פוסטים

"איך זה שעדיין לא חיסלו את אהוד ברק" – האם חברי כנסת צריכים לעזוב קבוצות וואטסאפ בהן מתקיימת הסתה?

יממה לאחר עצרת הזיכרון ליצחק רבין, בקבוצת וואטסאפ פופולרית של פעילי ליכוד, בה חברים גם כמה שרים וח"כים מכהנים, נכתב: "איך זה שאהוד ברק עדיין לא מת, איך זה שעדיין לא חיסלו אותו". ח"כ קטי שטרית הייתה היחידה שהעירה על ההסתה בקבוצה, בעקבות פנייתנו בנושא. נשאלת השאלה: כיצד אמורים לנהוג נבחרי ציבור במרחב ווירטואלי בו הם חברים?

| עידן בנימין |

במסגרת פעילותם הפוליטית חברות וחברי כנסת משתייכים לעשרות קבוצות וואטסאפ שונות, אליהן הם מצורפים לעתים קרובות ללא אישור מפורש מצידם. חלק מהח"כים אף טוענים כי לא רק שאינם משתתפים פעילים בקבוצות, אלא אף שהם לא מסתכלים בהן כלל. מדוע הם אינם עוזבים את הקבוצות הממלאות את הטלפונים שלהם ברעש מיותר? במפלגות דמוקרטיות, הדבר קשור כנראה בעיקר לצורך לשמור על יחסים תקינים עם פעילי שטח שונים, שקובעים את גורל הח"כים בפריימריז. אבל מה אמורים לעשות הח"כים כאשר במרחבים הללו מתרחשת הסתה בוטה?

דוגמא עדכנית לתופעה קיבלנו אמש, בקבוצה של פעילי ליכוד בשם "דיוני פוליטיקה בליכוד", שם מעלה אחד המשתתפים את השאלה: "איך זה שאהוד ברק עדיין לא מת, איך זה שעדיין לא חיסלו אותו".

בקבוצה חברים למעלה מ-230 אנשים המקושרים למפלגה, ביניהם יועצים פרלמנטרים, דוברים ואפילו שרים וחברי כנסת מכהנים: זאב אלקין, ציפי חוטובלי, קטי שטרית, גילה גמליאל וקרן ברק. חלק מהדוברים שלהם כתבו בקבוצה הזו בעבר. אחרי שפורסמה ההתכתבות הבעייתית, אף אחד מנבחרי הציבור לא יצא מהקבוצה, ורק אחת (קטי שטרית) בחרה להעיר על הדברים. האם הח"כים פשוט פספסו את ההודעה בשל העומס הדיגיטלי שפעילותם הפוליטית מביאה? בשביל לוודא, פנינו וביקשנו לשמוע את התייחסותם.

תגובות הח"כים למקרה

מהשר זאב אלקין נמסר: "אלקין חבר בכמאה קבוצת וואטסאפ של הליכוד ואינו יכול לקרוא או להגיב לכל הודעה שנכתבת בהן. אלקין מגנה את מה שנכתב".

מסגנית השר ציפי חוטובלי נמסר: "סגנית השר מצורפת מדי יום לקבוצות רבות ולא רואה את תוכן השיחות בקבוצות. מכל מקום, אנו רואים בחומרה כל ביטוי של איום על חיים של אדם ובוודאי ראש ממשלה לשעבר".

מח"כ קרן ברק נמסר: "ח"כ ברק חברה בכ-50 קבוצות של הליכוד, מכיוון שכולם מצרפים אותה אליהן והיא לא יכולה לצאת מהן. אם תעקוב אחרי הקבוצות תראה שהיא מעולם, אבל מעולם, לא הייתה פעילה בהן והיא לא קוראת את ההתכתבויות בתוכן, לכן גם לא מגיבה על שום דבר שנכתב שם".

חלק מהח"כים החברים בקבוצה

מח"כ קטי שטרית נמסר: "אני מגנה בכל תוקף כל צורה של אלימות ובוודאי את הדברים שנאמרו. הדבר הובא לידיעתי לראשונה לאחר פנייתכם. כחברת כנסת מטעם מפלגה גדולה ובה אלפי פעילים, אני חברה במאות קבוצות וואטסאפ שונות העוסקות בנושאים אקטואליים. אם הייתי מצליחה לקרוא במהירות האפשרית כל הודעה בכל אחת מהקבוצות הללו, ככל הנראה לא הייתי עושה שום דבר חוץ מלשוטט בוואטסאפ (וגם אז לא הייתי מספיקה). לכן, יש הודעות רבות אשר איני ערה להן בזמן שנכתבות וגם הרבה זמן לאחר מכן. אם הייתי צופה בהודעה בוודאי שהייתי מגנה ועכשיו שצפיתי גיניתי. מפתיעה אותי מאוד הפניה מצידכם, ואוסיף ואומר שלא הייתי מצפה לכך. הרי בוודאי שאתם יודעים את קצב ההודעות בקבוצות הוואטסאפ, יכולתם גם לבדוק באפליקציה אם קראתי או לא קראתי את ההודעה, ולמרות זאת בחרתם לשאול שאלה כל כך לא הוגנת. הרי גם אתם יודעים שהשתתפות בקבוצת וואטסאפ בה נכתבות הודעות שונות על ידי חברים שונים, אינה מעידה על כוונותיהם והשקפותיהם של כלל החברים. חבל שגוף תקשורת מכובד כמו שקוף' מתעסק בפניות כאלה, שעושה הרושם שמטרתם היא אך ורק הכפשת חברי כנסת מהליכוד".

מלשכתה של השרה גילה גמליאל נמסר: "השרה גמליאל חברה בעשרות רבות של קבוצות ולא ראתה את ההודעה המדוברת. השרה מגנה בכל תוקף אמירות פסולות מסוג זה שאין להם מקום בחברה דמוקרטית ומתנגדת נחרצות לכל שיח של אלימות".

הפנינו את תשומת ליבם של הח"כים להסתה בקבוצה

כל הח"כים טוענים בצורה כזו או אחרת שהם אינם קוראים או עוקבים אחר ההודעות בקבוצה. אחד הגורמים איתם שוחחנו אמר כי הם אינם עוזבים את הקבוצות הפוליטיות השונות בשביל שלא להעליב את מנהליהן.

תגובתה של ח"כ קטי שטרית בקבוצת הוואטסאפ, שהגיעה בעקבות פניית שקוף

עולה השאלה: האם יש לנבחרי ציבור אחריות על המרחב שבו הם נמצאים – פיזי או וירטואלי? ומרגע שדבר ההודעה הובא לתשומת ליבם, האם עליהם להעיר ולהשפיע על השיח, לעזוב, או להמשיך הלאה כדי לא להסתכסך עם פעילי מפלגה? נכון לעכשיו, למעט שטרית, אף אחד מהח"כים והשרים לא עזב את הקבוצה או ניסה להשפיע על השיח בה.

מדד השאילתות של הכנסת ה-20

השאילתות, מהכלים היעילים לפיקוח על הממשלה, לא זוכות לסיקור תקשורתי נרחב. לאחר מאמץ ממושך הצלחנו להשיג את המידע מהכנסת – ועתה אנו מציגים בפניכם את "מדד השאילתות": מי המפלגה שעוסקת הכי הרבה בפיקוח על הממשלה? מי זנחה את תפקידה כמעט לחלוטין? ומי הם חברי הכנסת שלא הגישו אפילו שאילתא אחת בארבע שנים?

| נתון בראש, אסף נתיב |

עבודתם של חברי הכנסת מורכבת, קשה ובנויה מחלקים רבים: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור ועוד. אנחנו מאמינים בחשיבות כלל המדדים – ולכן מביאים לכם בשקוף ניתוחים מכל הזוויות.

בכתבה זו נסקור את פעילות חברי הכנסת והסיעות דרך השאילתות – אחד הכלים החזקים ביותר שעומדים לרשות חברי הכנסת בפיקוח על הממשלה – ולצערנו, בגלל שהנושא לא סקסי, גם אחד הנושאים הפחות מסוקרים בעבודת הח"כים. בזכות "מדד השאילתות", נוכל ללמוד מי מחברי הכנסת משקיע את זמנו למען הציבור בפיקוח על הממשלה  – ומי מזניח את התפקיד החשוב הזה.

אז מהי שאילתא? פנייה של חבר כנסת לשר עם שאלה בתחום משרדו. הטוויסט? השר מחויב לענות! הלוואי וכולנו היינו יכולים לשאול את השרים שאלות ישירות ואשכרה לקבל תשובה – אבל הזכות הנהדרת הזאת ניתנה רק לח"כים.

שלושה סוגים של שאילתות: רגילה, דחופה וישירה
  • רגילה: מוגשת בכתב והתשובה לה נמסרת בעל-פה, תוך 21 יום לכל היותר – במליאת הכנסת ע"י השר, סגנו או נציג ממשלה אחר. אם הח"כ השואל נעדר מהמליאה – השר לא מחויב לענות והח"כ הנעדר לא יוכל להגיש שאילתא נוספת באותו נושא באותו מושב. כל ח"כ רשאי להגיש עד 30 שאילתות רגילות במושב. מה קורה אם השר לא עונה לשאילתא רגילה שמופנית אליו? הח"כ השואל יכול לבקש מיו"ר הכנסת להמיר את הפנייה למעמד שאילתא דחופה – מה שמוביל אותנו לסוג הבא.
  • דחופה: מוגשת בעל-פה והשר צריך להשיב עליה בתוך יומיים בלבד! ישיבות הכנסת ביום רביעי נפתחות בתשובות לשאילתות דחופות. כל ח"כ רשאי להגיש עד 4 שאילתות דחופות במושב.
  • ישירה: מוגשת באופן אלקטרוני וגם המענה נמסר אלקטרונית, עד 21 יום מרגע ההגשה. כל ח"כ רשאי להגיש עד 80 שאילתות ישירות במושב.
  • לפרטים טכניים נוספים על השאילתות השונות, ניתן לבקר באתר הכנסת.

המפלגה המצטיינת

המפלגה המצטיינת (בניכוי שרים וסגני שרים) היא ש"ס – עם 165 שאילתות בממוצע לח"כ. זהו נתון מרשים במיוחד שכן ש"ס חברה בקואליציה – כלומר, היא עושה את עבודת הפיקוח גם "מבפנים". המפלגה הבאה בתור היא הרשימה המשותפת, עם ממוצע של 130 שאילתות לח"כ. פה ישנה הפתעה מסוימת, שכן חברי הרשימה המשותפת לא הצטיינו (בלשון המעטה) במדדים קודמים שנבדקו. בתחתית הטבלה נמצאות הליכוד וישראל ביתנו, עם כ-16 שאילתות בממוצע לח"כ.

ציון נכשל

ישנם חמישה חברי כנסת בלבד שכיהנו לאורך הכנסת ה-20 במלואה ולא הגישו אף לא שאילתא אחת: שני חברי אופוזיציה: ציפי לבני (המחנה הציוני) ויאיר לפיד (יש עתיד), ושלושה חברי קואליציה מהליכוד – אבי דיכטר, דוד אמסלם ובני בגין – מה שלא מנקה אותם מאחריות להגשת שאילתות (ראו הח"כים של ש"ס לעיל, לדוגמא).

כל הניתוחים

מתודולוגיה

ריכזנו את כלל הנתונים על מספר השאילתות וסוגן שהגישו כל חברי הכנסת. חשוב להדגיש: שרים וסגני שרים לא נכללו במדד, שכן הם-הם הממשלה אליה מגישים את השאילתות.

דגשים נוספים:

  • לגבי חברי כנסת שכיהנו חלק בתקופת הכהונה של הכנסת ה-20 (בדרך כלל בשל החוק הנורווגי), בדקנו את מספר השאילתות שהגישו בזמן היותם חברי כנסת בלבד – תוך השוואה לממוצע החודשי לח"כ.
  • אורלי לוי אבקסיס נכנסה לכנסת מטעם מפלגת ישראל ביתנו, אך פרשה מהמפלגה באוגוסט 2016 – אך המשיכה לכהן כח"כ. במדד הזה החשבנו אותה כסיעת יחיד לאורך כל הכנסת ה-20, והנתונים לגביה לא נכנסו תחת מפלגת ישראל ביתנו.
  • תאריכי השאילתות: בין ה-31/03/2015 ועד ה-26/12/2019 (מלוא כהונת הכנסת ה-20).
  • מוזמנים ומוזמנות לעיין בקובץ הנתונים הגולמיים.
  • גיליתם נקודה מעניינת שפספסו או טעות? ספרו לנו!

איפה המידע הזה היה עד היום?

אתר הכנסת מנגיש לציבור רק שניים מתוך שלושה סוגי שאילתות (ראו קופסה פה למטה) – ולכן היה זה בלתי אפשרי לבצע את הבדיקה הזו, עד היום.  בשביל לקבל את הנתונים נפגשנו עם נציגים מהנהלת הכנסת והגשנו שורה של בקשות חופש מידע – ובזכות כך הצלחנו להשלים את המידע החסר אודות השאילתות הישירות שהגיש כל ח"כ – ולבנות מדד שאילתות אמין.

השאילתות משמשות לדברים רבים – החל מקבלת מידע לצורך חקיקה, דרך בירור מקרים פרטניים ועד שאלות לצורך בקרת הנעשה במשרדי הממשלה השונים. לדוגמה, ניתן להגיש שאילתא מדוע קצבת הזקנה של פלוני לא הגיעה או לחילופין לשאול מהי פירוט תוכנית העבודה למיגון גדרות ההפרדה בכבישים לצמצום הפגיעה ברוכבי אופנוע.

בכנסת ה-20 הוגשו 6,643 הצעות חוק. שאילתות, לעומת זאת, הוגשו רק 6,021. זה מצב מטורף, שמעיד על כך שהכנסת לא משתמשת בכלי השאילתות מספיק. ישנם חוקים רבים שהועלו מבלי שהח"כ המגיש אפילו בירר אם מתקיימים כבר הליכי חקיקה מקבילים במשרד הממשלה הרלוונטי – שהיו כמובן מייתרים את ההצעה המקורית וחוסכים לכולם הרבה זמן.

*

"נתון בראש" הוא מיזם עצמאי המבקש לקדם עיתונות נתונים (דאטה ג'ורנליזם) בישראל.

הדמוקרטיה המפלגתית בצניחה – והציבור משלם את המחיר

בישראל יש רק ארבע מפלגות דמוקרטיות – ובשלוש מהן הדמוקרטיה בנסיגה מתמדת. התופעה המדאיגה מעבירה את הכוח וההשפעה מהציבור לקבוצות כוח, בעלי אינטרסים צרים ומנהיגי מפלגות יחידנים

המשך קריאה…