פוסטים

למה משרד התחבורה שם מקלות בגלגלים של הנבחנים בטסטים?

רפורמת הטסטים החדשה שהושקה לפני כשנה הסדירה בעיות קודמות בתחום אך גם יצרה בעיות חדשות: נהלים שמקשים על הנבחנים להבין את טעויותיהם וחוסר שקיפות בנוגע לסיבת הכישלון – באופן שמסבך את הגשת הערעור

| עומר פייגל |

רבים מאיתנו ודאי זוכרים היטב את תחושת התסכול אחרי מבחן נהיגה שבו היינו בטוחים שנהגנו מעולה, אך בסופו נכשלנו בטסט. "על מה הכשילו אותך?" הייתה שאלה נפוצה במיוחד במסדרונות התיכון, ולא תמיד ידענו מה לענות. בכל אזור ואזור היה בוחן אימתני ידוע, ואם נפלת עליו בטסט – הסיכויים שלך לקבל רישיון היו קלושים. 

הרפורמה שהשיק משרד התחבורה בקיץ 2018 הבטיחה לתלמידי הנהיגה החדשים תנאים טובים בהרבה: שיפור של זמני ההמתנה לטסטים, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לבחירת הבוחן והמסלול כדי להבטיח סיכוי שווה לכל הנבחנות והנבחנים, וקריטריונים קבועים ושקופים לבחינת רמת הנהיגה במבחן. באופן עקרוני זו רפורמה טובה וחשובה, אך כשבדקנו כיצד היא מתבטאת בפועל גילינו בעיות טכניות, תלונות מצד מורים ותלמידים וכן מדיניות ערעורים לוקה בחסר.

לא מחשבים מסלול מחדש

על פי אתר משרד התחבורה, הרפורמה החדשה נבנתה כדי לשמור על טוהר הבחינות ולספק רמת שירות גבוהה לנבחנים. במסגרת הרפורמה מבוצעים מבחני הנהיגה באמצעות זכיינים פרטיים. לפי ההבטחות, זמן ההמתנה לטסט צפוי לעמוד על שלושה עד שבעה ימים, ומועד הבחינה ייקבע תוך 24 שעות ממועד הבקשה

כדי להבטיח מבחן הוגן התחייבו במשרד כי בוחן הנהיגה ייבחר באופן שרירותי לפני היציאה למבחן, ומסלול הטסט ייקבע באמצעות מערכת ממוחשבת מתוך רשימה של מסלולים נבחרים. בניגוד לעבר, לבוחן יש כוח מוגבל מאוד: הוא אינו מתבקש לחוות דעה על רמת הנהיגה אלא לסמן בטאבלט ייעודי את כל החריגות במבחן הנהיגה, והמערכת משקללת אותן על-פי דרגת חומרתן וקובעת את התוצאה בהתאם לסיכום הכולל.

למרות ההבטחות הרבות, בפועל נראה כי הרפורמה נוצצת פחות ממה שניתן היה לקוות. מאז תחילתה נשמעו תלונות רבות מצד מורים ותלמידים על זמני המתנה ארוכים, על ביטול טסטים עקב בעיות טכניות במערכת, ועל איכות מבחנים ירודה הנגרמת מכך שהתלמידים מכירים את המסלולים האחידים ומתאמנים עליהם שוב ושוב, כך שהטסט לא באמת בוחן את יכולות הנהיגה שלהם באזור בלתי מוכר. 

רוצה לערער? בעיה שלך

עוד חידוש שהובטח ברפורמה הוא שכל בחינה תהיה מצולמת ומוקלטת. ההקלטות אמורות להישמר במערכת לשם תיעוד ופיקוח על טוהר הבחינות ורמת השירות. במקרה של ערעור, התגאו במשרד, ניתן יהיה לצפות בקלטות כדי לבדוק אם הפסילה היתה מוצדקת. 

איך זה נראה במבחן המציאות? גם כאן הפער בין ההבטחות למימוש לא קטן. במקרה של הגשת ערעור יכולים הנבחן או הנבחנת לצפות בסרטון הבחינה שלהם פעם אחת בלבד ולזמן מוגבל. כמו כן, הסיבה לכישלון אינה מצוינת בסרטון, והנבחנים מתבקשים לאתר בעצמם את הטעות בעזרת תיאורי פסילה עמומים שסיפק הבוחן, כמו: "הפקעת שליטה למניעת סיכון, פגיעה או מניעת עבירה חמורה".

מובן מאליו שבאופן זה, בלחץ זמן וללא הכוונה מספקת, קשה לאסוף מידע ממשי כדי להגיש ערעור.

משרד התחבורה סירב להסביר מדוע הבוחן לא כותב את התזמון המדויק של הטעות שהובילה להכשלה בטסט, או מסמן אותה בסרטון. כמו כן, דובר המשרד מסר כי "העתקת הסרטון עלולה לפגוע בצורה קשה בפרטיותם של בוחני הנהיגה, שאר הדמויות ברכב, וכלי הרכב המצולמים במהלך מבחן הנהיגה, ולכן אין לאפשר העתקה או הפצה שלו". כשהקשינו ושאלנו שוב מה הבעיה לכתוב את תזמון הטעות שהובילה לכישלון או כיצד צפויה העברת הסרטון לידי הנבחנים לפגוע בפרטיות, ענה הדובר: "אני לא מתכוון לנהל התכתבויות בהמשכים. שאלת שאלות – קיבלת תשובות".

התגובה המלאה של משרד התחבורה

תגובת משרד התחבורה: "במטרה לאפשר לכל הנבחנים לערער בצורה נוחה ויעילה, הוגבלה הצפייה בסרטון הבחינה לצפייה אחת בלבד, שנמשכת פי 1.5 מזמן הבחינה. כך למשל, התלמיד יכול לצפות במשך 40 דקות בבחינה שנמשכה 25 דקות.

העתקת הסרטון עלולה לפגוע בצורה קשה בפרטיותם של בוחני הנהיגה, שאר הדמויות ברכב, וכלי הרכב המצולמים במהלך מבחן הנהיגה, ולכן אין לאפשר העתקה או הפצה שלו. הנבחן יוכל להפיק לקחים באמצעות בדיקת טופס המבחן, שממלא הבוחן למטרות ניתוח ולמידה".

לשאלתנו מדוע אין בסרטון סימון כלשהו של התזמון שהשגיאה נעשתה בו, ענה הדובר כי "הבוחן עסוק במבחן ולכן אין הוא יכול לדעת את התזמון המדויק בו בוצעה טעותו של התלמיד. הנבחן, מנגד, אמור לסמן במהלך הצפייה בסרטון, היכן לטענתו טעה הבוחן כשהכשילו".

אם כן, מהבדיקה של "שקוף" עולה שהמשרד מקיים בפועל מדיניות ערעורים בעייתית: הוא לא מציע לנבחנים שקיפות מלאה של הנתונים, מקשה עליהם להבין את השגיאות ולהפיק לקחים, ולנבחנים לא נותרת ברירה אלא לגשת למבחן נוסף בעלות של כ-367 שקלים

הבטחתם שקיפות, עכשיו תקיימו

למרות הביקורת חשוב לומר שאפו לשר התחבורה ישראל כץ, שיזם ומימש רפורמה מבורכת ונחוצה. על פי נתוני משרד התחבורה, מאז תחילתה של הרפורמה מתקיימים יותר מבחני נהיגה, ואחוז הנבחנים העוברים בטסט ראשון (בבחינה לקבלת רישיון מסוג B) עלה מ-9.7% במחצית השנה הראשונה של 2018 ל-25% במחצית השנייה של השנה, לאחר תחילת יישום הרפורמה. 

עם זאת, כץ הותיר אחריו מלאכה לא גמורה, הדורשת שינויים ותיקונים שמעתה אמון עליהם בצלאל סמוטריץ' (עד הבחירות בספטמבר). על השר הנכנס מוטלת האחריות להפוך את הרפורמה לשינוי אמיתי לטובת הנבחנים, ולדאוג שהנהלים יאפשרו לנבחנים ולנבחנות לדעת מתי התרחשה השגיאה ולקבל משוב הוגן וברור, כדי שיוכלו להפיק לקחים למבחן הבא.