פוסטים

תיק 4000: הפרקליטות טוענת כי לא הסתירה חומרי חקירה

עורכי הדין של משפחת אלוביץ' טענו כי קיבלו תמלול חסר של חקירת משטרה – המעיד על ניסיון הסתרה מכוון  • הפרקליטות: ההקלטות נמסרו במלואן – לכן לא ניתן לטעון להסתרה  • פרשיית "התמלול החסר" – אלו הטענות משני הצדדים • "משפט המו"לים", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו |
פרקליטות המדינה טענה אתמול (ראשון) כי לא נפל כל פגם בחקירת אור אלוביץ', בנם של איריס ושאול אלוביץ', הנאשמים ב"תיק 4000". בתגובה לטענות שהעלו הסנגורים של בני הזוג אלוביץ' בדיון האחרון שנערך בתיק, אודות השמטה מכוונת של קטעים מהותיים בתמלולי חקירת המשטרה שהועברו אליהם – הפרקליטות טוענת כעת כי לא נעשה כל ניסיון להסתיר את תיעוד חקירת אלוביץ' הבן.

שאול אלוביץ', בדיון פתיחת המשפט. בנו דן עם המשטרה בניסיון להופכו לעד מדינה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

סנגורי אלוביץ' טוענים בתגובה כי עמדת המדינה חלקית, מיתממת ואינה מתיישבת עם המציאות. המדינה טוענת בתגובה לתגובה כי סניגוריו של אלוביץ' מנסים לנצל פער תמים בין הקלטה לתמליל על מנת לנהל דיון שכלל אינו קשור לכתב האישום, ולהציג דרישות שונות בקשר לחומרי החקירה תוך עקיפת הוראות בית המשפט.

בתמלול החסר: מאמץ להפוך את אלוביץ' לעד מדינה 

עיקרי הדברים, בקצרה: בקדם המשפט שנערך לפני שבוע במשפטם של נתניהו, מוזס והזוג אלוביץ', העלו סניגורי הנאשמים טענות שונות במטרה לנסות ולדחות את פתיחת שלב הראיות במשפט. סניגוריו של אלוביץ', בעל השליטה בבזק וב"וואלה" לשעבר, שנאשם במתן שוחד לראש הממשלה נתניהו, הציגו מתוך מאות רבות של שעות חקירה מוקלטות, הקלטה של חקירה צדדית בתיק: של בנו של אלוביץ', אור, שעסקה בהפיכתו של שאול אלוביץ' לעד מדינה.

קראו כתבות נוספות בסיקור משפט המו"לים:

סניגוריו של אלוביץ' טענו כי בקטע שהיה מסומן בתמליל כחסר (מסומן בשלוש נקודות), ישנו דיאלוג שבו החוקרת לוחצת על אלוביץ' הבן לשכנע את אביו להחליף עורך-דין לכזה שיסכים לכך שיהפוך לעד מדינה. זאת, לאחר שהקשיבו להקלטה והשוו אותה לתמליל החסר. על סמך הפער הזה טענו סניגוריו של אלוביץ' כי הפרקליטות הסתירה את התיעוד לכך שהמשטרה ערכה תרגיל חקירה אסור. כהמשך לכך ביקשו הסניגורים, כאמור, לדחות את המשך ההליך המשפטי, לקבל לידם תמלולים חדשים ועוד.

הפרקליטות דחתה בתגובה מכול וכול את הטענות להסתרה. ראשית, הגיבה הפרקליטות, ההקלטות המלאות נמסרו לסניגוריה – מכאן שלא היה שום ניסיון להסתיר את הנאמר בהן. שנית, לטענתה הקטע החסר היה מסומן ככזה, אם היה רצון להסתירו לא היו מסמנים אותו.

בנוסף, קטעים אחרים היו גם הם מסומנים כחסרים, מה שגם מעיד לדבריה על כך שמדובר בחוסרים תמימים, שנובעים מכך שהמתמלל לא הבין את הנאמר בהקלטה (וסימן זאת בשלוש נקודות). עוד מציינים בפרקליטות כי התמלולים כלל לא נערכים במשטרה או בפרקליטות אלא בחברה חיצונית.

כל המסמכים המלאים:

בנוגע לטענות על החקירה עצמה, הגיבו בפרקליטות כי דווקא מתוך ההקלטה נשמע בבירור כי מי שיוזם את הדיון על החלפת עורך הדין של שאול אלוביץ' בכזה שיהיה נוח יותר לרעיון עד המדינה, הוא דווקא אור אלוביץ' ולא החוקרת. סניגוריו של אלוביץ' השיבו לטענה זו בטענה אחרת, לפיה המשך השיחה על כך על ידי החוקרת בהצעה ליזום מפגש בעניין בין האב והבן, גם הוא בגדר השפעה פסולה.

סביב התמלול החסר נכתבו כבר מספר כתבי טענות והתפרסמו מספר כתבות עיתונאיות, לכן חשוב להזכיר כי מדובר בעניין שכלל אינו נוגע לעצם האישומים בתיק. בדומה לטענות אחרות שמוצפות באופן ישיר או עקיף על ידי הנאשמים ובאמצעות התקשורת, גם סוגיית חילופי הדברים בין חוקרת המשטרה לאור אלוביץ' או יכולות התמלול של מתמלל הקלטת החקירה, אינן קשורות לאישומי השוחד, המרמה והפרת האמונים שבתיק 4,000.

"אני עם ז'ק יש לי בעיה"

התמלול שביצעו הסנגורים להקלטת החקירה של אור אלוביץ' מעלה דיאלוג שבו בנם של החשודים מדבר עם החוקרת על עורך הדין של הוריו. "הוא לא סומך עליכם", הוא אומר. בתשובה לשאלת החוקרת "למה?", השיב: "העו"ד של ביבי יכול לעשות משהו, אבל הוא יתפטר מייצוג. יש לו נייר. […] הוא לא יאמין לך". בשלב זה אומרת החוקרת: "מה צריך כדי שהוא יאמין שזה המצב האמיתי ואף אחד לא עושה לו תרגיל?". על כך השיב אלוביץ': "צריך מישהו שידבר איתו שזה לא.. ז'ק [ז'ק חן, בא-כוחו של אלוביץ' ומי שייצג בעבר את נתניהו].

עו"ד ז'ק חן. ייצג בעבר את נתניהו (צילום ליאב פלד, דוברות לשכת עורכי הדין)

"מישהו שידבר איתו וזה לא.. ז'ק?", שואלת החוקרת. "אנחנו לא ניסינו לדבר איתו", אומר לה אלוביץ' הבן. "אתם מנסים לשכנע?", שואלת החוקרת. "אני יודע ש… עורכי הדין שלי דיברו עם ז'ק", משיב הבן. "וז'ק לא בדעה שלכם?", שואלת החוקרת, "לא יודע", משיב אלוביץ' הבן, "אני עם ז'ק יש לי בעיה. אני רק יודע שעורכי הדין שלי אמרו לי שאם תהיה עסקה ז'ק לא יכול לעשות את זה, ואז לא יעשו אותה".

"אתה רוצה הזדמנות לדבר עם שאול כדי לדבר על הנושא הזה?", שאלה החוקרת את בנו של אלוביץ'. ואכן, בפתח הפגישה שנערכה לאחר מכן בין אלוביץ' הבן לאביו, הוא שואל אותו לגבי עניין הייצוג והאפשרות להפוך לעד מדינה.

כל הדיאלוג הזה מופיע בהקלטות שנמסרו לסניגורים אך נעדר מהתמלול. לטענתם יש בכך כדי להשליך על איכות החומרים שקיבלו בתיק בכלל. עו"ד מיכל רוזן-עוזר טענה כי מדובר בהסתרה מכוונת של מידע קריטי להגנה, והוסיפה כי לאור הפערים בין התמלול הרשמי להקלטה יש להאזין מחדש לכל אלפי שעות ההקלטה בתיק ולערוך תמלולים מתוקנים. לכן, יש לדחות את המשפט לזמן ארוך.

עו"ד רוזן-עוזר העלתה בדיון תהיות נוספות לגבי היכרות הפרקליטות עם החקירה הספציפית הזו. בעקבות פרסום קיומה של השיחה בין הבן אלוביץ' לאביו לפני כשנה, בדק היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט טענות על פגיעה אפשרית בזכויות החשוד והגיע למסקנה כי לא הייתה כל התערבות מצד החוקרים או ניסיון לשדל את הבן אלוביץ' לשכנע את אביו. האם, תהתה עו"ד רוזן-עוזר, בפרקליטות עברו בעצמם מחדש על ההקלטה כדי להגיע למסקנה זו? האם היה להם כבר מזמן תמלול מלא של החקירה? ואם כן, מדוע לא מסרו אותו להגנה?

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן העניקה לפרקליטות שבוע להשיב לטענות הללו. אתמול (ראשון) הגישו עורכות-הדין ליאת בן-ארי ויהודית תירוש את תגובת המדינה. לטענת הפרקליטות "אין כל בסיס" לטענות בדבר הסתרת חומרי חקירה, וזאת כאמור בשל העובדה הפשוטה שההקלטות עצמן הועברו לידי הנאשמים וסניגוריהם, לצד התמלולים. כך הרי נודע לסניגוריו של אלוביץ' על הפער בין התמלול להקלטה. עוד טוענות באות-כוח המדינה כי הפרקליטות נמצאת בקשר מתמשך עם הסנגורים ומסייעת להם לאתר חומרי חקירה. "ברור שהתנהלות זאת אינה עולה בקנה אחד עם טענות הנאשם לניסיון הסתרה", נכתב.

עו"ד ליאת בן ארי, התובעת במשפט המו"לים. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אשר לפערים עצמם, המדינה טוענת כי את התמלולים עורכת חברה חיצונית שכלל אינה מכירה את החקירה עצמה; שישנם פערים גם במקומות נוספים מלבד אלה עליהם מצביעים סניגורי אלוביץ'; וכי הסיבה לכך תמימה: המתמלל לא הבין מה שנאמר בהקלטה ואף סימן זאת באמצעות שלוש נקודות:

"עיון בתמלול שהועבר לעיונם של הנאשמים מעלה שהוא חסר במספר מקומות לעומת התיעוד הקולי של השיחה, ולא רק במקומות אליהם הפנתה ב"כ נאשמת 3. […] אלא שכאמור, חוסרים אלה אינם נובעים מניסיון הסתרה של האמור בהקלטה (טענה שממילא אינה ברורה לאור העובדה שההקלטה נמסרה לנאשמים), אלא מהשמטות של המתמלל אשר כפי הנראה לא הבין מילים ומשפטים ששמע בהקלטה. בהקשר זה יצוין כי ההקלטה הועברה לתמלול על ידי גוף חיצוני המספק שירותי תמלול ליחידות החוקרות, גוף שאינו בקיא כלל וכלל בנושאי החקירה. וממילא, אין כל שחר לטענה שהתמליל נערך כפי שנערך על ידי הרשויות החוקרות במטרה להסתיר דבר כלשהו בתיעוד".

המדינה מתייחסת גם לעצם הטענה שלאור אלוביץ' נעשה תרגיל חקירה אסור, הגם שטענה זו כבר נבדקה ונדחתה. גם מהתמליל המלא והמתוקן שערכו הסנגורים, מוסרת המדינה, עולה כי "אור אלוביץ' הוא שיזם והעלה בפני החוקרת את החשש הנוגע לייצוגו של אביו על ידי עו"ד חן וכי בדברי החוקרת לא הייתה כל הנחיה לאור אלוביץ בנוגע למערכת היחסים שבין הנאשם 2 [שאול אלוביץ'] ועורך דינו".

בעוד שלמדינה נדרש שבוע להגיב לטענות הסנגורים של בני-הזוג אלוביץ', הללו הגיבו בתוך שעות ספורות לתגובת המדינה. עורכי הדין חן ורוזן-עוזר עומדים על כך שבתגובת המדינה לא צוין מתי היא למדה על הפער בין קלטת השמע של החקירה לתמליל שהועבר להגנה, וכן אין כל מענה לשאלה האם נערך על ידה תמליל מתוקן ואם כן מדוע לא הועבר להגנה.

"אין חולק על כך שלא נמסרה להגנה מלוא התמונה שהייתה ידועה לפרקליטות לאחר שקיימה בדיקה בעניין כבר בחודש ספטמבר 2019 ולפני שחומר החקירה הועבר להגנה", כותבים סנגורי אלוביץ'. "גם אם נניח שהדבר נעשה בטעות ומבלי משים, קשה לקבל שתמונה מלאה כזו גם לא גולתה להגנה כאשר פנתה במפורש ביחס לתמליל ולקלטת".

בניגוד לטענת המדינה, סנגורי אלוביץ' מפרשים את הקלטת אחרת וטוענים כי "היוזמה לעריכת מפגש בין אור אלוביץ' לבין אביו, כדי שיתערב במרחב הייצוג של האב הייתה של המשטרה". לטענתם, "תגובתה של המאשימה היא מיתממת בלשון המעטה", שכן מהקלטת עולה בבירור כי "לאחר שאור אלוביץ' מעלה את הקושי לקדם אפשרות לשיח עם אביו בעודו מיוצג ע"י הח"מ, מציעה החוקרת לאור אלוביץ' להיפגש עם אביו כדי לדבר על 'הנושא הזה'".

איריס אלוביץ'. נאשמת שגרמה להטיית הסיקור בחדשות "וואלה" לטובת הטבות לחברת "בזק" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לטענת הסניגורים, "אירוע זה הוא הוכחה לכך שההגנה אינה יכולה להסתמך על התמלילים שנמסרו לה בחומר החקירה, על התיעוד שנעשה על ידי החוקרים לתיאור פעולות החקירה, ועל רשימת חומר החקירה שאינה משקפת את תוכן המסמכים".

לפיכך דורשים באי-כוחם של בני-הזוג אלוביץ' מבית-המשפט להורות לפרקליטות למסור להם איזה מידע היה בפני היועמ"ש בסיום הבדיקה שערך בנושא; להשיב האם יש בידיהם תמליל מתוקן, מתי נערך ומדוע לא נמסר להגנה; איזה מידע נוסף יש בידי המדינה בדבר פערים בין קלטות השמע לתמלילי החקירה; להעביר להם את כל התמלילים בפורמט word כך שיקל עליהם לתקן את הטעויות בתמלולים; ולערוך רשימה חדשה של חומרי החקירה שברשותם".

בתגובה לתגובה טוענת הפרקליטות כי הסעדים שדורשים הסנגורים אינם רלוונטיים להליך או שאמורים להתברר במסגרת בקשה נפרדת. "למאשימה תשובות מפורטות לכל אחד מן הסעדים להם עתרו הנאשמים", כותבת הפרקליטות, אולם אינה מפרטת בשלב זה.

מלבד הטענות שלדעת הפרקליטות צריכות להתברר בהליך נפרד, סניגוריו של אלוביץ' גם טוענים טענות "שחלקן נוגעות לבקשות אפשריות לחומרי חקירה, שהנאשמים נמנעים מלהגישן באופן מסודר ומובנה חרף הנחיית בית המשפט הנכבד ביחס לכך".

*  *  *

"משפט המו"לים" – סיקור משפטי "תיק 2000" ו"תיק 4000" הוא פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"שקוף"

חשיפה: אלו המקרים בהם ממשלת ישראל ביקשה מפייסבוק למחוק פוסטים

פרקליטות המדינה בוחנת מדי שנה אלפי בקשות לדרישות להסיר תוכן מפייסבוק, טוויטר ויוטיוב. עתירת "שקוף" חושפת לראשונה: משטרת ישראל ניסתה לדרוש מחיקת תיעוד מעצרים אלימים – אך הפרקליטות בלמה את המהלך. מתי הרשתות הסכימו להסיר תוכן ומתי סירבו?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל, ניר בן-צבי |

פייסבוק, טוויטר ויוטיוב הסירו עשרות אלפי פוסטים בשנים 2017-2018 לבקשת ממשלת ישראל. עתירת "שקוף" הובילה לחשיפת מידע מדגמי ובו מתגלה כי פרט לטעמים ביטחוניים, הוגשו בקשות מטעם משטרת ישראל, במקרים של תיעוד מעצרים כוחניים, כמו גם בקשות להסיר תוכן שגורם להשפלתם קטינים בבית הספר.

הבקשות למחיקה עוברות דרך מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, שבוחנת את טיבן ומחליטה האם לבקש מהרשת החברתית להסיר תוכן, או שאין הצדקה לכך. 

באחד המקרים, מסתבר, בקשת משטרת ישראל הובילה למחיקתה של תמונה מהפייסבוק, בפוסט שבו נרמז שכדי להתקדם במשטרה, על שוטרת לקיים יחסי מין עם שוטרים. השוטרת נראתה בפוסט בפנים גלויות, ולפי משרד המשפטים בקשת ההסרה נבעה מטעמי חוק ההגנה על הפרטיות.

בשני מקרים אחרים בחודש שנדגם, משטרת ישראל ביקשה להסיר סרטונים המתעדים מעצרים "תוך הפעלת כוח על-ידי שוטרים". אלא שבמקרים אלו הפרקליטות סירבה לבקשות, וכלל לא העבירה לרשתות דרישה להסיר את התוכן.

אלימות משטרתית. המשטרה מעדיפה שלא תראו סרטונים כאלה

מקרה שלישי מלמד שגם אם הפרקליטות מאשרת בקשה כזו, בכוחן של הרשתות החברתיות גם לסרב לדרישת מדינת ישראל להסיר תוכן מהאינטרנט. התנגשויות אלה בין רצונות של גופים ממשלתיים לבין חוות הדעת מהפרקליטות, ואף התנגשות בין ישראל למעצמות האינטרנט, יכולה ללמד רבות על הגורמים העוצמתיים שלוקחים חלק במשיכת החבל של חופש הביטוי.

מרבית הבקשות מהרשתות: מניע ביטחוני

במהלך השנים 2017-2018 בקשות מטעם ישראל הובילו למחיקת 27 אלף פוסטים מפייסבוק, טוויטר וגוגל. הדיאלוג עם בכירי הרשתות החברתיות לטובת מחיקות אלו מתנהל במחשכים, באפס פיקוח ציבורי. לאזרח ולאזרחית אין יכולת לדעת מהם הפרסומים שהוסרו, מדוע הוסרו, ומהם הפוסטים שמחיקתם לא אושרה. כשביקשנו מהממשלה את פרטי הפוסטים – סורבנו. 

לכן חברנו לעו"ד יהונתן קלינגר, המתמחה בתחום המידע, ויחד עתרנו לבית המשפט בדרישה לחשוף את הפרטים. בהמשך לעתירה, כעת אנו חושפים דגימת מידע שקיבלנו עבור פוסטים שהוסרו בחודש אחד: מאי 2019.

מרבית החומרים שהוסרו מפייסבוק הכילו תוכן מסווג ביטחונית (צילום: באסל עווידאת, פלאש 90)

באותו חודש הועברו למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה 1,222 בקשות להסרת תוכן. 1,212 מהבקשות נובעות מנסיבות ביטחוניות. לפי תשובת משרד המשפטים, פוסטים אלו מאיימים "לחשוף שיטות ודרכי פעולה של גורמי ביטחון, לרבות אינטרסים ביטחוניים מהותיים של גורמי הביטחון ולכן לא יימסר".

ככלל, מתוך סך הבקשות, 1,072 פרסומים הוסרו או הוסרו חלקית, ו-140 פרסומים לא הוסרו. הפירוט המלא בקובץ בתגובות. בקרוב נקבל נתונים נוספים.

המשטרה מעוניינת לצנזר מעצרים כוחניים

בחודש מאי היו רק 10 בקשות להסרה שאינן נוגעות לחשיפת תוכן שעלול לפגוע בביטחון המדינה (מתוך 1,222).

שש מתוכן נמצאו כלא מוצדקות על ידי מחלקת הסייבר של הפרקליטות ועל כן לא הוגשה לרשתות החברתיות בקשה להסיר את התוכן. כך למשל קרה בפרסום של שני סרטוני מעצר כוחניים. לצדם, עוד ארבעה היו של קטינים שטוענים שהפרסום נועד לבזותם בבית הספר.

בחודש מאי הוגשו לפרקליטות 4 בקשות להסרת תוכן שנועד להשפיל ילדים בבית הספר

פוסט נוסף הוסר על ידי המפרסם טרם בחינתה של הפרקליטות. אך בשלושת הפוסטים האחרים מבין העשרה, משרד המשפטים החליט שכן להעביר לרשתות בקשה להסיר את הפוסט. 

אחד מהם, שהוסר לבסוף, הוא כאמור סרטון שחשף שוטרת באמירה מינית שקושרת בין קיום יחסים לבין התקדמות בצמרת המשטרה. בפוסט שני, שפייסבוק הסכימה להסיר גם אותו, "קרא המפרסם לפגיעה פיזית בשוטר, בצירוף תמונתו, שמו ומספר הטלפון שלו", כך לפי משרד המשפטים. 

שוחחנו עם המשטרה שם מבהירים כי 'קצין שיימינג ארצי' מנטר התבטאויות אזרחים ברשת בגנות שוטרים – ופועל להסרתן. "אנחנו מעבירים לפרקליטות בקשות להסרה אבל הם אלו שקובעים", הסבירו במשטרה. "כך למשל הם סרבו להסיר את סרטון המעצר שבפנייתך".

הכוח הזה של המשטרה, גם אם מרוסן על ידי הפרקליטות, עלול להקטין את הביקורת הציבורית על המשטרה.

פייסבוק יודעת גם לסרב

הפוסט האחרון מבין העשרה, הוא כנראה המעניין מכולם: סרטון שפרקליטות המדינה ביקשה מאינסטגרם להסיר – אך נענתה בשלילה. בפוסט שהוסר נטען כי "קטינה, אשר מזוהה בסרטון, הביאה למותו של קטין אחר בכך שניהלה עמו קשר". הפרקליטות הגישה בקשה בהתאם לחוק הנוער הישראלי – אך "הבקשה סורבה והתוכן לא הוסר".

פייסבוק הודיעה שתקים ועדה בלתי תלויה שתבחן בקשות ממשלתיות להסרות פוסטים

המקרה הזה חשוב כי הוא מדגים את הכוח של פייסבוק: בצד אחד ניצב משרד המשפטים של ישראל, שסבור כי הסרטון עובר על חוקי המדינה – ומהעבר השני תאגיד אמריקאי, שמסרב לבקשה ומותיר את התוכן זמין באינטרנט. 

לאחרונה הודיעה פייסבוק כי תקים בעצמה ועדה מיוחדת ובלתי תלויה שתחליט איזה תוכן להשאיר ואיזה להסיר.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): הרשתות החברתיות הפכו לזירה עוצמתית מאוד, שבה כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לחשוף את האמת שלהם בצורה חופשית. מנגד, זו גם זירה שבה ניתן לפגוע בשמם הטוב של אחרים שלא בצדק, או לחשוף סודות מדינה. 

מעל ראש האזרחים פועלים כוחות חזקים שמנהלים מאבק על פרסום תוכן אינטרנטי. כאשר לא חלה שקיפות על נסיבות בהן מדינת ישראל מבקשת מהרשתות להסיר תוכן, אין לנו דרך לבחון את שיקול דעתה ולמתוח ביקורת. כיצד נוכל לוודא שהסרת הפוסטים לא נועדה להשתיק את האזרחים, כפי שקורה במשטרים שאינם דמוקרטיים?

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): פתרון לבעיה זו יהיה לדוגמה הקמת מוסד שיהווה גורם שלישי מתווך, למשל ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס. או ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון בה חברים חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. 

גורם זה בלבד יהיה חשוף לתוכן המלא של הפוסטים אותם המדינה מבקשת להסיר – כדי להבטיח שאכן מדובר במחיקה לגיטימית, ולא בהשתקה של דברי ביקורת במסווה של ביטחון המדינה. 

זו רק אפשרות אחת. 

עד שתהיה ביקורת פרלמנטרית כזו או אחרת, שקיפות נוספת, דוגמת ביקורת עיתונאית, תעזור לוודא שהממשלה לא עושה שימוש שרירותי ורחב מדי בכוחה במרחב הדיגיטלי.

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

האם מערכת השקיפות של המשטרה מתעדכנת רק לאחר פניות "שקוף" בנושא?

מערכת משטרתית המשקיפה לציבור נתונים אודות פשיעה באזור מגוריהם ובכבישים, הפסיקה להתעדכן באופן שוטף במהלך 2019. בחודשים האחרונים  טעינת הנתונים למערכת התבצעה רק בסמיכות לפניות "שקוף" בנושא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| ניר בן-צבי |

לפני כחצי שנה, בעקבות טיפ שהגיע למערכת "שקוף", פניתי למשטרת ישראל בניסיון לברר מדוע הפסיקה מערכת השקיפות של המשטרה להתעדכן באופן שוטף אחת לרבעון, כפי שקרה באופן תקין עד אז.

שקיפות היא דרך מצוינת להגברת האמון הציבור במוסדות המדינה. המלצה ברוח זו קיבלה המשטרה מחברת הייעוץ האסטרטגי "ראנד" עוד בשנת 2014 – ובעקבותיה הושקה ב-2015 המערכת שחושפת לציבור נתונים אודות עבירות פליליות, תאונות ופניות למשטרה. המערכת מאפשרת לשלוף נתונים על עיר או כביש מסוימים, ולקבל תמונת מצב (כללית ביותר, יש לומר) על רמת הפשיעה והטיפול בה בתקופת הזמן הנבחרת.

חלוקת עבירות פליליות בנהריה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 – מתוך מערכת השקיפות המשטרתית

בנקודת הזמן בה התבצעה הפנייה הראשונה (יולי 2019), לא הועלו למערכת נתוני פשיעה של שנת 2019 בכלל: כלומר, לא התבצע עדכון עבור שני הרבעונים הראשונים של השנה. חלק נוסף במערכת, הכולל מעט נתונים דמוגרפיים אודות השוטרים והשוטרות, לא עודכן מאז 2017.

זמן קצר לאחר מכן קיבלתי טלפון מדוברות המשטרה, שם הסבירו כי הם מייחסים חשיבות גבוהה למערכת השקיפות, הוסיפו כי רק קשיים טכניים חריגים עיכבו את העדכון – והבטיחו כי הנתונים החסרים יופיעו בהקדם. ואכן בתוך כמה ימים עודכנה המערכת במלואה – והנושא לא התגבש לכדי כתבה.

חודש נובמבר הגיע, ובעקבות פנייה נוספת של קורא נכנסתי לבדוק שוב את מצב מערכת השקיפות. להפתעתי, נתוני הרבעון השלישי של השנה לא הופיעו בה, זאת למרות שחלף כחודש וחצי מתום הרבעון (בעבר עודכנה המערכת ימים ספורים לאחר סוף כל רבעון).

פניתי שוב לדוברות המשטרה – וגם הפעם, לא חלפו כמה ימים וכבר הופיעו במערכת נתוני הפשיעה העדכניים. האם זה אך מקרי שהעדכונים האחרונים התבצעו בסמיכות לפניות שלנו?

תאונות דרכים באשדוד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 – מתוך מערכת השקיפות המשטרתית

 אמנם חלפו ימים ספורים מאז הסתיים הרבעון האחרון של 2019, אך המערכת טרם עודכנה עם המידע אודות הרבעון הרביעי של השנה החולפת.

פניתי שוב למשטרה בניסיון להבין את הנוהל שמבטיח את עדכון המערכת, ובבקשה לקבל נתונים על השימוש שעושים אזרחים במערכת. במשטרת ישראל בחרו שלא להעביר תגובה.