פוסטים

מהומה על לא מאומה – הצעת החוק בגללה כביכול תתפזר הכנסת ה-21 לא תשנה דבר במציאות

האם הכנסת תתפזר בגלל מחלוקת על חוק הגיוס? כנראה שלא באמת. החוק המוצע למעשה משמר את המצב הקיים ולא יביא לגיוס של אפילו תלמיד ישיבה אחד נוסף

| עידן בנימין |

"לא נתפשר על חוק הגיוס אפילו במילימטר" חוזר ואומר אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. זוהי לכאורה הסיבה בגינה אנחנו עשויים ללכת לבחירות בפעם השנייה תוך חודשים ספורים. אך האמת היא שגם אם יעבירו את חוק הגיוס כפי שהוא מוצע היום, כנראה שדבר לא ישתנה בעולם בני הישיבות ובגיוס החרדים לצבא.

על מה הויכוח באמת ולמה הולכים שוב לבחירות? שאלה טובה.

למה צריך את חוק הגיוס?

בשורה אחת: לא ניתן לגייס או לא לגייס אנשים באופן אקראי לצבא מאחר והדבר פוגע בעקרון השוויון. כדי לקבוע מי מתגייס ומי לא, הכנסת חייבת להסדיר זאת בחוק ובאופן שיראה סביר. אחרת נצעד לעבר כאוס חברתי – הצבא ייאלץ לרדוף אחר צעירים חרדים ברחובות בני ברק – ואם לא יעשה זאת, כל אחד אחר יוכל לסרב לשרת גם מבלי לשבת בכלא, בטענה לחוסר שוויוניות ואכיפה סלקטיבית.

הצעת החוק שנמצאת על השולחן כיום קובעת שצעיר חרדי, תלמיד ישיבה, שלא מתגייס – לא ייענש. במקום זאת, הישיבה שלו היא זו שתצטרך לקחת אחריות לגיוס כמות מסוימת של תלמידיה. במקרה והישיבה לא תשלח לגיוס די צעירים כנדרש במכסות בחוק, היא תיקנס כלכלית (על-ידי הפחתה מתקציבי המדינה המועברים לה).

מכסות שהן רשות

למרות שיש מכסות גיוס שכתובות בחוק, הסעיפים האחרים ממוססים אותן. מדוע?

  • מי שנספר במכסות עצמן הם גם צעירים שעזבו את הישיבה בגילאים 14-18. כלומר, הישיבה זוכה לספור במכסה שלה את אלו שבחרו שלא להמשיך ללמוד בה ואפילו יצאו מהעולם החרדי.
  • המספרים שקבע הצבא נשענים על המציאות הקיימת בה כבר התגייסו 3,000 צעירים בשנת 2017 וקבע מסלול גידול שמרני לשנים הבאות.
  • היעד האמיתי המבוקש עומד על 95% מהיעד הרשמי שכתוב בחוק – ורק מעוד שנתיים.
  • בנוסף לכך – לכל הפחות בעוד חמש שנים – אם לא יעמדו הישיבות ב-85% מרף הגיוס, החוק יפקע.
  • בהצעת החוק ישנה תקופת חסד של שנתיים (כלומר עד 2021 או 2022) בה לא קורה כלום. כלומר יכול שלא יתגייס חרדי אחד בשנתיים אלו ושום ישיבה לא תפגע. במונחים ישראליים מדובר בנצח (מי יודע כמה ממשלות עוד יקומו, או לא יקומו, בתקופה הזו).
  • ואמנם החוק מגדיר בסופו של דבר סנקציה כספית די משמעותית על ישיבות שלא יעמדו ביעד (עד 50% מתקציב הבסיס) – אך אל דאגה: כבר יש פתרון. בסוף הכנסת ה-20 ראינו איך ח"כ סמוטריץ' (איחוד מפלגות הימין) דורש העלאת תקציב הישיבות – וזה כדי לכסות על תרחיש אפשרי של השתת קנסות.
  • יתרה מזאת, במידה ובמשך שלוש ולאחר תקופת החסד עדיין לא יעמדו הישיבות ביעדי גיוס של 85% – החוק יבוטל ונחזור לנקודת ההתחלה, עם צורך לחוקק חוק גיוס חדש. כלומר: לחוק המדובר עכשיו יש מנגנון השמדה עצמית שיכול להיכנס לתוקף בעוד כחמש שנים.

יעדי מדידה השמרניים, תקופת חסד של שנתיים, הגדלת התקציב בדלת אחורית ומנגנון ההשמדה העצמית ישמרו את המצב הקיים כמו שהוא.

אז על מה המהומה? המפלגות החרדיות דרשו להוציא גם את המכסות מהחוק עצמו – מה שיהפוך אותו לכלי ריק וירחיק אותם מחסדי הממשלה להעלאה תקציבית. ליברמן מצד שני מוכן לחוק כמו שהוא ולעגן את הסטטוס קוו. בכל מקרה – חוק גיוס בני הישיבות לא יביא לגיוס של עוד בני ישיבות.

מה הן המכסות בחוק הגיוס המוצע?

החוק מתייחס ל"מכסות", כלומר לכמות בחורי הישיבה שיהיו חייבים להתייצב לגיוס. אלה נקבעו לפי נקודת המוצא הקיימת ב-2017 (ואלה אולי יעודכנו לשנה בה יחוקק החוק): כ-3000 חרדים שהתגייסו לצה"ל ו 530 לשירות הלאומי.

אם משרד הביטחון יקבל את מבוקשו בחוק, טבלת הגיוס לשנים הקרובות תראה כך:

שנת גיוס שירות סדיר שירות לאומי-אזרחי
2018 3,348 648
2019 3,617 700
2020 3,907 756
2021 4,161 806
2022 4,432 859
2023 4,720 915
2024 4,956 956
2025 5,204 1,004
2026 5,464 1,054
2027 5,737 1,107

כאמור, הנחת העבודה שברגע שיחליטו לקדם את החוק יתאימו את המספרים לאותה שנה. כלומר אם החוק יעבור ב-2019 המספרים ישענו על המצב בשנת 2018.

אם לא יעמדו במכסות יושת לכאורה קנס על הישיבות דרך קיצוץ בתקציב הממשלתי.

הכסף הציבורי של פורז מכה שוב: מפלגת חץ, שלא מתמודדת בבחירות, מנהלת קמפיין נגד הליכוד וישראל ביתנו, ובעד מרצ

הכסף הציבורי שנותר בקופת חץ מתחילת העשור ממשיך לשמש את המפלגה למטרות פוליטיות מגוונות. ההופעה העדכנית: קמפיין שקט להחלפת ראש הממשלה נתניהו

| עידן בנימין |

לפני שנה בדיוק, חשפנו בתחקיר את הכסף הציבורי (לפחות 1.7 מיליון שקל) שנמצאו בקופת מפלגת "חץ" והעומד בראש, השר לשעבר אברהם פורז. פעילות המפלגה כגוף פוליטי ארצי אמנם הופסקה, אך תקציבה המשיך לשמש למטרות פוליטיות אחרות: "חץ" הלוותה כסף למפלגת התנועה בראשות ציפי לבני (הלוואה שהוחזרה לבסוף במלואה).

אבל זה לא הסוף – פורז המשיך לגלגל את הכסף לפרוייקט הפוליטי הבא: בבחירות המקומית שנערכו בסוף 2018, התמודד פורז ברשימת "חילונים ירוקים" בעיר תל-אביב (שזכתה לבסוף בשני מושבים), ואז נטען כי השקיע כמיליון שקל בהתמודדות מקופת "חץ".

את הכתבה האחרונה סיכמנו בשאלה: איפה תכה מפלגת חץ בפעם הבאה? את התשובה קיבלנו תוך פחות מחודשיים.

איך קיבל פורז את הכסף?

אברהם פורז הוא כיום חבר מועצת העיר ת"א. בעבר כיהן כחבר כנסת ושר הפנים מטעם מפלגת "שינוי". ב-2006 פרש פורז, לצד מספר ח"כים נוספים מ"שינוי", והקים את מפלגת "חץ".

הפורשים אמנם הקימו מפלגה חדשה, אך לקחו עימם מימון ציבורי של מיליונים, לו זכאיות המפלגות המכהנות בכנסת בעבור תעמולת הבחירות – זאת בזכות העובדה שהתפצלו מ"שינוי" במהלך הכנסת ה-16. לאחר ש"חץ" לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת ה-17 (מרץ 2006), דרשה הכנסת לקבל את הכסף בחזרה ואף פנתה לבית המשפט המחוזי בעניין, מכוון שהמפלגה בראשות פורז סירבה להחזירו.

בית המשפט המחוזי פסק כי אכן מפלגת "חץ" חייבת להחזיר לכנסת את כל הכסף בקופתה – 6.7 מיליון שקל, בתוספת הוצאות משפט. פורז לא ויתר ופנה לבג"ץ. הטענה המרכזית שלו הייתה כי הוא לא ראה את המייל שנשלח מהכנסת שהבהיר כי מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה תידרש להחזיר את הכסף הציבורי שקיבלה.

בפסק דין מיולי 2011 אימץ בג"ץ את כל טענות המחוזי וקבע: "הדברים מתחייבים גם מן הזהירות הרבה שבה יש לנהוג בהוצאת כספי ציבור. לכאורה, אין הצדקה לכך שרשימה שקיבלה מימון מפלגות, אך זכתה בפחות מאחוז מכלל הקולות הכשרים, תוכל לעשות שימוש בכספים אלה ככל העולה על דעתה […] ומכל מקום, אין כל הצדקה להעדפת רשימות שהיו מיוצגות בסיעות בכנסת היוצאת לעניין זה על פני רשימות חדשות, שאף נדרשו להפקיד מראש ערבות בנקאית ומבחינה זו ניצבת בפניהן מלכתחילה משוכה גבוהה יותר". ועם זאת, למרות שבג"ץ אימץ את קביעת המחוזי, הוא בחר לקבל את הרצון לפשרה בין הצדדים, בו סוכם כי "חץ" תחזיר לכנסת 1.7 מיליון שקל מתוך 6.7 מיליון שנותרו בראשותה בסך הכל. בתגובה לכתבתנו האחרונה בנושא, מסר פורז כי פסק הדין של בית המשפט שגוי, וכי הוחזרו 5 מתוך 6.7 מיליון השקלים – כלומר נותרו בקופה 1.7 מיליון.

מפלגת חץ מכה שלישית

מסתבר כי פורז מנהל בשבועות האחרונים תעמולת בחירות שקטה שמטרתה להביא להחלפת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מבדיקה שעשה עבורנו המתנדב תומר אפשטיין, עולה כי מפלגת "חץ" הוציאה עד כה בין 7,000 ל-18,000 אלף שקל בעבור 52 מודעות בפייסבוק. בכל יום עולות מודעות נוספות.

מדוע אנחנו אומרים שהתעמולה שקטה? אם תיכנסו לעמוד הפייסבוק של אברהם פורז לא תמצאו שום פוסט או מודעה, למעט עדכון תמונת הפרופיל. רק בבדיקה של המודעות שמריץ העמוד בתשלום – תוכלו אז לראות את התוכן האמיתי שמופץ.

לדוגמא, על מודעה שכותרתה: "יש לכם משהו נגד ביבי? הבנתם את גודל הנזק של ביבי ומשפחתו? כנסו כנסו ותגלו תגלו" הוציאה מפלגת "חץ" בין 100-500 שקל. למודעה התלווה סרטון שמסביר כמה הממשלה הנוכחית כושלת.

במודעה נוספת שיצאה 4 פעמים (פעם ביום) – עליה הוציאה המפלגה מעל 500 שקל – קורא פורז: "לא נתניהו – ראש ממשלה חדש לישראל". בסרטון אחר ברוסית מסבירה המפלגה למה לא להצביע לישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן. על מודעה זו הוציאה המפלגה בין 100-500 שקל.

מפלגה אחת דווקא זוכה לפרגון של "חץ", והיא מרצ. וכך במודעה שהחלה לרוץ ב-1/4 מסביר הסרטון מדוע חייבים להצביע מרצ.

חשוב להזכיר: מפלגת "חץ" אינה מתמודדת בבחירות. ולכן, הוצאת כסף ציבורי לתמיכה במפלגה אחרת (תקיפת נתניהו מצד אחד ותמיכה במרץ מצד שני) עשויה להיחשב כתרומה אסורה.

האם במרצ מכירים את הרוח הגבית שנותן להם פורז? משם מסרו לנו שלא. אנשי מרצ התפלאו לשמוע שמפלגת "חץ" עדיין פעילה.

שוחחנו עם אברהם פורז שאמר כי לאור הבחירות המפלגה החליטה לפעול להחלפת רה"מ בנימין נתניהו. אסטרטגיית הפעולה היא לחזק את מרצ שמתנדנדת על אחוז החסימה, ולהראות לציבור שאביגדור ליברמן לא קיים את הבטחותיו לציבור החילוני. פורז הבהיר כי מרצ לא מכירה את הקמפיין ואינה מתואמת איתו. לשאלתנו על מקור הכסף, השיב פורז כי המקור היחיד הוא כספי המפלגה הקיימים בקופה וכי לקמפיין הוקדשו כמה עשרות אלפי שקלים. פורז עוד הוסיף כי ההזדהות מול פייסבוק נעשתה באופן שקוף (המפלגה אכן חתומה עליה בגלוי) וכי כל ההוצאות ידווחו למבקר המדינה כחוק.

הון-שלטון-עיתון: מיפוי הזיקות בין הפוליטיקאים לתקשורת

בית קברות לכתבות: הפרטיזנית של ליברמן שזכתה שוב ושוב לתקציבי ישראל ביתנו


המשך קריאה…