פוסטים

בלעדי: הוועדה שמפקחת על שכר הח"כים נעלמה – הכנסת לא מינתה אחת חדשה

חשיפה: בזמן ששכר הח"כים ממשיך לעלות, מסתבר שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. מאז לא מונתה חדשה. אפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה: "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מתחת לרדאר וללא ידיעת היו"ר – נעלמה הוועדה הציבורית העוסקת בעניין העלאה או קיצוץ בשכר הח"כים ותנאיהם. זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. כעת מסתבר שהכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק.

השכר עולה ועולה

שכר הח"כים עלה בינואר השנה ב- 1,255 שקל. כך רצו הח"כים, והם דאגו שזה יקרה גם בניגוד לעמדה של הוועדה הציבורית שהייתה אמורה לקבוע את שכרם. הם הצליחו לעקוף אותה, כיוון שבסמכותה רק להמליץ בסוגיות אלו, מהלך שאנו ב"שקוף" מבקשים לשנות. הח"כים התעלמו מהמלצותיה פעם אחר פעם אף שתפקידה היה בדיוק זה: להרחיק את החתולים מהשמנת.

עכשיו אנחנו מגלים שלאחר שתמה כהונתה של הוועדה בכנסת, לא טרחו למנות ועדה חדשה. עדכנו בנושא את יו"ר הוועדה, פרופ' חיים לוי, שהופתע לגלות את הבשורה. "לא קיבלנו שום הודעה שכהונתנו פגה", הוא הודה בפנינו. "כנראה שזה אוטומטי. אבל למי יש זמן היום למכתבי נימוסין".

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ' חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

הכוח בידי הח"כים 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. הוועדה ממונה על ידי הכנסת, ולכאורה אינה תלויה בה מאותו הרגע. 

כוועדה ציבורית חיצונית, הציפיה הייתה שהיא זו שתכריע בהחלטה על הנושאים הללו – אך לא כך הדבר. אם ועדת הכנסת לא מרוצה מהחלטה שהתקבלה על ידי הוועדה, היא מגישה ערעור, עליו צריכה הוועדה הציבורית לענות תוך 15 יום. אם הוועדה הציבורית דוחה את הערעור, ההחלטה חוזרת לוועדת הכנסת (לח"כים עצמם) שיכולים להחליט מה שירצו. 

כלומר, אם הוועדה הציבורית מתעכבת במענה, פירוש הדבר שהערעור של הח"כים מתקבל. כך יוצא שבפועל, הח"כים עצמם הם אלה שמחליטים על ענייני השכר שלהם ועל תנאים נוספים שהם מקבלים. 

יחד עם זאת יש חשיבות רבה לקיומה של הוועדה. במקום מסלול מהיר לכל גחמות חברי הכנסת, הוועדה הציבורית דנה בכל בקשה כזו בכובד ראש ונותנת את המלצותיה. גם במידה והח"כים לא מקבלים אותן, החלטתם נתונה, לכל הפחות, לביקורת ציבורית

לציבור אין משאבים וכלים לביצוע בחינה מדוקדקת של כל בקשה – עמו נסיעות בנתיב המהיר, העסקת יועץ פרלמנטרי נוסף או העלאת שכר. כיוון שזהו תפקידה של הוועדה, כשהח"כים פועלים נגד המלצותיה אנחנו יודעים שמשהו פה מריח רע וחושפים זאת. אך כעת, כיוון שאיש לא טרח לחדש אותה, הוועדה פשוט התאיידה.

ועדת הכנסת. שם בסוף מתקבלות ההחלטות על שינוי בשכר ובהטבות (צילום: אוליבר פיטורסי, פלאש 90)

בניסיון למנוע תחרות פופוליסטית: כך גילנו שהוועדה פוזרה

בימים אלו עולים קולות רבים שקוראים לקיצוץ בשכר הח"כים, לאור המשבר הכלכלי והבריאותי. ואכן, במכתב בן עמוד אחד לחשבות הכנסת, החלו כמה ח"כים להודיע שהם יוותרו על השכר או על חלקו. האם נכון שהח"כים יקצצו בשכרם בתקופה זו? יכול להיות. לשמחתנו יש ועדה שיכולה לפרסם חוות דעת מושכלת. לפחות כך חשבנו.

כדי למנוע תחרות פופוליזם שבה מי שמוותר על סכום גדול הוא זה שמנצח, תחרות שלא לוקחת בחשבון פערי מעמדות בין הח"כים, פנינו לממלאת המקום של היועץ המשפטי של הכנסת, שגית אפיק. ביקשנו ממנה לכנס את הוועדה הציבורית כדי לקבל חוות דעת בלתי תלויה על קיצוץ בשכר הח"כים בתקופה זו. 

חודש עבר ומכתב התשובה נחת בתיבת המייל שלנו. אין ועדה ציבורית, נכתב שם. "כהונתה של הוועדה הציבורית פקעה בראשית ינואר 2019 ומאז לא נבחרה ועדה חדשה. לאחר שתבחר ועדה חדשה תוכל לפנות אליה ישירות". פנינו שוב ליו"ר הוועדה פרופ' חיים לוי שמסר לנו, כאמור, שאף אחד לא טרח להודיע לו על ביטולה – במשך שנה וחמישה חודשים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): הכנסת היא לא העסק הפרטי של הח"כים. מדובר בכסף שיוצא מהכיס שלך. לכן ראוי שוועדה ציבורית עצמאית תוכל להחליט לגבי תנאי הח"כים בעצמה ולאחר בחינה מדוקדקת של כל בקשה. המצב הנוכחי פוגע בכבוד הכנסת ובאמון הציבור במנהיגים שלנו.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): חייבים לטפל במנגנון עצמו: להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות בהן מתחבאת עוד שמנת. נפעל להקים את הוועדה מחדש. כמו כן, בימים אלו אנו פועלים לשנות את החוק ולהפוך את החלטות הוועדה הציבורית להחלטות סופיות ובכך להוציא מהח"כים את ההחלטות הנוגעות אליהם.

קודם ותרו על תוספת השכר, אחר כך תתרמו

בעקבות משבר הקורונה הודיעו מגוון ח"כים כי יתרמו משכרם לעמותות. אבל רובם מסרבים להחזיר את תוספת השכר שקיבלו השנה לקופה הציבורית, אף שהחוק מאפשר לעשות זאת בקלות. יותר קל כנראה לגרוף לייקים מאשר להילחם בכנסת על חלוקת התקציב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

לאור משבר הקורונה הודיעו חברות וחברי כנסת ממגוון סיעות כי יתרמו חלקים גדולים מהמשכורת שלהם לעמותות וארגונים חברתיים. השבוע למשל, הודיעה סיעת כחול לבן כי חבריה יתרמו 20% משכרם בכל חודש. בהודעה נכתב כי ההחלטה התקבלה לאחר ש"נבחנו האופציות החוקיות העומדות בפני חברי הכנסת בעת הזו". 

אילו אפשרויות יש לח"כ שרוצה שכר נמוך יותר? לפי חוק הכנסת, יש רק אפשרות חוקית אחת: ויתור על הסכום שנוסף לשכר הח"כים בינואר (1,255 שקלים שהתווספו ל-44 אלף ש"ח). כל מה שצריך כדי לעשות זאת זה רק לחתום על טופס אחד. יש כמה ח"כים מכחול לבן שבחרו לוותר על התוספת עד כה: יזהר שי, מיקי חיימוביץ', חילי טרופר ומיכאל ביטון. 

ח"כ מיקי חיימוביץ' – גם ויתרה על התוספת וגם תרמה חלק משכרה

שאר חברות וחברי הסיעה החליטו כאמור לתרום חלק מהשכר, מבלי לוותר על התוספת ולהחזירה לקופת המדינה. כחול לבן היא רק דוגמה: ח"כים מסיעות נוספות הודיעו בעבר כי יתרמו חלקים משכרם לעמותות. תרומה היא מעשה יפה וראוי ללא ספק. למרות זאת, היום לכבוד #טרחנות_לשבת נספר למה נעדיף לציין לטובה ח"כים שחתמו על ויתור – ולא לפרגן על תרומה.

לא מרוצים מהתקציב? שנו אותו במקום לתרום

על תרומות אי אפשר לפקח. בניגוד לוויתור על התוספת, שנעשה באמצעות טופס רשמי בכנסת ותקף לכל השנה, התרומה אינה שקופה ואין לציבור דרך לפקח עליה. אם ירצו להפסיק לתרום, או לא לעשות זאת בכלל, לא יהיה לנו מושג. כך למשל גילינו בדיעבד שחלק מהח"כים שטענו בשלב מסוים כי תרמו תרומה חודשית משכרם, הפסיקו לעשות זאת לאחר כמה חודשים.

בנוסף, בניגוד לוויתור על ההעלאה, תרומה אינה משיבה את כספי משלמי המסים לקופה הציבורית. 

תוספות השכר מצטברות לכ-2 מיליון שקלים בשנה, שיכולים לחזור לקופה הציבורית ולשמש למשל לקניית מכונות הנשמה, למקלטים לנשים מוכות, לקניית מחשבים לילדים עבור למידה מרחוק או לכל דבר חשוב אחר לטובת האזרחים. 

תרומה לעמותות היא חשובה מאוד – ויפה שח"כים, כמו אזרחים אחרים, תורמים מכספם לטובת מטרות שקרובות לליבם. אבל בניגוד לאזרחים אחרים, בידי הח"כים להזרים כסף לתקציב היחיד שבאמת מייצג את כולנו: תקציב המדינה.

מליאת הכנסת, ריקה יותר מדי זמן

יש שיגידו כי הם מעדיפים לתרום לעמותה ולדעת שהכסף הולך למטרה חשובה – כך ציין למשל ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) בפוסט בפייסבוק שלו: "חלק מהח"כים שלנו החזירו את הכסף לקופת המדינה. רוב חברינו נהגו אחרת. הם העדיפו לא להעביר את הכסף בחזרה למשרד האוצר. אין סיבה לראות אותו מתבזבז על משרדי ממשלה מיותרים, ניהול כושל וסחטנות קואליציונית. במקום זה תרמנו לעמותות חברתיות את התוספות במלואן, בכל חודש באופן מסודר".

לשפשף את העיניים ולא להאמין. הרי היחידים שבידם להשפיע על חלוקת תקציב המדינה הם הח"כים עצמם. לא מרוצים מהחלוקה? שנו אותה. בשביל זה אתם שם, כן גם ח"כים מהאופוזיציה. החזירו לנו את שני מיליון השקלים שהוספנו למשכורת שלכם – ואז תעשו מה שתרצו עם מה שנשאר. כך, למשל, עשתה ח"כ חיימוביץ'. 

אתם קובעי המדיניות. התבלבלתם

מעבר לחלוקת התקציב, חברות וחברי הכנסת יכולים להשפיע על המציאות בכל יום. רוצים לתרום במקביל? אין בעיה. אבל קודם בואו למשכן והילחמו בכל האמצעים הפרלמנטאריים שעומדים לרשותכם כך ששני מיליון השקלים (כשתחזירו לנו אותם), יושקעו על ידי המדינה בסוגיות חשובות כמו ניצולי שואה או חינוך. זה לא הוגן מצדכם לקבל לייקים בפייסבוק על תרומה לעמותה מסוימת. אתם קובעי המדיניות – נצלו את הכוח שלכם. 

ומעבר לכל זה, הוויתור על התוספת הוא הדבר הראוי לעשות. אחרי שהח"כים העלו לעצמם את השכר (בניגוד לעמדת הוועדה המייעצת בנושא), ואחרי שבמשך שנה וארבעה חודשים הכנסת כמעט ולא פעלה (מאז דצמבר 2018), והח"כים השקיעו זמנם בקמפיינים ולא בעבודה למען הציבור – לא מגיעה להם העלאה בשכר.

הוויתור על תוספת השכר זה רק צעד ראשון. יש לקדם שינוי מערכתי באופן קביעת שכר הח"כים (שכרגע נקבע על ידי הח"כים עצמם). אנחנו פועלים בנושא מזה שנים, מקדמים כעת הצעות חוק בנושא, ובסוף ננצח. בינתיים נמשיך להתקדם צעד אחד צעד כדי לחבר את הכנסת חזרה לציבור. הצעד הראשון הוא שכל 120 הח"כים יוותרו על תוספת השכר. רשימת 22 הח"כים שחתמו עד כה על הטופס כאן.