פוסטים

מלוביסטית לח"כית: אלה החברות שייצגה קרן ברק רגע לפני שנבחרה

חברת הכנסת קרן ברק עשתה מעבר מהיר משירות חברות פרטיות ובנקים כלוביסטית, לשירות הציבור ●  ניתוח "שקוף" מגלה: כל הדיונים בהם השתתפה הח"כית בתקופתה כלוביסטית ● האם תמשיך לקדם אינטרסים כלכליים של לקוחותיה בעבר? ● שיטת הדלתות המסתובבות: פרק ב' 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

בקורות החיים של חברת הכנסת קרן ברק (הליכוד), מופיעה עבודתה בחברת הלובי שורה אחת בלבד מתחת לעבודתה כנבחרת ציבור. לפני כשנה גרסה את התג עליו התנוססה חברת הלובי שהקימה, "קונטקטי", וקיבלה תג כנסת חדש: חברה בכנסת ה-21. ב"קונטקטי" היא ייצגה חברות פרטיות, ביניהן סלקום, הבנק הבינלאומי ואיגוד חברות הנפט, וקידמה את האינטרסים שלהן מול נבחרות ונבחרי הציבור. 

ח"כ קרן ברק. רגע לפני שנבחרה לכנסת עבדה כלוביסטית

המעבר של ברק מייצוג האינטרסים הכלכליים של חברות פרטיות, לייצוג האינטרס הציבורי – היה מהיר. לאחרונה כתבנו כאן על מעבר דומה – בכיוון ההפוך: מירב בן ארי ויואל חסון, חברי הכנסת ה-20 שלא נבחרו לכנסת ה-21, החלו לעבוד במהרה בחברת הלובי "הקבינט" – חברה שעבדה בשיתוף פעולה עם חברת הלובי של ברק, לפני שזו נבחרה לכנסת. 

לפי אתר החברה ולפי רשימת השדלנים באתר הכנסת, הרבה מהחברות שיוצגו על ידי חברת "קונטקטי" של ברק מיוצגות היום על ידי חברת "הקבינט" בה עובדים חסון ובן ארי.

לא יועצים – לוביסטים

ח"כים שעוברים בדלת המסתובבת שבין ההון לשלטון יעדיפו שלא תקראו להם לוביסטים: בן ארי, למשל, כתבה בטוויטר בתגובה לכתבה ב"שקוף" שהיא "מייעצת בתחומי רגולציה, ממשל ולובינג לארגונים חברתיים וציבוריים". חסון סירב לספר לנו מה הגדרת תפקידו בחברת הלובי. גם במקרה הזה, ברק העדיפה להתנער מהתואר והציגה עצמה לקראת הבחירות כ"בעלת חברה לייעוץ אסטרטגי".

 

עם זאת, בתוך הכנסת על הלוביסטים להזדהות בבירור: על פי חוק, לוביסטים מחוייבים לענוד סרט כתום בכניסה לכנסת ולציין בפרוטוקול הוועדה את תפקידם ואת החברות שהם מייצגים. בזכות שקיפות הפרוטוקולים של ועדות הכנסת, ניתחנו את הדיונים בהם השתתפה ברק בשנתיים האחרונות של הכנסת ה-20, כשעוד הייתה לוביסטית. 

הנתונים מלמדים על עבודתה במסדרונות הכנסת לפני שהפכה לנבחרת ציבור: לאילו ועדות העדיפה להגיע, מי החברות שאת האינטרסים שלהן קידמה ועל אילו הצעות חוק ביקשה להשפיע בנוכחותה. 

יחד עם זאת, חשוב לציין כי רוב עבודת הלוביסטים נעשית מאחורי הקלעים, ולא מחויבת בשקיפות. כל שידוע לנו הוא המתרחש בוועדות, לכן המידע לפניכם חלקי ביותר. הוא נועד להציג הצצה לשיטה ולהניח בסיס למעקב שלנו אחרי פעילות ח"כ ברק בהמשך.

עבדה בוועדות עוד לפני שנבחרה

בדצמבר 2018 התפזרה הכנסת ה-20 ועבודת הוועדות הפסיקה כמעט לגמרי לטובת פגרת הבחירות. מעט לאחר מכן כבר התמודדה ברק על מקום ברשימת הליכוד ובאפריל נבחרה להיות חברה בכנסת ה-21.

הנתונים הבאים מתייחסים לנוכחותה בוועדות בסוף תקופת עבודתה כלוביסטית, עד רגע לפני שנבחרה: ככל הידוע לנו, ברק השתתפה ב-78 דיוני ועדות בין סוף 2016 לסוף 2018, בהם ייצגה לפחות 14 חברות וארגונים.

מניתוח כלל הדיונים בוועדות בשנתיים האחרונות של הכנסת ה-20, עולה כי שני התחומים שהכי מעסיקים את הלוביסטים הם נושאים פיננסיים ונושא התקשורת. נראה שגם ברק התעניינה בעיקר בנושאים אלה: את מספר הדיונים הרב ביותר הקדישה ברק לדיונים שקשורים באיגוד חברות הביטוח, הבנק הבינלאומי וחברת סלקום.

מקדמת את סוכני הביטוח – גם היום

איגוד חברות הביטוח בישראל

מאז שנכנסה לכנסת כבר הספיקה ח"כ ברק להתנגד להגברת התחרות בענף הביטוח, לצד ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) שהגיש הצעת חוק בנושא. כיצד פעלה בנושא מהצד השני של המתרס?

בתקופה המדוברת, ברק הגיעה לעשרה דיונים שקשורים לחברות הביטוח והשקיעה בנושא יותר מאשר בשאר החברות שייצגה. בין היתר, נכחה בדיונים שעסקו בחוק שביקש לאפשר העברת כספים בין קופות גמל. לפי נציג רשות שוק ההון בדיון, מטרת החוק הייתה להעניק ללקוחות כוח מיקוח מול חברות הביטוח.

ח"כ מיקי זוהר. הגיש הצעת חוק שמבקשת להגביל את התחרות בענף הביטוח

רוב הדיונים נערכו בוועדות הכספים והכלכלה, בשתיהן ח"כ ברק חברה בכנסת הנוכחית. רק שהיום היא יושבת שם כנציגת הציבור, ולא כנציגת החברות, כפי שהיתה עד לא מזמן.

הדיונים בהם ייצגה ברק את איגוד חברות הביטוח

  • שני דיונים בנושא: טיוטת תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (העברת כספים בין קופות גמל) (תיקון), התשע"ח-2018
  • יישום חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב
  • תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (השפעה אסורה על שיקול דעת של שמאי רכב), התשע"ז-2017
  • שני דיונים בנושא: תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (סירוב לתת שירות), התשע"ז-2017
  • הוראות ליישום משטר כושר פירעון כלכלי של חברת ביטוח מבוסס Solvency II בהתאם לסעיף 35 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981
  • הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – בחינת סבירות פעולות מבטח, העברת נטל ועיצום כספי), התשע"ו-2016
  • הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (מס' 23) (העלאת מרכיב ההעמסה בתעריף הביטוח), התשע"ח-2018 (פ/3900/20)(כ/773)
  • הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון מס' 7) (הגדלת הריבית המיוחדת והוספת ביטוחים אישיים), התשע"ו–2016

כך פעלה ברק כדי שהכנסת לא תפגע בלקוחותיה

הבנק הבינלאומי

שבעה מהדיונים בהם נכחה ח"כ ברק עסקו בבנקים, כשהיא מייצגת בהם את הבנק הבינלאומי. ביניהם: שלושה דיונים על החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בענף הבנקאות. רוב הדיונים התקיימו בוועדת הכספים, בה כאמור חברה ח"כ ברק גם היום.

דיונים בהם יצגה ברק את בנק הבינלאומי

  • 3 דיונים בנושא הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016
  • הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול עמלת פירעון מוקדם והגדלת התחרות), התשע"ז-2017 (פ/4114/20),
  • פרק ב' כולו (בנקאות), מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019), התשע"ח-2018
  • 2 הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 60) (שינוי מבנה הבורסה), התשע"ו-2016
  • השלכות מיזוג בנק אוצר החייל והבנק הבינלאומי הראשון, הצעתם של ח"כ מיקי לוי וח"כ מיקי זוהר

סלקום

ברק השתתפה גם בשבעה דיונים בנושאים הקשורים לתקשורת, כשהיא מייצגת את חברת סלקום. הנושא חשוב מאוד לחברות המיוצגות – בדיונים בתחום התקשורת השתתפו לוביסטים רבים בתקופה שבדקנו. ברק השתתפה למשל בדיון על הצעת חוק הגנת הצרכן, בנושא הגברת מהירות המענה הטלפוני לקוחות. לאחד מהדיונים האחרים על החוק הגיעו לא פחות מ-13 לוביסטים.

שני דיונים מעניינים נוספים בהם נכחה ברק בשנת 2017 עסקו בהפרדה התאגידית בקבוצת "בזק" – הנושא שמככב בתיק 4000 בו נאשם ראש הממשלה נתניהו והבעלים של בזק, וואלה ויס אז – שאול אלוביץ'. הקשר של ח"כ ברק לנושא יהפוך להיות רלוונטי במידה ותמשיך לעסוק בו גם מהמשכן.

הדיונים בהם יצגה ברק את סלקום

  • הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – העברה למענה אנושי בתפריט הראשון בעת התקשרות לעוסק), התשע"ה–2015 
  • שני דיונים בנושא הצעת חוק התקשורת (תיקוני חקיקה – שידורי ספורט והפצת שידורים באינטרנט), התשע"ז-2016 (מ/1083)
  • הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע"ו-2016
  •  שני דיונים בנושא החלטת משרד התקשורת לביטול חובת ההפרדה התאגידית בקבוצת "בזק"
  • מנותקים במדבר – מחסור בתשתיות תקשורת וסלולר באזור הערבה

איגוד חברות הנפט

ח"כ ברק השתתפה כלוביסטית בחמישה דיונים שנגעו לאינטרסים של איגוד חברות הנפט, אותם ייצגה מול מקבלי ההחלטות. שלושה מהדיונים היו בנושא "חוק המרכולים", שמקשה על פתיחת חנויות בשבת. ח"כ דוד אמסלם, המקורב לברק, ביקש להחריג מהחוק את חנויות הנוחות בתחנות הדלק – והן אכן הוחרגו.

ברק ייצגה לפחות עשר חברות נוספות בדיונים בוועדות. היא הגיעה לדיונים כשדלנית של חברת JUUL שייצרה סיגריות אלקטרוניות, בתקופה בה קודם החוק להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי עישון. 

ח"כ דוד אמסלם. ביקש להחריג את תחנות הדלק מהחוק

סיגריות אלקטרונית, תקליטים ומד"א

בנוסף ייצגה את הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, שמנהלת את תחום זכויות היוצרים על מוזיקה בישראל ומוכרת את הרשיונות עליהן. אחד הדיונים שנגעו לארגון עסק בהצעת חוק שמבקשת להאריך את תקופת זכויות היוצרים מ-50 שנה ל-70. 

שניים מיוזמי החוק הם חברי הכנסת לשעבר יואל חסון ומירב בן ארי, שעובדים היום בחברה שעבדה בשיתוף פעולה עם החברה של ברק, ומייצגת חלק מהחברות אותן היא נהגה לייצג.

גם מד"א הייתה מיוצגת בחברה של קרן ברק והיום מיוצגת על ידי מירב בן ארי בחברת "הקבינט". כשהייתה לוביסטית, השתתפה ברק בדיון שעסק בגביית תשלומים מאזרחים על שירותי מד"א, דיון שניהלה בן ארי כח"כית.

לוביסטים בוועדת הבריאות. צילום: עידן בנימין

ברק השתתפה כלוביסטית גם בדיונים שנגעו למועצת הלול, הסתדרות רפואת השיניים, חברת האנרגיה OPC Rotem, מרכז הספורט הלאומי תל אביב יפו, תאגיד מחזור הבקבוקים אסופתא, ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות וצומת ספרים.

מתכון לניגודי עניינים

חשוב שנדע את כל זה: הקשרים של נבחרות ונבחרי הציבור שלנו עלולים להשפיע על עבודתם בכנסת. כולם מושחתים? ממש לא. להיפך – רוב חברי הכנסת הגיעו לשרת את הציבור הרחב. אבל ללא שקיפות או חוקים שמגבילים אותם, עשויים הח"כים "ליפול" לקידום האינטרסים הלא נכונים.

החוק כיום כמעט ולא מגביל את עבודת הלוביסטים מחוץ לכנסת. המעבר בין עולם הלובי למשכן קל במיוחד. כעת, עם המידע הזה, נוכל לעקוב אחר עבודתה של ח"כ ברק ולוודא שהיא אכן מתבצעת אך ורק למען הציבור.

לצערנו, יומני הח"כים לא שקופים וכמעט ואין לנו דרך לעקוב אחר פגישותיהם עם לוביסטים או מקורבים מחוץ לכנסת. עד שלא תהיה שקיפות בעבודת הח"כים, נדאג לה בעצמנו. זכרו – הח"כים עובדים עבור הציבור ובמימונו. זכותנו לדעת מה הם עושים עם הזמן והכוח שקיבלו מאיתנו, ולוודא שהם מקדישים את כל כולו לעבודה למען הציבור.

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): המעבר המהיר בדלת המסתובבת שבין עולם הלובי לכנסת מערבב באופן מדאיג את האינטרס הציבורי, והאינטרסים הכלכליים של חברות פרטיות. קשרים בין ח"כים מכהנים ללוביסטים ולחברות עשויים לגרום להם להעמיד את טובת החברות לפני טובת הציבור הרחב. בהיעדר שקיפות אין כמעט דרך לפקח על ח"כ ברק ולוודא שהיא עובדת באופן מוחלט רק לטובת הציבור – ולא לטובת החברות ששכרו את שירותיה עד לא מזמן.

מעש"י: (מה לעשות כדי שיתוקן): יש לחייב את חברות וחברי הכנסת לפרסם את יומן הפגישות שלהם, ולהחיל חובת צינון על לוביסטים שהופכים לח"כים. 

על חברי הכנסת לחדד את החוק שמגביל – כרגע רק במעט – את עבודת הלוביסטים, ולוודא שהוא מקשה מאוד על שיתוף פעולה של הח"כים איתם. 

אנחנו נמשיך לעקוב אחרי עבודת הח"כים והח"כים לשעבר שקשורים לחברות הלובי. כאן תוכלו גם אתם ואתן להיכנס לתמונה – עזרו לנו לעקוב אחר העבודה של ברק: שלחו לנו תמונות, מידע על פגישות או כל דבר שיכול להרכיב את הפאזל. 

מטעמה של ח"כ קרן ברק נמסר:

"לפני למעלה משנה, חברת הכנסת קרן ברק ויתרה מרצונה על עסק מצליח מאוד, אותו בנתה וטיפחה במו ידיה במשך שני עשורים. זאת, על מנת שתוכל להגשים את שאיפתה ארוכת השנים – לשרת כנבחרת ציבור בכנסת ישראל, תוך שהיא רותמת את יכולותיה האישיות, המקצועיות, הפרלמנטריות והפוליטיות לטובת "לקוח" אחד בלבד: הציבור ישראלי!

כבר בצעירותה, מימיה כסטודנטית, שנים לפני הקמת החברה, היתה דמות מוכרת במוסדות הליכוד, עסקה בפעילות ציבורית מתוכה ואף מונתה לכהן כדירקטורית בחברות ממשלתיות, תוך כדי שהתמודדה מספר פעמים לכנסת.

לאורך כל שנות פעילותה, ח"כ ברק הובילה אינספור תהליכים מקצועיים ומאבקים ציבוריים ושעיקרם המוחלט, הסתיימו בהצלחה רבה. זאת, עבור מגוון גופים וארגונים עבורם פעלה, ביניהם: חברות מהמגזר העסקי, גופים ציבוריים, ארגוני המגזר השלישי ועמותות חברתיות והתנדבותיות.

כבעלת עסק וכמי שלאורך שנים השקיעה מאמצים עילאיים להיבחר לכנסת ולהפוך לשליחת ציבור, קרן ברק הקפידה על התנהלות מדוקדקת וערכית, בהתאם לכללים ולחוק ואף החילה על עצמה ועל החברה שבבעלותה, רגולציה עצמית מחמירה ביחס למקובל בענף הלובינג. עם היבחרותה לכנסת ה-21 (אפריל 2019), קרן חדלה באופן מיידי ומלא מפעילותה העסקית והמסחרית וחדלה, באופן מלא ומוחלט, מלייצג את לקוחותיה עד אותה עת.

כאן ראוי להדגיש היבט בסיסי ביחסים שבין ספק ללקוח, שקיימים בכל תחומי הייעוץ: המשפטי, הכלכלי, התקשורתי וגם האסטרטגי (לובינג): ברגע שבו הסתיים החוזה מול הגוף המיוצג, מקצועית ומסחרית, ניתן לעבור יום למחרת לייצוג כל גוף אחר כולל גוף מתחרה. כלומר, מהרגע שבו ייצוג הלקוחות (שכאמור על ידיכם, נעשה באופן גלוי ושקוף) נפסק, אזי הסתיימה "זהות האינטרסים". רמיזתכם כאילו ח"כ ברק ממשיכה לייצג את האינטרסים של לקוחותיה, משוללת כל היגיון והיא מטילה דופי בשליחותה הציבורית כחברת כנסת, עד לכדי הוצאת דיבתה.

חברת הכנסת קרן ברק מבקשת להתייחס באופן נקודתי לסוגיה המועלת בסקירה ביחס לענף הביטוח:
חברת קונטקטי בבעלותה של ברק, אכן ייצגה את איגוד חברות הביטוח והדבר נעשה באופן מקצועי ושקוף. מי שמכיר את ענף הביטוח, יודע שהאינטרסים של סוכני הביטוח (בוודאי בהקשר המדובר בכתבה), מנוגדים באופן מוחלט לאינטרסים של חברות הביטוח. למעשה, בפעילותה למען סוכני הביטוח למען הסדרת תחום מכירת מוצרי ביטוח באופן מסודר, מעמיק, ציבורי ושקוף, ח"כ ברק פוגעת באינטרסים המסחריים של חברות הביטוח. אם אנשי "שקוף" היו לומדים את הנושא לעומק ולא מסתפקים רק בחיפוש מילת המפתח "ביטוח", הם היו מבינים זאת לבד ובמקום לבקר את ח"כ ברק, וודאי היו מברכים אותה.

לסיכום, סקירת צוות שקוף אודות פעילותה של ח"כ קרן ברק, הן בתקופה שקדמה להיבחרותה לכנסת והן בתקופה מאז היבחרותה, מחמיאה לה ומוכיחה את מקצועיותה ויכולותיה הרבות, אותן היא משקיעה כיום למען הציבור הישראלי ולמענו בלבד. ח"כ ברק מזמינה את כולם להמשיך לעקוב אחר פעילותה הפרלמנטרית והציבורית".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

חברת הכנסת לשעבר מירב בן ארי הפכה ללוביסטית וכבר מנצלת את קשריה בכנסת

הח"כית לשעבר, שסימנה עצמה כ"חברתית", הצטרפה לגוף שמקדם אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות, חברת הלובי – "הקבינט" ● מאז הסתיימה שנת הצינון שלה, הספיקה להיפגש עם שלל חברי כנסת, ביניהם עידן רול, קארין אלהרר, ניר ברקת ורם שפע – בנושאים שקשורים לארגונים שהחברה מייצגת ● מיומן הפגישות של ח"כ יפעת שאשא-ביטון עולה כי השתיים נפגשו כבר באוקטובר 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

חברת הכנסת לשעבר, מירב בן ארי (כולנו) סיימה את כהונתה בכנסת לפני קצת יותר משנה. בן ארי, שהעידה שוב ושוב על היותה נבחרת ציבור "חברתית", הפכה מהר מאוד ללוביסטית בחברת "הקבינט", שמקדמת אינטרסים כלכליים ועסקיים בכנסת. חברת הלובי מייצגת לקוחות כמו הבנק הבינלאומי, סלקום ואיגוד חברות הנפט, לצד עמותות כמו לתת, אור שלום ולקט ישראל.

מירב בן-ארי. עובדת בחברת לובי אבל לא מכנה עצמה "לוביסטית" (גרפיקה: אוהד סטון, צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

עם עזיבתה את הכנסת, בן ארי לא היססה לעבור מיד דרך הדלת המסתובבת שבין ההון לבין השלטון. אלא שהחוק חייב אותה לחכות שנת "צינון" עד שתוכל לעבוד כלוביסטית מול הח"כים עצמם. בנובמבר, לפני שהסתיימה תקופת הצינון, החלה לעבוד בחברת הלובי "הקבינט", והציגה עצמה כפרילנסרית שאינה מתעסקת בייצוג חברות מול חברי הכנסת.

בשיחה עם "שקוף" שנערכה בינואר, טענה שכל מטרתה לעזור לעמותות. "אני לא הולכת להיות לוביסטית של ארגונים. זה לא מעניין אותי. אני כל החיים שלי חברתית. עשר שנים ניהלתי מרכזים לנוער בסיכון. זה מה שמניע אותי. אם הייתי רוצה לעשות כסף – לא הייתי צריכה אותם". באותה שיחה גם טענה כי היא בכלל לא קשורה לעבודה העסקית של המשרד. "אני לא עובדת איתם. אין לי נגיעה, אני אפילו לא יושבת במשרד".

"זום זום זום עולה הזמר מכוורת הקבינט…"

Posted by Tzach Borovich on Monday, April 6, 2020

ישיבת צוות הקבינט באפריל – לפני סוף תקופת הצינון של חסון ובן ארי

מאז שיחה זו, סירבה להתראיין או להשיב לפניית כתבת "שקוף". תגובתה של בן ארי מובאת במלואה בסוף הכתבה.

רשימת הלקוחות של חברת הלובי ''הקבינט''

החברות שמופיעות ברשימה נאספו מהנתונים שמופיעים באתר הכנסת וכן באתר חברת "הקבינט". הצענו לחברה לעדכן את הרשימה, אך טרם השיבו לפנייתנו. להלן הרשימה:

פורום פרסום חוצות בישראל
הבנק הבינלאומי
מגן דוד אדום
קרן לשיווק סרטי תעודה ואנימציה
זכותי
OPC
SCANIN
סלקום
בניין הארץ
עמותת חברות הסיעוד
נגיש שיקום ורפואה בע"מ
ת.ל.מ
ISRAEL ADVANCED TECHNOLOGY INSTETUTE
JUUL
הרשות הלאומית למלחמה בסמים ואלכוהול
עמק חפר
ועד ראשי המכללות האקדמיות הציבוריות
SUPERCOM
נמל חיפה
אסופתא תאגיד מיחזור
איגוד חברות הנפט
נייר חדרה
ALLERGAN
המועצה הישראלית לצרכנות
מועצת האופטומטריסטים בישראל
צומת ספרים
רמב"ם – הקריה הרפואית
גדולים מהחיים
דרום השרון
אותות
הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות
אור שלום
MDGO
רמת גן
TALIAZ
נתיבות
VIAMARIS
איגוד חברות הביטוח בישראל
נשות הכותל
לקט ישראל
שמעיה
PASSPORTCARD
KOBRE & KIM LLP
KAYMERA
כפר סבא
ASSERSON
המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה – פורום חברות הגפ"מ
מרכז הספורט הלאומי תל אביב
TAMIR FISHMAN
ERGO
IMF BENTHAM
DAVID SHIELD
SYPE MEDICAL
עמל ומעבר
מכבי תל אביב

"רוצה לדעת מה זה לובי? דברי עם יואל חסון"

חברי כנסת שהופכים לשדלנים הם מצרך מבוקש. בשביל הח"כים המכהנים הם לא נציגי חברות וארגונים, אלא עמיתים לעבודה ואף חברים טובים, ופגישה איתם היא פגישה חברתית ולגיטימית. בנוסף, לח"כ לשעבר יש אישור כניסה אוטומטי למשכן הכנסת, ללא מגבלות, מצרך יקר ערך.

בשיטת הדלתות המסתובבות, עובדי חברת הלובי הטריים לא נרשמו במאגר השדלנים של הכנסת והם גם לא מוכנים שיגדירו אותם "לוביסטים". בן-ארי הצהירה בטוויטר שהיא "מייעצת בתחומי לובינג לארגונים", יחד עם ייעוץ בנושאי רגולציה וקשרי ממשל. חסון לא הסכים לספר ל"שקוף" מה תפקידו הרשמי.

הח"כים שעברו לעבור בחברת לובי: יואל חסון ומירב בן ארי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כדי לעכב את ניצול קשריהם של ח"כים לשעבר במשכן, הכנסת העבירה חוק צינון המחייב שנה הפרש בין עבודה בכנסת לעבודה כשדלן או שדלנית בוועדות. יחד עם זאת, החוק, ככל הנראה, אוסר רק עבודת לובי בתוך המשכן ובין הוועדות – אך לא בהכרח מונע מלוביסטים להיפגש עם חברי כנסת מחוץ למשכן. אולי זו הסיבה שחסון ובן ארי מככבים בגאון בעמוד הפייסבוק של "הקבינט" כבר חודשים רבים, על אף שתקופת הצינון שלהם נגמרה ב-30.4.2020, לפני חודש וחצי בלבד.

לדברי בן-ארי, הח"כ לשעבר יואל חסון החל לעבוד בחברה מיד לאחר התפזרות הכנסת ה-20. בתשובה לשאלתנו, בשיחה מינואר האחרון, אודות עבודתה כלוביסטית, אמרה: "אני לא עובדת, אני לא יואל חסון. רוצה לדעת איך זה לובי? תשאלי את יואל חסון, הוא יספר לך".

אתר הקבינט. בן ארי וחסון בראש (צילום מסך מתוך אתר החברה)

חסון הגיב לשאלת "שקוף" על מהות עבודתו לפני כמה חודשים: "לאור מעמדי הציבורי וכהונותיי בכנסת, פעילותי העסקית והמקצועית נעשית בתיאום היועץ המשפטי לכנסת, בהתאם להנחיותיו וע"פ החוק".

מנצלת את קשריה בכנסת

מבדיקת שקוף עולה כי פחות מחודש לאחר סוף תקופת הצינון שלה כבר נפגשה בן ארי עם מספר חברי כנסת חדשים, יחד עם נציגי ארגונים שהיא מקדמת בעבודתה בחברת "הקבינט".

כך למשל בן ארי ישבה עם ח"כ רם שפע (כחול לבן), כמה ימים לפני מינויו ליו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת. לכאורה – פגישה חברית בין ח"כ לבין ח"כית לשעבר. אבל בן ארי היא כבר לא נבחרת ציבור, אלא חלק מחברת לובי.

לפי רשימת השדלנים באתר הכנסת, אחת מלקוחות החברה בה עובדת בן ארי היא חברת ור"מ – ועד ראשי המכללות הציבוריות, ארגון שהחלטות הקשורות אליו עולות בוועדה שבראשה עומד ח"כ שפע. בעצם קיום הפגישה, שפע בחר להקדיש זמן לאינטרסים של גוף חזק – במקום פגישה שתועיל לציבור הרחב.

בלשכת ח"כ שפע הסבירו לנו כי הפגישה נקבעה לקראת כניסתו לתפקיד יו"ר ועדת החינוך, וכי רצה להתייעץ עם בן ארי לאור ניסיונה כחברת הוועדה בכנסת ה-20.

"כחלק מהרצון שלו להיכנס לתפקיד בצורה מקצועית, הוא נפגש עם כל מי שיכול ללמד אותו על הוועדה. הוא החליט שהוא רוצה לשבת עם אנשים שהיו בוועדת החינוך ועם אנשים שמבינים חינוך. הוא נפגש גם עם ח"כ יעקב מרגי ועם ח"כ ניצן הורוביץ. מירב בן ארי חברת כנסת חרוצה ומצוינת שהקדישה הרבה זמן מעבודתה בכנסת לטובת ועדת החינוך ועשתה דברים חשובים, והוא החליט שהוא רוצה ללמוד ממנה". 

עוד כתבות בנושא:

סיור אישי עם לוביסטית הארגון

בשבוע שלאחר מכן נפגשה בן ארי עם ח"כ עידן רול (יש עתיד). רול תיעד את הפגישה בעמוד האינסטגרם שלו, ומיד אחריה אף שיתף בביקור שערך במטה מגן דוד אדום.

"כחבר ועדת עבודה, רווחה ובריאות ולאור העליה במספר הנדבקים בקורונה בימים האחרונים, ביקרתי היום במוקד הלאומי של מד"א ונפגשתי עם מנכ"ל הארגון, אלי בין, כדי ללמוד עוד על הערכות הארגון לגל שני אפשרי של המחלה", התגאה רול בפוסט בעמוד הפייסבוק שלו.

אלא שאת ארגון מד"א וכן את עמותת ידידי מד"א בישראל, מייצגת חברת "הקבינט", שנציגיה, בן ארי וצח בורוביץ', השתתפו אף הם בסיור.

גם ח"כ קארין אלהרר הגיעה לסיור במד"א לפני שבוע וחצי, ואתמול (23.6) ביקר שם ח"כ ניר ברקת (ליכוד) – בשני הסיורים השתתפה גם בן ארי.

תיעוד הביקור של ח"כ רול במד"א עם בן ארי (מתוך עמוד האינסטגרם של רול)

השבוע כבר פרסם רול סרטון תמיכה במד"א שקורא לתרומת דם דרך הארגון. רול, חבר הקהילה הלהט"בית ופעיל במאבק שלה לשוויון, משבח בסרטון את מדיניות הארגון לאפשר תרומות דם חלקיות של תורמים הומואים. תרומות אלה לא התאפשרו עד לאחרונה, אבל גם היום הן מתאפשרות בצורה חלקית בלבד ולא שוויונית, במרחק של שנה מקיום יחסי מין או לחילופין בהליך שדורש הקפאה ותרומה שניה.

מלשכתו של ח"כ רול נמסר: "ח"כ עידן רול הוזמן לביקור במד"א על ידי חבר אישי שמתנדב שנים ארוכות בארגון, מיד לאחר שמונה לוועדת הבריאות בכנסת, על מנת להכיר מקרוב את הארגון החשוב הזה, לדון על קידום תרומות דם בקהילה הגאה לקראת יום תרומת הדם הלאומי, וכן, להכיר את יכולותיו הטכנולוגיות הרבות והפיתוחים הטכנולוגיים של הארגון כיו"ר שדולת ההייטק. שם פגשנו את מירב בן ארי ואת צח בורוביץ, שאף ליוו אותנו בחלק מהסיור, אך מבלי שידענו על כך מראש".

עעע

גם מד"א הוא גוף בעל אינטרסים כלכליים

לכאורה, הקשר עם מד"א יכול להיתפס כלא מזיק ואף חיובי – הרי מה רע בפוליטיקאים שמעודדים הצלת חיים? אבל גם מד"א הוא גוף בעל אינטרסים כלכליים. למשל, בכמה דיונים בכנסת ה-20 בוועדת הרווחה, אותם ניהלה בן ארי, דנו בנושא גביית תשלומים על פינויי חירום על ידי מד"א.

מד"א היא לא עמותה מהסוג שבן ארי סיפרה שהיא מייצגת, אלא אגודה עות'מאנית עם אלפי עובדות ועובדים ותקציב של מאות מיליונים בשנה. בלי שנשים לב, יכולה לוביסטית להזמין ח"כ לסיור בארגון שהיא מייצגת ואף להוביל לפרסום סרטון יח"צ על ידו.

 

יתר על כן, שלל עמותות וארגונים שידם אינם משגת לשלם ללוביסטים – לאו דווקא זוכים ליחס מיוחד שכזה מצד חברי הכנסת, גם אם פעילותם חשובה.

הנטייה של לוביסטים להעיד על עצמם ככאלה שעוזרים לעמותות ולעסקים קטנים היא פרקטיקה שלהם "להסתיר" את העבודה ה"מלוכלכת" יותר של ייצוג חברות, שהאינטרס שלהם לאו דווקא חופף את האינטרס הציבורי.

צפו בדיון בו השתתף תומר אביטל מ"שקוף" לצד צח בורוביץ' מחברת הלובי "הקבינט", בו טען בורוביץ' טענה דומה:

תשלום לקבלת גישה למקבלי ההחלטות הוא סממן לשלטון לא בריא. השגשוג המטורף של ענף הלובי בימי הקורונה הוא תעודת עניות…

Posted by Tomer Avital on Wednesday, May 20, 2020

נפגשה עם שרת הבינוי והשיכון עוד באוקטובר

בדיקת "שקוף" העלתה שלפי יומן שרת הבינוי והשיכון לשעבר, יפעת שאשא ביטון, השתיים נפגשו עוד באוקטובר, רגע לפני שבן ארי הודיעה על תחילת עבודתה בחברת "הקבינט". כשנשאלה על כך בשיחתנו לפני כמה חודשים טענה בן ארי שהיא כלל אינה נפגשת עם שרים, אלא רק עם חברי כנסת איתם היא נמצאת בקשרי ידידות. 

הדוגמה הזאת מראה לנו את הקלות בה יכולה חברת כנסת לשעבר לקבל גישה למקבלות ומקבלי ההחלטות בשלטון.

היסטוריה של עבודה נגד הציבור

צח בורוביץ', שהקים יחד עם ח"כ לשעבר יואל חסון את חברת "הקבינט" הופיע בשנת 2012 במרכז תחקיר "עובדה" על חברות הלובי, שם תועד מלמד לוביסטים לעתיד את רזי המקצוע. 

המצלמה הנסתרת תיעדה אותו מספר כיצד השפיע על מענה של משרד הבריאות על שאילתא, כך שיועיל לחברת מי עדן. הוא אף הסביר איך שכנע חברת כנסת לקדם את אישור החיסון נגד סרטן צוואר הרחם, לטובת הגדלת רווחי החברה שמייצרת אותו, ואיך רצו ש"כמה שיותר בנות היסטריות ילכו לקבל את החיסון". 

בדוגמה אחרת, סיפר על החוק שחייב נשיאת אפוד זוהר ברכב שנחקק כדי להועיל לחברה שמייצרת את החומר הצהוב ממנו מיוצרים האפודים. מאז עזב בורוביץ' את החברה והקים את הקבינט.

צילום מתוך תחקיר "עובדה", 2012

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): יכול להיות שמד"א יתחילו לגבות ממך סכום גבוה יותר על שימוש באמבולנס כי הלוביסטית שלהם היא אחת מהחבר'ה בכנסת. או שיחייבו את כולנו להתקין אמצעי בטיחות ספציפי ומיותר, רק כי לחברה שייצרה אותו יש לובי חזק.

נבחרות ונבחרי הציבור נבחרו – ובכן – כדי לשרת את הציבור. מעבר מהיר ממשכן הכנסת לחברת לובי מאפשר ללוביסט/ית לנצל קשרים חשובים מול הח"כים והמשרדים, ולהשתמש בהם כדי לקדם את אינטרסים של חברות עסקיות.

מעש"י (מה לעשות כדי שיתוקן): על הכנסת להאריך את תקופת הצינון, ולאכוף אותה בצורה טובה יותר. אנחנו בשקוף נמשיך לדרוש מחברות וחברי הכנסת להשקיף את יומני הפגישות שלהם, כדי שכל הפגישות – גם אלה עם הלוביסטים – יהיו שקופות לציבור ויחשפו את הח"כים לביקורת.

נזכיר שוב כי לח"כ לשעבר יש אישור כניסה אוטומטי לכנסת וגישה בלתי מוגבלת לחבריה. חוק הצינון נועד לעכב את ניצול הקשרים של אותם לוביסטים במשכן, אבל אין לכנסת באמת דרך לאכוף אותו. כפי שמוזכר בכתבה, חסון ובן ארי, מככבים בעמוד הפייסבוק של "הקבינט" חודשים רבים לפני תקופת הצינון.

**
מטעמה של מירב בן ארי נמסר:

"חברת הקבינט שמחה על העניין הרב שהיא מעוררת ואנחנו גאים בפעילותנו המקצועית עבור לקוחותינו ושתמיד, אבל תמיד, משרתת גם אינטרסים ציבוריים. הטהרנים יתקשו להבין את הקביעה הזו אך הרוב הנורמטיבי כבר מבין זאת היטב.

חברת הקבינט ואנשיה, שחלקם אכן בעלי מעמד ציבורי רם, פועלים באופן מקצועי, בכפוף לחוק ותחת אמות המידה המחמירות ביותר. כל ההתייחסויות בכתבה מתעלמות מהוראות החוק ומצביעות על חוסר הבנה של פעילות ענף הלובינג ודרך עבודת הכנסת והממשלה. ההתעלמות הזו אולי נובעת מפופוליזם אך היא בעיקר תוצר של חוסר הבנה ובורות.

אנחנו יודעים זאת, כי צח בורוביץ – מבעלי החברה ומהלוביסטים הוותיקים והבכירים בישראל, הציע, כבר לפני מספר חודשים לאחת מעיתונאיות "שקוף" (ובהפניית מר תומר אביטל – מייסד שקוף) לקיים מפגש מקצועי וחינמי, בה ימסור לה סקירה מלאה כיצד פועל ענף הלובינג בישראל ואיך הוא משרת את המגזר העסקי, המגזרי הציבורי וארגונים חברתיים. חבל לנו שהעיתונאית התעצלה וגילתה חוסר העמקה ולא לקחה בשתי ידיים את הצעתו של בורוביץ.
לסיום, חברת הקבינט עומדת לרשות לקוחותיה הרבים והטובים ותשמח תמיד לסייע ללקוחות נוספים – חברתיים ועסקיים. הקבינט מודה ל"שקוף" על הפרסומת בחינם ורק מצטערת על החשיפה הכל כך נמוכה שהפלטפורמה הלא כל כך ברורה הזו, זוכה לה".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

בלעדי: יועמ"ש הכנסת פועל להקשות על ח"כים להפוך ללוביסטים

עוד ועוד חברי כנסת לשעבר פונים לאחרונה לקריירה כלוביסטים בשירות בעלי ההון. אלא שעו"ד איל ינון, היועמ"ש של הכנסת, מתכוון לשים סוף לחגיגה. "מדובר בעניין בעייתי הפוגע באמון הציבור". ל"שקוף" נודע כי ינון יקדם דיון בשאלה האם נדרש תיקון חקיקה בנושא

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, יפעל להקשות על ח"כים להפוך ללוביסטים – כך מתברר בעקבות פניית "שקוף" ללשכה המשפטית בכנסת.

 

עו"ד איל ינון. אתר הכנסת

בחודשים האחרונים הצטרפו לשורות הלוביסטים מספר חברי כנסת לשעבר: מירב בן ארי (כולנו לשעבר) החלה לייעץ ל"קבינט" – חברת לובי שאחד ממיסדיה הוא הח"כ לשעבר יואל חסון (התנועה לשעבר), ואיתן ברושי (המחנ"צ לשעבר) מונה ליועץ חיצוני בחברת הלובינג "גלעד יחסי ממשל ולובינג".

החוק כיום מלא בפרצות: הוא אמנם מחייב תקופת צינון של שנה בטרם חבר כנסת לשעבר יכול להתחיל לשרת את בעלי ההון כלוביסט בכנסת, אך מאידך מאפשר לבן ארי ולאחרים לטעון כי בתקופה זו ישמשו כלוביסטים מחוץ לכנסת, או שלא יעסקו בלובינג אלא ב"ייעוץ" – על אף שיקבלו שכר מחברות הלובי.

"שקוף" פנתה בעניין זה ליועמ"ש הכנסת. ינון מסר כי: "עמדתו של היועץ המשפטי לכנסת בעניין העסקת חברי כנסת לשעבר על ידי תאגידי השדלנים הפועלים בכנסת בתקופת הצינון, היא כי מדובר בעניין בעייתי הפוגע באמון הציבור בכל הנוגע להוראת הצינון שעה שמתקיים קשר עסקי או מראית עין של קשר עסקי בין חבר כנסת שזה עתה סיים את כהונתו לבין חברות הלובינג הפעילות בכנסת". לדבריו, "לפיכך, בעקבות מקרה זה ומקרים נוספים, בכוונת היועץ המשפטי לכנסת לפנות ליושב ראש ועדת הכנסת (לאחר שתוקם הוועדה) ולהציע כי יתקיים דיון עקרוני בנושא הוראת הצינון הקבועה בפרק השדלנים ושאלת הצורך בתיקון החקיקה בעניין זה".

ח"כל מירב בן ארי

בנוסף, בעקבות הפניה, הכנסת ערכה בדיקה מול בן ארי. חברת הכנסת לשעבר מסרה לכנסת כי היא משמשת כיועצת חיצונית לחברת "הקבינט", ובמסגרת זו מעניקה רק ייעוץ לארגונים המיוצגים על ידי החברה ומסייעת בגיוס לקוחות. עוד הבהירה בן ארי כי אינה עוסקת בפעילות שדלנית בכנסת.

ינון הסביר כי "סעיף הצינון בפרק השדלנים בחוק הכנסת קובע כי לא יינתן היתר לאדם לפעול כשדלן בכנסת ולא יפעל אדם כשדלן בכנסת אם הוא כיהן כחבר כנסת, כשר או כסגן שר בשנה שקדמה לכך. לשונו של החוק היא אפוא מצומצמת וחלה לעניין פעילות שדלנית מול חברי הכנסת בלבד. בנסיבות אלה, ומאחר שהזכות העומדת מנגד היא הזכות לחופש העיסוק (המהווה זכות יסוד), לא ניתן למנוע מבחינה משפטית את העיסוק של גב' בן ארי בהיעדר הוראה מפורשת בעניין זה בחוק הכנסת".

עם זאת, ינון יבחן כאמור את סגירת הפרצות.

סחבקים של הח"כים, מכירים כל פינה

אלו חדשות מצוינות. למה? כי חברי כנסת לשעבר הם לוביסטים עוצמתיים במיוחד – והציבור עלול להיפגע מכך שהם מוכרים את שירותיהם לכל המרבה במחיר. היתרון היחסי של חברי כנסת לשעבר הפונים לאפיק זה נובע מכך שהם מכירים כל פינה בכנסת, יודעים היכן ללחוץ ומתי, ומודעים לרזי הליכי החקיקה. בנוסף הם גם חברים של הח"כים המכהנים, עבדו איתם צמוד, ואף מחזיקים לנצח בהיתר כניסה קבוע לכנסת.

בקיצור: הם שווים המון כסף ללקוחות שלהם.

לחצו לתחקיר הלובי הגדול

לכן, לא מעט מהם הפכו לשדלנים: רפי אלול, אפי אושעיה, אביגדור יצחקי, אברהם פורז ועוד. לא אחת הלוביסטים האלו מקדמים ביעילות סוגיות הטובות לאינטרסים המסחריים של מעסיקיהם – אך רעות לאינטרס הציבורי.

עוד על הבעייתיות בח"כים שהופכים ללוביסטים – בתחקיר הלובי הגדול של שקוף

 

 

כיצד משפיעה פגרת הכנסת על ענף הלובינג?

בעוד מספר הלוביסטים הפועלים בכנסת לא הושפע מהמשבר הפוליטי, נראה כי שכרם דווקא נפגע והריכוזיות בענף התהדקה. במקביל, Amazon ו-Uber שכרו את שירותיהם של משרדי לובינג לקראת תחילת עבודה משותפת, ברגע שתהיה כנסת מתפקדת. כך עולה מנתונים שרוכזו עבור "מדד הלוביסטים ולקוחותיהם בכנסת" (פרויקט מטעם העמותה לדמוקרטיה מתקדמת) ומתפרסמים כאן לראשונה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

נתוני מדד הלוביסטים ולקוחותיהם בכנסת – נובמבר 2019

נכון ל-1 בנובמבר 2019, רשומים בכנסת 127 לוביסטים המשרתים אינטרסים של 447 לקוחות שונים. מדובר בנתון המעיד לכאורה על יציבות יחסית לאורך 10 חודשי המשבר הפוליטי שהחל בפיזור הכנסת ה-20.

מאז פיזור הכנסת ה-20 בסוף דצמבר 2018, נבדק מרשם הלוביסטים שלוש פעמים: 

מאי 2019 (תחילת הכנסת ה-21), ספטמבר 2019, ונובמבר 2019 (תחילת הכנסת ה-22). הפעם האחרונה בה נבדק המרשם בכנסת ה-20 הייתה בראשית ינואר 2019, בימי הפעילות האחרונים של הכנסת.  

מה ניתן ללמוד מנתוני מדד הלוביסטים ולקוחותיהם כשהכנסת משותקת? 

משיחות עם לוביסטים עולה, כי הענף מצוי בתקופה לא קלה, ושראשיו ממתינים לפתרון המשבר הפוליטי המתמשך. הכנסת משותקת ומשרדי ממשלת המעבר לא יכולים ליזום או להוציא לפעול תכניות ומדיניות חדשה. מצב כזה הנמשך לאורך זמן מייתר לכאורה את הצורך של הלקוח בלוביסטים. 

אז מדוע נתון הלקוחות יציב לאורך כל תקופת המשבר ושומר על רמה גבוהה יחסית של 440-450 לקוחות? נראה כי הסיבה לכך נעוצה בזה שמדובר במצב תקדימי: מעולם בתולדות ישראל לא היה מצב שבמשך שתי כנסות לא מצליחים להרכיב ממשלה. סביר להניח כי לקוחות המשיכו להחזיק לוביסטים בבחירות בין הכנסת ה-20 לכנסת ה-21 כיוון שהיה צפוי שממשלה תקום מיד לאחר מכן, כך גם קרה עם הבחירות בין הכנסת ה-21 לכנסת ה-22. לא מדובר בתקופה אחת ארוכה שידענו מראש שאנו הולכים לעבור. 

כל הזמן הזה לקוחות המשיכו להחזיק חברות לובינג כדי שיכינו את הקרקע ליוזמות הנדרשות לקידום האינטרסים שלה, יוזמות המתוכננות להתקדם מיד עם כינון ממשלה חדשה. התקופה הראשונה לכינון ממשלה היא תקופה חשובה ביותר לקידום נושאים כיוון שזה הזמן להלהיב שרים וחברי כנסת ביוזמות שונות, לעניין אותם בקידום רפורמות או חקיקה או נושא ספציפי. מי שלא יעשה את זה בתקופה הראשונה, סיכוייו להצליח לעשות זאת לאחר מכן הולכים וקטנים. זו הסיבה שחלק מהחברות בחרו לדבוק בשירותי הלובינג, ובכך "להמתין על קו הזינוק". 

לקוחות הורידו את סכום הריטיינר

ממידע שהגיע אלי מלקוחות שסירבו להיחשף, עולה שישנם לקוחות שבחרו לדבוק בשירותי הלובינג שלהם אולם הורידו את סכום הריטיינר (התשלום שמקבלים לוביסטים עבור פועלם) החודשי לתקופה שהכנסת לא פעולת. נציגי לקוח מרכזי במשק ששוחחתי עימם טענו שהם עצמם בחרו להשאיר את הריטיינר על הסכום המקורי, אולם הם יודעים על שתי חברות גדולות שהפחיתו את הריטיינר. 

בניגוד לארה"ב, בישראל אין שקיפות על הוצאות על לובינג, הנתון 447 לקוחות לא חושף בפנינו את מכלול ההשקעה הכלכלית של הלקוחות. יתכן שהירידה של 10 לקוחות מ-457 לקוחות באפריל 2019 ל-447 לקוחות בנובמבר 2019, מסתירה דרמה הרבה יותר גדולה של ירידה משמעותית בסכומים המושקעים בלובינג בכנסת באותה תקופה.

  

ריכוזיות ייצוג הלקוחות בכנסת

בתקופת המשבר הפוליטי גברה הריכוזיות בייצוג הלקוחות בכנסת. בינואר 2019 ייצגו 5 חברות הלובינג הגדולות בכנסת כ-55% מכלל הלקוחות היחודיים (299 לקוחות). נכון לנובמבר 2019 רשומות במרשם הלוביסטים כ-35 חברות לובינג, ביניהם גם משרדי עורכי דין העוסקים בקידום חקיקה ורגולציה. 5 חברות הלובינג הגדולות מייצגות כרגע 60% מהלקוחות היחודיים (268 לקוחות).

כרגע אין בישראל הגבלה על כמות או תמהיל הלקוחות של חברת לובינג. חברת לובינג אחת יכולה לייצג את כל הלקוחות במשק במקביל, וליצור גוף בעל כוח פוליטי משמעותי.

האם נפגע שכר הלוביסטים בחברות לובינג? 

חלק מהלוביסטים העצמאיים ששוחחתי עימם על הנושא, טענו כי לא יתכן שחברות הלובינג הגדולות ממשיכות להעסיק בתקופה הזו את כל הלוביסטים שלהן באותו שכר גבוה. לדעתם, יתכן שבעלי חברות הלובינג הגדולות נאלצו לקצץ שכר לחלק מהסגל עד תום תקופת המשבר. חוזה השכר של לוביסטים בנוי ממרכיבי שכר שונים שניתן לקצץ בהם בעת הזו, לדוגמה סעיף נסיעות. אם אין נסיעות קבועות לכנסת אז סעיף זה יכול לספוג קיצוץ על ידי המעסיק עד תום המשבר. 

רוצים להכיר מקרוב יותר את ענף הלובינג בישראל? המשיכו לקרוא בתחקיר הלובינג הגדול של "שקוף". 

לקוחות מעניינים שנכנסו בחודשים האחרונים:

Amazon: 

הכניסה של אמזון לישראל מגובה בשכירת לוביסטים בכנסת. הלקוח AWS (Amazon Web Services) שכרה לאחרונה את שירותי הלובינג של חברת כהן-רימון-כהן. 

Uber:

ספקית שירותי קריאות ההסעה Uber שכרה לאחרונה את שירותי הלובינג של חברת גורן-עמיר. בחודשים האחרונים דווח על הפסדיה הגבוהים של החברה בתקופה האחרונה, ויתכן ושכירת שירותי הלובינג קשורה לניסיון החברה להציע ללקוחותיה שירותים בנקאיים של ארנק דיגיטלי ובעתיד גם חשבון בנק. 

איגוד חברות הנפט

עמותת איגוד חברות הנפט בישראל, עמותה שנוסדה ע"י חברות הדלק אלון, דלק, פז, דור וסונול, שכר את שירותי הלובינג של חברת הקבינט שבבעלות צח בורוביץ'. 

AllerGan:

ענקית התרופות האירית AllerGan שכרה את שירותי הלובינג של חברת כהן-רימון-כהן. יתכן ומדובר בקידום אינטרסים מול ועדת סל התרופות.  

הבנק הבינלאומי

עד סוף כהונת הכנסת ה-20 הלקוח 'הבנק הבינלאומי' היה רשום תחת חברת הלובינג 'קונטקטי' שהייתה בבעלות הלוביסטית לשעבר קרן ברק. בבחירות לכנסת ה-21 ולכנסת ה-22 נבחרה ברק לכהן כחברת כנסת מ'הליכוד', ולכן סגרה את פעילות חברת הלובינג שלה. בין חברת קונטקטי ובין חברת 'הקבינט' של צח בורוביץ' התקיים בשנים האחרונות איחוד פעילות כלשהו ומספר חודשים אחרי שחברת קונטקטי חדלה לקיים פעילות בכנסת הלקוח 'הבנק הבינלאומי' עבר לייצג עצמו אצל צח בורוביץ'. 

דה לוי-תוצרת חקלאית: 

הלקוח 'דה לוי-תוצרת חקלאית בע"מ יבוא ושיווק בני בקר' שכר לאחרונה את שירותיה של חברת הלובינג גורן-עמיר. ככל הנראה השירותים נדרשים לצורך התמודדות מול העברתו בקריאה טרומית בכנסת ה-20 של חוק העתיד לאסור תוך 3 שנים "משלוחים חיים" של בקר. העברת החוק בקריאה טרומית לא מקנה לו דין רציפות לכנסת הבאה שתכהן, אולם היא מעידה על הצלחה לא מבוטלת של הלובינג בנושא. 

מה צופן העתיד הקרוב: 

העתיד הקרוב של ענף הלובינג בכנסת תלוי בתוצאות המשבר הפוליטי. במידה ותוקם ממשלה בכנסת ה-22, נחזה כנראה בהתעוררות מהירה של הענף וחזרה לפעילות מואצת. למעשה יתכן ונחזה בפעילות שיא של לוביסטים שהצטברו על שולחנם נושאים רבים לקידום עבור לקוחותיהם. זהות מרכיבי הממשלה שתוקם תהיה חשובה לראשי התעשייה, במיוחד בחברות הלובינג הגדולות: אם יתחולל שינוי במוקדי הכוח הפוליטיים הנוכחיים, הדבר יצריך כנראה גם שינויים בהרכב הלוביסטים בחברות שונות. 

במידה ולא תוקם ממשלה, הכנסת תפוזר ונצא לבחירות לכנסת ה-23, הדבר עשוי להעמיק את המשבר הנוכחי בו מצויים הלוביסטים בכנסת, ולכפות מהלכים כלכליים פנים-ענפיים על מנת לצלוח את המשך "החורף הארוך" שהמערכת הפוליטית כופה על ענף הלובינג המסחרי בישראל.

*הכותב הוא מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת

האם ח"כ קרן ברק השתמשה בקשריה הפוליטיים כשהייתה לוביסטית?

ח"כ קרן ברק (הליכוד) ניסתה במשך הרבה מאד שנים להיבחר לכנסת. במקביל להתמודדויותיה ייצגה ברק שלל חברות מסחריות כלוביסטית במשכן הכנסת, וזכתה להצלחות רבות. ברק מקורבת לשלל אישים במפלגת השלטון, ובראשם שר התקשורת דוד אמסלם. מבדיקת "שקוף" עולה חפיפה לכאורה בין מהלכים שקידם אמסלם לבין האינטרסים של לקוחותיה של ברק במהלך עבודתה כלוביסטית. האם ערבוב האינטרסים הפוליטיים והמסחריים פוגע בציבור?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| תומר אביטל |

תכירו: קרן ברק, חברת כנסת טריה מטעם הליכוד. טרם בחירתה לכנסת ה21, עבדה ברק כלוביסטית לאורך העשור האחרון, הובילה שלל רפורמות ושינויי חקיקה, כל זאת בשעה שניסתה שוב ושוב להתברג ברשימת הליכוד ולהיבחר לכנסת. ברק, חברת ליכוד ותיקה החל משנת 2006, התמודדה בפריימריס כמה פעמים.

ח"כ קרן ברק

מדובר במקרה חריג במיוחד: מלבד ברק ידוע רק על השדלנית בהירה ברדוגו שהתמודדה במקביל ברשימת העבודה ב-2015 (והפסידה).

האם ערבוב האינטרסים וההיכרויות מסייע ללקוחות של לוביסטית, שבמקביל לעבודתה כלוביסטית מתמודדת לכנסת?

אמסלם מחריג ברגע האחרון את תחנות הדלק

עד תחילת 2019, שימשה ברק כלוביסטית בין היתר של חברות כמו 'סלקום', 'JULL', הבנק הבינלאומי, איגוד חברות הנפט, איגוד חברות הביטוח ועוד. באפריל 2019 חלומה של ברק התגשם. לאחר הבחירות עזבה את תחום הלובינג והושבעה לכנסת ה-21 מטעם מפלגת הליכוד. ברק, כאמור חברת ליכוד ותיקה, החזיקה עוד לפני היבחרה בקשרים מצוינים במפלגה, הייתה מחוברת לשטח ומיודדת עם שרים, פעילים וח"כים. אחד ממקורביה ופטרוניה הפוליטיים הוא שר התקשורת דודי אמסלם.

איך אנחנו יודעים? פשוט: אמסלם העיד על כך  בעצמו.

"אישה עם מצפן מאוד מאוד מדויק"

על פי הנוהג, ח"כים חדשים יכולים לבחור בח"כים ותיקים שיברכו אותם לאחר נאום ההשבעה שלהם.

ברק בחרה באמסלם שאמר מעל בימת הכנסת את הדברים המפתיעים הבאים: "את קרן אני מכיר למעלה מ-20 שנה, ואם הייתי יכול לסכם במילה אחת את קרן, אז קרן היא באמת אישה עם נשמה עצומה; אישה עם כושר נתינה בלתי רגיל; אישה עם מצפן מאוד מאוד מדויק; עם הרבה חוכמה, הרבה נחישות והרבה חברות, ובעיקר הרבה חום. לפעמים היא הולכת עד הקצוות כמעט, כשהיא מאמינה במשהו. זה מה שאני אוהב אצלך. אני רואה אותך כמעט – לא כמעט, ממש כבת משפחה. קרן, גם באמת מתארחת בביתי ואני באמת ממש מתרגש במעמד הזה, בגלל שחיכיתי לזה הרבה שנים. היו הרבה ניסיונות. כל פעם, לדעתי לפחות שלוש או ארבע, כשלא צלחנו, תמיד הייתה נפילה, עצבות, היינו מדברים הרבה ובסופו של דבר קמים על הרגליים ומתקדמים קדימה".

עוד הוסיף: "היא כבר כמעט 20 שנה במקום הזה, היא מכירה את כל המבוכים ואת כל הוועדות, היא משתתפת בהרבה מאוד דיונים, ובאמת בסך הכול קיבלנו כאן חברת כנסת חדשה שלא צריך להכשיר אותה – היא כבר באה מההכשרה המקצועית".

הנאום המלא של אמסלם

עוד אמר אמסלם, "תראו, אני אספר לכם טיפה פרטים על קרן. לקרן יש בן. ילד מדהים, מקסים. דרך אגב, כשהבאת אותו להשבעה ואחרי זה לישיבת הסיעה, הלבשת אותו, באמת, דיגמת אותו. מה זה גאווה גדולה. הוא ישב איתנו בסיעה. אני באמת ראיתי את זה והתמוגגתי. קרן, האמת היא שהיא מגיעה לכנסת ולא צריך להסביר לה הרבה. כשאני הגעתי אני שאלתי אותה. היא כבר כמעט 20 שנה במקום הזה, היא מכירה את כל המבוכים ואת כל הוועדות, היא משתתפת בהרבה מאוד דיונים, ובאמת בסך הכול קיבלנו כאן חברת כנסת חדשה שלא צריך להכשיר אותה – היא כבר באה מההכשרה המקצועית. אז כפי שאמרתי, אנחנו שמענו אותך כאן – וגם אני אישית יודע איך תפעלי. יש הרבה אנשים שיושבים כאן ומנסים אבל לפעמים לא מצליחים, אבל אני מכיר את העיקשות שלך ואת הנחישות שלך, בעיקר בדברים שאת מאמינה בהם, כפי שהצגת אותם בנאום שלך. באמת אני חושב שעם ישראל יכול ליהנות מפרלמנטרית שאני משוכנע לחלוטין שהיא תשאיר חותם על כנסת ישראל".

אמסלם צדק. לברק ניסיון רב בכנסת. אבל מה שכינה "הכשרה מקצועית" – הוא שם מכובס ללוביזם – קידום אינטרסים במשכן עבור מי שיש לו כסף לשלם על כך. מניתוח שערכנו עולה, כי בתקופתה של ברק כלוביסטית הייתה לעתים חפיפה לכאורה בין מהלכים של אמסלם לבין האינטרסים של לקוחותיה.

להלן שלושה מקרים:

  1. בינואר 2018, קידמה הקואליציה את חוק המרכולים, שקבע כי פתיחת וסגירת מרכולים בימי מנוחה יהיו טעונים את הסכמת שר הפנים. 

כשהתברר לחברות הדלק שהחוק יחול גם על חנויות הנוחות בתחנות הן יצאו למאבק. בין השאר הפעילו במשכן הכנסת את ברק, שייצגה כלוביסטית את איגוד חברות הדלק דרך איגוד חברות הנפט והמכון הישראלי לאנרגיה. ברגע האחרון אמסלם שכיהן אז בתפקיד העוצמתי יו"ר הקואליציה, החריג מחוק המרכולים דווקא את חנויות הנוחות בתחנות הדלק. 

אפילו בליכוד התפלאו מדוע דווקא חנויות הנוחות הוחרגו מהחוק, בשעה שמקומות מרוחקים כמו העיר אילת לא זכו להנחה זו. ברק מסרה בנושא חוק המרכולים  כי "מעולם לא שוחחתי על כך עם השר אמסלם וכדרך אגב, גם אז וגם היום, עמדתי הציבורית היא נגד חקיקה זו ואם היה ניתן, כל העסקים שדוברו אז, היו מוחרגים מהחקיקה". 

  1. בשלהי הכנסת הקודמת, קידמו חברי הכנסת לשעבר יהודה גליק ואיל בן ראובן הצעת חוק להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי עישון. החוק ביקש להטיל מגבלות על הצגת מוצרי עישון בחנויות, על ריכוז הניקוטין בסיגריות אלקטרוניות, ועוד. חברות הסיגריות יצאו למלחמה. 

ברק, כאמור, הייתה הלוביסטית של חברת הסיגריות האלקטרוניות JULL. עקב הקדמת הבחירות, כדי לאשר את החוק היה צריך היה את אישורו של יו"ר הקואליציה אמסלם. אלא שאמסלם התייצב בדיונים נגד חוק, הגדיר אותו כ"הזוי" ועיכב את אישורו. למרות זאת, לאחר התגייסות חסרת תקדים וחוצת מפלגות למען החוק, אמסלם לבסוף נסוג והחוק אושר. ברק מסרה בנושאי חקיקת הטבק כי "יש לקרוא את פרוטוקול הדיונים שהתקיימו בוועדת הכנסת ולהבין כי אין קשר בין העמדות שהציג השר אמסלם לבין ענייניו של הגוף אותו ייצגתי בוועדה".

  1. ברק ייצגה את מועצה אזורית עמק חפר כלוביסטית עד רגע בחירתה לכנסת. אמסלם הגיע פעמיים להתארח במועצה, ישב עם ראש המועצה, קיים דיונים למען ענייני המועצה בכנסת לרבות דרישה לתקצוב תחזוק חופי הרחצה. כשהמדינה תכננה להקים שדה תעופה למטוסים אזרחיים בעמק חפר, במועצה נחרדו והפעילו גם בנושא זה את ברק. אמסלם הסכים לבקשת ח"כ לשעבר יעל כהן פארן לקבוע דיון בנושא "חשש לפגמים בהליך התכנוני המבקש להקים שדה תעופה חלופי לשדה דב והרצליה בעמק חפר" וביקש לעכב את התכנית. רשויות מקומיות יכולות בדרך כלל רק לחלום על התגייסות שכזו של איש מפתח במפלגת השלטון.

צילום: אתר המועצה האזורית עמק חפר

המאבק, אגב, הצליח, ובאוגוסט 2018 הוחלט כי שדה התעופה יוקם במזרח חדרה. ברק מסרה: "בניגוד לנכתב, היוזמה לקיים את הדיון בנושא שדה התעופה עמק חפר, הייתה של נציגת התנועה הירוקה – חה"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני)!  ללא כל מעורבות של השר אמסלם".

הפינות הקבועות: איך זה משפיע עליך ומה צריך לשנות?

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך): לעניינו, זה פחות רלוונטי האם מה שח"כ אמסלם, או כל ח"כ אחר לצורך העניין, מקדם או מעכב הוא לטובת הציבור. השאלה המטרידה יותר היא האם מי שיש לו כסף לשכור לוביסטים – זוכה לגישה משופרת למרכז העצבים של הדמוקרטיה הישראלית? 

יש אינספור מאבקים חשובים, ורשויות מקומיות שזקוקות לעזרה. האם רק מי שידו משגת לשכור לוביסטית מחוברת, יכול לישון בשקט בידיעה שבעיותיו יזכו לאוזן קשבת? ומה לגביך?

מעש"י (מה צריך לעשות כדי שיתוקן): יש היום חוק שמחייב המתנה (צינון) של שנה לפני שח"כ לשעבר הופך להיות לוביסט. יש לחוקק חוק נוסף, לפיו לוביסט שרוצה להפוך לח"כ ימתין גם הוא שנת צינון. חוק פשוט שכזה יפחית את ה"ערבוב" המסוכן בין הון לשלטון.

הזיקה נשמרה בעלטה

כפי שאמסלם בעצמו העיד – בינו לבין ברק הייתה היכרות מיוחדת. במקביל, אמסלם החזיק בכוח רב כנאמן של הציבור בכנסת, כוח שיכל לשמש לטובת מקור פרנסתה של ברק. ההיכרות החריגה לא צוינה בשום דיון בו השתתפו אמסלם ולקוחותיה של ברק. נראה שאמסלם וברק לא דיווחו על הזיקה ביניהם או על ניגוד עניינים כלשהו. 

כך או אחרת, בינתיים נערכו בחירות (ואז עוד בחירות), וברק כיום משמשת כחברת כנסת כתף אל כתף עם אמסלם מטעם הליכוד.

אמסלם מסר בתגובה: "חברת הכנסת קרן ברק היא חברה טובה שלי במשך למעלה משני עשורים, וזה לא סוד ולא הוסתר מעולם. אני מעריך, מוקיר ואוהב אותה מאוד. יצא לנו לעבוד אחד מול השני, כשם שעבדה כשדלנית מול מרבית חברי הכנסת במשכן. קרן היא חברת ליכוד ותיקה ומוערכת וכפי שאני מכיר אותה מכירים אותה גם כל שאר חברי הסיעה. כל חוק שאנו דנים עליו בכנסת הוא לטובת כלל עם ישראל – מניסוח ואופי שאלותיך ניכר כי אינך מבין את עבודת הכנסת ואף לא את תקנון הכנסת. אני גאה בכל חוק שהעברתי ועזרתי להעביר, ואין ומעולם לא היה לי מה להסתיר או במה להתבייש".

ברק מסרה בתגובה: "בעשרות שנותיי, כבעלת חברה מקצועית שהקמתי בעשר אצבעותיי ושאותה הפכתי למובילה בתחומה, זכיתי להיכרות מעמיקה ויסודית עם חברי כנסת רבים מאוד. לשיטתו של תומר אביטל ניתן היה להחליף את שמו של השר אמסלם עם שמותיהם של אינספור נבחרי ציבור אחרים ולקבל בדיוק את אותו "התחקיר". אני מאוד מעריכה את השר אמסלם וגאה בחברות ארוכת השנים עמו. 

תומר אביטל מצא מקרים ספורים וניתח אותם בפופוליסטיות רדודה ושטחית וכך הוא בעצמו מעלה אצל הקורא את הספק לגבי הבנתו את עבודת הכנסת. לאור כל אלו, ברור לכל ומעל לכל ספק ש"התיזה" עליה מבוסס "התחקיר" שלך, מופרכת לחלוטין ומדובר בירייה באפלה  שתוצאתה – לא יותר מגיבוב של שקרים. לאורך כל שנות פעילותי, כבעלת חברה מצליחה, הקפדתי תמיד על התנהלות בהתאם לחוק ולכללים ואף החלתי על עצמי רגולציה עצמית וכללי שקיפות מחמירים ביחס למקובל בענף (ברק סירבה לפרט אילו כללי רגולציה עצמית, ת.א).

ח"כ קרן ברק בדיון בכנסת

אני גאה בהצלחות המקצועיות הרבות של החברה, שהקמתי וניהלתי ובהישגיי הרבים. המאבקים הרבים שהובלתי ידועים ונוהלו תמיד בשקיפות המתבקשת ופורסמו באמצעי התקשורת המגוונים. וכאישה, חשוב לי להעביר מסר לתומר – אין לי ולא יהיו לי "פטרונים פוליטיים". ולפי טון הדברים, אני מניחה שאם היה מדובר בגבר, לא היית מעלה על דעתך להתנסח בביטויים שכאלה. יושר והגינות, מלווים אותי בחיי במישור האישי והמקצועי וכך אמשיך. לסיכום, צר לי על העיסוק בנושאים שמזמן אינם אקטואליים ואתה בהחלט מוזמן לעקוב מקרוב אחר פעילותי הציבורית והפרלמנטרית בה אני עסוקה מאז היבחרותי לכנסת".

הצעתי לברק לפרט מה בדיוק עשתה מאז שנבחרה לכנסת – אך היא סירבה.

ומה דעתך? האם השניים היו צריכים לדווח על כך בדיונים שעסקו בלקוחותיה של ברק? האם יש צורך לחזק את קירות ההפרדה בין לוביסטים לבין נבחרי הציבור? נשמח לשמוע בתגובות. 

אורח הכבוד בטקס הקמת המרכז לחקר הסרטן בטכניון: הלוביסט של חברות הסיגריות

שיא האבסורד: בוריס קרסני, המייצג בישראל את תאגיד הסיגריות "פיליפ מוריס", היה שותף בהחלטה לממן מכון לחקר הסרטן בכובעו כנאמן ב"קרן רפפורט"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

מימין: בוריס קרסני, מוריאל מטלון, פרופ' פרץ לביא, עירית רפפורט, ראשת עיריית חיפה עינת קליש-רותם, ד"ר ורד דרנגר, פרופ' אהרן צ'חנובר

הלוביסט בוריס קרסני, בעל חברת "פוליסי", מייצג בישראל כמעט 30 שנה את תאגיד הטבק העולמי "פיליפ מוריס", שמוצריו הקטלניים ממיתים מיליוני אנשים בשנה. בישראל מתים מעישון כ-8,000 אזרחים בשנה, חלק גדול מהם ממחלת הסרטן. בשקלול הנתונים, ניתן לומר בזהירות כי קרסני הוא אולי הגורם הוותיק בישראל שמקדם אינטרסים של גוף מסחרי הניצב בצמרת רשימת הגורמים לסרטן בישראל.

העובדה הזאת לא מנעה מ"קרן רפפורט", גוף פילנתרופי התורם לטכניון, להכליל את קרסני בין האנשים שהניחו את אבן הפינה בטקס להקמת מרכז בין-תחומי בטכניון לחקר – ניחשתם נכון – מחלת הסרטן. הטקס התקיים ב-11 ביולי 2019

וזה עוד לא הכל. קרן רפפורט יוסדה בידי רות וברוך רפפורט ז"ל. ביתם היא עירית רפפורט, המועסקת שנים רבות אצל אותו בוריס קרסני בחברת "פוליסי". קרסני עצמו הוא נאמן בקרן רפפורט – שכאמור הוקמה בידי הורי העובדת שלו. המשמעות: הוא לא רק הוזמן לטקס, אלא למעשה היה מהמחליטים להעניק למכון מימון. 

בוריס קרסני (משמאל). מייצג את פיליפ מוריס בישראל מזה כ-30 שנה

קרן רפפורט היא קרן פרטית. נאמניה ובעליה יכולים לעשות ככל העולה על רוחם ולא חייבים דין וחשבון לאף אחד. אבל הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל – הוא מוסד ציבורי, והוא דווקא מחויב בתגובה – וכך גם ראשת העיר חיפה, מתוקף היותה נבחרת ציבור שמצאה לנכון לכבד בנוכחותה את האירוע. 

האם יוזמי האירוע והנוכחים בו ידעו שקרסני מייצג את אחד הגורמים מחוללי הסרטן הגדולים ביותר? ואם לא ידעו – עכשיו, כאשר יידענו אותם, האם הם סבורים שראוי שאבן פינה למכון לחקר הסרטן תונח בידי מייצג האינטרסים של "פיליפ מוריס" בישראל כמעט 30 שנה?

להלן התגובה המדהימה של הטכניון: 

״הטכניון מוקיר את נדיבותה של משפחת רפפורט ותמיכתה ארוכת השנים בפקולטה לרפואה. תמיכתה של קרן רפפורט מאפשרת לטכניון לעמוד בחזית המחקר הרפואי בעולם ולהעמיד דורות של חוקרים ורופאים מעולים, לרווחת אזרחי המדינה. הקמתו של מרכז רפפורט לחקר בין-תחומי של מחלת הסרטן תאפשר לטכניון להוסיף ולעמוד בחזית המחקר המדעי למיגורה של המחלה. למותר לציין כי ההחלטה לגבי זהותם של בעלי התפקיד שייצגו את קרן רפפורט בטקס היא של הקרן וכי מר קרסני הוא אורח רצוי בטכניון״.

בניכוי המילים היפות, התגובה אומרת למעשה: בעל המאה הוא לא רק בעל הדעה, הוא גם בעל הערכים. 

חברת "פוליסי" נשאלה אם הם אינם סבורים שבמקרה זה הם שברו אפילו את שיאי הציניות שלהם עצמם. תגובתם: "אין תגובה". 

לראשת העיר חיפה ‏עינת קליש-רותם‏ נשלחה השאלה אם הייתה מודעת לכך שקרסני מייצג את "פיליפ מוריס" וגם כי ייצג בעבר את "חיפה כימיקלים" – שבשם האינטרסים שלהם פגעו בבריאות תושבי העיר שלה. כמו כן היא נשאלה אם לדעתה ראוי שאדם כזה יניח עימה אבן פינה למרכז מחקר לסרטן. עד כה טרם קיבלנו התייחסות לנושא, אף שגורמים מטעמה אישרו כי השאלות הגיעו לידיהם. 

בתמונה בראש הכתבה ניתן לראות שבאירוע נכח גם את חתן פרס נובל בכימיה, פרופ' אהרן צ'חנובר. אם מישהו או מישהי יודעים כיצד להגיע אליו ומכיר דרך  ולשאול אותו האם היה מודע לפרטים המתוארים לעיל ומה דעתו בעניין – אתם מוזמנים/ות לכתוב לנו.

נציג הקהילה האתיופית ברשימה של גנץ: לוביסט לשעבר

אחרי שבעבודה ניסתה להשתלב לוביסטית (בהירה ברדוגו), ובליכוד הצליחה (קרן ברק) – אנחנו חושפים שגדי יברקן, נציג הקהילה האתיופית ברשימת חוסן לישראל, עבד בחברת "פוליסי" ונהנה בעבר מתרומה גבוהה מבעלי החברה, בוריס קרסני

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| שבי גטניו |

גדי יברקן, נציג קהילת יוצאי אתיופיה ברשימת "חוסן לישראל", הועסק בעבר על ידי הלוביסט בוריס קרסני, בעל חברת הלובינג "פוליסי". יברקן אף זכה מקרסני לתרומה בגובה 25,000 ש"ח כשהתמודד בבחירות המקומיות ברחובות.

יברקן היה ממובילי המאבק לשוויון של יוצאי אתיופיה ועלה לכותרות לראשונה ב-2007, כאשר התעמת עם עו"ד רם כספי – שבאותה תקופה יוחסה לו בתקשורת אמירה לכאורה פוגענית כלפי יוצאי אתיופיה ("הם סוג ב"). יברקן, אז יו"ר מטה המאבק לשוויון חברתי ליהודי אתיופיה, אמנם התעמת עם כספי – אך בהמשך השניים דווקא התחברו.

גדי יברקן ועו"ד רם כספי. בהתחלה התעמתו, בהמשך התחברו

שנה לאחר מכן, החל יברקן לפעול בכנסת כלוביסט של "פוליסי", חברת הלובי העוצמתית בבעלות בוריס קרסני. "פוליסי" אישרו בפנינו את המידע ומסרו כי יברקן אכן "עבד 8 חודשים ב-2008".

הקישור בין יברקן, הלוביסט קרסני ועו"ד כספי שב ומופיע ב-2013, כאשר יברקן התמודד בבחירות המוניציפליות ברחובות. מרשומות מבקר המדינה עולה כי קרסני תרם להתמודדות של יברקן כ-25,000 ש"ח. לפי פרסום של מקומון ברחובות, מדובר היה בתרומה הגדולה ביותר של אדם בודד באותן בחירות. כספי תרם ליברקן באותן בחירות 4,518 ש"ח.

בוריס קרסני הוא אולי הלוביסט הוותיק והחזק בישראל. החברה שבבעלותו, "פוליסי", מייצגת בכנסת ובמשרדי ממשלה עשרות גופים מסחריים מהגדולים בישראל: איגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, פיליפ מוריס, תנובה, אסם, התאחדות הקבלנים, גוגל, eBay ועוד. כל אלה מעוניינים לקדם אינטרסים מסחריים מול חברי כנסת, שרים ופקידות ציבורית.

מה הבעיה בלוביסט שהופך להיות ח"כ? כתבנו על כך פה.

תגובות

אז למה קרסני תרם כל כך הרבה כסף ליברקן בבחירות של 2013? שני הצדדים סירבו לספר לנו.

מ"פוליסי" נמסר כי יברקן לא הועסק על ידי החברה מעבר לאותם 8 חודשים, אך אין להם מידע לגבי העסקה אפשרית של יברקן בעסקיו האחרים של קרסני בארץ ובחו"ל.

ההחלטות של איילת שקד שמייקרות לכולנו את החיים ומגבירות שחיתות

| תומר אביטל, אסף נתיב |

איילת שקד היא כנראה השרה האהודה והמשפיעה ביותר בממשלה הנוכחית. את הערכת הציבור היא צברה רבות בזכות עמדותיה העקביות ופעילותה בתחום המשפטי, סביב נושאים שבמחלוקת ובעיקר ביחסה לבית המשפט העליון.

שקד גם פועלת יחסית בשקיפות, עונה לשאלות, נגישה ומדברת בגובה העיניים. אלא שדווקא בהיבטים חברתיים-כלכליים חלק מעשייתה שלילית ופוגעת בכל אזרחי המדינה (למעט האליטות). התקשורת הממוסדת בקושי מסקרת זאת, על אף שהחלטותיה עולות לכולנו מיליארדים, מגדילות את הפערים החברתיים, פוגעות בתחרות ומעודדות שחיתות.

אז אסף נתיב ותומר אביטל ניקו את הברברת, מחקו את נושאי השמאל/ימין, ביטחון ודת ומדינה. הם ריכזו רשימה שמראה איך לכל אחד ואחת מכם, קוראים יקרים, נשאר פחות כסף בחשבון מדי חודש בשעה שפעילות הממשלה נשארת באפלה.

איילת שקד (צילום: פלאש 90)

מוזמנים להתווכח, אבל הנה כמה נקודות טובות להתחיל איתן את הדיון:

המשך קריאה…

איך עובד ענף הלובי? כיצד הם משכנעים את מקבלי ההחלטות? ממצאים ופתרונות בתחקיר המלא. אל תפספסו

לתחקיר

האם יעלה על הדעת שמי שרוצה להקים את עמונה 2, ייצג את שלום עכשיו?

מספר הלוביסטים בכנסת – בשיא של כל הזמנים. את זה אתם כבר יודעים. מה שאתם כנראה לא יודעים זה שכמו בענף הבנקאות, גם בענף הלובי יש ריכוזיות מטורפת. יותר מחצי מהלקוחות מיוצגים באמצעות 4 חברות לובינג גדולות.

המשך קריאה…