פוסטים

לפני שיהיה מאוחר: הכנסת צריכה להתכונן לבחירות בצל מגפת הקורונה

באין תקציב מדינה אופציית הבחירות עומדת שוב על הפרק. זה הזמן לדון באמצעים למניעת זיופי בחירות, להחליט מראש שהנשיא יטיל את הרכבת הממשלה על נציג המפלגה שזכתה להכי הרבה קולות, ולהתכונן להצבעה תחת תנאי התו הסגול 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

עדיין אין תקציב מדינה ויתכן שאנחנו קרבים בצעדי ענק לקראת סבב נוסף של בחירות. בין אם הן יתקיימו במרץ או ביוני ואולי גם אחרי, יש סבירות גבוהה שהן יערכו בצל הקורונה. לכן יש דחיפות גדולה לנהל דיון על בחירות בצל מגפת הקורונה, ולתקן חוקים והתנהלויות שהח״כים עצמם טענו בעבר שיש לתקן – בטרם שוב יוכרזו בחירות. אנחנו כבר בדקה ה-90.

שקיפות הפרוטוקולים של הקלפיות, החלטה כי הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על נציג המפלגה שזכתה למירב הקולות בבחירות, דיון על הצבת מצלמות בקלפיות, ומוכנות להצבעה תחת תנאים של קורונה וריחוק חברתי. 

האמת שאת כל הנושאים האלו הח״כים כבר היו צריכים לקדם. לפחות לקיים עליהם דיון בוועדות הכנסת. אבל נחשו מה? – זה לא קרה. נבחרי הציבור נזכרים תמיד ברגע האחרון שיש צורך לתקן את כללי המשחק, וזה בדרך כלל בהתאם לצרכים האישיים שלהם באותו הרגע. כך, למשל, את חוק המצלמות בקלפיות ניסה הליכוד לקדם כחלק מקמפיין שהמסר שלו היה ״גונבים לנו את הבחירות״, למרות שזה בהחלט רעיון שכדאי לדון בו. 

הצבעה בקלפי למבודדי קורונה

העניין הוא שלפעמים באמת צריך לשנות את כללי המשחק, להפיק לקחים, להתקדם טכנולוגית ועוד. אבל צריך לעשות את זה מתוך דיון ציבורי, באורך רוח, וכדי להגיע להסכמה רחבה. ולא תוך כדי מערכת בחירות ואחרי שכבר הוסכמו החוקים. 

כשאיום הבחירות מרחף מעלינו, אספנו עבור נבחרי הציבור כמה נושאים שכדאי לתקן או לכל הפחות לדון בהם בדחיפות, לפני ששוב נהיה במצב שבו נצטרך לחפש את האינטרס האישי שעומד מאחורי כל הצעה. במיוחד מאחר ויש סיכוי שנאלץ לקיים בחירות תחת תנאים חריגים של מגפה, שיש להתכונן אליהם. 

הרכבת הממשלה

  • על מי יטיל הנשיא את הרכבת הממשלה?
    זו אחת השאלות שעולות מידי מערכת בחירות. האם הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר או על מי שיש לו יותר ממליצים? האמת היא שעל פי החוק – לא על זה ולא על זה. החוק קובע רק כי הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה "על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". האפשרות הפתוחה הזו גרמה בסביבי הבחירות האחרונים למתח לא קטן ולכח לא פרופורציונלי של ח"כים בודדים שמתפלגים ומתפצלים. האוזר והנדל אפילו הצליחו לסדר לעצמם 3 מיליון שקלים בשנה, למפלגה שלא הייתה קיימת, בתמורה לתמיכתם בממשלה הפריטטית). המהלך שיקבע כי הח"כ שירכיב את הממשלה יהיה מהמפלגה הגדולה הוא לא בעל היתכנות גבוהה בכנסת מאחר והוא מחזק את המפלגות הגדולות על חשבון הקטנות.
  • דיון בנושא הצבת מצלמות בקלפי:
    הרעיון עלה בנסיבות פוליטיות, וקודם בעיקר כחלק ממסע התעמולה של הליכוד מספר פעמים במהלך סבבי הבחירות האחרונים. בזמן שלא נכון לתת לכל מפלגה לפעול כרצונה יש טעם לבחון יחד עם ועדת הבחירות המרכזית את המשמעות של הצבת מצלמות מטעמה בקלפיות או תיעוד אחר באופן שיגביר את השקיפות ואת הפיקוח על טוהר הבחירות. ראוי לעשות זאת עכשיו ולא בסמוך לבחירות. מאחר וועדת הבחירות כבר קידמה את הנושא בשני סבבי הבחירות האחרונות, הסוגיה נראית ישימה, ולא מחייבת בהכרח חקיקה אלא השקעה כספית מתאימה.

  • הגבלת פיזור הכנסת טרם מיצוי ההליך להרכבת ממשלה:
    זוכרים את הכנסת ה-21? היא פיזרה את עצמה לדעת לפני שמוצו ההליכים להרכבת הממשלה והכניסה את ישראל לסחרור פוליטי שטרם הסתיים.כדי למנוע את זה בפעם הבאה אנו מציעים להוסיף הסתייגות שתקבע כי יש למצות את הליך הרכבת הממשלה בטרם ההצבעה על פיזור הכנסת או לכל הפחת להתנות את הפיזור, בזמן הרכבת הממשלה, ברוב מיוחד של 80 חברי כנסת. זה תיקון שאמור להיות בקונצנזוס, בייחוד לאור החוויה הטראומתית של הכנסת ה-21. גם רה"מ החליפי, בני גנץ אמר אז: "במקום להעביר למישהו אחר את המנדט להרכיב ממשלה – מפעילים סעיף בחוק, מפזרים את הכנסת ומחזירים את המדינה לשלושה חודשים מטורפים, עם מאות מיליוני שקלים, שבמקום שיושקעו בדברים חשובים יושקעו פעם נוספת בבחירות – שיביאו אותנו לאותו המקום".

עוד בנושא:

בחירות בצל הקורונה

ישנו תסריט ריאלי כי הבחירות הבאות יתקיימו תחת צל מגפת הקורונה. זו המציאות החדשה, וחייבים להתכונן למצב של בחירות תחת סגר מלא או הגבלות חלקיות ותחת דרישות הריחוק החברתי והתו הסגול. לכן יש להמציא פתרונות יצירתיים וחוקתיים למצב, שיאפשרו קיום של בחירות בכל מצב, ותחת תנאים קשים ומורכבים. ומי יודע, אולי הם יהיו מוצלחים ונרצה להשאיר אותם כך גם לימים שאחרי.

הנה כמה פתרונות שכדאי לבחון בהקדם מאחר והם דורשים תיקוני חקיקה. נראה שאף פתרון לא עומד לבדו ולכן נדרש מהלך משולב:

  • פריסת הבחירות על פני יומיים או שלושה: במקום יום אחד מרוכז כדי לשמור על כללי ריחוק חברתי ניתן לפצל את הבחירות לכמה ימים וכך לרווח את התורים בקלפיות. 
  • הצבעה באמצעות תיבות ייעודיות לאיסוף מעטפות הצבעה שיפוזרו במקומות מבוקרים ברחבי הארץ ויאספו בתום ההצבעה. לצורך כך ידרשו שינוי חקיקה שיקבעו מחדש איך יראו הפתקים בהם יצביעו אזרחים ואזרחיות. במקום פתק במעטפה נדרש למלא טופס ולשלוח אותו בתיבות ייעודיות. 
  • הצבעה באמצעות הדואר – כמו ההצעה הקודמת רק תוך הסתמכות על שירות הדואר. סוגיה רגישה מאחר ודואר ישראל מתקשה לתפקד גם בימים שבשגרה במסירת מכתבים וחבילות. 

הצעות כגון אלו, ידרשו היערכות מוקדמת וחלקן אף מצריכות תיקוני חקיקה שרצוי שהיו נעשים כבר אתמול. נכון להיום לא התקיימו על הנושא דיונים בכנסת.

צילום: יוסי זמיר

פרסום הפרוטוקולים של ועדות הקלפי 

לכל קלפי יש פרוטוקול בו רושמים חברי הוועדה אירועים חריגים שהתרחשו באותו יום, מספר המצביעים וסיכום ההצבעה בסוף היום. נכון להיום הפרוטוקולים של ועדות הקלפי חסויים ולא מפורסמים לציבור ואפילו לא למפלגות. בסבבי הבחירות האחרונים שמענו את ראשי המפלגות מלינים על כך שלא ניתן לעקוב אחר הפרוטוקולים של הקלפיות. כבר בתחילת 2020 העלו בארגוני חברה אזרחית שתי הצעות מרכזיות שעסקו במניעת זיופים ביום ההצבעה: 

  • פרסום הפרוטוקולים בגלוי עם השחרת פרטים אישיים של מצביעים וחברי ועדה.
  • צילום הפרוטוקולים ושליחתם פעמיים ביום לוועדת הבחירות כדי למנוע שינויים רטרואקטיבים. כלי זה נועד כדי למנוע ניסיון לשנות בדיעבד תיעוד של אירועים שהתרחשו במהלך יום הבחירות או הצבעה פתאומית של מספר לא הגיוני של אנשים בזמן קצר (200 איש ברבע שעה, למשל), מה שיכול להצביע על זיוף.

פנינו ליו"ר ועדת הכנסת ח"כ איתן גינזבורג ויו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט יעקב אשר וביקשנו שישקלו ליזום דיון בנושאים אלו – טרם היציאה לסבב בחירות נוסף.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מצלמות בקלפי? הפעם אל תיזכרו ברגע האחרון

הימור שלנו: אם נצא לבחירות תתחילו לשמוע על שינויים דחופים בחקיקה לקראת המאבק על השלטון ● כך קרה בפעם הקודמת. אבל אחרי הבחירות כל השינויים ה"דחופים" פשוט התאיידו ● חברי קואליציה יקרים, אם זה היה חשוב אז, זה חשוב גם עכשיו. תקנו את החקיקה כדי שתצליחו להרכיב ממשלה גם בפעם הבאה 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת ה-22 עדיין ניסו בליכוד לשכנע את הציבור כמה חשוב שיהיו מצלמות בכל קלפי וקידמו חקיקה שלבסוף נבלמה. הכנסת ה-21 חוסלה בטרם עת על ידי ח"כים חסרי אחריות, ובכל סיבוב בחירות תהו במערכת הפוליטית על מי יטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה. ריכזנו עבורכם את כל הנושאים שהח"כים שכנעו אותנו שצריך לתקן והתגלו, במבחן הזמן, כלא יותר מקפריזה. אנו קוראים להם לפתור עכשיו את הנושאים האלו לפני מערכת הבחירות הבאה.

עוד באותו נושא:

לא משנים את הכללים בזמן המשחק

נפתח ונאמר שלא משנים את כללי המשחק בזמן המשחק. החל במשחק מונופול באחר צוהריים מנומנם ועד למערכת בחירות סוערת. לדוגמה: זה לא נכון לשנות את חוקי הפיקוח על הבחירות לאחר שכבר הוחלט לצאת לבחירות. לא מונעים מהנשיא בחקיקה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ, לאחר שכבר נבחר. לא תופרים חליפה ייחודית כדי להרכיב ממשלה שנוחה לנו (במקרה הזה – מאוחר מדי).

בנימין נתניהו ובני גנץ לאחר חתימה על ההסכם הקואליציוני (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

שינוי חוקים כאלה חייב להיעשות תוך דיון מעמיק כשהמשתתפים בדיון צריכים להיות מודעים מה יהיו ההשלכות של השינוי עליהם. לדוגמה – אם תרצה הכנסת להאריך את ימיה ולקבוע כי כהונתה תארך חמש שנים ולא ארבע שנים היא תוכל לעשות זאת. אך עליה להחיל את השינוי רק מהכנסת הבאה – מתוך ידיעה ברורה שאלו אשר מחוקקים את השינוי לא יהנו ממנו מייד לאחר שאישרו אותו במליאת הכנסת.

1. פיזור הכנסת במקום העברת השרביט 

הבעיה הראשונה שהתגלתה היא יכולתה של הכנסת לפזר את עצמה לפני מיצוי כל ההליכים להרכבת הממשלה ועוד בטרם מועמדים אחרים ניסו להרכיב ממשלה. כך היה בכנסת ה-21 כאשר כחודש וחצי לאחר הבחירות לכנסת וכשראה בנימין נתניהו כי לא עולה בידו להרכיב ממשלה, פנה הנ"ל לחברי הכנסת ודרש לפזר את הכנסת כדי שהמנדט לא יעבור לח"כ אחר. 

נזכיר: חוק יסוד הממשלה קובע כי במידה והח"כ עליו הוטלה הרכבת הממשלה נכשל, הנשיא מעביר את האחריות לח"כ אחר. אם גם אם הוא או היא לא צולחים את המשימה אז מועברת האחריות למועמד נוסף (שיומלץ מקרב הח"כים). אם גם הניסיון השלישי נכשל, רק אז הולכים לבחירות נוספות. 

מעטפות כפולות קולות פתק

הבחירות מתקרבות? אולי. מה שבטוח צריך להתכונן אליהן (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

חברי הכנסת קטעו את התהליך בשלב הראשון ולא איפשרו לנשיא להטיל את המלאכה על ח"כ אחר. הם עשו זאת על ידי שימוש בסעיף 12 לחוק יסוד הממשלה: "נתקבל חוק על התפזרות הכנסת, ייפסקו ההליכים להרכבת ממשלה".

וכך, בתמיכת חברי הליכוד, הרשימה המשותפת, ש"ס, כולנו (למעט רועי פולקמן), יהדות התורה וישראל ביתנו, זכה נתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר לכנסת ה-22 בלי לתת הזדמנות לחבר כנסת אחר להרכיב ממשלה. מהלך זה הביא לסחרור של המערכת הפוליטית ולעלות כבדה לציבור. כלומר, סעיף 12 לעיל פוגע ברוח החוק שמקנה שלוש הזדמנויות להרכבת ממשלה טרם פיזור הכנסת.

המהלך זכה לתרעומת רבה בכנסת ובתום ההצבעה אמר בני גנץ: "במקום להעביר למישהו אחר את המנדט להרכיב ממשלה – מפעילים סעיף בחוק, מפזרים את הכנסת ומחזירים את המדינה לשלושה חודשים מטורפים, עם מאות מיליוני שקלים, שבמקום שיושקעו בדברים חשובים יושקעו פעם נוספת בבחירות – שיביאו אותנו לאותו המקום".

גנץ – אם אז חשבת, שהנושא הזה כל-כך בעייתי, למה לא תיקנת את החוק כדי למנוע את הפעם הבאה? אנו מציעים להוסיף הסתייגות בחוק שתקבע כי יש למצות את הליך הרכבת הממשלה או למנוע את פיזור הכנסת. בכל מקרה אפשר וצריך לדון על זה לעומק – ועכשיו זה הזמן.

2. חוק המצלמות

"לא נאפשר שיגנבו את הבחירות הבאות […] זו לא התרסה אלא חיוני עבורנו. זה יהיה אבסורד אם לא ננצח כתוצאה מזה שיגנבו בחירות בקלפיות". כך אמר נתניהו כשניסה לשכנע את הציבור לתת למפלגות להכניס מצלמות לקלפיות. ואכן, בבחירות לכנסת ה-22 הליכוד קידם חקיקה שתאפשר לכל אחד להכניס מצלמה לקלפי. הניסיון נגדע רק 8 ימים לפני הבחירות.

כבר אז נחשדה הצעת החוק כלא יותר מקמפיין בחירות. מבחן הזמן הוכיח שכך היה. מאז לא ביקשו בליכוד לקדם חקיקה רצינית לצילום הקלפיות באופן רציף על ידי ועדת הבחירות. ועדת הבחירות אומנם התארגנה בעצמה לצילום הקלפיות, אך היה זה תוך כדי תנועה ובצורה מאולתרת (בשלב מסוים אף השאילו מצלמות ממחסני המשטרה). 

רה"מ, אם היה לך כל כך חשוב לצלם את הקלפיות כדי למנוע זיופים – למה לא קידמת חקיקה רצינית בנושא לאחר הבחירות? בסופו של יום, יש היגיון בחובת תיעוד הקלפיות באופן שקוף ומקצועי יותר, יחד עם שמירה על פרטיות הבוחר.

במהלך השנה שעברה מאז, יכלו חברי הכנסת לנהל דיון רציני ומעמיק בנושא שקיפות הבחירות וחובת הצבת מצלמות מטעם ועדת הקלפי. זה לא נעשה. עכשיו זה הזמן.

3. מה יעשה הנשיא?

אחת השאלות שנשאלת אחרי כל מערכת בחירות היא על מי יטיל הנשיא את מלאכת הרכבת הממשלה? האם על ראש המפלגה הגדולה ביותר או על מי שיש לו יותר ממליצים? האמת היא שלא על זה ולא על זה – החוק קובע כי הנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ שהסכים לכך.

שמעתם נכון, כן זה החוק: "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". המסורת שהשתרשה, להיצמד להמלצת הרוב, לא מחייבת את הנשיא. בפעמים הקודמות ההמלצה של רוב חברי הכנסת העמידה את הנשיא ריבלין כל פעם במצב, איך נאמר, קצת לא נעים. 

אולי לקראת הבחירות הבאות כדאי להוציא את הנשיא מהמשוואה, לאפשר לו להישאר הדמות הממלכתית שאנו צריכים ולא להטיל על כתפיו את ההכרעה. 

מצב חריג יותר, אבל לא לגמרי מופרך, יכול שיהיה אם ייבחר נשיא שנוי במחלוקת שיתעקש להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על מפלגה קטנה או רק על מי שקרוב יותר לתפיסת עולמו ללא קשר לממליצים או לגודל המפלגה. 

במקום לנהל את הדיון הזה כל פעם מחדש, חברי הכנסת צריכים להחליט פעם אחת ולתמיד – על מי מטילים את הניסיון הראשון להרכבת ממשלה: על ראש המפלגה הגדולה ביותר או על-פי מספר הממליצים הרב ביותר?

אחת ההצעות היא להטיל את המשימה על ראש המפלגה הגדולה ביותר וכך למנוע סחטנות של מפלגות קטנות ואי ודאות פוליטית. המשמעות: היחלשות של המפלגות הקטנות אבל גם יציבות שלטונית, ודאות פוליטית לאחר הבחירות וביטול שיקול הדעת של הנשיא – מהלך שגם הנשיא תומך בו.

4. הלימבו של יו"ר הכנסת

זוכרים שרק לא מזמן התפטר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, מאחר שלא רצה לכנס את המליאה כדי להחליפו? אדלשטיין ניצל פירצה בחוק שלא מגדירה מי יחליף אותו עד שנבחר יו"ר קבוע. כך נוצר כאוס שהכריח את היועץ המשפטי לשעבר איל ינון ואת בג"ץ להוציא את הערמונים מהאש, ולקבוע שוותיק חברי הכנסת הוא זה שיחזיק בתפקיד עד שיבחר יו"ר חדש.

האם בכלל יו"ר הכנסת יכול לעכב דיון שנוגע אליו? מי יהיה יו"ר הכנסת במקרה שיו"ר זמני מתפטר וטרם מונו לו סגנים? זו סוגייה שחברי הכנסת, בייחוד אלו היושבים בקואליציה, היו צריכים לפתור עוד בישיבה הראשונה של הכנסת ה-23 ולא עשו זאת – עכשיו זה הזמן.

יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת הקודם. סירב לפנות את הכיסא (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

תיקון החוקים הללו הכרחי. ראשי המפלגות הגדולות הסכימו לכך בעצמם. הם פשוט מקדמים את הדברים רק בטיימינג שנוח להם – שנייה לפני בחירות וללא דיון מעמיק. אי אפשר להמשיך ככה יותר. תייגו חברת או חבר כנסת מהקואליציה וכתבו לו: זה הזמן לתקן.


***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין