פוסטים

גידול זקנים, אוכל מהבית וחיטויים: מערך הכבאות בצל הקורונה

במסגרת הכתבות השבועיות שלנו על הכבאות, בדקנו כיצד משפיע משבר הקורונה על מערך הכבאות – וגילינו שאפילו מגיפה עולמית לא מכבה את להבות הסכסוך בין ועד הכבאים לנציבות. וגם: האם כמות הכבאים בישראל מספיקה? כתבה רביעית בסדרה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע, מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות הפולואפ שלנו.

והפעם: איך מערך הכבאות מושפע מהמגפה?

בימי הקורונה הצטרף מערך הכבאות למאמץ הלאומי להתמודדות עם הנגיף: מעבר לכיבוי שריפות, חילוץ והצלה, בימים האחרונים עסוקים במערך בחיטוי מרחבים ציבוריים כדי לוודא שהם נקיים מנגיף הקורונה ומחוללי מחלות אחרים. עד עתה נעשו חיטויים של מרחבים ציבוריים בתל השומר, בית מעצר אבו כביר, שכונת אבן חן במודיעין, ועוד. מחר מתוכנן  חיטוי בבית החולים איכילוב.

כבאים מבצעים פעולות חיטוי השבוע

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן

חוששים מהדבקת כבאים

החשש המרכזי בכבאות בימים אלה הוא הדבקה של לוחמי האש בקורונה. בשעת משמרת נמצאים הכבאים בתחנה 24 שעות, במהלכן הם מבלים באזורים משותפים ולנים יחד בחדרים, ומכאן החשש להדבקה של כלל הכבאים במשמרת, שתתפשט כאש בשדה קוצים.

בכבאות גם דואגים למצב הנפשי של הכבאים ועובדי המערך בתקופה מלחיצה זו. לאחרונה הופץ שאלון לכל עובדי המערך בו הם נשאלו לגבי תחושת הביטחון שלהם בנוגע לקורונה, חששות מהתקופה, ועוד. 

שאלון שהופץ לעובדי מערך הכבאות השבוע

"החשש הגדול שלי באופן אישי הוא החשיפה המוגברת לאוכלוסיה", מספר לנו אחד הכבאים. "הרי אין לי ברירה אלא לבוא במגע עם אנשים, ואני חושש להידבק בנגיף ולהדביק את השאר. הביאו לנו לתחנות אלכוג'ל, כפפות ונשמיות כדי להתמגן ביציאה אירועים שגרתיים, כמו תאונות דרכים וחילוצים. אם אני צריך להגיע לאדם בבידוד או חולה אני משתמש במסכה לשריפות, כי היא אטומה בלחץ אוויר ומגינה ב-100 אחוז מקורונה".

ביום ראשון השבוע פורסם בערוץ 12 כי בקורס סמלים של הכבאות התכנסו עשרות חניכים ששהו יחדיו באותו המתחם – בניגוד להוראות משרד הבריאות. 

לא תאמינו על מה רבים הכבאים והנציבות בימי הקורונה

כדי למנוע הדבקה בתחנות, נציבות הכבאות הוציאה סדרת הוראות ללוחמי האש לימי המשבר. אחת ההוראות כללה איסור על יציאה מהתחנה שלא לצורך מבצעי, ודרשה מהכבאים להגיע עם אוכל מהבית למהלך כל המשמרת. ההוראה הציתה סכסוך – בעיני ועד הכבאים זו בקשה לא לגיטימית: ביומיום הכבאים רגילים לצאת לקנות מצרכים ולהכין לעצמם אוכל במהלך המשמרת.

יו"ר ועד הכבאים אנקורי כתב מכתב חריף לראש אגף המבצעים, בו הוא דרש לבטל את ההוראה על איסור יציאה מהתחנה לקניות. "אני מוותר על השאלה למה לא טרחת להרים טלפון ולהיוועץ לפני הנחתת פקודה שכל כולה התייחסות לתנאי העבודה של הכבאים", אנקורי כתב, "אני מציע לבטל את ההנחיה הזו מיידית. היא מייצרת התמרמרות בכל הארץ מהטעם הפשוט שציינתי לעיל, מה שהיא גם לא הגיונית". 

בסופו של דבר ביטלה הנציבות את ההוראה, ואפשרה לכבאי אחד במשמרת לצאת לרכוש מזון לכבאים. 

נזכיר, כי לוועד הכבאים יש בטן מלאה על התנהלות הנציבות מול העובדים. הם טוענים שההחלטות לגבי עובדים צריכות להתקבל בהתייעצות איתם. גורם בוועד מרחיב: "בנציבות עושים המון דברים לבד. חבל – בתקופה הזו, במה שצריך אנחנו נסייע. אם מקבלים החלטות על העסקת העובדים, תבואו לדבר איתנו ואולי נצליח לשכנע אתכם לפעול אחרת, לא רק דרך מכתבים. ככה יהיה לנו יותר קל להעביר את הגזירות לשטח".

האם ביטול ההוראה בנוגע ליציאה לקנות משמעותה הנפת דגל לבן בנציבות, שמעוניינת לשמור על יחסי עבודה שקטים יותר בתקופה הזו? ימים יגידו.

המכתב שכתב יו"ר ועד הכבאים אנקורי לראש אגף מבצעים

רוצים להישאר מזוקנים 

כבאים עמם שוחחנו טוענים כי חלק מההוראות האחרות שהופצו לגבי התמודדות עם הקורונה לא היו ברורות. אחת מהן למשל נוגעת להוראת לגילוח זקן: כל הכבאים מחויבים לגלח את הזקן לגמרי, אך יש מי מהם שקיבלו פטור מרופא עור, או שבאפשרותם להישאר מזוקנים מטעמי דת. 

לאחרונה הופצה ידיעה בכבאות כי ע"פ ארגון הבריאות העולמי הזקן מגביר את הסיכוי לחלות בקורונה ("הקורונה 'אוהבת' זקן") – ולכן על כל הכבאים להתגלח. מבדיקת "שקוף" עולה כי הדבר כלל לא נכון – זקן לא מגביר סיכוי לחלות בקורונה וארגון הבריאות העולמי לא טען כך מעולם.

הנחיות שהופצו וכללו דרישה לגילוח זקן מפני ש"הקורונה אוהבת זקן"

לאחר בירור מול הנציבות, עולה כי הכוונה המקורית של הוראה זו הייתה שעל כלל הכבאים לגלח את הזקן מפני שהנשמיות (מסכות שמגנות מפני קורונה) יעילות יותר ללא זקן – הן נצמדות לפנים בצורה טובה יותר. ארגון הבריאות העולמי אכן פרסם בעבר כי שיער פנים עלול לפגוע באטימה שמספקות הנשמיות וכך לפגוע ביעילות שלהן. 

כבאים לא מרוצים מהוראה זו וטוענים כי הכבאות "מנצלת" את הקורונה כדי לכפות עליהם הוראות שאין בהן צורך. כפי שציין כבאי עמו שוחחנו – כשהכבאים באים במגע עם אדם שחשש שנושא קורונה הם מעדיפים לחבוש מסיכת פנים מלאה של שריפות, שלטענתם ניתן לחבוש אותה גם עם זקן. 

בנציבות טוענים אחרת: לדבריו של בכיר בנציבות, אין אחריות על שימוש במסיכות הפנים המלאות עם זקן, וגם ה-NFPA, גוף בין-לאומי ללא מטרות רווח המשמש גורם מנחה מקצועי לרשויות הכבאות בעולם, דורש גילוח זקן לכבאים בגלל אותן המסיכות.

כבאי עם מסיכת פנים מלאה

האם הכבאים בכלל ערוכים לפעול במקרה שישראל תיקלע לרצף של אסונות אש?

כמות הכבאים בישראל לא עומדת באמת המידה הבינלאומית. בימי משבר, העניין עלול להתפוצץ לכולנו בפרצוף. על פי NFPA, התקן הרצוי של שיעור לוחמי האש באוכלוסייה הוא לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים. מבדיקת "שקוף" עולה כי בישראל מעולם לא עמדנו בתקן הזה.

בדצמבר 2019 אוכלוסיית ישראל עמדה על 9,136,000 תושבים. על פי התקן, יש צורך ב- 9,136 לוחמי אש בישראל, כלומר, פי ארבעה וחצי ממספרם כיום – 2,100. לשם המחשה, למול התקן שעל פיו צריך להיות לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים, בישראל יש היום לוחם אש אחד על כל 4,350 תושבים. מדובר בשיפור קל מהמצב ב-2017, בו היה לוחם אש אחד על כל 4,450 תושבים.

מבדיקת "שקוף" עולה כי בין 2012 ל-2016 נספו בשריפות בממוצע 21 בני אדם. למרות שבישראל יש פחות כבאים מהתקן של ה-NFPA, היא נמצאת במקום טוב ביחס לעולם ביחס בין מתים בשריפות לאוכלוסיה. בארה"ב למשל, יש 1.6 לוחמי אש על כל 1,000 איש, אך מספר הנספים בשריפות שם גבוה יותר מבישראל. 

"צריך להבין שהמצב במדינות אירופה וארה"ב הוא שונה מאצלנו: הפריסה הגיאגרפית שיש בין ערים לערים היא גדולה יותר מאצלנו כך שזמן התגובה שם ארוך יותר", מסביר איציק עוז, ראש אגף מבצעים בכבאות. "באירופה וארה"ב גישרו על הפער הזה ע"י הקמת הרבה תחנות משנה בעיירות והגדלת מספר הכבאים אבל אצלנו אין צורך כזה".

לדבריו, "גם סוג הבניה שם שונה מהארץ. אצלנו הכל זה בלוקים ובטון אל מול בתי עץ או גבס בחו"ל. אצלנו יש פחות שריפות. אני חושב שלא ניתן להשוות אותנו לארה"ב ואירופה"

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.

תחקיר הכבאות של שקוף 3: על מה נלחם ועד הכבאים?

סיכון של פי שלושה למות במהלך העבודה, סיכוי מוגבר לחלות בסרטן, מחלות לב ומחלות נשימה, ומערך תגמולים כושל – אלה רק חלק מהבעיות שעומדות בבסיס מאבק הכבאים. בכתבה השלישית בסדרה על המתרחש בשירותי הכיבוי שמנו בצד את הביקורת על ההתנהלות השנויה במחלוקת של הוועד, כדי להציג את הצד שלהם 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

שני הפרקים הראשונים בסדרת המעקב אחר המתרחש ברשות הארצית לכבאות והצלה, עסקו בסכסוך הקשה המתנהל בשנים האחרונות בין נציב הכבאות דדי שמחי, לוועד העובדים בראשות אבי אנקורי. אי השקט הארגוני החל עוד קודם לתקופתו של שמחי, שנכנס לתפקיד ב-2016, בעקבות העברת האחריות והניהול של תחנות הכיבוי מהרשויות המקומיות לרשות הארצית ב-2013, כלקח מאירועי אסון הכרמל. 

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן

למרות התראות רבות על כך שהסכסוך ברשות הכבאות עלול להוביל לפגיעה בנפש וברכוש, הנושא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ונשכח מיד לאחר מכן. אנחנו ב"שקוף" לא מחכים לאסון הבא, ולכן מדי שבוע אנו מסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות. 

במקביל לפרסום סדרת הכתבות הודיע לאחרונה מבקר המדינה על פתיחת בדיקה של מוכנות הארגון, בין השאר בעקבות העיצומים של ועד העובדים, שגרמו לביטול אימונים והכשרות. ברשות הכבאות וההצלה מועסקים מעט יותר מ-3,000 עובדים, בהם 2,100 לוחמי אש מבצעיים, 300 מפקחי מניעת דליקות וכ-600 עובדי מנהלה.

לאחר שבשתי הכתבות הראשונות דיווחנו על מהלכים כוחניים ובעייתיים מבחינה אתית של הוועד, הפרק הנוכחי נועד לתאר את הסיבות העיקריות שבגינן מנהל הוועד את המאבק. טענת הגג של העובדים היא ששמחי, תא"ל במיל' שהיה ראש מטה פיקוד העורף, מזלזל בכבאים, אינו מבין את אופי הארגון ומתנהל בו כאילו היה עדיין בצה"ל. כתבה על טענות הכבאים בעניין יחסי האנוש של שמחי תפורסם כאן בהמשך.

במהלך העבודה על הכתבה הזאת, כמו גם על שתי הכתבות הקודמות, סיפקו אנשי ועד העובדים שיתוף פעולה חלקי בלבד, שהקשה על הנגשת המידע המלא על המתרחש בארגון מנקודת מבטם. לקראת סיום העבודה על הכתבה הוועד אף הטיל חרם מלא על "שקוף". אף שטענות העובדים אינן ברורות, בחלק מהנושאים ישנה באופן מפתיע הסכמה בינם ובין שמחי, אך היעדר משאבים ותקשורת לקויה בין הצדדים מונעים יישום פתרונות.

85% מהכבאים: מישהו בסביבתנו הקרובה אינו כשיר לתפקיד

כבכל ארגון עובדים, גם טענות ועד עובדי רשות הכבאות וההצלה מתמקדות במינויים ובתפקידים בארגון, ובתנאי שכר, פנסיה וביטוחים. הטענה הראשונה נוגעת לכבאים שאיבדו את היכולת המבצעית ואמורים לעבור לתפקידי מטה. לטענת הוועד, מעבר בין תפקיד מבצעי לתפקיד מטה גורר איתו ירידה של כ-7,000 שקל בממוצע בשכר, מה שיוצר תמריץ להשארת לוחמי אש לא כשירים בתפקידי שטח, ועלול לסכן את הציבור.

על פי תוצאות סקר אנונימי שהעבירה בשנה שעברה רשות הכבאות בין העובדים, 85% מהם מעידים כי בסביבה הקרובה אליהם ישנם כבאים שאינם כשירים לביצוע תפקידם. הסביבה הקרובה יכולה להיות צוות המונה שלושה כבאים, או עמית למשמרת המונה תשעה כבאים. המציאות הזאת מתאפשרת משום שכיום לא ניתן לדעת מה מצבו הרפואי של כבאי – אלא אם הוא מדווח על כך בעצמו.

מבקר המדינה התייחס לנושא בדו"ח ביקורת מ-2016: "לא מתקיימים הליכי פיקוח ובקרה שוטפים כדי לוודא שלוחמי האש עומדים, במשך כל שירותם, בדרישות הגופניות והרפואיות לביצוע התפקיד. זאת על אף המחקרים המלמדים על ירידה ככלל בתפקוד הגופני עם העלייה בגיל, ואף שהשירות בתפקיד זה הוא עד גיל 67". המציאות שתיאר המבקר לא השתנתה מאז. 

גורמים בוועד הסבירו ל"שקוף" את נקודת מבטם על בנושא: לדבריהם, אין דבר כזה כבאי לא כשיר לחלוטין, מכיוון שלא כל כבאי צריך להיות זה שרץ לקומה העשירית, או זה שסוחב על הגב שלו אדם במשקל 100 ק"ג. בעת שריפה, טוענים בוועד, מחלקים ביניהם הכבאים בשטח את המשימות בהתאם ליכולות הפיזיות של כל אחד.

בנציבות טוענים אחרת: במצב תקין כל צוות הכיבוי אמור לפעול יחד בעת שריפה, וכל אחד ממרכיביו צריך להיות מסוגל לבצע כל משימה. המצב הרפואי הבעייתי של כבאים רבים הוביל לכך שבמציאות אין ברירה אלא ללמוד להתנהל עם כבאים מבוגרים, פצועים, כבדי משקל או כבדי נשימה, שבשבילם "הומצא" עניין חלוקת התפקידים.

בשורה התחתונה נראה כי בין הוועד לנציבות שוררת הסכמה שהדברים צריכים להשתנות. מהנציבות נמסר: "מעבר ממשמרת לתפקיד יום וגיל פרישה מוקדם הינם בראש סדר העדיפות של הנציב, והוא עוסק בכך באופן אישי".

יוצאי צה"ל בכבאות – טענה לבעיות במכרזים

טענה נוספת של ועד הכבאים נוגעת למכרזים לאיוש תפקידים בכבאות. העובדים טוענים כי נציבות הרשות מבצעת שינויים חד-צדדיים בתנאי הסף ובקריטריונים במכרזים שהיא מפרסמת לאיוש התפקידים. ע"פ הוועד, המצב מוביל לתסכול מצד הכבאים, ולכך שתפקידי ליבה מאוישים על ידי אנשים חסרי ידע וניסיון מקצועי, לא פעם קצינים לשעבר בצה"ל.

מבדיקה מול הנציבות עולה כי טענות הוועד בעניין שינוי תנאי הסף מבוססות. "נציב הכבאות פועל נמרצות ובאופן אישי לשנות את תנאי הסף למכרזי הקצונה בדרג הבכיר והביניים במערך המבצעי", נמסר מהנציבות, "ולכן כבאות והצלה לישראל הינה הגוף היחידי בשירות המדינה בו ניתן היתר חריג לקציני כבאות צעירים להתמודד במכרזי קצונה גם ללא תואר, וגם עם פחות משנתיים בדרגת הכתף". 

נציב הכבאות, דדי שמחי

בוועד טוענים פעם אחר פעם כי לא רק שהנציב שמחי מוביל שינוי לא רצוי בתנאי הסף, אלא הוא גם "תופר" מכרזים שיאפשרו למנות לתפקידים בכירים את מקורביו ואנשי שלומו מהצבא. הוועד אף העביר ל"שקוף" כמה תלונות בנושא שהגיש לנציבות שירות המדינה. 

שקוף לא הצליחה למצוא הוכחות לטיעון זה. בנציבות שירות המדינה אומרים כי תלונות הוועד על מכרזים תפורים נבדקו מיד עם קבלתן ונמצאו לא מבוססות. "הוחלט לדחות את הפניות", נמסר מהנציבות, "מאחר והטענות המועלות בהן אינן מגלות עילה מספקת לפתוח בחקירה, או לנקוט בהליכים אכיפתיים אחרים מטעם נציבות שירות המדינה".

על פי נתונים שהגיעו ל"שקוף" מנציבות הכבאות, 91% ממכרזי כוח האדם שפורסמו מאז מונה שמחי לתפקיד הסתיימו בזכייה של עובדים מתוך רשות הכבאות וההצלה. למרות זאת, בוועד מתקשים לקבל את זכייתם של קצינים לשעבר בצה"ל במכרזים, וטוענים שמדובר בפגיעה במקצועיות הארגון.

יש לציין כי שמחי שינה את הרכב ועדת המכרזים בכבאות, והגדיל בה את מספר נציגיו מאחד לשניים. לצד נציגיו, חברים בוועדה נציג/ה של ועד העובדים ונציג/ה של נציבות שירות המדינה.

רשות הכבאות כארגון התנדבותי

תלונה נוספת של הוועד נוגעת לתפקידים כמו דוברות, הדרכה וריכוז מתנדבים. בוועד טוענים כי בעבר היה נהוג להקצות תקנים ייעודיים לתפקידים הללו, אך הנציבות הנוכחית מצפה שהכבאים יבצעו אותם במקביל לפעילות השוטפת וללא תגמול נוסף. כך, אומרים בוועד, ההנהלה חוסכת בכסף על גב העובדים.

נציב הכבאות רואה את הדברים אחרת. ל"שקוף" נמסר כי הנציב סבור שאין כל צורך בתקנים חדשים לביצוע התפקידים הללו, שאת מילויים בהתנדבות הוא רואה כעדות ליוזמה ומסירות – תכונות קריטיות בפיתוח לוחמים ומפקדים איכותיים. דרישת תוספת כספית על "הגדלת ראש", סבור שמחי, אינה עולה בקנה אחד עם רוח הארגון, ומי מהכבאים שמעוניין לתרום מזמנו עבור שיפור מערך הכבאות, יתוגמל ביציאה לקורסים, משלחות וכד'.

אפליה בפרישה ובפנסיה לעומת מערכת הביטחון

אחת הטענות המדהימות בנוגע ללוחמי האש היא שתוחלת החיים שלהם קצרה בעשר שנים מהממוצע. כך אמרו בעבר נציבי הכבאות שמעון רומח ושחר איילון, וכך נכתב גם באתר ארגון Future Firefighters, המסתמך על מחקרים המגלים פגיעות יוצאת דופן של לוחמי אש למחלות בדרכי הנשימה, סרטן, מחלות לב, פגיעה מרעלים וסיבוכים נוספים. 

על פי הארגון, סיכויי התמותה של כבאים במהלך העבודה גבוהים פי שלושה משל בעלי מקצוע אחרים. אתר מרקט-ווטש פירסם כי אקטוארים שבחנו את תוחלת החיים הצפויה של כבאים שהגיעו לגיל 60, הגיעו למסקנה שהיא נמוכה בשנה בלבד מהממוצע – 24 שנים לעומת 25. נתון זה מבהיר כי עיקר הסיכון לכבאים טמון בעבודה השוטפת.

בוועד הכבאים דורשים להתמודד עם הנתונים הללו באמצעות הרחבת הביטוח שלו זוכים לוחמי האש, כדי שיכסה מחלות קשות והשתלות. במצב הנוכחי, אומרים בוועד, כל כבאי נאלץ להוציא מכיסו כ-7,000 שקל בשנה על ביטוחים פרטיים.

אבי אנקורי, יו"ר ועד הכבאים

בעיה נוספת היא גיל הפרישה של הכבאים, העומד כמו בכל המשק על 67, אף שבגילאים המתקדמים רוב הכבאים כבר אינם כשירים לבצע את הפעולות הפיזיות שהמקצוע מחייב. למרות זאת, כבאים מבוגרים אינם מעוניינים לפרוש מוקדם בגלל המשמעויות הכלכליות של פרישה כזאת. מבקר המדינה ציין בדו"ח מ-2016 כי 18% מהכבאים במערך המבצעי הם בני 45 או יותר.

בוועד אומרים כי גם הפנסיה התקציבית שממנה נהנים כבאים בני 45 ומעלה וגם הפנסיות הצוברות של הכבאים הצעירים אינן מאפשרות פרישה מוקדמת. במצב תקין, אומרים שם, תנאי הפוליסות השונות היו משקללים את ההפחתה בתוחלת החיים וגורמים לכך שהכבאים יכולים לפרוש בגיל מוקדם יותר, בדומה לנהוג בצה"ל. בשונה מצה"ל, רשות הכבאות וההצלה אינה נחשבת לגוף ביטחוני. לכן עובדיה יכולים להתארגן בוועד, אך מנגד אינם זוכים ליחס ותנאים של אנשי מערכת הביטחון.

גם בנושא החשוב הזה שוררת הסכמה בין הוועד לנציבות, שמסרה כי "זה שגיל הפרישה לכבאים הוא 67 זו בעיה. כבאי לא יכול להישאר בשיא כשירותו בגיל כזה. המענה לאזרחי המדינה נפגע, ובמקרה של הכבאות המענה שווה להצלת חיי אדם".

*

בכתבות הבאות נמשיך לעדכן בהתפתחויות ביחסים בתוך מערך הכבאות, נמשיך לצלול לעומק של טענות הצדדים, והכי חשוב: נשאיר את הנושא בתודעה הציבורית.

תחקיר הכבאות של שקוף: המלחמה בין הוועד לנציבות שמסכנת את כולנו

מבקר המדינה ובכירים במערך הכבאות הזהירו כי העיצומים הרבים של הכבאים עלולים להוביל לפגיעה בנפש וברכוש. למרות חשיבות הנושא, הוא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ואז נשכח. כחלק מסדרת כתבות הפולואפ בשקוף שבודקת #מה_נשתנה עם תחקירי עבר החלטנו לעקוב באופן רציף אחר המתחולל בכבאות.  פרק ראשון בסדרת הכתבות על המתרחש בשירותי הכבאות וההצלה: המלחמה בין ועד הכבאים לנציבות הכבאות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

מה הסיפור? הרפורמה בכבאות והמלחמה בין דדי שמחי לאבי אנקורי – על חשבון הציבור

מזה שנים מתחוללת מלחמה בין ועד הכבאים והעומד בראשו, אבי אנקורי, לבין נציבות הכבאות. הסכסוך עתיק השנים מתבטא באינספור עיצומים וצעדים ארגוניים שונים – אלפי ימי עיצומים כבר נצברו – במהלכם ועד הכבאים מבטל אימונים, הכשרות, הדרכות, ומבצע עוד פעולות הפוגעות בהתנהלות השוטפת של המערך. העילות לעיצומי הוועד כוללות פגיעה בתנאי השכר או הרווחה, טענות להתנהלות לא תקינה מצד הנציבות, פגיעה בחופש ההתארגנות, ועוד.

הרקע לסכסוך הוא המהפך שעברה הכבאות ב-2013: עד לשנה זו, מערך הכבאות התנהל תחת רשויות מקומיות, ותחנות הכיבוי היו כפופות לעירייה. נציב הכבאות בתקופה הזו היה אחראי על הצד המקצועי של עבודת לוחמי האש, כמו הכשרות, תקינות ציוד, וכד' – אך חסר אחריות פיקודית בפועל. לאחר הפקת לקחים מאסון הכרמל, הוחלט ב-2013 על הקמת רשות כבאות ארצית, שבראשה עומד נציב הכבאות, המפקד על המערך בפועל.

  • לפירוט העיצומים בכבאות מהקמת רשות הכבאות הארצית ועד ינואר 2020, לחצו כאן

האם הגיוני להשבית ארגון חירום?

הרפורמה הפכה את הכבאות לארגון היררכי שלא תלוי בראש העיר, אלא בנציב (הרמטכ"ל של הארגון, במילים אחרות). השינוי הזה, כך ע"פ בכירים במערך, הוביל לקשיים בקבלת סמכות, ודרש שינוי בתרבות הארגונית: "הרפורמה הובילה לכך שלנציב הכבאות יש גם אחריות, הוא לא רק נציב – הוא גם ממש מפקד על הכוחות. זה מצב חדש יחסית עבור הכבאים וזה מצריך הסתגלות".

מה שבאמת סיבך את הכל הוא שאף שהכבאות הוא ארגון חירום, כמו המשטרה או צה"ל, הוחלט להמשיך לאפשר לוועד הכבאים להתקיים ברשות החדשה. כך, מצד אחד ניתן לשבות ולפתוח בסכסוך עבודה כמו בכל ועד רגיל, מצד שני – מדובר בחלק משירותי ההצלה של המדינה, והשבתת התנהלות השוטפת עלולה להוות בעיה. בעיה שאף תגבה חיים.

המתח בין זכויות עובדים לבין המקצועיות הנדרשת מעובדי ארגון חירום הפך לליבת הסכסוך במערך הכבאות.

בא לשכונה נציב חדש: המינוי של הנציב דדי שמחי

דדי שמחי מונה לנציב הכבאות ב-2017, לאחר שירות ארוך בצה"ל כתת-אלוף וראש מטה פיקוד העורף. מאז מינויו לתפקיד נציב הכבאות, הרקיע הסכסוך בין הוועד לנציבות לגבהים חדשים, כשהוועד נוקט מול שמחי גישה אלימה במיוחד.

הנה כמה מהאירועים יוצאי הדופן שהתרחשו בשנים האחרונות: כבאים מנעו מהנציב שמחי להיכנס לתחנת הכיבוי בירושלים (בווידאו למטה). התקיימו הפגנות מתחת לביתו של שמחי. הופצו בגדרה, מקום מגוריו של שמחי, פליירים נגדו, ומסרונים בגנותו נשלחו לתושבי העיר ובהם נכתב: "בזמן שלוחמי האש מטפלים בשריפות בעוטף עזה וברחבי מדינת ישראל, דוד שמחי נפגש בסתר ועושה קומבינות עם לוביסטים". ביוטיוב וברשתות החברתיות ניתן למצוא עוד עדויות למתקפות אישיות על שמחי מצד הוועד והכבאים.

יש האומרים שמה שגורם למשבר החמור ביחסים מאז מינויו של שמחי היא גישה "פיקודית מדי" איתה הגיע שמחי לתפקיד.  הכבאים טוענים ששמחי מנסה "להפוך את הכבאות לצבא", למרות שמדובר בארגון אזרחי, ושהוא הולך עם "ראש בקיר".

"הוא מאוד לעומתי, ובמקום להראות לנו שלא צריך ועד כי הוא דואג לתנאים שלנו", הלין אחד הכבאים, "הוא מוכיח למה כן צריך את הוועד". בכיר לשעבר בכבאות הוסיף כי "כל עוד ההחלטה היא שיש ועד עובדים בארגון, צריך ללמוד לחיות איתו. אני חושב שבכלל לא צריך ועד עובדים בכבאות, אבל מהקרבות האלה נגרם נזק לשני הצדדים. ניתן לנהל את המערך לצד הוועד: עובדה שיש כבאות, הכבאים עובדים. ברור שאם יש השבתות וקורסים לא נפתחים זה פוגע, אבל יש כאן דרך אמצע, ושמחי צריך למצוא אותה".

הודעות SMS שהופצו על דדי שמחי

מבדיקת "שקוף" עולה כי שמחי אכן פועל כדי להחליש את כוחו של הוועד בכבאות: בנציבות הכבאות החלו לאחרונה להתנות יציאה לקורסים ומשלחות בהתחייבות של המשתתפ/ת לא לקחת חלק בשביתות מסוימות. הנציב גם שינה את הרכב ועדת המכרזים ונתן לנציבות הכבאות קול נוסף בתוכה. המשמעות היא שמתוך ארבעה נציגים בוועדה, שניים מהם מגיעים מנציבות הכבאות, אחד מנציבות שירות המדינה ואחד מהוועד. כך השפעתו של הנציב על בחירת האדם המתאים לתפקיד גדלה.

נציב הכבאות, רב טפסר דדי שמחי

מקורבים לשמחי מדגישים כי היחס אליו נובע מכך שהוא הנציב הראשון שמנסה "לעשות סדר" במערך ואינו מוכן להיכנע לתכתיבי הוועד, ושהוא הנציב השני בלבד שמפקד על המערך, לאחר הרפורמה בכבאות.

"מאז הרפורמה היו שני נציבים: שחר איילון ודדי שמחי. בתקופה של איילון היו לא פחות השבתות, אבל איילון החליט שהוא מוותר על האחריות שלו. דברים שקרו בתקופתו לא עוברים אצל דדי", אמר בכיר במערך, "בשלוש השנים האחרונות הכבאות עוברת מהפכה, לא פחות – ויש מי שההתקדמות והסדר שנעשה פה ומעבר ממערך סמי-מקצועי ושכונתי למערך ברמה הלאומית, לא מתאים לו".

הכירו את יו"ר הוועד: אבי אנקורי

אבי אנקורי משרת כבר 27 שנה בכבאות, ומשמש מאז 2012 ראש הוועד. מאז שנבחר, לא התמודד מולו אף אחד – הוא המנהיג הבלתי מעורער של ועד הכבאים. אנקורי נתפס בכבאות כמי שמציב עמדה תקיפה מול ההנהלה, והעובדים מאמינים בו והולכים אחריו.

הציבור תופס את יו"ר הוועד אנקורי כמי שמרכז בידיו כוח רב מדי, וכך גם תופסים אותו בנציבות הכבאות, ואכן – אנקורי חולש על תקציבים גדולים, וביכולתו לשבש את הפעילות של שירות הצלה חיוני. 

אנקורי מסתייג. "אנחנו לא ועד רכבת ישראל, אני לא יכול לעצור קרונות ולהגיד הנה, האזרחים אכלו אותה, עכשיו יקשיבו לנו", אמר לנו, "אנחנו הכבאים, לא משנה מה יעשו לנו, גם אם יגידו לנו שהחודש אין משכורות, מה נגיד? לא נצא להציל חיים? באנו לפה מאידיאולוגיה, ולא משנה איזו פגיעה תהיה בעובדים, תמיד נצא להציל חיים".

למרות התמיכה הרבה לה הוא זוכה מצד העובדים, יצא לאנקורי ולוועד בראשו הוא עומד שם רע: במהלך 2019 התפרסם תחקיר "כלכליסט" מאת עמיר קורץ, שתיאר שימוש בעייתי בעשרות מיליוני שקלים שמגיעים מתקציב המדינה לקופת הוועד ("כספי רווחה"). בין היתר הוציא הוועד את הכספים על הפגנות נגד הנציב שמחי, השכרת מסוק שטס מעל בית "האח הגדול" עם שלט תמיכה בבנו של חבר ועד שהשתתף בתכנית, ועוד.

לאחרונה הוגש נגד אנקורי כתב אישום בחשד שביצע התרמה אסורה עבור מימון הוצאות משפט של מועמד קודם לתפקיד נציב הכבאות, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, משה סוויסה (ניתן לקרוא כאן). ברקע ישנן טענות קשות להתנהלות בעייתית של אנקורי מצד הנציבות, ומשפטים שונים התנהלו ומתנהלים בעניינו.

כתב אישום הוגש נגד אנקורי בחשד שביצע התרמה אסורה עבור מועמד קודם לתפקיד נציב הכבאות, משה סוויסה

נראה שהכבאים לא מתעלמים מהבעייתיות של אנקורי. אחד הכבאים סיפר לנו: "אני חושב שאבי אנקורי עושה לנו שירות גרוע: הוא מתראיין לא טוב, הוא מוציא אותנו לא טוב, אנחנו לא יודעים לגייס את הקהל לטובתנו, וחבל. באחת הכתבות הראו שהוא נעלם ולא משתתף באימון, אמרתי לעצמי – לפחות תעשה כאילו אתה כן חלק מהמשמרת, תיראה טוב", הסביר לנו כבאי.

"מצד שני", הסתייג, "לא משנה מה – את הנציב אנשים שונאים יותר מאת יו"ר הוועד, כי היו"ר, עם כל הבעיות שלו, לפחות בצד שלנו. הפחד הוא שברגע שלא יהיה ועד, שלא יהיה אנקורי, הנציב ינצח. לכן את כל השביתות ואת ההוראות של אנקורי אנחנו מגבים, כי הכבאים מקבלים תחושה שהנציב רוצה לפרק את המערך"

אנקורי VS שמחי

המשבר ביחסים בין הנציב לבין ועד הכבאים הגיע כאמור לפסים אישיים, לרבות הפגנות מתחת לביתו של שמחי ומסרונים שנשלחו לתושבי היישוב שלו: "זה קשה: מפגינים לך מול הבית, לא נותנים לך להכנס לתחנות כיבוי שאתה אחראי עליהן, מוצאים עליך פשקווילים בכל הישוב בו אתה גר – כשזה קורה, אי אפשר לנתק את הרגש", הסביר לנו בכיר בכבאות, אך אמר כי למרות שהמאבק אישי הדלת לפיוס עדיין פתוחה. 

לדבריו, "אנחנו עדיין מדברים פה על ראש ארגון לאומי, שלא יכול להתנהל מתוך אמוציות וגחמות. לא בזכות התנהלות כזו הוא הגיע לתפקיד. יותר מזה, אומר לך כך: אם מחר בבוקר אנקורי יחליט שהוא מבין את המקום שלו, לא מתערב בשיקול הדעת של המפקדים, אז כל הסיפור הזה נגמר, והופך ללא רלוונטי".

תחקיר "עובדה": נקודת מפנה ביחסים בין ועד העובדים לנציבות

נקודת ציון משמעותית ביחסים בין ועד הכבאים לנציבות היא תחקיר "עובדה" של עמרי אסנהיים, שיצא בתחילת 2019. אסנהיים חשף התנהלות בעייתית במיוחד של ועד הכבאים מול הנציבות, וקשר קשר ישיר בין מוות של אזרחים בשריפות לשביתות ועיצומי הוועד. התחקיר התמקד ביו"ר אבי אנקורי באופן אישי: אנקורי מצטייר בתחקיר כאדם חסר אחריות וכוחני, והובאו עדויות שונות לחוסר מקצועיותו ככבאי וכיו"ר ועד. 

בכיר ברשות הכבאות מספר לנו כי לתחקיר הייתה השלכה משמעותית על היומיום בכבאות: "התחקיר השפיע על  אגף המשמעת של שירות המדינה, וגם על בתי הדין לעבודה. אפשר לחלק את היחס מהם לתקופה שלפני התחקיר הזה ואחרי התחקיר הזה".

לדבריו, "הבינו שם שברמה העקרונית אין מקום לוועד בארגון כזה, אבל אם קיים ועד – הוא צריך להגביל את גבולות הגזרה שלו ולא להשפיע על פעילות מבצעית. במשך תקופה גם לא היו עיצומים משמעותיים בכבאות, ובנושאים מסוימים נפתחו חקירות משטרה".

מה שמדהים זה שמי שהזמין את צוות "עובדה" לסקר את המתרחש בכבאות – הוא אנקורי עצמו. במהלך הצילומים אנקורי לא ידע שבסופו של התחקיר יצטייר כ"איש הרע", ולכן כנראה הסכים לשתף פעולה. מכאן גם ניתן להבין כי חברי הוועד והיו"ר אנקורי תופסים עצמם כקורבנות: מבחינתם, הנציב שמחי הוא אויב – ולכן כל פעולה שנעשתה כדי לנסות להדיחו היא בגדר "מטרה המקדשת את האמצעים". תפיסה זו מלווה את הוועד בפעולות נוספות ונראה כי היא ההסבר לכל אחת מהפעולות הקיצוניות שנקט הוועד כלפי שמחי שפורטו מעלה.

את הצלקות שהשאיר התחקיר הזה באנקורי באופן אישי קשה לפספס: אנקורי חוזר וטוען שכל המוצג שם הם סיפורים שהוצאו מהקשרם ואף שקרים, והוא מנסה מאז להפריח את הטענות שעלו נגדו שם. מאז התחקיר, אנשי הוועד ואנקורי כמעט ולא מתראיינים, וכשהם כן עושים זאת – הם נעזרים בעמנואל רוזן, יועץ התקשורת החדש יחסית של ועד הכבאים.

מה המצב כעת במערך הכבאות? בואו נצא לדרך ונבדוק. נתחיל עם משמעות העיצומים.

העיצומים בכבאות פוגעים במקצועיות הכבאים

ממעבר על טבלת העיצומים המלאה בין 2013 עד היום, עולה כי שובשו אינספור פעילויות בכבאות. כדי להבין כיצד משפיעים העיצומים בשטח, ביררנו מה המשמעות שלהם. הנה כמה דוגמאות:

  • אי-איוש חדר מבצעים ומניעת הכשרות בנושא חדר מבצעים: אל חדר מבצעים מגיעות שיחות מוקד 102 של אזרחים המדווחים על שריפות. עקב חוסר בכח אדם הוחלט שגם כבאים יאיישו לעיתים את המוקד, אך הוועד לא הסכים לכך, ואסר על הכבאים להגיע להכשרות בנושא זה.
  • אי-מענה טלפוני במדור בטיחות באש: כשבונים בניין חדש או חנות צריך לקבל אישור ממכבי האש, כחלק מרישוי עסק או תכניות הבניין. המוקד מהווה מענה לפניות הציבור בנושא הזה, ואי מענה שם מקשה על קבלת הרישוי.
  • אי ביצוע ביקורת כיבוי גמר או רישוי בכל רחבי הארץ: בסיום שלב הבנייה של בניין, יש לקבל אישור ממכבי האש. ככל שהעניין מתעכב, לא ניתן למסור את הדירות לבעליהן בזמן.
  • שביתת קורס כבאים בסיסי: הקורס הראשון שעוברים הכבאים הוא קורס בסיסי. חלק מהמדריכים והחניכים אינם מגיעים אליו בעת שביתה מסוג זה, והקורס מתבטל וכניסתם של הכבאים החדשים נדחית.
  • ביטול קורס חומרים מסוכנים: בכבאות ישנם פקחים המבצעים ביקורות בעסקים בהם יש חומרים מסוכנים. אי קיום קורס גרע ממקצועיות הפקחים ומקשה עליהם לקבוע את הסיכונים שיש בכל עסק.
  • הפסקת אבטחת אירועים: כשיש אירוע גדול כמו הופעה של זמר/ת, דרוש כח מסוים של כבאים לאבטח את האירוע יחד עם המשטרה ומד"א. במידה ומכבי האש לא נוכחים, לא ניתן לקיים אירוע. בשנה שעברה, למשל, ועד הכבאים איים כי הכבאים לא יגיעו לאבטח את אירוע הסליחות השנתי בבריכת הסולטן בירושלים. בסופו של דבר האירוע התקיים כסדרו.

אנחנו לא הראשונים. ביקורת ציבורית כבר הושמעה בנוגע לכמות העיצומים בכבאות, שגובים מחיר בטווח הארוך. בדו"ח מבקר המדינה מ-2017 למשל נטען כי ריבוי העיצומים עלול לפגוע בציבור: "פעילותה של הרשות משובשת לעתים תכופות במקרים של חוסר הסכמה בין העובדים ובין הרשות, באופן שלטענת גורמים ברשות פוגע בכשירותה המבצעית ואף עשוי לפגוע במישרין ביכולתה להעניק שירות ראוי, והדבר עלול לגבות מהציבור מחיר יקר בנפש וברכוש".

שאלנו את אנקורי האם לדעתו יכולה להיות לעיצומים השפעה על מקצועיות הכבאים. "צריך להבין, אצלנו זה לא כמו בצבא", ענה, "כל יום יש לנו לפחות 10 תאונות או שריפות, ואנחנו יוצאים ומצילים חיים. נכון שאת האימון ה'נקי' בתחנה לא נעשה – אבל את המקרה בפועל עשינו וגם חילצנו. אז גם אם לא מתאמנים שבועיים או אפילו חודש, אנחנו עדיין 'מתאמנים' כל הזמן".

לדבריו, "צריך לעשות את ההבדל מחיילים. חייל צריך להתאמן כל יום וכל היום. למה? כי אנחנו לא כל יום במלחמה. הוא צריך לשמור על כשירות, כי אם תהיה עוד שנה מלחמה הוא לא ידע מה לעשות. אנחנו, בניגוד לחיילים, 'מתאמנים' כל יום. זה לא שאני אומר שלא צריך אימונים ותרגילים בכלל – אנחנו צריכים לשמור על כשירות כל הזמן, ולהתרענן – אבל אם לא התאמנו כמה שבועות, אין באמת פגיעה בכשירות". 

"התיאום צריך להיות על המילימטר. לבטל את זה ככה במחי יד זה פשוט מקומם"

בכיר בכבאות עמו שוחחנו הזדעזע עמוקות מדבריו של אנקורי: "רק מהתשובה שלו מבינים איזו עצמה יש בידיים שלו, וכמה הוא חסר אחריות. ברמה העקרונית זו אמירה שהיא לא פחות מילדותית, זה שומט את הקרקע מכל התחום. בכבאות מדובר בהצלת חיים, וזה עניין של שניות. המקצועיות של הכבאי פה היא ערך עליון". 

"כל מי שמתעסק בכשירות מבצעית בכל תחום – צבא, משטרה, קבוצות ספורט – יודע שאין אפשרות להגיב נכון באירועים בלי להתאמן. זה לא עובד. יש אלמנט של שכחה, התורה מתחדשת. מדובר על פעולות חילוץ שצריך לבצע במאית שניה. כמו ריקוד בלט. התיאום צריך להיות על המילימטר. לבטל את זה ככה במחי יד זה פשוט מקומם, מגוחך מנותק מהמציאות".

"לכבאים יש 186 תרחישים שונים להתכונן אליהם – חומרים מסוכנים, שריפת דירה, חילוץ מגובה, וכו'. אז נגיד שאני זורם איתו, למרות שמדובר באמירה מקוממת – מה, כל כבאי במהלך החודש יוצא לכל ה- 186 תרחישים? האמירה שלו מייצגת את מצב הכבאות היום". 

אסון המעלית: התקשורת עברה לעסוק בנושאים אחרים

"אסון המעלית" זעזע מדינה שלמה: כזכור, מדובר באירוע בו טבעו למוות במעלית שהוצפה בני הזוג דין שושני וסתו הררי, בני 25 בלבד. האירוע התרחש ביום שבת גשום במיוחד לפני כחודשיים, בבניין ברחוב נדב 2 בתל אביב. השכנים ניסו להזעיק את שירותי ההצלה החל מהשעה 12:25, כששמעו קריאות עזרה של בני זוג לכודים. אלא שפעולות החילוץ של יחידת "להבה" של הכבאות, החלו רק בשעה 14:00.

מתחקיר ראשוני של הכבאות, עלה כי התקבלו למעלה מ-2,700 פניות במוקד האחראי על מחוז המרכז, כאשר את המוקד איישו שלושה מוקדנים. השיחה הראשונה שהתריעה על הלכודים סווגה כ"אירוע שנפתח בשוגג". עוד התברר כי במהלך סוף השבוע הסוער ועד הכבאים הורה על עיצומים שהיו אמורים להתחיל ביום ראשון, אך לבסוף בוטלו ע"י בית הדין לעבודה.

אסון המעלית הנוראי השאיר את הציבור המום לנוכח אוזלת היד של שירותי ההצלה. ברגע האמת שירותי ההצלה שכולנו סומכים עליהם שיושיעו אותנו בשעת מצוקה – לא תפקדו. השכנים שניסו בכל כוחם להזעיק את שירותי ההצלה נותרו חסרי אונים, ושני אזרחים טבעו למוות. אסון המעלית פגע קשה באמון הציבור בשירותי הכבאות וההצלה.

בתקשורת סיקרו את הסיפור הנוראי באופן מקיף: כתבות חקרו את הנושא לפרטי פרטים מכל צדדיו. כך בין היתר השתרבב לכותרות גם הסכסוך בין ועד הכבאים לנציבות – הנציב התראיין ברדיו ובטלוויזיה, ויו"ר הוועד אנקורי התראיין בשיחת טלפון לא מחמיאה אצל איילה חסון. 

עברו חודשיים כמעט מאסון המעלית, ונראה כי הנושא נמחק מסדר היום התקשורתי. 

היכן עומד התחקיר שמבצעת המשטרה? מה הן המסקנות המלאות של שירותי הכבאות? מה ימנע את האסון הבא? התקשורת עברה לעסוק בנושאים אחרים.

לא מחכים לאסון הבא: מחזירים את הכבאות לכותרות

"שקוף" לא מחכה למחדל נוסף. כל יום בו הסכסוך בין הוועד לנציבות ממשיך, הוא עוד יום בו שירותי ההצלה נפגעים. כל יום בו העיצומים ממשיכים הוא עוד יום שעלול להביא לפגיעה בחיי אדם. לכן, מדי שבוע נסקר מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, נשאיר את הנושא בתודעה הציבורית, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. 

זו הכתבה הראשונה בסדרת הכתבות על הכבאות, נתראה בשבוע הבא.

דרעי מתעכב וגם השנה נשלם מיליוני שקלים על מופעי יום העצמאות

בשנה שעברה, הודיע שר הפנים אריה דרעי כי סוף סוף יפעל להגבלת התשלומים המופרזים לאמנים ביום העצמאות. ההגבלה באה לשרת מטרה חשובה: צמצום בזבוז כספים של הרשויות המקומיות. אז מאיה קרול בדקה #מה_נשתנה? בקצרה: כלום. השר דרעי אמנם מינה ועדה – אך השאיר את המלצותיה בבוידם. במשרד הפנים סירבו להגיב. מלשכתו נמסר: "אנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר המונעת קביעת כללים מחייבים". 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

רשויות מקומיות מוציאות מאות אלפי שקלים ואף מיליונים על מופעי יום העצמאות. סערה ציבורית שהתעוררה בעניין הגיעה עד לאוזניו של שר הפנים אריה דרעי, שהחליט להטיל מגבלה: מקסימום 70 אלף שקל לאמן כבר ביום העצמאות 2020. 

במסגרת תחום הסיקור החדש "פולו-אפ" שבחרו המו"לים של "שקוף", אנו בודקים מה נשתנה עם הבטחות ומחדלי עבר. אז בדקנו: האם השר דרעי קידם את ההחלטה על הגבלת סכום התשלום למופעים, כך שתיושם כבר ביום העצמאות הקרוב? 

התשובה: לא. שר הפנים אמנם מיהר לגזור סרטים ולזכות לפרגון על היוזמה – אך כלל לא פעל בנושא. למרבה המזל, חלק מהרשויות המקומיות כבר מגדילות ראש ובוחרות להגביל את סכום ההוצאה בעצמן. 

שר הפנים, אריה דרעי

שר הפנים, אריה דרעי

הרשויות המקומיות נדיבות במופעים – על חשבון כספי הציבור

שיאן השכר ביום העצמאות בשנה שעברה הוא הזמר המצליח עומר אדם, שגובה לא פחות מ-300 אלף שקל עבור הופעה. שלוש רשויות שונות היו מוכנות לשלם לאדם את המחיר: לוד, רמלה, ואור יהודה

הוא ממש לא לבד. עדן בן זקן, למשל, הופיעה גם היא בשלוש רשויות נדיבות: שדרות, אשדוד ואשקלון, עבור מחיר שנע סביב 220 אלף שקל. חשוב להבין – התשלום על ההופעה הוא בהחלט חלק מרכזי מסך ההוצאות על יום העצמאות, אך לא בכך מסתכם הסיפור. בדרך כלל הרשויות לא מסתפקות במופע אחד אלא במספר מופעים, שמתקיימים בכמה במות, מה שמקפיץ את סכום ההוצאה על ערב החג עוד יותר. ידוע שגם עיריות חלשות שנמצאות בגירעון תקציבי, מתפתות להזמין מופעים יקרים. אלו כספים שיכלו לחזור לציבור.

עדן בן זקן בהופעה ביום העצמאות באשדוד. מתוך יוטיוב

עדן בן זקן בהופעה ביום העצמאות 2019 באשדוד. מתוך יוטיוב

ההוצאות המופרזות על יום העצמאות מרגיזות ופופוליסטיות – רשויות שונות מתרצות את ההוצאות המוגזמות על מופעי יום העצמאות בטענה שזו דרכן "לפנק" את התושבים, אולי כדי לחפות על התנהלות בעייתית בשגרה. 

דוגמה לכך היא תגובתו של חובב צברי, ראש מועצת קרית עקרון, לביקורת שנמתחה עליו לאחר שפורסם כי יוציא 650 אלף שקל על חגיגות יום העצמאות. במחיר הזה צברי קבע בין היתר הופעה של שרית חדד, שעלותה נעה סביב 190 אלף שקלים (!) לצד מתנפחים ומתקנים: "תושבי קרית עקרון זכאים לחגוג כראוי (…) זה גם שם את קרית עקרון במקום הראוי לה".

נדגיש: כל שקל מופרז שיוצא עבור הופעה אחת של עומר אדם – יכול היה לשמש עבור שירותים יומיומיים חיוניים עבור התושבים.

מודעה לאירוע ערב יום העצמאות בקרית עקרון. "זכאים לחגוג כראוי"

מודעה לאירוע ערב יום העצמאות בקרית עקרון. "תושבי קרית עקרון זכאים לחגוג כראוי"

נהנה מהפרגון בתקשורת, אך לא עשה דבר בפועל

לאחר שיח סוער בתקשורת וברשתות החברתיות בעניין ההוצאות המופרזות על מופעי יום העצמאות, החליט שר הפנים אריה דרעי להקים ועדה ציבורית שתבחן את הנושא. מבורך. באפריל האחרון הכריז השר כי הוא מאמץ את המלצת הוועדה, לפיה כל רשות תוכל להזמין מופע של שעה בסכום של 70 אלף שקלים לכל היותר. השר אף התבטא בנושא: "התשלומים המופקעים האלה באים על חשבון שירותים חיוניים אחרים, שאין סיבה שיפגעו".

לאחר ההכרזה על היוזמה, נהנה דרעי מפירגון נרחב בתקשורת, ומפרסומים שמיהרו להודיע על "סוף החגיגה" ועל קץ בזבוז הכספים ביום העצמאות –  אך בפועל נראה כי כל העניין נשכח. 

"סוגר את הברז": דרעי לא עשה כלום בפועל, אך קיבל שבחים בתקשורת

"סוגר את הברז": דרעי לא עשה דבר בפועל, אך קיבל שבחים בתקשורת

למרבה האכזבה, עד היום משרד הפנים לא הוציא כלל הוראות ונהלים מחייבים לרשויות המקומיות בנושא. במשרד הפנים סרבו להגיב. מטעם השר דרעי נמסר: "בשל העבודה שמאז החליט על כך שר הפנים, אריה דרעי, בחודש אפריל 2019, אנו נמצאים בתקופת ממשלת מעבר המונעת קביעת כללים מחייבים. למרות זאת, משרד הפנים, ייצא בקרוב בקריאה לראשי הרשויות להגביל את הסכומים המשולמים לאמנים ביום העצמאות". 

דרעי מאשים את ממשלת המעבר, אך האם היועמ"ש היה עוצר אותו מלהוציא הנחיה כה בסיסית לרשויות? קשה להאמין. הדבר לא מצריך חקיקה, לא מדובר בנושא שבמחלוקת, וקשה לראות אמן עותר לבית המשפט בנושא. כך או אחרת – דרעי אפילו לא ניסה. 

גם מבקר המדינה גם התייחס לנושא האירועים הבזבזניים בדו"ח ביקורת על השלטון המקומי מ-2014: "הביקורת העלתה כי הרשויות המקומיות שנבדקו לא פעלו בצורה המיטבית לשמירת כספי הציבור שהופקדו בנאמנות בידיהן. הביקורת העלתה כשל רב-מערכתי בנושאים שנבדקו, החל מתקצוב האירועים, דרך אופן תכנונם וכלה בהתקשרויות עם ספקים ונותני שירותים".

אפשר לחגוג את יום העצמאות באופן מכובד גם אם לא יופיעו האמנים הגדולים ביותר בישראל – מה גם בעקבות הצבת תקרה בכל ישראל – סביר שהאמנים יורידו בלית ברירה את המחירים.

עומר אדם ביום העצמאות באור יהודה. מתוך יוטיוב

עומר אדם ביום העצמאות באור יהודה. מתוך יוטיוב

חלק מהרשויות בחרו להגביל את עצמן ללא התערבות הממשלה

אף שמשרד הפנים לא מטפל בנושא, יש רשויות מקומיות שבחרו להגדיל ראש, ולהגיד "לא" מיוזמתן למופעים בסכומי עתק בערב יום העצמאות:
ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן, פרסם לאחרונה בעמוד הפייסבוק שלו כי מעתה והלאה תשלם רמת גן סכום ממוצע של 40,000 ש"ח לאמן ביום העצמאות. אתם מוזמנים לפרגן לו בפוסט שכתבנו בנושא בסרגל. 

ראש עריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, קבע תקרה להוצאות על מופעי יום העצמאות

ראש עריית רמת גן, כרמל שאמה-הכהן, קבע תקרה להוצאות על מופעי יום העצמאות

עיריית ראשון לציון הגבילה בשנה שעברה את סכום ההוצאה על מופעים ביום העצמאות, וגם על מופעים באופן כללי: לא יותר מ-70-80 אלף שקל. 

עריית גבעתיים דואגת גם היא להזמין הופעות ליום העצמאות במחירים נמוכים יחסית, עד 70-80 אלף שקל. מעיריית רמת גן נמסר: "ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, מוביל מזה כמה שנים קו של "אומנים במחיר שפוי" למופעי עצמאות – מופעים בסדרי גודל של עד 70-80 אלף שקל. העירייה במכוון אינה בוחרת להביא את האמנים הגובים מחירים גבוהים יותר ומצליחה עדיין לארגן ארועים ומופעים מוצלחים מאד, אליהם מגיעים עשרות אלפי אנשים, גם במחירים שפויים".

עיריית תל אביב-יפו הגבילה את הסכום עבור מופע ל-70 אלף שקל. מעיריית תל אביב נמסר: "מזה שנים רבות שעיריית תל אביב-יפו לא משלמת סכומי עתק מכספי הציבור עבור הופעה בודדת של אמנ/ית, ומעדיפה לארח אמנים ואמניות שהתשלום עבור הופעתם הוגן שאינו עולה על 70 אלף".

לקינוח אנו ממליצים: תייגו את ראש הרשות שלכם בתגובות לפוסט של הכתבה בפייסבוק, ודרשו כי השנה הרשות תחסוך בהוצאות על מופעי יום העצמאות.