פוסטים

איך זה שבירושלים כבר 15 שנה אין מועצה דתית מתפקדת?

כאשר המועצה הדתית אינה מתפקדת, "ועדה ממונה" מחליפה אותה. אך בניגוד לוועדה קרואה ברשויות מקומיות, הוועדה הממונה יכולה לכהן לנצח

| טור אורח: תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

בכתבה הקודמת תיארנו את חוסר הפיקוח הציבורי על המועצות הדתיות בישראל. זה היה קצה הקרחון בלבד. הפעם נציג מקרים פרטניים, ומוזרים במיוחד, של "ועדות ממונות" בארבע מועצות דתיות בארץ: ירושלים, לוד, קרית טבעון והוד השרון. ועדה ממונה על מועצה דתית היא המקבילה של ועדה קרואה במקרה של רשויות מקומיות: גוף הממונה לאחר שנקבע כי המועצה לא מתפקדת, בדרך כלל בשל מנהל לא תקין וגרעון תקציבי.

ההבדל בין הוועדות הוא משך הכהונה: ועדות קרואות אמורות לכהן עד מועד הבחירות הבא לרשויות המקומיות, בתנאי שכיהנו שלוש שנים לפחות. בנוסף,לשר הפנים יש אפשרות להאריך את כהונת הוועדה הקרואה במקרים מיוחדים, באישור ועדת הפנים של הכנסת. לעומתן, ועדות ממונות במועצות הדתיות אמורות לכהן רק עד חידוש הרכב המועצה הדתית. אך כפי שתיארנו בכתבה הקודמת, ברוב המועצות הדתיות ההרכבים לא חודשו כלל במהלך שתי הקדנציות האחרונות של הרשויות המקומיות!

הנה כמה דוגמאות שימחישו כמה המצב בעייתי: בירושלים הוועדה הממונה מכהנת כבר כ-15 שנה, בלוד 7, בהוד השרון 15.5 ובקרית טבעון כ-18 שנה. זה המקום להזכיר שיו"רי הוועדות הממונות לא חייבים לגור בעיר בה הם מכהנים. יו"ר הוועדה הממונה בהוד השרון למשל, היה בכלל חבר מועצת העיר פתח תקווה עד יוני 2016 – שם גם התגורר.

כיצד ייתכן מצב בו ועדה של שלושה אנשים, שאינם בהכרח תושבי העיר ואינם מחויבים לתושבים במקום,  מנהלת את המועצה הדתית ללא מגבלת זמן? את שלושת האנשים הללו ממנה השר לשירותי דת ואין לציבור המקומי, או למועצת העיר, יכולת השפעה רשמית על המינויים.

גם בדו"ח מבקר המדינה ממאי 2018, צוין כי היעדר הפיקוח הציבורי על המועצות הדתיות בעייתי, ובפרט במועצות דתיות בהן מכהנות ועדות ממונות. בהצלבה עם נתוני המשרד לשירותי דת, גילינו שיו"ר הוועדה הממונה בהוד השרון מכהן במקביל כממונה בעל סמכות הכרעה על המועצה הדתית בכוכב יאיר. במקום הראשון הוא מכהן ב-100% משרה ובשני ב-70% משרה, ובסה"כ בהיקף משרה יפה במיוחד של 170%.

להלן טבלת שכר של ראשי מועצות דתיות (לרבות ממונים וראשי ועדות ממונות) על פי נתוני המשרד לשירותי דת:

לאחר הבחירות הקרובות לכנסת יפתח חלון הזדמנויות לשינוי: לפי החוק, הרכבי המועצות הדתיות צריכים להתחדש עד שנה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. ברגע שתושבע ממשלה חדשה וייכנס לתפקידו השר הבא לשירותי דת, ראשי הרשויות יוכלו להתניע את ההליך לחידוש ההרכבים.  מלבד העיר לוד, בכל הערים בהן מכהנת ועדה ממונה על המועצה הדתית ישנם ראשי רשויות חדשים. זוהי ההזדמנות שלהם להביא לחידוש הרכב המועצה הדתית ולתקן את הפיקוח הציבורי הלקוי על המועצה הדתית בעירם.

זוהי גם ההזדמנות שלכם –  תושבי ותושבות ירושלים, הוד השרון, קרית טבעון ולוד – לפנות לראש העיר שלכם ולדרוש ממנו לפעול לפירוק הוועדה המונה וחידוש הרכב המועצה הדתית.

מהמשרד לשירות דת לא נמסרה תגובה.

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

לטורים הקודמים של תני:

לאן נעלם הפיקוח הציבורי במועצות הדתיות?

הרשות המקומית שלכם אחראית על השירותים הציבוריים בכל התחומים, פרט לנושאי דת, עליהם אחראית "המועצה הדתית". הנהלת המועצה מורכבת מנציגי השר לשירותי דת, נציגי סיעות פוליטיות מקומיות ונציג רב העיר. מתוך 912 חברי הנהלת מועצות שונות ברחבי הארץ, השר ממנה כ-410 מתוכם. איך ייצגו את הציבור כשהם חייבים את הכסא לשר?

| טור אורח: תני פרנק, נאמני תורה ועבודה |

דמיינו מצב שבו ספריות עירוניות לא יהיו באחריותן של הרשות המקומית, אלא במקום זאת, תוקם בכל רשות "מועצה ספרותית" עם תקציב נפרד, שתנהל את הספריה באופן עצמאי. בכל מועצה ספרותית ישבו גם אנשים שממנה שרת התרבות, ולא רק נציגים מקומיים. זה המצב בשירותי הדת בישראל.

מי שממונה על תפעול חלקים נרחבים משירותי הדת הן "המועצות הדתיות". על מועצה כזו היא ישות עצמאית, שפועלת במקביל לרשות המקומית. כלומר – הרשות אחראית על השירותים הציבוריים בכל התחומים, פרט לנושאי דת, עליהם אחראית המועצה הדתית: מתן תעודות כשרות, רישום לנישואין, תפעול מקוואות טהרה ועוד. המועצה הדתית מנהלת תקציב נפרד, ש-60% מגיע מהרשות המקומית ושאר הכסף מהמשרד לשירותי דת. לכל מועצה דתית יש גוף הנהלה פנימי, שאמור לפקח על פעילותה, והוא מורכב מנציגים שממנה השר לשירותי דת, נציגי סיעות פוליטיות מקומיות ונציג של רב העיר.

כן, קראתם נכון: השר לשירותי דת ממנה כמחצית מהחברים בכל מועצה דתית בארץ. לפי החישוב המלא (את קובץ החישוב תמצאו כאן), בכל מועצה דתית ישנם בין 5 ל-11 חברים, כאשר ישנן כ-130 מועצות דתיות בסך הכל. משמעות הדבר הוא שישנם 912 חברים פוטנציאליים. אותם 912 חברים אמורים לייצג את הציבור, אך האם זה יכול לקרות כאשר 410 מתוכם מתמנים על ידי השר לשירותי דת באופן אישי? האם שר החינוך, שמשרדו מעביר חלק ניכר מהתקציב לתחום אל הרשויות המקומיות, ממנה נציגים משלו למחלקת החינוך המקומית בכל מועצה? כמובן שלא.

החוק מחייב תחלופה – זה לא באמת קורה

זה לא הסוף. על-פי חוק, הרכבי הנהלת המועצה הדתית אמורים להתחלף כל חמש שנים, עד שנה לאחר הבחירות לרשויות המקומיות. בפועל, זה לא קורה. בנובמבר 2015, שנתיים לאחר הבחירות המקומיות של 2013, עמד אחוז ההרכבים שחודש על 34% (הנתונים ממחקר מדיניות של המכון הישראלי לדמוקרטיה על המועצות הדתיות). לפי דו"ח מבקר המדינה, בנובמבר 2017, ארבע שנים ממועד הבחירות, עמד אחוז ההרכבים שחודשו על 46% בלבד. משמעות הדבר היא שברוב הרשויות פשוט אין הרכב שמייצג את הציבור, גם אם באופן חלקי, בפיקוח על התנהלות המועצות הדתיות.

השר לשירותי דת יצחק וקנין (ש"ס)

מה יש במקום זאת? החוק מתיר לשר לשירותי דת למנות שני "ממונים" מטעמו במידה ואין הצלחה להגיע להסכמה בין הגורמים השונים על הרכב הנהלת המועצה הדתית. שני הממונים האלה מקבלים את כל סמכויות ניהול המועצה, כאשר אחד מהם נושא בסמכות ההכרעה (הוא "האחראי"). בנסיבות הללו, מדוע שבכלל יטרח השר לשירותי דת להגיע להסכמה על הרכבי מועצה דתית? התשובה נעוצה במורכבות של הפוליטיקה: במקום בו יחסי השר עם ראש הרשות המקומית תקינים, ישנה עדיפות להגעה להסכמה ולמינוי הרכב מלא. במקום בו היחסים פחות טובים, או במקרה בו ראש הרשות מעדיף שלא לעסוק בענייני המועצה הדתית, מתמנים אותם "ממונים".

למה הממונים כל כך בעייתיים?

כשאין מי שנבחר לייצג את הציבור ולפקח על תפקוד המועצה הדתית, ההתנהלות הבלתי תקינה עלולה להפוך להרגל. דמיינו את מועצת העיר שלכם, בלי אופוזיציה בכלל. מצב כזה מתקיים במועצה הדתית בירושלים: כבר כ-15 שנה מנהלת את המועצה ועדה ממונה, שאוחזת בפועל בסמכויות ניהול הדת בירושלים. התנהלות המועצה הדתית בשנים הללו הובילה לביקורות חריפות ביותר בדוחות מבקר המדינה ובדו"ח ביקורת של מבקרת הפנים של העירייה. דו"ח מבקר המדינה ממאי 2017 על כשרות המזון ביקר בחריפות את התנהלות המועצה הדתית בירושלים, שלא טיפלה בכשלים שעלו כבר בדו"ח מבקר דומה משנת 2008.

חברי מועצת העיר ירושלים דווקא ניסו לפקח במעט על הנעשה במועצה הדתית, אך זה לא עזר להם. ועדת הביקורת בעירייה ניסתה לזמן את יו"ר המועצה הדתית – בעקבות פרסום דו"ח ביקורת פנים חריף מאוד שחשף התנהלות לא תקינה במועצה הדתית בעיר – אך האחרון אפילו לא התייצב לדיון, ונימק זאת בכך שאין חובה כזאת מצידו. אם חשבתם שהפיקוח על הנעשה ברשויות המקומיות לוקה בחסר, ברוכים הבאים למועצות הדתיות – המקום בו פיקוח ציבורי תלוי לחלוטין בפוליטיקה והחוק הוא בגדר המלצה בלבד. היעדר הפיקוח רק פוגע בשירותי הדת ומעודד התנהלות לא תקינה ולא שקופה.

מהמשרד לשירות דת נמסר בתגובה: "על פי החוק יש לחדש הרכבים עד שנה מיום הבחירות לרשויות המקומיות,היינו עד 30.10.2019. סמוך לאחר הבחירות התחלנו בתהליך ואולם נעצרנו בשל הבחירות לכנסת.בשל החשיבות שאנחנו מייחסים לחידוש ההרכבים והחלפת הממונים בהרכבים פנינו וקבלנו את אישור היועץ המשפטי לממשלה להתקדם בתהליך באופן מדוד ומוגבל. בנוסף לאור הערות מבקר המדינה שיכללנו את התהליך ואנו מאמינים כי יעלה בידינו למנות הרכבים רבים יותר ולהתגבר על מעשה המרכבה הלא פשוט  שדורש הסכמה של מספר גופים ונווט בשדה הפוליטי המקומי."

*

הכותב הוא תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה.

לטורים הקודמים של תני: