פוסטים

הבלוף שמאחורי החלטת הממשלה לקצץ בשכר נבחרי הציבור

ההצהרות של הבכירים על הרצון לקצץ בשכרם הן צעד בכיוון הנכון. אבל אם שר האוצר ישראל כ״ץ באמת מתכוון לעשות זאת, כדאי שקודם ירים טלפון ליו״ר ועדת הכספים גפני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אם השרים היו באמת רוצים להוריד לעצמם את המשכורת, כפי שהצהירו לאחרונה – הם היו יכולים לעשות זאת תוך יום אחד. אז למה זה לא מה שבחר לעשות שר האוצר ישראל כ״ץ, שמוביל את יוזמת הקיצוץ? כי לפעמים יותר קל לזכות במחמאות בתקשורת מאשר באמת לוותר על כמה אלפי שקלים בחודש בתלוש המשכורת.

שר האוצר ישראל כ"ץ. (צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת)

אבל קודם כל – תזכורת: לפני שבוע וחצי הביא שר האוצר ישראל כ"ץ לישיבת הממשלה החלטה לקצץ בשכר השרים וחברי הכנסת ב-10 אחוזים, ובנוסף להקפיא את עליית שכר השרים הצפויה בחודש ינואר, עליה של יותר מ-6,000 שקל. ההחלטה התקבלה בממשלה פה אחד. מיד אחר כך פנו נשיאת ביהמ"ש העליון, אסתר חיות ונשיא המדינה, רובי ריבלין לכ"ץ וביקשו לקצץ גם הם בשכרם. במקביל גם נגיד בנק ישראל פנה לרה"מ וביקש להצטרף למהלך ולקצץ בשכרו. בלי טיפה של ציניות (טוב אולי קצת) צריך לברך על הצהרת הכוונות של הממשלה ובכירי המשק שאחרי תקופה ארוכה, זכינו סופסוף לראות מהם זיק של דוגמא אישית. 

עוד בשקוף:

אבל, הפעם בפינת הטרחנות השבועית החלטנו להדגים, צעד אחר צעד, מדוע מדובר בעיקר בהצהרות לתקשורת, וכיצד ניתן למסמס את ההחלטה שכבר עכשיו ספק גדול אם תצא לפועל לפני סוף 2020. כל זה כאשר יש דרך קצרה ופשוטה לבצע את הקיצוץ כבר עכשיו. נתחיל?

המסלול הארוך: במקרה הטוב הקיצוץ יתחיל בדצמבר

  • צריך להבין שהממשלה עדיין לא החליטה לקצץ בשכר. היא החליטה "להטיל על שר האוצר להפיץ תזכיר חוק" על קיצוץ שכר השרים וחברי הכנסת בשיעור של עשרה אחוזים והקפאת עליית השכר הצפויה בינואר 2021. תזכיר חוק הוא טיוטה של הצעת חוק ממשלתית שמשרדי הממשלה מפיצים להערות הציבור והמשרדים השונים בטרם מגבשים אותה סופית ומניחים אותה על שולחן הכנסת לקראת דיוני הוועדות והצבעות. תוך כמה זמן נדרש שר האוצר להפיץ את אותו תזכיר? לא כתוב בהחלטה שקיבלה הממשלה – זה יכול לקחת גם חצי שנה. 
  • נניח ששר האוצר יוכיח לנו שאנחנו טועים ויפיץ את ההצעה מחר בבוקר. מאותו רגע, לפי הנחיות היועמ"ש יש לו 21 יום לקבל הערות ציבור להצעה (אפשר לקצר את פרק הזמן הזה באישור מיוחד). כלומר, אם התהליך מתחיל להתגלגל כבר מחר, הנה הגענו ל-25 באוקטובר. וזו רק ההתחלה של התהליך. כלומר משכורת אוקטובר כבר לא תקוצץ.

  • אחר כך החוק צריך לחזור לתיקונים בממשלה ולהכנת טיוטת החוק הממשלתית. נגיד שבמשרד האוצר יהיו זריזים באופן מיוחד, ויגישו אותה תוך שבוע. הנה הגענו ל-1 בנובמבר. 
  • אחר כך יש את מכשול ועדת השרים לחקיקה, ועדה שמתכנסת באופן מאוד לא רציף בחודשים האחרונים בגלל המחלוקות בין הליכוד לכחול לבן. נפרגן שיקח לליכוד ולכחול לבן שבועיים לכנס את הוועדה. אנחנו כבר ב-15 בנובמבר.

‎⁨נתניהו והחליפי גנץ בפגישה נדירה לאחרונה של ועדת השרים לענייני חקיקה. 7 ביוני 2020 (צילום: מארק ישראל סלם)

  • נניח שוועדת השרים תאשר במהרה את ההצעה (חלק גדול מההחלטות בוועדת השרים נדחות בין שבוע לנצח) ותניח אותה ביום למחרת על שולחן הכנסת. היא תוכל להגיע להצבעה בקריאה ראשונה רק ביום רביעי, ה-18 בנובמבר. המשמעות: גם משכורת נובמבר לא תקוצץ.
  • שבוע לאחר מכן, כשתמצא ועדת הכספים זמן, היא תדון בהצעת החוק לקראת קריאה שניה ושלישית. ואז, אם לא יהיו בעיות מיוחדות, תעלה ההצעה לקריאה שניה ושלישית במליאה ב-25 בנובמבר. אז, במקרה הכי טוב, יקח לה 24 שעות להתפרסם ברשומות.
  • ובכן, יקח להצעה יותר מחודשיים מרגע שהתקבלה ההחלטה ועד שתאושר – וזה במקרה הטוב כשהדברים יתקתקו והממשלה לא תבקש קיצורים מיוחדים (כמו פניה מיוחדת ליועמ"ש כדי שיאפשר לה לקצר את זמן ההמתנה להערות הציבור ותרגילים פרלמנטרים ששמורים בד"כ למצבים דחופים).
  • אבל, עיכוב של שבוע אחד בלבד יכניס אותנו לחודש דצמבר שבפועל עשוי לבטל בכלל את הורדת השכר גם עבור חודש זה. למה? כי בדרך כלל לשינויים בשכר לוקח חודש להיכנס לתוקף. מה יקרה בוועדה שתדון בחוק (כספים, כנסת או ועדה משותפת) אנחנו עדיין לא יודעים, אבל סביר להניח שמאחורי הקלעים, כבר עכשיו, יש שרים וחברי כנסת שחושבים למסמס אותה. אנחנו יודעים כי יש ח"כים שפנינו אליהם אישית בעבר וביקשנו מהם להקפיא את השכר, ובואו נאמר – הם לא אהבו את הרעיון.

המסלול קצר: דבר עם גפני

אבל אם השרים באמת רוצים לקצץ את שכרם ואת שכר הח״כים ושאר בכירים, כך הם יוכלו לעשות את זה כבר מחר: 

  • מי שקובעת את שכר השרים, הנשיא והשופטים היא לא הממשלה אלא ועדת הכספים של הכנסת. הוועדה יכולה לקבל החלטה כזאת מהיום למחר – וזה כבר קרה לא מזמן. בשנת 2018, פנו כמה שרים בשקט ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ודרשו להצמיד את שכרם לשכר הממוצע במשק, ולהשוות תנאים לח״כים. כך הם הצליחו להקפיץ את שכרם ביותר מחמשת אלפים שקלים בחודש. ההחלטה להעלות את שכר השרים התקבלה בתוך שעות בודדות. היא התקבלה ללא נתונים, דיון מספק או הבנה של השלכות המהלך עד כדי כך ששבוע אחר כך נאלצה ועדת הכספים להתכנס שוב כדי לתקן את ההחלטה שלה כדי שלא תיצור נזק של מאות מיליונים. אבל הנה ההוכחה – כשיש לנבחרי הציבור מוטיבציה הם יודעים לפעול מהר.

מחכה לצלצול של כ״ץ? יו״ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. (צילום: אתר הכנסת)

  • גם את שכר הח"כים לא קובעת הממשלה. מי שקובעת אותו, לפי חוק, היא ועדת הכנסת לאחר היוועצות עם הוועדה הציבורית לקביעת שכר חברי הכנסת. נחשו מה? – הוועדה הציבורית כבר קבעה כי שכר הח"כים צריך להיות צמוד למדד ולא לשכר הממוצע במשק. יישום של ההמלצה שלה יעצור את העלייה המטאורית בשכרם. כעת כל מה שוועדת הכנסת נדרשת לעשות, באופן מיידי, זה לאמץ את ההחלטה ולעצור את עליית השכר.
  • לכן פנינו בעצמנו יום אחרי שההחלטה אושרה בממשלה ליו"ר ועדת הכספים וביקשנו ממנו לעזור לשרי הממשלה לקצץ ולהקפיא את שכרם כפי שביקשו. פנינו גם ליו"ר ועדת הכנסת והסברנו כי עדיף שוועדת הכנסת תיזום ותקפיא את עליית השכר. שניהם לא טיפלו בזה עד כה.
  • אם לממשלה באמת דחוף לבצע את קיצוץ השכר דווקא בחקיקה היא יכולה לקחת אחת משתי הצעות החוק הפרטיות שכבר מונחות על שולחן הכנסת ועוסקות בשכר נבחרי הציבור ולקדם אותן בשינויים הנדרשים: אחת של שלמה קרעי (הליכוד) ואחרת של עידן רול (יש עתיד).

מתוך פניית ״שקוף״ לוועדת הכספים בבקשה לזרז עניינים ולפעול לקיצוץ בשכר נבחרי ציבור.

אם כבר טירחנו עד כאן – אז נזכיר: החוק (וגם ההיגיון) קובע כי הרשות המחוקקת (שם יושבים נציגי הציבור) קובעת לרשות המבצעת את שכרה ולא הפוך. 

ונסיים בפנייה לשר האוצר, ישראל כ"ץ: אם אתה וחבריך באמת התכוונתם לקצץ את המשכורת שלכם כפי שהצהרתם – הרם עוד הערב טלפון ליו"ר ועדת הכספים, משה גפני, ובקש ממנו להביא את ההחלטה לוועדת הכספים.

תגובות:

פנינו ליו"ר ועדת הכספים ח״כ משה גפני, וליו"ר ועדת הכנסת ח״כ איתן גינזבורג, אולם לא התקבלה מהשניים תגובה. גם מלשכתו של שר האוצר ישראל כ"ץ לא התקבלה תגובה, על אף פניות חוזרות. אולם, לאחר פניית ״שקוף״ פורסם באתר YNET כי שר האוצר טוען שבכוונתו להפיץ את תזכיר החוק ״בימים הקרובים״. כ״ץ אמנם ממשיך ללכת בדרך הארוכה והמסובכת במקום לפנות ישירות לוועדת הכספים, אבל אנחנו שמחים שלפחות הצלחנו להעיר אותו.

נמשיך לעקוב.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

דפוס בעייתי? הכירו את שעטנז התקציב של משרד האוצר 

במשרד האוצר נוהגים לערבב בקשות תקציביות: הגדלת המימון לטיסות רה"מ, תפעול הלמ"ס, תקציב מורשת הכותל ותוכנית "שלישי בשלייקס" – כולם נכנסים לאותה בקשה והופכים להיות תלויים האחד בשני. הח"כים מתמרמרים אך נדרשים לאשר – הכל או כלום 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מיליארדי שקלים עברו בשבועות האחרונים בוועדת הכספים. החל מכספי תיירות, גיוס הלוואות מדינה בחו"ל, אבטחת רה"מ לשעבר ועוד. את כל הבקשות האחרונות תוכלו למצוא כאן. הבעיה? במשרד האוצר נוהגים להגיש לוועדה כמה העברות תקציביות בבקשה אחת, לקשור אותן זו בזו, וליצור עסקת חבילה. הח"כים מצידם מביעים לעיתים התנגדות, אך השיירה עוברת. 

למה מבקשים העברות תקציביות?

תקציב המדינה, התופס מקום מכובד בשיח התקשורתי והבין מפלגתי, הוא בחלקו תקציב מדומה. במהלך שנת התקציב, מבקשים משרדי הממשלה השונים להעביר תקציבים בין תכניות בתוך המשרד, בין משרדים שונים או משנה לשנה. הבקשה מוגשת דרך אגף תקציבים במשרד האוצר לוועדת הכספים בכנסת, שביכולתה לעצור תקציב למשרד ממשלתי או לתכנית מסוימת, ובכך נוצר מנוף לחץ אשר ביכולתו להשפיע על מדיניות הממשלה. כלומר, גם ממשלה שאישרה תקציב בתחילת שנה לא יכולה להתעלם מהכנס ומוועדת הכספים במהלך השנה. חלק גדול מההעברות בהחלט נחוצות ולעיתים טכניות – כמו למשל פרוייקט שטרם הסתיים ודורש גרירה של תקציב לשנה העוקבת. אין להקל ראש בעניינים טכניים, מאחר וזו דרכה של הוועדה לפקח על התקדמותם של פרויקטים ממשלתיים. הבעיה, כאמור, נוצרת כאשר שהממשלה מחברת בין סעיפים שעל הנייר אולי מתיישבים בהגיון טכני וארגוני, אולם במציאות המרחק ביניהם רב. 

תכנית ליוצאי אתיופיה, טיסות רה"מ הפחתת הנטל הרגולטורי, מרכזי מורשת והלמ"ס – כולם בבקשה אחת

הנה בקשה אחת כזו לדוגמה: בקשה להעברה כוללת של כ-357 מיליון ש"ח למשרד רה"מ (כולל מזומן, הרשאה להתחייב ותקני כוח אדם). בתוכם כ-30 מיליון שקל לטיסות רה"מ ו-3.5 מיליון ש"ח לתכנית להפחתת הנטל הרגולטורי. בתוך אותה בקשה הוכנס תקצוב למרכז בגין ומרכז רבין בסך של 7.3 מיליון ש"ח. 

בהמשך הבקשה, פורטו סעיפים נוספים היושבים תחת משרד רה"מ, ביניהם עוד 40 מיליון ש"ח למטה הסייבר, ובסעיף אחר באותה הבקשה העבירו 18 מיליון ש"ח לקרן למורשת הכותל ו-78 מיליון ש"ח ללמ"ס.

במהלך הדיון באותה בקשה, העלו כמה חברי כנסת את בעיית הצמדת ההעברות זו לזו, ביניהם ח"כ יאיר גולן (המחנה הדמוקרטי), מיקי לוי (כחול לבן) ואורלי לוי (העבודה-גשר). למרות הערתם, הנושא לא זכה להתייחסות בקבלת ההחלטות. מיקי לוי אף הצהיר שאם הבקשה לא תפוצל הוא יצביע נגד – וכך עשה.  

יאיר גולן – האם ירד לשורש העיניין? מתוך אתר הכנסת

שאלנו את ח"כ גולן ולוי מדוע לדעתם משרד האוצר מצמיד את ההעברות התקציביות. מלשכתו של ח"כ גולן נמסר לנו כי: "גולן לא קיבל תשובה מניחה את הדעת בנושא זה, ואנחנו נחקור לעומק את הנושא מתוך כוונה לטפל בו".

פנינו גם למשרד האוצר בשאלה מדוע הם הצמידו את העברות זו לזו, והאם הוועדה יכולה להצביע על כל אחת מהן בנפרד? ממשרד האוצר נמסר: "לבקשת יו"ר ועדת הכספים, הוגשו לוועדה מחדש כלל הבקשות להעברות תקציביות".

מיו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לא התקבלה תגובה לדברים.

יש למה לקוות? יו"ר ועדת הכספים מבקש להחזיר את הכנסת למסלול דרך חקיקת משנה

בדיון שהתקיים אתמול (רביעי) בוועדת הכספים, השתתף הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, ד"ר משה ברקת. ברקת פירט בפני הוועדה את תוכנית העבודה של הרשות בה הוא מציג גן עדן למבוטחים. היו"ר, ח"כ משה גפני, הבטיח שכל תקנה שתגיע אליו לדיון תעלה תוך כמה ימים לוועדה גם ללא ממשלה מתפקדת 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הפחתת פרמיות הביטוח לנהגים צעירים, הפסקת חקירות כנגד תובעים על אובדן כושר עבודה ושינוי מודל העמלות של סוכני הביטוח: בוועדת הכספים קיימו אתמול דיון כדי ללמוד על תוכנית העבודה של רשות שוק ההון והביטוח. ברקת הציג תוכנית עבודה שתיטיב עם המבוטחים, אך לא הציג דרך לפיקוח על ביצוע התהליך ויישומו. הח"כים תמכו, אך הביעו דאגה שהתכנית תתמוסס.

גן העדן של משה ברקת 

בדיון שטח בפני הוועדה ברקת תוכנית מפורטת שתיטיב עם המבוטחים, אך ללא לוחות זמנים לביצוע. בין הסעיפים שהוצגו בתוכנית:

הפחתת פרמיות הביטוח לנהגים צעירים – ברקת טען כי אלו פרמיות מוגזמות ושכבר פנה לחברות הביטוח בנושא. במידה והפרמיות לא ירדו, הרשות תאלץ להתערב להורדת התעריפים.

נהגים בעלי עבר ביטוחי שולי – חברות הביטוח נוהגות להעלות את הפרמיות ב-30% אחרי תביעה אחת. ברקת מבקש כי תביעות קטנות, כמו פנס שבור, בכלל לא יחשבו כתביעה ולא יעלו את פרמיית הביטוח.

ניהול מדיניות ההשקעה של קרנות הפנסיה – הפרדת מדיניות ההשקעה בכספי החוסכים לפנסיה, לבין חשבון הכסף של החברה שמנהלת את קרן הפנסיה עצמה (כסף שלא שייך למבוטחים).

מודל הסוכן האובייקטיבי – סוכן הביטוח יקבל תגמול מהצרכן או תגמול אחיד מחברת הביטוח למוצרים ביטוחיים מאותו הסוג.

החזרת השיווק של ביטוחי המנהלים – לפני למעלה משנה החלה הממונה הקודמת על הביטוח, דורית סלינגר, שקיפות על ביטוחי המנהלים כדי לאפשר למבוטחים להשוות ביתר קלות בין פנסיה רגילה לביטוח מנהלים. בעקבות זאת החברות הפסיקו לשווק את ביטוח המנהלים וכיום ברקת פועל להחזירו (במתכונת שלא פירט בוועדה), מה שיאפשר לבעלי שכר גבוה לחזור ולרכוש ביטוחי מנהלים. 

חקירות יזומות כנגד מבוטחים – הפסקת חקירות אקטיביות על מבוטחים שתבעו בגין אובדן כושר עבודה.

בניית מאגר מידע לביטוח סיעודי שיאפשר ניוד.

כפל ביטוחים – כיום חברות הביטוח מצליחות למכור ללקוח כפל ביטוחים. שתי פוליסות שונות על אותו מוצר, ויוצאות ממהלך נבזי זה ללא כל ענישה. ברקת מעוניין להחיל קנסות כספיים על מכירת כאלו. מהלך מרתיע שיחסוך כסף למבוטחים. 

מעקב אחר תלונות על חברות הביטוח – חיוב חברות הביטוח בפרסום תלונות הציבור ומעקב של רשות הביטוח על תלונות המגיעות אל הרשות. ברקת אף העיד כי הוא עצמו הולך ובוחן תלונות של מבוטחים על חברות הביטוח. 

בסיכום דבריו התנה ברקת את כל הפעולות האלו בתוספת תקציב לרשות. ח"כ קרן ברק (הליכוד) טענה כי כל התוכנית שהציג ברקת הן בעיקרן ססימאות וביקשה לראות תוכנית עבודה מסודרת לכל אחד מהנושאים.

יו"ר הוועדה משה גפני הצטרף לטענה וחזר וטען כי מבחינתו ברקת יכול להגיש את התקנות שהוועדה נדרשת לאשר והן יעלו לדיון גם ללא ממשלה מתפקדת.   

גפני ביקש בכתב את לוחות הזמנים של כל הנושאים שהעלה ברקת בכדי שהוועדה תוכל לפקח על ההתקדמות של התוכנית. ברקת התחייב להעביר חלק מהתקנות כבר בימים הקרובים.

נמשיך לעקוב.

המציאות המורכבת של שוק המלט הישראלי

פתיחת השוק ליבוא הורידה את המחירים, אך מעמידה בסיכון את עתידו של מפעל "הר טוב" על 120 עובדיו. ח"כ גפני מעוניין להשית היטל היצף על מלט מיוון וטורקיה. האם פגיעה ביבוא היא הפתרון, למרות שהמונופול "נשר" יהיה הנהנה העיקרי מהצעד? המשך קריאה…

בפגרה ורחוק מהתקשורת מתנהלים חברי הכנסת (לעיתים) באופן אחראי ומכובד

יום רביעי, 5 בספטמבר, במהלך פגרת הכנסת: ועדת הכספים בהרכב כמעט מלא דנה בהעברות תקציב בגובה של כ- 7.5 מיליארד ש"ח (ועוד כמה דברים).

המשך קריאה…

האוצר צבע כ-20 מיליון שקל לרשת המקורבת לח"כ גפני – בניגוד לנהלים

צפו בכתבה שיצרנו יחד עם עמרי מניב מחדשות 10:

מאחורי הגב שלכם משרד האוצר קושר עסקאות אפלות.
יחד עם עמרי מניב חשפנו כיצד התרפסה צמרת המשרד בפני משה גפני והעבירה מיליוני שקלים לעולים לא קיימים כדי לצ'פר רשת להחזרה בתשובה.

אם באוצר היו יודעים שהפרוטוקולים שקופים מלכתחילה, לא היו מעזים להתייחס כך לכסף שלנו.

נ.ב תהיתם למה ב-2016 גפני מאפשר להעברות התקציביות שעולות לכותרות מדי שבוע להתרחש כאילו אנו בתקופת האבן, ללא שקיפות? למה גפני ויתר על תפקיד שר? התשובה היא כסף. הרבה כסף.

ראו למשל את הנתונים שאספו בנושא 'שובו' המרכז להעצמת האזרח. מדי שנה התקציב של הרשת מתנפח במאות אחוזים, בזכות כוחו של גפני.

העברות תקציביות באישור ועדת הכספים באמצע השנה למה גפני אוהב הכלי- קרדיט למיזם

גפני, נציין, הינו יקיר הרשת, מבקר בה תכופות ומקורב למנכ"ל מוסדות שובו הרב מיכאל גוטרמן

המשך קריאה…