פוסטים

אפקט גבעת הקפיטול: מי שומר על כנסת ישראל מפני פוטש?

אם רבבות אזרחים ינסו להשתלט על המשכן, כפי שקרה אמש בארה"ב, הם יתקלו במאבטחי משמר הכנסת. עד כמה המשמר עצמאי, ולמי הוא כפוף? וגם: היסטוריה קצרה של אלימות פרלמנטרית

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

האם המון זועם יכול להשתלט על כנסת ישראל, בדומה למה שקרה אמש בגבעת הקפיטול שבארה"ב? נקווה שלא נצטרך לעולם לגלות את התשובה. מה שכן, זו הזדמנות להכיר את משמר הכנסת שאמור להגן על בית הנבחרים במקרה דומה. 

עוד כתבות ב"שקוף":

במשמר עובדים כמעט 300 איש. הלוחמים חמושים בנשקים, עברו הכשרות מתקדמות, ומתאמנים כל השנה. היחידה להגנה היקפית של המשמר מפעילה סיורים ממונעים ורגליים באזור המשכן, ואגף מבצעים מפקח 24-7 על הנעשה באזור באמצעות מאות מצלמות. המשמר גם מחזיק כלבייה המופקדת על גילוי חומר נפץ. בנוסף בכנסת שוכנת מרפאה שביום-יום מטפלת בשגרה, אך ערוכה לטיפולי חירום.

המשמר מתוקצב בכמאה מיליון שקל בשנה (כעשירית מכלל תקציב הכנסת). כ-75 מיליון הולך לשכר, והשאר לרכישת ציוד (אפשר לראות את כל הקניות של המשמר כאן. מדי אנשי המשמר לבדם עולים כמיליון שקל בשנה). 

הביג בוס: יו"ר הכנסת

מי בפועל נותן הוראות למאבטחים? מעניין לבחון את עצמאות המשמר ויחסי הכוחות עם כוחות הביטחון. מה שאותי ריתק במיוחד הוא ש"חוק משמר הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת – 1968" קובע כי שטחי הכנסת נהנים מחסינות טריטוריאלית.

תרגיל של משמר הכנסת ב-2017 (צילום: מאור קינסבורסקי, פלאש 90)

החוק מעניק לקצין הכנסת סמכויות של מפקד מחוז במשטרה או תת אלוף בצה"ל. הקצין כפוף רק ליו"ר הכנסת. למשטרה אין דריסת רגל אלא באישורו. כמובן אם יו"ר הכנסת בעצמו מחליט לשבור את הכללים, ולאפשר לאלפי אזרחים לעשות פוטש בתואנה של גניבת בחירות – אנחנו בבעיה. החוק נותן לו את המפתחות. למעשה כל השטח בו יושב המשכן מוגדר כאקס-טריטוריה של מדינת ישראל וכולו כפוף ליו"ר הכנסת. קצין הכנסת הוא זה שאמון על שמירת הביטחון וקיום הסדר במשכן ובאפשרותו להורות על הגבלת הכניסה והיציאה ועל עיכוב אנשים עד לארבע שעות, באישור יו"ר הכנסת.

כמובן שבשעת משבר כמו זה שראינו בקפיטול יו"ר הכנסת יכול להזמין את כוחות הביטחון להושיט יד, אבל הוא השריף. לממשלה ולצבא אין אפשרות להתערב, אלא באישורו.

יו"ר הכנסת יריב לוין. אחראי בפועל על המשמר (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

כך או אחרת, אם תהיה הסתערות של המון משולהב על הכנסת, ייתכן כי המשבר יתלקח בצורה חריפה במהירות: בניגוד לארה"ב בה רוב האזרחים צריכים לתפוס טיסה ולערוך מסע מפרך לעבר הבירה, בישראל המרחקים קצרים. תוך שעה-שעתיים – רוב הציבור יכול להגיע לשערי המשכן. האספסוף גם עלול לחצות את גן הוורדים ולבחור כמטרה דווקא במשרד רה"מ או במשרד האוצר. שניהם במרחק חמש דקות הליכה מהכנסת, אך לא מאובטחים כמוה.

אילו התקפות אלימות כבר התרחשו בכנסת?

ב-1949, כשהכנסת הראשונה ישבה בבניין קולנוע קסם בתל אביב, גבר לבוש ז'קט חום רחב ממדים יחסית לגופו הצנום, נכנס מחזיק בידו מזוודה. הוא שלף ממנה תת-מקלע וניסה לפתוח באש על הח"כים – אך בלמו אותו בזמן. ב-1952, בימים בהם הכנסת שכנה בבית פרומין במרכז ירושלים, התקיים דיון סוער במליאה סביב הסכם השילומים עם גרמניה. מאות אזרחים ניסו לחדור פנימה, השליכו אבנים והתפתח עימות אלים. צה"ל הגיע למקום וכ-140 מפגינים נעצרו.

ב-1957 גבר השליך רימון אל מליאת הכנסת – שוב, כשעוד שכנה בבית פרומין במרכז ירושלים. בן-גוריון ושלושה שרים נפצעו. 

שני נבחרי ציבור נרצחו מלבד יצחק רבין: ח"כ חמאד אבו-רביעה ז"ל נורה ב-1981 על ידי שלושה אחים מחמולה מתחרה כי לא פינה את מקומו בכנסת לאביהם כפי שהבטיח. מחבלים התנקשו ב-2001 בשר רחבעם זאבי ז"ל. אבל זאבי נרצח במלון הייאט, ואבו-רביעה בשכונת הולילנד – לא הייתה אלימות במקומה הנוכחי של הכנסת: גבעת רם.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל