המשבר באופן מקצועי, הממשלה לא תמיד מקשיבה להמלצותיו וחברי קואליציה אף פרסמו הודעות שקראו להחליפו במועמד אחר.

68. דו״ח ועדת הקורונה: הממשלה מקבלת החלטות ללא מידע אמין, מקיף ורלבנטי
דו״ח שפרסמה ועדת הקרונה בראשות ח״כ עופר שלח בחודש מאי מצא כי במהלך החודשיים הראשונים של המגפה לא אספה הממשלה מידע אמין שיעזור לה בתהליך קבלת ההחלטות וההסברה לציבור. ״תרחיש הייחוס לקבלת ההחלטות שעובד במכון גרטנר התבסס על הנחות מתמטיות בלבד לשיעור הדבקה, לא עובדו נתונים מהעולם ולא חושבו הנחות לגבי השפעת הצעדים. התוצאה הייתה תרחיש ייחוס לא רלבנטי, בפועל, גורמים שונים עיצבו "אסטרטגיית יציאה" ללא בסיס עובדתי משותף של ממש. הבלבול הזה הוקרן גם לציבור והגביר את אי-האמון בהחלטות״, כך נכתב בדו״ח.

69. הפרוטוקולים החסויים: חוסר שקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות
הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בנוגע לקורונה חסויים לציבור, וישארו חסויים למשך שלושים שנה. שקיפות ושיתוף ציבור בתהליכי קבלת ההחלטות היו יכולים להגביר מאוד את האמון בשלטון ולהגדיל את שיתוף הפעולה הציבורי עם ההנחיות. אבל הממשלה בחרה להטיל חיסיון ולהותיר את הציבור תלוי בהדלפות ובהודעות יחסי ציבור של פוליטיקאים.

מבקר המדינה אנגלמן מגיש ליו״ר הכנסת לוין דו״ח חסר שיניים על התמודדות משרדי ממשלה עם משבר הקורונה. (שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

70. קבלת החלטות שאינן מגובות בנתונים ואינן מתיישבות גם עם ההגיון הבריא
ביולי ביקשה הממשלה לסגור את בריכות השחיה אף שהנתונים לא הצביעו על סכנת הדבקה מוגברת בהן. ההחלטה בוטלה לבסוף בעקבות התנגדות של ועדת הקורונה של הכנסת, בראשות ח"כ יפעת שאשא ביטון. דוגמאות נוספות הן ההחלטות על סגירת חופי הים, המגבלות השונות שהוטלו על פעילות ספורטיבית ועוד. וגם אם אין נתונים מספקים וההחלטות מתקבלות על בסיס ההגיון הבריא – צריך לתווך זאת לציבור.

איומים במקום הסברים והנגשת מידע
במקום להנגיש מידע, במקום לפנות לציבור ולנסות לגייס אותו, במקום להבטיח סיוע למי שישתפו פעולה – הממשלה נקטה בטקטיקה של איומים על הציבור. במקום לטרוח להציג עובדות, נתונים ומשמעויות היא איימה על הציבור בסגר ללא הרף. והציבור הפסיק, בחלקו הגדול, להקשיב.

להקים ועדת חקירה

הציבור הישראלי עדיין מלקק את פצעי סגר הקורונה השני, אבל כבר עכשיו ניתן לסכם: המשבר ההיסטורי הזה חושף כשלים עקרוניים בהתנהלות המערכות החשובות במדינה, וכשל מנהיגותי וניהולי עמוק. הוא מביא את משבר האמון בין הציבור למנהיגיו לתהומות חדשים.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם השבוע דו״ח חדש העוסק במשבר הקורונה. אולם מדובר במסמך חסר שיניים שלא מבקר את תהליכי קבלת ההחלטות, את הממשלה או הקבינט, ואפילו לא את אנשי הציבור שהפרו את ההנחיות. מי שקורא את הדו״ח יכול לחשוב שאין אחראי על הכשלים המעטים עליהם מצביע אנגלמן. הדו״ח הזה מייצג אולי יותר מכל את מדיניות בת היענה של הממשלה, שמסרבת פשוט ללמוד ולהשתפר.

הממשלה, שהוקמה למען המאבק בקורונה, חייבת להתחיל להכיר בכשלונות שלה, ולקחת אחריות. הגיע הזמן להקים ועדת חקירה – שתבדוק איך הגענו עד הלום, שתפיק לקחים כדי שהרשויות יוכלו להשתפר באופן שיאפשר להתמודד טוב יותר עם המגפה, ואולי למנוע גל שלישי רביעי וחמישי. רשימת הכשלונות שריכזנו כאן יכולה, אולי, להוות נקודת מוצא לעבודתה.

***

70 כשלונות זה לא מעט. אבל יכול להיות שיש עוד כשלים וטעויות שלא חשבנו עליהן, אירועים שלא שמענו עליהם, מידע שלא הגיע לידינו. אם את או אתה חושבים שיש לכם עוד כישלון להוסיף לרשימה – נשמח לשמוע וללמוד. אנא כתבו לנו.

***

מקורות מידע:​

צילומים: הדס פרוש, נתי שוחט, יונתן זינדל, אוליביה פיטוסי, אביר סולטן, תומר נויברג | פלאש 90. אלכס קולומויסקי.

האוצר והרווחה מתחמקים: הסגר מתהדק, והתקציב שהובטח למאבק באלימות במשפחה לא הועבר

החמרת הסגר לא לוותה בתכנית ברורה למניעת אלימות במשפחה ● שר הרווחה איציק שמולי הבטיח תקציבים שלא הגיעו ● צפויה עוד עליה באלימות לאור הסגר ● המומחיות מזהירות: "התעלמות מוחלטת מנשים וילדים בקבלת ההחלטות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

מאז שהחלו הדיבורים על סגר נוסף לפני כמה שבועות, ניסינו ב"שקוף" לברר איזו תכנית מציע שר הרווחה, איציק שמולי, למניעת אלימות במשפחה. בתקופת משבר כמו זאת השהות הכפויה בבתים היא פצצה מתקתקת – ונשים הולכות לשלם את המחיר. שמולי פיזר הבטחות בסך מיליוני שקלים אבל למרות ניסיונות חוזרים ונשנים שלנו להבין איפה הכסף שהובטח, במשרד הרווחה וגם במשרד האוצר התחמקו שוב ושוב מתשובה. 

"הכסף יעבור בימים הקרובים", אמרו, ובכל אחד מהמשרדים האשימו את המשרד השני בעיכוב. בשבוע האחרון זו כבר הפכה לשגרה: בכל בוקר פנינו למקלטים לנשים נפגעות אלימות ולמרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, במטרה להבין אם הכסף המובטח הועבר. אבל בכל יום התשובה נותרה זהה: "עדיין לא".

הפגנה נגד רצח נשים (צילום: תומר נויברג / פלאש 90)

העליה במקרי האלימות במשפחה בתקופת הסגר צפויה כבר חודשים. החל מאתמול (שישי) סגרו את כולנו בבתים כמעט מבלי אפשרות לצאת, ונשים רבות יכלאו גם בתוך סיוט של אלימות, אבל לממשלה שוב אין תכנית מסודרת להתמודדות עם העליה במקרים או למניעתם. בחודשים האחרונים התגאו במשרד הרווחה שוב ושוב בהעברת תקציבים למניעת אלימות במשפחה ובפתיחת מקלטים נוספים, אבל המציאות מראה תמונה שונה: ההבטחות מפוזרות אבל התקציבים תקועים במשך חודשים, והעמותות נמצאות בחוסר ודאות מוחלט וקורסות תחת העומס.

עוד בנושא:

"נעשה כל שביכולתנו כדי שבתקופת הסגר וגם לאחריה יינתן מענה מיידי ומקצועי במטרה להציל יחד את הנרצחת הבאה", כתב שר הרווחה איציק שמולי בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו בשבוע שעבר, רגע לפני שהתחיל סגר ראש השנה. כבר למחרת כמעט נרצחה אישה על ידי בן זוגה במצפה רמון, ואחרי יומיים גבר ניסה להצית את אישתו בבוקעאתא שבצפון.

אסור לנו להשלים עם מצב שבו הסגר יהפוך למלכודת של אלימות ופחד עבור נשים וילדים. בגל הראשון אחוז הדיווחים על מקרי…

Posted by ‎איציק שמולי | Itzik Shmuli‎ on Thursday, September 17, 2020

ייתכן שהמקרים הללו היו יכולים להימנע: כבר במרץ התריעו ארגוני נשים, חברות כנסת וגם ארגון הבריאות העולמי על העליה הצפויה במקרי האלימות. לממשלה היתה חצי שנה לתכנן את המאבק במגיפת האלימות כלפי נשים.

בחרנו להתעקש על ההבטחה של השר שמולי כי זאת לא עוד הבטחה של פוליטיקאי – מדובר בחיים ומוות. מהשבועות האחרונים עולה תמונה מדאיגה של חוסר בתכנית ברורה וקושי בהעברת תקציבים, תוך התעלמות מצרכים של ציבור גדול באוכלוסיה שעשוי להיות בסכנת חיים. 

בית פוגעני

"בתקופת משבר הקורונה כל המשפחות בישראל נמצאות במצב לחץ מתמשך: גם כלכלית, גם בריאותית, גם בגלל הנתק ממערכות שמספקות תמיכה", אמרה לנו השבוע פרופ' כרמית כץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב. "אפשר להתגבר על סיר הלחץ כשיש מדיניות שמקצה משאבים כדי למנוע ממצבי אלימות מלהתרחש. אבל בישראל זה מאוד בולט מול מדינות אחרות: אין מדיניות שמגנה על ילדים ונשים בתקופת הסגר והקורונה".

לדברי פרופ' כץ, קובעי המדיניות התעלמו מצרכים של ילדים ונשים בהתמודדות עם משבר הקורונה. "בתקופת הקורונה ילדים ונשים הפכו להיות דמויות בלתי נראות בחברה הישראלית. נשים וילדים מבינים שהם לא רלוונטים אז הם לא פונים לעזרה והם לא מספרים. בגלל שהם מרגישים שהם לא חשובים, הם מרגישים שהם צריכים לשתוק כי יש דברים יותר חשובים מהם, כמו הבריאות של המשפחה המורחבת והמצב הכלכלי".

ראש הממשלה נתניהו והזמרת נועה קירל בסרטון שפרסם ראש הממשלה (צילום: צילום מסך)

"אם ילדים ממולכדים בתוך בית פוגעני, ומקבלים מסר שהם בסוף סדר העדיפויות – הם לא ידווחו", הסבירה כץ. "המדיניות מפספסת שבית ספר הוא לא בייביסיטר לילדים או מקום להישגים אלא גורם שומר ומגן על ילדים. במקומות בהם סגרו בתי ספר, ילדים היו ביותר סיכון".

הבטחות ללא כיסוי של משרד הרווחה

כחלק מהנסיון להתמודד עם העליה הצפויה באלימות בתוך המשפחה הבטיח שר הרווחה שמולי כי יעביר עשרה מיליון שקלים לצורך התמודדות עם המשבר, מתוכם 300 אלף שקלים יועברו לכל מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן כפיצוי על ההוצאות החריגות בתקופת הגל הראשון. 

בשבועות האחרונים הבטיחו השר ונציגי המשרד שוב ושוב כי הכסף הועבר. כשפנינו למשרד הרווחה בשבוע שעבר, התחייבו כי הכסף יגיע "בימים הקרובים". בדקנו עם מספר מקלטים כל יום בשבוע האחרון: אף מקלט לא קיבל את הכסף.

בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה בשבוע שעבר, סיפרה נציגת משרד הרווחה כי נפתחו שני מקלטי חירום לקליטת נשים וילדים לתקופת בידוד. אבל זה לא ממש מדויק – בפועל רק מקלט אחד ממשיך לפעול עד היום. השני נסגר תוך זמן קצר. 

במשרד הרווחה התגאו גם בהקמת שני מקלטים נוספים שאמורים להיפתח כבר בנובמבר. בדקנו – נכון לסוף ספטמבר האישורים להקמתם עדיין לא הועברו לעמותות שאמורות להתחיל להפעיל את המקלטים החדשים. אז משרד הרווחה מבטיח, אבל לא מעביר את הכסף והאישורים ומהעמותות מצופה לשלם שכר דירה, לגייס עובדות ולשלם חשבונות – ללא תקציב ועל בסיס ההבטחה שהאישורים יגיעו בעתיד. 

בהודעה רשמית שהפיצה דוברות משרד הרווחה נכתב כי המשרד "האריך את פעילותו של המקלט הייעודי לנשים וילדים נפגעי אלימות שנפתח במהלך הגל הראשון במטרה לענות על הצורך בבידוד ולהקל על נשים את הכניסה למקלט גם בתקופת הסגר" – עם זאת, בעמותה שמפעילה את המקלט לא קיבלו אישור על הארכת הסכם הפעילות שלו.

שר הרווחה, איציק שמולי

משרד הרווחה הבטיח תקציב גם למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. למרכזים הועברו השנה רק 25% מהתקציב השנתי, ומשרדו של שמולי התחייב להשלים את הסכום. גם הכסף הזה לא הגיע ליעדו.

"אנחנו לא יודעות מה המדינה מתכננת לסגר הקרוב. לא פנו אלינו", מספרת נאילה עואד-ראשד, מנכ"לית עמותת 'נשים נגד אלימות' שמפעילה מקלט ומרכז סיוע. "מה התכנית להגנה על חיי נשים בסגר הזה? מי הולך לעזור לנשים שצריכות גם לטפל בילדים וגם לעבוד במקומות חיוניים? בכלל לא חשבו על זה. העיקר שאנשים יישארו בבית. לא מפריע לקובעי המדיניות שנשים נסגרות בבית עם אדם אלים".

"לא לחכות שאנשים במצוקה יפנו לרשויות"

כדי לנסות להתמודד עם הסיטואציה המורכבת של הסגר, במשרד הרווחה השיקו בשבוע שעבר שאלון לזיהוי עצמי של מערכת יחסים אלימה. השאלון האנונימי קיים בשפות עברית, ערבית, רוסית ואנגלית, ומאפשר לכל אחת ואחד לענות על מספר שאלות כדי להעריך את רמת הסיכון בקשר, ובמידת הצורך לפנות לעזרה. 

בהודעת משרד הרווחה נאמר כי "במשרד מקווים כי השאלון יסייע לאנשים רבים לשים לב לתמרורי האזהרה ולפנות לקבלת עזרה בשלבים מוקדמים". עם זאת, על אף חשיבות השאלון, כדי למלא אותו יש צורך בחיפוש יזום שלו באתר משרד הרווחה – והוא לא מופיע, למשל, בחיפוש של מילים רלוונטיות בגוגל. בסוף השאלון מופיעים פרטים ליצירת קשר עם שירותי הרווחה, אבל אם ממלאת הטופס בוחרת שלא לעשות זאת, אין מעקב או דרך ליצור איתה קשר. השאלון אכן חשוב, וכך גם השמירה על פרטיות המשתמשות בו – ועם זאת, הדרך לבקשת העזרה ארוכה ומלאת חיכוכים.

חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) קוראת לממשלה לפנות לנשים בצורה יותר ישירה – ולא לחכות שהן יפנו לעזרה ביוזמתן. "לא צריך לחכות לאנשים במצוקה שיפנו לרשויות, כי אין אמון. אנשים טובעים במצוקות שלהם והממשלה עדיין מצפה שיחפשו את האתר, יפנו ויחכו לתשובה".

חברת הכנסת סונדוס סאלח

לדבריה, לממשלה יש את הכלים להנגיש את הסיוע לכל הנשים בישראל. "כמו שהם יודעים לעשות מעקב אחרי מבודדים ולשלוח הודעות לכל אזרח ואזרחית. אפשר לשלוח את השאלון לכל טלפון, או לפנות דרך לשכת הרווחה בכל ישוב וישוב. אם צריך, שיוסיפו תקנים ויתקשרו לאנשים". 

"צריך לעשות מיפוי של כל הבתים שנמצאים בסיכון לאלימות״, מוסיפה סאלח, ״כשהם רוצים הם יכולים לעשות את זה. צריך לעבור בית בית ולוודא שאישה לא תירצח בעוד כמה ימים".

מיצג מחאה נגד רצח נשים בירושלים, עם מודעות אבל לנשים שנרצחו על ידי בני זוגן (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

עמותת 'רוח נשית' מסייעת לנשים נפגעות אלימות לבסס עצמאות כלכלית ולצאת ממצב הסיכון. תמר שוורץ, מנכ"לית העמותה, מספרת שהמשבר ממשיך להקשות גם לאחר היציאה מהבית המסוכן. "גם אצל המטופלות שלנו, שכבר התרחקו מהבעל האלים, הלחץ גדל – רבות מהן מפוטרות ומאבדות את עבודתן, ולאלה שלא אין בן זוג או מסגרות חינוכיות. כל העול נופל עליהן והן לא יכולות להגיע לעבודה כי הן צריכות לטפל בילדים. אנחנו בדרך כלל עוסקות בשיקום תעסוקתי אבל עכשיו חלק מהמטופלות שלנו הגיעו למצב של רעב ועברנו לחלק תווי קניה ואוכל".

"יום אחד הבעיה הבריאותית של הקורונה – יפתרו. אבל הבעיה החברתית תהדהד שנים", אומרת שוורץ. "התקדמנו כבר במאבק באלימות, ועכשיו אנחנו הולכים אחורה. אני 32 שנה עובדת סוציאלית – אני לא זוכרת כזאת תקופה קשה מבחינה חברתית במדינת ישראל".

מיצג נגד אלימות נגד נשים בכיכר הבימה בתל אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

סדרי עדיפויות

לדברי פרופ' כרמית כץ, מדינות אחרות בעולם הראו שאפשר להגן על ביטחון הנשים והילדים גם בזמן משבר הקורונה – וזה תלוי בסדרי עדיפויות. "המשבר מתחיל בבריאות אבל מה שישאר אחריו הם גלי אובדניות וגלי אלימות שיצאו מכלל שליטה. מדינות כמו גרמניה, קנדה ואוסטרליה הבינו שהקורונה היא קודם כל משבר חברתי ומשבר של בריאות הנפש. הן מספקות הגנה לנשים ולילדים בתוך המשפחה: העובדות הסוציאליות מוגדרות כחיוניות ומקבלות משאבים מתוגברים עבור הפעילות שלהן, כדי שיוכלו לתמוך במשפחות. יש להם כלים יצירתיים לסיוע – בקנדה למשל יש לילדים אפשרות לפניה שקטה, שמציעה במהירות מישהו קרוב שיכול לספק עזרה".

אצלנו, מסבירה כץ, המצב שונה. "יש התעלמות מוחלטת מילדים ונשים. הבעיות הן לא תקציביות – צריך להגדיר את סדרי העדיפויות ולראות מי האוכלוסיות שהמדינה צריכה לקחת עליהן אחריות. את המחיר של חוסר הטיפול בילדים ונשים היום, נשלם בעתיד".

זקוק/ה לעזרה? כל המספרים של קווי הסיוע כאן

במידה ונפגעתן/ם או הייתן עדות לאלימות, התקשרו למשטרה (100) או לקו הסיוע של משרד הרווחה (118).

קו חירום ארצי לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית: 1202

מוקד נעמת לאלימות במשפחה: 9201*

פניה שקטה 24/7 למשרד הרווחה: 055-7000128

הקו החם של עמותת בת מלך לנשים דתיות וחרדיות שסובלות מהתעללות: 1-800-292-333

קו בערבית 24/7 – מרכז הסיוע של נשים נגד אלימות: 04-6566813, או בפניה שקטה דרך האתר

מרכזי משרד הרווחה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברחבי הארץ – רשימת הטלפונים כאן

קו החירום של עמותת לא לאלימות נגד נשים: *6724

ייעוץ משפטי של ויצו בדיני משפחה 03-6923791

קו של ויצו לנשים בעבודה 03-6923825

קו של ויצו לגברים במעגל האלימות 1-800-393-904

אתר סה"ר – סיוע רגשי לאנשים במצוקה נפשית במצבי משבר

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

הסערה באוצר: מי באמת אשם ולאן אנחנו הולכים מכאן?

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר התפטר והאשים את השר בחוסר אחריות ● למרות שנראה שהגענו לשיא עדיין אין עדיין תקציב מדינה וספק אם יהיה ● כמה דברים שאתם צריכים לדעת על מה שקורה מסביב לטענה שנקראת "שלטון הפקידים" ● וגם: למה לצפות בחודשים הקרובים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"השרים מחליטים והפקידים מבצעים ונראה כי מרידור שכח את זה", אמר שר האוצר ישראל כ"ץ לאחר התפטרותו הרועמת של שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר. מדובר באגף קריטי לניהול כל משרדי הממשלה: תפקידו הוא גיבוש מדיניות כלכלית והכנת תקציב המדינה. 

כ"ץ צודק. אך את האצבע המאשימה הוא צריך להחזיר לעצמו: התפקידים התבלבלו כי הוא ושאר השרים לא עשו את תפקידם ולא החליטו על תקציב המדינה. לפי החוק כשפוליטיקאים מסרבים למשול האחריות עוברת לידי הפקידות. 

ראש אגב התקציבים שאול מרידור ושר האוצר ישראל כ"ץ.

הדרמה כביכול הסתיימה, אבל למרות השקט היחסי והסרת איום הבחירות בינתיים, אנחנו עדיין בשיאו של הבלאגן שנקרא "תקציב המדינה". הנה כמה דברים שחשוב לדעת על התקציב המשמש ככלי פוליטי נוח לאיום בחירות תמידי על חשבון אזרחי ישראל.

עוד באותו נושא:

לאחר שניסה, שר האוצר, בדיון על דחיית התקציב לרכז את כל הכח אצלו ונכשל עכשיו הוא לוחץ על הדרג המקצועי. אנחנו לא יודעים בדיוק מה קורה במשרד האוצר אבל אנחנו עדים לסימפטומים: היועץ המשפטי, אסי מסינג, ממודר מפגישות המשרד; שאול מרידור, ראש אגף התקציבים התפטר תוך האשמות חריפות לאחר שסגנו אריאל יוצר, כבר עזב; מנכ"לית המשרד מושפלת על ידי השר; והחשב הכללי, רוני חזקיהו, האיש שמנהל את התקציב, הודיע על התפטרותו וסיום תפקידו באוקטובר.

מתי צריך להעביר תקציב?

כשממשלה מוקמת בישראל היא נדרשת להציג תקציב תוך 100 יום ממועד השבעתה (מועד שפקע ב-25 באוגוסט). הממשלה כשלה בכך והכנסת הסכימה לתת לה דחייה עד ל-23 בדצמבר כדי להעביר את תקציב 2020 – מגוחך? נכון. מדובר בהשקעה של מאמץ גדול מאוד כדי להעביר תקציב מדינה לשבוע. 

במקביל לכך, הממשלה נדרשת להניח תקציב לשנת 2021 על שולחן הכנסת עד תחילת חודש נובמבר. במקרה זה, אם זה לא קורה לממשלה יש זמן לאשר תקציב בכנסת עד סוף חודש מרץ. במידה שהיא לא מצליחה – הכנסת מתפזרת.

נתניהו וגנץ. הממשלה לא הצליחה להסכים על תקציב (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)

אבל לא בטוח בכלל שזה יקרה, הכנסת הזו הוכיחה שהיא יודעת לכופף כל חוק ולשלוף כל טריק מהשרוול. ככל הנראה נדע מה מצבנו רק ב-23 בדצמבר בשעות הערב המאוחרות, בתעמולת העיתונאים של רה"מ הרגיל או החליפי – כי את החוק הקיים כבר לא מכבדים.

שלטון הפקידים? הפוליטיקאים לא מסוגלים לקבל החלטות

כשהממשלה נכשלת בהעברת תקציב, האחריות עוברת לפקידי משרד האוצר ובראשם החשב הכללי, שהודיע גם הוא על התפטרות מתפקידו. החשב מנהל את התקציב, תוך הפעלת שיקול דעת ומקצה לכל חודש 1/12 מהתקציב של השנה הקודמת. כלומר, אם הממשלה לא תצליח לאשר תקציב לשנת 2021 לפני סוף 2020 ינהל החשב את התקציב לפי המודל הזה – כמו שקורה היום. 

ותקציב 2020? מנוהל עדיין לפי תקציב 2019 שנקבע בכלל במרץ 2018. כלומר, שנתיים וחצי לא קיבלה הממשלה החלטות על מדיניות חלוקת התקציב. כששנת 2021 תתחיל, החשב (יהיה מי שיהיה) ינהל את התקציב לפי שנת 2020 שנוהל לפי שנת 2019. 

זו ככל הנראה הסיבה שהכנסת לא ויתרה, עדיין, על תקציב 2020, שבו תוכל לקבוע נקודת מוצא חדשה לתקציב 2021. כלומר, העברת תקציב לשנת 2020 לשבוע היא מהלך הגיוני רק אם לא מתכוונים להעביר תקציב לשנת 2021 ורוצים להקטין את הנזק.

תקציב מדינה עוקף ממשלה וכנסת

בתקציב המדינה יש שיקולים פוליטיים לא מעטים. ככה זה גם אמור להיות – שר האוצר ומשרדו (אגף תקציבים) מכינים תקציב לפי סדר העדיפויות של הממשלה ומבקשים מהכנסת לאשר אותו. בתהליך יש שינויים, תיקונים ולחצים שמשפיעים עליו, אך מנוהלים במו"מ, שחלקו שקוף לציבור ולנבחריהם בכנסת. 

אישור דחיית התקציב בוועדת הכספים. השאירו פתח להעברת תקציב לשבוע (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

כלומר, הליך סדור עם איזונים ובלמים – ולא אדם אחד מחליט לפי הצורך הפוליטי שלו. אבל כל זה קורה כשמעבירים, או לפחות מנסים להעביר תקציב. עכשיו יש תקציב המשכי שכאמור מנוהל על ידי פקידי האוצר מאחר שהממשלה לא החליטה. 

כשדחו את מועד אישור תקציב המדינה אישרו גם תוספת של 11 מיליארד שקלים נוספים עד סוף 2020. התוספת הזו היא "הקרם על העוגה" – כלומר, היא מאפשרת לחשב הכללי לחלק תקציבים על בסיס סיכומים פוליטיים מחוץ למסגרת הרשמית של העברת התקציב. על החלק הזה בדיוק שר האוצר כ"ץ רוצה לשלוט לבד. 

"חשב כללי זמני"

רוני חזקיהו, החשב הכללי, הודיע כאמור על רצונו לסיים את התפקיד באוקטובר. כלומר עוד חודש לא יהיה במדינת ישראל חשב כללי – האיש שמנהל את תקציב המדינה. נכון לעכשיו הממשלה ושר האוצר לא ממהרים למצוא לו מחליף. זה לא חדש – מחלת ממלאי המקום מוכרת היטב בהתנהלות הממשלה. אם השנתיים האחרונות יכולות ללמד אותנו משהו, אז נראה שהממשלה בכלל לא צפויה למנות חשב בהחלטה רשמית.

רוני חזקיהו, החשב הכללי שהתפטר. האם ימונה לו מחליף? כנראה שלא (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

סביר להניח ששר האוצר ימנה – ניחשתן נכון – ממלא מקום זמני. כזה שיהיה נתון ללחץ כל העת מצידו, כי מחר הוא יכול לעוף או לא לקבל את התפקיד במינוי קבוע, מינוי שאינו צריך לעבור בדיקה של ועדת המינויים. גם אם אותו אדם, מוכשר ככל שיהיה, ינסה לבצע את תפקידו נאמנה תרחף עליו עננה לפיה הוא פועל לפי לחצים ומכופף את החוק לפי שיקולים פוליטיים.

הקופסאות

בתוך כל זה הממשלה מנהלת "קופה קטנה" חיצונית למגיפת הקורונה – "קופסאות". מדובר בכסף שאינו נכלל בתקציב השנתי, אך הממשלה הוציאה במסגרת הזו כ-100 מילארד שקל (שווה ערך לרבע מהתקציב השוטף). 

הקופסאות יכולות לשרת רק את הטיפול במשבר. לדוגמה, לשלם על מענקים חד פעמיים, פיצויים ורכישה של חיסונים – אבל לא לסלילת כביש או תוספת שכר למורים. עוד דבר שחשוב לדעת עליהן הוא שאנחנו והילדים והנכדים שלנו נשלם על זה, אולי ביוקר בעשרות השנים הבאות. הכסף מגיע מהלוואות שנלקחות ממשקיעים ובנקים ופרוסות עד למאה שנה.
מול ביקורת שנשמעה על המהלך, חשוב להזכיר שאנחנו אכן במשבר חסר תקדים. כך או כך הבעיה המרכזית היא שנראה שהממשלה מתחילה להתמכר לקופסת ההפתעות ויש אינטרס ליהנות מאותו ברז פתוח: עד שידרשו לשלם על ההוצאות, רוב חבריה כבר לא יידרשו לקחת אחריות. 

המכתב: מה עומד מאחורי ההאשמות של מרידור?

במכתב ההתפטרות של שאול מרידור, ראש אגף התקציבים מוטחות לא מעט האשמות כלפי השר ישראל כ"ץ שטוען בתגובה כי מרידור מונע ממניעים פוליטיים ומשנאת נתניהו. מאחר שהמכתב מנוסח יחסית בלשון מאופקת הרשנו לעצמנו לתרגם כמה מההאשמות לשפה עממית יותר:

  • "מושכלות היסוד בקבלת החלטות מורכבות של ממשלה הן כי קבלת החלטות כזו נסמכת על עבודת מטה מקצועית של דרגי המקצוע, הנסמכים על ידע רב, על נתונים ועל ניתוח ההשלכות של לצעדי מדיניות שונים" – מרידור טוען כי כ"ץ שולף החלטות מהשרוול.
  • "עד רגע זה לא התקבלה החלטה על גיבוש והגשת תקציב לשנים 2020-2021, על מנת לעמוד בהוראות החוק שתוקן לאחרונה" – אין לכם אפילו כוונה להעביר תקציב.
  • "המסר למגזר העסקי, לאזרחי המדינה ולעולם הוא של פריצת כל העקרונות" – מרידור מאותת לכ"ץ שההתנהגות השכונתית שלו תביא לפגיעה במדינת ישראל ולהורדת דירוג האשראי. זה יביא לעליית הריבית שבה אפשר לגייס כסף, ואז בשנים הבאות קיצוץ בשירותים לאזרחי או העלאת מיסים דרמטית.
  • "הדרת אגף התקציבים וגורמים נוספים כגון היועץ המשפטי של המשרד מעבודת המטה הנדרשת – כפי שאתה בוחר לעשות בעת הזו" – מרידור אומר שמסגרת החוק לא מעניינת את שר האוצר.
  • "מדי שבוע אני נחרד לגלות כי מסגרת התקציב משתנה ללא כל דיון" – אתה עושה מה שבא לך בלי לקחת אחריות ומבלי בכלל להבין את ההשלכות. בקיצור, מפזר כסף ללא מחשבה וללא תוכנית.
  • "ניסיונות לשנות אומדנים תקציביים על מנת לייצר מקורות פיקטיביים" – אולי ההאשמה החמורה ביותר: מרידור טוען שכ"ץ דורש "לשחק עם המספרים" כדי שיוכל  לפזר עוד כסף. 

בחברה עסקית אם סמנכ"ל הכספים היה מוציא מכתב כזה על ההנהלה, לא הייתם מוצאים פראייר אחד שהיה קונה את המניה שלה. היא הייתה מתרסקת, המנכ"ל היה מתפטר והייתה נפתחת חקירה פלילית. 

מה כ"ץ אומר על ההתפטרות בראיונות השונים? משהו כמו "אבא שלך": "הוא חזר לשורשים המשפחתיים של שנאה לנתניהו, ניסה להפיל את ראש הממשלה"

השלבים הבאים

האירוע של תקציב המדינה רחוק מלהסתיים. כ"ץ רוצה שליטה מלאה על חלוקת הכסף בדרך עוקפת מנגנון, כנסת וממשלה. הנה כמה נקודות זמן שאנחנו ממש לא ששים לקראתן, כל אחת מהם תעסיק ימים את הפרשנים הפוליטיים:

  1. דיון בוועדה לביקורת המדינה – כבר בשבוע הבא, ביום שני, זימנה הוועדה לביקורת המדינה את בכירי משרד האוצר, כדי לברר את טענותיו של מרידור. 
  2. ישיבת הממשלה הקרובה – למרות שניסה לדלג עליהן, שר האוצר חייב להביא את אישור התקציב לממשלה ואז לוועדת הכספים בכנסת. מאחר שבחודש האחרון הממשלה התקשתה לקבוע ישיבות (שלוש מתוך ארבע בוטלו), ייתכן מאוד שכ"ץ יניח את ההצעה ברגע האחרון וללא דיון ממשלתי או ציבורי. במצב כזה השותפה לממשלה כחול לבן עשויה להתנגד לתקציב שלא הייתה שותפה לו, מה שעשוי לגרור האשמה מצד השר כ"ץ או ראש הממשלה הנוכחי שהם "מונעים כסף מהאזרחים".
  3. אמצע אוקטובר – אם הממשלה לא תביא לאישור הממשלה והכנסת את תקציב המדינה לשנת 2020-2021 נראה שאין שום כוונה לאשר תקציב. במצב כזה נתחיל לשמוע שוב על איומי הבחירות מכל הצדדים. נזכיר כי עד כה המחלוקת בין כחול לבן לליכוד הייתה רק על תקופת התקציב ולא על תוכנו. תוכן התקציב וסדר העדיפויות הלאומי עשוי להיות כר פורה לחיכוך בקואליציה בערך 3-4 פעמים ביום.
  4. אוקטובר – בחודש זה החשב, רוני חזקיהו, יסיים את תפקידו, אנו צפויים לראות מלחמה על הדמות שתחליף אותו. לפי ההתנהלות של השנתיים האחרונות, אל תופתעו אם זו לא תאושר בממשלה וכ"ץ ימנה ממלא מקום מקום נוח מתוך המשרד.
  5. 23 בדצמבר – המועד הנוכחי לפיזור הכנסת כשזו לא תצליח לאשר את התקציב. אם היא באמת תפוזר? אנחנו לא יודעים. כאמור, הכנסת ה-23 יודעת לעקם כל חוק. מה שבטוח, נשמע על כך המון.
  6. 31 במרץ – קצת אופטימי, אבל זה המאני טיים של ראש הממשלה. הנקודה שבה נתניהו יחליט אם הוא מתכוון להעביר את המושכות לגנץ בנובמבר או לריב על כמה סעיפים בתקציב ולפזר את הכנסת. כל זאת, כשברקע מתנהל משפטו הפלילי.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): השיקולים שהובילו אותך לבחור במפלגה זו או אחרת לא באים לידי ביטוי. הממשלה החליטה שלא להחליט, לא קבעה סדר עדיפויות לאומי ולא מימשה את חובתה למשול. בתקופה שבה המדינה מצויה במשבר כלכלי עמוק, הממשלה ויתרה על חובתה לקבל החלטות משמעותיות שישפיעו על כולנו בטווח הקצר והארוך.

בנוסף, הסיפור הזה לא נראה טוב בעיניי השווקים וסוכנויות הדירוג, שקובעות באיזו ריבית מדינת ישראל תוכל ללוות כסף. ככל שהסיכון עולה, הדירוג של סוכנויות הדירוג עלול לרדת ולהעלות את גובה הריבית, מה שמגדיל את ההוצאה הממשלתית על חוב שנשלם בשנים הבאות – על חשבון שירותים לאזרח. וכך הבריאות שלנו תפגע, החינוך והרווחה, אולי לא השנה – אבל החל מעוד שנתיים או שלוש ולאורך זמן רב.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): או שיעבירו תקציב עד ה-23 לדצמבר או שיקימו ממשלה חדשה בראשה לא יעמוד נתניהו או גנץ – או שנלך בחירות. מדינת ישראל לא יכולה להמשיך להיות משותקת.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

הסחבת שעולה בחיי אדם: מחדל המגנזיום במים

הוספת מגנזיום למי השתייה תציל כל שנה מאות בני אדם ממוות מהתקפי לב. כבר ב-2013 נקבע כי יתחיל פיילוט להוספת המינרל. הוא נקבע להסתיים ב-2015, אך עד היום לא התחיל ובמשרד הבריאות לא יודעים מתי תהיה התקדמות. הסיבה: מחלוקות כלכליות ופוליטיות. יו"ר הוועדה לאיכות המים לשעבר: "לא יאמן שתהליך שאמור לקחת שנה וחצי נגרר במשך שבע שנים, וממשיך להידחות"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

אי שם בשנת 2003, הבינו במסדרונות הממשלה שמתחילה להיווצר סכנה מוחשית לבריאות הציבור: המים שלנו, המותפלים ברובם, לא מכילים את המינרל מגנזיום. המחסור הזה הוא לא עניין של מה בכך, אלא סכנה לבריאות הציבור שתעלה לנו בחיי אדם.

17שנים חלפו מאז. הרבה מים זרמו בברזים ומעט מאוד מגנזיום. גם התקשורת נכנסה לתמונה: ב-2017, חשפה העיתונאית עדי דברת-מזריץ מ- The Marker כי פיילוט ממשלתי שנועד לבחון הוספת מגנזיום למים פשוט נכחד. שנתיים אחרי מועד הסיום המשוער, הסתבר שהוא כלל לא התחיל.

בדיקת "שקוף" חושפת: גם עכשיו, שלוש שנים מאוחר יותר, הפיילוט טרם התחיל ואף טרם נבחרה החברה שתפעיל אותו. הסיבה העיקרית: מחלוקת רבת שנים בין משרד הבריאות לרשות המים. 

עוד כתבות "בחזרה לתחקירי עבר":

התחקיר נערך במסגרת תחום סיקור ייחודי שבחרו מעל ל-3,000 המו"לים של שקוף: "בחזרה לתחקירי עבר" במסגרתו אנחנו חוזרים לחשיפות של מחדלים וליקויים, שנים אחרי שהצהיבו בעיתונים, ובודקים: האם משהו זז מאז?

ב-2009 נקבע: יש להוסיף מגנזיום למי השתייה

כמחצית מהמים ששותים אזרחי ישראל הם מים מותפלים. ביישובים מסוימים, דוגמת תל אביב שיעור המים המותפלים מגיע לכ-90%. התהליך שהמים עוברים במתקני ההתפלה גורם להם להיות חסרים במגנזיום, מינרל ההכרחי לתפקודו התקין של הגוף.

הצורך באספקת מגנזיום לציבור עלה כבר לפני שנים רבות במסדרונות הממשלה. ב-2003 מונתה ועדה מייעצת לעדכון תקנות מי השתייה- "ועדת עדין" בראשות פרופ' אבנר עדין. ב-2009 קבעה הועדה כי יש להוסיף מגנזיום למי השתייה.

ב-2012 משרד הבריאות פרסם חוות דעת לפיה הוספת מגנזיום יכולה למנוע כ-250 מקרי מוות בשנה. "על פי הניתוח, שהסתמך על מחקרים שהצביעו על קשר בין ריכוז נמוך של מגנזיום במי השתייה לתחלואה ותמותה, החזרה של 30 מג"ל מגנזיום למים נמצאה בעלת כדאיות גבוהה, ובעקבותיה צפויה הפחתה של כ-250 מקרי מוות ממחלת לב כלילית בשנה", נכתב במסמך של משרד הבריאות.

רשות המים התנגדה לכך מטעמים כלכליים: לדבריה, העלות של הוספת מגנזיום תגיע למאות מיליוני שקלים בשנה. טענה זו עומדת בניגוד לתחזיות משרד הבריאות לפיהן העלות תסתכם בלא יותר מכמה עשרות מיליוני שקלים.

במשרד ראש הממשלה קיבלו החלטה שתפשר בין הצדדים: לבצע פיילוט להוספת מגנזיום למי השתייה באחד ממתקני ההתפלה ומטרתו תהיה לבחון מה היא הדרך היעילה לספק מגנזיום לציבור.

הפיילוט הנעלם

בתקנות בריאות העם 2013 נקבע בהוראת שעה כי פיילוט הוספת מגנזיום למי השתייה יתקיים בין 2013 ל-2015. בתחקיר של דברת-מזריץ, כאמור, התברר כי בסוף שנת 2015 הפיילוט לא התקדם כלל.

עקב פקיעת תוקפן של הוראות השעה מ-2013, פנה משרד הבריאות ליו"ר ועדת הסביבה של הכנסת בבקשה להאריך את ההוראה לקיום הפיילוט בשלוש שנים נוספות. ואכן, במאי 2016 נדחה מועד סיום הפיילוט עד לספטמבר 2018 במסגרת תקנות איכות מי השתייה.

בשלב זה נראה היה שהנושא מתקדם. בדצמבר 2017 הודיעה רשות המים למשרד מבקר המדינה כי נבחרה חברה מייעצת לקבל החלטות בנושא הפיילוט – חברת תה"ל, אך לא נבחר מפעיל לפיילוט עצמו. 

בהמשך, אף נבחרה ועדת היגוי להוספת מגנזיום למים מותפלים בראשות משרד הבריאות. היא מונתה בינואר 2018 והתכנסה לראשונה במרץ 2018. לפי מבקר המדינה באפריל 2018 חברת תה"ל החלה בעבודתה. 

גם מבקר המדינה לא הצליח

למרבה הצער, ספטמבר 2018 חלף אך מרשות המים עולה כי עד היום לא נבחרה חברה שתפעיל את הפיילוט. לטענת משרד הבריאות, ועדת ההיגוי התכנסה לאחרונה ב-23.3.2020 ואין כרגע תאריך לכינוס הבא שלה.

מתקן להתפלת מים. בתל אביב 90% מהמים מותפלים וללא מגנזיום (צילום: אדי ישראל, פלאש 90)

בדוח המבקר על רשות המים מ-2018 ננזפו הרשויות האחראיות על הנעת הפיילוט, ונדרש מהן לקדם את הוספת המגנזיום למים ללא דיחוי. "משרד מבקר המדינה מעיר לרשות המים, למשרד הבריאות ולמשרד האוצר, כי השתהותם בקידום הקמת מתקן החלוץ להוספת המגנזיום למים במשך יותר משש שנים אינה סבירה", כתב המבקר. 

"כפי שקבע משרד הבריאות, מחסור במגנזיום עלול לגרום נזק חמור לבריאות הציבור, לפיכך על רשות המים, על משרד הבריאות ועל משרד האוצר להחיש את הקמת מתקן החלוץ, ולקבל החלטה ללא דיחוי". 

נראה שגם נזיפה ממבקר המדינה לא שכנעה את המשרדים האחראים כי יש להזדרז.

צעדי תינוק

לפי מידע שהגיע לידי "שקוף", חברת תה"ל המייעצת למדינה בנושא הפיילוט אכן החלה בעבודתה. היא ערכה בדיקה לגבי הטכנולוגיות הזמינות בשוק להוספת מגנזיום למי השתייה וכתבה דוח בנושא עבור ועדת ההיגוי.

לדברי גורמים המעורים בנושא, לקראת כתיבת הדוח פגשה תה"ל מספר נציגי חברות שלהן טכנולוגיות רלוונטיות. בסוף הדוח ישנן המלצות למספר טכנולוגיות שנמצאו מתאימות להפעלת הפיילוט.

"כרגע אנחנו משלימים השלמות שוועדת ההיגוי ביקשה להוסיף לדוח. עם אישור הדוח הוא יפורסם לציבור, אבל זה כנראה יקח עוד חודשים", סיפר מקור בכיר המעורה בנושא.

צעדים בסיסיים שהיו יכולים לקרות לפני שנים, מתבצעים רק עכשיו. פרופ' אבנר עדין לשעבר יו"ר "ועדת עדין" לאיכות המים נדהם לגלות שהנושא התקדם בצעדים איטיים כל כך. "לא יאומן שתהליך שאמור לקחת שנה וחצי נגרר במשך שבע שנים ועדיין לא הסתיים", הוא זועם. "היה אמור להיות דיון בנושא במשרד הבריאות לפני כמה חודשים, אבל בגלל הקורונה הוא נדחה".

הסיבה לגרירת הרגליים: מחלוקת כלכלית ופוליטית

מבדיקת "שקוף" עולה כי הפיילוט להוספת מגנזיום למי-השתייה נתקע לא רק בגלל הדוח של תה"ל, אלא גם עקב חילוקי דעות כלכליים ופוליטיים בין רשות המים למשרד הבריאות, המלווים את הסיפור כבר שנים.

פרופ' אבנר עדין. "לא יאומן שתהליך של שנה וחצי נגרר לשבע שנים"

לדברי רשות המים, הוספת מגנזיום למי שתייה היא בזבוז כסף. "כ-99% מהמים זורמים לביוב ולא לגופנו, כך שמדובר בבזבוז עצום של כסף כל שנה. אנו שותים פחות מ- 1% מצריכת המים הכוללת, ויש רבים שאינם שותים מי ברז כלל", מסרו לנו. "נכון לבחון מהי הדרך הנכונה והכלכלית למשק: האם על ידי הוספה למים או למזון ו/או לתוספי מזון, או אפילו לחלק לתושבים תוסף בבתי המרקחת".

אך לטענת משרד הבריאות, הדרך היעילה ביותר לספק מגנזיום לציבור היא דווקא בעזרת מי השתייה. "משרד הבריאות מתעקש על הפיילוט דווקא כי המים לא משמשים רק לשתייה, אלא גם לחקלאות", מסביר פרופ' עדין.

"גם במים המשמשים להשקייה ('מי קולחין') אין מגנזיום. כתוצאה מכך גם הגידולים והאדמה לא מקבלים את המינרל. יש פה מעגל שלם של מחסור במגנזיום, זה לא רק עניין של שתייה".

עוד הוסיף, כי "היתרון הגדול של קבלת מגנזיום ממים הוא שהמגנזיום נספג בגוף טוב יותר בדרך זו. גם ארגון הבריאות העולמי המליץ על כך ולצידו מומחים רבים ברחבי העולם".

ראשי משרד הבריאות הקודם. לא הצליחו להגיע להסכמה עם רשות המים

חילוקי הדעות הכלכליים מעכבים את הפיילוט. זאת, על אף שכזכור, מטרתו המוצהרת היא ליישב בדיוק את המחלוקות הללו בין הצדדים. "ההחלטה על הקמת מתקן החלוץ (פיילוט) נעשתה, בין היתר, על מנת לפתור את חילוקי הדעות בנושא", כתב על כך מבקר המדינה, "ולפיכך קידום הקמת מתקן החלוץ והסקת המסקנות מכך תביא ממילא להכרעה בדבר הדרך היעילה לאספקת המגנזיום לציבור".

ישנם גם חילוקי דעות פוליטיים: לפי דברי הגורמים השונים, לא משרד הבריאות ולא רשות המים רוצים להיות אחראים לעליית מחיר המים שתתלווה להוספת המגנזיום למי השתייה, שתגרור, כנראה, ביקורת ציבורית. הוויכוח על מקור המימון לפיילוט מעכב גם הוא את קידומו.

לא הכל אבוד: היוזמה של מעגן מיכאל

לאחר גרירת רגליים של שנים, יש מי שהייאוש מהבירוקרטיה הביא אותם לפעול בדרך עצמאית: קיבוץ מעגן מיכאל החליט להוציא לדרך פיילוט עצמאי ולהוסיף מגנזיום למתקן ההתפלה של הקיבוץ.

מי שנבחרה לבצע את הפיילוט היא חברת "טכנולוגיות לשימור סביבה", אחת מהחברות שהטכנולוגיה שלהן נבדקה עבור הדו"ח שכתבה חברת תה"ל. לדברי מנכ"ל החברה – המדינה לא חזרה אליו עם מידע חדש בנושא הפיילוט כבר יותר משנה. 

מעגן מיכאל. יתחילו להוסיף מגנזיום למים באופן עצמאי (צילום: מתוך אתר הקיבוץ)

"בתחילת מרץ 2019 קיבלנו מידע בכתב שהטכנולוגיה שלנו הוצגה בפני ועדת ההיגוי וכי המצגת שלנו עברה בהצלחה. עברה כבר יותר משנה, ולא חזרו אלינו", סיפר יחיאל מנוחין, מנכ"ל החברה. "כשראינו שהנושא הזה לא זז עלה הרעיון ללכת למעגן מיכאל".

בקיבוץ מעגן מיכאל שותים כבר 10 שנים מים מותפלים ממתקן התפלה פרטי. "הם קיבלו החלטה שהם מוכנים לבדוק אצלם את המתקן הראשוני והם גם היו מוכנים להשתתף בהשקעה הכספית של הקמתו", מציין מנוחין. "הפרויקט הזה מוכר למשרד הבריאות – הרי התנאי להקמתו והפעלתו היה עמידה בכל התנאים של המשרד". 

האם יוזמת הקיבוץ תשמש תמריץ לפיילוט הלאומי שטרם התחיל לפעול? מנוחין אופטימי: "המתקן הארצי מתעכב כבר שנים, אז היה לנו נוח לעשות את זה במעגן מיכאל. כך, אם אי פעם המדינה תתעשת ותוציא את המכרז, יהיה לנו רפרנס שיחזק את העמדה שלנו מול הגופים האחראים". 

בחודשים האחרונים התעכב שיתוף הפעולה עם מעגן מיכאל עקב הקורונה, אך ביום חמישי (4.6.2020) התכנית אושרה והוחלט כי הפיילוט בקיבוץ יצא לדרך. בימים אלה החלה ההקמה של הפרויקט, ובחודש נובמבר תחל ההרצה ויבוצעו בדיקות שיבחנו האם המים שנוסף להם המינרל ראויים לשתייה.

תגובת רשות המים

"שלב ראשון של הפיילוט הושלם ובו נבחנו בין היתר טכנולוגיות ליישום הוספת מגנזיום למים. שלב ב׳ נמצא בשלבי התחלה, בו בין היתר יתוכנן גם היקף הפיילוט שיתבצע, מיקומו, אורך הפיילוט ומה ייבדק בו. 

העבודה על הפיילוט החלה אך ביצוע הפיילוט בפועל טרם הוחל. מיקומו של הפיילוט, אורכו, מה ייבדק בו והיקפו עדיין נבחנים. לטובת העניין הוקמה ועדת היגוי לנושא ברשות משרד הבריאות וחברים בה בנוסף למשרד הבריאות גם משרד האנרגיה, משרד החקלאות, משרד האוצר ורשות המים.

משרד הבריאות הוא המוסמך לקבוע האם יש להוסיף מגנזיום ו/או מינרלים אחרים לתזונת אזרחי ישראל. ההשגה של רשות המים הייתה לגבי דרך ההוספה שאינה יעילה מבחינת עלות תועלת:

 – כ-99% מהמים זורמים לביוב ולא לגופנו. כך שמדובר בבזבוז עצום של כסף כל שנה (המוזרמים לביוב) (אנו שותים פחות מ- 1% מצריכת המים הכוללת), ויש רבים שאינם שותים מי ברז כלל.

– בארה"ב (למשל) רמת המגנזיום במי השתייה למרבית האוכלוסייה קרובה לאפס.

– עלות המגנזיום לא אמורה להיכלל ולנפח את חשבון המים לצרכן.

– נכון לבחון מהי הדרך הנכונה והכלכלית למשק. האם על ידי הוספה למים או למזון ו/או תוספי מזון, או אפילו לחלק לתושבים תוסף באמצעות בתי המרקחת".

תגובת משרד הבריאות

תגובת משרד הבריאות:

"משרד הבריאות מאוד מעוניין בהוספת מגנזיום למי השתייה, וראיה לכך היא ההחלטה בתקנות מי השתייה על הקמת צוות היגוי והצבת פיילוט בנושא שיבחן את האפשרויות ליישום. 

מכיוון שאין בעולם מדינה המוסיפה באופן יזום מגנזיום למי השתייה, חסר המידע הדרוש ליישום מהלך שכזה. לכן הוחלט כי נדרש פיילוט מקיף שיבחן את כלל השיטות, דרכי היישום והעלויות הכרוכות בתהליך. ללא פיילוט בו יבדקו מספר שיטות וחומרים אפשריים להוספת המגנזיום, לא ניתן יהיה לכמת את הבעיות הטכניות, העלויות והאפשרויות ליישום. 

חלקו הראשון של הפיילוט (שבעיקרו תיאורטי) הסתיים, ואנו עומדים לפני תכנון וביצוע הפיילוט בפועל. כידוע בוודאי, בחודשים האחרונים משרד הבריאות עסוק מאוד במשבר הקורונה, ורוב המשאבים של משרד הבריאות וממשלת ישראל מתועדפים לנושא זה. מסיבות אלו קשה להעריך מתי יותנע הפיילוט, שרק על פי תוצאותיו יוחלט האם ומתי יוסף מגנזיום למים המותפלים. אנו כמובן מקווים שהנושא יתקדם בקרוב". 

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

  1. כל עוד אין מגנזיום במים המותפלים, שמהווים בין 50% ל-90% אחוז מהמים שאנחנו שותים, עולים הסיכויים שלנו לחלות במחלות לב, סוכרת ועוד. 
  2. החלטות ממשלה לא מתקבלות סתם: כפי שאנו מבינים מסיפור המגנזיום, יש צורך אמיתי בפיילוט כדי לשפר את בריאות הציבור. אי יישום הפיילוט עד היום משמעותו אחת: ממשלת ישראל לא עומדת בהחלטות שהיא מקבלת ולא מצליחה לעמוד בהתחייבויות שלה לציבור.

מה עושים כדי שיתוקן? (מעש"י): יש לבדוק האם הנושא נמצא באחריות משרד המים החדש או נשאר בתחום משרד הבריאות. כך או כך, הממשלה צריכה לגשר על הפער מול רשות המים ולקדם את הפיילוט באופן מיידי. נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בפיילוט במעגן מיכאל ובפיילוט הממשלתי להוספת מגנזיום למי השתייה. נפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו כדי לקדם את הפעלת הפיילוט הממשלתי בהקדם.
***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתוב לעיתונאית מאיה קרול

עד שתוקם ממשלה: הסכם האבטחה עם חברת אל על הוארך בשלושה חודשים 

הסכם האבטחה עם חברת אל על, לפיו המדינה מממנת 97.5% מעלויות האבטחה, היה אמור לפוג בסוף 2019. בהחלטת ממשלה שהתקבלה בתחילת השבוע, הוארך ההסכם הקיים בשלושה חודשים נוספים. להארכה זו משמעות תקציבית של לפחות רבע מיליארד שקל, זאת לאחר שבשנת 2019, שילם הציבור כ-933 מיליון שקל על אבטחה. עד שתוקם ממשלה חדשה ותדון מחדש בהסכם השנוי במחלוקת, מבטיחים במשרד האוצר כי הם "מגבשים בימים אלו לקובעי המדיניות הצעה שתיתן מענה לבעיות המרכזיות במערך" 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בתחילת השבוע (ראשון), אישרה הממשלה את הארכת הסכם מימון האבטחה למטוסי חברות התעופה הישראליות, שהיה אמור להסתיים בסוף השנה, בשלושה חודשים נוספים.

מאז שעלה אחוז השתתפות המדינה בהוצאות החברה, קפצו גם הוצאות האבטחה הכוללות, והן ממשיכות לעלות מדי שנה – ללא קשר לכמות הנוסעים, כפי שחשפנו בעבר. לאור ההסכם שעתיד לפוג בקרוב, פנינו לגורמים הרלוונטים כדי לשאול כיצד הם מתכוונים להתארגן לקראת חתימתו מחדש כשתוקם ממשלה.

תקציב האבטחה של אל על – כמעט לגמרי במימון המדינה 

כזכור, ב-2008 החלה המדינה להעלות את השתתפותה בתקציב האבטחה של אל על ויתר חברות התעופה הישראליות, כפיצוי על הרפורמה המבורכת של "שמיים פתוחים". רפורמה זו פתחה את שוק התעופה המקומי לתחרות, והסירה את ההגבלות על מספר החברות שיכולות להפעיל טיסות בין ישראל ומחוצה לה, ועל התדירות של טיסות אלה. מאחר וחברות התעופה הישראליות נדרשות לסידורי אבטחה הדוקים יותר מהחברות הזרות  – המדינה מסבסדת מאז את עלויות האבטחה. 

טרם הרפורמה, השתתפה המדינה בכ-65% מהוצאות האבטחה. אלא שב-2013, שר האוצר דאז יאיר לפיד, אישר לחברות התעופה העלאה בהשתתפות במימון האבטחה ל-97.5%. 

החל מאבטחה דיפרנציאלית ועד הפסקת מימון לחכירה רטובה  – מגוון דרכים לצמצום ההוצאה

אבטחת מטוסים היא סוגיה מורכבת על כן ויש לגשת אליה במשנה זהירות. עם זאת, כפי שתיארנו בעבר, ישנם מוקדי חסכון שאפשר להתחיל בהם:

  • אבטחה מטוסים ב"חכירה רטובה" (מצב בו חברות תעופה ישראליות עושות שימוש במטוסים וצוותי תעופה של חברות זרות): השב"כ המליץ בעבר על ביטול האבטחה למטוסים בטיסות אלו, אולם הממשלה לא יישמה המלצה זו.
  • אבטחה דיפרנציאלית: האם יש צורך באבטחה של החברה מכל יעד בעולם? האם טיסה שיוצאת מארה"ב או גרמניה זקוקה באמת למעגל הביטחון של השדה וגם של חברת אל על? אולי בשנות ה-90. בחלק גדול של המדיניות המערביות, שדות התעופה של שנות ה-90 אינם דומה לשדות התעופה של שנת 2020 ואין מקום לאבטחה כפולה. 
  • ניהול כספי ממשלתי סגור : תקציב האבטחה הנוכחי מנוהל בשיטת השיק הפתוח, המאפשרת לחברה חריגות תקציביות ללא תקרה, שאף הגיעו בעבר גם למאה מיליון שקל. סגירת התקציב, ואולי אף הכפפת ניהולו למשרד ממשלתי, תשים לכך סוף. 

במשרד האוצר פועלים לעצור את שיטת השיק הפתוח לאבטחה 

במשרד האוצר מסרו לנו כי הם מעריכים שבשנת 2019 יעמוד תקציב האבטחה על 933 מיליון שקל. שאלנו מהם הכשלים המרכזיים שהם מזהים בהסכם הקיים, ומה עיקרי הצעתם לממשלה. במשרד ענו שאכן הם "מגבשים בימים אלו לקובעי המדיניות הצעה שתיתן מענה לבעיות המרכזיות במערך:

   א.      בשונה מיתר הוצאות הביטחון לתקציב אבטחת התעופה אין גג (צ'ק פתוח).

   ב.      מבנה תמריצים מעוות ולא יעיל – לאף גורם אין תמריץ אמיתי לחסוך.

   ג.    מודל האבטחה לא השתנה מאז הקמת המערך בתחילת שנות ה-70 למרות עלייה משמעותית בסטנדרט האבטחה בשדות תעופה בעולם".

על פי התגובה, מסתמן כי במשרד האוצר אכן מודעים לבעייתיות העמוקה בהסכם הנוכחי, וניתן לקוות שההצעה המתגבשת תוכל לחסוך למדינה (ולציבור) המון כסף.

בנוסף, השבוע פורסם כי גם רשות התחרות תבחן את ההסכם (אל על מספקת שירותי גם לחברות הישראליות המתחרות – כדוגמת ישראייר וארקיע), בעקבות חשש לפגיעה בתחרותיות של החברות הישראליות.

 אזמ"ע (איך זה משפיע עלינו): המדינה כבר הגיעה להוצאה של קרוב למיליארד שקל על אבטחת חברות התעופה, בגלל נהלי אבטחה משנות ה-70. סכום שעל פניו היה כנראה ניתן לצמצם ולהפנות למקומות אחרים. מקבלי ההחלטות חייבים לשאול את עצמם היכן יצילו יותר חיי אדם בסכום של מילארד שקל: מיגוניות לתושבי הדרום? בית חולים נוסף? ואולי עדיין באבטחה של מטוסים הממריאים מוושינגטון.  

מעש"י (מה עושים (כדי) שיתוקן): הסכם האבטחה של אל על אמור להיחתם מחדש בחודשים הקרובים. חשוב שהכנסת תקיים דיון מקיף ומעמיק בנושא. אנחנו נמשיך לעקוב ולנדנד למי שצריך.

 

מקרי בוחן מדאיגים: פקידי הממשלה מצפצפים על חוק פרסום הצהרת הון

לפני כחצי שנה, פרסמנו כי מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על השכר במשרד האוצר, לא טרחו להגיש את הצהרת ההון שלהם כנדרש בחוק.
#חזרנו_לבדוק, וגילינו כי השניים נזכרו להגיש את הצהרותיהם, אבל – באיחור של יותר משנתיים. למה? כי אף אחד לא אכף את חוק הגשת הצהרות הון.
מנציבות שירות המינה נמסר לנו כי הנציב, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע לאחרונה כי יש לפעול לאכיפה בנושא.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

|מאיה קרול|

בבדיקה מקיפה שערכנו בנושא במרץ האחרון, חשפנו כי אודי אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, וקובי בר-נתן, הממונה על השכר במשרד האוצר, לא הגישו את הצהרות ההון שלהם במשך תקופה של יותר משנתיים, בניגוד לחוק. 

במסגרת תחום הסיקור החדש שלנו, #חזרנו_לבדוק – האם כבר נזכרו שני הבכירים להגיש את הצהרותיהם? גילינו שכן, הם נזכרו! אבל באיחור חמור: אדם, מנכ"ל משרד הביטחון, הגיש את הצהרת ההון שלו במרץ האחרון – באיחור מטורף של קרוב לשלוש שנים (!), לאחר שמונה לתפקידו במאי 2016. בר-נתן, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, מונה לתפקיד ביולי 2017 – אך הגיש את הצהרת ההון רק ביולי האחרון, באיחור של שנתיים. 

נציבות שירות המדינה הודו בבעיה, ומסרו כי בשנים האחרונות חוק הצהרות הון אכן לא נאכף. לאחרונה קבע הנציב כי יחלו פעולות אכיפה בנושא.

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם. הגיש את הצהרתו באיחור של כשלוש שנים

מנכ"ל משרד הביטחון, אודי אדם. הגיש את הצהרתו באיחור של כשלוש שנים

הצהרות ההון שומרות על הבכירים נקיים משחיתות

חשוב להבין – הגשת הצהרת הון אינה בגדר המלצה, היא מעוגנת בחוק, ובעלי התפקידים חייבים להגיש אותה עם כניסתם לתפקיד. העיקרון העומד מאחורי הגשת הצהרת הון הוא לשמור על הבכירים העובדים במשרדי הממשלה נקיים משחיתות: המדינה יכולה לעקוב אחר הרכוש איתו נכנס משרת הציבור לתפקידו, ואחר הרכוש אשר איתו הוא יוצא ממנו. היא יכולה גם לקבל מידע על ניגוד עניינים שבו ייתכן והוא מצוי.

כשפקידי ממשלה מרשים לעצמם להגיש הצהרת הון באיחור כל כך גדול, יוצא העוקץ ממנה: כל פקיד בכיר יכול לקבל החלטות לטובת נכסיו בתחילת ההעסקה, ו"להיזכר" להגיש הצהרת הון אחרי כמה שנים, כשהשפעת ההחלטה על נכסיו כבר לא תהיה ברורה ולא תשתקף בהכרח בהצהרתו.
כך בדיוק יכולה להתפתח שחיתות.

"לא מעוניינים להתייחס מעבר" 

פנינו למשרדים בניסיון לברר האם הם אוכפים כלל את חוק הגשת הצהרות ההון, והאם הוטלה סנקציה על המאחרים, אדם ובר-נתן. התשובות לא מעודדות:
במשרד האוצר ענו לנו כי "הממונה על השכר הגיש את הצהרת ההון שלו כנדרש". כששאלנו אותם האם הוטלה סנקציה על בר-נתן, במשרד הגיבו כי הם "לא מעוניינים להתייחס מעבר".

כשפנינו כיום למשרד הביטחון כדי להבין האם עשו משהו עם החריגה הבלתי תיאמן של מנכ"לם, השיבו: "מדובר בטעות שנעשתה בתום לב, בעת קליטת מר אודי אדם כמנכ"ל הוא לא חתם על הטופס הנדרש. מיד עם קבלת הפנייה מנציבות המדינה, ולאחר שביררנו את הנושא, הטופס מולא כנדרש והועבר לנציבות בהתאם". 

בנוסף, ביררנו מה קורה עם תלונה שהגיש לפני מס' חודשים כתבנו תומר אביטל נגד אודי אדם, בעקבות האיחור בהגשת הצהרת ההון שלו. בנציבות שירות המדינה ענו לנו כך: "מאחר וההצהרה כבר הייתה בידינו, לא נמצא מקום לפתיחת בדיקה משמעתית". כלומר, לאדם ויתרו על חריגה של 3 שנים, ולא יטילו עליו שום סנקציה. 

תלונה שהגיש כתבנו תומר אביטל לנציבות, לפני מספר חודשים

תלונה שהגיש כתבנו תומר אביטל לנציבות נגד אודי אדם, לפני מספר חודשים

בנציבות מודים: עד לאחרונה, החוק כלל לא נאכף

התגובות הללו תמוהות, ומעלות סימני שאלה קשים: כיצד ייתכן שנציבות שירות המדינה, הממונה בין היתר על טיפול במשמעת ואכיפתה בשירות המדינה, מאפשרת לפקידי הממשלה לעבור על החוק במשך שנים?
היא מתרפסת אל מול עבירה של מנכ"ל המשרד הרגיש במדינה, שחולש על תקציב עתק של 70 מיליארד שקל.
משרד האוצר ומשרד הביטחון לא מתרגשים מהעניין, ויחד הם מצפצפים על אחד מחוקי השקיפות הבודדים שקיימים, ולמעשה גם על הציבור. 

הפננו טענה זו לנציבות, ובתגובה נמסרה תשובה מעודדת יותר: בנציבות הודו בבעיה, וציינו בפנינו כי עד כה אכן לא פעלו לאכוף את חוק הצהרות הון. לאחרונה, לדבריהם, נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. עקב כך הובהר לאלו שלא הגישו הצהרת הון כי ישקלו נגדם הליכים משמעתיים. 
עם זאת, הנציבות לא תפעל בנוגע לאודי אדם שהעביר את הצהרת ההון שלו טרם קביעה זו. 

פרופ' דניאל השקוביץ, נציב שירות המדינה

את התוצאות להתנהלות האדישה מול חוק הצהרות ההון אנחנו כבר מכירים

יואב הורוביץ, לשעבר ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וקודם לכן ראש לשכתו של ראש הממשלה – הסביר בעבר כי רק בזכות שאילתה שלנו בנושא למד שעליו בכלל להגיש הצהרה שכזו. כמוהו גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אלי גרונר, שמעולם לא הגיש הצהרת הון.

לסיום נדגיש: אין לנו כל רצון לחטט בעו"ש של איש, אך אנו רואים חשיבות עצומה בהגשת הצהרת הון לגורמים המוסמכים. היא מונעת שחיתות בעצם הגשתה. העובדה שניתן לפקח על מצבת הנכסים, ההשקעות, ושאר אינטרסים כלכליים שיכולים להטות את השיקול של מי שמוביל את המדינה שלנו יכולה להשפיע על איך ייראו החיים של כולנו.
אנו ממשיכים לבקש גם מחברי הכנסת לחשוף בפנינו את מצבת הנכסים שלהם מתוך המחשבה הזו בדיוק. 

כפי שאנחנו תמיד אומרים: אין בעיה עם פקידים/ח"כים עשירים, יש בעיה עם המסתירים.

*

תגובת נציבות שירות המדינה: "מינהל הסגל הבכיר בנציבות שירות המדינה מופקד על פי דין על קבלת הצהרות הון מהעובדים המחויבים בהעברת הצהרות שכאלה. עם זאת, לאורך השנים לא הונהגה מדיניות של אכיפה משמעתית בנושא אלא העברת תזכורות לעובדים. נציב שירות המדינה הנוכחי, פרופ' דניאל הרשקוביץ, קבע כי יש לפעול לאכיפה בנושא. בעקבות כך נשלחו לאחרונה לעובדים הרלוונטיים שטרם הגישו הצהרות הון מכתבי דרישה, שבהם צוין במפורש כי אי העברת הצהרה במועד מהווה עבירת משמעת ותישקל בעניינם פתיחה בהליכים משמעתיים.

מר אודי אדם העביר את הצהרת ההון עוד טרם נקבעה המדיניות העדכנית והברורה ולפיכך, לא נמצא כי יש מקום לפעול בעניינו במישור המשמעתי".

איך חלק ממשרדי הממשלה עומדים ביעדים? מציבים לעצמם רף נמוך

אחרי שהצליחו להפחית את שיעור הילדים הסובלים מהשמנה, נראה שבמשרד הבריאות סבורים כעת כי יש לחזור לאחור וב-2019 דווקא להעלות את אחוז הילדים הסובלים מהשמנה. במשרד הרווחה והעבודה שואפים השנה ל-4 הרוגים יותר בתאונות בנייה לעומת 2017. בדקנו חלק מהיעדים שמשרדי הממשלה הציבו לעצמם – כל הכבוד על השקיפות אבל אפשר לצפות ליותר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דריה ברוד, אסף נתיב | 

ספר תכניות העבודה השנתי מפורסם מדי שנה מאז 2011 ומרכז את תהליכי התכנון במשרדי הממשלה השונים וביחידות הסמך. המטרה היא להטמיע תרבות של תכנון ובקרה בעבודת הממשלה, שביכולתה לייעל את פעילות הממשלה, ולהציג אותה באופן ברור לציבור. ב-2016 החלה הממשלה לפרסם גם את דיווחי הביצוע הבוחנים את המטרות והיעדים שנקבעו בתכנית העבודה של השנה שחלפה.

באמצעות ספר תכניות העבודה ל-2019, שפורסם בפברואר ונפרש על פני כ-800 עמודים, ומדיווחי הביצוע בפועל – עולה כי יש משרדים הקובעים לעצמים יעדים לא שאפתניים, ככל הנראה, במטרה לעמוד בהם. בכתבה זו נסקור חלק קטן מהמטרות, היעדים והמדדים שבעינינו הם מעניינים, חשובים, מפתיעים, מעצבנים, או חיוביים.

במסגרת זו נבחן את ההתייחסות למדדים אלה בהשוואה לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), וכן בספרי העבודה השנתיים שפורסמו בשנים הקודמות. נביא בחשבון גם את דיווחי הביצוע של הממשלה עצמה (ב-2016, וב-2017). התבססות על נתונים תאפשר לנו להבין טוב יותר את פעולות הממשלה ואת יכולות הביצוע שלה – תוך התעלמות מהשיוך המפלגתי של המשרד הממשלתי המדובר. בנוסף, אחד מהיעדים של הכתבה הוא לסמן למַתווי היעדים והמדדים שאנחנו עוקבים גם (ובמיוחד) אחר דיווחי הביצוע, ושספר תכניות העבודה הוא נדבך נוסף במגוון המדדים והביצועים שאנו בוחנים לפיהם את נבחרי הציבור שלנו.

על אף הביקורת שלנו - פרסום תכניות העבודה הוא דבר חשוב מאוד

בשנת 2006 התחילה הממשלה תהליך ארוך של שינוי מבני. חמש שנים לאחר מכן, כבר הוקם בכל משרד ממשלתי אגף תכנון מדיניות – ומאותה שנה (2011) הממשלה מפרסמת לעיני הציבור תכנית עבודה שנתית, עם מדדי הצלחה ברורים (קישור לתכנית העבודה לשנת 2019 – בתגובות). כדי להבין קצת יותר איך נולד ספר תכניות העבודה של הממשלה, שוחחנו עם ראש צוות ממשל במשרד רה"מ רועי דרור, שאחראי גם על תכנית העבודה הממשלתית.

לדברי דרור, לפרסום תכנית העבודה יתרונות רבים: הראשון שבהם הוא השקיפות, שמאפשרת לציבור לראות מה הכסף שלו עושה ולארגוני חברה אזרחית לבקר ולהשפיע על עבודת הממשלה. השקיפות הזו גם יכולה לעזור בשיפור השיח הציבורי, בזכות היכולת לנהל את הדיון על סמך עובדות. נוסף לכך, ספר התכניות עוזר גם למשרדי הממשלה: במיקוד בהשגת תוצאות ולא רק בהליכי העבודה עצמם (קריטי במיוחד במגזר הציבורי, שאינו מוטה רווח כלכלי), וכן בהתייעלות עבודתם באופן כללי.

ישנה טענה כי הצורך בפרסום המדדים מוביל את משרדי הממשלה להצבת יעדים נמוכים. לטענת דרור זה לא המקרה. מדוע? ראשית כי המדדים שקופים ולכן אפשר לבחון אותם ולראות אם הם מוגזמים כלפי מטה – ושנית, האגף בראשו עומד דרור מבצע בקרה שוטפת בנושא, ומשווה לתכניות משנים קודמות ולכאלה של ממשלות אחרות בעולם. מובן שיש בינינו מחלוקת על חלק מהיעדים, כמפורט בכתבה, אבל עצם הפרסום הוא חיובי ומאפשר לציבור לבקר את הממשלה.

משרד הבריאות רוצה יותר ילדים שמנים?

כבר כמה שנים מציב משרד הבריאות רף לצמצום שיעור עודף משקל והשמנה בקרב ילדים (כך מגדיר המשרד את הבעיה).

קודם הנתונים: ב-2016 שיעור עודף משקל והשמנה בקרב ילדים בכיתות א' הסתכם ב-20.7% וב-2017 חלה ירידה קלה (20.2%). בספר תכניות העבודה ל-2018 הציב משרד הבריאות יעד עבור ילדי כיתות א' (19.9%) והצליח לרדת הרבה מתחתיו (18.3%). ואז מה קרה? ב-2019 קבעו את מדדי התוצאה הרצויים עד לסוף 2021, אך באופן מוזר ביותר היעד שנקבע מבקש להעלות דווקא את עודף המשקל וההשמנה ל-18.7%

ממשרד הבריאות נמסר: "היעדים נקבעו תוך איזון בין הרצון ליעד שאפתני ליישומיות. היעדים נקבעו לכמה שנים קדימה, על מנת לראות התמשכות של מגמות. לכן אין מקום לשנות אותם בטווח הקצר גם אם כמו במקרה של שיעור ההשמנה היעד מושג מוקדם מהצפוי". 

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן

ואולם, המדד המרכזי הראשון שמשרד הבריאות הציב עוסק בצמצום צריכת סוכר, מלח ושומן רווי לנפש ברמה לאומית. מקור הנתונים בסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתבצע אחת לשנתיים. רמת הצריכה היומית נמדדת ביחס למדינות ה-OECD, והכמויות המומלצות לצריכה הן: 

  • סוכר – לא יותר מ-10% מצריכת הקלוריות היומיות
  • מלח – 6-5 גרם ביום
  • שומן רווי – 10% מכלל הקלוריות היומיות

ב-2016 עמדה צריכת הסוכר על כ-70 גרם לנפש בממוצע ליום, וכך גם היה ב-2017 וב-2018. המציאות תואמת את היעד של משרד הבריאות, שלא ביקש לצמצם את צריכת הסוכר שלנו, אלא רק לשמור על יציבות. שוב, גם כאן לא ברור מדוע משרד הבריאות לא הציב לעצמו בעבר יעד שאפתני יותר לשיפור. 

אך במבט צופה פני עתיד יש גם חדשות חיוביות: שנת 2019 צפויה להיות מתוקה קצת פחות. משרד הבריאות מבקש להוריד את צריכת הסוכר ל-68 גרם לנפש בממוצע ליום, במטרה שעד 2020 תרד צריכת הסוכר ל-65 גרם לנפש ליום. לצורך המחשה, 70 גרם של סוכר שווים לכ-18 שקיות סוכר על שולחנות בבתי קפה. לפי אתר הרופאים הישראלי, ב-2015 המצב בישראל היה חמור פי כמה – צריכת הסוכר אצלנו הייתה הגבוהה בעולם – 160 גרם ליום (כ-32 כפיות סוכר ליום).

ממשרד הבריאות נמסר: "במקרה של צריכת הסוכר, ההתייצבות בראייתנו תהיה הישג, לאחר שנים של עלייה ובהמשך נעדכן את היעד בהתאם למצב".

המשרד לשוויון חברתי סבור שהוא הצליח יותר מדי?

אחד המדדים שהוגדרו על ידי המשרד לשוויון חברתי לבחינת עבודת המשרד במשך השנים האחרונות הוא שיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בשכר. אזרח ותיק הוא תושב ישראל שהגיע לפי הרישום במרשם האוכלוסין לגיל פרישה מעבודה כמשמעותו בחוק גיל פרישה (67 עבור גברים ו-62 עבור נשים). בשנים האחרונות יש ויכוח ציבורי ער בכנסת ומחוצה לה על העלאת גיל הפרישה לנשים. מצד אחד, הדבר יביא להגדלת החיסכון הפנסיוני של נשים (יותר שנים של עבודה ומכאן יותר שנים של הפרשות לחיסכון הפנסיוני ופחות שנים של תשלומי פנסיה). מצד שני, דחיית מועד היציאה לפנסיה יפגע בעיקר באוכלוסיית הנשים שעובדות בעבודות פיזיות שוחקות – שהן לרוב הנשים המוחלשות יותר בחברה (להרחבה בנושא זה ראו דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת גיל הפרישה לנשים).

שיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בשכר נמצא במגמת עלייה מתמדת משנה לשנה, כאשר ב-2015 עמד על15%, ב-2016 השיעור זינק ל-19%, ב-2017 הוא עלה עוד מעט והגיע ל-20% וב-2018 שיעור האזרחים הוותיקים המועסקים האמיר ל-21.2%. ניתן לקשור חלק מהעלייה בשיעור המועסקים להזדקנות האוכלוסייה, לתוחלת החיים העולה, לרצון אישי של אזרחים ותיקים להמשיך לעבוד ועוד. יעד זה הוצב בראש רשימת המדדים של המשרד לשוויון חברתי ל-2019. המשרד קבע רף של 22% לשיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בשכר. תמוה שהמשרד קבע קצב עלייה של 0.8% בשנה, לאחר שהשיג יעדים טובים יותר בעבר – קפיצה של 4% בשיא. 

מהמשרד לשוויון חברתי נמסר: "החל ב-2015 ובהמשך להחלטת ממשלה 834 בנושא תעסוקת מבוגרים (בני ובנות 60 ומעלה), מובילה השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, את המאמץ הממשלתי להעלאת שיעור התעסוקה בשכר של אזרחים ותיקים. בין התכניות הרבות שיזמה וקידמה בארבע השנים האחרונות, ניתן למנות את ההקצאה הראשונה מסוגה של תקני אזרחים ותיקים בשירות המדינה, מודל המהווה דוגמה למגזר הפרטי; את המיזם הלאומי 'דרוש ניסיון', המעודד תעסוקת אזרחים ותיקים ומתווך בינם לבין מעסיקים; ועשרות רבות של סדנאות הסברה למעסיקים ולאזרחים ותיקים. 

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל

"מאמצים אלה נושאים פרי, כפי שניתן לראות במדד הנזכר. בעניינו, יש להבהיר כי המדד נשען על מדידה שנתית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומאפשר מדידה ארוכת טווח ביחס לערך ולתכלית של הפעולות שמקדם המשרד. תוצאות המדד מושפעות מהיבטים נוספים שאינם קשורים למשרד ומשפיעים באופן ישיר או עקיף על תעסוקת אזרחים ותיקים בשכר. מעקב אחר המדד מלמד על מגמת עלייה בשיעור האזרחים הוותיקים המועסקים בשכר לאורך השנים, תוצאת המאמץ הממשלתי אותו מוביל המשרד".

במשרד העבודה מכוונים ל-33 הרוגים בתאונות בניין

תאונות עבודה, בעיקר בענף הבנייה, גורמות למוות של עשרות עובדים ופועלים בשנה, ולצערנו הן שכיחות למדי אצלנו בישראל – אנו מדורגים במקום השלישי מבין מדינות ה-OECD במספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבנייה (לפי דו"ח סיכום הערכת השפעת הרגולציה, שפורסם במאי 2018 על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים). בשל חשיבות הנושא, הציב משרד העבודה יעד לקידום הבטיחות והבריאות בענפים עתירי סיכון – ומתמקד באופן ספציפי במספר ההרוגים בתאונות העבודה בענף הבנייה (30 הרוגים ב-2016, 29 ב-2017 וקפיצה גדולה ב-2018 ל-35 אנשים שנהרגו בתאונות בניין).

בדו"ח הביצוע ל-2017, ניתן לראות שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים העלה בעשרות אחוזים את פעולות הפיקוח והאכיפה שבוצעו בענף זה (באמצעות מתן צווים, מבצעים ממוקדים על קבלנים מועדים וכו'). עוד נכתב בדו"ח כי יש גורמים רבים המשפיעים על מספר ההרוגים בתאונות עבודה בבנייה – אך גורמים אלה לא פורטו וכלל לא צוינו. בכל מקרה, נראה כי פעולות האכיפה והפיקוח לא השפיעו רבות על מספר ההרוגים, משום שעלה כאמור בשיעור ניכר. לפי הרף שנקבע בספר תכניות העבודה ל-2019, המשרד שואף להוריד ב-2019 את מספר ההרוגים בתאונת בנייה מ-35 ל-33. זהו נתון קשה לעיכול, המייצג בעצם עלייה ניכרת במספר ההרוגים בתאונות בענף לעומת 2017.

ממשרד העבודה והרווחה נמסר: "היעד של המשרד מתייחס לממוצע החמש שנתי של ההרוגים בענף הבינוי. במקביל, משרד העבודה והרווחה פועל ללא לאות כדי להגביר את האכיפה בשטח ואת תקנות הבטיחות, במטרה שהקבלנים והיזמים יקחו אחריות ויישמו את הוראות הבטיחות במלואן. מאז עברה זרוע העבודה למשרד העבודה והרווחה, המשרד יזם שורת רפורמות משמעותיות להעמקת הפיקוח, האכיפה והחקיקה בתחום. בין היתר יזם המשרד תקנות מעודכנות לפיגומים, כך שיעמדו בתקן האירופי; איסור העסקת נערים באתרי בנייה; חובת העסקת עגורנאים רק על ידי חברות כוח אדם ייעודיות לנושא; וחובת מינוי עוזר בטיחות. חוקים אלה נחקקו על ידי הכנסת בחודשים האחרונים, ואנו מקווים כי את השפעתם נוכל לראות בעת הקרובה, עם כניסתם לתוקף". 

עוד מסרו מהמשרד: "פעולות נוספות שביצע המשרד כוללות הטלת חובה על הזדהות עגורנאים באמצעות רישיון קשיח; הרחבת מספר בודקי המנופים; מבצעי אכיפה ממוקדים על שעות העבודה וזכויות העובדים באתרי הבנייה; עריכת מבצעי אכיפה משולבים עם רגולטורים נוספים; והעברת תיקים על קבלנים בעלי ריבוי הפרות בטיחות לרשם הקבלנים לשם שלילת רשיונם. כמו כן, בחודשים האחרונים ניתנה תוספת תקציבית להוספת תקנים ל-60 מפקחי בטיחות, שרובם אוישו ועוד כמה מצויים בתהליכי איוש מתקדמים. מעבר לכך, התווספו כלי אכיפה למפקחים כדוגמת צווי סגירה של אתרים עד לתיקון כלל הליקויים בהם – כלי שאנו מפעילים ביתר שאת בחודשים האחרונים".

במשרד העבודה והרווחה מדגישים כי "המאבק בתאונות הבנייה הוא מורכב ודורש שילוב זרועות של כמה רגולטורים, בין היתר משטרה, פרקליטות, רשויות מקומיות ורשם הקבלנים במשרד השיכון. כל הפעולות האלה ורבות נוספות, יחד עם שקיפות המידע שהנהיג המשרד – החריגה בהיקפה מול יחידות אכיפה מקבילות בשירות הציבורי – נועדו להגביר את הבטיחות ולשמור על חיי אדם".

משרד האוצר עובד בשביל הפנסיה שלכם

לשוק הפנסיה בישראל תחלואות רבות, ובהן הקטנת החיסכון הפנסיוני לעת פרישה, בין היתר עקב גידול בתוחלת החיים ודמי ניהול גבוהים (ראו את מסקנות מחקרן של פרופ' אביה ספיבק ושרית מנחם-כרמי מהמרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית). לכן היעד ששם לעצמו משרד האוצר – הבטחת חיסכון פנסיוני הולם – נשמע מעט מבטיח מדי. כמו כן, הוא מעלה הרבה ספקות לגבי היכולת האמיתית לבצע שינוי משמעותי בתחום זה. 

בשלושת ספרי תכניות העבודה ל-2019-2017 הוצב גם כן יעד של הבטחת חינוך פנסיוני הולם. טוב לדעת שיש עקביות בנוגע ליעד זה. אך מה בעצם נעשה בתחום, מה משמעות יעד זה ומה עתיד להיעשות?

המשימות המרכזיות בתחום זה, כפי שהוגדרו על ידי משרד האוצר ל-2019, הן הגדלת ודאות העובד לכספי הפיצויים בחיסכון הפנסיוני; איתור חשבונות עמיתים בחיסכון הפנסיוני; וקיצור לוחות הזמנים במעבר בין קרנות הפנסיה. דו"ח הביצוע ל-2017 (האחרון שהתפרסם עד כה), התמקד בהפחתת דמי הניהול שהציבור משלם לקרנות הפנסיה עבור ניהול הכסף שלנו. דמי הניהול מתחלקים לשניים: דמי ניהול חודשיים (הנגבים מתוך ההפקדה החודשית) ודמי ניהול שנתיים (הנגבים מתוך סך הצבירה לאורך החודשים והשנים).

בהתאם לדו"ח הביצוע של 2017, ב-2017-2016 הופחת שיעור דמי הניהול הממוצעים מכל הפקדה מ-2.85% ל-2.5%, וכן הופחת שיעור דמי הניהול הממוצעים מהצבירה מ-0.26% ל-0.25%. בנוסף, הצביע דו"ח הביצוע הזה על ירידה במספר העמיתים הלא פעילים מ-2.3 מיליון ב-2016 ל-1.9 מיליון ב-2017 (להרחבה על עמיתים לא פעילים המשלמים דמי ניהול גבוהים ועל איחוד קרנות פנסיה). כמו כן, נצפתה עלייה בשיעור העצמאים המפקידים לפנסיה מ-50% ל-60% בשנים אלה (על עצמאים חלות הוראות הפקדה שונות משכירים לפירוט בנושא פנסיה לעצמאיים – ראו באתר האוצר שלי).

 דמי ניהול הממוצעים במדדי התוצאה ל-2018 ו-2019 הוצבו על 0.24% מכלל הצבירה ו-2.5% מההפקדה החודשית. מעט תמוה שמשרד האוצר אינו שואף להפחית את דמי הניהול בשיעור משמעותי יותר, במיוחד כשהוא מודה בכך שבמאות אלפי חשבונות פנסיה פעילים, גובות חברות הפנסיה את דמי הניהול המקסימליים (0.5% מכלל הצבירה ו-6% מההפקדות החודשיות). משרד האוצר לא השיב לשאלת "שקוף" בנושא.

אולי הפתרון לכך הוא לא במדדי התוצאה של ספר תכניות העבודה, אלא דווקא בהתניידות לאחת מקרנות פנסיה ברירת מחדל, הנקראות גם קרנות פנסיה נבחרות. אלה קרנות פנסיה שזכו באחרונה במכרז של משרד האוצר והן צפויות לנהל את כספי הפנסיה בדמי ניהול נמוכים משיעור דמי הניהול הממוצע. מומלץ לקרוא עוד על קרנות אלה כאן וכאן.

שר האוצר משה כחלון

שר האוצר משה כחלון

יעד נוסף שהציב משרד האוצר ל-2019 הוא להפחית את מספר העמיתים הלא פעילים בקרנות הפנסיה, שהיה 1.5 מיליון בסוף 2018, ל-700 אלף. מבחינת חשבונות ונכסים של מנותקי קשר, משרד האוצר הציב יעד צנוע, שלפיו ב-2019 יש לצמצם את מספר החשבונות של מנותקי הקשר ממיליון ל-950 אלף, ושל הנכסים המוחזקים בחשבונות אלה (מ-12 מיליון שקל ל-11 מיליון שקל). אדם מוגדר מנותק קשר, כשתכתובות הדואר אליו חוזרות לפחות פעמיים בשלוש שנים, או כאשר החשבון מוגדר רדום, משום שלא ניתנה כלפיו הוראה ולא בוצעה כל פעולה במשך עשר שנים, או שלא ניתנו הוראות ולא בוצעו פעולות על ידי העמית שישה חודשים לפני או אחרי גיל הפרישה.

גם אם טרם הגענו לחוף מבטחים בתחום הפנסיה, מסקירת המדדים והיעדים הנוכחיים שהוצבו ל-2018 ו-2019, נדמה כי התחום נמצא בבחינה ובבדיקה מתמדת. הבטחת חיסכון פנסיוני הולם הוא יעד קשיח, כלומר כזה שאינו נזנח על ידי משרד האוצר לאורך השנים, אלא מתוחזק. נראה כי הנושא לא צפוי להיעלם מספרי תכניות העבודה של השנים הבאות, שכן גם אם היינו מייחלים שהיעד יושלם ובכך ייעלם – כנראה שמשרד האוצר ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון יצטרכו להמשיך ולפעול כדי להבטיח חיסכון פנסיוני הולם לכל אזרחי ישראל.

חשוב לזכור – אנחנו יכולים להשפיע בשיחת טלפון על דמי הניהול שאנחנו משלמים – וכדאי שכולנו נתמקח עליהם ונדאג לשלם פחות. צלצלו לחברת הפנסיה שלכם, בדקו את התנאים ודרשו לקבל את התנאים הטובים ביותר בשוק. אקטיביות ציבורית היא בין הדרכים היעילות והטובות לשפר את השוק הזה: בדקו לאן מופרשים כספי הפנסיה שלכם, באילו קרנות פנסיה נמצא הכסף שלכם ומה גובה דמי הניהול שאתם משלמים.

בהצלחה! ועדכנו אותנו בטיפים, שיטות והצלחות בתחום.

*

אנחנו מזמינות אתכם ואתכן לעיין בספר תכנית העבודה לשנת 2019, לראות אם יש מדד נוסף שתפס לכם את העין, את הלב או הבטן. אם כן – ספרו לנו! נשמח לקרוא ולשמוע.