פוסטים

המשטרה נתונה ללחצים פוליטיים: איך תתמודד עם ניסיון הפיכה כמו בארה"ב?

אם רוצים ללמוד משהו מהאירועים האלימים בארה"ב, צריך להתחיל ממצבה המסוכן של משטרת ישראל: טענות להתערבות פוליטית בעבודת המשטרה והתעקשות – שכנראה הסתיימה – להמשיך למנות עוד ממלא מקום שנתון ללחצים ● גם בשטח מרגישים היטב את היחלשות המשטרה – מהתקפות של ארגוני פשע ועד היעדר אכיפת כללי הסגר ● איך תגיב המשטרה אם יהיה פה ניסיון הפיכה אמיתי?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בצהרי יום רביעי האחרון, בהליך אשרור בחירת הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, הסתער המון זועם ששולהב על ידי הנשיא היוצא דונלד טראמפ על הקונגרס האמריקאי ועצר את פעילותו. האם תרחיש כזה שבו בעל שררה מכהן יצא למלחמה כנגד מוסדות המדינה להגשמת צרכיו האישיים, יקרה בישראל? אנחנו לא יודעים. אבל אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לעצום עיניים ולומר "לנו זה לא יקרה". במקרה של ניסיון הפיכה, חייבים לוודא שיהיה מי שיבלום את המהלך.

כוחות הביטחון בארה"ב מול המפגינים בגבעת הקפיטול (צילום: מתוך יוטיוב)

כדי לעצור את ניסיון ההפיכה בוושינגטון נדרשו כוחות הביטחון להשליט סדר ולהשיב מלחמה בשם הדמוקרטיה האמריקאית ובניגוד לרוח שהוכתבה מהנשיא טראמפ, שלא היה מעורב בתגבור הכוחות בשעות שלאחר האירוע. גם כשהוציא הודעה "להרגעת הרוחות" לא פספס את ההזדמנות להפיץ את תיאוריית הקונספירציה כי הבחירות נגנבו.

עוד ב"שקוף":

בישראל, אם מפגינים יגיעו לבצע פוטש במשכן הכנסת, האחריות היא אמנם של מאבטחי משמר הכנסת, כפי שפרסמנו ב"שקוף". אך יש עוד שלבים מקדימים טרם ישיבת המפגינים על כסא היו"ר. הראשונה להתייצב תהיה משטרת ישראל. האם היא חזקה ומנוהלת טוב מספיק כדי לעצור אירוע כזה?

המפכ"ל היוצא טוען: השלטון מתערב בעבודת המשטרה

בראש המשטרה, באופן מכוון, עדיין עומד ממלא מקום. כבר יותר מ-760 יום אין לנו מפכ"ל. הפרסומים שעלו לאחרונה מטעים: המועמד שהשר לביטחון הפנים אמיר אוחנה "בחר", ניצב יעקב שבתאי, הוא עדיין במינוי זמני וניתן להפסיק את כהונתו בכל עת – ולהחליפו באחר. בשעת סגירת הכתבה הודיע בני גנץ כי יאפשר מינוי קבע למפכ"ל, לאור התנהלות הממשלה מאז קמה – נחזיק אצבעות.

המשמעות היא כי ממלא המקום (כמו ממלא המקום הקודם) נתון באופן תמידי ללחצי הדרג הפוליטי במקום לשלטון החוק ולאזרחי ישראל. כך העיד גם ממלא מקום המפכ"ל היוצא, ניצב מוטי כהן שאמר כי: "נראה שההחלטה שלא למנות מפכ"ל קבע משך זמן כה ממושך, לא הייתה נטולת שיקולים זרים". הוא הוסיף כי "לצד האתגרים המוכרים, בתקופה האחרונה נאלצתי להתמודד גם עם אתגרים מסוג חדש, ניסיונות להתערבות בעבודת משטרת ישראל". 

מוטי כהן. "שיקולים זרים בהחלטה לא למנות מפכ"ל" (צילום: ויקימדיה)

המצב הזה צריך להדאיג אותנו – ובפרט כשנתגלגל לאירוע דומה. שורת אירועים שקרו בחודשים האחרונים מצביעה על כך שביטחון הפנים שלנו הופקר בגלל משטרה חלשה, שלא מקבלת גיבוי והופכת לשק חבטות לטובת אינטרסים פוליטיים ואישיים. 

ככה זה נראה ברחובות

כשאין מפכ"ל קבוע גם אין תכניות אסטרטגיות לטיפול בתופעות להן אנו עדים בחודשים האחרונים: 

  • בקרב הציבור הערבי, ידועה אוזלת היד של המשטרה. כך למשל, ב-28 בדצמבר, לאור יום, בכביש 6, חוסל אדם אחד ואחר נפצע כשהיו תחת ליווי משטרתי של שלוש ניידות. בשבוע האחרון, היו ארבעה אירועי הצתות של ניידות משטרה על ידי גורמים עברייניים. אירועים אלה מעידים כי משפחות הפשע בישראל כבר לא חוששות מהמשטרה.
  • חוסר רצון לאכוף הפרת הנחיות קורונה בישובים חרדיים הם הפינה היומית בחדשות. אך גם ביישובים חילוניים אזרחים מתקהלים ללא חשש ומתחת לרדאר. השוטרים בשטח חסרי אונים, נשלחים לזירה, וכל מה שנותר להם לעשות הוא לחכות לסיום האירוע ולהשתחוות לאדמ"ור. 

  • גם בציבור הערבי מתקיימות כל הזמן חתונות כסדרן והמשטרה מצידה הציגה חוסר יכולת מתמשך לאכוף את ההנחיות. 
  • מאז נהרג אהוביה סנדק לפני שלושה שבועות מתבצעים לינצ'ים כנגד ערבים בירושלים, בגלל שהם ערבים, כמעט מדי ערב. ראש הממשלה והשר לביטחון פנים מביעים אמפתיה כלפי משפחתו של סנדק אבל מסרבים להוקיע את מעשי העבריינות. המוחים אף תוקפים שוטרים ומיידים עליהם אבנים. המשטרה חסרת אונים. תקופה דומה זוכרים תושבי העיר לאחר חטיפת שלושת הנערים ב-2014, שהובילה לגל תקיפות של ערבים, שבשיאן יוסף בן חיים רצח את מוחמד אבו חד'יר.
  • מעשה תקיפה של מפגינים כנגד רה"מ הפך כבר למעשה שגרה, תוך עדויות כי המשטרה עומדת מנגד. כך למשל, ביולי חבורת צעירים תקפו מפגינים בלב תל אביב. באירועים אחרים, כנופיות של ארגון לה פמיליה בירושלים ובחולון הכו צלמים וחיפשו ערבים. ראש הממשלה לא גינה את מעשי האלימות, אלא סימן את המפגינים כמפיצי מחלות ואנרכיסטים. 

    מעצר משטרתי בהפגנה בבלפור (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

  • רצף של אירועי אלימות משטרתית מצד דרגים בכירים במשטרה, כנגד כלל האוכלוסיות: החל מהציבור החרדי, המפגינים בבלפור והציבור הערבי. ואירועים אלו מתרבים בחודשים האחרונים כשהמתח ברחובות גועש. 

אם יקרה – ואנו צריכים להניח שיקרה – מקרה דומה לאירוע שקרה השבוע בארה"ב, לא יהיה לנו על מי לסמוך אלא על המשטרה שלנו. אין לנו משטרה אחרת. הצעד הראשון להשיב אותה לדרך המלך יהיה למנות לה מפכ"ל קבוע. מקווים שזה יקרה כבר מחר.

מוזמנות ומוזמנים לעקוב אחר המינויים החסרים באופן שוטף בכלי החדש של שקוף.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

באיחור ניכר נפתח תהליך איתור יועמ״ש לכנסת. באפריל מונתה לתפקיד ממלאת מקום

בית המחוקקים מתפקד בלי ייעוץ משפטי קבוע כבר חמישה חודשים מאז שעו״ד איל ינון סיים את כהונתו בתפקיד מונתה במקומו ממלאת מקום זמנית השבוע נדחתה הפגישה הראשונה של ועדת איתור לתפקיד

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נמשכת הפארסה של ממשלת ממלאי המקום. מאז אפריל השנה, וכבר במשך חמישה חודשים, לכנסת אין יועץ משפטי קבוע. במקומו מכהנת ממלאת מקום זמנית. עכשיו, לאחר שהוקמה ועדת איתור, גם היא לא מתנהלת בהתאם למסגרת החוק. 

מדובר בעוד מינוי בכיר בשורה של תפקידים שהממשלה לא הצליחה לאייש. רבות מן המערכות הקריטיות לתפקוד המדינה שלנו על כל זרועותיה, מופקדות בידי ממלאי מקום, זמניים כביכול. 

רצה זמן לחשוב על זה ומרח את הקמת ועדת האיתור. יו״ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

אבל לפני שנצלול לתוך שרשרת החטאים במינוי היועץ המשפטי לכנסת ישראל, נסביר למה התפקיד הזה כל כך חשוב, ומה בכלל הבעיה עם זה שהכנסת שלנו מתנהלת בלעדיו: 

היועץ המשפטי לכנסת הוא אחד התפקידים המרכזיים במערכת המשפט ובמנגנון הדמוקרטי. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. האחרון שכיהן בתפקיד היועץ המשפט עשה זאת במשך שתי קנדציות בנות חמש שנים כל אחת, ובסך הכל עשור בו נהנה מיציבות בתפקיד.

עוד בנושא:

מי שמחזיקה כיום בתפקיד באופן זמני היא ממלאת מקום שמונתה במסלול שעוקף את החוק על ידי יו"ר הכנסת לשעבר, יולי אדלשטיין. כעת חייב יו״ר הכנסת הנוכחי יריב לוין לקדם מינוי של קבע בהקדם האפשרי.

חוסר יציבות מתמשך במוסדות הכנסת ובאיוש בעלי תפקידים רשמיים עשוי להחליש עם הזמן את הממסד ולחזק את הפוליטיקאים. הוא משפיע על העצמאות של ממלאי המקום. אלו עשויים להיות נתונים ללחצים פוליטיים שאינם נוגעים לתפקידם המקצועי. 

איל ינון, היועץ המשפטי של הכנסת לשעבר. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כשברקע איומים שגם הממשלה הנוכחית תתפרק טרם זמנה, אנחנו עלולים להיכנס שוב למשבר פוליטי שבו יהיה קשה, אולי בלתי אפשרי, למנות יועמ״ש כנסת קבוע.

אז איך הגענו עד הלום?

  • לפי חוק הכנסת, כאשר יועץ משפטי מסיים את תפקידו, המינוי של המחליף שלו "יעשה, ככל האפשר, לא מוקדם מתשעים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני תום תקופת כהונתו של היועץ המכהן". כלומר, היינו אמורים לדעת לכל המאוחר בחודש מרץ מי יחליף את היועץ המשפטי הקודם, איל ינון. אבל ינון סיים את תפקידו באפריל, ומאז אין יועץ משפטי לכנסת.
  • בגלל תקופת הבחירות בתקופת עזיבתו של ינון, הוועדה שאמורה לאתר מועמדים ומועמדות לתפקיד, זו לא יכולה הייתה להתכנס בזמן. בוועדה חברים: שופט בית המשפט העליון בדימוס, נציג נציב שירות המדינה, נציג לשכת עורכי הדין ונציג האקדמיה, וכן את יו"ר ועדת הכנסת, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה . שלושת האחרונים נבחרים לתפקידם רק לאחר הקמת ממשלה ולכן לא ניתן היה להקים ועדת איתור עד שהם מונו.
  • לשמחתנו, המחוקק כיסה אפשרות שיהיה עיכוב או בעיה ולכן הציע שבמקרה שבו היועץ המשפטי לכנסת סיים את תפקידו או לא יכול למלא אותו מכל סיבה שהיא, מי שימלא את מקומו יהיה המשנה שלו. הוא מקבל את הסמכויות והתפקידים של היועמ״ש.
  • אבל מה? תקופה ארוכה כלל לא מונה משנה ליועץ המשפטי לכנסת, לאחר שהמשנה הקודמת סיימה את תפקידה. היועץ הקודם ינון, בצדק מסויים, חיכה שמערכת הבחירות תסתיים כדי שיאפשר ליו"ר הכנסת החדש למנות משנה ליועמ״ש הכנסת. ימים ספורים לפני תום כהונתו של ינון, ובזמן שאדלשטיין עדיין ישב על כסא יו"ר הכנסת, הם מינו את היועצת המשפטית של ועדת הכספים, שגית אפיק, לתפקיד המשנה ליועמ״ש. בפועל, כאשר ינון סיים את תפקידו, זה הפך אותה גם לממלאת המקום של היועמ״ש לכנסת. וכך, מאז ה-5 במרץ השנה, קצת אחרי הבחירות לכנסת הנוכחית זו מכהנת אפק כיועצת המשפטית הזמנית לכנסת.
  • בתחילת חודש יוני, לאחר השבעת הממשלה וחלוקת התיקים לשרים, כבר כוננו כל ועדות הכנסת. לכן באותו הזמן אפשר היה להקים ועדת איתור לתפקיד היועץ המשפטי. אבל, יו"ר הכנסת, יריב לוין, רצה זמן לחשוב על זה ומרח את הקמת הוועדה. זאת למרות שהחוק קובע כי מרגע שהתפנה התפקיד יש למנות יועמ״ש כנסת חדש תוך 45 יום.
  • רק ב-20 ביולי, כמעט ארבע חודשים אחרי והרבה מעבר ל-45 הימים, הועיל יו"ר הכנסת יריב לוין לפנות לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה. יום אחרי הפניה, הנשיאה חיות מינתה לתפקיד את אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון לשעבר.
  • בטח חשבת, זהו, הפארסה הזו מאחורינו. טעות. במהלך השבועיים האחרונים ניסינו לברר מה קורה עם כינוס ועדת האיתור והאם היא קבעה סדרי עבודה ותנאי סף נוספים לבחירה. פנינו לדוברות הכנסת אולם משם שלחו אותנו ישירות לשופט גרוניס. פנינו לגרוניס שלא ענה. אז פנינו גם לדוברות בית המשפט העליון. שם הפנו אותנו שוב לגרוניס. בניסיון לברר איפה עומד התהליך פנינו גם לעוד שני חברים בוועדת האיתור אבל לצערנו לא קיבלנו תשובה ברורה.
  • אז אמנם אנחנו לא הצלחנו לקבל תשובה, אבל אולי הערנו מישהו. השבוע פרסם, כתב ״ישראל היום״ גדעון אלון כי הוועדה צפויה להתכנס, בפעם הראשונה, ביום חמישי. סופסוף, ובאיחור של חודשיים. לבסוף, מטעמים רפואיים גם ישיבה זו נדחתה.

מה עוד יכול להשתבש?

בערך – הכל. בהמשך, ועדת האיתור אמורה להציע ליו״ר הכנסת בין שניים לארבעה מועמדים ומועמדות. מבין המעומדות והמועמדים, מי שיזכו לתמיכה של לפחות ארבעה מבין חברי הוועדה יוצגו בפני יו"ר הכנסת שאמור לבחור אחד מהם לתפקיד. לאחר מכן היו"ר נדרש לאשר את הבחירה בוועדת הכנסת. כל ההליך הזה לא מתקיים בחלל ריק, ואם יתמשך עוד – אנחנו עלולים להיגרר לתקופת בחירות נוספת שתדחה עוד את המינוי.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין