פוסטים

איך להוזיל את הביטוח: כך תפגע המלחמה של ח"כ זוהר ישירות בך

לאחרונה הניח ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) הצעת חוק שעלולה לייקר לכולנו את החיים: מניעת תחרות בשוק הביטוח. ח"כ זוהר בחר להגן על כמה אלפי סוכני ביטוח, בעלי כוח משמעותי בליכוד במקום להגן עלינו, הציבור, שמשלם לו משכורת. הצעת החוק של זוהר עומדת בניגוד לדעתו של הממונה על שוק ההון, בניגוד לדעת רשות התחרות ולאגף התקציבים באוצר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

מה קורה מאחורי הקלעים של שוק הביטוח, עליו משלמים אזרחי ישראל אלפי שקלים בשנה עבור ביטוחים שונים? בחודשים האחרונים מתחוללת מלחמה רצינית בין שני צדדים: רשות שוק ההון שאישרה לחברות האשראי למכור ביטוחים, כדי לייצר תחרות – מול סוכני הביטוח וח"כ מיקי זוהר, שפועלים למנוע את המהלך. איזה מהמהלכים פוגע בנו?

כדי להבין צריך קודם כול קצת רקע: בתחילת יוני העניקה לראשונה רשות שוק ההון רישיון לחברת כרטיסי אשראי-חברת "מקס" לפעול כסוכנות ביטוח, במטרה לייצר תחרות ולהוזיל מחירים. סוכני הביטוח מתנגדים בחריפות למהלך. לטענתם, לחברות האשראי יש יתרון מובנה: הן מחזיקות מידע רב על הלקוחות עקב רכישות שביצענו באמצעות כרטיס האשראי וכך תיווצר תחרות לא הוגנת ואף השתלטות חברות האשראי על השוק, תחרות שתפגע קשות בהם – אך גם בציבור.

קראו את כתבות "שקוף" הקודמות בנושא יוקר המחיה:

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, כ-1,000 חברי לשכת סוכני ביטוח הם מתפקדי ליכוד והם משתמשים בכוחם במפלגה כדי למנוע את המהלך. הלחץ שלהם עובד: ח"כ מיקי זוהר הגיש הצעת חוק שתמנע את כניסתה של חברת "מקס" או כל חברת אשראי אחרת לשוק הביטוח. נציין כי ח"כ זוהר פוקד מידי שנה את כנס סוכני הביטוח באילת כך שנראה שהוא מקפיד לטפח את קשריו עם קבוצה זו. 

הכתבה הנוכחית היא חלק מסיקור תחום "יוקר המחיה", אותו בחרו יותר מ-3,000 המו"לים והמו"ליות שמממנים את שקוף. הצטרפו וקבעו את תחום הסיקור הבא.

מי מרוויח כשאין תחרות?

לפי רשות שוק ההון, הכניסה של חברת "מקס" לשוק הביטוח עתידה להגביר את התחרות ולהוריד את גובה הפרמיות (התשלומים החודשיים על ביטוח) שכולנו משלמים. אך זה לא נגמר כאן- השינוי המשמעותי ביותר שכניסת "מקס" תביא הוא שהחברה תמכור ביטוחים באופן אובייקטיבי.

חבר הכנסת מיקי זוהר בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת, 2017

בואו נבין מה זה אומר כי זהו מידע חשוב לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל: כיום, סוכני הביטוח נמצאים בניגוד עניינים מולנו, הלקוחות. הם משתפים פעולה בדרך כלל רק עם אחת מחברות הביטוח – זו שתספק להם עמלה "שמנה" על מכירת הפוליסה שהיא מציעה. כתוצאה מכך נקבל היצע מצומצם ביותר של מוצרים מהסוכן או הסוכנת ובמגוון מחירים מצומצם יותר – רק מה שניתן לגזור עליו קופון. הסוכנים אינם תאבי בצע – כך פשוט התקבעה מערכת התמריצים שלהם במשך השנים.

בממוצע, כ-13% מהפרמייה שאנחנו משלמים עוברת כעמלה לכיס של סוכני הביטוח. במילים אחרות, לסוכנים אין אינטרס למכור לנו את הביטוח שהכי מתאים ומשתלם, לעומת זאת יש להם אינטרס "לדחוף" ללקוחות כמה שיותר ביטוחים שיספקו להם את העמלה הגבוהה ביותר ויכניסו הכי הרבה כסף לחשבון הבנק שלהם. הסוכנים אינם אובייקטיבים מול הלקוחות מפני ששכרם משולם על-ידי חברות הביטוח, וככל שהם ימכרו עבורן יותר מוצרים הם יקבלו יותר כסף.

משמאל: ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון

המודל שבו חברת "מקס" תעבוד אמור להיות שונה. חברת "מקס" תהיה חברת ביטוח אובייקטיבית, שתעזור לנו לרכוש את המוצר שהכי משתלם לנו לקנות. בתוך שנתיים מכניסתה לשוק, "מקס" תעבוד עם מספר רב של חברות ביטוח, ותקבל עמלה זהה מכולן ועבור כל מוצרי הביטוח – כך הודיע הממונה על שוק ההון. אם הכול יעבוד כמתוכנן, ל"מקס" לא יהיה צורך להעדיף חברת ביטוח אחת על פני האחרת, התמריץ הכלכלי שלה יהיה מכירת ביטוחים לכמה שיותר אנשים.

סוכני הביטוח: "מקס" תפגע בציבור

לטענת יו"ר לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד, הכניסה של "מקס" תשפיע דווקא בכיוון ההפוך ותייצר תחרות לא הוגנת בשוק הביטוח. זאת, מפני שלחברה יתרון משמעותי על סוכני הביטוח – בידיה מידע רב על רכישות שהלקוחות מבצעים וכתוצאה מכך על חייהם. "יש לה את כל המידע על הלקוח מכרטיס האשראי", הוא טוען. "אז הם יציעו לו ביטוח רכב ב-100 ש"ח פחות ממה ששילם שנה קודם, כדי למצוא חן בעיניו. אבל הם לא יציעו לו את המחיר האמיתי".

ליאור רוזנפלד, יו"ר לשכת סוכני הביטוח

גורם ברשות שוק ההון הבהיר שגם סוכני הביטוח מחזיקים במידע הזה. "אין דבר כזה שסוכן ביטוח לא יכול לדעת כמה שילמת על ביטוח", הוא קובע. עוד מוסיף הגורם, כי "חברת אשראי לא יכולה לדעת בדיוק מתי מסתיימת הפוליסה. אין לה מידע מדויק על המוצר הביטוחי שרכשת ובאיזה מספר תשלום את נמצאת".

הממונה על התחרות מיכל הלפרין, התייחסה לכך וכתבה כי "גם אם יתרון זה של מקס מקשה על המתחרים, לא מצאנו שיש בו כדי להקנות למקס כוח שוק משמעותי אשר עלול להרע את תנאי האספקה למבוטחים באמצעותה בעתיד. כניסה של שחקן חדש לשוק עשויה לעורר חששות תחרותיים רק בנסיבות חריגות. לאחר בחינת החששות שהוזכרו בפנייתכם וכן שהועלו מצד גורמים שונים בתחום, לא נמצא שחששות מסוג זה מתקיימים במקרה של מקס".

חשש נוסף שהעלה רוזנפלד בשיחתנו, הוא שחברות האשראי ישתמשו בכוח שלהן מול הצרכנים כקהל שבוי. "הן ידעו בדיוק מתי יגמר ללקוח הביטוח ומתי יש צורך לחדשו. ברגע שהלקוח יבקש, למשל, להגדיל מסגרת אשראי היא תתנה את הגדלת המסגרת ברכישת ביטוח רכב אצלה".

אך הטיעונים של רוזנפלד בנושא זה התבררו כלא נכונים. בסעיף 57 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים נכתב במפורש כי אסור להתנות ביטוח בקניית מוצר אחר.

הפתרון של ח"כ זוהר: למנוע תחרות

הצעת החוק של ח"כ זוהר, אם תעבור, תמנע את כניסתה של "מקס" לשוק. הסעיף אותו מבקש ח"כ זוהר לתקן מציין כי הממונה על שוק ההון לא יכול לתת רישיון סוכן ביטוח למי שהוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני, אפילו אם יש בידיו 'רישיון הנפקה' – כלומר רישיון להנפיק כרטיסי אשראי. כך, חברת "מקס" או כל חברת אשראי אחרת לא תוכל להיכנס לשוק הביטוח.

ח"כ מיקי זוהר (מימין). הצעת החוק שלו עלולה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק הביטוח

סעיף 26 (ג) בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), אותו ח"כ זוהר מבקש לתקן

ח"כ זוהר נימק את ההצעה בכך שהיא מגנה על העצמאים והעסקים הקטנים:"החלטתו חסרת האחריות של משה ברקת מסכנת את ענף הביטוח ופוגעת בעסקים קטנים בזמן משבר הקורונה", כתב ח"כ זוהר בחשבון הטוויטר שלו: "אני קורא לחברות האשראי שלא להיערך לכניסתן לשוק ולהימנע מהוצאות".

מדובר באבסורד – מדוע האינטרס של סוכני הביטוח עולה כל האינטרס של כלל הציבור הישראלי לחיים זולים יותר? הוזלה של ההוצאה על הביטוח תקל את יוקר המחיה, על כך מסכימים כל הגורמים המקצועיים בממשלה: רשות שוק ההון, רשות התחרות, בנק ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר.

ח"כ זוהר פעל באמצעים כוחניים במיוחד כדי להגן על הצעת החוק שלו. שר האוצר ישראל כ"ץ התנגד להצעת החוק של זוהר, מפני שהיא פוגעת בתחרות בשוק הביטוח. בתגובה, חבר הכנסת זוהר איים לעכב את קידום החוק של כ"ץ לעידוד התעסוקה בכלל המשק – חוק שנועד לתמרץ מעסיקים כדי שיחזירו עובדים לעבודתם אחרי שהוצאו לחל"ת עקב הקורונה. בסופו של דבר רה"מ נתניהו התערב בעניין והרוחות נרגעו.

המשמעות ברורה: חבר הכנסת זוהר היה מוכן להשתמש בכוחו בתוקף היותו יו"ר הקואליציה לעכב חוק שיועיל לכלל המשק  כדי להגן על 1,000 סוכני ביטוח מתפקדי ליכוד.

איך זה משפיע עליך

  1. אנחנו משלמים לח"כ מיקי זוהר משכורת, אבל הוא פועל נגדנו. זוהר הציע חוק שנועד להגן על קבוצה קטנה של כמה אלפי סוכני ביטוח – על חשבונך, אולי כי הם מתפקדי ליכוד. ח"כ זוהר, שכולנו משלמים לו משכורת, לא עובד בשבילנו, אלא עבור קבוצות הלחץ. ההצעה שלו עלולה לגרום לכך שכולנו נשלם בכל חודש יותר על הביטוח שלנו ונקבל שירות פחות טוב ופחות מותאם אישית. זוהר פועל בניגוד לדעתו של הממונה על שוק ההון, בניגוד לדעת רשות התחרות ולאגף התקציבים באוצר. 
  2. אפקט מצנן על עבודתם החשובה של הרגולטורים: הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת פועל עבור הציבור – הוא יוצא לרפורמה משמעותית בשוק הביטוח – אך שורה של ח"כים בנוסף לזוהר התבטאו גם הם נגד הרפורמה בוועדת הכספים וניסו לעקוף את עבודתו. הדבר יצנן את  עבודתם של הרגולטורים שעלולים לוותר מראש על רפורמות משמעותיות שיטיבו עם הציבור. 

מה עושים כדי לתקן את המצב?:

  1. הצעת החוק של זוהר עתידה להגיע לוועדת השרים לחקיקה בשבועות הקרובים. שר האוצר ישראל כ"ץ כבר הודיע שיתנגד, ואנחנו נעמוד על המשמר כדי שהצעת החוק של זוהר לא תעבור.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצת אינטרס קטנה כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

תגובת חבר הכנסת מיקי זוהר:

"הצעת החוק של חבר הכנסת זוהר נועדה למנוע מהלך דורסני של הממונה על שוק ההון משה ברקת, שאישר את כניסת חברות אשראי לענף הביטוח, המהלך הזה צפוי לפגוע בענף סוכני הביטוח המעסיק עשרות אלפי עובדים.
כניסת חברות האשראי לענף הביטוח תוביל לתחרות בלתי הוגנת. המהלך מתעלם מהרגולציה המחמירה החלה על דורשי רישיון לעסוק בביטוח ומצריכה אותם להקים חברת ביטוח מורשית על מנת לעסוק בענף זה.
בנוסף, לחברות האשראי יש מאגר עצום של מידע פיננסיצהכולל מידע על הרגלי הצריכה של הלקוחות, מה שעלול ליצור חוסר שוויון ביניהן לבין חברות הביטוח הקיימות. באם חברות האשראי מבקשות להיכנס לענף הביטוח, אזי תתכבדנה להקים חברות ביטוח, על כלל הרגולציה המשתמעת מכך, כדי להציע לציבור מוצרי ביטוח במחיר הזול ביותר, שהרי זו תמציתה של תחרות אמיתית בענף.

כל עוד מחיר הפוליסה נקבע על ידי חברות הביטוח, הרי שאין בכניסת חברות האשראי לשוק הביטוח שום הטבה לציבור.
ח"כ זוהר תומך בתחרות הוגנת ולא כזו שזורה חול בעיני הציבור. ח"כ זוהר עובד מבוקר עד ליל כאשר טובת הציבור לנגד עיניו ואינו מונחה על ידי שום עיקרון אחר. ולראיה החוק שהוגש על ידו בימים האחרונים שנועד למנוע מצב שבו אזרחי ישראל יצטרכו לשלם עבור צפייה בשידורי ספורט מרכזיים".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

מבצע חיסול: חברי הכנסת העלימו את הגופים המפקחים עליהם 

טרם מונתה ועדת אתיקה הוועדה שדנה בשכר הח"כים לא קיימת מאז ינואר 2019 החמור מכול:  אף אחד לא ממהר למנות יועץ משפטי לכנסת בניגוד לחוק, יו"ר הכנסת הנוכחי וקודמיו פירקו את מנגנוני הפיקוח עליהם ● יריב לוין ממשיך להתעלם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חשיפות "שקוף" בחודשים האחרונים מגלות שורה של מחדלים: עוד ועוד גופי פיקוח על חברי הכנסת, פשוט נעלמו. שכר הח"כים, התנהגותם במשכן, היעדרות מדיונים או קיום תהליכי חקיקה חפוזים ולא ראויים – כל אלו הם רק רשימה חלקית של התחומים שנותרו ללא פיקוח ראוי. כיום, האחראי הבלעדי לתיקון המצב הוא יו"ר הכנסת יריב לוין, שבחר להתעלם ולא להגיב לאף אחת מהטענות.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. חותלר לשנות את הליך מינוי היועץ המשפטי (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

תחילה גילינו שהוועדה הציבורית שדנה בשכר הח"כים פשוט פוזרה בינואר 2019 ומאז לא מינו חדשה. אחר כך התרענו שיו"ר הכנסת יריב לוין ממסמס השלב הראשון בתהליך מינוי יועץ משפטי לכנסת, לאחר שזה סיים את תפקידו באפריל השנה. לסיום, רק לאחרונה דיווחנו שוועדת האתיקה פורקה באפריל 2019 ועדיין לא הוקמה, בניגוד לכל שאר הוועדות. 

כתבות המקור של "שקוף" אודות המחדלים:

המשותף לכל הגופים הללו הוא תפקידם החשוב: הגבלת כוחם של הפוליטיקאים ושמירה עלינו – הציבור – מפני השררה וניצול הכוח. 

שומר הסף הנעלם: אין יועץ משפטי לכנסת

נתחיל מהחמור ביותר: הכנסת מתפקדת ללא יועץ משפטי קבוע. הוועדה שאמורה לאתר ולמיין מועמדים ומועמדות לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת לא קרובה להתכנס. נכון לימים האחרונים, מי שאמון על התהליך, יו"ר הכנסת יריב לוין, לא פנה לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה.

איל ינון. סיים את תפקידו כיועץ המשפטי לפני 3 חודשים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


תפקיד היועץ המשפטי לכנסת הוא תפקיד מפתח במשכן בפרט ובמנגנון הדמוקרטי בכלל. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. דוגמה לכוחו היא פרשת פסילת חוק מס על דירה שלישית, שבה נדרש היועץ להצדיק מול בג"ץ את הליכי החקיקה החפוזים.

חלפו שלושה חודשים מאז סיים היועץ הקודם, איל ינון, את תפקידו. בינתיים מכהנת בתפקיד ממלאת המקום, עו"ד שגית אפיק, אותה מינה יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין ימים ספורים לפני שהתפטר.

ומה אומרים על כך חברי הכנסת? ח"כ אורנה ברביבאי, אחת מסגניות יו"ר הכנסת, מסרה: "אנא הפנה את פנייתך ליו״ר הכנסת. ח"כ, האלופה במיל', אורנה ברביבאי מייחסת חשיבות רבה למינוי יועמ״ש קבוע לכנסת לאלתר". ביקשנו לדעת מה היא תעשה בנדון, אך לא קיבלנו תשובה. 

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ אורנה ברביבאי. "הפנה את פנייתך ליו"ר" (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, לא מסר תגובה. שני חברים עתידיים בוועדה לבחירת היועץ, ח"כ עפר שלח, וח"כ איתן גינזבורג, בחרו גם הם שלא להתייחס לנושא. 

מאחר ואפיק עדיין מכהנת גם כיועצת המשפטית של ועדת הכספים פנינו לכנסת בשאלה כיצד היא מתעדת לטפל גם בענייניה השוטפים של הכנסת, שכרגע לוקים בחסר, וגם בהעברת התקציב הקרבה. מהכנסת נמסר: "עו"ד שגית אפיק היא היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת מאז שנת 2005. יש לה צוות שעובד עמה בתחומי הוועדה מזה שנים רבות והוא בעל מומחיות בנושאי הוועדה. לשגית יש סיוע נוסף בתפקידה כמ"מ היועץ המשפטי לכנסת.

 

היא תלווה ביחד עם צוות הייעוץ לוועדת הכספים וביחד עם אנשי לשכה נוספים במידה שיידרש סיוע נוסף, את הליך אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בוועדת הכספים. בימים אלה שגית וצוותים נוספים בלשכה המשפטית העבירו 2 ימי עיון לחברי הכנסת על התקציב וחוק ההסדרים, והיא נערכת היחד עם יתר אנשי הלשכה לליווי הכולל של הליך אישור התקציב וחוק ההסדרים, אשר כידוע, מגיע לכל ועדות הכנסת ולא רק לוועדת הכספים".

לוין רוצה לשנות את הליך מינוי היועץ בזמן אמת

התנועה לאיכות השלטון פנתה בנושא ליו"ר הכנסת, יריב לוין וביקשה לדעת מדוע אינו ממנה יועץ משפטי. בתשובתו מה-1 ביוני כתב: "החלטתי עם מינוי כיו"ר לבחון את התאמת שיטת המינוי הקיימת". 

לא ברור אם המהלך הזה אפשרי בזמן אמת, ספק אם הוא חוקי. ככל הנראה לא ניתן לשנות את תהליך המינוי לאחר שהכנסת נדרשה כבר להתחיל אותו, ובטח שלא להשתמש בו כתירוץ לאי מינוי. 

שגית אפיק ממלאת מקום היועץ המשפטי (צילום: דוברות הכנסת)

"אנו סבורים, כי שינוי רטרוספקטיבי של שיטת המינוי הוא אינו חוקי ולא ראוי", ציין עו"ד הידי נגב. "ככל שיו"ר הכנסת מבקש לשנות את הליך המינוי בחקיקה, עליו לעשות זאת בחקיקה צופה פני עתיד ולא דווקא בעת שנדרש למנות יועץ משפטי לכנסת – כל שינוי אחר מעלה את החשש שמא מבקש יו"ר הכנסת 'להתגבר' על הוועדה הציבורית ולמנות מועמד שאינו ראוי".

בתנועה לאיכות השלטון לא ויתרו ופנו לאפיק, ממלאת המקום הזמנית, בנושא המינוי ובבקשה לחוות דעתה על שינוי תהליך הבחירה לאחר שתהליך המינוי כבר היה אמור להתחיל.

אפיק ענתה כי ביום שהיו"ר לוין נכנס לתפקיד הזכירה לו שעליו למנות ועדה לבחירת יועץ משפטי קבוע. וכלל שיבקש לבחון מחדש את התהליך תביע את דעתה. לוין, כאמור, מתעלם. 

כל ועדות הכנסת הוקמו – חוץ מאחת 

תקופת הבחירות הממושכת תמה, וחברי הכנסת השתבצו סוף סוף לחברותם בוועדות הכנסת השונות. חוץ מאחת, שפשוט לא הוקמה: ועדת האתיקה.

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

ח"כ מיקי זוהר. בעבר קיבל הערה מוועדת האתיקה שפעל בניגוד עניינים (צילום: אתר הכנסת)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

הוועדה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון לפרסום הכתבה, הוועדה טרם מונתה.

החתולים שומרים על השמנת

במאי השנה, בזמן ששכר הח"כים המשיך לעלות, התברר לנו שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. הכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק. יו"ר הכנסת, יריב לוין, אחראי למנות אותה אך לא מטפל בכך – ממש כמו קודמיו בני גנץ ויולי אדלשטיין. 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. אך כעת היא לא קיימת, ואפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה. "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין", מסר לוי.

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

החשיבות של הוועדה עצומה: זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. פנינו לכנסת לשאול מה סטאטוס המינוי של הוועדה: "טרם מונתה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. מבדיקה עם הגורמים הרלוונטיים, זו אמורה להתמנות בקרוב".

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): כל אחד מהמרכיבים שכרגע חסרים ממלאים תפקיד חשוב בריסון הכוח והשררה. אם המצב יימשך, הוא עלול לפגוע בחיים הפרטיים שלך: חוקים שישפיעו על הכיס שלך עלולים לעבור בחיפזון ובחוסר אחריות כשאין יועצת משפטית קבועה לכנסת.

כשהח"כים מחליטים בעצמם החלטות שקשורות אליהם, אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים יותר על המשכורות שלהם. ולא רק שלהם: כספי הארנונה שלך, למשל, מממנים את הקפיצה בשכר של ראש העיר במקום מגוריך וסגניו, רק בגלל שהח"כים התעלמו מהוועדה המייעצת בנושא שכרם. זו שלא קיימת היום. במקום לשפר את שירותי החינוך או פינוי האשפה, אנחנו מאכילים עוד יותר את הקודקודים.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): יו"ר הכנסת יריב לוין אחראי על התפקוד התקין של הכנסת. הוא מחויב כלפי הציבור למלא את תפקידו ולתקן את שלוש הפרצות הללו: למנות את ועדת האתיקה, את הוועדה הציבורית לשכר הח"כים והוועדה שתבחר יועץ משפטי. שאר הח"כים יכולים לעלות את הנושא בוועדות, בפגישות נשיאות הכנסת ובמליאה. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

לוין לא מינה את ועדת האתיקה של הכנסת ומסרב להגיב

כמעט כל הוועדות הוקמו, אך ועדת האתיקה לא קרובה להתכנס. למעשה, היא לא מתפקדת מאז אפריל 2019. המשמעות: אין סנקציות על התנהגות לא ראויה, אין תהליך אישור טיסות במימון גורמים זרים. ח"כ טלי פלוסקוב מתגאה במינוי, אך הוא לא מתועד בשום מקום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הכנסת לא הקימה את ועדת האתיקה נכון להיום (שני). חברי המשכן הקימו כבר כמעט כל ועדות הכנסת, פרט לוועדה למעמד האישה שבה טרם התכנס דיון לאישור היו"ר החדש. דוברות הכנסת הפנתה את שאלת "שקוף" בנושא ללשכתו של היו"ר לוין, שבחר להתעלם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

ועדת האתיקה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון להיום, באתר הכנסת שמתעדכן תדיר כתוב כי הוועדה טרם מונתה. 

עוד על מחדלי המינויים בכנסת:

בנוסף, שי גליק, מנכ"ל "בצלמו", פנה לכנסת בדבר על תלונה שהוגשה לוועדה וקיבל לפני כשבוע תשובה מפורשת: "טרם מונתה ועדת האתיקה". גם בפרוטוקולים של מליאת הכנסת מהשבועיים האחרונים לא נמצא אזכור לוועדה.

זוכרים את אורן חזן? 

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

(הדס פרוש, פלאש 90)

התגעגעתם? ח"כ לשעבר אורן חזן. ועדת האתיקה הקודמת הרחיקה אותו מהמשכן (הדס פרוש, פלאש 90)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

מעבר לכך, הוועדה אמורה לדון ולאשר כל נסיעה לחו"ל של חברי הכנסת, על חשבון גורמים זרים. בתקופת סבבי הבחירות, בכנסת ה-21, ה-22 ולמיטב בדיקתנו גם בכנסת ה-23, הוועדה לא קמה וחברי הכנסת המשיכו לטוס ללא התכנסותה.

ח"כ טלי פלוסקוב מכתירה את עצמה לתפקיד היו"ר

חרף העובדה שטרם מונתה הוועדה, הקואליציה הכתירה את טלי פלוסקוב (הליכוד) לתפקיד יו"ר ועדת האתיקה. בפרסום על כנס של הליכוד כבר מוצגת פלוסקוב כיו"ר הוועדה.

מקור השאיפה כנראה בהבטחה שקיבלה מרה"מ, בנימין נתניהו, לכהן כיו"ר ועדה בשנה וחצי הראשונה של הממשלה. עם זאת, סמכות המינוי מצויה בידיו של יו"ר הכנסת בלבד, שכאמור טרם עשה זאת.

מח"כ פלוסקוב נמסר: "הוועדה עדיין לא הוקמה, אני מיועדת לתפקיד היו"ר". לשאלתנו מדוע מציגים אותה כיו"ר השיבה "עד התאריך הזה הנושא צריך להיות מוכרז". נכון להיום הנושא לא נמצא בסדר היום של מליאת הכנסת.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): ועדת האתיקה מהווה מעין מנוף לחץ על חברי הכנסת ועל השרים להגיע לכנסת. היא דואגת להבליט לציבור אילו ח"כ לא מבצעים את עבודתם. בנוסף, היעדר הוועדה מסלקת את אחת הסנקציות העיקריות על ח"כ שמקלל או ח"כית שנוהגת בתוקפנות כלפי חבריה למשכן.

כל זמן שהוועדה לא קיימת, ח"כים עלולים לדון בנושאים לא ענייניים באין מפריע. כמו שקרה עם ח"כ זוהר, כשהוועדה הזהירה אותו שלא להמשיך לעסוק בענייניו הכלכליים כראש ועדה. 

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): יו"ר הכנסת, יריב לוין, חייב למנות ועדה לאלתר. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

לבקשת "שקוף": נשיא המדינה חשף את הוצאותיו הפטורות ממס. נתניהו מסרב

חוק של ח"כ מיקי זוהר מ-2018 סידר לרה"מ ובני משפחתו פטור ממס על הוצאות בביתו הפרטי. על מה קיבל פטור בשנתיים האחרונות רה"מ בנימין נתניהו? הוא מסרב לפרסם. וכאילו זה לא מספיק, נתניהו מבקש כעת פטור רטרואקטיבי על המסים שהתבקש לשלם טרם אישור החוק. הנשיא לעומת זאת חשף הכל: הוציא כ-15,000 ש"ח על עיתונים וכ-30,000 ש"ח על הופעתו הייצוגית בשנה, פטורים ממס

| תומר אביטל |

בקשת חופש מידע של שקוף חושפת אילו חשבונות פרטיים שילמנו עבור נשיא המדינה, כנגזרת מחוק מיקי זוהר שמעניק פטור ממס על הוצאותיהם של מנהיגי המדינה. במשרד ראש הממשלה מסרבים, לפחות בינתיים, לחשוף את המידע המקביל לגבי ההוצאות סביב הווילה בקיסריה.

רה"מ, מתי תפרסם את הוצאותיך הפטורות ממס, כמו שעשה הנשיא? (יונתן זינדל, פלאש 90)

קצת רקע: בנימין נתניהו פעל בעבר לקבל החזרים מהכיס הציבורי על הוצאות שלא רלוונטיות למילוי תפקיד ראש הממשלה, לצד שדרוג ביתו הפרטי. לשם הדוגמה, רק חשבון המים החודשי בווילה בקיסריה מגיע ל 7,000 שקל בכל חודש – על חשבוננו. 

עוד באותו נושא:

הכל השתנה ב-2017 אז הגיש עו"ד שחר בן מאיר בג"ץ בנושא. השופטים החליטו שעל ראש הממשלה לשלם מס על כל הוצאה שאינה קשורה לתפקידו, בכללן הוצאות על המעון הפרטי בקיסריה.

אז מה עשה נתניהו? ב-2018 דאג שיחוקק חוק, בהובלת מיקי זוהר, שפוטר את ראש הממשלה והנשיא מכל הוצאה שהמדינה משלמת עבורם (חוץ משכר). הטיעון היה השוואת תנאי רה"מ לאלו של הנשיא שזכה בפטור עוד משנת 1961. 

שימור הקיים או שדרוגו?

בית הנשיא והמעון שייכים לציבור. כולנו מממנים את אחזקתם, וזה בסדר גמור. אף אחד לא מצפה מהנשיא ומרה"מ לשלם בעבור אחזקת מעון רשמי. בד בבד, זכאים המנהיגים למימון מהמדינה עבור "שימור הקיים" בבתיהם הנוספים הפרטיים. אף אחד גם לא מצפה מהם לשלם עבור התאמות בגין סידורי אבטחה למשל.

ח"כ מיקי זוהר. העביר חוק הפוטר את רה"מ וילדיו ממס עבור הוצאות בתיהם

אלא שלפי החוק שהעביר ח"כ זוהר (2018), גם הוצאות המנהיגים בבתיהם הפרטיים יהיו פטורות ממס. ההטבה תחול גם לאחר הפרישה, ללא הגבלת זמן ואפילו לשאריהם (ילדים ובת זוג). ההטבות אמורות כאמור לחול על הוצאות של "שימור הקיים", אלא אף אחד לא הגדיר מה זה "שימור הקיים", ומה זו הוצאה לגיטימית ורלוונטית למילוי תפקיד רה"מ. 

כך למשל, בדיון שנערך בכנסת העידו נציגי משרד רה"מ עצמו, כי אינם יודעים להבחין בין הוצאות פרטיות לבין ציבוריות. כלומר, רה"מ ומשפחתו עלולים לשדרג את ביתם על חשבוננו, ולהסוות זאת מאחורי מעטה "שימור". למרות זאת וחרף הבטחה של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, מעולם לא התקיים דיון בנושא

נתניהו מסרב לשלם את חובותיו

החוק של מיקי זוהר, אם כך, מאפשר להעמיס על הציבור שלל בזבוזים, דוגמת שיפוצים, רכישת ריהוט, חשבונות מופרזים וכן הלאה. במילים אחרות החוק מאפשר ליאיר נתניהו לשכשך רגליים בבריכה בקיסריה לנצח על חשבון הציבור. יאיר, וילדים אחרים של ראשי ממשלה עתידיים שיחזיקו בריכה.

בעת חקיקת החוק העריכה רשות המיסים שהוא יעלה לציבור בין 100 ל-200 אלף שקל בשנה. סכום שכמובן צפוי רק לטפס ככל שהשנים יחלפו ויצטברו עוד ועוד ראשי ממשלה ונשיאים בדימוס. אביעד גליקמן חשף לאחרונה שרשות המיסים דורשת מנתניהו לשלם כ-600 אלף ש"ח בעבור עבודות שבוצעו בביתו הפרטי בין 2013 ל-2018, בהתאם לפסיקת בג"ץ. אלא שנתניהו פועל כדי לחמוק מתשלום המס. היום (ראשון) ביקש נתניהו רשמית מוועדת הכספים פטור מלא ממס עבור הוצאות שהציבור שילם עבורם עוד מתחילת כהונתו ב-2009.

משרד רה"מ מסתירים, בית הנשיא חושפים

על מנת להבין מה בדיוק כולנו אמורים לממן, והאם השימוש בחוק נעשה בצורה מדודה, "שקוף" פנתה דרך חוק חופש המידע למשרד רה"מ ולבית הנשיא בבקשה לחשוף את העלויות שהשיתו עלינו עד כה דרך סעיף זה.

אלא שבמשרד רה"מ עדיין לא סיפקו שבריר מידע בנושא ואף העניקו לעצמם ארכה למענה. אזכיר שדוברות משרד רה"מ מדורגת בתחתית דירוגי הדוברים של "שקוף" מדי שנה. במקביל, המשרד עונה לבקשות חופש מידע באיטיות משוועת, אם בכלל. 

למעשה, לא פעם בקשותינו לקבלת מידע נמצאו מוצדקת על ידי משרד המשפטים, ועדיין – משרד רה"מ סירב לחשוף את המידע. בין היתר כך קרה כאשר תבענו לדעת כיצד כספי משלמי המיסים מנוצלים לבניית בניין ומעון חדשים לרה"מ (פרויקט אלמוג). נמשיך להילחם לחשוף את הנתונים.

בבית הנשיא, מנגד, ענו במהירות, ואף סיפקו תשובות מלאות לשאלות המשך. הנה הנתונים:

מסתבר שמדי שנה, נשיא המדינה מקבל החזר הוצאת של כ-50 אלף שקלים עבור חשבונות בביתו הפרטי, עבור עיתונים, ועבור הופעה ייצוגית. לגבי עלות העיתונים, נמסר מבית הנשיא כי מדובר בתשלום שנתי לידיעות אחרונות וכלכליסט, מעריב, הארץ, מגזין דה מרקר, ישראל היום ומקור ראשון. אלו העיתונים שהנשיא קורא.

הופעה ייצוגית כוללת איפור וביגוד עליהם משלם הנשיא באופן אישי מכספו ומקבל החזרים כנגד קבלות שהגיש. חשבונות החשמל, הגז, והטלפון הם של הדירה הפרטית של הנשיא ראובן ריבלין הממוקמת ברחוב נוף הרים בירושלים.

חצי מיליון שקל על ביגוד

משרד רה"מ כאמור עדיין לא מסר את המידע, אבל נזכיר שאת נתוני ההופעה הייצוגית כבר חשפנו: בנימין ושרה נתניהו רכשו ביגוד מתקציב הציבור בכחצי מיליון שקל. רה"מ ורעייתו מיצו כל שקל אפשרי מתקציב הייצוג שמסתכם במאות אלפי שקלים. למרות זאת, לפי החשד נתניהו גם לקח חליפות יוקרה מאיש עסקים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): רשות המיסים כאמור תובעת מס של כ-100 אלף שקל לשנה על הוצאות נתניהו בביתו בקיסריה. אם מדובר אך ורק בתשלום מס, אפשר רק לדמיין כמה סך הכל עלו לנו ההוצאות עצמן מדי שנה. הכסף הזה יוצא כולו מהכיס שלך. בנוסף, הטבות כאלו מגבירות את הניתוק של המנהיגים מהציבור הרחב ומחריפות את אובדן האמון של משלמי המיסים בפוליטיקה. לראייה, ברשתות כבר החלה תנועת מרד מיסים.

מחאת המיסים

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): נבצע פניה נוספת ליו"ר ועדת הכספים גפני לבצע דיון בנושא ונמשיך לעקוב כדי לוודא שהנתונים נחשפים, והמסים משולמים. מוזמנים לעזור לנו דרך הצטרפות כמו"לים וכחברים בסיירת השקיפות שתפעל סביב הסוגיה.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

חשיפה ראשונה: הח"כים שהגיעו ואלו שנעדרו מוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-22

בדיקת "שקוף" מגלה כי למועדון הנעדרים, שבו אפשר להמשיך למצוא את יאיר לפיד, מתווספים שמות חדשים ומפתיעים: מיקי זוהר ושרן השכל. ח"כים חדשים לעומת זאת, נחשפים כחרוצים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רוב דיוני ועדת החוץ והביטחון אמנם אינה משודרים, כיוון שתכניהם לרוב חסויים – אך נתוני הגעתם של ח"כים יכולים ללמד על הנעשה בה. מי נעדר בהכרעות על הביטחון השוטף ומי הגיעה בקביעות לדיונים?

ועדת חו"ב. צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בין היתר, גילינו שחברי הכנסת שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד וח"כ יאיר לפיד מיש עתיד, נעדרו בקביעות ממליאת הוועדה ולרוב גם מוועדות המשנה. לעומתם, חברי כנסת חדשים יחסית, כמו אלי אבידר מישראל ביתנו ואורנה ברביבאי מיש עתיד, הקפידו להגיע.

לאן נעלמו יאיר לפיד ושרן השכל?

הכנסת ה-22 בדומה לקודמתה, ה-21, הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, כיהנה כחצי שנה, ולא הספיקה לעשות הרבה. עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון (חו"ב). 

בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. כדי בכל זאת לדעת מי הגיע לוועדות, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

הנתון המרכזי נוגע למליאת הוועדה, בה יושבים 17 חברים. בניגוד לוועדות משנה, היא פתוחה גם לחברי הכנסת האחרים. בכנסת ה-22 היא התכנסה תשע פעמים, כאשר שיאני הנוכחות, למעט יו"ר הוועדה גבי אשכנזי (כחול לבן) הם חברי הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו), שהגיע לשמונה ישיבות, אורנה ברביבאי (יש עתיד) וגדעון סער (ליכוד), שהגיעו כל אחד לשבע ישיבות. 

לעומתם, מי שבקושי נראו היו יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד וח"כ שרן השכל (הליכוד), שהגיעו לישיבה אחת בלבד וח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהגיע לשני דיונים.

מיקי זוהר ממשיך להיעדר

זוהר והשכל היו עקביים בהיעדרויותיהם, ולא ניתן היה למצוא אותם גם בוועדת המשנה לחוץ והסברה. התקיימו בה חמש ישיבות בלבד. אל מול הנעדרים, רוב חברי הוועדה הגיעו לכולן או פספסו אחת בלבד: גדעון סער, יו"ר הוועדה (הליכוד), יאיר גולן (מרצ), אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד) וישראל אייכלר (יהדות התורה). 

ח"כ שרן השכל. הגיעה פעם אחת למליאה שהתכנסה 11 פעמים, ונעדרה לחלוטין מוועדת המשנה לחוץ והסברה

בוועדת המשנה למודיעין מתקבלות החלטות חשאיות, על ידי שישה חברי ועדה בלבד. רבים מייחסים לה חשיבות יתרה בשל הסיווג הגבוה של החומרים הנדונים בה. כך למשל,  זו הוועדה שמפקחת כיום על מעקבי השב"כ אחר אזרחי ישראל. 

בכנסת ה-22 התקיימו 11 ישיבות בוועדת המשנה, כשרוב החברים בה הקפידו להתמיד. למעט היו"ר ח"כ גבי אשכנזי שניהל את כל הישיבות, גם חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ויואב קיש (ליכוד) נכחו בעשר מתוכן וח"כ משה (בוגי) יעלון בתשע. 

ח"כ גדעון סער, שמקפיד בדרך כלל על נוכחות ואף שימש כיו"ר של חוץ והסברה – הגיע כאן רק לשש ישיבות. ח"כ יאיר לפיד נשאר עם המקום האחרון, כשנכח רק בחמש ישיבות.

לא התעניינו בביטחון שוטף ומוכנות לחירום: עמיר פרץ וישראל אייכלר

בוועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף נערכו שש ישיבות בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד). אלי אבידר (ישראל ביתנו), אורנה ברביבאי (יש עתיד) ויאיר גולן (מרצ) הגיעו לארבע מתוכן. אלעזר שטרן (יש עתיד) לשלוש. 

לעומתם, שרן השכל נכחה רק בישיבה אחת. שני ח"כים, עמיר פרץ וישראל אייכלר, נעדרו מכל הישיבות. נציין שפרץ שימש יו"ר הוועדה למוכנות העורף, שם התקיימו שתי ישיבות. אייכלר חבר בעוד ועדות משנה, אליהן דווקא כן הגיע.

ח"כ אורנה ברביבאי. גילתה חריצות

ועדות משנה נוספות, כמעט ולא התכנסו, עקב אורך חייה הקצר של הכנסת: כך לדוגמה, הוועדה שעוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים וכך גם ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים. הוועדה למוכנות העורף התכנסה כאמור פעמיים. 

קשה ללמוד משהו מנוכחות בוועדה שהתכנסה מעט באופן יחסי, לכן העדפנו שלא לנתח את הנוכחות במקרים אלו. הסרנו מראש ועדות שהיו בהן פחות מחמש ישיבות והורדנו ח"כים שהיו חברים רק חלק מהתקופה.

ממיקי זוהר נמסר: "המינוי היה ברירת מחדל ולמיטב ידיעתי היו בדיונים חלק מחברי בסיעה כמחליפים שלי".

מיאיר לפיד, ישראל אייכלר, עמיר פרץ ושרן השכל לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): נושאים כמו מעקב השב"כ אחרי האזרחים, תקציב הביטחון או שירות נשים בצה"ל – הם רק חלק מרשימה ארוכה של סוגיות שעולות בדיוני הוועדה ומשפיעות על חיינו. דווקא משום שמדובר בנושאים ביטחוניים, שלרוב חסויים, חשיבות הוועדה גוברת: זהו הגוף המפקח היחיד שמייצג את הציבור וחשוף לחומרים הסודיים. גם דיוני הוועדה חסויים – לכן כל מה שנותר לנו זה לקוות שהם אכן מגיעים, שואלים שאלות קשות ומשפיעים על החלטות הרות גורל.

מעש"י (מה אפשר לעשות כדי שיותקן?): אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח אם נציגי הציבור ממשיכים להגיע לדיונים, מה שמשנה את התנהגותם, כפי שראינו רק לאחרונה כשיאיר לפיד החל להגיע לדיוני הוועדה. טוב יהיה אם הכנסת תפרסם את הנוכחות באופן יזום וגם פרוטוקולים של דיונים שאינם רגישים יפורסמו, לפחות, לאחר שהתקיימו.

על המשבר הדמוקרטי והקורונה: צוות שקוף מסבירים

השבועיים האחרונים היו מבלבלים במיוחד, כשבכל יום התבשרנו על "גזירות קורונה" חדשות ועוד ספין פוליטי. צוות שקוף עושים סדר בעניינים: איך הגענו למצב של מלחמה על הדמוקרטיה, מה הם הצעדים מסכני הדמוקרטיה שננקטו כאן לאחרונה, למה היינו חייבים להקים ועדות ומה קרה כשהן כבר קמו, וגם – היכן בעולם מתבצעים איכוני טלפון של אזרחים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

איך הגענו מריב על התקנון למלחמה על הדמוקרטיה? // תומר אביטל

הקמת ועדות הכנסת, דו"ח מבקר המדינה המיותר ולמה מיקי זוהר ממשיך להחרים את הוועדות? // עידן בנימין

 

 

על העיכוב של אדלשטיין את עבודת הכנסת והחלפת יו"ר הכנסת // אסף נתיב

 

 

על הצעדים מסכני הדמוקרטיה שננקטו כאן לאחרונה, וגם – אילו עוד מדינות משתמשות באיכון טלפונים של אזרחים? // מאיה קרול

 

מה קורה לדמוקרטיה שלנו ומה אנחנו עושים בהפגנה הדיגיטלית? // תומר אביטל

שינוי עמדות? על הצהרותיו ההפוכות של ח"כ זוהר לאורך השנים

הצהרותיו של ח"כ מיקי זוהר בשבוע שעבר בעניין ניגודי העניינים של היועץ המשפטי של הכנסת, עריצות הרוב והעתירות לבג"ץ, החזירו אותנו לדברים שאמר מאז שנבחר לכנסת. איך התנהל מול המיעוט כשהיה הרוב, מה היו טענותיו כנגד התערבות הרשות השופטת וכיצד קידם שכונה מבלי לציין שאשתו עובדת בה כסוכנת נדל"ן ומחזיקה בה בחמישה נכסים. זוהר: "כתבה מוכוונת מטרה אך ורק כדי לפגוע בי ובשמי"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

ח"כ מיקי זוהר אינו אדם עקבי. הוא נוהג לאמץ תפיסת עולם התואמת את הפוזיציה הנוכחית שלו, ומשנה אותה ברגע שהתמונה הכללית משתנה. חזרנו לשלוש סוגיות מרכזיות בליבה של הדמוקרטיה הישראלית, ובדקנו את הצהרותיו של זוהר והתנהלותו סביבן: עקרון הכרעת הרוב, עצמאות הרשות השופטת וניגודי עניינים. 

ביטול בג"ץ

היום: "נגיש לאורך החודש עוד הרבה עתירות לבג"ץ. נבוא לפתח בית המשפט על כל סוגיה שהיא עוול חמור מצד השמאל" אמר מיקי זוהר בראיון לרזי ברקאי ברשת ג' בשבוע האחרון. 

עד לא מזמן: רק לפני כמה שבועות טען זוהר שאסור לבג"ץ להתערב בהחלטות הכנסת, כשהוגשה עתירה כנגד החלטה להטיל הרכבת ממשלה על ח"כ המואשם בפלילים. 

זוהר גם זעם בעבר על בג"ץ כשפסל מועמדים לכנסת, טען שהוא לא מאפשר לציבור להחליט מי יהיו נבחריו, וקרא לריסונו המיידי: "אנו עדים להתערבות בית המשפט העליון בלב ליבה של הדמוקרטיה בישראל…"

החלטת בג״ץ הזויה.‏אנו עדים להתערבות בית המשפט העליון בלב ליבה של הדמוקרטיה בישראל בכך שהוא לא מאפשר לציבור להחליט מי…

Posted by ‎ח״כ מיקי זוהר Micki Zohar‎ on Sunday, March 17, 2019

גם בדיוני הכנסת הזכיר מיקי זוהר את בג"ץ לשמצה. כשקידם את חוק המצלמות, פירט זוהר על חזון ריסוק עקרון הפרדת הרשויות ומתן חסינות לנתניהו: "פסקת ההתגברות עוברת, בג"ץ לא כתובת, חוק החסינות עובר – ביבי תקוע אתכם לעוד עשר שנים – מה תעשו?".

דמיינו קבוצת כדורגל שמובילה 10:0 ובמקום להוריד הילוך, ולסיים את המשחק בכבוד, השחקנים שלה מקניטים את שחקני הקבוצה היריבה, וממשיכים לעשות כל מאמץ, ובכל הכח כדי להשפיל אותם – הייתם אומרים עליהם שהם לא ספורטיביים?ואם נעזוב לרגע את עולם הספורט, ונחזור למציאות שלנו פה, בסוף בסוף, ביום רביעי בבוקר נקום למציאות שבה אנחנו חיים ביחד. חייבים לחיות ביחד – גם במציאות שבה צד אחד ינצח, וצד אחר יפסיד – בהליך דמוקרטי שמהותו היא ששני הצדדים מקבלים את החוקים שלו ומאמינים בו – כי הרי אחרת, לא היינו יכולים מראש לעלות על המגרש.וכדי שנוכל להמשיך לחיות ביחד, גם הצד המנצח צריך לדעת לנהוג בכבוד בצד המפסיד. לא לחפש להביס אותו, להשפיל אותו, לדרוך עליו ולזלזל בו. לנצח, אבל לזכור שאנחנו עדיין חיים ביחד.לפני חצי שנה בדיוק, למשך כמה שבועות, היה פה צד אחד שחשב שהוא ניצח. ואז במשך כמה שבועות, ראינו איך הצד הזה מתכוון להתנהג במשך 4 השנים הבאות. עזבו חסינות, התגברות, חוק צרפתי.עזבו כתבי אישום, וסיפוחים, וחוק יועמ"שים.צפו ב-48 השניות האלו, כדי לזכור שיש פה צד שנמצא בתודעה הלא נכונה של ה10-0, שהכח והשררה קצת שיבשו את שיקול הדעת שלו, ושהוא אולי מסתיר את זה בחודשים האחרונים של הקמפיין, אבל עמוק בפנים – שום דבר לא השתנה מאז אותה ישיבה.וצאו להצביע.הסרטון הועלה לראשונה לדף הפייסבוק של דפנה ליאל – Daphna Liel

Posted by Tomer Naor on Monday, September 16, 2019

רוצים עוד? הייתה גם האמירה הזו של זוהר על עצמאות הכנסת מחודש מאי השנה: "עצמאותה של הכנסת – מאבני היסוד של הדמוקרטיה".

בציוץ מהשבוע האחרון, לאחר שכבר הגיש בג"ץ, יצא זוהר כנגד חיובו של אדלשטיין לכנס את מליאת הכנסת: "לא ניתן לחייב את יו"ר הכנסת לכנס את המליאה. גם בג"ץ לא יוכל לחייב אותו משום שזו זכותו וחובתו לשמור על עצמאות הכנסת".

בשורה התחתונה: זוהר כנראה חושב שאין בעיה בהתערבות בג"ץ בהחלטות הכנסת – אך תלוי אם הוא מסכים עם ההחלטה.

הרוב קובע

היום: זוהר התקומם על התנהלות 'כחול לבן' וטען שהוא מעולם לא העז "לשבור את הכללים בלי הבחנה". 

ח"כ מיקי זוהר בוועדה המסדרת 13.01.20

כולם כבר מבינים שהשמאל פועל בניגוד לחוק ובניגוד לנוהגים הקבועים בכנסת מיום הקמתה, רק כדי לפגוע ברה״מ ובשלטון הימין.‬‫נאבקנו בהם אתמול בדיוני הוועדה המסדרת והוכחנו להם מדוע המהלכים שלהם אינם חוקיים-חוקתיים ולא קרו באף דמוקרטיה בעולם.‬‫בע״ה ננצח גם במאבק הזה והכי חשוב שננצח ב 2.3.20!

Posted by ‎ח״כ מיקי זוהר Micki Zohar‎ on Tuesday, January 14, 2020

 עד לא מזמן: זוהר, שהיה עד לאחרונה יו"ר הוועדה המסדרת, נהג בלעומתיות ובגישת "הרוב קובע". באחד הדיונים שסיקרנו זוהר אף הסביר שהוא מצביע באופן לא ענייני נגד האופוזיציה, רק בגלל שהם אופוזיציה:

בכנסת ה-21 קידם זוהר את שינוי חוק יסוד הממשלה כדי להגדיל את מספר השרים, ואפילו הניח בעצמו את ההצעה לפיזור הכנסת, במטרה למנוע מח"כ אחר מלבד נתניהו להקים ממשלה. והיה גם את חוק המצלמות בכנסת ה-22, כחלק מתעמולת "גונבים לנו את הבחירות" – ימים ספורים לפני הבחירות. בזמן הזה, זוהר היה יו"ר הוועדה המסדרת ופעל ללא הסכמת שאר המפלגות, רק בגלל שהוא הרוב.

בשורה התחתונה: לתפיסתו של זוהר הרוב יכול לעשות מה שהוא רוצה – כל עוד זוהר הוא חלק ממנו.

ניגודי העניינים – בגלל אשתו 

היום: זוהר טוען שעיסוקה של אשתו של יועמ"ש הכנסת, איל ינון, עשוי להעמיד אותו בניגוד עניינים, ועל כן יצא נגד עיסוקו בכינוס ועדת כנסת שתבחן הענקת חסינות לנתניהו וגם הגיש בג"ץ בנושא – עתירה שעדיין עומדת.  "בת זוגתך, עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הינה בכירה בצוות הפרקליטים שגיבשו את כתב האישום כנגד רה"מ", טען זוהר במכתב ששלח לינון. "מדיווח זה עולה חשש כבד לניגוד עניינים חמור ביותר בשבתך בעניינו של רה"מ בנימין נתניהו". עוד הוסיף: "לא יתכן שיד אחת מחליטה על כתב אישום כנגד רה"מ, בעוד היד השנייה מסכלת את הבקשה לחסינותו". 

2016-2017: במשך עשרה חודשים בשנים 2016-2017 קיים זוהר שלושה דיונים שונים, כדי לקדם את ענייני שכונת כרמי גת אשר בקרית גת, מתוקף תפקידו כיו"ר "הוועדה לצדק חלוקתי", ועדה שהוקמה לכבודו. זוהר יזם את הדיונים על הסכם הגג שחתמה הממשלה עם עיריית קרית גת, ודן בגני הילדים בשכונה, מחלף הכניסה ועוד. רק מה, הוא עשה זאת במקביל לכך שאשתו, בעלת חברת תיווך נדל"ן בעיר, סחרה בדירות בשכונה ואף החזיקה בה במספר נכסים. 

בתוך שלושת הדיונים שקיים זוהר בנושא, לא אמר על כך מילה. לאחר שנחשפו האינטרסים הכלכליים שלו על ידי שוקי שדה בדה מרקר אמר: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי"

עוד הוסיף: "אין כל חשש לניגוד עניינים (בכרמי גת נבנות כ–8,000 יחידות דיור). בהתאם להנחיות היועץ המשפטי, טיפלתי בעסקי הקודמים עד לסוף ספטמבר 2015, ובתום תקופה זו הסתפקתי בייעוץ לאשתי, כמו כל בן זוג סביר, ולקחתי חלק פעיל בבניית ביתנו הפרטי". 

לימים מצאה ועדת האתיקה שזוהר פעל בניגוד עניינים. הוועדה קבעה: "המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו התמקד הדיון בבעיית התשתיות לא באזור הדרום או בעיר קריית גת כולה, אלא בשכונה ספציפית שבה עתיד חה"כ זוהר להתגורר, ושבה יש לרעייתו חמישה נכסים נוספים, ושילוב נסיבות זה מוביל למסקנה כי על חבר הכנסת זוהר היה להימנע מייזום הדיון כמו גם מניהולו".

בשורה התחתונה: לתפיסתו של זוהר מה שבן הזוג שלנו עושה משפיע עלינו ומונע מאיתנו לעסוק באותם נושאים – חוץ מאם מדובר באשתו שלו.

ח"כ זוהר מסר בתגובה לכתבה כי "ניכר היטב שזו כתבה מוכוונת מטרה אך ורק כדי לפגוע בי ובשמי. לצערי רוב מוחלט מהדברים שנכתבו הוצאו מהקשרם רק כדי לנסות ולנגח אותי. אני מניח שזה יחמם את הלב של ציבור הקוראים שלכם אך מה לעשות שלפרשנות המוזרה שלכם ולמציאות אין ממש קשר."

למיטיבי לכת: הדיונים בכרמי גת וניגודי העיניינים של זוהר- הסיפור המלא

"אם צריכים לקיים חמישים דיונים, נקיים חמישים דיונים"

הדיון הראשון שקיים זוהר  ב-1 באוגוסט 2016 בוועדה לצדק חלוקתי, נגע לשכונה בה יש לו ולאשתו עניין כלכלי פרטי. כשזוהר פתח את הדיון, ציין אמנם שכיהן בעבר כחבר מועצה בעיר וסגן ראש עיר, וגם שהוא קנה שם בית ועתיד להתגורר בשכונה. אך במהלך הדיון מעולם לא ציין כי יש לו גם אינטרס כלכלי כבד במיוחד בשכונה, בדמות חמישה בתים. 

הבחירה לדון בשכונה בה יש לו אינטרס כלכלי משמעותי כבר בדיון הראשון של הוועדה עשויה להעיד על מידת החשיבות שנתן לנושא. כך ניתן ללמוד גם מהתבטאויותיו במהלך הדיון: "..נקיים חמישים דיונים עד שמשרדי הממשלה יגיעו ויתנו פתרון וגם יתנו מענה". בהמשך אף איים זוהר להקפיא סוגיות אחרות שמגיעות לוועדה, מאחר ומשרד האוצר לא הגיע לדיון שלו: "אם כן, האוצר לא נמצא כי הוא צריך להביא את הכסף, אבל זה בסדר גמור, אנחנו נזמין אותו עוד הרבה פעמים עד שהוא יבוא. מעכשיו כל מה שירצה האוצר להביא לפתחה של הוועדה, זה יתעכב עד שהוא יבוא לתת תשובות לוועדה".

מיקי זוהר – מתוך אתר הכנסת

בהמשך, כשהדיון נסוב סביב עניין גני הילדים בשכונה, הציע זוהר לחבר את אשתו (מתווכת הנדל"ן) שמנהלת את עסקיהם לרם נהרי, ממשרד החינוך: "אני אתן לאשתי את מספר הטלפון שלך והיא תשאל אותך כל יום-יומיים מה עם הגן של הילד". גם אם במקרה האחרון הדברים נאמרו בהלצה, קשה להתעלם מכך ששכח לספר שהיא בעלת חברת תיווך נדל"ן ומשווקת בתים בשכונה.

שלושה חודשים אח"כ דיון נוסף: "מה קורה עם מתחם כרמי גת?"

הדיון השני ב-8 בנובמבר שוב נגע לשכונת כרמי גת. גם בדיון זה לא ציין זוהר שאשתו סוכנת נדל"ן בשכונה, ושהוא מרוויח מכך באופן אישי. כשהגיעו לדון בנושא המחלפים והכניסה והיציאה מהעיר אמר: "מה עם מתחם כרמי גת?"

"מיטל הומינר (משרד התחבורה): "יש פה פרויקטים שנבחרו על-ידי רשות מקרקעי ישראל ביחד עם משרד האוצר לביצוע לצורך תוכנית דיור. אחד מהם הוא מחלף קריית-גת הנמצא על כביש 40 ונותן גישה לשכונות המערביות של קריית-גת".

מתוך אתר הכנסת

היו"ר מכלוף מיקי זוהר: "מה קורה עם מתחם כרמי גת? 7,500 יחידות דיור בו שווקו, ניתנו שם 2,500 היתרי בנייה ואנשים בערך בעוד שנה מהיום, אפילו פחות, 10 חודשים, יגורו שם. איך הם ייסעו בכל בוקר לעבודה?"

בסוף הדיון קבע כהחלטת הוועדה ש"עיכוב העברת המשאבים מונע את התקדמות הפרויקטים בכרמי גת באופן ספציפי ומעכב בפועל ובאופן משמעותי את אכלוס הרוכשים בפרויקט."

חצי שנה אח"כ, מאי 2017, קיים זוהר את הדיון השלישי והאחרון (בערך) בעניין נכסיו 

זוהר מציין שוב שהוא הולך לגור בשכונה אך לא שאשתו משווקת דירות בה: "אני אמרתי כבר אין ספור פעמים ואני אחזור על זה שוב, גם אני הולך להיות תושב כרמי גת, גם אני בונה את ביתי. אגב, אני צפוי להיכנס לשם בעוד שלושה-ארבעה חודשים לגור. אדוני ראש העיר, עשית לי כבר מדרכה? אני שואל איפה הילד שלי יהיה, באיזה מעון הוא יהיה".

ומה עם השכונה שלכם קוראים יקרים? האם היא קיבלה כזו תשומת לב מהכנסת?

סוף מאי, כתבתו של שוקי שדה: אשתו של זוהר מתווכת עסקאות נדל"ן בשכונה בזמן שזוהר מקדם בכנסת את האינטרסים הכלכליים של השכונה

שבועיים לאחר הדיון השלישי בשכונת כרמי גת, פרסם שוקי שדה בדהמרקר כי זוהר מחזיק בשכונה בחמש דירות נוספות מעבר לדירה שרכש וכן שבמקביל לכך שזוהר מקדם את ענייני השכונה אשתו משווקת שם בתים: "הוא קנה שם מגרשים מאנשים שזכו במכרזי בנה ביתך, ובסך הכל היו בבעלותו חמש יחידות דיור, כפי שמאשרים מקורביו. בשלב מסוים נוצר קשר עם שלושה בעלי יחידות דיור לצורך קבלת הצעות מחיר מקבלנים שיבנו את הבתים. עוד הוסיף: "חמשת הבתים האלה נמצאים בבעלות פרטית של אשתו של זוהר, ימית, שעוסקת בתיווך נדל"ן בקרית גת. וכך כתב: "רק בשבוע שעבר, לדוגמה, היא שוחחה עם רוכשים פוטנציאלים והציעה להם דירה למכירה בכרמי גת: בתים צמודי קרקע בטווח מחירים של 2–2.5 מיליון שקל, וגם דירה בת חמישה חדרים שתהיה מוכנה בעוד שנה וחצי. בשיחות האלה עלו, באופן טבעי, סוגיות כמו הקמת בתי ספר ומוסדות חינוך בשכונה, עניינים חשובים ביותר לזוגות הצעירים הרוכשים דירות במקום".

כאמור, עד לאותו פרסום זוהר בחר שלא לעלות את עסקי הנדל"ן שלו ושל אשתו בשכונה על שולחן הדיונים: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי" השיב לכתבת דהמרקר, והוסיף: "אין כל חשש לניגוד עניינים (בכרמי גת נבנות כ–8,000 יחידות דיור). בהתאם להנחיות היועץ המשפטי טיפלתי בעסקי הקודמים עד לסוף ספטמבר 2015, ובתום תקופה זו הסתפקתי בייעוץ לאשתי, כמו כל בן זוג סביר, ולקחתי חלק פעיל בבניית ביתנו הפרטי". 

הפנייה ליועץ המשפטי של הכנסת ולוועדת האתיקה

ביוני 2017 פנינו יחד עם המשמר החברתי ליועץ המשפטי של הכנסת, בתלונה על התנהלותו של זוהר. התלונה נדונה גם בוועדת האתיקה של הכנסת, שקבעה שעל זוהר לחדול מהעיסוק בענייני השכונה מאחר והוא נמצא בניגוד עניינים. בתגובתו להחלטה נמסר מטעמו של זוהר כי הוא "בחר שלא לשתף את ענייניה הפרטיים של רעייתו מתוך ידיעה ברורה שאין להם כל קשר לדיון".

אולם ועדת האתיקה דחתה את גרסתו של זוהר, וקבעה: "המקרה שלפנינו הוא מקרה מובהק שבו התמקד הדיון בבעיית התשתיות לא באזור הדרום או בעיר קריית גת כולה, אלא בשכונה ספציפית שבה עתיד חה"כ זוהר להתגורר, ושבה יש לרעייתו חמישה נכסים נוספים, ושילוב נסיבות זה מוביל למסקנה כי על חבר הכנסת זוהר היה להימנע מייזום הדיון כמו גם מניהולו".

בהמשך כתבה הוועדה: "אין לקבל את הטענה כי נכסיה של רעייתו של חה"כ זוהר באותה שכונה הם בבחינת "ענייניה הפרטיים" וכי 'אין להם כל קשר לדיון'. העובדה שבבעלות רעייתו של חה"כ זוהר נכסים בשכונה היא רלוונטית לבחינת שאלת ניגוד העניינים, שכן על פי כללי האתיקה, בן זוגו של חבר הכנסת כמוהו כחבר הכנסת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה ולבחינת ניגוד עניינים, ואין זה משנה בהקשר זה אם הנכסים נועדו לשימוש המשפחה או לצרכים עסקיים."

זוהר פסק מלעסוק בענייני קריית גת - בערך

רגע לפני סגירת הוועדה לצדק חלוקתי (שנסגרה כי זוהר קיבל את ועדת הכנסת) יזם זוהר דיון בשם "קיפוח תושבי הפריפריה- הקמת תחנת כוח בדרום". שם  שמאחוריו שוב עמדה מילת הכסף של זוהר: "כרמי-גת". לא היה דבר שיסגיר זאת, אך זוהר ניסה להזיז הקמת תחנה כוח בסמוך לקרית גת וכרמי גת. היועץ המשפטי של הכנסת בירר את הנושא עם זוהר שמצידו הבהיר לו שזה לא נוגע לנדל"ן שלו. 

ולמרות זאת, אנחנו מצאנו כמה טעמים לפגם בתהליך:

  •  ברשימת המוזמנים שפורסמה לא הופיעה עיריית קריית גת, או ראש העיר קריית גת. בפועל הישיבה עוכבה על ידי ח"כ זוהר בחצי שעה, מכיוון שראש העיר וחברת מועצת קריית גת טרם הגיעו (מה שמעיד שבקרית גת וכרמי גת עסקינן). 
  • בדיון ולא נכחו נציגי ישובים נוספים.
  • יו"ר הועדה לא דאג לזמן את כל משרדי הממשלה הרלוונטיים לדיון.
  • יו"ר הועדה לא אפשר למשרדי הממשלה להציג עמדה סותרת לשלו. 

האיש שמחזיק ב"קודים המתאימים" לקבלת אישורים

במסגרת סיקור הצל שלנו על מיקי זוהר, מצאנו גם את השירותים אותה מספקת החברה של אשתו של זוהר – תיווך זוהר. ביניהם: טיפול בהיתרי בנייה (האתר כיום לא עובד). בדברי ההסבר ליתרונות החברה נכתב המשפט: "גילינו את הקודים המתאימים הפותחים את השערים על מנת לקבל את הטפסים, אם אתם באמת רוצים להבטיח לעצמכם את קבלת הטפסים בזמן תצרו אתנו קשר כדי שתהיו מובטחים שאתם צועדים בבטחה לקראת המטרה".

אם כן: בשנת 2017 זוהר חשב שעיסוקה של אשתו לא רלוונטי לעבודתו בכנסת. בפתחה של 2020 זוהר כבר מאמין שהדבר מהווה ניגוד עניינים חריף.

אפס דיבורים על בריאות, 441 על הבחירות. על מה נתניהו צייץ ב-2019?

חרף טענותיו: הבחירות והחקירות מעסיקות את נתניהו יותר מכל הנושאים האחרים גם יחד. בדקנו ב"שקוף" את כל פרסומי נתניהו בטוויטר בשנה האחרונה וגילינו שציוצים משפחתיים יותר נפוצים מציוצים על מערכת הבריאות והחינוך במשותף

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יובל שוחנצקי |

ח"כ מיקי זוהר הסביר כי ראש הממשלה נתניהו ניחן ביכולת מופלאה: "100% מהזמן שלו הוא מקדיש למען טובת המדינה ו-100% נוספים הוא מקדיש לדברים נוספים!", הוא אמר.

מכיוון שראש הממשלה מסרב לחשוף את יומנו הלא מסווג, לא יכולנו לבדוק האם נתניהו מצליח להיות יעיל ב-200% מהמזמן שיש לו כפי שח"כ זוהר טוען. אז במקום, בדקנו את הטוויטר של נתניהו כדי לראות במה הפרסומים שלו עוסקים. אולי זהו צוהר למה שמעסיק אותו?

לצורך הבדיקה עברנו על כל הפרסומים בטוויטר של רה"מ בשנה – מהשמונה בדצמבר 2018 שנה קדימה. מה מצאנו?

בשנה החולפת נתניהו פירסם כ-1,615 ציוצים. 

כ-43% מציוציו של נתניהו עסקו בחקירותיו, בבחירות ובגורמים המנסים להפילו. לעומת זאת, רק כ-38% מציוציו עסקו במשרדים הממשלתיים השונים. כמו כן, נתניהו עסק במשפחתו (בטוויטר) יותר משעסק במשרד החינוך והבריאות גם יחד.

 

נושא מספר פרסומים אחוז מכלל הפרסומים
חקירות נתניהו 212 13.12%
התקשורת וגורמים שונים מחפשים להפיל אותו בצורה פרסונאלית 39 2.4%
בחירות 441 27.3%
מלאכת הרכבת הממשלה 71 4.4%
תרבות 1 0.06%
פנים 25 1.54%
כלכלה 48 3%
חינוך 7 0.4%
מדיני 48 3%
ביטחון 154 9.5%
חוץ 330 20.4%
משפחת נתניהו 15 0.92%
מפלגת הליכוד 37 2.29%
קשר עם האזרח 72 4.45%
הצהרות ממלכתיות 115 7.12%

אם נסתכל על פרסומיו של רה"מ נתניהו נגלה שנושא הבריאות לא מעסיק אותו כלל, לפחות בטוויטר. אפילו לא ציוץ אחד (!). וזאת עוד בשעה שהוא שר הבריאות. לעומת זאת, ענייני חוץ תפסו 20.4% מציוצי ראש הממשלה (330) וענייני ביטחון כ-9.5% מציוציו (154).

  • הנושא המדיני – בנייה מעבר לקו הירוק, החלת הריבונות והסכסוך עם הפלסטינים שלט רק ב-3% מהציוצים (48) בדומה לתחום הכלכלה 3% (48).
  • נושאי פנים? 1.5% (25). החינוך? 0.4% (7). סוגיות תרבות זכו להתייחסות בודדת בלבד.
  • סך הכל נתניהו צייץ בנושאים שרלוונטיים לעיסוקי ממשלתו 613  פעם – 37.95% מכלל פרסומיו של ראש הממשלה. מספר זה גם הוא בעייתי, שכן לא ניתן להפריד פרסומים רבים ממערכת הבחירות. כך למעשה מתואר כמה נתניהו תרם לתחום מסוים, ולא על שינוי מדיניות או יישומה.
  • נתניהו צייץ יותר על רעייתו, בניו ואחיו ז"ל (15 ציוצים) בטוויטר לעומת נושאים הקשורים לבריאות או חינוך.

במבחן המציאות, לפחות לפי טוויטר, חלון הראווה של ראש ממשלתנו, נתניהו לא מצליח לגבות את דבריו של ח"כ זוהר. ניתן לקוות שראש הממשלה יעסוק יותר בנושאים שעוזרים בתכלס לציבור, ואולי לח"כ זוהר יותר תסתדר חלוקת האחוזים.

 

בזמן שישנתם הח"כים בזזו את הקופה הציבורית. איך זה קרה?

הגדלת מימון המפלגות בעשרות מיליונים בדיון חפוז, הארכת התקופה להלוואות שכבר לקחו, הגדלת ההוצאה המותרת ופריסה מחדש של תשלומים: כך לקחו מאיתנו המפלגות עוד לפחות 63 מיליון שקלים תחת מיסוך יציאה לבחירות. המפלגה היחידה שהתנגדה: ישראל ביתנו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הארוע ההיסטורי של התפזרות הכנסת בפעם השלישית התנהל דווקא באופן רגוע למדי. כאילו כולם כבר קיבלו על עצמם את הגזירה שזהו – עוד בחירות. הדאגה האמיתית היחידה שזיהינו הייתה לא חדרי המיון או מערכת החינוך – אלא כיצד יממנו המפלגות מסע תעמולה נוסף, וזאת לאחר שנכנסו לחובות בגלל התנהלות רשלנית וציפיות מוגזמות.

כך, תוך 24 שעות החליטו על תוספת שמנה של 63 מיליוני שקלים, שתוביל לכך שלפחות 253 מיליון שקלים(!) ייצאו במערכת הבחירות הקרובה – אך ורק על הקמפיין של המפלגות. מה תוקן בחוק ואיך זה שהציבור לא הספיק למחות על כך – בכתבה לפניכן. 

פרק 1: שימוש בערפל הבחירות והסתרת מידע מהציבור – כך לוקחים עוד כסף מהציבור בלי שהוא ישים לב

איך יכול להיות שעוד עשרות מיליוני שקלים – כסף למימון קמפיינים בפעם הרביעית השנה (כולל בחירות לרשויות המקומיות) עוברים כל כך בשקט? 

נפרק את הפרטים שעזרו למהלך לעבור מתחת לרדאר:

1) שמרו את הפרטים בסוד עד לשעת הכושר – ביום שלישי, יום לפני פיזור הכנסת העלה ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) את התנגדותו להצעה להעלות את המימון. ח"כ מאיר כהן מכחול לבן עמד ואמר לקרעי שלא עושים דברים כאלו. 

עוד לפני שהסתיימה המהומה קיבל קרעי טלפון, יצא מהחדר ולא שב אליו. ניסינו לפנות אליו ולשאול לדעתו. הוא מיהר, אבל שלח לנו באותו היום תגובה כי: "באופן אישי הבעתי את מחאתי על העניין מבלי להכיר את כורח המציאות לאשורו". 

באותה שעה הצעת החוק טרם פורסמה לציבור ופרטיה לא היו ידועים. רק מדיווחים שונים היה ניתן ללמוד משהו על המתווה המוצע. ולכן מפתיע שקרעי "לא הכיר את המצב", אך כמה שעות לאחר מכן שמו כבר התנוסס כיוזם החוק.

הצעת החוק אותה יזם שלמה קרעי

קרעי מסר לנו כי: "החתימה על החוק היתה בהתאם לסיכום שיחתמו מספר ח"כים מהליכוד ומספר ח"כים מכחול לבן. בזמן שהחוק הוגש, כנראה שהייתי בין הח"כים היחידים מהליכוד ו/או מהוועדה המסדרת, שהיו בכנסת".

2) שימוש בהיסח הדעת של הבחירות – יום הבחירות הוא יום מושלם לקידום מהלכים בעייתים ציבורית. לתקשורת המסורתית "אין ברירה", היא חייבת לעסוק בנושא הקריטי ביותר: יציאה לבחירות שלישיות בשנה. גם אם נושא המימון יקבל כמה כותרות יאלצו מהדורות החדשות לעסוק במה שקל להסביר. נכון, היו כתבים בדיונים, והם התייחסו לנושא וצייצו עליו – אך רק כהערת שוליים.

נכון, ישראל ביתנו מסגרה את המהלך כבעייתי. חברי הכנסת שלה אף דיברו על כך במליאה. אך הנושא בקושי זכה לסיקור. עודד פורר ביקש לדבר על הנושא בכל ראיון אבל זכה לדפדוף לשאלות הקלאסיות – במי יתמכו בבחירות הבאות. 

3) דיונים חפוזים מבלי להיכנס לפרטים – במהלכים כאלו כל הרחבה יכולה לחשוף את חוסר הסבירות וההגינות של המהלך, ואת ההתנהלות הכושלת והבעייתית של המפלגות במערכות הבחירות האחרונות. כך, למרות כל האגדות של "חשיבות הדמוקרטיה"-  האמת פשוטה. ניהול כושל. המפלגות בחלקן נקלעו לחובות עצומים מכך שייחלו ליותר מנדטים וניהלו בבזבזנות את התקציב. הם נכנסו ביודעין לחוב. 

במהלך הדיון לפני הקריאה הראשונה ביקש ח"כ הכנסת צבי האוזר (כחול לבן) פירוט עדכני של החובות. חשב הכנסת חיים אבידור החל למנות את החוב של הליכוד, כולנו ואז זכה לקריאה של יעקב אשר (יהדות התורה) שאמר לו – "מה זה חשוב עכשיו?"

יו"ר הוועדה, אבי ניסנקורן, הפסיק את מסדר הבושה של המפלגות והמשיך הלאה.

4) ערפל בחסות החוק הקיים – למרבה הטירוף, המפלגות לא כפופות לחוק חופש המידע ואינן מפרסמות את הוצאותיהן. לכן לא ניתן לדעת איך הן מבזבזות אותו. חוסר השקיפות מאפשר להם להתנהל באופן רשלני בכסף שלנו מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד. גם כשמבקר המדינה בודק אותן הוא נותן להן רק קנסות סמליים – כמו כוסות רוח למת. כלומר קשה לבקר מהלך – שאנחנו לא יודעים מה ההשלכות האמיתיות שלו.

5) דחיית הגשת הדוחות – דוחות המפלגות שמראים את עומק הגירעון לצד ליקויים בניהול כספי התעמולה – טרם הוגשו לרשם המפלגות ולמבקר המדינה. הח"כים אישרו לעצמם לדחות את הגשתם. אנו נראה אותם במקרה הטוב באמצע שנת 2020 – לאחר 4 מערכות בחירות. את הדוח של בחירות מרץ 2020 נראה להערכתנו רק בשנת 2021. מהלך זה הסתיר את ההתנהלות הכספית של המפלגות ואת מצבן הפיננסי.

6) הסכמות במחשכים – כל הדיון הזה היה במחשכים ומאחורי הקלעים – אנחנו לא יודעים מה היה שם, מי זקוק לכסף ואיך הוא מסביר את ההתנהלות הכושלת של מפלגתו. כשביקשו פירוט מצב המפלגות מחשב הכנסת – הנושא הושתק. אתם מכירים חברה שהייתה מחליטה להוציא מיליונים ללא שום נתונים?

אבי ניסנקורן – יו"ר הוועדה

כרוניקה של רשלנות וניהול כושל

אנחנו מאמינים שמימון ציבורי למפלגות הוא דבר חשוב, אבל האופן בו מנהלים את הכסף שלנו הוא שערורייתי. להזכירכם, מבקר המדינה כתב כל שנה ( כזכור השנה הח"כים דחו את הגשת הדוחות) על התנהלות המפלגות עם הכסף שלנו. ביש עתיד ובבית היהודי כבר הוכיחו למבקר שתיעוד הוצאות זו המלצה בלבד, וביהדות התורה השתמשו בכסף כדי לחלק שירותי ייעוץ מס ומשכנתא בחינם. 

הכסף לא שקוף, ואנחנו לא יודעים איך בזבזו אותו. רק לאחרונה חשפנו כיצד מרצ, המפלגה שכנראה נמצאת במצב הפיננסי הקשה ביותר, ממשיכה לעבוד עם קרוב משפחה של בכיר מהמפלגה באופן קבוע. באיזה היקף? אנחנו לא יכולים לדעת.

7) התייחסות לנושא כמחויב המציאות – למעשה לא במליאה ולא בוועדה זכה הציבור להסבר פומבי ונהיר: למה לוקחים ממנו עוד 63 מיליון שקלים. אף אחד לא יודע מה קרה להררי הכסף שקיבלו לא מזמן. כל הח"כים (למעט 'ישראל ביתנו') העדיפו להאשים את גנץ או נתניהו (תלוי בפוזיציה), אך אף אחד מהם לא טרח, בדיון על הצעת החוק, להסביר למה הוא מעז לשלוח יד לקופה הציבורית. 

כששוחחנו עם ח"כים ב"כחול לבן" במשכן הכנסת, ושאלנו איך יכול להיות שהסכימו לכך – הסבירו שאנו צודקים, אך שהם רוצים לעזור למפלגות הקטנות: "זו דמוקרטיה להציל את הקטנות", אמרו לנו. איתן גינזבורג הדגיש שמפלגתו דווקא חסכה כסף מאחר והליכוד רצו תוספת 130 מיליון שקלים. ח"כ שי יזהר היה קצת יותר נבוך והודה שהוא "שונא את העלאת תקציבי התעמולה שאושרו". 

לעומת זאת ח"כ מיקי זוהר מהליכוד אמר לנו: "אין מה לעשות. צריך לעזור למפלגות הקטנות". נזכיר שהליכוד קיבלו תוספת עצומה של כ-15 מיליון שקלים. מה גם, למעשה הם אומרים שאין ברירה כי חלק מהמפלגות בזבזו כבר יותר מדי בקמפיינים הקודמים ונקלעו לחובות. זו הזייה. האם צריך לתת להן פרס של תקציבי תעמולה נוספים אחרי שהתנהלו בחוסר אחריות משוועת?

8) מחר כבר יהיה נושא חדש על סדר היום – סדר היום התקשורתי מתחלף מהר מאד. מחר כבר ידברו על מערכת הבחירות הרביעית, ועוד שבוע אף אחד כבר לא יזכור שהתרגיל הזה קרה.

נקודת אור: אנו נמשיך לעסוק בנושא, ללא הרף. כתבנו עליו שוב ושוב, ולא נרפה. וככל שנגדל- נוכל לפעול להשקפת התקציבים האלו והקטנתם. נוכל לשים את התכלס במרכז סדר היום. גם עמוק בתוך הקמפיין לבחירות לכנסת ה-23 נזכיר כי: בשעת לילה מאוחרת, בערפל פיזור הכנסת ה-22, בחרו 108 חברי כנסת להכניס יד עמוק לכיס של הציבור ולהוציא ממנו 63 מיליון שקלים.

הדיון אמש על תקציבי המפלגות בכנסת

פנינו לכל המפלגות לתגובות

ממפלגת העבודה נמסר שבגלל המצב המורכב של שלוש מערכות בחירות נמצאות כלל המפלגות בבעיה כספית לבחירות לכנסת ה-23 ולכן היה נדרש שינוי החוק. בש"ס אמרו: "ש"ס התנגדה נמרצות להגדלת יחידת המימון לבחירות השלישיות. גם לפני ישיבת הוועדה הביעו נציגי ש"ס התנגדות לכך אולם לצערנו, בשל הצורך להצביע על פי משמעת קואליציונית, חויבו נציגי המפלגה לתמוך בהצעה (נזכיר שאין היום קואליציה ע.ב). מכחול לבן, הליכוד, הרשימה המשותפת, יהדות התורה ומרצ לא נמסרה עדיין תגובה.

ישראל ביתנו, שהתנגדו לחוק, אמרו: "לא יכול להיות שבזמן שאין תקציב מדינה, שהמשק נמצא בקריסה ומערכת הבריאות חולה המפלגות יגדילו לעצמן את המימון. אם כבר החליטו ראשי המפלגות הגדולות, נתניהו וגנץ, לשלוח את מדינת ישראל לבחירות, לפחות שינהלו מערכת בחירות צנועה ולא יהפכו את תקציב המדינה לתקציב שמשרת רק אותם"

הפסקת פרסומות לכתבות קשורות לפני הפרק השני:

פרק 2: הטריקים: הגדלת המימון, תקופת גרייס והגדלת ההוצאה – כך שינו הח"כים את חוקי המשחק ביום פיזור הכנסת

אז איך זה קרה בפועל? כלל ההטבות הוזרקו לתוך החוק לפיזור הכנסת שאושר באישון לילה. והנה הטכניקה בה סידרו לעצמן המפלגות הטבות מפליגות לבחירות השלישיות.

הסבר קצר למי שלא מכיר את מימון מפלגות

על קצה המזלג:

  1. מפלגות מכהנות בכנסת מקבלות מימון מהמדינה.
  2. הכסף ניתן באופן שוטף בזמן הכהונה וכן עבור קמפיין הבחירות.
  3. הסכום הנמסר לכל מפלגה מחושב על פי "יחידת מימון", ששוויה כ-1.4 מיליון שקל.
  4. מימון קמפיין בחירות: כל מפלגה מקבלת את ממוצע המנדטים שלה בין הכנסת הקודמת לבאה אחריה, ועוד אחד. לדוגמא, מרצ זכתה בכנסת ה-19 בשישה מנדטים ובכנסת ה-20 בחמישה. ולכן היא קיבלה 6.5 יחידות מימון בתחילת הכהונה האחרונה (ממוצע 5.5, ועוד 1), כלומר כ-9.1 מיליון שקל.  
  5. המימון השוטף: תשלום חודשי שוטף של 6% מיחידת מימון, לפי מספר המנדטים הנוכחי, ועוד אחד. אם נחזור לדוגמא של מרצ, המפלגה מקבלת מדי חודש כ-500 אלף שקל (5 ועוד 1, כפול 6% מיחידות מימון השווה ל-1.4 מיליון שקל).

1) הגדלת יחידת המימון. הנוסחה לחישוב כספי מפלגות נקבעת על ידי ועדה חיצונית כדי שחברי הכנסת לא ישחקו בה ויגדילו לעצמם את הסכום ככל שיחפצו (כפי שעשו). אז במקום לשנות אותה החליטו במפלגות לעשות טריק: לשנות את אחוז יחידת המימון והעלו אותו ב-31%. ומה אם בבחירות הבאות יצטרכו עוד כסף? אפשר תמיד להעלות את הסכום: 60%, 90% או 200%. כמה שצריך. הכסף? מהכיס שלנו.

2) זה לא תרגיל חדש שהמציאו אתמול. כפי שחשפנו, במרץ 2017 סידרו המפלגות לעצמן תוספת של 20% למימון השוטף (כ-22 מיליון שקלים בשנה) בתרגיל דומה ובערפל של חוק V-15. 

3) על העלאת יחידת המימון קיבלו בונוס נוסף: תוספת של 1.13 מיליון שקלים לכל מפלגה. כל אחת תקבל 1.81 יחידות מימון במקום יחידת מימון נוספת אחת בלבד. במקום 1.395 מיליון שקלים יזכו ל-2.53 מיליון שקלים. 

טבלת העלויות – מתוך עמוד הפייסבוק של דפנה ליאל

4)  בנוסף, במקום מקדמה של 70% על הבחירות יקבלו מקדמה של 92%. (גם כאן במקום לשנות את האחוזים קבעו שהמקדמה תיקבע על 70 אחוז מ1.31 יחידת מימון). מפלגות עם פחות מעשרה מנדטים יזכו למקדמה גבוהה יותר. 

5) הגדלת אפשרות ההוצאה למפלגות קטנות: מפלגה עם פחות מעשרה מנדטים תוכל להוציא פי 2.5 מהסכום המגיע לה במקום פי 2 – כלומר חשיפה גדולה יותר לחובות.

6) תקופת גרייס על החוב הקיים – בד"כ אמורות המפלגות לכסות קודם את החוב לכנסת מהמקדמה. ועכשיו נקבע שהחזר החוב שלקחו ייעצר לחודשים הקרובים עד לכנסת ה-23. המשמעות: אנחנו מוותרים להם על החזר של לפחות 3.8 מיליון שקלים בחודש שילכו ישירות לקמפיינים.

7) פריסה מחדש של התשלומים – רק אחרי הבחירות לכנסת ה-23 ייפרסו שוב החובות: הלוואות שניתנו לכנסת ה-21 יפרסו ל-52 תשלומים. ההלוואות שניתנו לכנסת ה-22 ייפרסו שוב ל-54 תשלומים. ההלוואות שינתנו בכנסת ה-23 ייפרסו ל-52 תשלומים. בעבר הייתה פריסת חוב לשלוש שנים בלבד (36 תשלומים). כעת פרסו את החוב ל-54 תשלומים כדי שיהיה ניתן לקחת הלוואות גדולות יותר לקמפייני בחירות (בפעם השלישית בשנה). 

8) מתי יחזירו המפלגות את החוב מהמימון השוטף? בארבע וחצי השנים שלאחר הבחירות הבאות.

נכון לאוקטובר 2019

  • במקרה שמפלגה לא הספיקה לקחת את כל ההלוואה שהייתה יכולה לקחת, יש לה אפשרות למצות את המינוף שלה עד שבוע הבא. במהלך הדיון אמש אמר חשב הכנסת חיים אבידור כי המפלגות כבר בחוב של 198 מיליון שקלים, סכום שצפוי רק לטפס – ואת כולו אנו מממנים.

בשורה התחתונה: דרך שורה של מסכי עשן ושינויים טכניים המפלגות בזזו את הציבור. הן קבעו שיוכלו למנף את ההלוואות שלהן ולהיכנס לחובות גדולים יותר. ואם זה לא מספיק, הן יוכלו גם לקחת מימון נוסף – מהכסף של הציבור. 

כמה כל זה יעלה לנו? ההלוואות שכבר לקחו המפלגות עומדות נכון לאתמול על 198 מיליון שקלים ומימון המפלגות לאחר התוספת יעמוד על 253 מיליון שקלים נוספים. כך נעמיד לרשות חשבון הבנק של המפלגות יותר מ-450 מיליון שקלים מכספי הציבור למערכת הבחירות הקרובה.

כאמור, אנו נמשיך לעסוק בנושא, ללא הרף. כתבנו עליו כבר שוב ושוב, ולא נרפה. ככל שנגדל – נוכל לפעול להשקפת התקציבים האלו והקטנתם.

איך הוציאו הח"כים את התקציב שנועד להשאיר אותם מחוברים אליכם? חלק ב'

יותר יועצים חיצוניים ופחות כיבוד ללשכות: בחלק השני של ניתוח הוצאות הקשר עם הציבור אנו למדים כי הח"כים השקיעו יותר כסף על יועצים חיצונים, הפחיתו את הוצאות הסלולר שלהם ולמדו אנגלית. וגם: איזה מפלגה הפסיקה להזמין כיבוד לחלוטין ולמה הקבלות של מירי רגב על לימודי אנגלית רשומות על קרדיולוג?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יוגב שרביט, עידן בנימין |

זו השנה השישית בה אנחנו מסקרים את תקציב הקשר עם הבוחר, ובהחלט עברנו כברת דרך. כלי התקשורת הולכים ומצטרפים למגמה שהתחלנו: במקום להתמקד רק בכמה כסף הוציא כל ח"כ – מנתחים על מה יצא והאם שימש למטרתו. אלא שהכנסת עדיין מנגישה רק את עיקרי ההוצאות, ועלינו לדרוש מדי שנה בעצמנו את הפירוט. גם היום אתם תיחשפו כאן למידע בלעדי שהיינו צריכים לבקש – ולא נמצא באתר הכנסת.

בכתבה הקודמת למדנו שהח"כים לא מנצלים את התקציב במלואו, שחלקם מתעניינים בעצמם יותר מבחדשות וגם שבליכוד משקיעים יותר בקשר ישיר עם הבוחרים. 

מהו תקציב הקשר עם הציבור?

תקציב שנתי בסך של כ-94 אלף שקל לכיסוי ההוצאות הכרוכות במילוי תפקידו של חבר הכנסת, ביניהם ההוצאות לשמירה על הקשר עם הבוחרים. שר או סגן שר שהוא חבר הכנסת זכאי לסכום חלקי בסך של 53 אלף שקל. ח"כ שלא הוציא את מלוא הסכום זכאי להעביר לשנה שלאחר מכן סכום של עד 12 אלף שקל. 

יותר כסף על יועצים ועתירות משפטיות

הוצאת הח"כים על יועצים חיצוניים עלתה עם השנים מ-241 אלף שקל בשנת 2015 ל-856 אלף שקל בשנת 2018. הליכוד והמחנה הציוני הובילו הוצאה זו, והגדילו אותה כל שנה באופן עקבי. מפלגת יש עתיד לעומת זאת הוציאה 59,594 שקל ב-2016 וקפצה ל-116,913 ב-2017 בעקבות עתירות לבג"צ, ביניהן עתירתו של אלעזר שטרן שעתר לקיצור תקופת הצינון לאלופי צה"ל (בעלות של כ-35 אלף שקל). נציין כי אכן ניתן לשלם אגרות ושכר עו"ד במסגרת תקציב זה, ואכן הוצאת הייצוג המשפטי חוצה מפלגות.

גם ישראל ביתנו החלה להעסיק יועצים חיצוניים באופן לא עקבי. חברי הסיעה נעזרו בשרותיהם של שלושה יועצים המתמחים במגזר דובר הרוסית – סופיה וסיליאבה, אלונה כץ-זאיקין וסרגיי פונשטיין וכן בשירותיה של 'בדק מדיה' ששמה נקשר בעבר לפרשת ישראל ביתנו

המפלגה הוציאה על ייעוץ חיצוני כ-23 אלף שקל בשנת 2015, 74 אלף שקל ב-2016, 14 אלף שקל ב-2017 ו-95 אלף שקל ב-2018. 

המורה רפאלה ביגל ולמה יש קבלות ללימודי אנגלית מקרדיולוג? 

14 ח"כים השקיעו בשנת 2018 בשיפור האנגלית שלהם בסכום כולל של 31 אלף שקל, שבעה מתוכם בחרו במורה רפאלה ביגל מחברת TALK: מאיר כהן, מיקי לוי, יואל רזבוזוב ועליזה לביא מיש עתיד, רויטל סוויד מהמחנה הציוני ואמיר אוחנה ונורית קורן מהליכוד.

הוצאה מפתיעה על לימודי אנגלית הייתה של השרה מירי רגב, אצל פרופ' שטרסברג ("שרותי רפואה וייעוץ בע"מ"). שאלנו את לשכתה של רגב מדוע הקבלות על שם פרופ' שטרסברג שהוא בכלל קרדיולוג, ומלשכתה נמסר כי: "שיעורי האנגלית ניתנים ע"י מורה לאנגלית בעלת עסק משותף עם בעלה, המשתמשת בתיק המופיע בחשבוניות לצורך דיווח על ההכנסה. החשבוניות תקינות. הכנסת בדקה את מהות ההוצאה מול נותנת השירות בפועל".

ח"כים בדיאטה

הוצאה שקטנה ב-2018 היא כיבוד. אם בשנת 2017 הח"כים הזמינו כיבוד בכ-282 אלף שקל, ב-2018 ההוצאה ירדה לכ-172 אלף שקל (יותר מ-33%). עיקר "הדיאטה" הייתה של 'ישראל ביתנו' שם הח"כים הפסיקו להזמין כיבוד לחלוטין.  מרצ והרשימה המשותפת צמצמו את הוצאות הכיבוד ביותר מ-80%. יהדות התורה בהיקף הקרוב ל-50%. רק בש"ס הגדילו את הוצאה זו כמעט פי 2 (עיקר ההוצאה היא של ח"כ מיכאל מלכיאלי). הח"כים משתמשים בתקציב זה לטובת אירועים שהם מקיימים (כמו אירועים של שדולות), אך גם לטובת קפסולות לקפה וכיבוד קל לאורחים. מח"כ מיכאל מלכיאלי טרם נמסרה תגובה.

גם בהוצאות הטלפון ניכר חיסכון – בשנת 2016 הוצאת שיחות הפלאפונים של הח"כים היו גבוהות במיוחד – בהתחשב בחבילות התקשורת שהיו קיימות בשוק. אבל מאז הן ירדו ב-40% (כ-20% מידי שנה). 

מיקי זוהר מתקן במקום לקנות חדש

במסגרת תקציב קשר עם הבוחר רוכשים הח"כים גם כלי עבודה כמו טלפונים חכמים, מחשבים וטאבלטים. ככלל נראה שיש העדפה לרכישת מחשבי לנובו ודל. ואתם יודעים איך זה לפעמים עם טכנולוגיה – היא מתקלקלת. בשנת 2018 הוציאו הח"כים כ-26 אלף שקל על תיקוני מכשירים, כשאת הרשימה מוביל מיקי זוהר עם הוצאה של 2,799 שקל בשנה על תיקון ניידים. למה? שאלנו את זוהר שמסר ש "אחרי שלוש שנים של פעילות היה צריך לתקן מספר מכשירים ומחשב – עדיף מאשר לקנות חדשים".

ח"כ מיקי זוהר

*

בשורה התחתונה, כשיורדים לפרטים, הוצאות הח"כים מתקציב הקשר עם הציבור מנוהלות בסך הכל באופן ראוי. 

למה? פשוט – ההוצאות שקופות. מאז שהתחלנו לפרסם את הקבלות עצמן – הוצאות חריגות הלכו והצטמצמו. שקיפות שינתה את המציאות. מושלם. 

קשר עם הציבור זה הכסף הקטן 

לצערנו, הכסף הגדול נמצא בכספי מימון מפלגות, בהיקף של מיליון שקל לשנה לח"כ(!) לפעילות השוטפת של המפלגה – כסף שאינו שקוף ומנוהל ברשלנות. כמו כספי הקשר עם הציבור, גם כספי מימון מפלגות חייב להיות שקוף. הכנסת לא יכולה לעשות זאת בעצמה ונדרש תיקון חקיקה. הקואליציות האחרונות סירבו לעסוק בנושא, ואנחנו נפעל בקדנציה הקרובה בכל הכוח לקדם את התיקון הנחוץ.

רוצים לנבור עוד איך הוציאו הח"כים את הכסף שלכם? כאן תוכלו למצוא את בסיס הנתונים המלא.