פוסטים

עוד לפני שהחל משפטו: רה"מ נתניהו לא ממנה מנכ"ל למשרדו. לטענתו, כי אין לו זמן

כמעט שנה וחצי שאין מנכ"ל קבוע למשרד רה"מ ● בהתחלה טען נתניהו שבגלל הבחירות לא ניתן למנות מנכ"ל ● עכשיו הוא טוען: "טרם הספקתי" ● אם כבר עכשיו נתניהו טוען שאין לו זמן, מה יהיה כשהוא יצטרך להתייצב כמה פעמים בשבוע בבית המשפט? 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הנסיבות המיוחדות להארכת הטלת התפקיד האמורה הן כי בשל מצב הקורונה בישראל והעניינים המדיניים שעל הפרק טרם הספקתי להידרש לנושא מנכ״ל קבוע". כך כתב רה"מ נתניהו ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בפעמיים האחרונות בהן ביקש אישור להאריך את כהונתו הזמנית של רונן פרץ, ממלא מקום מנכ״ל משרד ראש הממשלה. כלומר, אומר נתניהו – אין לי זמן. 

כך עולה מהנספחים לתגובה שהגיש נתניהו לעתירת התנועה לטוהר המידות נגד המשך כהונתו של פרץ כממלא מקום מנכ"ל משרד רה"מ.

הטענה הזו נכתבה בפעמיים האחרונות כשנתניהו נדרש למנות מנכ"ל קבוע למשרדו. בפעם הראשונה ביקש זאת ב-15 ביוני, בדיוק באותו היום שבו פקעה כהונתו של פרץ. כעבור שלושה חודשים, ב-14 בספטמבר, ביקש נתניהו להאריך שוב את המינוי, הזמני כמובן. הפעם הוא נזכר מוקדם יותר – יומיים לפני תום כהונתו של פרץ, וקיבל הארכה עד ל-1 בנובמבר.

האמירה של נתניהו כי "אין לי זמן" מעט תמוהה. מינוי מנכ"ל אינו הליך סבוך מאחר שמדובר במינוי אישי. בנוסף, בינואר הקרוב יתחיל שלב ההוכחות במשפטי נתניהו. ראש הממשלה, יתייצב שלוש פעמים בשבוע לדיונים, מתכוון לנהל את המשפט במקביל לתפקידו. הוא ומקורביו כבר הצהירו כי אין בעיה לכהן כרה"מ ולנהל משפט במקביל. אבל כעת, לטענתו, כבר עכשיו עוד בטרם החל המשפט נראה שאין לו אפילו זמן למנות מנכ"ל.

הארכה שישית

עוד עולה מתגובת המדינה לעתירה, עליה חתומים גם היועמ"ש ונציב שירות המדינה, כי ניתנה הסכמה עקרונית להארכת כהונתו של פרץ עד ל-1 בדצמבר 2020: זו תהיה הפעם השישית בה מקבל רה״מ אישור להאריך את מינויו הזמני של פרץ כממלא מקום (בפעמים הקודמות היה זה בגלל שהינו בעיצומה של תקופת בחירות).

בתגובה לתשובת משרד רה"מ והיועץ המשפטי לממשלה כתבה התנועה לטוהר המידות לביהמ"ש: "זולת אמירות סתמיות אלו, בדבר 'עומס המוטל על המשיב 1' (רה"מ, ע.ב) ,'עניינים מדיניים' וכמובן גם 'נגיף הקורונה', אין התשובה מפרטת את שהיה עליה לפרט, היינו – מה נעשה עד כה למען קידום מינוי של מנהל כללי קבוע למשרד ראש הממשלה, ומהן הנסיבות הקונקרטיות המצדיקות אישור מתן שש הארכות כהונה".

נציין כי אם לא יעבור תקציב, הכנסת תפוזר ב-23 בדצמבר. אבל אפשר לסמוך על זה שכבר ב-1.12 יוכל נתניהו לחזור להשתמש בתירוץ "אנחנו לקראת בחירות ולא נכון למנות עכשיו מנכ"ל" – וכך המינוי של פרץ יוכל להמשיך – כמעט באופן אוטומטי – עוד כחצי שנה. אם נתניהו ירצה.

עוד בשקוף:

מדיניות האין מינויים

למשרד רה״מ אין מנכ״ל. ושר המשפטים ניסנקורן דווקא רוצה למנות מנכ״ל למשרדו, אבל נתניהו בולם את המינוי. רק לאחרונה, התפטרה מתפקידה גם קרן טרנר, שהיתה מנכ"ל משרד האוצר. 

אנחנו לא יודעים אם נתניהו דובר אמת כשהוא טוען: "אין לי זמן". אנחנו כן יכולים לומר שזו שיטה. יש שורה של מינויים בכירים חסרים בשירות המדינה. מדובר במצב חמור, שבו אין מנהלים קבועים לכמה מן הגופים החשובים ביותר לתפקוד התקין של המדינה. בימים רגילים ובטח שבזמן משבר. 

מסתבר שאין לו זמן. ראש הממשלה בנימין נתניהו. (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)

אבל בשונה ממינויים לתפקידים בכירים אחרים כמו מפכ"ל, נציב שב"ס או ראש הרשות להגנת הפרטיות שדורשים הליך בחינה של ועדה ופרוצדורה ביורוקרטית, תפקיד של מנכ"ל משרד ממשלתי הוא על תקן משרת אמון. לראייה, במשרדי הממשלה האחרים, עוד בטרם מצאו השרים את הכיסא שלהם במשרד, הם כבר מינו מנכ"לים. השר זאב אלקין, שר המים וההשכלה הגבוהה, לא חסך ומינה אפילו שניים. ולמרות זאת, נתניהו לא ביקש עדיין למנות מנכ"ל קבוע.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): איך בכלל אפשר להתנהל במשרד ממשלתי – גוף מורכב ועתיר עובדים ותקציבים – ללא מנהל? תארו לכם כל ארגון ללא מנהלת קבועה. לא ניתן לפתח תוכניות, ליזום ולהתחייב לפרויקטים, ולהקנות תחושת יציבות. בלי מנכ״ל אין מי שעומד וחוצץ בין העובדים לדירקטוריון. במקרה שלנו אלו הפוליטיקאים – והלחץ מהם עלול להיות מכביד מאד. 

ממלאי המקום רוצים לשמור על מקום עבודתם. זה מציב אותם בדילמה – האם האם צריכים קודם כל לשרת את הציבור או את השר הממונה עליהם ושמחזיק בידיו את עתידם? 

מה אפשר לעשות כדי שישתנה (מעש"י): נתניהו חייב למנות מנכ"ל קבוע למשרד רה"מ. אם הוא לא מוצא זמן לנושא, רצוי שיבחן שוב אם יצליח לנהל במקביל גם את המשפט שלו.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

"להעלות שם, לשים אותו בתקשורת ולתת לציבור לומר את דברו"

נציב שב"ס ומפכ"ל הממשלה לא רוצה למנות. אבל כשזה כן קורה עולה השאלה: כיצד בוחנים את טוהר המידות של מועמדים למשרות הבכירות ביותר? ● לפני ארבע שנים המליץ המבקר לתת לוועדת המינויים סמכות לבדוק, אך דבר לא נעשה ● הפארסות שראינו במינוי מפכ"לים, רמטכ"לים ונגידים צפויות לחזור על עצמן ● בינתיים, נתניהו מנסה ביד אחת לבטל את הוועדה, וביד השנייה עוקף אותה באמצעות מינוי של ממלאי-מקום נצחיים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

"הוועדה אמרה מפורשות שאין לה כלים לבחון את טוהר המידות. היא הגישה הצעה לראש הממשלה אך מעולם לא קיבלה התייחסות", אמרה דגנית שי, מנהלת אגף לביקורת משרדי הממשלה במשרד מבקר המדינה במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה. "האם התפקיד הראשון במעלה של הוועדה אינו לבדוק את טוהר המידות?", שאל ח"כ עפר שלח, יו"ר הוועדה.

שלח צודק. "הוועדה" היא "הוועדה המייעצת למינוי בכירים", או כפי שנוהגים לכנות אותה בעיתונות – ועדת גולדברג. תפקידה: לייעץ לראש הממשלה במינוי שבעה מהתפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה: רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, ראש שב"כ, ראש המוסד, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. מטרתה, על פי דו"ח מבקר המדינה מ-2016, שהוצג במהלך ישיבה בחודש שעבר: "להבטיח את טוהר המידות של המינוי המוצע ולמנוע מינויים הנעשים מזיקות אישיות, עסקיות או פוליטיות לגורמים בממשלה". 

ח״כ עפר שלח (יש עתיד) מנהל דיון של הוועדה לביקורת המדינה. (צילום: יהונתן סמייה דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה הוא שופט בדימוס של בית המשפט העליון, וחבריה הם נציב שירות המדינה ונציג ציבור אחד או שניים. תקופת כהונתם של חברי הוועדה קצובה לשלוש שנים וניתן להאריכה בשלוש שנים נוספות. כיום חברים בוועדה השופט בדימוס אליעזר גולדברג (מונה לתפקיד ב-2018), נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ' ונציגי הציבור משה טרי ופרופ' טליה איינהורן (צייצנית סדרתית כנגד בג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה). 

שמה של הוועדה נקשר במה שנראה כפארסות חוזרות סביב מינויי בכירים כמעט בכל תפקיד אפשרי. זכורים במיוחד ניסיונות המינוי הכושלים של משה אדרי למפכ"ל, של יואב גלנט לרמטכ"ל ושל יעקב פרנקל לנגיד. אפילו המינוי של חברי הוועדה עצמם הצליח לעורר סערה לפני כמה שנים, עת נתניהו ניסה לצרף אליה מקורבים שלו, יעקב נגל ואיריס שטרק. עתירה של התנועה לטוהר המידות לבג"ץ הביאה להקפאת המינוי ואח"כ להסרת המועמדות. בקיצור – חגיגה. הדיון בוועדה לביקורת המדינה סיפק סיבה אפשרית לבלגן: הוועדה לבדיקת מועמדים לא באמת יכולה לבדוק מועמדים.

שהתקשורת תחקור

ועדת גולדברג אינה מחליטה על המינויים המגיעים לבדיקתה, אלא רק מספקת המלצה. השר עדיין יכול למנות את המועמד החביב עליו – למרות הביקורת. עם זאת למסקנות הוועדה משמעות במקרה של עתירות נגד המינוי, ובעיקר – היא יכולה לייתר אותן.

עוד בשקוף:

"לוועדת גולדברג יש חשיבות ליצירת חוצץ במינוי בכירים. עצם העובדה שמינויים אלו עוברים בקרה שנועדה להבטיח את טוהר המידות מונעת התערבות שיפוטית", הסבירה בדיון דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

"בניגוד לטענות שנשמעות כי הוועדה מכבידה על הממשלה, ועדת גולדברג הוקמה מתוקף החלטת ממשלה ומשקפת את הרצון הממשלתי להבטיח את איכות המינויים. אם לא היה מנגנון בדיקה של ועדת גולדברג, ולא הייתה ביקורת ציבורית הייתה הממשלה עשוייה למנות מישהו לא מתאים ולקבל את הביקורת לאחר מעשה״, הוסיפה זילבר. 

השופט בדימוס אליעזר גולדברג, יו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

אבל למרות שוועדת גולדברג היא הפיתרון שמצאה הממשלה לבדיקת טוהר המידות של מועמדים בכירים, לא נראה שמישהו מנסה לתת לוועדה כלים של ממש לבצע את עבודתה.

באחת ההזדמנויות בהן היה צריך לבחור נגיד לבנק ישראל "ומועמד אחר מועמד נפסל לאחר רעש ציבורי בתקשורת" נערכה ביקורת, סיפרה נציגת משרד המבקר בדיון. בסופה מסר מזכיר הוועדה דאז (שהיה גם המשנה למזכיר הממשלה) "מסמך שבשורה התחתונה שלו אמר שאין לוועדה כלים לבחון את המועמדים במישור טוהר המידות". "הכלי המשמעותי היחיד שיש לי", סיכם המזכיר, "הוא להעלות שם, לשים אותו בתקשורת ולתת לציבור לומר את דברו". מאז, נראה שכלום לא השתנה.

"התשובה שאנחנו קיבלנו ממשרד רה"מ היא שהצעת יו"ר הוועדה [להקניית סמכויות בדיקה] כוללת שינויים רבים ונבחנת עם הגורמים הרלוונטיים בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים", אמר יובל חיו ממשרד המבקר במהלך הדיון, "אלו שהקימו את הוועדה גילו עניין לטפל בבעיה. זה עדיין הכלי שמשמש את הממשלה". 

זילבר, מצד שני, אמרה כי משרד המשפטים לא מכיר את ההצעה לתיקונים. כלומר, ארבע שנים אחרי שהוצגה הבעיה – דבר לא נעשה כדי לפתור אותה. נכון לעכשיו, גם לא נראה שיעשה. למעשה, יש מי שמעוניין לבטל את הוועדה כליל.

הליכוד רוצה להעביר את סמכויות הוועדה לקואליציה

"כרגע אנחנו לא מכירים שום הצעה קונקרטית לשינוי המצב הקיים", אמרה זילבר, אך בדיון עלו שתי הצעות. אחת מהן של יו"ר הוועדה שלח, השנייה – של הח"כ היחיד הנוסף שטרח להגיע לדיון, שלמה קרעי מהליכוד. קרעי, מנאמניו הקרובים של ראש הממשלה נתניהו בכנסת הנוכחית, וגם שלח מציעים לבטל כליל את הוועדה. 

מציע מנגנון בקרה שנשלט על ידי המבוקרת. ח״כ שלמה קרעי (צילום: הגר כהן, ויקימדיה)

״אין לוועדה שום ערך מוסף", אמר קרעי בדיון, "למה לייצר ועדות על גבי ועדות. שהוועדה הרלוונטית בכנסת תפקח. הדברים האלו יכולים להתגלות גם בממשלה וגם כשהכנסת תפקח".

אלא שישנו הבדל בין ההצעות. בעוד שלח מעוניין להעביר את הבדיקה לכנסת, קרעי מציע מנגנון שנשלט בידי הקואליציה.

לפי הצעתו של שלח, הכנסת תקיים שימוע פומבי למועמד. לפי הצעתו של קרעי, במקום ועדת גולדברג תוקם ועדה שתורכב מיו"ר האופוזיציה ויושבי ראש של מספר ועדות (חוץ וביטחון, חוקה חוק ומשפט, כספים, פנים והגנת הסביבה וביקורת המדינה). בראש הוועדה יעמוד יו"ר הוועדה שהמינוי נוגע לתחומים המפוקחים על ידה. 

נבהיר: חוץ מיו"ר האופוזיציה ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה, שאר ראשי הוועדות ממונים על ידי הקואליציה.על פי הצעתו של קרעי הם יהוו גם את הרוב בוועדה וגם יכהנו לחילופין בראשה.

מאז פרש לא מונה מפכ״ל קבוע, ובמקומו יש ממלא מקום ״זמני״ שהמשך תפקידו תלוי בדרג המדיני. המפכ״ל לשעבר רוני אלשיך (צילום: דוברות המשפטרה, ויקימדיה)

במקום לעבור בוועדה הממשלה ממנה ממלאי מקום

גורלה של ועדת גולדברג הוא אחד משורת נושאים הנמצאים במחלוקת בין כחול לבן לליכוד, הנוגעים להליך המינוי של בכירים בשירות המדינה. לנתניהו עניין רב בזהותם של העומדים בראש מערכת האכיפה והחוק, בשל מעמדו הן כנאשם במספר פרשיות פליליות והן כנחקר פוטנציאלי באחרות, כגון פרשת מניות הפלדה והפערים שנמצאו בהצהרות ההון שלו על ידי המבקר הקודם. אך נכון לעכשיו, התנהלות מקבלי ההחלטות בפועל מייתרת דה-פקטו את הוועדה.

שניים משבעת בעלי התפקידים שמינויים אמור לעבור את הביקורת של ועדת גולדברג אינם מאויישים מזה זמן רב ותפוסים בידי ממלאי מקום: מאז פרש רוני אלשיך בדצמבר 2018 לא מונה מפכ"ל והשר לביטחון פנים הודיע לאחרונה שגם אין לו כוונה לעשות זאת בקרוב. מאז ינואר 2019 לא מונה גם נציב שב"ס. במקומם מובילים את שניים מהגופים המרכזיים במערך אכיפת החוק שלנו ממלאי מקום, זמניים, שהשר לבטחון הפנים מחליט שוב ושוב על הארכת המינוי הזמני שלהם ומותיר את עתידם מותנה ותלוי בידיו. 

המינוי הבא שצפוי לעלות על שולחן הוועדה הוא מחליף לראש השב"כ נדב ארגמן, שעתיד לסיים את תפקידו במאי 2021. מיד לאחר מכן, ביוני, צפוי להתחלף גם ראש המוסד. אם ההתנהלות הנוכחית תימשך, הרי שגם בתפקידים אלו נראה ממלאי מקום נצחיים, והפלפולים על אופי הליך הבדיקה יישארו מיותרים.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

את משרד הממשלה החשוב במדינה מנהל ממלא מקום, ומחר תפקע כהונתו

ביום רביעי תפקע כהונתו של רונן פרץ, שמונה ביוני 2019 כממלא מקום מנכ״ל משרד ראש הממשלה, באופן זמני ● מאז לא טרח נתניהו למנות מנכ״ל קבוע ● לאחרונה הוארכה כהונתו ביוני ● במשרד היועמ״ש עדיין לא התקבלה בקשה להאריך שוב את כהונתו הזמנית של פרץ

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

מאז יוני 2019 עומד בראש המשרד של האיש החשוב במדינה ממלא מקום. כעת מסתיימת על פי החוק גם כהונתו של רונן פרץ, שמונה כממלא מקום מנכ״ל משרד ראש הממשלה באופן זמני. אולם, עד לרגע פרסום הכתבה, לממשלה לא נמסרה עדיין הודעה על הארכת כהונתו או על מינוי של מנכ״ל קבוע, וזאת למרות שביום רביעי יפקע המינוי הזמני של פרץ. 

לא רוצה למנות מנכ״ל. ראש הממשלה נתניהו (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

שורה של מינויים בכירים חסרים בשירות המדינה. מדובר במצב חמור, שבו אין מנהלים קבועים לכמה מן הגופים החשובים ביותר לתפקוד התקין של המדינה. אחד מהם חריג במיוחד – מנכ"ל משרד רה"מ. בשונה מאשר מינויים לתפקידים בכירים אחרים כמו מפכ"ל, נציב שב"ס או ראש הרשות להגנת הפרטיות שדורשים הליך בחינה של ועדה כלשהי, תפקיד מנכ"ל הוא משרת אמון. כלומר: כמו כל שר, גם ראש הממשלה יכול לבחור איזה מנכ״ל שהוא רוצה באופן חופשי. הוא רק נדרש להביא אותו לאישור הממשלה. 

לראייה, במשרדי המשלה האחרים עוד בטרם מצאו השרים את הכסא שלהם במשרד, הם מינו מנכ"לים. השר זאב אלקין, שר המים וההשכלה הגבוהה, לא חסך ומינה אפילו שניים. ולמרות זאת, נתניהו לא ביקש עדיין למנות מנכ"ל קבוע, אפילו לא ביקש למנות שוב, באופן זמני כמובן, את ממלא המקום.

תירוץ לא מספיק טוב

ביוני 2019 עזב מנכ״ל ראש הממשלה הקודם יואב הורוביץ את תפקידו. במקומו מינה נתניהו את רונן פרץ כממלא מקום. מאז הוא מנהל את המשרד החשוב במדינה. 

אפשר למנות מנכ״ל למשרד ממשלתי כממלא מקום זמני, אך לתקופה קצובה ובתירוץ טוב. לעיתים נדרש ממלא מקום: יכול להיות שהמנכ"ל בחר לעזוב לפתע, כי נמאס לו, או שהוא חלה או חס וחלילה הסתבך בשערוריה כלשהי ופוטר. המחוקק חשב על מקרים כאלו וקבע פתרון בחוק: "נתפנתה משרתו של נושא משרה או נבצר ממנו להשתמש בסמכותו או למלא את תפקידו, רשאי השר שעם משרדו נמנית המשרה, בהתייעצות עם נציב השירות, להטיל על עובד מדינה אחר למלא את התפקיד, לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים".

עוד בשקוף:

על פי החוק ניתן להאריך את שלושת החודשים הללו, בהתייעצות עם נציב שירות המדינה, בעוד שלושה חודשים. התקופה הזאת הסתיימה עבור פרץ כבר באמצע דצמבר 2019. אבל מה קורה במצב חריג? גם על זה חשב המחוקק שקבע כי: "רשאי השר, בהסכמת נציב השירות והיועץ המשפטי לממשלה, להודיע לממשלה על הארכת תקופת הטלת התפקיד באופן זמני מעבר לשישה חודשים כאמור, בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, וכל עוד מתקיימות נסיבות מיוחדות כאמור (הדגשה ע.ב)". משבר הקורונה ושרשרת מערכות הבחירות יכולים להיחשב כ״נסיבות מיוחדות״. 

מ״מ מנכ״ל משרד רה״מ רונן פרץ (צילום: אתר הכנסת)

בתשעת החודשים שחלפו מאז דצמבר 2019, למיטב ידיעתנו, לא נמסרה הודעה על הארכת הכהונה לממשלה, כפי שדורש החוק. עם זאת, אכן ניתן לראש הממשלה אישור מיוחד מהיועמ"ש להאריך את כהונתו של רונן פרץ כממלא מקום מנכ״ל משרדו. 

במענה לפנייה של 'התנועה לטוהר המידות' כתב היועמ"ש מנדלבליט כי: "הארכת המינוי האחרונה של מר פרץ אושרה ביום 16.6.2020 והיא ניתנה למשך תקופה של שלושה חודשים״. באשר לנסיבות המיוחדות שהצדיקו את מתן האישור על פי היועמ״ש נכתב כי ״ההארכה האחרונה אושרה הן לנוכח העובדה כי למשך תקופה ארוכה כיהנה ממשלת מעבר וכי הממשלה הנוכחית הוקמה רק לאחרונה והן לנוכח מצב החירום הלאומי שנגרם כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה. על כן ראש הממשלה ומשרדו טרם הספיקו להידרש לנושא של מינוי מנכ"ל קבוע למשרד". 

על פי המכתב, כהונתו של פרץ פוקעת ב-16 בספטמבר – מחר (רביעי). אולם עד לרגע זה לא הובא מינוי קבוע לישיבת הממשלה ואפילו לא התקבלה פנייה אצל היועמ"ש לבקשת הארכה של מינויו של ממלא המקום.

"נוח לנתניהו ומשפחתו כי יכהן בתפקיד ממלא מקום"

צריך לזכור שבתקופה שמאז הוקמה הממשלה ותחת משבר הקורונה שרים עברו תפקידים, צמרת משרד הבריאות התחלפה, כולל מנכ"ל דומיננטי, משה בר סימן טוב, שהוביל את ניהול הגל הראשון של משבר הקורונה. אפילו מונה פרויקטור קורונה חדש. לכן, קצת קשה להבין מדוע דווקא המשרד הבכיר במדינה לא הצליח למנות מנכ״ל בגלל המשבר. 

ראש הממשלה נתניהו ורעייתו עולים למטוס בפמלייה בדרך לחתימה על הסכמי שלום בוושינגטון. (צילום: אבי אוחיון, לע״מ)

"לתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ יש גם השפעה על אישור הוצאות מעון ראש הממשלה ומשפחתו, ולראיה רונן פרץ הוא שהביא לוועדת הכספים את הצעת ההחלטה לשלם לראש הממשלה את חבות המס, וכן לממן לו גם דברים נוספים, החלטה שחלקה הוקפא בינתיים לאור הלחץ הציבורי", אמר לנו עו"ד עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות שהגישה עתירה נגד רה"מ והיועמ"ש בגין ההארכות החוזרות ונשנות של מינויו של פרץ כממלא מקום.

"כמובן שבמצב כזה, נוח לנתניהו ומשפחתו כי יכהן בתפקיד ממלא מקום", הוסיף. "למרות שמנכ"ל זו משרת אמון, עדיין יש הבדל בין ממלא מקום לבין מנכ"ל קבוע. ברגע שאדם ממלא מקום התלות שלו בשר, במקרה זה, רה"מ, גדולה הרבה יותר, כי אפשר לסיים את כהונתו בקלות, דרך מינוי של אדם אחר ובלי הרבה רעש תקשורתי. זה שונה מהמצב בו צריך להכריז על פיטורים של מנכ"ל מכהן".

נזכיר כי בנוסף על כך, רק בשבוע שעבר אישר ממלא המקום פרץ לשכור מטוס פרטי למשפחתו של נתניהו לנסיעה לחתימה על הסכם השלום בוושינגטון, וזאת בנוסף על המטוס ששכרו. לבסוף, לאחר ביקורת ציבורית, בוטלה ההחלטה ללא הסבר ברור ולמרות שבלשכת רה"מ טענו שששכירת מטוס נוסף דווקא תוזיל את העלויות.

פנינו למשרד רה"מ ושאלנו מתי עתיד להיתמנות מנכ"ל קבוע, אולם לא התקבלה תגובה. 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה לפניית ״שקוף״ כי נכון לזמן כתיבת שורות אלו לא התקבלה ממשרד רה״מ בקשה להארכת מינוי של פרץ. 

איך זה משפיע עלייך (אזמ"ע)

בעיצומו של משבר הקורונה, יד ימינו של ראש הממשלה היא זמנית. ארגון שאין לו ניהול קבוע, יתקשה מאוד לפתח תוכניות, לעמוד ביעדים, לקחת אחריות ולבסס תחושת יציבות. ובנוסף, האיש שאמור להפעיל את המשרד החשוב ביותר, שמניע את כל המערכת, יודע שבן רגע הוא עלול להפסיד את תפקידו. עכשיו גם המינוי שלו לא מוארך, לפחות לא באופן חוקי. וזאת, לפחות בינתיים, ללא כל הסבר. האם באופן הזה ללא מינוי רשמי הוא יוכל לחתום על מסמכים רשמיים? לנהל עובדים אחרים? לשכור עובדים, לפטר, לחלק הוראות? 

* * * 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין