פוסטים

"הסמטוכה בהסברה": למה אנחנו עדיין לא מבינים את הנחיות הקורונה?

תשעה חודשים לתוך משבר הקורונה ולישראל עדיין אין מערך הסברה שמצליח להנגיש לציבור מידע באופן יעיל ● שורה של גופים ומשרדי ממשלה פועלים ללא תיאום ומתחרים זה בזה במקום לשתף פעולה. לאגו ולשיקולים פוליטיים יש תפקיד חשוב ● מומחים וגם בכירים מתוך המערכת מכירים בכך שמדובר במחדל שפוגע קשות במאבק במגפה ● ועדת חקירה עוד תצטרך להקדיש פרק נרחב לכשלון ההסברה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

גננת בגן ילדים נכנסה לבידוד לאחר שבאה במגע עם חולה מאומת. במהלך הבידוד, עברה הגננת בדיקת קורונה. התשובה השלילית לבדיקה הגיעה מהר, מה שגרם לה להחליט לסיים את תקופת הבידוד לפני שעברו 14 ימים – בניגוד להנחיות – ולחזור לגן. היא גם הסבירה להורי הילדים שאין בעיה לחזור לגן מיד אחרי קבלת תוצאת בדיקה שלילית, ואמרה להם שיפעלו באופן דומה גם עם הבידוד של ילדיהם. היא לא התכוונה, אבל סיכנה הגננת את כל ילדי הגן בהדבקה בקורונה. לא מכוונה רעה, אלא כי לא הבינה את ההנחיות.

הסיפור הזה הוא לא סיפור מתחילת המשבר – מדובר במקרה שהגיע בשבועות האחרונים אל אחת מקבוצות הפייסבוק של עמותת "מדעת", עמותה לבריאות הציבור. לפי מנכ"לית "מדעת", אדוה לוטן, לא מדובר במקרה חריג: לטענתה רוב הציבור מתקשה להבין עד היום את ההנחיות הבסיסיות של הקורונה. מדובר במחדל. "ישראל מתמודדת עם מורכבות כפולה: כמו בכל העולם אנחנו כבר עייפים מהנחיות, אבל לנו גם אין מערך הסברה מתפקד", הסבירה לוטן.

ראש הממשלה נתניהו במסיבת עיתונאים בנושא הקורונה, מנסה להסביר למה ישראל מובילה במאבק בקורונה. (צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ)

"הרובד הבסיסי הראשון לפני כל דבר אחר בניהול המשבר, היה צריך להיות הסברה. אין דרך אחרת, אין דרכים עוקפות", היא טוענת. "שיתוף הפעולה של הציבור הוא אבן יסוד להצלחה בהתמודדות עם המשבר, כך שגם אם כל המערכות הלוגיסטיות יתפקדו, התחלואה לא תפסיק בלי הסברה".

מפלצת רב-ראשית

למרות החשיבות העצומה של ההסברה במשבר הקורונה, עד היום אין בישראל אף גוף אחד או אדם אחד שלקח על עצמו את התחום. אין מי שמסביר לציבור באופן קבוע מה הן ההנחיות ומדוע נקבעו, וכל אחד מהגופים שרואים עצמם אחראים במידת מה על הסברה פועלים בחוסר תיאום ובאופן לא איכותי. 

"יש פה קצת 'סמטוכה' בהסברה, שאני לא הצלחתי לחלוטין לסדר אותה", הודה פרופ' רוני גמזו, בראיון מיוחד ל"שקוף" לפני כחודש. "הבעיה היא שיש לא מעט ראשי הסברה וכל אחד מהם מושך לצד שלו – משרד הבריאות, משרד רה"מ, פיקוד העורף. נושא ההסברה יכול להיות טוב יותר וראוי יותר".

גמזו צודק – יש בלאגן בתחום. נראה כי משרדי הממשלה האחראים על הסברה, עובדים ללא תיאום ודורכים אחד על האצבעות של השני. ישנה תחרות רבה בין מערכי ההסברה של המשרדים השונים וקשה מאוד להתנהל מול מפלצת רב ראשית כזאת. נראה היה שגמזו הרים ידיים בנושא. 

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

יש האומרים כי עניין נוסף שמקשה על ניהול תחום ההסברה הוא הפוליטיקה בין המשרדים האחראים על ניהול המשבר. משרד ראש הממשלה ומשרד הבריאות מנוהלים על ידי אותה מפלגה – הליכוד. פיקוד העורף, שנמצא תחת משרד הביטחון – מנוהל על ידי כחול לבן, השותפה-יריבה של הליכוד. יכול להיות שלנסות לייצר הבנות בין הליכוד לכחול לבן בתחום ההסברה זו משימה פוליטית כבדה מידי.

מחדל מתמשך

את ההשלכות ניתן לראות בשטח: חדשות לבקרים אנחנו שומעים על שוטרים שאינם מעודכנים בהנחיות החדשות, נבחרי ציבור שמפרים את ההנחיות, אזרחים שהולכים בלי מסכה ברחובות, התקהלויות בניגוד להנחיות. לאזרחים קשה להבין היכן ניתן למצוא את ההנחיות הכי מעודכנות, את ההסברים הנכונים ביותר, וכו'.

עוד בשקוף:

בדיון בקבינט לקראת היציאה מהסגר, אמר מ"מ מפכ"ל המשטרה, מוטי כהן: "אנחנו עם תקנות מאד קשות ליישום ועוד יותר לאכיפה. משטרת ישראל נתקלת בסיטואציות מאד מורכבות. אני מבקש שההחלטות שיתקבלו יהיו ניתנות לאכיפה (…) אין ספק שככל שיהיו הקלות עלינו לעשות יותר הסברה". 

אדוה לוטן לא מופתעת שזה המצב. "ההנחיות לא מובנות לציבור ולהרבה מאוד מהגורמים שאמורים לתווך אותן לציבור החל מהגופים כמו המוקד של משרד הבריאות, קופ"ח, חולים, רופאים בקהילה. יש לנו דוגמאות אינספור של אנשים שמתקשרים למוקד משרד הבריאות ומקבלים הנחיה אחת, מתקשרים שוב ומקבלים הנחיה אחרת, וכשמדברים עם רופאת המשפחה – היא נותנת הנחיות סותרות. מדובר על נושאים בסיסיים: כמו כניסה לבידוד, האם צריך ללכת להיבדק, מה ההנחיות היום, ועוד".

"ישראל מתמודדת עם מורכבות כפולה: כמו בכל העולם אנחנו כבר עייפים מהנחיות, אבל לנו גם אין מערך הסברה מתפקד". אדוה לוטן, מנכ״לית עמותת מדעת. (התמונה באדיבות המצולמת)

"כל עקרונות הבסיס להסברה היו ידועים לנו לפני חודשים רבים, ועליהם היה צריך לבנות את מערך ההסברה בישראל", הסבירה אדוה לוטן. "בניגוד לדברים שהיינו צריכים ללמוד תוך כדי תנועה, את העקרונות של הסברה באירוע כזה לא היה צריך ללמוד. אין פה הפתעות. העובדה הזו הופכת את אי הקמת מערך ההסברה למחדל גדול עוד יותר". 

לוטן מדייקת: החשיבות של הסברה לציבור בזמן התפשטות של מגיפה איננה דבר חדש. כבר ב-2007 הוציא משרד הבריאות מסמך שנקרא "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית". המסמך חזה כבר אז את הצורך בהסברה אפקטיבית ומותאמת, ואף הכין תכנית כדי ליישמה. 

מי אחראי בהיעדר מסביר לאומי?

כשמנסים להבין מי היו יכולים להיות האחראים הבלעדיים על ההסברה, מגלים כי ישנם גופים רבים שהיו יכולים לבצע את המשימה או מבצעים אותה באופן חלקי. אך אף אחד מהם לא קיבל את האחריות המלאה לעשות זאת ואין משנה סדורה לפעולה בתחום.

משרד הבריאות: זהו כנראה הגוף שפועל במידה הניכרת ביותר בתחום ההסברה, אך ההסברה שהוא מספק אינה מלאה ואינה עומדת בסטנדרטים שהציבה מדינת ישראל לעצמה בתוכנית מ-2007. היום אין מסביר רשמי מטעם משרד הבריאות או בכלל שמעדכן את הציבור לגבי הקורונה באופן קבוע. זאת ועוד, ההסברה בדמות משרדי טלוויזיה או רדיו של משרד הבריאות מתמקדת לא פעם בהפחדה ולא בהסברים של ההנחיות החדשות והמסובכות.

פרויקטור הקורונה ומערך "מגן ישראל": עם כניסתו לתפקיד של הפרויקטור גמזו היה נראה שאולי הוא זה שיקח על עצמו את הנושא, אך זה לא קרה בסופו של דבר. לדברי גמזו עצמו, הוא שקל להיות מעין "מסביר לאומי" אך החליט לוותר על הרעיון לאחר שמומחי דוברות שונים טענו שהוא שוחק את עצמו בהופעות רבות מידי בתקשורת. כעת נכנס לנעליו הפרויקטור החדש, פרופ׳ נחמן אש, ונצטרך להמתין כדי לגלות כיצד הוא רואה את תפקידו בממלכת ההסברה.

פרויקטור הקורונה החדש, פרופ׳ נחמן אש. (צילום: דו״צ, ויקימדיה)

"צריך להודות על האמת: מערך ההסברה הישראלי לא תפקד טוב ולא מתפקד מספיק טוב בעיני", אמר ל"שקוף" תומר לוטן, ראש מטה "מגן ישראל". לוטן ניסה להסביר מדוע "מגן לישראל" לא לקחה על עצמה את ההסברה במשבר הקורונה. "כשהגענו לפה לפני חודשיים, ראינו שההסברה לא עובדת מספיק טוב. ניסינו לעשות סדר בעיקר במערכת יחסים שבין ההסברה של משרד הבריאות לבין פיקוד העורף, בעיקר על רקע תכנית הרמזור, אבל ככל שנכנסנו לעולם הסגר מאמצע ספטמבר, זה שיבש לכולנו את התכניות, וגם את אלמנט ההסברה".

פיקוד העורף: פיקוד העורף מטפל בנושא באופן חלקי. חיילי פיקוד העורף מסתובבים ברחבי הארץ, מחלקים מסכות ומסבירים לציבור את ההנחיות. בנוסף, אתר פיקוד העורף הפך ל"פורטל חירום לאומי" וניתן למצוא בו מידע בנוגע להנחיות הקורונה. המידע שמופיע גם באתר משרד הבריאות.

בהקשר היחסים בין משרד הבריאות לפיקוד העורף, נראה כי שני הגופים פועלים ללא תיאום. הוכחה לכך נמצאת בישיבת קבינט הקורונה מהחודש שעבר, במהלכה גנץ דרש להעביר את האחריות להסברה לציבור בנוגע לקורונה ממשרד הבריאות לפיקוד העורף. ראש הממשלה נתניהו, כך התברר, כלל לא ידע שסוגיית ההסברה נמצאת בידי משרד הבריאות, ואמר שחשב שפיקוד העורף מטפל בנושא.

ראש הממשלה נתניהו בסיור בחמ״ל קורונה בבי״ח רמב״ם בחיפה. (צילום: קובי גדעון, לע״מ)

מערך ההסברה במשרד רה"מ: ב-2007 התקבלה החלטת ממשלה לפיה יקום מערך הסברה במשרד ראש הממשלה, ש"יתאם את כלל גורמי ההסברה במדינת ישראל" ותחתיו יקומו גופים נוספים שיעסקו בהסברה בעת חירום. מערך ההסברה אכן הוקם, אך כבר שנתיים שלא מונה אף אדם לעמוד בראשו. 

רק בחודש שעבר, הרבה יותר מחצי שנה לתוך המשבר, הודיע ראש הממשלה על מינויו של "אחראי על ניהול ההסברה הלאומית של משבר הקורונה" – אדם בשם ירדן ותיקאי, יועץ תקשורת מוכר שבעבר היה ראש מטה ההסברה הלאומי. כמה שעות לאחר ההודעה על המינוי, הבהירו במשרד ראש הממשלה כי ותיקאי מונה כ"יועץ מקצועי חיצוני לענייני הסברה" ולא לאחראי ניהול ההסברה הלאומית של משבר הקורונה. 

בסופו של דבר המינוי של ותיקאי התמסמס ולא יצא לפועל – לדברי מקורבים, כנראה מפני שהבין שאין לו מה לתרום כשמערך ההסברה לא קם, וכשמשרד הבריאות ופיקוד העורף מתגוששים ביניהם בנושא.

*

לא חסרים בישראל אנשים מקצוע שיודעים לעשות את העבודה וגופים שהיו מוכנים לקחת על עצמם טיפול בלעדי בנושא. אך בנושא ההסברה, כמו בנושאים אחרים במשבר הקורונה, נדרשים הפוליטיקאים להתעלות מעל היריבויות והקשיים הפוליטיים ולקבל החלטות קשות שאינן תמיד מיטיבות עם האינטרסים שלהם. עד שהם לא יחליטו לעשות זאת, ה"סמטוכה" בהסברה לא תיפתר. 

איך זה משפיע עליך? (אזמ״ע)

כל עוד אין מערך הסברה מתפקד בישראל, המלחמה במגיפת הקורונה תמשיך להיות קשה והרסנית. הכשלון ההסברתי משפיע לרעה על הנכונות של הציבור לציית להנחיות שמונעות הדבקה. ככל שהמגיפה תמשיך, כך יחמיר המשבר הכלכלי, החברתי והנפשי שחווים אזרחי ישראל. 

תומר לוטן, ראש מטה מגן לישראל, ניסח זאת כך: "אין שאלה: ככל שההסברה פחות אפקטיבית ומוצלחת, אנחנו רואים קושי יותר גדול ביכולת לעצב ולסייע לציבור להתנהג נכון, רואים שחיקה באמון הציבורי. חוסר בהסברה פוגע בתפקוד האזרחי מול הקורונה".

מה עושים כדי לתקן את המצב? (מעש״י)

  1. ממשלת ישראל צריכה להחליט איך צריך להיראות מערך ההסברה בישראל: מי מנהל אותו, מאיפה יגיע התקציב שלו, מה הם יעדיו, וכו. הממשלה חייבת להשקיע משאבים בהסברה ולדאוג שהיא נעשית בשקיפות, אמינות, באופן קבוע ורציף ובהתאם לסטנדרטים העולמיים בתחום. הדבר דורש עבודה יומיומית עם אנשי מקצוע שעוסקים רק בנושא ההסברה.
  2. אדוה לוטן, מנכל"ית מדעת, מציעה פתרון פרקטי אחד שאפשר ליישם במהרה ובעלות מינימלית כבר עכשיו. זה לא מאוחר: "הייתי מייצרת לכל הפחות תדריך יומי פתוח מול התקשורת והציבור אותו מנהל אדם אחד קבוע, מקצועי ואמין. בתדריך אומרים מה המצב, מדברים על החלטות ושיקולים ועונים על שאלות".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

מחדל הקורונה בכנסת: עדיין אין פתרון לעבודה מרחוק

חמישה חודשים חלפו מאז פרוץ המגיפה – אך חברי כנסת משמאל ומימין לא נערכו לסגירת הכנסת וכניסה לבידוד ● הצעת חוק שתאפשר דיונים והצבעות מרחוק נתקעה, יו"ר הכנסת מתנגד לפעילות מהבית והאופוזיציה לא נקפה אצבע ● החשש: הכנסת תושבת וח"כים לא יוכלו להשפיע על ניהול המשבר הבריאותי והכלכלי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמי נידם |

מספר הנדבקים בווירוס הקורונה מזנק מיום ליום ותרחיש הטלת סגר כללי חוזר לתמונה. כיצד נערכו בכנסת להשבתת המערכות? בדיקת "שקוף" מגלה כי חמישה חודשים מאז פרוץ המגפה אין כל מתווה לפתרון. ח"כ יזהר שי היה היחיד שפעל בנושא כשהציע הצעת חוק לקיום דיונים מרחוק – אך מאז שהפך לשר המדע היא לא קודמה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא.

חיטוי משכן הכנסת. בקרוב תיסגר שוב? (צילום: עדינה ולמן)

המשמעות: הכנסת עלולה להיות מושבתת, ח"כים לא יוכלו לייצג את האינטרס הציבורי מול הממשלה ולפקח על החלטותיה. לא יתקיימו דיונים על מעקבי השב"כ או על החלטות  סגירת חדרי כושר או מסעדות, לא על תפקוד מערכת הבריאות ולא על סיוע כלכלי למפוטרים ועצמאים.

עוד באותו נושא:

כחול לבן קידמו הצבעות מרחוק – ואז נכנסו לממשלה

פתרון העבודה מרחוק עלה כבר בחודש מרץ. עם הקמת הכנסת ה-23 פנה ח"כ יזהר שי (כחול לבן) במכתב ליו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין וביקש ממנו לאפשר לח"כים להשתתף בדיונים ולהצביע מרחוק. המטרה הייתה היערכות לתרחיש שבו ח"כים מבודדים או חולים בקורונה לא יוכלו להגיע למשכן ובית הנבחרים ישותק לחלוטין. 

השר יזהר שי. היחיד שפעל בכנסת לקידום פעילות מרחוק (צילום: אלעד מלכה)

המכשול שעמד בפניו היה תקנון הכנסת לפיו "חבר הכנסת יצביע באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, ממקום מושבו הקבוע בלבד". אך בהמשך התברר שכדי לאפשר לחברי כנסת הצבעה מרחוק, שינוי שיכול להיות בר-השפעה גם בהמשך, יש צורך בשינוי חקיקה.

ח"כ שי החל לקדם הצעת חוק לשינוי המצב. עוד בחודש מרץ הוא הסביר בדיון בוועדה המסדרת כי "התרחיש הגרוע עשוי להיות שסיעה שלמה תיכנס לבידוד ואז תהיה פגיעה של ממש בדמוקרטיה. עוד אפשרות היא שח"כים רבים מאוד מסיעות שונות לא יוכלו להגיע. לכן, חשוב להסדיר את סדרי העבודה כמה שיותר מהר על-מנת לשמור על רציפות החקיקה והדמוקרטיה בכלל".

על פי הצעת החוק, שהוגשה ב-20 באפריל "חברי כנסת שנכנסו לבידוד בשל חשש להידבקות בנגיף הקורונה יהיו רשאים להשתתף מרחוק בדיון ובהצבעה במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת […] באמצעות כלים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי קולי וחזותי", לשון הצעת החוק. 

בדברי ההסבר להצעה הiזכר כי הכנסת כבר נערכה בעבר לפעילות מרחוק במסגרת תרגיל שנערך בפרויקט "כנסת תמיד". "מטרת התרגיל הייתה היערכות לרציפות הדיונים בבית המחוקקים במקרה שמשכן הכנסת מושבת. ואף על פי כן, אין מענה בחוק ובתקנון הכנסת למצב שבו אין ביכולתה של הכנסת לקיים את דיוניה באופן סדיר נוכח התפשטות מגיפת הקורונה", כך לפי הצעת החוק.

יו"ר הכנסת מתנגד להצבעה מרחוק

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז, אך הצעת החוק לא התקדמה. ב-17 במאי הושבע שי כשר המדע והתפטר מתפקידו כח"כ במסגרת החוק הנורבגי. הצעות החוק שלו הוקפאו. מאז הנושא לא עלה לדיונים, אף לא אחד או אחת מהח"כים קידם את הצעת החוק של שי או הצעה דומה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא. "הכנסת חייבת למצוא לעצמה פתרונות שיאפשרו דיוני מליאה והצבעות מרחוק, תוך הקפדה על כללי שקיפות ובהתאמה לתקנון הכנסת ולרוח החוק", מסר השר שי ל"שקוף".

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"אם לא ניערך לכך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו סיעות שלמות 'נמחקות' מההליך הדמוקרטי למשך פרקי זמן ממושכים בשל בידוד או הידבקות בנגיף וזו תהיה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. הצעת החוק שהגשתי מטפלת בנושא הזה בזהירות ובהסתייגויות הראויות כדי לשמר את רוח ההליך הדמוקרטי בישראל".

יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין, שתפקידו לשמור על המשך תפקודה התקין של הכנסת, מסר כי הוא מתנגד להצבעות מרחוק אך סירב להסביר מדוע. גם סיעת כחול לבן, חרף עמדתו המובהקת של השר שי, חלוקה כיום בדעתה בנושא, זאת חרף התבטאויות של היו"ר בני גנץ בעבר אודות הסכנה שבשיתוק הכנסת. "במשטר דמוקרטי לא משביתים את בית המחוקקים ומונעים ממנו לבטא את רצון האזרחים ובחירתם", אמר גנץ בימי תחילת המשבר. "לא תהיה ממשלה אם לא תהיה כנסת מתפקדת".

הכנסת תחילה. על ממלכתיות, רעות ועמידה על עקרונות. אנחנו מסיימים שבוע לא פשוט. אני מבקש להגיד לכל מי שמסתכל על המערכת…

Posted by ‎בני גנץ – Benny Gantz‎ on Friday, March 20, 2020

משמעות הדבר היא שאם בשבועות הקרובים המגפה תחריף, חברי הכנסת לא יוכלו להצביע מרחוק. בשל חוסר היערכות לפתרון טכנולוגי פשוט, הכנסת עלולה להיות מושבתת.

החשש המקורי של יזהר שי הולך ומקבל צורה: הפיקוח הפרלמנטרי על תפקוד הממשלה בשעת משבר בריאותי וכלכלי ייפגע משמעותית או ייעלם כליל. כל זאת, בעת הפעלת מעקב השב"כ לצורך איתור נדבקים וקידום חוק הסמכויות שבו הממשלה מבקשת לעקוף את הכנסת בהחלטות שעשויות להגביל או, לחילופין, לסכן את הציבור.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אם יוטל סגר על מדינת ישראל יתקבלו החלטות שישנו את חייך ברגע. מי שתפקידם לייצג אותך, כבעלת עסק עצמאי או כקשיש החולה בקורונה, כסטודנט או כאסירה משוחררת הנתונה למעקבי שב"כ הם חברי וחברות הכנסת. אם הם לא יוכלו לפעול מרחוק הממשלה עלולה לקבל החלטות ללא התייחסות לאופן שבו זה ישפיע עליך או עלייך.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י)הצעת החוק של יזהר שי כבר קיימת, חברי כנסת יכולים להרימה מהשולחן ולקדם אותה. בנוסף, יו"ר הכנסת יכול להציע פתרונות אחרים ולקדם אותם. כך או כך, יש לקיים דיון דחוף בנושא תוך הצגת פתרונות, בדומה לאלה המקובלים בפרלמנטים שונים בעולם.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לנעמי נידם