פוסטים

גלגולו של פטור ממס: מהנשיא הראשון חיים ויצמן ועד לראש הממשלה נתניהו

בעיצומו של משבר הקורונה הצליח ראש הממשלה נתניהו, באמצעות יד ימינו ח״כ מיקי זוהר, לסדר לעצמו הטבות מס רטרואקטיביות. לא רק על הוצאותיו במסגרת תפקידו, אלא גם על הפרטיות. כמו למשל הבריכה בוילה בקיסריה זוהר טען שהוא בסך הכל משווה בין התנאים של רה״מ לאלו שמקבל הנשיא יצאנו לבדוק האם הוא צודק

| עידן בנימין |

ביוני האחרון, בעיצומו של משבר הקורונה, אישרה ועדת הכספים, ברוב קולות, את בקשתו של ראש הממשלה נתניהו שלא לגבות ממנו את המס שנדרש לשלם בין השנים 2010 -2017. 

מי שדחף את הפטור, כך שיחול לא רק על ענייניו הציבוריים של נתניהו, אלא גם על הוצאות פרטיות – כמו על הבריכה בוילה הפרטית בקיסריה – היה ח״כ מיקי זוהר, יד ימינו של רה״מ. זוהר אז כי "הם רוצים להפוך את רה"מ לנכה כלכלי, הוא צריך לתפקד בלי לחשוב איך יגמור את החודש". 

לא ממצמץ. ראש הממשלה בנימין נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

בלי למצמץ

זה היה השלב האחרון במהלך שהחל כבר ביולי 2018, אז ביקש ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) להעניק לרה"מ, בנימין נתניהו פטור ממס לכל ההוצאות הנלוות שלו בבית הפרטי. כשעבר אז החוק, אמר זוהר במליאת הכנסת כי: "ראש הממשלה, יש לו בית בקיסריה במקרה הזה, שבסופו של דבר אין ביכולתו הכלכלית, יחסית לשכר שהוא מקבל, להחזיק את הבית הזה". 

האמת היא שפרט לוילה בקיסריה, ולמעון הרשמי בו מתגורר נתניהו אבל נמצא בבעלות המדינה – לנתניהו יש עוד שתי דירות בירושלים, פטרון שממן אותו בקיסריה ואת דירת השגריר שעדיין רשומה על שמו במנהטן – דירה שמסיבה לא ברורה, 35 שנה אחרי שנרכשה ונרשמה על שמו של נתניהו, עדיין לא עברה לבעלות המדינה.

גם לאחר שהחוק שונה ב-2018, ופטר את רה״מ באופן חוקי מתשלום מס על כל ההטבות שלו, לנתניהו זה לא הספיק. הוא ביקש פטור ממס על ההוצאות שלו – גם רטרואקטיבית. 

עד אז היה אמור נתניהו לשלם מס אך במשרד רה"מ לא דאגו לעשות זאת, עד שבג״ץ קבע, בעקבות עתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר, כי על המשרד לפעול לפי החוק. החוק תוקן אבל רשות המיסים הנפיקה לנתניהו שומת מס שהגיעה לכמיליון שקל על שמונה השנים שקדמו לתיקון. אם חובת המס עצמה היא בגובה שכזה, ניתן רק לדמיין את גובה ההוצאות שהעמיס נתניהו על הציבור. 

עוד בשקוף:

המשבר הכלכלי ומאות אלפי המובטלים לא גרמו לנתניהו למצמץ כששיגר את ממלא מקום מקום מנכ"ל משרד רה"מ, רונן צור, לדרוש את תיקון החוק ואת ביטול חוב המס שלו. חלק מהחוב אכן היה בשל הוצאות ושידרוגי אבטחה, ולכן ביטולו דווקא ראוי, אבל חלקו, כן, היה גם על המים בבריכה. וכך, בשיטת הערבוב של האישי עם הציבורי פטרה ועדת הכספים את נתניהו ממס על ההוצאות האישיות. פטור שהוערך בוועדה בכ-600 אלף שקל

הנימוק המרכזי של זוהר, שחזר על עצמו לאורך השנים האחרונות, הוא שכוונתו היא רק להשוות את התנאים של ראש הממשלה לנשיא. 

לכן, רגע לפני סיום חג סוכות, חג המעונות הזמניים, וארבעה חודשים מאז החלטת ועדת הכספים בנושא חזרנו שישים שנה אחורה במנהרת הזמן – נברנו בארכיון כדי לגלות איך התגלגל הפטור ממס לנשיא מאז ועד היום. בדרך גילינו שפעם גם המשכורת של הנשיא היתה פטורה ממס, אבל אז עוד אף אחד לא דמיין לעצמו ראשי ממשלה שמחזיקים וילה בקיסריה ודירות נוספות, והנשיא התגורר בביתו הפרטי ולא ב״משכן״. 

דואג שראש הממשלה לא יהפוך ל״נכה כלכלית״. ח״כ מיקי זוהר (צילום: דוברות הכנסת)

אבל קודם דיסקליימר:

למרות שחלקנו היינו מעדיפים לשלם על הארוחות שלנו מכספנו, זה אך הגיוני שהמדינה תממן את הוצאות רה"מ במעון הרשמי. יותר מכך, אם ראש הממשלה מעוניין לבלות את סופי השבוע בביתו הפרטי, במקרה הזה בקיסריה, טוב שהמדינה תתאים ותממן סידורי אבטחה לבית ואולי אפילו תשלם הוצאות מסויימות הנגזרות מהיותו רה"מ. 

הבעיה שנתניהו דרש (וקיבל) שהציבור יממן לו את כלל ההוצאות, ללא הפרדה בין הוצאות פרטיות לאלו הציבוריות שנגזרות מתפקידו. כך יוצא שבמשך שנים אנו סופגים על חשבוננו גם את הוצאות הבריכה בקיסריה, שיפוצים שונים בבית הפרטי ומי יודע מה עוד. 

הטענה של נתניהו, באמצעות שלוחיו, היא ש"ככה זה אצל הנשיא". הוא צודק. ההבדל הוא שבית הנשיא מוכן לפרסם את המידע על ההוצאות הפרטיות בעוד לשכת רה"מ מסתירה, במכוון, את הנתונים מהציבור.

ההיסטוריה של הפטור לנשיא

המקור לפטור שקיבל הנשיא ממס הכנסה מעוגן בפקודת המיסים (חלק ג'). נכון להיום, הנשיא פטור מ"תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקצבה". 

אבל לא תמיד זה היה כך.

1961 האיזכור הראשון שמצאנו לפטור ממס שניתן לנשיא המדינה היה בפקודת המיסים משנת 1961. שם נכתב כי משכורתו של נשיא המדינה פטורה ממס.

מתוך פקודת המיסים משנת 1961

ומה לגבי ההטבות והשירותים שמקבל הנשיא? 

מן הדיונים במליאה משנת 1988 (אליהם נגיע בהמשך) אפשר ללמוד כי גם השירותים וההטבות היו פטורים ממס, אבל יש הבדל אחד: הנשיאים הראשונים המשיכו להתגורר בבתיהם הפרטיים גם כשכיהנו בתפקיד. הנשיא הראשון, חיים ויצמן המשיך להתגורר בביתו ברחובות והמדינה חייבה אותו לקבל משכורת סמלית. כך גם הנשיא השני יצחק בן צבי שביקש להמשיך להתגורר בביתו אליו הוסיפה המדינה שני צריפים כדי שניתן יהיה לקיים במקום את פעילותו הציבורית. לפני כשבע שנים פורסמו מסמכים מהם עולה כי במשך עשור סרב בן צבי לכל העלאה בשכרו

1967 – לקראת מועד ההצבעה בכנסת האם להאריך את כהונתו של הנשיא השלישי זלמן שזר בתפקיד, עלתה לדיון סוגיית הפנסיה של הנשיא. הכנסת בקשה לפטור גם את הפנסיה של הנשיא ממס, וההצעה התקבלה.

עד אז זה כנראה לא הטריד אף אחד מאחר ושני הנשיאים הראשונים, הרצוג ובן צבי, נפטרו במהלך כהונתם. במהלך הדיון על הצעת החוק במליאת הכנסת אמר ח״כ ישראל קרגמן (המערך): "פקודת מס הכנסה פוטרת את משכורתו של נשיא המדינה ממס הכנסה, ובהתחשב בכך נקבע גם שיעור משכור­תו של הנשיא. והנה בבואה, לאחרונה, לקבוע גמלאות לנשיא ולשאיריו, נתנה ועדת הכספים דעתה לעובדה כי פקודת מס הכנסה אמנם פוטרת ממס את משכורת הנשיא, אך אינה דנה כלל בגמלה. מאחר שהגמלה היא פונקציה של המשכורת, יש צורך להחיל גם עליה את הפטור הקיים". 

השינוי עבר ללא התנגדות בקריאה הטרומית ובקריאה הראשונה, ופה אחד בקריאה השניה והשלישית.

הנשיאים. מימין לשמאל: יצחק בן צבי, ראובן ריבלין, זלמן שזר, יצחק הרצוג, חיים ויצמן (צילומים: לע״מ)

1988 – הנשיא השישי חיים הרצוג ביקש לשלם מיסים אבל גם העלאת שכר.

"על דעת כל חברי ועדת הכספים אנחנו מציעים לבטל את הפטור ממס הכנסה לנשיא המדינה", אמר חיים רמון (המערך) במליאה, בדצמבר 1987 כשעלתה ההצעה בקריאה הטרומית. יו״ר המליאה, ח״כ אליעזר שוסטק, שאל האם זה מקובל גם על הנשיא? ורמון השיב לו כי "דבר זה נעשה אחרי התייעצות עם הנשיא. על דעתו, ומתוך מחשבה שאין איש במדינת ישראל. שיש מקום לפטור אותו ממס הכנסה. הנשיא עצמו מבקש לשמש דוגמה בעניין זה, בעיקר כאשר אנחנו שומעים על התחמקויות מתשלום מס, על העלמות מס ועל התרבות ההון השחור. אנחנו מבקשים לבטל את הפטור הזה והנשיא ישלם מס הכנסה משכרו. אשר ישולם לו על ­פי החלטת ועדת הכספים". 

כשהגיע החוק לקריאה ראשונה, הציגה ח״כ עדנה סולדר (המערך) את נוסח התיקון לפטור ממס לנשיא, שנמצא בתוקף עד היום: "תשלומים, שירותים וטובות הנאה המשתלמים או הניתנים מאוצר המדינה לנשיא או לנשיא לשעבר או לשאיריו בקשר למילוי תפקידו כנשיא, למעט משכורת וקצבה". עד אז לנשיא היה פטור גורף ממס, כולל ההטבות והשכר, ועל פי ההצעה של סולדר הפטור יחול רק על ההטבות והשירותים.

באותה נשימה סולדר ביקשה גם להעלות את שכרו של הנשיא. היא הציעה שהוועדה תקבע כי משכורתו של הנשיא תהיה גבוהה בשקל אחד ממשכורתו של נשיא בית המשפט העליון. המשמעות: העלאת השכר תהיה גבוהה יותר מאשר המס שעל הנשיא לשלם. 

ח״כ לשעבר דן תיכון (הליכוד) . ״מעתה ואילך נפתחת כנראה תיבת פנדורה״. (צילום: סער יעקב, לע״מ)

אז עלה אל הדוכן ח״כ דן תיכון (הליכוד) ואמר את מה שיהדהד כיום גם חבר הכנסת מיקי זוהר: למה רק הוא? תיכון הזהיר כי אחרי שיבואו ויעלו את השכר לנשיא יבוא גם נשיא בית המשפט העליון ויבקש להשוות את התנאים: 

"מעתה ואילך נפתחת כנראה תיבת פנדורה, וכשהנשיא יפרוש הוא יקבל פנסיה של 100% בסך של 5,579 ש"ח (כ-29 אלף שקל במחירים של היום, ע.ב.), ואילו נשיא בית­ המשפט העליון יקבל רק פנסיה בשיעור של כ-70%. אני לא צריך לומר לכם שקרוב לוודאי שנשיא בית­ המשפט העליון יפנה בעתיד הקרוב, ואולי כבר פנה אתמול או היום, ויבקש להשוות את תנאי הפנסיה שלו לתנאי נשיא המדינה… אחריו יבקשו זאת כל חברי בית המשפט העליון. ובזאת תיפתח בעיה שלא נוכל לעמוד מולה. אני תומך בעשיית צדק לנשיא. אבל אני גם תומך בסגירה הרמטית של העניין: אין יוצא ואין נכנס, מדובר רק בנשיא המדינה. עם כל הכבוד לנשיא בית ­המשפט העליון. הוא לא יוכל להיכלל באותה קטגוריה. יש לי ספק האם נהיה די חזקים לענות בשלילה לנשיא בית­ המשפט העליון". 

בדיון שהתקיים אז בוועדה, התגלעה מחלוקת על גובה השכר אך בגלל חשש לפתוח את הסוגיה בפורום רחב,  סגרו את הנושא בין ראשי הסיעות: הנשיא ישלם מס אך שכרו יהיה גבוה בשקל משכר נשיא ביהמ"ש והפנסיה שלו תגיע ל 70% ולא ל-100%. הצעת החוק עברה פה אחד. ומאז ועד היום המצב נשאר זהה. (רוצה להרחיב? כאן ניתן למצוא את הליך החקיקה המלא)

*

זה הגיוני וראוי שהנשיא וראש הממשלה יהיו פטורים מתשלום מס על זכויות שהם מקבלים בעת מילוי תפקידם. אבל לא ייתכן שכל הנושא הזה יתנהל בחוסר שקיפות תוך ערבוב העניינים הפרטיים של נבחרי הציבור הרמים ביותר במדינה עם תפקידם הציבורי. אם מחר יחליט טייקון בעל נכסים, דירות ובניינים בכל הארץ להתמודד בבחירות – האם עלינו לממן את הוצאות מעונותיו הפרטיים?  

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

ועדת הפנים מאשרת מהלך מושחת, הציבור ישלם מיליונים לששה ראשי ערים לשעבר

בגלל טעות בירוקרטית לפני יותר מ-20 שנה: ששה ראשי ערים לשעבר, מקורבים לליכוד וש״ס, יקבלו לכל חייהם פנסיה תקציבית על חשבון הציבור, למרות שאינם זכאים לה ● יו״ר הוועדה מיקי חיימוביץ׳ חסמה ניסיון של ח״כ זוהר ״לתקן את הטעות״ ע״י הרחבת העוול

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

בזמן של משבר כלכלי עמוק, וכשהמדינה מתפקדת כבר זמן ארוך בלי תקציב – דווקא יש מי שזוכים להטבה של מיליוני שקלים. ביום חמישי האחרון ועדת הפנים של הכנסת אישרה כי ששה ראשי ערים וסגנים לשעבר, ברי מזל ומקורבים לחברי הכנסת של הליכוד וש"ס, יזכו להמשיך ליהנות מתקלה שהעניקה להם באופן לא שוויוני ולשארית חייהם פנסיה תקציבית שהם לא זכאים לה. 

יו״ר הקואליציה מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כל זה קורה בגלל טעות של משרד הפנים, שהתגלתה כבר לפני 15 שנים. למרות זאת ממשיכים השישה – אכרם חסון, אמנון כהן, שלום סולומון, עוזי אהרון, אמנון כהן וג'קי לוי (שמאחר והוא מכהן גם כיום בתפקיד הוא יהיה זכאי לפנסיה התקציבית רק בעתיד) – לקבל על חשבון הציבור פנסיה תקציבית שלא מגיעה להם על פי חוק. 

לפני שלוש שנים שנים החליטה ועדת הפנים של הכנסת להכשיר את הטעות גם רטרואקטיבית. עתירות הוגשו נגד המהלך, ובית המשפט העליון קבע כי יש לקיים דיון מורחב בנושא. ביום שלישי לפני שבועיים התנהל הדיון בוועדת הפנים של הכנסת בראשות ח״כ מיקי חיימוביץ׳. חיימוביץ׳ עשתה ניסיון לשמור ולו על חלק מכספי הציבור בהצעת פשרה, אבל הוועדה הצביעה ברוב של ארבעה קולות נגד שלושה כדי לעגן את התקלה לטובת נבחרי הציבור המקורבים לשארית חייהם. 

מי שעמל נמרצות כדי לסדר להם את ההטבה היה יו״ר הקואליציה ח״כ מיקי זוהר (הליכוד), מיודענו, שאף ניסה לנצל את ההזדמנות והציע לתקן את הטעות על ידי הרחבה והחלתה על כל ראשי הערים. כי מה אכפת לו? זה לא הכסף שלו אלא הכסף שלנו. 

איך הגענו מטעות של משרד הפנים לפני יותר מעשרים שנה עד הלום:

במהלך הדיון סקר תומר רוזנר, היועץ המשפטי לוועדה, את השתלשלות העניינים. איך מה שהתחיל בטעות לפני יותר מעשרים שנה, הפך לעשרים שנים של פנסיות מפנקות בניגוד לחוק, עד שהגיע כעת לפתחה של הוועדה. הנה עיקרי הדברים: 

  • כלל הפנסיות של ראשי ערים וסגניהם צמודות לשכר חברי הכנסת והשרים. כך שאם מחליטים על רפורמה בשכר נבחרי הציבור ועדת הפנים מתאימה את השינוי גם לרשויות המקומיות.
  • בשנת 1996 נקבע כי חברי כנסת יהיו זכאים לפנסיה תקציבית בשני תנאים: התנאי הראשון הוא שהם כיהנו לפחות ארבע שנים.השני: שהם יתחילו לקבל את הפנסיה רק בגיל 45, גם אם הם פרשו מוקדם יותר. כלומר, אם כיהנת כראש עיר במשך קדנציה אחת בין הגילאים 25-30 הפנסיה תקציבית מובטחת לך החל מגיל 45.
  • כשהיה צריך לטפל גם ברשויות המקומיות החל מו״מ בין הממשלה למרכז השלטון המקומי על שורה של נושאים. שאחד מהם היה סביב גיל הזכאות לפרישה. בדיון שהתקיים בינואר 1999 החליטה הוועדה שגם ראשי רשויות, בדומה לחברי כנסת, יהיו רשאים לפנסיה תקציבית גם אם הם יפרשו מתחת לגיל 40 ובתנאי שיתחילו לקבל את הפנסיה בגיל 45 ובתנאי שהם כיהנו לפחות ארבע שנים. לפני כן, ראשי רשויות וח"כים שפרשו לפני גיל 40 לא היו זכאים לה.
  • אבל באמצע 99 ביטלו את הפנסיה התקציבית. בכלל. 
  • בסוף 1998 התקיימו בחירות לרשויות המקומיות, עוד לפני קבלת ההחלטה וכניסתה לתוקף ביוני 1999. אבל הכנסת לא קבעה הוראות מעבר. כך שלפי החוק ראשי רשויות מתחת לגיל ארבעים שלא נבחרו בבחירות בשנת 1998 פשוט לא אמורים להיות זכאים לפנסיה תקציבית מאחר והחוק לא אושר בזמן שפרשו.
  • למרות זאת, כמה ראשי רשויות חשבו שבגלל שהחוק לא היה בתוקף, הם זכאים להמשך הפנסיה. הם פנו למשרד הפנים וביקשו להחיל עליהם את ההחלטה. משרד הפנים, בטעות אישר, כאמור – בניגוד לחוק. המשמעות: רק ששה ראשי הערים שפנו למשרד הפנים זכו מההפקר וקיבלו את אותה ההטבה. 
  • בשנת 2005 פנה ראש רשות נוסף וביקש להחיל עליו גם את אותה החלטה. רק אז נעשתה בדיקה מחודשת והתגלתה הטעות של משרד הפנים.
  • לאחר שהתגלתה הטעות, משרד האוצר רצה להפסיק את ההטבה ודרש את הכסף חזרה מששת ברי המזל. בממשלה ובכנסת התקיימו דיונים כדי לחשוב מה לעשות. הראשון לפנות לכנסת ולבקש ממנה להכשיר את התקלה היה שר הפנים אלי ישי בשנת 2012. הוא טען שנעשה להם עוול וכי התקלה לא קרתה באשמת הששה. לאחר מכן נעשה ניסיון נוסף להכשיר את התקלה. גם הניסיון הזה לא צלח. 
  • בשנת 2016 העלה את הנושא שוב שר הפנים אריה דרעי (ש"ס), שפנה לוועדת הפנים בבקשה לאשר את הטעות הלא חוקית. הפעם הבקשה נפלה על אוזניים קשובות. ב-2017 הוועדה, בראשות דוד אמסלם (הליכוד), אישרה והכשירה את העוול.
  • בעקבות ההחלטה פנו כמה עותרים לבג"ץ. חלקם דרשו לבטל כליל את ההחלטה הלא שוויונית, חלקם ביקשו להרחיב אותה ולהחיל את ההטבה על ראשי ערים וסגנים נוספים למען השוויון. בג"ץ דחה את המבקשים להרחיב את התקלה ולהחיל אותה על כולם, אך חייב את הכנסת לקיים דיון חדש בנושא. וכך הגענו עד לכאן. 

לפנק: 3.3 מיליון שקל לכל מקורב

 "עלות ההחלטה שהושתה על הציבור כדי לצ'פר ששה מקורבים מוערכת בעשרים מיליון שקל", פתחה יו״ר הוועדה מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), את הדיון האחרון. יותר משלושה מליון שקלים למקורב. כל אזרח בישראל היה שמח לקבל הטבה כזאת. 

ח״כ מיקי חיימוביץ׳ יור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

לכאורה מדובר בסוגיה פשוטה. אדם שקיבל כסף שלא כדין צריך להחזיר אותו גם אם נעשתה טעות, הבעיה היא ש-22 שנים של פנסיה מגיעה לסכומים גדולים במצטבר. כעת לדרוש מהם להחזיר את כל הכסף יכול להיות מורכב גם עבור אנשים אמידים עם חסכונות. הכסף כבר בוזבז, אנשים קנו דירות, לקחו משכנתא. דרישה כזו יכולה לגרום לנזק גדול למשקי הבית שלהם. 

על כך הייתה הסכמה בוועדה: קשה לדרוש מאדם להשיב פתאום פנסיה של 22 שנים. היו״ר חיימוביץ' הציגה הצעת פשרה: הלשעברים לא ידרשו להשיב את הכסף שכבר קיבלו, אבל הפנסיה התקציבית שלהם תופסק במהלך מדורג בן שנתיים. 

עוד בנושא:

זה לא הספיק ליו״ר הקואליציה מיקי זוהר. בעוד ניכר היה מהדיון כי יש חברי כנסת שמרגישים לא בנוח עם הסיטואציה, זוהר הציע במקום תיקון – להרחיב את העוול. במקום לעצור את התשלומים לששת המצ׳ופרים – להרחיב את התשלומים ולפנק את כולם. את כל ראשי הערים וסגניהם שפרשו או הודחו לפני 20 שנה. על חשבון הציבור, כמובן.

כך הוא הסביר זאת: "נכון לעכשיו אין ספק שההחלטה ההיא, שהתקבלה בזמנו, היא מקפחת – מקפחת אנשים נוספים – אגב, לא רבים במספר, לדעתי אפשר לספור אותם על שתי כפות ידיים, אולי כף יד אחת – שקופחו מאותה החלטה: שכן היו זכאים לאותה הטבה, אבל הגבילו אותה בשנים. לכן אני חושב שההחלטה הנכונה כדי לבטל את העיקרון או את הטענה שאנו פועלים בחוסר שוויון, היא להעניק באופן גורף לכל מי שזכאי. לדעתי, זו ההחלטה הנכונה".

במהלך הדיון הקודם באוגוסט הסביר ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) כי מדובר בהטבה לא שוויונית מול שאר האזרחים. גינזבורג היה חבר מועצת העיר רעננה וסגן ראש העיר ומכיר את המציאות ברשויות המקומיות. הוא הסביר כי במקרים דומים בהם עובדי רשויות מקומיות קיבלו תוספות שכר לאורך שנים שלא כדין הם נדרשו להשיב את הכסף. אחרי שנים האוצר דרש מהם להשיב את הכסף שבע שנים לאחור ואת התנאים הנלווים שקיבלו. עבור חלק מהעובדים ״זו היתה מכה מאוד מאוד קשה״ אמר גינזבורג, אבל הם החזירו את הכסף. 

זוהר לא השתכנע מהדוגמא, אבל ההצעה שלו להרחיב את הזכאות לעוד ראשי רשויות לא התקבלה ולא עלתה להצבעה. 

במהלך הדיון האחרון אמר עו״ד שי סומך ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים כי היועמ״ש סבור שההחלטה שהתקבלה בשנת 2017 ״אינה סבירה״. אי הסבירות, הסביר סומך, ״נובעת משלושה מרכיבים שיש בהחלטה: מרכיב החריגות של ההחלטה, מרכיב הרטרואקטיביות ומרכיב הפרסונליות״. סומך הדגיש כי במקרה הזה ״בלי המרכיב הפרסונלי כנראה ששום מגזר במשק לא היה מקבל הטבה כל כך חריגה של זכאות לפני גיל 40, שהיא רטרואקטיבית״.

לפני שניגשו להצבעה אמרה חיימוביץ': "השירות הציבורי והקריירה שהוא מביא אתו נועדו למטרה אחת בלבד: לשרת את הציבור. הדרך בשירות הציבורי היא לפעמים מורכבת וקשה, ולכן אני חושבת שעובד ציבור צריך להיות מתורגל בצורה ראויה על עבודתו. חשוב שעובד ציבור יקבל משכורת הוגנת ופנסיה שמשקפת את הזמן שבו עבד מול הציבור. יחד עם זאת יש לזכור, שהקופה שממנה הוא מקבל את התשלום הזה היא הקופה הציבורית. היא לא נועדה לאפשר לו לפרוש לגמלאות בכל גיל, ולא נועדה לתשלומים רטרואקטיביים בתנאים שלא סוכמו מראש וחורגים מהתשלום המוסכם. החוזה שנערך בין עובדי הציבור לציבור עצמו, אמור להיות מבוסס על אמון, וחלק מתפקיד הוועדה בראשותי הוא לפקח ולוודא שהאמון הזה אכן מתקיים".

שלושה חברי ועדה הצביעו בעד הצעתה של חיימוביץ' להפסיק באופן הדרגתי את הפנסיות התקציביות תוך מחילה על הכספים שהתקבלו בעבר: מיקי חיימוביץ' ואיתן גינזבורג מכחול לבן; אליהו חסיד מיהדות התורה.

ארבעה הצביעו נגד ההצעה של חיימוביץ׳ ואישרו מהלך מושחת על חשבון הקופה הציבורית: אריאל קלנר, מיכל שיר-סגמן ועוזי דיין מהליכוד, אוריאל בוסו מש"ס.

איך זה משפיע עלייך: 99 אחוז מהאזרחים במדינה לא היו זוכים לטיפול מפנק כמו שקיבלו שישה ראשי הערים לשעבר המקורבים לליכוד ולש״ס. לכן ההחלטה שהתקבלה בוועדת הפנים היא החלטה מושחתת. ואם ח״כ מיקי זוהר היה מצליח, הוא היה הופך אותה למושחתת יותר. מדובר בכסף שלנו, הציבור, שהוא מחלק בכזאת קלות. מצאנו שוב ושוב שאצל זוהר האינטרס הפוליטי גובר על האינטרס הציבורי כאשר הוא מקבל החלטות, וזה פוגע בכולנו. 

מה אפשר לעשות? המדינה דרשה מכם להחזיר לה כסף? להשיב לה החזרי מס שקיבלתן בטעות? כתבו לנו או שלחו הודעה לעידן 050-6300705. אנחנו נעביר לכם את הטלפון של זוהר של אחד מחברי הוועדה שהעדיפו לאשר את הבושה הזו.

באישון לילה: הממשלה העבירה תקציב בלי להעביר תקציב

לא רוצים לצאת בבהילות לבחירות אבל חייבים לעמוד בהסכמים הקואליציוניים? ● כדי לאחוז בחבל בשני קצותיו, חברי הכנסת עבדו עד השעות הקטנות של הלילה והעבירו תקציב על בסיס התקציב של 2019 – עם "תוספת" שתכסה את החורים ● המשמעות: הממשלה ה-35 הפכה את עצמה לחסרת משמעות לעוד ארבעה חודשים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין | 

ממשיכים לתפקד בלי לקבל החלטות: בדיון אמש (ראשון) בוועדת הכספים, חברי הכנסת הצליחו להתחמק מהמחלוקת בין הליכוד לכחול לבן והעבירו תקציב מדינה שמתבסס על תקציב 2019. לפי הדיונים הסוערים, שנמשכו עד ארבע לפנות בוקר, נראה כי שני עקרונות עמדו לנגד עיניהם: לאפשר יציאה נוחה לבחירות בדצמבר, ויחד עם זאת להצליח לעמוד בהסכם הקואליציוני של הממשלה הקודמת, שמחייב העברות כספים מתקציב שאינו קיים.

יצחק פינדרוס, ממלא מקום יו"ר ועדת הכספים בדיון על העברת התקציב (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

איך הם עשו את זה? מצד אחד, קבעו העברה של "תוספת" על סך 11 מיליארד שקל, שנועדה לטובת אותם גורמים שהממשלה התחייבה בפניהם שיקבלו תקציב, כמו תנועות הנוער והישיבות התיכוניות. מצד שני, מצד שני, האריכו לעצמם את הדד ליין ב-120 יום נוספים (במקום 100 ימים שהציע חבר הכנסת האוזר) והמשיכו את התקציב של 2019 – לא עד סוף השנה אלא עד ה-23 בדצמבר.

עוד על כיפופי החוקים של הממשלה:

כך, הממשלה מאפשרת לעצמה הזדמנות נוספת להתפרק. ב-23 בדצמבר, רגע לפני סוף השנה, חברי הכנסת יצטרכו שוב לעמוד בפני החלטה: העברת תקציב ל-2020, כלומר תקציב לשבוע, או יציאה לבחירות. כזכור, בנובמבר 2021 מגיעה הרוטציה ותורו של בני גנץ לכהן כראש ממשלה. התקציב-שאינו-תקציב מאפשר לראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, גמישות במועד היציאה לבחירות, תוך אפשרות לכהונה רצופה מבלי לממש את הרוטציה.

המשמעות עבור האזרחים היא שמדינת ישראל תמשיך להתנהל עוד חודשים רבים ללא תקציב וללא מדיניות. הממשלה ה-35 הפכה עצמה לחסרת משמעות, כשתקציבי המשרדים החדשים "מגרדים" כספים מהמשרדים הישנים. והוצאות הקורונה? מתבססות על הלוואות זרות לטווח ארוך, ונמצאות כרגע במה שנקרא "קופסה" – תקציב ייעודי להתמודדות עם המגיפה, שאסור להשתמש בו לצרכים אחרים.

הממשלה ישראל ה-35 ביטלה את עצמה

לפי חוק יסוד "משק המדינה", הממשלה נדרשת להניח על שולחן הכנסת הצעת תקציב עד ל-1 בנובמבר. במידה ולא עולה בידה, התקציב ינוהל על ידי החשב הכללי במשרד האוצר לפי מדיניות של 1/12 (חלוקת תקציב המדינה של השנה הקודמת ל 12 חודשים). 

מתוך הדיון על העברת התקציב. למרות הצעקות, הממשלה שוב כופפה את החוקים (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

כלומר, הממשלה במצב כזה מוותרת על הכלי המרכזי שיש לה לממש את המדיניות שלה – קביעת סדר עדיפויות על ידי חלוקת כספים מסוימת ולא אחרת. הממשלה ה-35 בחרה להמשיך להישען על תקציב 2019, שבכלל נחקק בתחילת שנת 2018 ונשען על ההסכמות של הממשלה ה-34. 

התנהלות כזו פוגעת באזרחים: ראשית כיוון שהממשלה לא קובעת סדרי עדיפויות (זו התכלית המקורית לקיומה), ושנית כיוון שגידול האוכלוסייה הופך את שימור המצב לקיצוץ בפועל. בנוסף הוצאות שונות שהיו רלוונטיות בשנה אחת לא תקפות בשנה הבאה, כשמנגד יש הוצאות חדשות שאינן מתוקצבות ואותן הייתה הממשלה רוצה לאשר. את כל זה ניסו לפתור חברי הכנסת במה שנראה כחגיגת תפירת טלאי על טלאי לתוך הלילה. 

ואז הגיע מיקי זוהר וביקש לעקוף את הממשלה

הטלאי המרכזי היה "התוספת". כדי להצליח להתמודד עם ההבטחות הקואליציוניות, חברי הכנסת הגו כאמור את פתרון התוספת של 11 מיליארד השקלים. היא נועדה, בין היתר, כצינור החייאה לטובת יעדים כמו הספרייה הלאומית, הישיבות התיכוניות ותנועות הנוער.

אך משרד האוצר לא מיהר להיענות. היועץ המשפטי של המשרד אסי מסינג הסביר כי הסכום הזה ישמש גם לנושאים אחרים, בסדרי עדיפויות אחרים. כך למשל, עמידה בהסכמים בינלאומיים, שמחייבת העברת תקציב, קודמת מבחינתו להסכם הקואליציוני עם מפלגות שונות. 

במהלך כל הדיון התעקש שר האוצר לתת למשרד האוצר את הסמכות המלאה לנהל את התוספת התקציבית שאישרה הוועדה, אותם 11 מיליארד שקל. חברי ועדת הכספים ביקשו מנגנון פיקוח כלשהו שיאפשר להם לשלוט על הכסף. היועץ המשפטי אסי מסינג, הבהיר כי ככל שהממשלה תרצה להעביר את התוספת על סך 11 מיליארד שקל הוא יצטרך לקבל החלטת ממשלה. 

ואז לפתע בחצות, נכנס לחדר יו"ר הקואליציה מיקי זוהר (הליכוד) וביקש לדעת משהו מוזר. זוהר רצה לדעת האם זה אפשרי ששר האוצר לא יביא את אישור התוספת להחלטת ממשלה, אלא ישירות לכנסת. כלומר, הוא ביקש להכין תרחיש שבו הממשלה תהיה משותקת בחודשים הקרובים ושר האוצר יוכל לאשר את התקציב ישירות מול הכנסת מבלי להגיע בכלל להחלטת ממשלה. 

מדוע? כאן מתחילות הפרשנויות. ייתכן שראש הממשלה ושר האוצר מנסים לעקוף את הויכוחים הצפויים עם כחול לבן בישיבות הממשלה ולפנות בנתיב ישיר לוועדת הכספים של הכנסת יהיה יותר נוח. לראיה – בשבועיים האחרונים לא התקיימו כלל ישיבות ממשלה.

מיקי זוהר בדיון על העברת התקציב. ניסה לעקוף את הממשלה (עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בינתיים, משרד האוצר לא מאפשר את ההעברה של 11 מיליארד שקל בלי החלטת ממשלה. אישור התוספת חייב להיעשות עד ה-7 בספטמבר. כדי להספיק, על הממשלה להתכנס לישיבה ביום ראשון הקרוב, ה-31 באוגוסט ולהעביר את התוספת התקציבית מייד לאישור ועדת הכספים.

תקציב ל-2021? מוטל בספק

רקימת שעטנז התקציב, אינה מבשרת טובות בנוגע לתקציב 2021. על פי החוק, שכפי הנראה ניתן לכופף אותו שוב ושוב, הממשלה צריכה להניח תקציב על שולחן הכנסת עד נובמבר הקרוב. האם זה יקרה? לפי תגובות חברי הכנסת בוועדה, יש סיבה טובה להטיל ספק.

 "אתם מגחיכים כל מה שאנחנו עושים פה", אמר ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו). ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה), הבהיר לקושניר כי "זה כדי שיהיה לך על מה להתבסס ב-2021". כלומר, פינדרוס אומר את מה שכולם חוששים ממנו – שכנראה לא יהיה גם תקציב לשנת 2021.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע):

השיקולים שהובילו אותך לבחור במפלגה זו או אחרת לא באים לידי ביטוי. הממשלה החליטה שלא להחליט, לא קבעה סדר עדיפויות לאומי ולא מימשה את חובתה למשול. בתקופה שבה המדינה מצויה במשבר כלכלי עמוק, הממשלה ויתרה על חובתה לקבל החלטות משמעותיות שישפיעו על כולנו בטווח הקצר והארוך.

בנוסף, חוסר היציבות הפוליטית וכיפוף חוקי התקציב לא נראים טוב בעיניי השווקים וסוכנויות הדירוג, שקובעות באיזו ריבית מדינת ישראל תוכל ללוות כסף. ככל שהסיכון עולה, הדירוג של סוכנויות הדירוג עלול לרדת ולהעלות את גובה הריבית, מה שמגדיל את ההוצאה הממשלתית על חוב שנשלם בשנים הבאות – על חשבון שירותים לאזרח. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

מענק הפריימריז יצא מהכיס שלנו – אך מבקר המדינה לא מגלה מה קרה עם הכסף 

לפני שנה וחצי זכו הח"כים לראשונה ב-324 אלף ש"ח למימון הבחירות המקדימות למפלגות היחיד שיכול לשמור על כספי הציבור ולבחון את ההוצאות הוא מבקר המדינה הוא נדרש לספר לציבור על כך עוד ביולי 2019 – אך עד עכשיו לא עשה זאת ● התירוץ: של תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות היו עיכובים בהגשת הדוחות הכספיים של המועמדים ותשובותיהם לביקורת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

יותר משנה חלפה מאז נדרש מבקר המדינה לדווח לציבור כיצד התנהלו חברי הכנסת עם הכסף שקיבלו לטובת הפריימריז. האם עשו שימוש הגון בכסף שלנו? אין לדעת. מדובר בתקציב שאינו שקוף – היחיד שחשוף למידע הוא המבקר מתניהו אנגלמן, שכאמור דוחה את המשימה החשובה.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

תזכורת: בשנה שעברה כולנו שילמנו לראשונה לחברי הכנסת עבור הוצאות לבחירות המקדימות במפלגות הדמוקרטיות: העבודה, הליכוד, מרצ. סך הכול שילמנו למועמדים מעל 14 מיליון שקל על ההתמודדות שלהם.

עוד על מבקר המדינה ב"שקוף":

מה התירוץ של המבקר? ניחשתם נכון: "בשל תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות היו עיכובים בהגשת הדוחות הכספיים של המועמדים ותשובותיהם לביקורת", מסר המבקר לפניית "שקוף". "משרד מבקר המדינה עוסק בימים אלו בהשלמת הביקורת על כלל המועמדים בכל מערכות הבחירות שהתקיימו, ועם השלמתה היא תפורסם לציבור". 

יש לציין שעל פי החוק מבקר המדינה נדרש למסור את הדו"ח שלו עד יולי 2019 – הרבה לפני שהנגיף שיתק את המערכות.

מענק לכל ח"כ

בכנסת ה-20 העביר דוד אמסלם (הליכוד) חוק שמזרים הרבה מאוד כסף ציבורי לחברי הכנסת המתמודדים בבחירות מקדימות (פריימריז) במפלגתם. החוק העניק לכל חבר כנסת עד 324 אלף שקל (תלוי בגודל המפלגה) להתמודדות – סכום שאינו מותנה בזכייה של המועמד. 

הבעיה הראשונה בחוק היא שהמענק ניתן רק למי שמכהנים בכנסת – לכן הוא מייצר להם יתרון מובהק מול מתמודדים טריים בפריימריז. מדובר באפס סיכון עבור הח"כ המכהן ומקסימום סיכון לציבור בתוספת חוסם עורקים סביב הדמוקרטיה שלנו, שימנע מדם חדש לזרום אליה. 

בעיה משמעותית נוספת היא שהוצאות הח"כים אינן שקופות: תקציב הפריימריז החדש של הח"כים משולם על-ידי הכנסת, אך אין לנו כל דרך לדעת לאן הוא מגיע. בדיונים שנערכו בכנסת, נלחמה "שקוף" לשנות את המצב: ביקשנו שהציבור ידע כיצד הח"כים הוציאו את הכסף שלנו ולהחיל על הכסף חובת שקיפות. מי שקידם אז את החוק, דוד אמסלם, סירב. 

הפתרון הוא לחשוף את הנתונים בפני מבקר המדינה והוא יהיה אחראי לבחון את ההוצאות ולפרסם את חוות דעתו לציבור. הבעיה היא שבביקורת כזו רק מבקר המדינה חשוף להוצאות המלאות ומפרסם דו"ח כללי על התנהלות. הוא אולי יכול לדווח לציבור אם המועמד התנהל כראוי עם הכסף או לא, אבל לא מחויב לפרסם ולפרט אם היו בעיות בדרך ניהול הכסף, עבור מה הוציאו את הכסף ולמי. 

ח"כ שרן השכל (הליכוד). הסכימה לפרסם את הוצאות הפריימריז שלה

גם את המעט הזה אנחנו עדיין לא זכאים לקבל מכיוון שהמבקר, כאמור, מאחר בשנה שלמה בהגשת הדוחות. לפי החוק יש למבקר המדינה, לכל המאוחר, כחמישה חודשים למסור אותם ליו"ר הכנסת, לרשם המפלגות ולמפלגות עצמן.

חשוב לזכור, כי למרות ריבוי מערכות הבחירות, הבחירות המקדימות לרשימות המפלגות בהן יש פריימריז -העבודה, מרצ, הליכוד – התקיימו רק פעם אחת, (בבית היהודי לשעבר הן לא התקיימו). זה קרה לפני הבחירות לכנסת ה-21, בחודש פברואר 2019.

שקיפות מרצון

לאחר הדיונים בחוק, החלטנו לא להתייאש ולאחר מאבק שניהלנו הצלחנו ב"שקוף" לקבל את הנתונים לידינו. אפשר ללמוד מהם כי ככלל רוב הח"כים מיצו עד תום את הכסף שניתן להם. ח"כים בודדים מכל מפלגה הצליחו לחסוך לנו: מהליכוד יריב לוין ( 72 אלף שקל), חיים כץ (30 אלף שקל), יולי אדלשטיין (23 אלף שקל) וזאב אלקין (12 אלף שקל).

במפלגת העבודה, שם זכו למימון של עד 222 אלף שקל, מצאנו שרק משה מזרחי הצליח לחסוך ולהשיב לנו חלק משמעותי מהכסף (176 אלף שקל). במפלגת מרצ קיבלו 123 אלף שקל ומתוכם רק אילן גילאון חסך והשיב 43 אלף שקל. 

מוסי רז (מרצ). פרסם את הוצאותיו על הבחירות המוקדמות

לאחר הבחירות לכנסת ה-21 פנינו אישית לכל ח"כ או ח"כית שקיבלו מימון וביקשנו מהם לפרסם את ההוצאות עבור הבחירות המקדימות. רק יחידי סגולה עשו זאת: יהודה גליק, זאב אלקין, שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד, מיכל בירן מהעבודה ומוסי רז ממרצ. כל השאר סירבו.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): אנו מצפים מנבחרי ציבור להתייחס בכבוד לכסף שלנו וזה משפיע על הדרך בה אנו תופסים אותם. לשם השוואה סכום של 324 אלף שקל הוא שווה ערך למענק קורונה ל-108 משפחות בנות חמש נפשות, או שנתיים עבודה בשכר ממוצע. גם אם החליטו חברי הכנסת לממן לעצמם את הבחירות המקדימות הכסף חייב להיות שקוף למען יתנהלו בזהירות ובחיסכון כדי שיגיע למקומות שצריך אותו – וזה לצערנו לא המצב.

מה אפשר לעשות (מעש"י): מעבר למעקב אחר פרסום הדו"ח, נעדכן כשהדו"ח יתפרסם ונספר לכם מה חשב המבקר על התנהלות הפוליטיקאים בכסף של כולנו. וכמובן, נמשיך לדרוש שקיפות. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעידן בנימין

ישראל כ"ץ לא טעה: 9 בני דודים של ח"כ זוהר מנהלים אולמות אירועים

שר האוצר טען שיו"ר הקואליציה מקדם מתווה פיצוי לבעלי אולמות כי בן דודו הוא אחד מהם ● הוא התבלבל: מדובר בתשעה בני דודים ולא אחד, שמנהלים קבוצת עסקים ששולטת בתחום, באזור קרית גת ● חשוב להדגיש: החוק לא מגדיר קרבה משפחתית כזו כ"ניגוד עניינים", אך ההיסטוריה של ח"כ זוהר מלמדת שכדאי לפקוח עין

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

לפני כשבוע תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) ואמר כי ח"כ זוהר מנסה לקדם את האינטרסים של בעלי אולמות האירועים בכנסת כדי לדאוג לעסקים של בני משפחתו. בדיקת "שקוף" של העומד מאחורי ההאשמה של שר האוצר מגלה כי למיקי זוהר תשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", השולטת בעסקי האירועים בקריית גת והסביבה. 

מיקי זוהר וישראל כ"ץ בדיון שהתפוצץ בוועדת הכספים. (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

החוק אמנם לא מגדיר בני דודים כקרבה שנחשבת "ניגוד עניינים", והיא אינה פוסלת את זוהר מעיסוק בנושא – אך מעקב צמוד של "שקוף" אחרי פעילותו מגלה שיש ממה לחשוש.

כששר האוצר תקף את יו"ר הקואליציה

במהלך דיון בוועדת הכספים בשבוע שעבר נערך דיון בנושא מתווה הפיצוי של המדינה לבעלי אולמות האירועים. "פנו אלי מספר רב של בעלי אולמות, כולל יו"ר ארגון האולמות", אמר אז ח"כ זוהר. בהמשך דבריו הציג זוהר את עמדתם של בעלי האולמות כלפי מתווה הפיצוי.

עוד באותו נושא:

לאחר דבריו, תקף שר האוצר ישראל כ"ץ את ח"כ זוהר וטען כי הסיבה לרצונו לקדם מתווה פיצוי לבעלי האולמות היא כדי לדאוג לעסקיו של בן דודו: "שאלתי את יו"ר איגוד האולמות כשישבתי איתו אתמול, 'למה מיקי זוהר כל כך דואג לתחום שאני בלאו הכי דואג לו?' אז הוא אמר לי שיש לו בן-דוד, והוא סיפר לי איזה אולם יש לו גם".

מתברר כי השר כ"ץ קימץ במידע כשטען שמדובר בבן דוד אחד של ח"כ זוהר שבבעלותו אולם אירועים: מבדיקת "שקוף" עולה כי לח"כ זוהר לא פחות מתשעה בני דודים המנהלים יחד את קבוצת העסקים "שבט אחים", שעוסקת בתחום האירועים והבילוי.

שבט משגשג

משפחת יפרח מונה תשעה אחים ואחיות המתגוררים בקרית גת ובמושבים בסביבה, והם בני דודיו של ח"כ זוהר מצד אמו. ככל שנודע ל"שקוף", כל תשעת האחים ורבים מבני ובנות זוגם עובדים בעסק המשפחתי של משפחת יפרח: קבוצת העסקים המשגשגת "שבט אחים", שעוסקת ברובה בתחום האירועים. נציין כי בין 2005 ל-2009 שימש יורם יפרח, אחד מהאחים, כיו"ר התאחדות בעלי האולמות בישראל.


תחת קבוצת "שבט אחים" של משפחת יפרח מתנהלים שישה עסקים: שני אולמות האירועים הגדולים "נסיה" ו"דוריה", עסק לקייטרינג ומזון לאירועים, מסעדת "ערמונים" מתחם הנופש "דרים איילנד" ומתחם הקניות "איי-סולומון". קבוצת "שבט אחים" מעסיקה כ-1,000 עובדים בסך הכל. 

קבוצת העסקים מצליחה מאוד ועובדת גם במגזר הציבורי. כך למשל, חברת "לי-בר", חברת הבת לקייטריג של משפחת יפרח, זכתה לפני כשלוש שנים במכרז להאכלת אלפי החיילים בעיר הבה"דים בדרום. החברה עובדת גם עם גופים ממשלתיים נוספים, כמו רשות הכבאות, שירות בתי הסוהר, ועוד.

אך לדברי מקורבים, עסקי הקבוצה נפגעו כלכלית באופן משמעותי עקב משבר הקורונה שכן הם מתבססים על מתחמי אירועים ובילוי, שפועלים במתכונת מצומצמת עקב הקורונה. כלומר, רבים מבני משפחתו המורחבת של ח"כ זוהר נפגעו כלכלית באופן משמעותי בחודשים האחרונים.

החוק קובע: לא ניגוד עניינים

בהמשך הדיון בוועדת הכספים הבהיר חבר הכנסת מיקי זוהר כי הוא לא מכחיש שלבן דודו יש אולם אירועים, אך כי הטענה כי זו הסיבה שהוא פועל למען בעלי האולמות היא לא יותר מהכפשה מצד השר כ"ץ. 

ח"כ זוהר ביקש הבהרה של עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, לעניין. עו"ד אפיק הסבירה כי העובדה שלחבר הכנסת זוהר יש בני דודים בעלי אולמות אינה מציבה אותו בניגוד עניינים. לדבריה, מצב בו חבר הכנסת פועל בתחום שבו עוסק גם בן-דודו, לא מוגדר כניגוד עניינים.

"ההגדרה לעניין אישי היא היא הנאה חומרית ישירה או עקיפה של חבר הכנסת או של קרובו למעט עניין הנוגע להנאה משנית", הסבירה עו"ד אפיק. "בהגדרת קרוב לא נכלל בן-דוד, הגדרת קרוב היא הגדרה מצומצמת יותר: בן זוג, הורה, צאצא, או כל קרוב שפרנסתו תלויה בחבר הכנסת. כיוון שההגדרה לא חלה עליך (זוהר), נושא של טובת הנאה אישית לא מתקיימת".

היסטוריה של קידום אינטרסים זרים

ההבהרה של עו"ד אפק חשובה, מפני שחשוב להדגיש כי ח"כ זוהר לא עבר על החוק. יחד עם זאת, מעבר להיבט החוקי, שאלת השפעת עסקיהם של בני דודיו על הפעילות הפרלמנטרית אינה עומדת בחלל ריק. מעקב "שקוף" בשנים האחרונות מגלה כי ח"כ זוהר פעל בעבר למען האינטרסים העסקיים של בני משפחתו או קבוצות לחץ שונות – על חשבון טובת הציבור.

הנה דוגמה: במשך עשרה חודשים בשנים 2017-2016 קיים זוהר שלושה דיונים שונים כדי לקדם את ענייני שכונת כרמי גת אשר בקרית גת, מתוקף תפקידו כיו"ר "הוועדה לצדק חלוקתי". זוהר דן בגני הילדים בשכונה, במחלף הכניסה ועוד. רק מה, הוא עשה זאת בזמן שאשתו, בעלת חברת תיווך נדל"ן בעיר, סחרה בדירות בשכונה ואף החזיקה בה במספר נכסים. 

נבחרי ציבור צריכים לפעול לטובת כל האוכלוסייה כדי שנבטח בהם (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בשלושת הדיונים שקיים זוהר בנושא הוא לא אמר מילה על הנכסים של אשתו בשכונה. לאחר שנחשפו האינטרסים הכלכליים שלו על ידי העיתונאי שוקי שדה בדה -מרקר, אמר: "לא מצאתי עניין ציבורי לעדכן ולפרט על נכסיה הפרטיים של אשתי".

"שקוף" והמשמר החברתי פנו באותה תקופה לוועדת האתיקה של הכנסת בנושא. ועדת האתיקה קיבלה את הפנייה, חבריה רשמו הערה לח"כ זוהר ואסרו עליו להמשיך לעסוק בנושא. "קובעת הוועדה כי על חבר הכנסת זוהר להימנע מכאן ולהבא מליזום ומלנהל ישיבות העוסקות בשכונת כרמי גת בוועדה שבראשותו או בוועדות אחרות", קבעה ועדת האתיקה של הכנסת.

ח"כ זוהר פעל לאחרונה גם עבור קבוצת לחץ קטנה נוספת: סוכני הביטוח. הוא ניסה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק סוכני הביטוח, בכך בלם מהלך שיכול היה לגרום לך לשלם פחות על ביטוחים שונים. ח"כ זוהר עשה זאת כדי להגן על משכורתם של סוכני הביטוח, שכ-1,000 מהם מתפקדים לליכוד.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): בתקופה האחרונה חל משבר אמון חמור סביב החלטות הממשלה ועיתויין – עד כמה הן קשורות בטובתם האישית של חברי הכנסת. כשפותחים את מתחמי איקאה בעת שסוגרים חנויות אנחנו מתחילים לערער על הנסיבות שהובילו להחלטה. אם חוסר האמון הזה יימשך – יותר ויותר אנשים יפסיקו להישמע להנחיות, דבר שיפגע מאוד ביכולת ניהול המשבר.

וכמובן, הפגיעה המשמעותית היא בכיס שלנו. אם לא יהיה מי שידאג לעבודה שלך, כמצילה בבריכה או כשוטף כלים, ולעומת זאת מקורבים לנבחרי הציבור יקבלו יחס מיוחד – רבים מהאזרחים ימשיכו לדשדש במצב כלכלי קשה מאוד. לכולנו מגיע יחס הוגן – לכן חשוב שנבחרי הציבור ידעו שאנחנו פוקחים עליהם עין. 

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש"י):

  1. "שקוף" תמשיך לעקוב אחר פעילותו של חבר הכנסת מיקי זוהר בתחום אולמות הארועים ובתחומים נוספים, ולבחון את ענייניות קבלת ההחלטות של מקביליו בניהול משבר הקורונה. נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי לוודא שח"כ זוהר ואחרים פועלים למען הציבור הרחב ולא למען קבוצות אינטרס קטנות.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצות אינטרס, כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

איך להוזיל את הביטוח: כך תפגע המלחמה של ח"כ זוהר ישירות בך

לאחרונה הניח ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) הצעת חוק שעלולה לייקר לכולנו את החיים: מניעת תחרות בשוק הביטוח. ח"כ זוהר בחר להגן על כמה אלפי סוכני ביטוח, בעלי כוח משמעותי בליכוד במקום להגן עלינו, הציבור, שמשלם לו משכורת. הצעת החוק של זוהר עומדת בניגוד לדעתו של הממונה על שוק ההון, בניגוד לדעת רשות התחרות ולאגף התקציבים באוצר

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

מה קורה מאחורי הקלעים של שוק הביטוח, עליו משלמים אזרחי ישראל אלפי שקלים בשנה עבור ביטוחים שונים? בחודשים האחרונים מתחוללת מלחמה רצינית בין שני צדדים: רשות שוק ההון שאישרה לחברות האשראי למכור ביטוחים, כדי לייצר תחרות – מול סוכני הביטוח וח"כ מיקי זוהר, שפועלים למנוע את המהלך. איזה מהמהלכים פוגע בנו?

כדי להבין צריך קודם כול קצת רקע: בתחילת יוני העניקה לראשונה רשות שוק ההון רישיון לחברת כרטיסי אשראי-חברת "מקס" לפעול כסוכנות ביטוח, במטרה לייצר תחרות ולהוזיל מחירים. סוכני הביטוח מתנגדים בחריפות למהלך. לטענתם, לחברות האשראי יש יתרון מובנה: הן מחזיקות מידע רב על הלקוחות עקב רכישות שביצענו באמצעות כרטיס האשראי וכך תיווצר תחרות לא הוגנת ואף השתלטות חברות האשראי על השוק, תחרות שתפגע קשות בהם – אך גם בציבור.

קראו את כתבות "שקוף" הקודמות בנושא יוקר המחיה:

לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית, כ-1,000 חברי לשכת סוכני ביטוח הם מתפקדי ליכוד והם משתמשים בכוחם במפלגה כדי למנוע את המהלך. הלחץ שלהם עובד: ח"כ מיקי זוהר הגיש הצעת חוק שתמנע את כניסתה של חברת "מקס" או כל חברת אשראי אחרת לשוק הביטוח. נציין כי ח"כ זוהר פוקד מידי שנה את כנס סוכני הביטוח באילת כך שנראה שהוא מקפיד לטפח את קשריו עם קבוצה זו. 

הכתבה הנוכחית היא חלק מסיקור תחום "יוקר המחיה", אותו בחרו יותר מ-3,000 המו"לים והמו"ליות שמממנים את שקוף. הצטרפו וקבעו את תחום הסיקור הבא.

מי מרוויח כשאין תחרות?

לפי רשות שוק ההון, הכניסה של חברת "מקס" לשוק הביטוח עתידה להגביר את התחרות ולהוריד את גובה הפרמיות (התשלומים החודשיים על ביטוח) שכולנו משלמים. אך זה לא נגמר כאן- השינוי המשמעותי ביותר שכניסת "מקס" תביא הוא שהחברה תמכור ביטוחים באופן אובייקטיבי.

חבר הכנסת מיקי זוהר בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת, 2017

בואו נבין מה זה אומר כי זהו מידע חשוב לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל: כיום, סוכני הביטוח נמצאים בניגוד עניינים מולנו, הלקוחות. הם משתפים פעולה בדרך כלל רק עם אחת מחברות הביטוח – זו שתספק להם עמלה "שמנה" על מכירת הפוליסה שהיא מציעה. כתוצאה מכך נקבל היצע מצומצם ביותר של מוצרים מהסוכן או הסוכנת ובמגוון מחירים מצומצם יותר – רק מה שניתן לגזור עליו קופון. הסוכנים אינם תאבי בצע – כך פשוט התקבעה מערכת התמריצים שלהם במשך השנים.

בממוצע, כ-13% מהפרמייה שאנחנו משלמים עוברת כעמלה לכיס של סוכני הביטוח. במילים אחרות, לסוכנים אין אינטרס למכור לנו את הביטוח שהכי מתאים ומשתלם, לעומת זאת יש להם אינטרס "לדחוף" ללקוחות כמה שיותר ביטוחים שיספקו להם את העמלה הגבוהה ביותר ויכניסו הכי הרבה כסף לחשבון הבנק שלהם. הסוכנים אינם אובייקטיבים מול הלקוחות מפני ששכרם משולם על-ידי חברות הביטוח, וככל שהם ימכרו עבורן יותר מוצרים הם יקבלו יותר כסף.

משמאל: ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון

המודל שבו חברת "מקס" תעבוד אמור להיות שונה. חברת "מקס" תהיה חברת ביטוח אובייקטיבית, שתעזור לנו לרכוש את המוצר שהכי משתלם לנו לקנות. בתוך שנתיים מכניסתה לשוק, "מקס" תעבוד עם מספר רב של חברות ביטוח, ותקבל עמלה זהה מכולן ועבור כל מוצרי הביטוח – כך הודיע הממונה על שוק ההון. אם הכול יעבוד כמתוכנן, ל"מקס" לא יהיה צורך להעדיף חברת ביטוח אחת על פני האחרת, התמריץ הכלכלי שלה יהיה מכירת ביטוחים לכמה שיותר אנשים.

סוכני הביטוח: "מקס" תפגע בציבור

לטענת יו"ר לשכת סוכני הביטוח ליאור רוזנפלד, הכניסה של "מקס" תשפיע דווקא בכיוון ההפוך ותייצר תחרות לא הוגנת בשוק הביטוח. זאת, מפני שלחברה יתרון משמעותי על סוכני הביטוח – בידיה מידע רב על רכישות שהלקוחות מבצעים וכתוצאה מכך על חייהם. "יש לה את כל המידע על הלקוח מכרטיס האשראי", הוא טוען. "אז הם יציעו לו ביטוח רכב ב-100 ש"ח פחות ממה ששילם שנה קודם, כדי למצוא חן בעיניו. אבל הם לא יציעו לו את המחיר האמיתי".

ליאור רוזנפלד, יו"ר לשכת סוכני הביטוח

גורם ברשות שוק ההון הבהיר שגם סוכני הביטוח מחזיקים במידע הזה. "אין דבר כזה שסוכן ביטוח לא יכול לדעת כמה שילמת על ביטוח", הוא קובע. עוד מוסיף הגורם, כי "חברת אשראי לא יכולה לדעת בדיוק מתי מסתיימת הפוליסה. אין לה מידע מדויק על המוצר הביטוחי שרכשת ובאיזה מספר תשלום את נמצאת".

הממונה על התחרות מיכל הלפרין, התייחסה לכך וכתבה כי "גם אם יתרון זה של מקס מקשה על המתחרים, לא מצאנו שיש בו כדי להקנות למקס כוח שוק משמעותי אשר עלול להרע את תנאי האספקה למבוטחים באמצעותה בעתיד. כניסה של שחקן חדש לשוק עשויה לעורר חששות תחרותיים רק בנסיבות חריגות. לאחר בחינת החששות שהוזכרו בפנייתכם וכן שהועלו מצד גורמים שונים בתחום, לא נמצא שחששות מסוג זה מתקיימים במקרה של מקס".

חשש נוסף שהעלה רוזנפלד בשיחתנו, הוא שחברות האשראי ישתמשו בכוח שלהן מול הצרכנים כקהל שבוי. "הן ידעו בדיוק מתי יגמר ללקוח הביטוח ומתי יש צורך לחדשו. ברגע שהלקוח יבקש, למשל, להגדיל מסגרת אשראי היא תתנה את הגדלת המסגרת ברכישת ביטוח רכב אצלה".

אך הטיעונים של רוזנפלד בנושא זה התבררו כלא נכונים. בסעיף 57 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים נכתב במפורש כי אסור להתנות ביטוח בקניית מוצר אחר.

הפתרון של ח"כ זוהר: למנוע תחרות

הצעת החוק של ח"כ זוהר, אם תעבור, תמנע את כניסתה של "מקס" לשוק. הסעיף אותו מבקש ח"כ זוהר לתקן מציין כי הממונה על שוק ההון לא יכול לתת רישיון סוכן ביטוח למי שהוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני, אפילו אם יש בידיו 'רישיון הנפקה' – כלומר רישיון להנפיק כרטיסי אשראי. כך, חברת "מקס" או כל חברת אשראי אחרת לא תוכל להיכנס לשוק הביטוח.

ח"כ מיקי זוהר (מימין). הצעת החוק שלו עלולה למנוע את כניסתן של חברות האשראי לשוק הביטוח

סעיף 26 (ג) בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), אותו ח"כ זוהר מבקש לתקן

ח"כ זוהר נימק את ההצעה בכך שהיא מגנה על העצמאים והעסקים הקטנים:"החלטתו חסרת האחריות של משה ברקת מסכנת את ענף הביטוח ופוגעת בעסקים קטנים בזמן משבר הקורונה", כתב ח"כ זוהר בחשבון הטוויטר שלו: "אני קורא לחברות האשראי שלא להיערך לכניסתן לשוק ולהימנע מהוצאות".

מדובר באבסורד – מדוע האינטרס של סוכני הביטוח עולה כל האינטרס של כלל הציבור הישראלי לחיים זולים יותר? הוזלה של ההוצאה על הביטוח תקל את יוקר המחיה, על כך מסכימים כל הגורמים המקצועיים בממשלה: רשות שוק ההון, רשות התחרות, בנק ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר.

ח"כ זוהר פעל באמצעים כוחניים במיוחד כדי להגן על הצעת החוק שלו. שר האוצר ישראל כ"ץ התנגד להצעת החוק של זוהר, מפני שהיא פוגעת בתחרות בשוק הביטוח. בתגובה, חבר הכנסת זוהר איים לעכב את קידום החוק של כ"ץ לעידוד התעסוקה בכלל המשק – חוק שנועד לתמרץ מעסיקים כדי שיחזירו עובדים לעבודתם אחרי שהוצאו לחל"ת עקב הקורונה. בסופו של דבר רה"מ נתניהו התערב בעניין והרוחות נרגעו.

המשמעות ברורה: חבר הכנסת זוהר היה מוכן להשתמש בכוחו בתוקף היותו יו"ר הקואליציה לעכב חוק שיועיל לכלל המשק  כדי להגן על 1,000 סוכני ביטוח מתפקדי ליכוד.

איך זה משפיע עליך

  1. אנחנו משלמים לח"כ מיקי זוהר משכורת, אבל הוא פועל נגדנו. זוהר הציע חוק שנועד להגן על קבוצה קטנה של כמה אלפי סוכני ביטוח – על חשבונך, אולי כי הם מתפקדי ליכוד. ח"כ זוהר, שכולנו משלמים לו משכורת, לא עובד בשבילנו, אלא עבור קבוצות הלחץ. ההצעה שלו עלולה לגרום לכך שכולנו נשלם בכל חודש יותר על הביטוח שלנו ונקבל שירות פחות טוב ופחות מותאם אישית. זוהר פועל בניגוד לדעתו של הממונה על שוק ההון, בניגוד לדעת רשות התחרות ולאגף התקציבים באוצר. 
  2. אפקט מצנן על עבודתם החשובה של הרגולטורים: הממונה על שוק ההון ד"ר משה ברקת פועל עבור הציבור – הוא יוצא לרפורמה משמעותית בשוק הביטוח – אך שורה של ח"כים בנוסף לזוהר התבטאו גם הם נגד הרפורמה בוועדת הכספים וניסו לעקוף את עבודתו. הדבר יצנן את  עבודתם של הרגולטורים שעלולים לוותר מראש על רפורמות משמעותיות שיטיבו עם הציבור. 

מה עושים כדי לתקן את המצב?:

  1. הצעת החוק של זוהר עתידה להגיע לוועדת השרים לחקיקה בשבועות הקרובים. שר האוצר ישראל כ"ץ כבר הודיע שיתנגד, ואנחנו נעמוד על המשמר כדי שהצעת החוק של זוהר לא תעבור.
  2. עלינו לזכור ולהזכיר לציבור שמיקי זוהר הוא ח"כ שפועל נגד הציבור ולטובת קבוצת אינטרס קטנה כדי להרתיע חברי כנסת אחרים מלפעול באופן הזה. לשם כך יצרנו את הווידאו הבא. צפו ובצעו את הפעולה שמוצעת בסופו:

תגובת חבר הכנסת מיקי זוהר:

"הצעת החוק של חבר הכנסת זוהר נועדה למנוע מהלך דורסני של הממונה על שוק ההון משה ברקת, שאישר את כניסת חברות אשראי לענף הביטוח, המהלך הזה צפוי לפגוע בענף סוכני הביטוח המעסיק עשרות אלפי עובדים.
כניסת חברות האשראי לענף הביטוח תוביל לתחרות בלתי הוגנת. המהלך מתעלם מהרגולציה המחמירה החלה על דורשי רישיון לעסוק בביטוח ומצריכה אותם להקים חברת ביטוח מורשית על מנת לעסוק בענף זה.
בנוסף, לחברות האשראי יש מאגר עצום של מידע פיננסיצהכולל מידע על הרגלי הצריכה של הלקוחות, מה שעלול ליצור חוסר שוויון ביניהן לבין חברות הביטוח הקיימות. באם חברות האשראי מבקשות להיכנס לענף הביטוח, אזי תתכבדנה להקים חברות ביטוח, על כלל הרגולציה המשתמעת מכך, כדי להציע לציבור מוצרי ביטוח במחיר הזול ביותר, שהרי זו תמציתה של תחרות אמיתית בענף.

כל עוד מחיר הפוליסה נקבע על ידי חברות הביטוח, הרי שאין בכניסת חברות האשראי לשוק הביטוח שום הטבה לציבור.
ח"כ זוהר תומך בתחרות הוגנת ולא כזו שזורה חול בעיני הציבור. ח"כ זוהר עובד מבוקר עד ליל כאשר טובת הציבור לנגד עיניו ואינו מונחה על ידי שום עיקרון אחר. ולראיה החוק שהוגש על ידו בימים האחרונים שנועד למנוע מצב שבו אזרחי ישראל יצטרכו לשלם עבור צפייה בשידורי ספורט מרכזיים".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

מבצע חיסול: חברי הכנסת העלימו את הגופים המפקחים עליהם 

טרם מונתה ועדת אתיקה הוועדה שדנה בשכר הח"כים לא קיימת מאז ינואר 2019 החמור מכול:  אף אחד לא ממהר למנות יועץ משפטי לכנסת בניגוד לחוק, יו"ר הכנסת הנוכחי וקודמיו פירקו את מנגנוני הפיקוח עליהם ● יריב לוין ממשיך להתעלם

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

חשיפות "שקוף" בחודשים האחרונים מגלות שורה של מחדלים: עוד ועוד גופי פיקוח על חברי הכנסת, פשוט נעלמו. שכר הח"כים, התנהגותם במשכן, היעדרות מדיונים או קיום תהליכי חקיקה חפוזים ולא ראויים – כל אלו הם רק רשימה חלקית של התחומים שנותרו ללא פיקוח ראוי. כיום, האחראי הבלעדי לתיקון המצב הוא יו"ר הכנסת יריב לוין, שבחר להתעלם ולא להגיב לאף אחת מהטענות.

יו"ר הכנסת, יריב לוין. חותלר לשנות את הליך מינוי היועץ המשפטי (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

תחילה גילינו שהוועדה הציבורית שדנה בשכר הח"כים פשוט פוזרה בינואר 2019 ומאז לא מינו חדשה. אחר כך התרענו שיו"ר הכנסת יריב לוין ממסמס השלב הראשון בתהליך מינוי יועץ משפטי לכנסת, לאחר שזה סיים את תפקידו באפריל השנה. לסיום, רק לאחרונה דיווחנו שוועדת האתיקה פורקה באפריל 2019 ועדיין לא הוקמה, בניגוד לכל שאר הוועדות. 

כתבות המקור של "שקוף" אודות המחדלים:

המשותף לכל הגופים הללו הוא תפקידם החשוב: הגבלת כוחם של הפוליטיקאים ושמירה עלינו – הציבור – מפני השררה וניצול הכוח. 

שומר הסף הנעלם: אין יועץ משפטי לכנסת

נתחיל מהחמור ביותר: הכנסת מתפקדת ללא יועץ משפטי קבוע. הוועדה שאמורה לאתר ולמיין מועמדים ומועמדות לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת לא קרובה להתכנס. נכון לימים האחרונים, מי שאמון על התהליך, יו"ר הכנסת יריב לוין, לא פנה לנשיאת בית המשפט העליון כדי למנות יו"ר לוועדה.

איל ינון. סיים את תפקידו כיועץ המשפטי לפני 3 חודשים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


תפקיד היועץ המשפטי לכנסת הוא תפקיד מפתח במשכן בפרט ובמנגנון הדמוקרטי בכלל. הוא יכול למנוע תהליכי חקיקה חפוזים ואנטי דמוקרטיים, או לחילופין להעלים עין מהם. דוגמה לכוחו היא פרשת פסילת חוק מס על דירה שלישית, שבה נדרש היועץ להצדיק מול בג"ץ את הליכי החקיקה החפוזים.

חלפו שלושה חודשים מאז סיים היועץ הקודם, איל ינון, את תפקידו. בינתיים מכהנת בתפקיד ממלאת המקום, עו"ד שגית אפיק, אותה מינה יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין ימים ספורים לפני שהתפטר.

ומה אומרים על כך חברי הכנסת? ח"כ אורנה ברביבאי, אחת מסגניות יו"ר הכנסת, מסרה: "אנא הפנה את פנייתך ליו״ר הכנסת. ח"כ, האלופה במיל', אורנה ברביבאי מייחסת חשיבות רבה למינוי יועמ״ש קבוע לכנסת לאלתר". ביקשנו לדעת מה היא תעשה בנדון, אך לא קיבלנו תשובה. 

סגנית יו"ר הכנסת, ח"כ אורנה ברביבאי. "הפנה את פנייתך ליו"ר" (צילום: אתר הכנסת)

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, לא מסר תגובה. שני חברים עתידיים בוועדה לבחירת היועץ, ח"כ עפר שלח, וח"כ איתן גינזבורג, בחרו גם הם שלא להתייחס לנושא. 

מאחר ואפיק עדיין מכהנת גם כיועצת המשפטית של ועדת הכספים פנינו לכנסת בשאלה כיצד היא מתעדת לטפל גם בענייניה השוטפים של הכנסת, שכרגע לוקים בחסר, וגם בהעברת התקציב הקרבה. מהכנסת נמסר: "עו"ד שגית אפיק היא היועצת המשפטית של ועדת הכספים של הכנסת מאז שנת 2005. יש לה צוות שעובד עמה בתחומי הוועדה מזה שנים רבות והוא בעל מומחיות בנושאי הוועדה. לשגית יש סיוע נוסף בתפקידה כמ"מ היועץ המשפטי לכנסת.

 

היא תלווה ביחד עם צוות הייעוץ לוועדת הכספים וביחד עם אנשי לשכה נוספים במידה שיידרש סיוע נוסף, את הליך אישור תקציב המדינה וחוק ההסדרים בוועדת הכספים. בימים אלה שגית וצוותים נוספים בלשכה המשפטית העבירו 2 ימי עיון לחברי הכנסת על התקציב וחוק ההסדרים, והיא נערכת היחד עם יתר אנשי הלשכה לליווי הכולל של הליך אישור התקציב וחוק ההסדרים, אשר כידוע, מגיע לכל ועדות הכנסת ולא רק לוועדת הכספים".

לוין רוצה לשנות את הליך מינוי היועץ בזמן אמת

התנועה לאיכות השלטון פנתה בנושא ליו"ר הכנסת, יריב לוין וביקשה לדעת מדוע אינו ממנה יועץ משפטי. בתשובתו מה-1 ביוני כתב: "החלטתי עם מינוי כיו"ר לבחון את התאמת שיטת המינוי הקיימת". 

לא ברור אם המהלך הזה אפשרי בזמן אמת, ספק אם הוא חוקי. ככל הנראה לא ניתן לשנות את תהליך המינוי לאחר שהכנסת נדרשה כבר להתחיל אותו, ובטח שלא להשתמש בו כתירוץ לאי מינוי. 

שגית אפיק ממלאת מקום היועץ המשפטי (צילום: דוברות הכנסת)

"אנו סבורים, כי שינוי רטרוספקטיבי של שיטת המינוי הוא אינו חוקי ולא ראוי", ציין עו"ד הידי נגב. "ככל שיו"ר הכנסת מבקש לשנות את הליך המינוי בחקיקה, עליו לעשות זאת בחקיקה צופה פני עתיד ולא דווקא בעת שנדרש למנות יועץ משפטי לכנסת – כל שינוי אחר מעלה את החשש שמא מבקש יו"ר הכנסת 'להתגבר' על הוועדה הציבורית ולמנות מועמד שאינו ראוי".

בתנועה לאיכות השלטון לא ויתרו ופנו לאפיק, ממלאת המקום הזמנית, בנושא המינוי ובבקשה לחוות דעתה על שינוי תהליך הבחירה לאחר שתהליך המינוי כבר היה אמור להתחיל.

אפיק ענתה כי ביום שהיו"ר לוין נכנס לתפקיד הזכירה לו שעליו למנות ועדה לבחירת יועץ משפטי קבוע. וכלל שיבקש לבחון מחדש את התהליך תביע את דעתה. לוין, כאמור, מתעלם. 

כל ועדות הכנסת הוקמו – חוץ מאחת 

תקופת הבחירות הממושכת תמה, וחברי הכנסת השתבצו סוף סוף לחברותם בוועדות הכנסת השונות. חוץ מאחת, שפשוט לא הוקמה: ועדת האתיקה.

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

ח"כ מיקי זוהר. בעבר קיבל הערה מוועדת האתיקה שפעל בניגוד עניינים (צילום: אתר הכנסת)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

הוועדה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון לפרסום הכתבה, הוועדה טרם מונתה.

החתולים שומרים על השמנת

במאי השנה, בזמן ששכר הח"כים המשיך לעלות, התברר לנו שהוועדה הציבורית שדנה בהטבות לחברי הכנסת פוזרה בינואר 2019, הרחק מעיני הציבור. הכנסת לא חידשה את קיום הוועדה כבר שנה וחצי – בניגוד לחוק. יו"ר הכנסת, יריב לוין, אחראי למנות אותה אך לא מטפל בכך – ממש כמו קודמיו בני גנץ ויולי אדלשטיין. 

הוועדה ציבורית הוקמה בשנת 2002. היא עוסקת בשכר חברי הכנסת, בהטבות ובתנאים שהם מקבלים, כמו למשל כמו מספר העוזרים הפרלמנטריים שהכנסת מממנת לכל ח"כ וח"כית. אך כעת היא לא קיימת, ואפילו היו"ר שלה פרופ' חיים לוי לא ידע שהוועדה שעמד בראשה התאיידה. "לא עדכנו אותנו, למי יש זמן היום למכתבי נימוסין", מסר לוי.

אף אחד לא סיפר לו שהוציאו את הוועדה לחופשה. פרופ חיים לוי יו"ר הוועדה לפיקוח על שכר הח"כים

החשיבות של הוועדה עצומה: זוהי התחנה המקצועית היחידה שבוחנת את הנושא באופן ענייני ומגישה המלצות שקופות לציבור. הודות לקיומה, לציבור ולתקשורת יש יכולת למתוח ביקורת ולשפוט את החלטות הח"כים בעניין שכרם. פנינו לכנסת לשאול מה סטאטוס המינוי של הוועדה: "טרם מונתה הוועדה הציבורית לקביעת שכר הח"כים. מבדיקה עם הגורמים הרלוונטיים, זו אמורה להתמנות בקרוב".

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע): כל אחד מהמרכיבים שכרגע חסרים ממלאים תפקיד חשוב בריסון הכוח והשררה. אם המצב יימשך, הוא עלול לפגוע בחיים הפרטיים שלך: חוקים שישפיעו על הכיס שלך עלולים לעבור בחיפזון ובחוסר אחריות כשאין יועצת משפטית קבועה לכנסת.

כשהח"כים מחליטים בעצמם החלטות שקשורות אליהם, אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים יותר על המשכורות שלהם. ולא רק שלהם: כספי הארנונה שלך, למשל, מממנים את הקפיצה בשכר של ראש העיר במקום מגוריך וסגניו, רק בגלל שהח"כים התעלמו מהוועדה המייעצת בנושא שכרם. זו שלא קיימת היום. במקום לשפר את שירותי החינוך או פינוי האשפה, אנחנו מאכילים עוד יותר את הקודקודים.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): יו"ר הכנסת יריב לוין אחראי על התפקוד התקין של הכנסת. הוא מחויב כלפי הציבור למלא את תפקידו ולתקן את שלוש הפרצות הללו: למנות את ועדת האתיקה, את הוועדה הציבורית לשכר הח"כים והוועדה שתבחר יועץ משפטי. שאר הח"כים יכולים לעלות את הנושא בוועדות, בפגישות נשיאות הכנסת ובמליאה. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

לוין לא מינה את ועדת האתיקה של הכנסת ומסרב להגיב

כמעט כל הוועדות הוקמו, אך ועדת האתיקה לא קרובה להתכנס. למעשה, היא לא מתפקדת מאז אפריל 2019. המשמעות: אין סנקציות על התנהגות לא ראויה, אין תהליך אישור טיסות במימון גורמים זרים. ח"כ טלי פלוסקוב מתגאה במינוי, אך הוא לא מתועד בשום מקום

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

הכנסת לא הקימה את ועדת האתיקה נכון להיום (שני). חברי המשכן הקימו כבר כמעט כל ועדות הכנסת, פרט לוועדה למעמד האישה שבה טרם התכנס דיון לאישור היו"ר החדש. דוברות הכנסת הפנתה את שאלת "שקוף" בנושא ללשכתו של היו"ר לוין, שבחר להתעלם.

יו"ר הכנסת, יריב לוין (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

ועדת האתיקה מורכבת משני ח"כים מהאופוזיציה ושניים מהקואליציה. יו"ר הכנסת יריב לוין הוא בר הסמכות למנות אותה, לפי חוק חסינות חברי הכנסת. נכון להיום, באתר הכנסת שמתעדכן תדיר כתוב כי הוועדה טרם מונתה. 

עוד על מחדלי המינויים בכנסת:

בנוסף, שי גליק, מנכ"ל "בצלמו", פנה לכנסת בדבר על תלונה שהוגשה לוועדה וקיבל לפני כשבוע תשובה מפורשת: "טרם מונתה ועדת האתיקה". גם בפרוטוקולים של מליאת הכנסת מהשבועיים האחרונים לא נמצא אזכור לוועדה.

זוכרים את אורן חזן? 

תפקידה של ועדת האתיקה הוא לוודא כי הח"כים עושים את עבודתם ולא נעדרים יותר מהרגיל, לשפוט במקרים של התנהגות בלתי ראויה ולאשר נסיעות לחו"ל על חשבון גורמים זרים. היא אחד מגורמי המפתח בתחום הביקורת ואף יש בידיה סמכויות ענישה.

(הדס פרוש, פלאש 90)

התגעגעתם? ח"כ לשעבר אורן חזן. ועדת האתיקה הקודמת הרחיקה אותו מהמשכן (הדס פרוש, פלאש 90)

בכנסת ה-20 הוועדה הייתה פעילה מאוד. היא השעתה את ח"כ לשעבר אורן חזן על התנהגות גסה כלפי חברי כנסת ואורחי המשכן, כמה פעמים, הארוכה שבהן לחצי שנה. היא קנסה את יאיר לפיד על היעדרות ממושכת והעירה לח"כ מיקי זוהר שפעל בניגוד עניינים אך לא הטילה עליו סנקציה מאחר והיה לטענתה טירון.

מעבר לכך, הוועדה אמורה לדון ולאשר כל נסיעה לחו"ל של חברי הכנסת, על חשבון גורמים זרים. בתקופת סבבי הבחירות, בכנסת ה-21, ה-22 ולמיטב בדיקתנו גם בכנסת ה-23, הוועדה לא קמה וחברי הכנסת המשיכו לטוס ללא התכנסותה.

ח"כ טלי פלוסקוב מכתירה את עצמה לתפקיד היו"ר

חרף העובדה שטרם מונתה הוועדה, הקואליציה הכתירה את טלי פלוסקוב (הליכוד) לתפקיד יו"ר ועדת האתיקה. בפרסום על כנס של הליכוד כבר מוצגת פלוסקוב כיו"ר הוועדה.

מקור השאיפה כנראה בהבטחה שקיבלה מרה"מ, בנימין נתניהו, לכהן כיו"ר ועדה בשנה וחצי הראשונה של הממשלה. עם זאת, סמכות המינוי מצויה בידיו של יו"ר הכנסת בלבד, שכאמור טרם עשה זאת.

מח"כ פלוסקוב נמסר: "הוועדה עדיין לא הוקמה, אני מיועדת לתפקיד היו"ר". לשאלתנו מדוע מציגים אותה כיו"ר השיבה "עד התאריך הזה הנושא צריך להיות מוכרז". נכון להיום הנושא לא נמצא בסדר היום של מליאת הכנסת.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): ועדת האתיקה מהווה מעין מנוף לחץ על חברי הכנסת ועל השרים להגיע לכנסת. היא דואגת להבליט לציבור אילו ח"כ לא מבצעים את עבודתם. בנוסף, היעדר הוועדה מסלקת את אחת הסנקציות העיקריות על ח"כ שמקלל או ח"כית שנוהגת בתוקפנות כלפי חבריה למשכן.

כל זמן שהוועדה לא קיימת, ח"כים עלולים לדון בנושאים לא ענייניים באין מפריע. כמו שקרה עם ח"כ זוהר, כשהוועדה הזהירה אותו שלא להמשיך לעסוק בענייניו הכלכליים כראש ועדה. 

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): יו"ר הכנסת, יריב לוין, חייב למנות ועדה לאלתר. 

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

לבקשת "שקוף": נשיא המדינה חשף את הוצאותיו הפטורות ממס. נתניהו מסרב

חוק של ח"כ מיקי זוהר מ-2018 סידר לרה"מ ובני משפחתו פטור ממס על הוצאות בביתו הפרטי. על מה קיבל פטור בשנתיים האחרונות רה"מ בנימין נתניהו? הוא מסרב לפרסם. וכאילו זה לא מספיק, נתניהו מבקש כעת פטור רטרואקטיבי על המסים שהתבקש לשלם טרם אישור החוק. הנשיא לעומת זאת חשף הכל: הוציא כ-15,000 ש"ח על עיתונים וכ-30,000 ש"ח על הופעתו הייצוגית בשנה, פטורים ממס

| תומר אביטל |

בקשת חופש מידע של שקוף חושפת אילו חשבונות פרטיים שילמנו עבור נשיא המדינה, כנגזרת מחוק מיקי זוהר שמעניק פטור ממס על הוצאותיהם של מנהיגי המדינה. במשרד ראש הממשלה מסרבים, לפחות בינתיים, לחשוף את המידע המקביל לגבי ההוצאות סביב הווילה בקיסריה.

רה"מ, מתי תפרסם את הוצאותיך הפטורות ממס, כמו שעשה הנשיא? (יונתן זינדל, פלאש 90)

קצת רקע: בנימין נתניהו פעל בעבר לקבל החזרים מהכיס הציבורי על הוצאות שלא רלוונטיות למילוי תפקיד ראש הממשלה, לצד שדרוג ביתו הפרטי. לשם הדוגמה, רק חשבון המים החודשי בווילה בקיסריה מגיע ל 7,000 שקל בכל חודש – על חשבוננו. 

עוד באותו נושא:

הכל השתנה ב-2017 אז הגיש עו"ד שחר בן מאיר בג"ץ בנושא. השופטים החליטו שעל ראש הממשלה לשלם מס על כל הוצאה שאינה קשורה לתפקידו, בכללן הוצאות על המעון הפרטי בקיסריה.

אז מה עשה נתניהו? ב-2018 דאג שיחוקק חוק, בהובלת מיקי זוהר, שפוטר את ראש הממשלה והנשיא מכל הוצאה שהמדינה משלמת עבורם (חוץ משכר). הטיעון היה השוואת תנאי רה"מ לאלו של הנשיא שזכה בפטור עוד משנת 1961. 

שימור הקיים או שדרוגו?

בית הנשיא והמעון שייכים לציבור. כולנו מממנים את אחזקתם, וזה בסדר גמור. אף אחד לא מצפה מהנשיא ומרה"מ לשלם בעבור אחזקת מעון רשמי. בד בבד, זכאים המנהיגים למימון מהמדינה עבור "שימור הקיים" בבתיהם הנוספים הפרטיים. אף אחד גם לא מצפה מהם לשלם עבור התאמות בגין סידורי אבטחה למשל.

ח"כ מיקי זוהר. העביר חוק הפוטר את רה"מ וילדיו ממס עבור הוצאות בתיהם

אלא שלפי החוק שהעביר ח"כ זוהר (2018), גם הוצאות המנהיגים בבתיהם הפרטיים יהיו פטורות ממס. ההטבה תחול גם לאחר הפרישה, ללא הגבלת זמן ואפילו לשאריהם (ילדים ובת זוג). ההטבות אמורות כאמור לחול על הוצאות של "שימור הקיים", אלא אף אחד לא הגדיר מה זה "שימור הקיים", ומה זו הוצאה לגיטימית ורלוונטית למילוי תפקיד רה"מ. 

כך למשל, בדיון שנערך בכנסת העידו נציגי משרד רה"מ עצמו, כי אינם יודעים להבחין בין הוצאות פרטיות לבין ציבוריות. כלומר, רה"מ ומשפחתו עלולים לשדרג את ביתם על חשבוננו, ולהסוות זאת מאחורי מעטה "שימור". למרות זאת וחרף הבטחה של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, מעולם לא התקיים דיון בנושא

נתניהו מסרב לשלם את חובותיו

החוק של מיקי זוהר, אם כך, מאפשר להעמיס על הציבור שלל בזבוזים, דוגמת שיפוצים, רכישת ריהוט, חשבונות מופרזים וכן הלאה. במילים אחרות החוק מאפשר ליאיר נתניהו לשכשך רגליים בבריכה בקיסריה לנצח על חשבון הציבור. יאיר, וילדים אחרים של ראשי ממשלה עתידיים שיחזיקו בריכה.

בעת חקיקת החוק העריכה רשות המיסים שהוא יעלה לציבור בין 100 ל-200 אלף שקל בשנה. סכום שכמובן צפוי רק לטפס ככל שהשנים יחלפו ויצטברו עוד ועוד ראשי ממשלה ונשיאים בדימוס. אביעד גליקמן חשף לאחרונה שרשות המיסים דורשת מנתניהו לשלם כ-600 אלף ש"ח בעבור עבודות שבוצעו בביתו הפרטי בין 2013 ל-2018, בהתאם לפסיקת בג"ץ. אלא שנתניהו פועל כדי לחמוק מתשלום המס. היום (ראשון) ביקש נתניהו רשמית מוועדת הכספים פטור מלא ממס עבור הוצאות שהציבור שילם עבורם עוד מתחילת כהונתו ב-2009.

משרד רה"מ מסתירים, בית הנשיא חושפים

על מנת להבין מה בדיוק כולנו אמורים לממן, והאם השימוש בחוק נעשה בצורה מדודה, "שקוף" פנתה דרך חוק חופש המידע למשרד רה"מ ולבית הנשיא בבקשה לחשוף את העלויות שהשיתו עלינו עד כה דרך סעיף זה.

אלא שבמשרד רה"מ עדיין לא סיפקו שבריר מידע בנושא ואף העניקו לעצמם ארכה למענה. אזכיר שדוברות משרד רה"מ מדורגת בתחתית דירוגי הדוברים של "שקוף" מדי שנה. במקביל, המשרד עונה לבקשות חופש מידע באיטיות משוועת, אם בכלל. 

למעשה, לא פעם בקשותינו לקבלת מידע נמצאו מוצדקת על ידי משרד המשפטים, ועדיין – משרד רה"מ סירב לחשוף את המידע. בין היתר כך קרה כאשר תבענו לדעת כיצד כספי משלמי המיסים מנוצלים לבניית בניין ומעון חדשים לרה"מ (פרויקט אלמוג). נמשיך להילחם לחשוף את הנתונים.

בבית הנשיא, מנגד, ענו במהירות, ואף סיפקו תשובות מלאות לשאלות המשך. הנה הנתונים:

מסתבר שמדי שנה, נשיא המדינה מקבל החזר הוצאת של כ-50 אלף שקלים עבור חשבונות בביתו הפרטי, עבור עיתונים, ועבור הופעה ייצוגית. לגבי עלות העיתונים, נמסר מבית הנשיא כי מדובר בתשלום שנתי לידיעות אחרונות וכלכליסט, מעריב, הארץ, מגזין דה מרקר, ישראל היום ומקור ראשון. אלו העיתונים שהנשיא קורא.

הופעה ייצוגית כוללת איפור וביגוד עליהם משלם הנשיא באופן אישי מכספו ומקבל החזרים כנגד קבלות שהגיש. חשבונות החשמל, הגז, והטלפון הם של הדירה הפרטית של הנשיא ראובן ריבלין הממוקמת ברחוב נוף הרים בירושלים.

חצי מיליון שקל על ביגוד

משרד רה"מ כאמור עדיין לא מסר את המידע, אבל נזכיר שאת נתוני ההופעה הייצוגית כבר חשפנו: בנימין ושרה נתניהו רכשו ביגוד מתקציב הציבור בכחצי מיליון שקל. רה"מ ורעייתו מיצו כל שקל אפשרי מתקציב הייצוג שמסתכם במאות אלפי שקלים. למרות זאת, לפי החשד נתניהו גם לקח חליפות יוקרה מאיש עסקים.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): רשות המיסים כאמור תובעת מס של כ-100 אלף שקל לשנה על הוצאות נתניהו בביתו בקיסריה. אם מדובר אך ורק בתשלום מס, אפשר רק לדמיין כמה סך הכל עלו לנו ההוצאות עצמן מדי שנה. הכסף הזה יוצא כולו מהכיס שלך. בנוסף, הטבות כאלו מגבירות את הניתוק של המנהיגים מהציבור הרחב ומחריפות את אובדן האמון של משלמי המיסים בפוליטיקה. לראייה, ברשתות כבר החלה תנועת מרד מיסים.

מחאת המיסים

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן?): נבצע פניה נוספת ליו"ר ועדת הכספים גפני לבצע דיון בנושא ונמשיך לעקוב כדי לוודא שהנתונים נחשפים, והמסים משולמים. מוזמנים לעזור לנו דרך הצטרפות כמו"לים וכחברים בסיירת השקיפות שתפעל סביב הסוגיה.

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל

חשיפה ראשונה: הח"כים שהגיעו ואלו שנעדרו מוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-22

בדיקת "שקוף" מגלה כי למועדון הנעדרים, שבו אפשר להמשיך למצוא את יאיר לפיד, מתווספים שמות חדשים ומפתיעים: מיקי זוהר ושרן השכל. ח"כים חדשים לעומת זאת, נחשפים כחרוצים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רוב דיוני ועדת החוץ והביטחון אמנם אינה משודרים, כיוון שתכניהם לרוב חסויים – אך נתוני הגעתם של ח"כים יכולים ללמד על הנעשה בה. מי נעדר בהכרעות על הביטחון השוטף ומי הגיעה בקביעות לדיונים?

ועדת חו"ב. צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת

בין היתר, גילינו שחברי הכנסת שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד וח"כ יאיר לפיד מיש עתיד, נעדרו בקביעות ממליאת הוועדה ולרוב גם מוועדות המשנה. לעומתם, חברי כנסת חדשים יחסית, כמו אלי אבידר מישראל ביתנו ואורנה ברביבאי מיש עתיד, הקפידו להגיע.

לאן נעלמו יאיר לפיד ושרן השכל?

הכנסת ה-22 בדומה לקודמתה, ה-21, הייתה קצרה להחריד. בסך הכל, כיהנה כחצי שנה, ולא הספיקה לעשות הרבה. עם זאת, ישנן שתי ועדות מרכזיות שדווקא כן הוקמו: ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון (חו"ב). 

בזמן שעבודת הח"כים בוועדת הכספים גלויה לכל, ועדת החוץ והביטחון היא ועדה חשאית, שבה רוב הפרוטוקולים נשמרים חסויים. כדי בכל זאת לדעת מי הגיע לוועדות, בשנים האחרונות אנו מגישים בקשת חופש מידע, ועל סמך הנתונים בודקים את נוכחות הח"כים בוועדה. 

הנתון המרכזי נוגע למליאת הוועדה, בה יושבים 17 חברים. בניגוד לוועדות משנה, היא פתוחה גם לחברי הכנסת האחרים. בכנסת ה-22 היא התכנסה תשע פעמים, כאשר שיאני הנוכחות, למעט יו"ר הוועדה גבי אשכנזי (כחול לבן) הם חברי הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו), שהגיע לשמונה ישיבות, אורנה ברביבאי (יש עתיד) וגדעון סער (ליכוד), שהגיעו כל אחד לשבע ישיבות. 

לעומתם, מי שבקושי נראו היו יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד וח"כ שרן השכל (הליכוד), שהגיעו לישיבה אחת בלבד וח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהגיע לשני דיונים.

מיקי זוהר ממשיך להיעדר

זוהר והשכל היו עקביים בהיעדרויותיהם, ולא ניתן היה למצוא אותם גם בוועדת המשנה לחוץ והסברה. התקיימו בה חמש ישיבות בלבד. אל מול הנעדרים, רוב חברי הוועדה הגיעו לכולן או פספסו אחת בלבד: גדעון סער, יו"ר הוועדה (הליכוד), יאיר גולן (מרצ), אורנה ברביבאי ואלעזר שטרן (יש עתיד) וישראל אייכלר (יהדות התורה). 

ח"כ שרן השכל. הגיעה פעם אחת למליאה שהתכנסה 11 פעמים, ונעדרה לחלוטין מוועדת המשנה לחוץ והסברה

בוועדת המשנה למודיעין מתקבלות החלטות חשאיות, על ידי שישה חברי ועדה בלבד. רבים מייחסים לה חשיבות יתרה בשל הסיווג הגבוה של החומרים הנדונים בה. כך למשל,  זו הוועדה שמפקחת כיום על מעקבי השב"כ אחר אזרחי ישראל. 

בכנסת ה-22 התקיימו 11 ישיבות בוועדת המשנה, כשרוב החברים בה הקפידו להתמיד. למעט היו"ר ח"כ גבי אשכנזי שניהל את כל הישיבות, גם חברי הכנסת יואב בן צור (ש"ס) ויואב קיש (ליכוד) נכחו בעשר מתוכן וח"כ משה (בוגי) יעלון בתשע. 

ח"כ גדעון סער, שמקפיד בדרך כלל על נוכחות ואף שימש כיו"ר של חוץ והסברה – הגיע כאן רק לשש ישיבות. ח"כ יאיר לפיד נשאר עם המקום האחרון, כשנכח רק בחמש ישיבות.

לא התעניינו בביטחון שוטף ומוכנות לחירום: עמיר פרץ וישראל אייכלר

בוועדת המשנה למוכנות וביטחון שוטף נערכו שש ישיבות בראשות ח"כ יואב קיש (הליכוד). אלי אבידר (ישראל ביתנו), אורנה ברביבאי (יש עתיד) ויאיר גולן (מרצ) הגיעו לארבע מתוכן. אלעזר שטרן (יש עתיד) לשלוש. 

לעומתם, שרן השכל נכחה רק בישיבה אחת. שני ח"כים, עמיר פרץ וישראל אייכלר, נעדרו מכל הישיבות. נציין שפרץ שימש יו"ר הוועדה למוכנות העורף, שם התקיימו שתי ישיבות. אייכלר חבר בעוד ועדות משנה, אליהן דווקא כן הגיע.

ח"כ אורנה ברביבאי. גילתה חריצות

ועדות משנה נוספות, כמעט ולא התכנסו, עקב אורך חייה הקצר של הכנסת: כך לדוגמה, הוועדה שעוסקת בתקציב הביטחון התכנסה שלוש פעמים וכך גם ועדת משנה לתקציב השירותים החשאיים. הוועדה למוכנות העורף התכנסה כאמור פעמיים. 

קשה ללמוד משהו מנוכחות בוועדה שהתכנסה מעט באופן יחסי, לכן העדפנו שלא לנתח את הנוכחות במקרים אלו. הסרנו מראש ועדות שהיו בהן פחות מחמש ישיבות והורדנו ח"כים שהיו חברים רק חלק מהתקופה.

ממיקי זוהר נמסר: "המינוי היה ברירת מחדל ולמיטב ידיעתי היו בדיונים חלק מחברי בסיעה כמחליפים שלי".

מיאיר לפיד, ישראל אייכלר, עמיר פרץ ושרן השכל לא נמסרה תגובה.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): נושאים כמו מעקב השב"כ אחרי האזרחים, תקציב הביטחון או שירות נשים בצה"ל – הם רק חלק מרשימה ארוכה של סוגיות שעולות בדיוני הוועדה ומשפיעות על חיינו. דווקא משום שמדובר בנושאים ביטחוניים, שלרוב חסויים, חשיבות הוועדה גוברת: זהו הגוף המפקח היחיד שמייצג את הציבור וחשוף לחומרים הסודיים. גם דיוני הוועדה חסויים – לכן כל מה שנותר לנו זה לקוות שהם אכן מגיעים, שואלים שאלות קשות ומשפיעים על החלטות הרות גורל.

מעש"י (מה אפשר לעשות כדי שיותקן?): אנחנו נמשיך לעקוב ולדווח אם נציגי הציבור ממשיכים להגיע לדיונים, מה שמשנה את התנהגותם, כפי שראינו רק לאחרונה כשיאיר לפיד החל להגיע לדיוני הוועדה. טוב יהיה אם הכנסת תפרסם את הנוכחות באופן יזום וגם פרוטוקולים של דיונים שאינם רגישים יפורסמו, לפחות, לאחר שהתקיימו.