פוסטים

נאצים ואנרכיסטים: כך תיארה תקשורת הימין את המפגינים מול בלפור

ב"ישראל היום" השוו את המפגינים נגד נתניהו לנאצים • במעריב תיארו מובילי המחאות כ"אנרכיסטים ואינטרסנטים חסרי מעצורים" • ב"מקור ראשון" האשימו את "יש עתיד" ברוח האנרכיסטית • כך תיארו פרשנים המזוהים עם הימין את המחאות ברחובות 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| אורן פרסיקו, "העין השביעית" |

"קולות של אנרכיה", נכתב אתמול בכותרת הראשית של השבועון החינמי "בשבע", על רקע תצלום מההפגנה הגדולה שנערכה השבוע מול בית ראש הממשלה בירושלים. הכתב שילה פריד תיאר "התפרעות המונית ברחבי ירושלים" שיצאה מכלל שליטה.

ההפגנה הגדולה מול בית ראש הממשלה בבלפור, מה-15.7 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לדבריו, "איש ממארגני המחאה, ממשתתפיה ומחברי-הכנסת שעודדו אותה לא התנער מהמראות האלימים, לא ניסה להרגיע את הרוחות או לגנות את המתפרעים, מלבד יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד". טעות עובדתית, כפי שעולה גם מדיווח שפורסם הבוקר ב"הארץ".

פריד שוחח עם הקומיקאי יקיר בר-זוהר, שהגיע כדי לצלם סרטונים משעשעים ומצא עצמו חוטף מכל עבר. "זו לא היתה מחאה של אנשי שמאל. זו בכלל לא היתה מחאה. זה היה אירוע אלים של קבוצה הזויה, מנותקת מכל פלג אידיאולוגי", הוא מצוטט.

"רשות הדיבור לאנרכיה", נכתב בכותרת טורו של אריה אלדד ב"מעריב". "עברנו מרציונליות לאנרכיה ממומנת ומכוונת", נכתב בכותרת המשנה לטור של מיכאל קליינר באותו עיתון. "הדגלים השחורים, דרכנו ויתר אנרכיסטים ואינטרסנטים חסרי מעצורים עושים עכשיו מאמץ דרמטי לתעל את האנרגיות הציבוריות למטרות שלהם", מזהיר נדב העצני בטורו שב"מעריב".

תחילת ההפגנה בבלפור. "אירוע אלים של קבוצה הזויה" (יונתן זינדל, פלאש 90)

עמיתו לעיתון שמואל רוזנר מקדיש את מדור הסקרים שלו לשלטון הכאוס, כלומר לאנרכיה. רוזנר מזהיר כי האנרכיה גרועה כמעט תמיד מדיקטטורה, והרי ישראל אינה דיקטטורית.

עורך "מקור ראשון" חגי סגל מקדיש את פתח טורו במוסף "יומן" של העיתון לסכנת האלימות משמאל. "אנרכיסט תל-אביבי ניפץ במוצאי שבת זגוגית של סניף בנק, ואף ח"כ באופוזיציה לא טרח להסתייג ממנו", הוא כותב. "רק אמיר השכל חש אי-נעימות קלה. 'הם יצאו למסע ונדליזם שאינו קשור אלינו כלל', התנער והיתמם. ועוד איך קשור. השכל, שותפיו, מעריציו, אהוד ברק ובכירי יש-עתיד הם המחוללים של הרוח האנרכיסטית אשר מנשבת עכשיו בעוז במרחבי האופוזיציה, ועלולה לגרור אותנו להתנגשות פנימית קשה פי כמה".

בהמשך מוסף "יומן" כותבת אילת כהנא כי במאהל המחאה הבהירו ביום שלישי השבוע חזור והבהר כי הם מתנגדים לאלימות, אבל כל ההצהרות שלהם לא הועילו מרגע שההפגנה יצאה מידם ועברה לרשות ההמון. כהנא מקדישה פרק בכתבתה לשאלת מימון המחאה, וכרגיל בתקשורת הימנית נסמכת על פרסומים של התקשורת ה"שמאלנית" (במקרה זה "הארץ" וחדשות 13).

מפגין שנעצר במהלך ההפגנה. אמנון לורד השווה את המפגינים לנאצים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מי שלא התעדכן בתיוג של המפגינים כאנרכיסטים הוא אמנון לורד. עבורו הם דווקא נציגיו של הפשיזם, וליתר דיוק – של הנאציזם.
"הדגלים הדומיננטיים היו אדומים בהפגנת הפשיזם השחור-אדום", כותב לורד בטורו שבמוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום", ומגדיר חלק מהמפגינים כ"פנסיות תקציביות מהלכות". בטור דומה, שפרסם אתמול, כתב על המפגינים והעריך ש"הפעם לא ילכו על רצח, אלא על מהלך מהפכני שכולל שימוש בכוח".

לורד הסתובב בירושלים בערב ההפגנה, הבחין ב"ריח של פוטש" וכבר עשה את החיבורים המתבקשים למשתפי הפעולה שבמסדרונות השלטון הרשמי והבלתי רשמי. "לפי כמות הלודנדורפים ברור שיש תכנון ויש אסטרטגיה", כתב (הנאצי אריך לודנדורף היה ממארגני הפוטש הכושל של היטלר ב-1923).

בטורו מהבוקר מקדיש לורד פסקה לרעש הבלתי פוסק של המפגינים. "אורי אליצור ז"ל קרא לזה שיטת הפטיש אוויר. רעש וטרטור אינסופי – ואתה לא יכול לברוח. בלאומילך כבר מולך ברחובות ירושלים".

עפרי אילני, התגלמות ההפך של אמנון לורד, נזכר גם הוא הבוקר ב"הארץ" בטרטור בלתי פוסק דוגמת זה של מקדחת האדון בלאומילך. "ביבי הוא אסקפיזם מנטפליקס", מכריז אילני, וטוען כי בניגוד לאמירה של עמוס עוז, שהמשיל את נתניהו לקומפרסור שמרעיש ללא הפסקה מתחת החלון, "הקומפרסור הוא לא נתניהו, אלא דווקא הטלוויזיה", שמתעקשת לדווח עליו ועל מעלליו.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

מי פה המאתרג? תגובה למקור ראשון שהכריזו כי "בלוף המאבק בשחיתות נחשף"

שרה העצני כהן הסבירה במקור ראשון מדוע אינם מצטרפים להפגנות של השחיתות. תומר אביטל מפרק את הנימוקים שלהם בתגובה ומסביר מדוע אין בהם ממש

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

ידידתי שרה העצני-כהן קבעה בעיתון "מקור ראשון" כיצד "בלוף המאבק בשחיתות נחשף". אחרי שליגלגה על הסולחה בין אהוד ברק המסואב ל'חושף השחיתויות" אלדד יניב, תקפה העצני-כהן: "…הטחתם בנו כל השנים – איך יכול להיות שהימין שותק? שחיתות היא לא עניין של ימין ושמאל, זעקתם, מפצירים בנו להצטרף, ואם לא – תוכלו להטיל בנו עוד קצת בוץ מוסרי קדוש". (לטור המלא)

העצני השתמשה בכך כדי לנמק מדוע אנשי הימין מעדיפים לשבת על הספסל בכל הקשור למחאות נגד שחיתות: "למה לא הצטרפנו? כי החושים המחודדים שלנו, הניסיון הכואב והפצע הפתוח משנת 2005, לימדו אותנו שהכול פוליטי. שלא השחיתות מעניינת אתכם, אלא הנתניהו".

אריק שרון

אריק שרון

העצני כתבה לשמחתי כי אמנם כואב גם לה סרטן השחיתות אך מיהרה להבהיר שאין טעם להצטרף מאחר ו"בסתר ליבנו זכרנו את ההתנתקות וזכרנו את האִתרוג של אריאל שרון שנעשה בקול תרועה רמה, באולפני הטלוויזיה ובכנסים על דמוקרטיה במכון ון־ליר. בכוונה השתקתם את פרשות השחיתות שהיו תלויות נגד שרון, כדי שישלים את מלאכת גירוש המתיישבים מרצועת עזה וצפון השומרון. לא סמכנו על התקשורת כי ראינו שאפשר להכשיר כל דבר אם הוא מתיישר לפי האידיאולוגיה ה"נכונה". ובסתר ליבנו אנחנו גם יודעים שאם יום אחד נתניהו יחליט חלילה לפנות יישובים, שום שחיתות לא תעניין".

הטור הזה הרתיח את דמי. העצני בחרה למעשה כמה דוגמאות כדי לבצע שטיפת מצפון רטרואקטיבית. והקלישאות האלו לא מתיישרות עם המציאות:

  1. רבים מאלו שמבקרים את נתניהו מעולם לא איתרגו את שרון. אני למשל כעיתונאי ואזרח הפגנתי נגד השחיתות של אהוד אולמרט כשכיהן כראש ממשלה, ואף קראתי לו להתפטר בשעה שניסה לקדם את ההתנתקות ב'.
  2. אחרים (ואני ביניהם) מותחים ומתחנו ביקורת עמוקה על אבי גבאי, זהבה גלאון, ברק ושלל דמויות "שמאלניות". קראתי לא אחת לאלו להתפטר לאחר שהתגלה עשירית ממה שידוע בוודאות על ראש ממשלתנו.

כתבה מ-2006 ב-YNET. בתמונה: תומר אביטל בהפגנה נגד אולמרט

אם להעצני חשוב יותר שאנשים מסוימים יחזיקו ברסן השלטון מאשר למגר את השחיתות – זו לדעתי בעיה חמורה של סדר עדיפויות – אבל זו החלטה שלה. רק בבקשה, שרה היקרה, אל תמרקי את המצפון שלך על הגב של אנשים שמייצגים רק את עצמם.

הקאת מושחתים איננה מחייבת גלות לאופוזיציה

בנמצא אינספור אנשי ימין שגם מחזיקים באידיאולוגיה דומה לשל העצני, וגם ללא רבב. אדגיש: הימין לא חייב לוותר על השלטון. הוא רק חייב לוותר על מנהיגים שסרחו, דוגמת נתניהו. מנהיגים שהצליחו לדרדר את העם לתחתית תהום הפילוג – וכל זה כשעל השולחן אין הסכם נפיץ/מסירת שטחים. כלום. מלבד הישרדותם. אפשר לשלוט מבלי לשדוד מאזרחי ישראל מיליארדי שקלים. שחיתות. אפשר? התבלבלתי. זה חובה. זה ציווי מהתורה. הפנס היהודי שמאיר לנו את הדרך עמוס, ראשית כל, באזהרות כנגד שליטים מסואבים. איך ניתן לשכוח זאת?

אני מחבב מאוד את העצני עוד מהתקופה בה גרנו בשכנות בירושלים, ומשוכנע שיבוא יום שתשרת את הציבור מהכנסת. אולם אני מקווה שקודם תצא מהפוזיציה ותראה ששני הצדדים חטאו בעיתונות מגויסת. לכן, לבעלי מצפון פנימי, זו איננה תירוץ לישיבה על הספסל.

שרה העצני כהן

ארחיב. אכן, עיתונאים חטאו באתרוג שרון. אבל מה קורה בימים אלו? כלי תקשורת המזוהים עם הימין מאתרגים באם-כל האתרוגים את נתניהו על שלושת כתבי האישום המצפים לו, לצד התעלמות מביכה מכ-ל-ל פרשיות בהן מסתבכים נבחרים מהימין.

כתבי החצר מתרבים

יותר ויותר "עיתונאים" מבקרים אך ורק את השמאל, ומעלימים בשיטתיות עין ממחדלים שצווחים לשמיים במחנה שלהם.

אראל סגל, למשל, נדבק (בצדק) למיליונים שקיבל ברק מקרן וקסנר כשלא היה איש ציבור (פרשה שבכלל נחשפה על-ידי אורי בלאו ואנוכי). באותה נשימה סגל לא אמר מילה על כך שנתניהו, כראש אופוזיציה, סחר בסתר במיליונים בבורסה. סגל מעולם לא דרש מידע על עסקאות המניות הנוספות והסודיות שלו. זה נשמע לכם הגיוני?

או קחו למשל את שמעון ריקלין וינון מגל. השניים מבקרים בבמות הרבות שלהם ל ל א  ה ר ף את "התקשורת". לשניהם, כך נראה, ראייה ביקורתית מחודדת.

אז איך זה שלעולם לא שומעים אותם מתלוננים על תורים למיון. על תחב"צ קורסת, על הגירעון האסטרונומי בתקציב שנשלם עליו דורות קדימה, ועל עוולות אינספור אחרות?

יש עדיין חלקים בתקשורת שמשחקים בהגינות ומבקרים את כולם (ולשמחתי גם "שקוף", כלי התקשורת הציבורי שייסדנו יחד אתכם אשתקד). נכון, התמונה שהם נותנים לעתים מעוותת. נכון, לחלקם יש אינטרסים סמויים.

אלא שהם עדיין מבקרים את שני הצדדים. אצלנו, בשקוף, כבר הבנו שכדי לבנות כלי תקשורת שישמש כלב שמירה דמוקרטי אמיתי, עלינו לתקוף ולפרגן לכל מי שמגיע, לפי אותה זכוכית מגדלת, וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.

ומה לגבי כלי תקשורת כגון 'ישראל היום' ו'ערוץ 20'?

אלו ימתחו ביקורת מזערית על השלטון, בעיקר סביב סוגיות של בנייה באיו"ש ו…זהו. האם הגיוני לקבוע שוב ושוב שהשלטון חף מפגמים ושרוב הרע במדינה מגיע מהצד השני?

לא. זה לא הגיוני – ובטח שזה לא עיתונאי.

נתניהו קידם שלל מהלכים ראויים שסייעו לעם ישראל, אבל הוא בשר ודם (ולא "שליח השם" כפי שכינו אותו עיתונאי ימין). ואם כולנו עושים טעויות, אז לבטח מי שמחזיק ברסן השלטוני למעלה מעשור ימעד. לפי היועמ"ש והמפכ"ל הקודם, אנשים שנתניהו עצמו מינה, רה"מ מעד בצורה חמורה במיוחד כמה וכמה פעמים. אז מי כיום המאתרג?

טור התגובה שפורסם במקור ראשון

הידעתם? חבר כנסת לא חייב להגיע לוועדות שהוא אינו חבר בהן

העיתון "מקור ראשון" פרסם ידיעה דרמטית: "סתיו שפיר נכחה רק ב- 22 ישיבות ועדת הכספים ב- 2018, מתוך כ־300 דיונים בסך הכול". הבעיה? שפיר בכלל איננה חברה בוועדה

המשך קריאה…