פוסטים

מי הח"כים שהזכירו זה את זה הכי הרבה בפייסבוק?

ניתוח שקוף – האזכורים ההדדיים של חברי הכנסת ברשת החברתית: מי הח"כ שמזכיר הכי הרבה את ראש הממשלה נתניהו? את מי נתניהו עצמו מזכיר הכי הרבה? האם יש הבדל בכתיבה בין מפלגות דמוקרטיות לאלה שאינן דמוקרטיות? וכתמיד – כל המידע הגולמי עומד לעיונכם

| דרור מרקוס, אסף נתיב |

בפוסטים שלהם בפייסבוק, חברי הכנסת מדברים בעיקר על עצמם. אבל בלא מעט מקרים, הם כותבים גם על חבריהם למשכן. בניתוח שערכנו בשיתוף עם דרור מרקוס, דוקטורנט במדעי המדינה באוניברסיטה העברית (המתמחה בכריית טקסט), בחנו את כל הפוסטים של חברי הכנסת בתקופת הכהונה של הכנסת ה-20 – ובדקנו מי הזכיר את מי, וכמה פעמים.

איוב קרא (הליכוד), הוא "שיאן המזכירים": ראש הממשלה נתניהו מככב ב-89 פוסטים שהעלה שר התקשורת בתקופה של פחות מארבע שנים. קרא מוביל בהפרש ניכר מהשנייה אחריו, קסניה סבלטובה (התנועה), שמרבית אזכוריה, 65 במספר, היו גם הם של נתניהו.

הנתונים שנותחו נאספים במסגרת פרויקט "כיכר המדינה" של "הסדנא לידע ציבורי".

למה זה מעניין?

ניתוח האזכורים בפייסבוק מאפשר לנו לראות, בצורה הבסיסית ביותר, את מפת הקשרים של הכנסת. ניתן לזהות למי ראש הממשלה נותן תשומת לב ומי תופס מקום גדול בתשומת הלב של האופוזיציה. בנוסף, האזכורים בפייסבוק מאפשרים לזהות דפוסים, לדוגמא: מידת המרכזיות של היו"ר בהשוואה בין מפלגות דמוקרטיות ללא-דמוקרטיות.

הניתוח הנוכחי אינו כולל אבחנה בין אזכורים שליליים לחיוביים ("סנטימנט"), בשל המורכבות הטכנית הגדולה שמעורבת בבדיקה זו, בעיקר בשפה העברית (עבדנו עם מספר מומחים על הנושא, ולבסוף החלטנו לבצע את הפרסום הראשוני בלעדיו).

השלב הבא בפרויקט יהיה ניתוח נושאי הפוסטים – כך שנוכל להראות במה מתעסקים נבחרי הציבור שלנו (לפחות כלפי חוץ). בעלי כישורים ורוצים לעזור בשלבים הבאים של הפרויקט? נשמח לשמוע!

איך ביצענו את הבדיקה?
  • השתמשנו בנתונים הנאספים במסגרת פרויקט "כיכר המדינה" של "הסדנא לידע ציבורי".
  • מתוכם שלפנו את הפוסטים שפרסם כל ח"כ החל מתחילת הכנסת ה-20 (31/3/2015) ועד פיזורה (24/12/2018).
  • לאחר מכן חיפשנו את השמות המלאים של הפוליטיקאים וכן תיוג של הדפים הרשמיים שלהם, ובדקנו מי הזכיר את מי וכמה. חשוב לציין: פוסטים שנעשה בהם שימוש בשם חלקי או בכינוי (לדוגמא "ביבי" או "נתניהו") לא נכללו בניתוח מסיבות טכניות.
  • הניתוח כולל רק במקרה וההצלבה (ח"כ מזכיר – ח"כ מוזכר) התבצעה לפחות 3 פעמים מתחילת המדידה. לא ניתן לכלול את כל המידע, מפאת הגודל.
  • כמו כן, בדקנו פוסטים בעברית בלבד.

כאן תוכלו לעיין באקסל הגולמי ולבצע חיתוכי מידע באופן עצמאי. גיליתם משהו מעניין? ספרו לנו!

מוזמנים ומוזמנות לעיין בקוד שלנו, להציע תיקונים ושיפורים.

הפוליטיקאים המובילים באזכור אחרים

בראש מצעד הפוליטיקאים המזכירים את עמיתיהם נמצא שר התקשורת איוב קרא, שהזכיר את ראש הממשלה נתניהו ב-89 מהפוסטים שלו. במקום השני נמצאת קסניה סבלטובה (התנועה), שהזכירה את נתניהו לא פחות מ-65 פעמים. את המקום השלישי כבש סגן שר הבינוי והשיכון לשעבר, ז'קי לוי (הליכוד), שאזכר 59 פעמים את השר של משרדו, יואב גלנט (בעבר במפלגת כולנו, וכיום בליכוד).

בדיקה של מספר האזכורים ביחס לכמות הכללית של הפוסטים, מעלה את ז'קי לוי לראש: ב-11% מהפוסטים שלו הוא הזכיר את גלנט (59 מתוך 537). המקרה של לוי וגלנט הוא ייחודי, מפני שלאורך הכנסת ה-20 גלנט השניים לא השתייכו לאותה מפלגה – מה שהופך את ז'קי לוי, באופן יחסי, למי שהזכיר הכי הרבה פוליטיקאי שאינו ממפלגתו. במקום השני נמצאת טלי פלוסקוב (כולנו), שהזכירה את יו"ר המפלגה, משה כחלון, ב-10.6% מהפוסטים שלה (47 מתוך 441). במקום השלישי נמצא עפר שלח (יש עתיד), שהזכיר את ראש הממשלה נתניהו ב-8.4% מהפוסטים שלו (41 מתוך 485).

את מי נתניהו מזכיר הכי הרבה?

מתוך עשרת הפוליטיקאים שנתניהו מזכיר הכי הרבה – רק חמישה ממפלגתו. בראש האזכורים של נתניהו נמצא יאיר לפיד (יש עתיד), עם 14 אזכורים. אחריו אריה דרעי (ש"ס) עם 13 אזכורים, ובמקום השלישי יריב לוין (הליכוד) עם 11 אזכורים – בכך מוכתר לוין לפוליטיקאי מהליכוד שנתניהו מזכיר הכי הרבה.

מעניין לציין כי אמיר אוחנה (הליכוד) זוכה למספר זהה של אזכורים לאלה של ציפי לבני (התנועה, 8 אזכורים לכל אחד), בעוד השרים גלעד ארדן ומירי רגב, מסיעתו של נתניהו, זוכים למעט פחות תשומת לב (7 ו-6 אזכורים, בהתאמה). סגנית השר של נתניהו במשרד החוץ, ציפי חוטובלי, לא זכתה להיכנס להיות מבין 14 חברי הליכוד שנתניהו הזכיר יותר משלוש פעמים במהלך הכנסת ה-20.

מי הסיעה החנפנית ביותר ליו"ר?

בישראל ישנן כיום ארבע מפלגות דמוקרטיות בלבד (עם פריימריז לבחירת מרבית הרשימה לכנסת): הליכוד, העבודה, הבית היהודי ומרצ. בשלוש הראשונות, האזכורים ההדדיים של יו"ר המפלגה הם הנמוכים ביותר בהשוואה לכלל המפלגות (בהקשר זה ראוי לציין כי מרצ עברה לשיטת פריימריז פתוחים רק בראשית שנת 2018).

מהצד השני, עולה מהנתונים כי במפלגות לא-דמוקרטיות מזכירים הרבה יותר את ראש המפלגה: כולנו וישראל ביתנו נמצאות בראש במדד הזה – עם ממוצע האזכורים הגבוה ביותר (5.33 ו-2.17 אזכורים לכל ח"כ, בהתאמה).

נתון מעניין נוסף הוא ההבדל בין קואליציה לאופוזיציה בהקשר הזה: בעוד שרמת אזכור היו"ר בקרב מפלגות הקואליציה עומד על 2.47 בממוצע, במפלגות האופוזיציה הממוצע נמוך ועומד על 1.44 בלבד. ההבדל המהותי הזה מוסבר בעיקר בגלל השיאניות שזה עתה הזכרנו: כולנו וישראל ביתנו.

להלן הניתוחים המפלגתיים של אזכור היו"ר – מי מה"חכים הזכיר אותו/אותה הכי הרבה, ואת מי היו"ר עצמו הזכיר הכי הרבה:

הליכוד

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הבית היהודי

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

כולנו

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

 

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

ישראל ביתנו

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

העבודה

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

יש עתיד

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

מרצ

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

התנועה

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הרשימה המשותפת

חברי המפלגה שהזכירו את היו"ר הכי הרבה:

חברי הכנסת מבין המפלגה שהיו"ר הזכיר הכי הרבה:

הכסף הציבורי של פורז מכה שוב: מפלגת חץ, שלא מתמודדת בבחירות, מנהלת קמפיין נגד הליכוד וישראל ביתנו, ובעד מרצ

הכסף הציבורי שנותר בקופת חץ מתחילת העשור ממשיך לשמש את המפלגה למטרות פוליטיות מגוונות. ההופעה העדכנית: קמפיין שקט להחלפת ראש הממשלה נתניהו

| עידן בנימין |

לפני שנה בדיוק, חשפנו בתחקיר את הכסף הציבורי (לפחות 1.7 מיליון שקל) שנמצאו בקופת מפלגת "חץ" והעומד בראש, השר לשעבר אברהם פורז. פעילות המפלגה כגוף פוליטי ארצי אמנם הופסקה, אך תקציבה המשיך לשמש למטרות פוליטיות אחרות: "חץ" הלוותה כסף למפלגת התנועה בראשות ציפי לבני (הלוואה שהוחזרה לבסוף במלואה).

אבל זה לא הסוף – פורז המשיך לגלגל את הכסף לפרוייקט הפוליטי הבא: בבחירות המקומית שנערכו בסוף 2018, התמודד פורז ברשימת "חילונים ירוקים" בעיר תל-אביב (שזכתה לבסוף בשני מושבים), ואז נטען כי השקיע כמיליון שקל בהתמודדות מקופת "חץ".

את הכתבה האחרונה סיכמנו בשאלה: איפה תכה מפלגת חץ בפעם הבאה? את התשובה קיבלנו תוך פחות מחודשיים.

איך קיבל פורז את הכסף?

אברהם פורז הוא כיום חבר מועצת העיר ת"א. בעבר כיהן כחבר כנסת ושר הפנים מטעם מפלגת "שינוי". ב-2006 פרש פורז, לצד מספר ח"כים נוספים מ"שינוי", והקים את מפלגת "חץ".

הפורשים אמנם הקימו מפלגה חדשה, אך לקחו עימם מימון ציבורי של מיליונים, לו זכאיות המפלגות המכהנות בכנסת בעבור תעמולת הבחירות – זאת בזכות העובדה שהתפצלו מ"שינוי" במהלך הכנסת ה-16. לאחר ש"חץ" לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-17 (מרץ 2006), דרשה הכנסת לקבל את הכסף בחזרה ואף פנתה לבית המשפט המחוזי בעניין, מכוון שהמפלגה בראשות פורז סירבה להחזירו.

בית המשפט המחוזי פסק כי אכן מפלגת "חץ" חייבת להחזיר לכנסת את כל הכסף בקופתה – 6.7 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט. פורז לא ויתר ופנה לבג"ץ. הטענה המרכזית שלו הייתה כי הוא לא ראה את המייל שנשלח מהכנסת שהבהיר כי מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה תידרש להחזיר את הכסף הציבורי שקיבלה.

בפסק דין מיולי 2011 אימץ בג"ץ את כל טענות המחוזי וקבע: "הדברים מתחייבים גם מן הזהירות הרבה שבה יש לנהוג בהוצאת כספי ציבור. לכאורה, אין הצדקה לכך שרשימה שקיבלה מימון מפלגות, אך זכתה בפחות מאחוז מכלל הקולות הכשרים, תוכל לעשות שימוש בכספים אלה ככל העולה על דעתה […] ומכל מקום, אין כל הצדקה להעדפת רשימות שהיו מיוצגות בסיעות בכנסת היוצאת לעניין זה על פני רשימות חדשות, שאף נדרשו להפקיד מראש ערבות בנקאית ומבחינה זו ניצבת בפניהן מלכתחילה משוכה גבוהה יותר". ועם זאת, למרות שבג"ץ אימץ את קביעת המחוזי, הוא בחר לקבל את הרצון לפשרה בין הצדדים, בו סוכם כי "חץ" תחזיר לכנסת 1.7 מיליון שקל מתוך 6.7 מיליון שנותרו בראשותה בסך הכל. בתגובה לכתבתנו האחרונה בנושא, מסר פורז כי פסק הדין של בית המשפט שגוי, וכי הוחזרו 5 מתוך 6.7 מיליון השקלים – כלומר נותרו בקופה 1.7 מיליון.

מפלגת חץ מכה שלישית

מסתבר כי פורז מנהל בשבועות האחרונים תעמולת בחירות שקטה שמטרתה להביא להחלפת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מבדיקה שעשה עבורנו המתנדב תומר אפשטיין, עולה כי מפלגת "חץ" הוציאה עד כה בין 7,000 ל-18,000 אלף שקל בעבור 52 מודעות בפייסבוק. בכל יום עולות מודעות נוספות.

מדוע אנחנו אומרים שהתעמולה שקטה? אם תיכנסו לעמוד הפייסבוק של אברהם פורז לא תמצאו שום פוסט או מודעה, למעט עדכון תמונת הפרופיל. רק בבדיקה של המודעות שמריץ העמוד בתשלום – תוכלו אז לראות את התוכן האמיתי שמופץ.

לדוגמא, על מודעה שכותרתה: "יש לכם משהו נגד ביבי? הבנתם את גודל הנזק של ביבי ומשפחתו? כנסו כנסו ותגלו תגלו" הוציאה מפלגת "חץ" בין 100-500 שקל. למודעה התלווה סרטון שמסביר כמה הממשלה הנוכחית כושלת.

במודעה נוספת שיצאה 4 פעמים (פעם ביום) – עליה הוציאה המפלגה מעל 500 שקל – קורא פורז: "לא נתניהו – ראש ממשלה חדש לישראל". בסרטון אחר ברוסית מסבירה המפלגה למה לא להצביע לישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. על מודעה זו הוציאה המפלגה בין 100-500 שקל.

מפלגה אחת דווקא זוכה לפרגון של "חץ", והיא מרצ. וכך במודעה שהחלה לרוץ ב-1/4 מסביר הסרטון מדוע חייבים להצביע מרצ.

חשוב להזכיר: מפלגת "חץ" אינה מתמודדת בבחירות. ולכן, הוצאת כסף ציבורי לתמיכה במפלגה אחרת (תקיפת נתניהו מצד אחד ותמיכה במרץ מצד שני) עשויה להיחשב כתרומה אסורה.

האם במרצ מכירים את הרוח הגבית שנותן להם פורז? משם מסרו לנו שלא. אנשי מרצ התפלאו לשמוע שמפלגת "חץ" עדיין פעילה.

שוחחנו עם אברהם פורז שאמר כי לאור הבחירות המפלגה החליטה לפעול להחלפת רה"מ בנימין נתניהו. אסטרטגיית הפעולה היא לחזק את מרצ שמתנדנדת על אחוז החסימה, ולהראות לציבור שאביגדור ליברמן לא קיים את הבטחותיו לציבור החילוני. פורז הבהיר כי מרצ לא מכירה את הקמפיין ואינה מתואמת איתו. לשאלתנו על מקור הכסף, השיב פורז כי המקור היחיד הוא כספי המפלגה הקיימים בקופה וכי לקמפיין הוקדשו כמה עשרות אלפי שקלים. פורז עוד הוסיף כי ההזדהות מול פייסבוק נעשתה באופן שקוף (המפלגה אכן חתומה עליה בגלוי) וכי כל ההוצאות ידווחו למבקר המדינה כחוק.

הדמוקרטיה המפלגתית בצניחה – והציבור משלם את המחיר

בישראל יש רק ארבע מפלגות דמוקרטיות – ובשלוש מהן הדמוקרטיה בנסיגה מתמדת. התופעה המדאיגה מעבירה את הכוח וההשפעה מהציבור לקבוצות כוח, בעלי אינטרסים צרים ומנהיגי מפלגות יחידנים

המשך קריאה…