פוסטים

הפייק ניוז שנתניהו הפיץ עמוק יותר ממה שחשבתם

ראש הממשלה ולשכתו הפיצו נתונים של קרן עלומה מהונג קונג, כמדד של מגזין פורבס. מעבר לפרסום המוטעה, התעקשנו לברר – כיצד הרכיבו את הנתונים שהפכו את ישראל למצטיינת? המסקנה: שני מדדים חסויים שהקפיצו את ישראל למקום הראשון באופן מחשיד. באותיות הקטנות, גם לפי הקרן מצבנו לא מזהיר, במיוחד בתחום הבריאות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

אתמול הייתה הפעם השניה שבנימין נתניהו התהדר בדירוג העולמי של ישראל על ידי קרן Deep knowledge group (להלן: DKV). הוא עשה זאת, לאחר שלפני ימים בודדים נחשף כי מדובר בקרן עלומה מהונג קונג. רק שהפעם ראש הממשלה טען שזה מדד של המגזין פורבס, בזמן שהיה מדובר בטור דעה של החברה עצמה

 

אחרי שכלי תקשורת רבים התקוממו על השקר הבוטה, החלטנו "בשקוף" להתעקש להבין: כיצד פועלת הקרן העלומה שמשרד רה"מ נשען על פרסומיה? המסקנות: המתודולוגיה מעורפלת, הנתונים לא שקופים ומתוך 24 פרמטרים יש שניים חסויים ובהם ישראל קיבלה דירוג גבוה ומחשיד.

"צרכים פנימיים בלבד"

לפי אתר הקרן, הדירוג מקיף 40 מדינות בארבעה מסלולים שונים: מסלול המדינה הבטוחה, בו מדורגת ישראל במקום הראשון; מסלול הסיכון בו ישראל לא מדורגת; מסלול יעילות הטיפול, בו מדורגת ישראל במקום השמיני ומסלול התמיכה הממשלתית באוכלוסייה, שם מדורגת ישראל במקום ה-11.

בנימין נתניהו. הפיץ נתונים מחמיאים לישראל – ופגע שוב באמינות שלו (צילום: יוסי זמיר)

שלושה מהדירוגים מורכבים מ-24 מדדים שונים ומגוונים. במסלול התמיכה הממשלתית כלל לא מפורטת שיטת איסוף הנתונים והמדידה, כלומר המתודולוגיה. לכן, אין דרך לדעת אם ניתן לסמוך עליה. 

פה זה נעצר. גם שנכנסים לעומק, ההסבר באתר הקרן לא מפרט כיצד היא משקללת את המדדים או בכלל בודקת אותם. לדוגמה, איך משקללים תמיכה של מדינה באזרחיה? יכולות להיות לכך 1,000 פרשנויות. 

מדדי הקרן מהונג קונג

זה לא מסתיים כאן. המדדים שהעניקו לישראל את הבכורה במישור הניהול הממשלתי – חסויים לחלוטין. ההגדרה הרשמית היא "מדדים שפותחו במיוחד על ידי הקרן ומשמשים לצרכים פנימיים בלבד". המשמעות: לא תוכלו לדעת מה הם. איך נוכל להאמין לקרן שאין לנו דרך לבדוק את השיטות שלה?

פה חשדתי

הקרן לא מפרסמת פירוט של כל המדינות, אלא רק נתון כללי. ב-40 המדינות המובילות במדד הביטחון הדירוג נע בין 632.2 (ישראל) ל-550.47 (סלובניה). אבל ניתן למצוא באתר רק שלוש מדינות מהם ניתן ללמוד עוד על מה שקורה בדירוג: ישראל, אחריה גרמניה עם 631.07. ויפן במקום 9 עם 623.19. 

בשני הפרמטרים ה"חסויים" המשמשים לצרכים פנימיים של הקרן, ישראל זוכה לניקוד עגול של 39 בראשון ו-38 בשני. שני המספרים האלו מעוררים חשד, מאחר ובכל שאר הנתונים שפורסמו אין מספרים עגולים. מתוך 72 מספרים, רק השניים הללו הם יצאו מושלמים ובמקרה שניהם חסויים. 

ראשונים במדד הבטיחות. כיף לשמוע, פחות כיף לגלות איך הגיעו למסקנה

שני המדדים האלו מעניקים לישראל את הבכורה ובגדול. גרמניה, נמצאת במקום השני ומפגרת אחר ישראל ב-1.13 נקודות בלבד. זה לא מוכיח שהתקיים פה עיוות, אבל זה בהחלט מעורר חשד – שאין דרך לאשש או להפריך אותו. 

במדדים "הפנימיים" גרמניה קיבלה 30.8 במדד הראשון ו-28.27 במדד השני. זה מסתכם בהפרש 17.93 נקודות בין גרמניה לישראל. כמה זה קריטי? מאד. אם ישראל הייתה מקבלת ניקוד דומה לגרמניה היינו גולשים למקום ה-13 בדירוג הכללי.

במבט עומק מצבנו לא מזהיר

מדד הביטחון בו מדורגת ישראל במקום הראשון מורכב מ-24 פרמטרים מחולקים לקבוצות של ארבע. כל אחת מהן בודקת סוגיה אחרת: יעילות הבידוד, ניטור וזיהוי, יעילות הניהול הממשלתי ומוכנות רפואית. כולם נראים מעניינים לבחינת המצב. 

שני המדדים הפנימיים נמצאים בקבוצה של היעילות הממשלתית, המדד שמקפיץ את ישראל לראש הרשימה. שם ישראל זוכה לניקוד של 205.83 לעומת גרמניה, השניה בתור, שזוכה לניקוד של 183.59. 

המדד של גרמניה. ישראל עקפה אותה רק במעט, בזכות שני מדדים "חסויים"

ישראל מתגלה כחלשה דווקא במוכנות הרפואית שלה. זהו מדד שמורכב ממספר מכונות ההנשמה, כמות המיטות בבתי החולים, כמות הרופאים, רמת הרפואה, יכולת ייצור של ציוד רפואי ויכולת ניוד של ציוד רפואי חדש.

גם פה, אנחנו לא יודעים מה טיב המדד, איך הוא מורכב וכיצד כימתה הקרן את הנתונים. כלומר, אולי הממשלה מתנהלת באחריות בנוגע להתמודדות עם המגיפה, אבל לא מתנהלת באחריות ברכישת אמון הציבור בהחלטותיה. 

פנינו לקרן עם שורה של שאלות ומידע נוסף על מתודולוגיית הדירוג וביקשנו את פירוט הדירוג של מדינות נוספות. מהקרן נמסר כי בשבוע הבא יפרסמו עדכון נתונים על גרמניה וישראל ובתוכם גם מענה לחלק משאלותינו ופירוט נרחב יותר על המדדים.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): ממשלת ישראל דורשת מאזרחיה מהלכים חסרי תקדים, כמו לוותר על פרנסתם ולהסתגר בבתים. לעיתים היא גם כופה עליהם בידוד תוך הפעלת השב"כ. לצורך כך נדרש אמון ציבורי מתמשך. כשמשרד רה"מ מפיץ טורי דעה של ארגונים עלומים עם מדדים שאף אחד לא יכול לבדוק היא רק פוגעת באמון הציבור ולא מחזקת אותו. בנוסף, היא יוצרת תודעה שקרית בקרב האזרחים ומטשטשת את נקודות הביקורת.

מה עושים כדי שיתוקן (מעש"י): במקום להפיץ סקרים מחמיאים שאינם ניתנים לבדיקה, הממשלה יכולה לחזק את אמון הציבור על ידי שקיפות. היא יכולה לפרסם פרוטוקולים של ישיבות הממשלה או את הנתונים עליהם מתבססות החלטותיה. כך אנחנו יכולים להיות ביקורתיים יותר כלפי מה שמציג לנו רה"מ וגם לדעת מתי באמת כדאי לפרגן.

5,300 ש"ח במקום 680: מה קורה כשהח"כים מחליטים בעצמם איזו העלאה הם יקבלו

| עידן בנימין |

שכר הח"כים יעלה השבוע בכ-1,300 שקלים. את זה אתם כבר יודעים. אבל מה היה קורה אילו הח"כים היו מקבלים את המלצת הוועדה שהם בעצמם מינו לענייני התנאים שלהם? בדקנו: השכר היה עולה במצטבר, מאז 2015, בכ-680 שקל בלבד, במקום בכ-5,300 ש"ח.

הפעם ב #טרחנות_לשבת החלטנו לבדוק מה היה קורה אם הח"כים לא היו קובעים לעצמם את השכר.

*

ועדה ציבורית שמינתה הכנסת דנה בסוגיית השכר במשך חודשים רבים, ולבסוף קבעה כי על השכר להיות מוצמד למדד המחירים לצרכן (יוקר המחיה) ולא לשכר הממוצע במשק. כתוצאה מכך, שכר הח"כים היה אמור להפסיק לזנק מדי שנה, מעשה שחברי הכנסת לא היו מוכנים לסבול. אז מה עשו? ועדת הכנסת בראשות דוד ביטן פשוט דחתה את המלצתה של הוועדה ב-2015. במקום זאת, הח"כים קבעו כי השכר יוצמד לשכר הממוצע במשק. 

המשמעות הישירה: העלאת שכר של בין 700 – 1400 ש"ח בחודש מדי שנה. יש לציין כי חברי אופוזיציה מהמחנה הציוני, יש עתיד ומרצ נלחמו, ללא הצלחה, בניסיון לקבל את המלצות הוועדה הבלתי תלויה.

עליה מצטברת של 5,300 שקל במקום 680 שקל בלבד

בהערכה שביצענו, מצאנו כי אם הצמדת השכר הייתה מתקבלת כפי שהציעה הוועדה – לפי מדד המחירים – השכר בין שנת 2015 לשנת 2020 היה עולה בכ-680 שקל (במקרה שמדד ירד השכר היה אמור לקפוא). פתרון ביניים שניתן היה לאמץ, הוא תמהיל של הצמדת השכר הממוצע ויוקר המחייה, וכך לקבל העלאה ריאלית, אך מתונה יותר לאורך השנים.

גם השרים יקבלו העלאה

בנקודה זו ראוי לציין גם את השרים שסידרו לעצמם מנגנון הצמדה דומה, פשוט כי הם חששו שהח"כים "הרגילים" ירוויחו יותר מהם. 

לפני שנתיים פעלו השרים מול ועדת הכספים כדי לסדר לעצמם העלאה רטרואקטיבית באותה שנה של כ-5,000 שקל בחודש, סכום הנושק לשכר המינימום בישראל (5,300 שקל), יחד עם הצמדה דומה – לשכר הממוצע.

כתוצאה, שכר השרים זינק מ-39,236 ל-44,200 ש"ח. לאחר העלאה בינואר 2019 והעלאה נוספת בינואר הקרוב, יעמוד השכר על מעל ל-50,000 שקל (כאמור, סכום סופי יקבע בינואר).

10 אנשים נכנסים לבר – מה בכלל הבעיה עם הצמדה לשכר הממוצע?

תארו לכם שאתם יושבים תשעה אנשים בבר, וכל אחד מכם מרוויח שכר מינימום – 5,300 שקל. שכרכם הממוצע הוא גם 5,300 שקל. פתאום נכנס לחדר מנהל בנק, ששכרו עומד על מאתיים אלף שקל בחודש – השכר הממוצע יקפוץ ל-24,770 שקלים! 

מנגד עומד השכר החציוני, הקו שחותך באמצע את מקבלי השכר, 50% מהשכירים מרוויחים מתחתיו ו-50% מעליו. במקרה הזה השכר החציוני לא ישתנה, ויישאר על 5,300 שקל. בשונה מהשכר הממוצע שמפורסם פעם בחודש, השכר החציוני מפורסם פעם בשנה, ובשנת 2018, עמד על 7,988 שקל. זאת בשונה מהשכר הממוצע  במשק, שעמד באותה תקופה על 10,584 שקל.

בשורה התחתונה: הממוצע רגיש מאד לנתונים קיצוניים, ואם אלו יגדלו ופערי השכר במשק יתרחבו, יעלה גם שכר הח"כים.

תמהיל של ממוצע ומדד היה יכול לרסן את הקפיצות האלו, ועדיין לספק העלאת שכר סבירה מדי שנה.

*

השנה האחרונה הייתה חריגה ביותר והכנסת כמעט ולא עבדה. הח"כים יקבלו העלאה שאף ארגון לא היה מאשר לעובדיו. פנינו לכלל סיעות הכנסת וכרגע מפלגות כחול לבן, ישראל ביתנו והמחנה הדמוקרטי הן היחידות שהסכימו לוותר על העלאת השכר הקרובה.

אנו קוראים לשאר חברי הכנסת לפעול באופן דומה. לא עבדתם שנה. העלאה הזו לא מגיעה לכם.