פוסטים

חברת הכנסת לשעבר מירב בן ארי הפכה ללוביסטית וכבר מנצלת את קשריה בכנסת

הח"כית לשעבר, שסימנה עצמה כ"חברתית", הצטרפה לגוף שמקדם אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות, חברת הלובי – "הקבינט" ● מאז הסתיימה שנת הצינון שלה, הספיקה להיפגש עם שלל חברי כנסת, ביניהם עידן רול, קארין אלהרר, ניר ברקת ורם שפע – בנושאים שקשורים לארגונים שהחברה מייצגת ● מיומן הפגישות של ח"כ יפעת שאשא-ביטון עולה כי השתיים נפגשו כבר באוקטובר 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

חברת הכנסת לשעבר, מירב בן ארי (כולנו) סיימה את כהונתה בכנסת לפני קצת יותר משנה. בן ארי, שהעידה שוב ושוב על היותה נבחרת ציבור "חברתית", הפכה מהר מאוד ללוביסטית בחברת "הקבינט", שמקדמת אינטרסים כלכליים ועסקיים בכנסת. חברת הלובי מייצגת לקוחות כמו הבנק הבינלאומי, סלקום ואיגוד חברות הנפט, לצד עמותות כמו לתת, אור שלום ולקט ישראל.

מירב בן-ארי. עובדת בחברת לובי אבל לא מכנה עצמה "לוביסטית" (גרפיקה: אוהד סטון, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

עם עזיבתה את הכנסת, בן ארי לא היססה לעבור מיד דרך הדלת המסתובבת שבין ההון לבין השלטון. אלא שהחוק חייב אותה לחכות שנת "צינון" עד שתוכל לעבוד כלוביסטית מול הח"כים עצמם. בנובמבר, לפני שהסתיימה תקופת הצינון, החלה לעבוד בחברת הלובי "הקבינט", והציגה עצמה כפרילנסרית שאינה מתעסקת בייצוג חברות מול חברי הכנסת.

בשיחה עם "שקוף" שנערכה בינואר, טענה שכל מטרתה לעזור לעמותות. "אני לא הולכת להיות לוביסטית של ארגונים. זה לא מעניין אותי. אני כל החיים שלי חברתית. עשר שנים ניהלתי מרכזים לנוער בסיכון. זה מה שמניע אותי. אם הייתי רוצה לעשות כסף – לא הייתי צריכה אותם". באותה שיחה גם טענה כי היא בכלל לא קשורה לעבודה העסקית של המשרד. "אני לא עובדת איתם. אין לי נגיעה, אני אפילו לא יושבת במשרד".

"זום זום זום עולה הזמר מכוורת הקבינט…"

Posted by Tzach Borovich on Monday, April 6, 2020

ישיבת צוות הקבינט באפריל – לפני סוף תקופת הצינון של חסון ובן ארי

מאז שיחה זו, סירבה להתראיין או להשיב לפניית כתבת "שקוף". תגובתה של בן ארי מובאת במלואה בסוף הכתבה.

רשימת הלקוחות של חברת הלובי ''הקבינט''

החברות שמופיעות ברשימה נאספו מהנתונים שמופיעים באתר הכנסת וכן באתר חברת "הקבינט". הצענו לחברה לעדכן את הרשימה, אך טרם השיבו לפנייתנו. להלן הרשימה:

פורום פרסום חוצות בישראל
הבנק הבינלאומי
מגן דוד אדום
קרן לשיווק סרטי תעודה ואנימציה
זכותי
OPC
SCANIN
סלקום
בניין הארץ
עמותת חברות הסיעוד
נגיש שיקום ורפואה בע"מ
ת.ל.מ
ISRAEL ADVANCED TECHNOLOGY INSTETUTE
JUUL
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול
עמק חפר
ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות
SUPERCOM
נמל חיפה
אסופתא תאגיד מיחזור
איגוד חברות הנפט
נייר חדרה
ALLERGAN
המועצה הישראלית לצרכנות
מועצת האופטומטריסטים בישראל
צומת ספרים
רמב"ם – הקריה הרפואית
גדולים מהחיים
דרום השרון
אותות
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות
אור שלום
MDGO
רמת גן
TALIAZ
נתיבות
VIAMARIS
איגוד חברות הביטוח בישראל
נשות הכותל
לקט ישראל
שמעיה
PASSPORTCARD
KOBRE & KIM LLP
KAYMERA
כפר סבא
ASSERSON
המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה – פורום חברות הגפ"מ
מרכז הספורט הלאומי תל אביב
TAMIR FISHMAN
ERGO
IMF BENTHAM
DAVID SHIELD
SYPE MEDICAL
עמל ומעבר
מכבי תל אביב

"רוצה לדעת מה זה לובי? דברי עם יואל חסון"

חברי כנסת שהופכים לשדלנים הם מצרך מבוקש. בשביל הח"כים המכהנים הם לא נציגי חברות וארגונים, אלא עמיתים לעבודה ואף חברים טובים, ופגישה איתם היא פגישה חברתית ולגיטימית. בנוסף, לח"כ לשעבר יש אישור כניסה אוטומטי למשכן הכנסת, ללא מגבלות, מצרך יקר ערך.

בשיטת הדלתות המסתובבות, עובדי חברת הלובי הטריים לא נרשמו במאגר השדלנים של הכנסת והם גם לא מוכנים שיגדירו אותם "לוביסטים". בן-ארי הצהירה בטוויטר שהיא "מייעצת בתחומי לובינג לארגונים", יחד עם ייעוץ בנושאי רגולציה וקשרי ממשל. חסון לא הסכים לספר ל"שקוף" מה תפקידו הרשמי.

הח"כים שעברו לעבור בחברת לובי: יואל חסון ומירב בן ארי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כדי לעכב את ניצול קשריהם של ח"כים לשעבר במשכן, הכנסת העבירה חוק צינון המחייב שנה הפרש בין עבודה בכנסת לעבודה כשדלן או שדלנית בוועדות. יחד עם זאת, החוק, ככל הנראה, אוסר רק עבודת לובי בתוך המשכן ובין הוועדות – אך לא בהכרח מונע מלוביסטים להיפגש עם חברי כנסת מחוץ למשכן. אולי זו הסיבה שחסון ובן ארי מככבים בגאון בעמוד הפייסבוק של "הקבינט" כבר חודשים רבים, על אף שתקופת הצינון שלהם נגמרה ב-30.4.2020, לפני חודש וחצי בלבד.

לדברי בן-ארי, הח"כ לשעבר יואל חסון החל לעבוד בחברה מיד לאחר התפזרות הכנסת ה-20. בתשובה לשאלתנו, בשיחה מינואר האחרון, אודות עבודתה כלוביסטית, אמרה: "אני לא עובדת, אני לא יואל חסון. רוצה לדעת איך זה לובי? תשאלי את יואל חסון, הוא יספר לך".

אתר הקבינט. בן ארי וחסון בראש (צילום מסך מתוך אתר החברה)

חסון הגיב לשאלת "שקוף" על מהות עבודתו לפני כמה חודשים: "לאור מעמדי הציבורי וכהונותיי בכנסת, פעילותי העסקית והמקצועית נעשית בתיאום היועץ המשפטי לכנסת, בהתאם להנחיותיו וע"פ החוק".

מנצלת את קשריה בכנסת

מבדיקת שקוף עולה כי פחות מחודש לאחר סוף תקופת הצינון שלה כבר נפגשה בן ארי עם מספר חברי כנסת חדשים, יחד עם נציגי ארגונים שהיא מקדמת בעבודתה בחברת "הקבינט".

כך למשל בן ארי ישבה עם ח"כ רם שפע (כחול לבן), כמה ימים לפני מינויו ליו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. לכאורה – פגישה חברית בין ח"כ לבין ח"כית לשעבר. אבל בן ארי היא כבר לא נבחרת ציבור, אלא חלק מחברת לובי.

לפי רשימת השדלנים באתר הכנסת, אחת מלקוחות החברה בה עובדת בן ארי היא חברת ור"מ – ועד ראשי המכללות הציבוריות, ארגון שהחלטות הקשורות אליו עולות בוועדה שבראשה עומד ח"כ שפע. בעצם קיום הפגישה, שפע בחר להקדיש זמן לאינטרסים של גוף חזק – במקום פגישה שתועיל לציבור הרחב.

בלשכת ח"כ שפע הסבירו לנו כי הפגישה נקבעה לקראת כניסתו לתפקיד יו"ר ועדת החינוך, וכי רצה להתייעץ עם בן ארי לאור ניסיונה כחברת הוועדה בכנסת ה-20.

"כחלק מהרצון שלו להיכנס לתפקיד בצורה מקצועית, הוא נפגש עם כל מי שיכול ללמד אותו על הוועדה. הוא החליט שהוא רוצה לשבת עם אנשים שהיו בוועדת החינוך ועם אנשים שמבינים חינוך. הוא נפגש גם עם ח"כ יעקב מרגי ועם ח"כ ניצן הורוביץ. מירב בן ארי חברת כנסת חרוצה ומצוינת שהקדישה הרבה זמן מעבודתה בכנסת לטובת ועדת החינוך ועשתה דברים חשובים, והוא החליט שהוא רוצה ללמוד ממנה". 

עוד כתבות בנושא:

סיור אישי עם לוביסטית הארגון

בשבוע שלאחר מכן נפגשה בן ארי עם ח"כ עידן רול (יש עתיד). רול תיעד את הפגישה בעמוד האינסטגרם שלו, ומיד אחריה אף שיתף בביקור שערך במטה מגן דוד אדום.

"כחבר ועדת עבודה, רווחה ובריאות ולאור העליה במספר הנדבקים בקורונה בימים האחרונים, ביקרתי היום במוקד הלאומי של מד"א ונפגשתי עם מנכ"ל הארגון, אלי בין, כדי ללמוד עוד על הערכות הארגון לגל שני אפשרי של המחלה", התגאה רול בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו.

אלא שאת ארגון מד"א וכן את עמותת ידידי מד"א בישראל, מייצגת חברת "הקבינט", שנציגיה, בן ארי וצח בורוביץ', השתתפו אף הם בסיור.

גם ח"כ קארין אלהרר הגיעה לסיור במד"א לפני שבוע וחצי, ואתמול (23.6) ביקר שם ח"כ ניר ברקת (ליכוד) – בשני הסיורים השתתפה גם בן ארי.

תיעוד הביקור של ח"כ רול במד"א עם בן ארי (מתוך עמוד האינסטגרם של רול)

השבוע כבר פרסם רול סרטון תמיכה במד"א שקורא לתרומת דם דרך הארגון. רול, חבר הקהילה הלהט"בית ופעיל במאבק שלה לשוויון, משבח בסרטון את מדיניות הארגון לאפשר תרומות דם חלקיות של תורמים הומואים. תרומות אלה לא התאפשרו עד לאחרונה, אבל גם היום הן מתאפשרות בצורה חלקית בלבד ולא שוויונית, במרחק של שנה מקיום יחסי מין או לחילופין בהליך שדורש הקפאה ותרומה שניה.

מלשכתו של ח"כ רול נמסר: "ח"כ עידן רול הוזמן לביקור במד"א על ידי חבר אישי שמתנדב שנים ארוכות בארגון, מיד לאחר שמונה לוועדת הבריאות בכנסת, על מנת להכיר מקרוב את הארגון החשוב הזה, לדון על קידום תרומות דם בקהילה הגאה לקראת יום תרומת הדם הלאומי, וכן, להכיר את יכולותיו הטכנולוגיות הרבות והפיתוחים הטכנולוגיים של הארגון כיו"ר שדולת ההייטק. שם פגשנו את מירב בן ארי ואת צח בורוביץ, שאף ליוו אותנו בחלק מהסיור, אך מבלי שידענו על כך מראש".

עעע

גם מד"א הוא גוף בעל אינטרסים כלכליים

לכאורה, הקשר עם מד"א יכול להיתפס כלא מזיק ואף חיובי – הרי מה רע בפוליטיקאים שמעודדים הצלת חיים? אבל גם מד"א הוא גוף בעל אינטרסים כלכליים. למשל, בכמה דיונים בכנסת ה-20 בוועדת הרווחה, אותם ניהלה בן ארי, דנו בנושא גביית תשלומים על פינויי חירום על ידי מד"א.

מד"א היא לא עמותה מהסוג שבן ארי סיפרה שהיא מייצגת, אלא אגודה עות'מאנית עם אלפי עובדות ועובדים ותקציב של מאות מיליונים בשנה. בלי שנשים לב, יכולה לוביסטית להזמין ח"כ לסיור בארגון שהיא מייצגת ואף להוביל לפרסום סרטון יח"צ על ידו.

 

יתר על כן, שלל עמותות וארגונים שידם אינם משגת לשלם ללוביסטים – לאו דווקא זוכים ליחס מיוחד שכזה מצד חברי הכנסת, גם אם פעילותם חשובה.

הנטייה של לוביסטים להעיד על עצמם ככאלה שעוזרים לעמותות ולעסקים קטנים היא פרקטיקה שלהם "להסתיר" את העבודה ה"מלוכלכת" יותר של ייצוג חברות, שהאינטרס שלהם לאו דווקא חופף את האינטרס הציבורי.

צפו בדיון בו השתתף תומר אביטל מ"שקוף" לצד צח בורוביץ' מחברת הלובי "הקבינט", בו טען בורוביץ' טענה דומה:

תשלום לקבלת גישה למקבלי ההחלטות הוא סממן לשלטון לא בריא. השגשוג המטורף של ענף הלובי בימי הקורונה הוא תעודת עניות…

Posted by Tomer Avital on Wednesday, May 20, 2020

נפגשה עם שרת הבינוי והשיכון עוד באוקטובר

בדיקת "שקוף" העלתה שלפי יומן שרת הבינוי והשיכון לשעבר, יפעת שאשא ביטון, השתיים נפגשו עוד באוקטובר, רגע לפני שבן ארי הודיעה על תחילת עבודתה בחברת "הקבינט". כשנשאלה על כך בשיחתנו לפני כמה חודשים טענה בן ארי שהיא כלל אינה נפגשת עם שרים, אלא רק עם חברי כנסת איתם היא נמצאת בקשרי ידידות. 

הדוגמה הזאת מראה לנו את הקלות בה יכולה חברת כנסת לשעבר לקבל גישה למקבלות ומקבלי ההחלטות בשלטון.

היסטוריה של עבודה נגד הציבור

צח בורוביץ', שהקים יחד עם ח"כ לשעבר יואל חסון את חברת "הקבינט" הופיע בשנת 2012 במרכז תחקיר "עובדה" על חברות הלובי, שם תועד מלמד לוביסטים לעתיד את רזי המקצוע. 

המצלמה הנסתרת תיעדה אותו מספר כיצד השפיע על מענה של משרד הבריאות על שאילתא, כך שיועיל לחברת מי עדן. הוא אף הסביר איך שכנע חברת כנסת לקדם את אישור החיסון נגד סרטן צוואר הרחם, לטובת הגדלת רווחי החברה שמייצרת אותו, ואיך רצו ש"כמה שיותר בנות היסטריות ילכו לקבל את החיסון". 

בדוגמה אחרת, סיפר על החוק שחייב נשיאת אפוד זוהר ברכב שנחקק כדי להועיל לחברה שמייצרת את החומר הצהוב ממנו מיוצרים האפודים. מאז עזב בורוביץ' את החברה והקים את הקבינט.

צילום מתוך תחקיר "עובדה", 2012

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): יכול להיות שמד"א יתחילו לגבות ממך סכום גבוה יותר על שימוש באמבולנס כי הלוביסטית שלהם היא אחת מהחבר'ה בכנסת. או שיחייבו את כולנו להתקין אמצעי בטיחות ספציפי ומיותר, רק כי לחברה שייצרה אותו יש לובי חזק.

נבחרות ונבחרי הציבור נבחרו – ובכן – כדי לשרת את הציבור. מעבר מהיר ממשכן הכנסת לחברת לובי מאפשר ללוביסט/ית לנצל קשרים חשובים מול הח"כים והמשרדים, ולהשתמש בהם כדי לקדם את אינטרסים של חברות עסקיות.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): על הכנסת להאריך את תקופת הצינון, ולאכוף אותה בצורה טובה יותר. אנחנו בשקוף נמשיך לדרוש מחברות וחברי הכנסת להשקיף את יומני הפגישות שלהם, כדי שכל הפגישות – גם אלה עם הלוביסטים – יהיו שקופות לציבור ויחשפו את הח"כים לביקורת.

נזכיר שוב כי לח"כ לשעבר יש אישור כניסה אוטומטי לכנסת וגישה בלתי מוגבלת לחבריה. חוק הצינון נועד לעכב את ניצול הקשרים של אותם לוביסטים במשכן, אבל אין לכנסת באמת דרך לאכוף אותו. כפי שמוזכר בכתבה, חסון ובן ארי, מככבים בעמוד הפייסבוק של "הקבינט" חודשים רבים לפני תקופת הצינון.

**
מטעמה של מירב בן ארי נמסר:

"חברת הקבינט שמחה על העניין הרב שהיא מעוררת ואנחנו גאים בפעילותנו המקצועית עבור לקוחותינו ושתמיד, אבל תמיד, משרתת גם אינטרסים ציבוריים. הטהרנים יתקשו להבין את הקביעה הזו אך הרוב הנורמטיבי כבר מבין זאת היטב.

חברת הקבינט ואנשיה, שחלקם אכן בעלי מעמד ציבורי רם, פועלים באופן מקצועי, בכפוף לחוק ותחת אמות המידה המחמירות ביותר. כל ההתייחסויות בכתבה מתעלמות מהוראות החוק ומצביעות על חוסר הבנה של פעילות ענף הלובינג ודרך עבודת הכנסת והממשלה. ההתעלמות הזו אולי נובעת מפופוליזם אך היא בעיקר תוצר של חוסר הבנה ובורות.

אנחנו יודעים זאת, כי צח בורוביץ – מבעלי החברה ומהלוביסטים הוותיקים והבכירים בישראל, הציע, כבר לפני מספר חודשים לאחת מעיתונאיות "שקוף" (ובהפניית מר תומר אביטל – מייסד שקוף) לקיים מפגש מקצועי וחינמי, בה ימסור לה סקירה מלאה כיצד פועל ענף הלובינג בישראל ואיך הוא משרת את המגזר העסקי, המגזרי הציבורי וארגונים חברתיים. חבל לנו שהעיתונאית התעצלה וגילתה חוסר העמקה ולא לקחה בשתי ידיים את הצעתו של בורוביץ.
לסיום, חברת הקבינט עומדת לרשות לקוחותיה הרבים והטובים ותשמח תמיד לסייע ללקוחות נוספים – חברתיים ועסקיים. הקבינט מודה ל"שקוף" על הפרסומת בחינם ורק מצטערת על החשיפה הכל כך נמוכה שהפלטפורמה הלא כל כך ברורה הזו, זוכה לה".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

בלעדי: יועמ"ש הכנסת פועל להקשות על ח"כים להפוך ללוביסטים

עוד ועוד חברי כנסת לשעבר פונים לאחרונה לקריירה כלוביסטים בשירות בעלי ההון. אלא שעו"ד איל ינון, היועמ"ש של הכנסת, מתכוון לשים סוף לחגיגה. "מדובר בעניין בעייתי הפוגע באמון הציבור". ל"שקוף" נודע כי ינון יקדם דיון בשאלה האם נדרש תיקון חקיקה בנושא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, יפעל להקשות על ח"כים להפוך ללוביסטים – כך מתברר בעקבות פניית "שקוף" ללשכה המשפטית בכנסת.

 

עו"ד איל ינון. אתר הכנסת

בחודשים האחרונים הצטרפו לשורות הלוביסטים מספר חברי כנסת לשעבר: מירב בן ארי (כולנו לשעבר) החלה לייעץ ל"קבינט" – חברת לובי שאחד ממיסדיה הוא הח"כ לשעבר יואל חסון (התנועה לשעבר), ואיתן ברושי (המחנ"צ לשעבר) מונה ליועץ חיצוני בחברת הלובינג "גלעד יחסי ממשל ולובינג".

החוק כיום מלא בפרצות: הוא אמנם מחייב תקופת צינון של שנה בטרם חבר כנסת לשעבר יכול להתחיל לשרת את בעלי ההון כלוביסט בכנסת, אך מאידך מאפשר לבן ארי ולאחרים לטעון כי בתקופה זו ישמשו כלוביסטים מחוץ לכנסת, או שלא יעסקו בלובינג אלא ב"ייעוץ" – על אף שיקבלו שכר מחברות הלובי.

"שקוף" פנתה בעניין זה ליועמ"ש הכנסת. ינון מסר כי: "עמדתו של היועץ המשפטי לכנסת בעניין העסקת חברי כנסת לשעבר על ידי תאגידי השדלנים הפועלים בכנסת בתקופת הצינון, היא כי מדובר בעניין בעייתי הפוגע באמון הציבור בכל הנוגע להוראת הצינון שעה שמתקיים קשר עסקי או מראית עין של קשר עסקי בין חבר כנסת שזה עתה סיים את כהונתו לבין חברות הלובינג הפעילות בכנסת". לדבריו, "לפיכך, בעקבות מקרה זה ומקרים נוספים, בכוונת היועץ המשפטי לכנסת לפנות ליושב ראש ועדת הכנסת (לאחר שתוקם הוועדה) ולהציע כי יתקיים דיון עקרוני בנושא הוראת הצינון הקבועה בפרק השדלנים ושאלת הצורך בתיקון החקיקה בעניין זה".

ח"כל מירב בן ארי

בנוסף, בעקבות הפניה, הכנסת ערכה בדיקה מול בן ארי. חברת הכנסת לשעבר מסרה לכנסת כי היא משמשת כיועצת חיצונית לחברת "הקבינט", ובמסגרת זו מעניקה רק ייעוץ לארגונים המיוצגים על ידי החברה ומסייעת בגיוס לקוחות. עוד הבהירה בן ארי כי אינה עוסקת בפעילות שדלנית בכנסת.

ינון הסביר כי "סעיף הצינון בפרק השדלנים בחוק הכנסת קובע כי לא יינתן היתר לאדם לפעול כשדלן בכנסת ולא יפעל אדם כשדלן בכנסת אם הוא כיהן כחבר כנסת, כשר או כסגן שר בשנה שקדמה לכך. לשונו של החוק היא אפוא מצומצמת וחלה לעניין פעילות שדלנית מול חברי הכנסת בלבד. בנסיבות אלה, ומאחר שהזכות העומדת מנגד היא הזכות לחופש העיסוק (המהווה זכות יסוד), לא ניתן למנוע מבחינה משפטית את העיסוק של גב' בן ארי בהיעדר הוראה מפורשת בעניין זה בחוק הכנסת".

עם זאת, ינון יבחן כאמור את סגירת הפרצות.

סחבקים של הח"כים, מכירים כל פינה

אלו חדשות מצוינות. למה? כי חברי כנסת לשעבר הם לוביסטים עוצמתיים במיוחד – והציבור עלול להיפגע מכך שהם מוכרים את שירותיהם לכל המרבה במחיר. היתרון היחסי של חברי כנסת לשעבר הפונים לאפיק זה נובע מכך שהם מכירים כל פינה בכנסת, יודעים היכן ללחוץ ומתי, ומודעים לרזי הליכי החקיקה. בנוסף הם גם חברים של הח"כים המכהנים, עבדו איתם צמוד, ואף מחזיקים לנצח בהיתר כניסה קבוע לכנסת.

בקיצור: הם שווים המון כסף ללקוחות שלהם.

לחצו לתחקיר הלובי הגדול

לכן, לא מעט מהם הפכו לשדלנים: רפי אלול, אפי אושעיה, אביגדור יצחקי, אברהם פורז ועוד. לא אחת הלוביסטים האלו מקדמים ביעילות סוגיות הטובות לאינטרסים המסחריים של מעסיקיהם – אך רעות לאינטרס הציבורי.

עוד על הבעייתיות בח"כים שהופכים ללוביסטים – בתחקיר הלובי הגדול של שקוף

 

 

כיצד משפיעה פגרת הכנסת על ענף הלובינג?

בעוד מספר הלוביסטים הפועלים בכנסת לא הושפע מהמשבר הפוליטי, נראה כי שכרם דווקא נפגע והריכוזיות בענף התהדקה. במקביל, Amazon ו-Uber שכרו את שירותיהם של משרדי לובינג לקראת תחילת עבודה משותפת, ברגע שתהיה כנסת מתפקדת. כך עולה מנתונים שרוכזו עבור "מדד הלוביסטים ולקוחותיהם בכנסת" (פרויקט מטעם העמותה לדמוקרטיה מתקדמת) ומתפרסמים כאן לראשונה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

נתוני מדד הלוביסטים ולקוחותיהם בכנסת – נובמבר 2019

נכון ל-1 בנובמבר 2019, רשומים בכנסת 127 לוביסטים המשרתים אינטרסים של 447 לקוחות שונים. מדובר בנתון המעיד לכאורה על יציבות יחסית לאורך 10 חודשי המשבר הפוליטי שהחל בפיזור הכנסת ה-20.

מאז פיזור הכנסת ה-20 בסוף דצמבר 2018, נבדק מרשם הלוביסטים שלוש פעמים: 

מאי 2019 (תחילת הכנסת ה-21), ספטמבר 2019, ונובמבר 2019 (תחילת הכנסת ה-22). הפעם האחרונה בה נבדק המרשם בכנסת ה-20 הייתה בראשית ינואר 2019, בימי הפעילות האחרונים של הכנסת.  

מה ניתן ללמוד מנתוני מדד הלוביסטים ולקוחותיהם כשהכנסת משותקת? 

משיחות עם לוביסטים עולה, כי הענף מצוי בתקופה לא קלה, ושראשיו ממתינים לפתרון המשבר הפוליטי המתמשך. הכנסת משותקת ומשרדי ממשלת המעבר לא יכולים ליזום או להוציא לפעול תכניות ומדיניות חדשה. מצב כזה הנמשך לאורך זמן מייתר לכאורה את הצורך של הלקוח בלוביסטים. 

אז מדוע נתון הלקוחות יציב לאורך כל תקופת המשבר ושומר על רמה גבוהה יחסית של 440-450 לקוחות? נראה כי הסיבה לכך נעוצה בזה שמדובר במצב תקדימי: מעולם בתולדות ישראל לא היה מצב שבמשך שתי כנסות לא מצליחים להרכיב ממשלה. סביר להניח כי לקוחות המשיכו להחזיק לוביסטים בבחירות בין הכנסת ה-20 לכנסת ה-21 כיוון שהיה צפוי שממשלה תקום מיד לאחר מכן, כך גם קרה עם הבחירות בין הכנסת ה-21 לכנסת ה-22. לא מדובר בתקופה אחת ארוכה שידענו מראש שאנו הולכים לעבור. 

כל הזמן הזה לקוחות המשיכו להחזיק חברות לובינג כדי שיכינו את הקרקע ליוזמות הנדרשות לקידום האינטרסים שלה, יוזמות המתוכננות להתקדם מיד עם כינון ממשלה חדשה. התקופה הראשונה לכינון ממשלה היא תקופה חשובה ביותר לקידום נושאים כיוון שזה הזמן להלהיב שרים וחברי כנסת ביוזמות שונות, לעניין אותם בקידום רפורמות או חקיקה או נושא ספציפי. מי שלא יעשה את זה בתקופה הראשונה, סיכוייו להצליח לעשות זאת לאחר מכן הולכים וקטנים. זו הסיבה שחלק מהחברות בחרו לדבוק בשירותי הלובינג, ובכך "להמתין על קו הזינוק". 

לקוחות הורידו את סכום הריטיינר

ממידע שהגיע אלי מלקוחות שסירבו להיחשף, עולה שישנם לקוחות שבחרו לדבוק בשירותי הלובינג שלהם אולם הורידו את סכום הריטיינר (התשלום שמקבלים לוביסטים עבור פועלם) החודשי לתקופה שהכנסת לא פעולת. נציגי לקוח מרכזי במשק ששוחחתי עימם טענו שהם עצמם בחרו להשאיר את הריטיינר על הסכום המקורי, אולם הם יודעים על שתי חברות גדולות שהפחיתו את הריטיינר. 

בניגוד לארה"ב, בישראל אין שקיפות על הוצאות על לובינג, הנתון 447 לקוחות לא חושף בפנינו את מכלול ההשקעה הכלכלית של הלקוחות. יתכן שהירידה של 10 לקוחות מ-457 לקוחות באפריל 2019 ל-447 לקוחות בנובמבר 2019, מסתירה דרמה הרבה יותר גדולה של ירידה משמעותית בסכומים המושקעים בלובינג בכנסת באותה תקופה.

  

ריכוזיות ייצוג הלקוחות בכנסת

בתקופת המשבר הפוליטי גברה הריכוזיות בייצוג הלקוחות בכנסת. בינואר 2019 ייצגו 5 חברות הלובינג הגדולות בכנסת כ-55% מכלל הלקוחות היחודיים (299 לקוחות). נכון לנובמבר 2019 רשומות במרשם הלוביסטים כ-35 חברות לובינג, ביניהם גם משרדי עורכי דין העוסקים בקידום חקיקה ורגולציה. 5 חברות הלובינג הגדולות מייצגות כרגע 60% מהלקוחות היחודיים (268 לקוחות).

כרגע אין בישראל הגבלה על כמות או תמהיל הלקוחות של חברת לובינג. חברת לובינג אחת יכולה לייצג את כל הלקוחות במשק במקביל, וליצור גוף בעל כוח פוליטי משמעותי.

האם נפגע שכר הלוביסטים בחברות לובינג? 

חלק מהלוביסטים העצמאיים ששוחחתי עימם על הנושא, טענו כי לא יתכן שחברות הלובינג הגדולות ממשיכות להעסיק בתקופה הזו את כל הלוביסטים שלהן באותו שכר גבוה. לדעתם, יתכן שבעלי חברות הלובינג הגדולות נאלצו לקצץ שכר לחלק מהסגל עד תום תקופת המשבר. חוזה השכר של לוביסטים בנוי ממרכיבי שכר שונים שניתן לקצץ בהם בעת הזו, לדוגמה סעיף נסיעות. אם אין נסיעות קבועות לכנסת אז סעיף זה יכול לספוג קיצוץ על ידי המעסיק עד תום המשבר. 

רוצים להכיר מקרוב יותר את ענף הלובינג בישראל? המשיכו לקרוא בתחקיר הלובינג הגדול של "שקוף". 

לקוחות מעניינים שנכנסו בחודשים האחרונים:

Amazon: 

הכניסה של אמזון לישראל מגובה בשכירת לוביסטים בכנסת. הלקוח AWS (Amazon Web Services) שכרה לאחרונה את שירותי הלובינג של חברת כהן-רימון-כהן. 

Uber:

ספקית שירותי קריאות ההסעה Uber שכרה לאחרונה את שירותי הלובינג של חברת גורן-עמיר. בחודשים האחרונים דווח על הפסדיה הגבוהים של החברה בתקופה האחרונה, ויתכן ושכירת שירותי הלובינג קשורה לניסיון החברה להציע ללקוחותיה שירותים בנקאיים של ארנק דיגיטלי ובעתיד גם חשבון בנק. 

איגוד חברות הנפט

עמותת איגוד חברות הנפט בישראל, עמותה שנוסדה ע"י חברות הדלק אלון, דלק, פז, דור וסונול, שכר את שירותי הלובינג של חברת הקבינט שבבעלות צח בורוביץ'. 

AllerGan:

ענקית התרופות האירית AllerGan שכרה את שירותי הלובינג של חברת כהן-רימון-כהן. יתכן ומדובר בקידום אינטרסים מול ועדת סל התרופות.  

הבנק הבינלאומי

עד סוף כהונת הכנסת ה-20 הלקוח 'הבנק הבינלאומי' היה רשום תחת חברת הלובינג 'קונטקטי' שהייתה בבעלות הלוביסטית לשעבר קרן ברק. בבחירות לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22 נבחרה ברק לכהן כחברת כנסת מ'הליכוד', ולכן סגרה את פעילות חברת הלובינג שלה. בין חברת קונטקטי ובין חברת 'הקבינט' של צח בורוביץ' התקיים בשנים האחרונות איחוד פעילות כלשהו ומספר חודשים אחרי שחברת קונטקטי חדלה לקיים פעילות בכנסת הלקוח 'הבנק הבינלאומי' עבר לייצג עצמו אצל צח בורוביץ'. 

דה לוי-תוצרת חקלאית: 

הלקוח 'דה לוי-תוצרת חקלאית בע"מ יבוא ושיווק בני בקר' שכר לאחרונה את שירותיה של חברת הלובינג גורן-עמיר. ככל הנראה השירותים נדרשים לצורך התמודדות מול העברתו בקריאה טרומית בכנסת ה-20 של חוק העתיד לאסור תוך 3 שנים "משלוחים חיים" של בקר. העברת החוק בקריאה טרומית לא מקנה לו דין רציפות לכנסת הבאה שתכהן, אולם היא מעידה על הצלחה לא מבוטלת של הלובינג בנושא. 

מה צופן העתיד הקרוב: 

העתיד הקרוב של ענף הלובינג בכנסת תלוי בתוצאות המשבר הפוליטי. במידה ותוקם ממשלה בכנסת ה-22, נחזה כנראה בהתעוררות מהירה של הענף וחזרה לפעילות מואצת. למעשה יתכן ונחזה בפעילות שיא של לוביסטים שהצטברו על שולחנם נושאים רבים לקידום עבור לקוחותיהם. זהות מרכיבי הממשלה שתוקם תהיה חשובה לראשי התעשייה, במיוחד בחברות הלובינג הגדולות: אם יתחולל שינוי במוקדי הכוח הפוליטיים הנוכחיים, הדבר יצריך כנראה גם שינויים בהרכב הלוביסטים בחברות שונות. 

במידה ולא תוקם ממשלה, הכנסת תפוזר ונצא לבחירות לכנסת ה-23, הדבר עשוי להעמיק את המשבר הנוכחי בו מצויים הלוביסטים בכנסת, ולכפות מהלכים כלכליים פנים-ענפיים על מנת לצלוח את המשך "החורף הארוך" שהמערכת הפוליטית כופה על ענף הלובינג המסחרי בישראל.

*הכותב הוא מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

אורח הכבוד בטקס הקמת המרכז לחקר הסרטן בטכניון: הלוביסט של חברות הסיגריות

שיא האבסורד: בוריס קרסני, המייצג בישראל את תאגיד הסיגריות "פיליפ מוריס", היה שותף בהחלטה לממן מכון לחקר הסרטן בכובעו כנאמן ב"קרן רפפורט"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

מימין: בוריס קרסני, מוריאל מטלון, פרופ' פרץ לביא, עירית רפפורט, ראשת עיריית חיפה עינת קליש-רותם, ד"ר ורד דרנגר, פרופ' אהרן צ'חנובר

הלוביסט בוריס קרסני, בעל חברת "פוליסי", מייצג בישראל כמעט 30 שנה את תאגיד הטבק העולמי "פיליפ מוריס", שמוצריו הקטלניים ממיתים מיליוני אנשים בשנה. בישראל מתים מעישון כ-8,000 אזרחים בשנה, חלק גדול מהם ממחלת הסרטן. בשקלול הנתונים, ניתן לומר בזהירות כי קרסני הוא אולי הגורם הוותיק בישראל שמקדם אינטרסים של גוף מסחרי הניצב בצמרת רשימת הגורמים לסרטן בישראל.

העובדה הזאת לא מנעה מ"קרן רפפורט", גוף פילנתרופי התורם לטכניון, להכליל את קרסני בין האנשים שהניחו את אבן הפינה בטקס להקמת מרכז בין-תחומי בטכניון לחקר – ניחשתם נכון – מחלת הסרטן. הטקס התקיים ב-11 ביולי 2019

וזה עוד לא הכל. קרן רפפורט יוסדה בידי רות וברוך רפפורט ז"ל. ביתם היא עירית רפפורט, המועסקת שנים רבות אצל אותו בוריס קרסני בחברת "פוליסי". קרסני עצמו הוא נאמן בקרן רפפורט – שכאמור הוקמה בידי הורי העובדת שלו. המשמעות: הוא לא רק הוזמן לטקס, אלא למעשה היה מהמחליטים להעניק למכון מימון. 

בוריס קרסני (משמאל). מייצג את פיליפ מוריס בישראל מזה כ-30 שנה

קרן רפפורט היא קרן פרטית. נאמניה ובעליה יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ולא חייבים דין וחשבון לאף אחד. אבל הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל – הוא מוסד ציבורי, והוא דווקא מחויב בתגובה – וכך גם ראשת העיר חיפה, מתוקף היותה נבחרת ציבור שמצאה לנכון לכבד בנוכחותה את האירוע. 

האם יוזמי האירוע והנוכחים בו ידעו שקרסני מייצג את אחד הגורמים מחוללי הסרטן הגדולים ביותר? ואם לא ידעו – עכשיו, כאשר יידענו אותם, האם הם סבורים שראוי שאבן פינה למכון לחקר הסרטן תונח בידי מייצג האינטרסים של "פיליפ מוריס" בישראל כמעט 30 שנה?

להלן התגובה המדהימה של הטכניון: 

״הטכניון מוקיר את נדיבותה של משפחת רפפורט ותמיכתה ארוכת השנים בפקולטה לרפואה. תמיכתה של קרן רפפורט מאפשרת לטכניון לעמוד בחזית המחקר הרפואי בעולם ולהעמיד דורות של חוקרים ורופאים מעולים, לרווחת אזרחי המדינה. הקמתו של מרכז רפפורט לחקר בין-תחומי של מחלת הסרטן תאפשר לטכניון להוסיף ולעמוד בחזית המחקר המדעי למיגורה של המחלה. למותר לציין כי ההחלטה לגבי זהותם של בעלי התפקיד שייצגו את קרן רפפורט בטקס היא של הקרן וכי מר קרסני הוא אורח רצוי בטכניון״.

בניכוי המילים היפות, התגובה אומרת למעשה: בעל המאה הוא לא רק בעל הדעה, הוא גם בעל הערכים. 

חברת "פוליסי" נשאלה אם הם אינם סבורים שבמקרה זה הם שברו אפילו את שיאי הציניות שלהם עצמם. תגובתם: "אין תגובה". 

לראשת העיר חיפה ‏עינת קליש-רותם‏ נשלחה השאלה אם הייתה מודעת לכך שקרסני מייצג את "פיליפ מוריס" וגם כי ייצג בעבר את "חיפה כימיקלים" – שבשם האינטרסים שלהם פגעו בבריאות תושבי העיר שלה. כמו כן היא נשאלה אם לדעתה ראוי שאדם כזה יניח עימה אבן פינה למרכז מחקר לסרטן. עד כה טרם קיבלנו התייחסות לנושא, אף שגורמים מטעמה אישרו כי השאלות הגיעו לידיהם. 

בתמונה בראש הכתבה ניתן לראות שבאירוע נכח גם את חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' אהרן צ'חנובר. אם מישהו או מישהי יודעים כיצד להגיע אליו ומכיר דרך  ולשאול אותו האם היה מודע לפרטים המתוארים לעיל ומה דעתו בעניין – אתם מוזמנים/ות לכתוב לנו.

נציג הקהילה האתיופית ברשימה של גנץ: לוביסט לשעבר

אחרי שבעבודה ניסתה להשתלב לוביסטית (בהירה ברדוגו), ובליכוד הצליחה (קרן ברק) – אנחנו חושפים שגדי יברקן, נציג הקהילה האתיופית ברשימת חוסן לישראל, עבד בחברת "פוליסי" ונהנה בעבר מתרומה גבוהה מבעלי החברה, בוריס קרסני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

גדי יברקן, נציג קהילת יוצאי אתיופיה ברשימת "חוסן לישראל", הועסק בעבר על ידי הלוביסט בוריס קרסני, בעל חברת הלובינג "פוליסי". יברקן אף זכה מקרסני לתרומה בגובה 25,000 ש"ח כשהתמודד בבחירות המקומיות ברחובות.

יברקן היה ממובילי המאבק לשוויון של יוצאי אתיופיה ועלה לכותרות לראשונה ב-2007, כאשר התעמת עם עו"ד רם כספי – שבאותה תקופה יוחסה לו בתקשורת אמירה לכאורה פוגענית כלפי יוצאי אתיופיה ("הם סוג ב"). יברקן, אז יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה, אמנם התעמת עם כספי – אך בהמשך השניים דווקא התחברו.

גדי יברקן ועו"ד רם כספי. בהתחלה התעמתו, בהמשך התחברו

שנה לאחר מכן, החל יברקן לפעול בכנסת כלוביסט של "פוליסי", חברת הלובי העוצמתית בבעלות בוריס קרסני. "פוליסי" אישרו בפנינו את המידע ומסרו כי יברקן אכן "עבד 8 חודשים ב-2008".

הקישור בין יברקן, הלוביסט קרסני ועו"ד כספי שב ומופיע ב-2013, כאשר יברקן התמודד בבחירות המוניציפליות ברחובות. מרשומות מבקר המדינה עולה כי קרסני תרם להתמודדות של יברקן כ-25,000 ש"ח. לפי פרסום של מקומון ברחובות, מדובר היה בתרומה הגדולה ביותר של אדם בודד באותן בחירות. כספי תרם ליברקן באותן בחירות 4,518 ש"ח.

בוריס קרסני הוא אולי הלוביסט הוותיק והחזק בישראל. החברה שבבעלותו, "פוליסי", מייצגת בכנסת ובמשרדי ממשלה עשרות גופים מסחריים מהגדולים בישראל: איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, פיליפ מוריס, תנובה, אסם, התאחדות הקבלנים, גוגל, eBay ועוד. כל אלה מעוניינים לקדם אינטרסים מסחריים מול חברי כנסת, שרים ופקידות ציבורית.

מה הבעיה בלוביסט שהופך להיות ח"כ? כתבנו על כך פה.

תגובות

אז למה קרסני תרם כל כך הרבה כסף ליברקן בבחירות של 2013? שני הצדדים סירבו לספר לנו.

מ"פוליסי" נמסר כי יברקן לא הועסק על ידי החברה מעבר לאותם 8 חודשים, אך אין להם מידע לגבי העסקה אפשרית של יברקן בעסקיו האחרים של קרסני בארץ ובחו"ל.