פוסטים

בדיקת שקוף לסיכום מושב הקיץ: מי הח״כים שהגיעו לעבוד בכנסת?

בראש הרשימה: חברי הכנסת גינזבורג, סגלוביץ, קושניר והאוזר. בתחתית: נפתלי בנט וחיים כץ. ומי הח״כ הראשון של הליכוד בעשיריה הפותחת? בדיקת הנוכחות של חברי הכנסת במשכן ובוועדות במושב הקיץ מגלה מיהם הח"כים שמשקיעים את זמנם בכנסת ומי פועלים במקומות אחרים

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

רגע לפני פתיחת מושב החורף של הכנסת, בדיקת שקוף מעלה: מיהם חברי הכנסת שנכחו הכי הרבה במשכן מאז הושבעה הכנסת ה-23? ומי הכי פחות? 

בראש הרשימה ניצב ח״כ איתן גינזבורג מכחול לבן שהצטיין בנוכחות במשכן ובדיוני הוועדות. אחריו מופיע ח״כ יואב סגלוביץ מיש עתיד. נציג הליכוד הראשון בנוכחות בכנסת הוא ח״כ שלמה קרעי, שסוגר את העשיריה הפותחת. בתחתית הרשימה ממוקמים שני חברי כנסת בולטים ומוכרים: יו״ר ימינה ח״כ נפתלי בנט מהאופוזיציה שמסר בתגובה כי "צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן", וח״כ חיים כץ מהקואליציה שמצד אחד הפגין נוכחות דלה בכנסת באופן כללי ומצד שני מחזיק בתפקיד יו"ר ועדת העבודה והרווחה – תפקיד משמעותי שמאפשר לו להשפיע בוועדה שקיימה דיונים רבים.  

איתן גינזבורג. אתר הכנסת

למה זה חשוב? חברי הכנסת הם לא פעילים פוליטיים מהשורה, הם הנבחרים. הם מקבלים שכר, עוזרים ויועצים, ושלל כלים פרלמנטריים. הם מקבלים את הכוח והזכות לפעול בפרלמנט כדי לקדם את האג׳נדה שלמענה נבחרו. עבודתם קשה ומורכבת, ויש לה פנים רבות: חקיקה, פיקוח על הממשלה, פעילות בוועדות, טיסות לחו"ל, קשר עם הציבור, סיוע פרטני ועוד. אבל הכנסת היא מקום העבודה הראשי שלהם. לאורך השנים אנחנו ב"שקוף" מנגישים לכם באופן קבוע ניתוחים מכל הזוויות, ויוצרים במקביל מדדים שונים במטרה לנטר ולפקח על עבודת נבחרי הציבור. אנחנו חושבים שהציבור זכאי לדעת מי מהח"כים עובדים בשבילנו ומי לא, ואיך. 

החמישיה הפותחת והסוגרת

בעזרתם של מתנדבי שקוף עומר ברון ונבות זילברשטיין בדקנו את נוכחות כלל חברי וחברות הכנסת במליאה ובוועדות השונות, מרגע השבעת הכנסת ה-23 ועד ה-20 בספטמבר (ארבעה  ימים לפני תום המושב). מדובר ב-79 ימי עבודת כנסת (נספרו ימי המליאה, שני-רביעי) בסך הכל. 

בחנו את מספר הימים ומספר השעות בהם נכחו חברי הכנסת במשכן, ואת מספר הדיונים בהם הם נכחו בוועדות. במקרים חריגים ניסינו לבדוק עוד אלמנטים בעבודת חברי הכנסת, לבחון למשל האם היתה סיבה להיעדרות, ולהשוות לנתונים אחרים. 

מצאנו שיש חברי כנסת שמקדישים את מירב זמן העבודה שלהם למשכן, ויש כאלה שממש לא. בראש הרשימה, כאמור, חברי הכנסת גינזבורג וסגלוביץ', ואיתם בחמישיה הפותחת: אלכס קושניר (ישראל ביתנו) צביקה האוזר (דרך ארץ) ומיכאל מלכיאלי (ש"ס), ומיד אחריהם עוד שורה של חברי כנסת שרשמו נוכחות גבוהה במשכן: מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת), יעקב מרגי (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו). הנציג הראשון של הליכוד ברשימה סוגר את העשירייה הפותחת: שלמה קרעי (הליכוד).

בתחתית, כאמור: נפתלי בנט (ימינה) וחיים כץ (הליכוד). לפניהם ממוקמים בחמישיה האחרונה של חברי כנסת שאינם שרים או סגני שרים – יו״ר ועדת העליה והקליטה דוד ביטן (הליכוד), יו״ר האופוזיציה יאיר לפיד (יש עתיד) והיבא יזבק (הרשימה המשותפת).

הערה חשובה: אנחנו מתייחסים כאן רק לקצה העליון והתחתון של הח״כים. אחת הסיבות היא שמדובר בתקופה מורכבת בה יש ח"כים שנאלצו לקיים דיונים מרחוק בלי לנכוח בכנסת. לדוגמא ח"כים  שנשלחו לבידוד. במצבים כאלו הח"כים משתתפים ב״זום״ ואינם נרשמים נוכחים בכנסת. עם זאת, אפשר לומר ברמת מובהקות גבוהה למדי איך מתנהלים הח"כים שנמצאים בקצה – לטוב ולרע.

אלופי הנוכחות של מושב הקיץ

  1. ח״כ איתן גינזבורג (כחול לבן)

גינזבורג הגיע ל-88 ימי עבודה בכנסת וסה"כ השקיע 854 שעות עבודה במשכן; הוא יו"ר ועדת הכנסת, חבר ועדת הפנים והגנת הסביבה, ועדת חוק חוקה ומשפט ועדת החוץ והביטחון. במהלך 88 ימים גינזבורג השתתף סה"כ ב-164 דיונים. יש לציין שחלק מדיוני ועדת הכנסת הם פרוצדורליים וקצרים אך כמות השעות שהשקיע מעידה כי למרות זאת מדובר בתופעה ייחודית. הבא אחריו, סגלוביץ, נכח 143 שעות פחות.

  1. ח״כ יואב סגלוביץ (יש עתיד)

סגלוביץ הגיע ל-87 ימים ונכח 711 שעות בכנסת. הוא חבר בוועדת חוק חוקה ומשפט, בוועדה המיוחדת לקרן העושר לאזרחי ישראל וממלא מקום מקום בוועדת החוץ והביטחון. במהלך המושב הוא נכח ב-137 דיונים רובם בוועדת החוקה אך חלקם גם בוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכנסת וכן בוועדה לקידום מעמד האישה.

יואב סגלוביץ', אתר הכנסת

מלשכתו של סגלוביץ נמסר: "רוב הכינוסים האחרונים של ועדת החוקה נגעו לתקנות וחוקים שנוגעים למצב החירום המיוחד, שם נאבק על שמירת האיזון שבין מיגור התחלואה לשמירת זכויות האזרחים בצל הקורונה (כמו המאבק על זכויות אסירים ועצורים או האפשרות להפגין בשיירות רכבים ). בנוסף, סגלוביץ פעיל בוועדה למאבק באלימות בחברה הערבית וקידום מעמד האישה בעיקר סביב נושאי המאבק באלימות כלפי נשים: הציע את הצעת החוק לאלימות כלכלית (שכעת הפכה לממשלתית) ואת הצ"ח איזוק אלקטרוני לגברים אלימים (עבר בטרומית)".

  1. ח״כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו)

קושניר הגיע ל-85 ימי עבודה במשכן ונכח 700 שעות בכנסת. במהלך תקופת הזמן שבחנו הוא השתתף ב-114 דיונים בוועדות הכנסת, ובעיקר בוועדת הכספים ובוועדת העליה והקליטה.

קושניר מסר בתגובה כי: "אני גאה לשרת את אזרחי ואזרחיות המדינה. בשירות כזה אין שעון ואין זמן !יש עשייה!"

אלכס קושניר – אתר הכנסת

  1. ח״כ צביקה האוזר (דרך ארץ)

האוזר נכח ב -82 ימים בכנסת והגיע ל-683 שעות. על פי המידע שגלוי לציבור במהלך המושב הוא השתתף ב-38 דיונים בוועדות. זהו מספר נמוך כביכול, אבל יש לציין שהאוזר הוא יו"ר ועדת חוץ ובטחון שחלק גדול מהדיונים שהיא מקיימת חסויים (הפרוטוקולים שלהם ואף מועדי התכנסות שלהם לא ידועים) ולכן לא הם נכנסו לספירה. זוהי אחת הסיבות לכך שנוצר פער משמעותי בין כמות הדיונים בהם נכח כביכול האוזר לבין הנוכחות שלו. בנוסף, חלק מהדיונים לא מתקיימים בכנסת עצמה כך שסביר שהוא נכח ביותר שעות משכן ממה שתועד.

האוזר מסר בתגובה: "שמח לבצע את תפקידי נאמנה בשביל אזרחי המדינה. ישראל נערכת לשגרה חדשה, מאתגרת ולא פשוטה, בסימן התפרצות מחודשת ומשמעותית יותר, של נגיף הקורונה. המגפה ואיתה המשבר הבריאותי והכלכלי מחייבים אותנו באחדות. 

"מגפת הקורונה לא פגעה במוטיבציה של אויבנו לערער את בטוחנינו וקיומנו. האיומים על מדינת ישראל לא נפסקים לרגע, זאת לצד אתגרים חדשים והזדמנויות מרתקות. ועדת החוץ והביטחון, שיש לי הזכות לעמוד בראשה, ממשיכה, גם בעת הזו, לעבוד ללא לאות, למען בטחונה וחוסנה של מדינת ישראל".

  1. ח״כ מיכאל מלכיאלי (ש"ס)

יו״ר סיעת ש״ס הגיע הכי הרבה פעמים לכנסת במהלך המושב – 90 ימים. אבל הוא נכח פחות שעות מקודמיו ברשימה – 613 שעות, וגם בפחות דיונים – 98. מדובר בנתונים מכובדים כך או כך שמכניסים אותו הישר לתוך החמישיה הפותחת של הח״כים הפעילים ביותר במשכן. 

מלכיאלי מסר בתגובה כי: "אנחנו בש"ס הגענו לעבוד למען הציבור והשכבות החלשות ונמשיך לעשות את המירב".

הח״כים ששכחו את הכתובת של מקום העבודה שלהם

ח״כ נפתלי בנט (ימינה): ״פועל בשטח״

מתוך 79 ימי עבודה נטו בסך הכל, בנט נכח רק ב-34 ימים במשכן, מאז הושבעה הכנסת ה-23, ו-249 שעות. מדובר בהיקף שעות שהוא שווה ערך לכחמישה שבועות עבודה במשרה מלאה. יו״ר ימינה חבר רק בוועדת החוץ והביטחון ושם על פי הרישומים שבידינו בנט נכח בששה דיונים בלבד. עם זאת סביר להניח כי הוא נכח בעוד דיונים חסויים (עליהם נוכל לדעת רק בסוף השנה כשנבדוק את הנוכחות בוועדה). בהשוואה לשאר חברי הכנסת, ולמעט חיים כץ, הוא נכח בכנסת הכי פחות. 

בדקנו כמה פעמים הוא נאם במליאת הכנסת, וספרנו 15 פעמים בהן הופיע בפרוטוקול המליאה. לשם השוואה: תמר זנדברג (יו"ר מרצ) הופיעה בפרוטוקול המליאה 39 פעמים, אביגדור ליברמן (יו"ר ישראל ביתנו) הופיע 19, ויאיר לפיד (יו"ר האופוזיציה ויו"ר יש עתיד) הופיע 35 פעמים בפרוטוקול. בדקנו אם בנט השתמש בכלים פרלמנטרים אחרים ונראה כי הוא הגיש רק הצעה אחת לסדר היום ולא הגיש בכלל שאילתות דחופות. בנט כנראה מעדיף למקד את עבודתו כחבר כנסת בהסברה בפייסבוק, סיורים בשטח ובכתיבת ספרים

‏אני קורא לממשלה לצאת בקמפיין פרסומי עוצמתי לעטיית מסיכות.להתאים מסרים למגזרים השונים (כללי, ערבי, חרדי-ליטאי,…

Posted by ‎נפתלי בנט – Naftali Bennett‎ on Wednesday, September 30, 2020

מלשכתו של בנט נמסר כי: "בנט פועל במערכה מול הקורונה בשטח, לא במריבות ובקטטות פוליטיות בכנסת. צעקות בכנסת לא בולמות את הנגיף; פעולות בשטח כן. הוא ישתדל ככל האפשר להמשיך לרדת לשטח, לסייע לראשי רשויות, לעסקים במצוקה, לבתי החולים ולציבור הישראלי במעשים".

ח״כ חיים כץ (הליכוד): ״הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה; הייתי בבידוד קורונה״

כץ הגיע רק 31 פעמים לכנסת במהלך המושב, ונכח 223 שעות. בפרוטוקולים של הכנסת מצאנו כי כץ עלה לדבר במליאה רק פעמיים. זה נתון מפתיע מאחר שכץ מכהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה שם ניהל 32 דיונים מתוך 87 שהתקיימו (לעיתים חבר ועדה מחליף את היו"ר בייחוד כשהוא מבקש דיון שקרוב לתחום עיסוקו). לצורך ההשוואה בוועדת הכלכלה התקיימו 78 דיונים בכנסת ה-23 ובוועדת הפנים והגנת הסביבה 79 ישיבות. שתיהן ועדות הדומות בהיקף הפעילות שלהן לוועדה בראשותו של כץ. לכן נראה שכץ מגיע ומנהל את הדיונים המשמעותיים יותר וחותך הביתה, פעמים רבות לפני המליאה. 

נסייג ונאמר כי כץ מחזיק בתפקיד משמעותי (יו"ר ועדת העבודה והרווחה), תפקיד שמאפשר לו למקסם את עבודתו בכנסת. בנוסף ניתן לראות לחיוב את העובדה שהוא נותן לח"כים אחרים לנהל דיונים שקרובים לליבם.

ח״כ חיים כץ (צילום: אבי אוחיון / לע״מ)

מלשכתו של כץ נמסר בתגובה כי: "ח"כ חיים כץ הינו משרת ציבור פעיל וחרוץ ולא בכדי הוועדה בראשותו זכתה בתואר שיאנית החקיקה, עם 180 חוקים שהעביר בקריאה שנייה ושלישית. גם משרד העבודה והרווחה בראשותו הגיע לשיאים יוצאי דופן, בין היתר כץ כמעט והכפיל את תקציב המשרד לרווחת האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הישראלית. 

״נזכיר כי כל הדיונים בוועדה מתקיימים באישורו של כץ. כמקובל, חבר ועדה שנבחר מטעמו יכול לנהל את הדיון. לצערנו, הכנסת הנוכחית לא מתפקדת כרשות מחוקקת עצמאית, יחד עם זאת, כץ פועל במירב הכלים העומדים לרשותו ליצירת מנגנון פיקוח ושיפור שירותים לטובת אזרחי ישראל, לראשונה בהובלתו, הוקמה לאחרונה ועדת משנה לטיפול בנכי צה"ל וקמה ועדה לבטיחות בעבודה. יש לציין כי כץ נכנס פעמיים לבידוד, ובמקרה נוסף אושפז ועל כן נבצר ממנו להגיע למשכן במשך תקופה ארוכה".

היחיד שהגיעו לכנסת פחות הם רה"מ נתניהו ושר הפנים אריה דרעי שעיקר עבודתם לא מתקיימת בכנסת, ודרעי כבר לא מכהן כח"כ בגלל שהתפטר במסגרת החוק הנורבגי. אפילו שר הבריאות, יולי אדלשטיין הגיע לכנסת יומיים יותר מבנט ושישה ימים יותר מכץ. למעשה, אחרי שורה של שרים, ומשה גפני (יהדות התורה) שהספיק לעבור צינתור ועדיין להגיע לכנסת יותר מבנט וכץ – מופיעה ברשימה מירב מיכאלי שהגיעה ל-46 ימים אך נכחה (412 שעות)  ומאי גולן שנכחה 49 ימים (296 שעות). מבחינת כמות השעות, לפני בנט בתחתית הרשימה נמצאים דוד ביטן (263 שעות) ויאיר לפיד (296).

ככה בדקנו ועוד כמה סייגים

בבדיקה שביצענו ליקטנו בזכות המתנדב נבות זילברשטיין את המידע על נוכחות הח"כים מאתר הכנסת וכפי שדווח על ידיה. בסיוע המתנדב עומר ברון, אספנו נתונים על נוכחות הח"כים בוועדות בהתאם לפרוטוקולים של הדיונים.

לאחר מכן ניכינו מהספירה את הח"כים שכיהנו בתפקיד פרק זמן חלקי ואת השרים שרוב עבודתם אינה מתבצעת בכנסת ולכן ההשוואה אליהם אינה הוגנת מאחר ושר מבצע את רוב עבודתו ממשרדו בקרית הממשלה. 

בנוסף, במהלך התקופה שנבחנה, אתר הכנסת שודרג פעמיים, פעם אחת במהלך פגרה והשניה במהלך שבוע עבודה, לכן לא יכולנו לאסוף מידע על אותם מים ספורים. אולם להערכתנו אין בימי השדרוג האלו כדי להשפיע על חישוב הנתונים. 

הצגנו בפניכם רק את דירוג הח״כים המצטיינים ואת אלו שבתחתית. כולם מראים מובהקות בנתונים. כפי שכבר ציינו, תקופת הקורונה מקשה על איסוף המידע שכן היו חברי כנסת שהשתתפו בדיונים מרחוק, ואחרים ששהו בבידוד. 

חברת הכנסת שמציעה לציבור להגיש באמצעותה שאילתות למשרדי הממשלה

שאילתה היא כלי פרלמנטרי שמאפשר לח״כים לדרוש תשובות מהירות מהממשלה חברת הכנסת סונדוס סאלח החליטה להנגיש את ההליך לאזרחים ולאזרחיות ומציעה לשלוח אליה שאילתות בנושאים שונים, שהיא תעלה בשמם בפני הממשלה שאפו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| יעל פינקלשטיין |

שאילתות הן אחד מהכלים הפרלמנטריים החשובים שעומדים לרשות חברות וחברי הכנסת: הן מאפשרות לח"כים להפנות לשרים הממונים על משרדי הממשלה כל שאלה ולקבל תשובה תוך זמן קצוב – בין יומיים ל-21 יום.

חברת הכנסת סונדוס סאלח (תע״ל, הרשימה המשותפת) החליטה לקחת את הפיקוח על הממשלה צעד אחד קדימה ולשתף בו גם את הציבור. היא קוראת לאזרחיות ולאזרחים כמו גם לארגונים חברתיים לשלוח אליה שאילתות שירצו להפנות למשרד ממשלתי, כדי שהיא תוכל להגיש אותן למשרדים הרלוונטים ולחלץ מהם מידע ותשובות.

יש לכם שאילתה לממשלה? פנו אליה. ח״כ סונדוס סאלח (צילום: אתר הכנסת)

"יש חשיבות מאוד גדולה לזה שאנחנו כנציגי ציבור נהיה בקשר עם הציבור", אמרה ח"כ סאלח בשיחה עם ״שקוף״. "יש כלים פרלמנטריים שמאפשרים שיתוף של הציבור, שיהיה חלק בשאילת השאלות ובקביעת נושאי הדיון עצמם. שיתוף פעולה בין חברת הכנסת או חבר הכנסת לבין הציבור שבחר בהם, יוצר אחריות משותפת".

לכל חברות וחברי הכנסת יש זכות לדרוש תשובות מהירות ממשרדי הממשלה. השאילתות משמשות לצרכים רבים – החל מקבלת מידע לצורך חקיקה, דרך בירור מקרים פרטניים ועד שאלות לצורך בקרה על הנעשה במשרדי הממשלה השונים. 

אבל, לא כל חברי הכנסת משתמשים בכלי החשוב הזה. על פי מדד השאילתות של ״שקוף״ בכנסת ה-20 הוגשו 6,021 שאילתות, נתון נמוך יחסית, ומספר חברי כנסת לא שלחו אפילו שאילתה אחת., למשל: אבי דיכטר, דוד אמסלם ויאיר לפיד.

שלא יוכלו להתעלם

יש כמה סוגים של שאילתות: רגילה, דחופה וישירה. הן שונות זו מזו במספר המילים שמותר לכתוב בהן, באופן הפניה (בכתב, באופן דיגיטלי או בעל פה) ובזמן שניתן לשר או לשרה הממונה להשיב עליהן. השאילתות מאפשרות לחברות וחברי הכנסת להעלות נושא שחשוב להם על סדר היום של הממשלה, ולחייב את המשרדים להתייחס לבעיות שבתחום אחריותם במהירות. בחלק מהשאילתות, 21 הימים שבין הגשת השאילתה לקבלת התשובה עשויים לספק למשרד אליו נשלחה הפניה הזדמנות לתקן את הבעיה. אם השר האחראי נשאל אם קידם נושא מסוים, אולי יעדיף לנצל את תקופת המענה כדי לקדמו ובכך לחסוך את המבוכה שבתשובה שלילית.

עוד בנושא:

מאז פורסמה ההודעה, בלשכתה של ח״כ סאלח כבר החלו לקבל פניות מאזרחים ואזרחיות שמבקשים לקדם דרכה נושאים שונים מול משרדי הממשלה. כך לדוגמא, היא מספרת על פניה מאישה שביקשה לברר את זכאותה לפטור ממס הכנסה לאחר שעברה ניתוח קשה. "דרישת הסף לבירור הזכאות הוא תשלום של 659 שקלים. הגשנו עבורה שאילתה לשר העבודה והרווחה כדי להבין איך ייתכן שזה הסכום שנדרש ממי שזקוקים לסיוע והטבה במיסים, והאם יש אפשרות לפצל את התהליך והתשלום, ולהפחית או לבטל אותו, לפחות בתקופה הזאת, באופן שינגיש אותו למי שזקוקים לו".

פעילי ״לשחרר את האסי״ פנו לח״כ סאלח וביקשו ממנה להעביר בשמם שאילתה. בתמונה: מראה נחל המחלוקת בקיבוץ ניר דוד (צילום: ניר ודל, ויקימדיה)

מספר השאילתות של כל ח"כ מוגבל, ולכן יש צורך להתאים לכל פניה את הכלי הפרלמנטרי המתאים לה ביותר. חלק מהפניות לסאלח הופכות למשל לדיונים בוועדות. לאחר שפרסמה את ההזמנה להגיש דרכה שאילתות, היא סיפרה ל"שקוף", קיבלה פניה מקבוצת המאבק "לשחרר את האסי". סונדוס מספרת שבמקום שאילתה היא החליטה לייצג את הפעילים והנושא בוועדה ולדאוג לכן שהם יוכלו להביע את עמדותיהם. דוגמא נוספת היא דיון שיזמה בעקבות פניה אליה בנושא של פגיעה מינית בקטינות וקטינים. "אנחנו ממשיכים להציף את הנושא הזה בכל הוועדות כדי שיבינו שזה מדאיג את הציבור ואת נבחרי הציבור ושצריך לקחת את הנושא לידיים. בכל פעם שאנחנו מעלים נושאים כאלה בוועדות הם נשארים על השולחן, אי אפשר להתעלם מהם והם מתחילים להתקדם", היא מסבירה. 

יש נושא שחשוב לך במיוחד? משהו נקודתי שמשרד ממשלתי היה צריך לקדם כבר מזמן?

כתבו שאלה לפי הנוסח הבא:

  • כותרת
  • דברי הסבר קצרצרים 
  • 2-3 שאלות נקודתיות וממוקדות מאוד (שימו לב: חלק מהשאילתות מוגבלות ל-50 מילים!)

תוכלו לשלוח את השאלה לח"כ סאלח במייל: [email protected].

* * * 

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

מענק הפריימריז יצא מהכיס שלנו – אך מבקר המדינה לא מגלה מה קרה עם הכסף 

לפני שנה וחצי זכו הח"כים לראשונה ב-324 אלף ש"ח למימון הבחירות המקדימות למפלגות היחיד שיכול לשמור על כספי הציבור ולבחון את ההוצאות הוא מבקר המדינה הוא נדרש לספר לציבור על כך עוד ביולי 2019 – אך עד עכשיו לא עשה זאת ● התירוץ: של תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות היו עיכובים בהגשת הדוחות הכספיים של המועמדים ותשובותיהם לביקורת"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

יותר משנה חלפה מאז נדרש מבקר המדינה לדווח לציבור כיצד התנהלו חברי הכנסת עם הכסף שקיבלו לטובת הפריימריז. האם עשו שימוש הגון בכסף שלנו? אין לדעת. מדובר בתקציב שאינו שקוף – היחיד שחשוף למידע הוא המבקר מתניהו אנגלמן, שכאמור דוחה את המשימה החשובה.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן שינדל, פלאש 90)

תזכורת: בשנה שעברה כולנו שילמנו לראשונה לחברי הכנסת עבור הוצאות לבחירות המקדימות במפלגות הדמוקרטיות: העבודה, הליכוד, מרצ. סך הכול שילמנו למועמדים מעל 14 מיליון שקל על ההתמודדות שלהם.

עוד על מבקר המדינה ב"שקוף":

מה התירוץ של המבקר? ניחשתם נכון: "בשל תקופת משבר הקורונה וריבוי מערכות הבחירות היו עיכובים בהגשת הדוחות הכספיים של המועמדים ותשובותיהם לביקורת", מסר המבקר לפניית "שקוף". "משרד מבקר המדינה עוסק בימים אלו בהשלמת הביקורת על כלל המועמדים בכל מערכות הבחירות שהתקיימו, ועם השלמתה היא תפורסם לציבור". 

יש לציין שעל פי החוק מבקר המדינה נדרש למסור את הדו"ח שלו עד יולי 2019 – הרבה לפני שהנגיף שיתק את המערכות.

מענק לכל ח"כ

בכנסת ה-20 העביר דוד אמסלם (הליכוד) חוק שמזרים הרבה מאוד כסף ציבורי לחברי הכנסת המתמודדים בבחירות מקדימות (פריימריז) במפלגתם. החוק העניק לכל חבר כנסת עד 324 אלף שקל (תלוי בגודל המפלגה) להתמודדות – סכום שאינו מותנה בזכייה של המועמד. 

הבעיה הראשונה בחוק היא שהמענק ניתן רק למי שמכהנים בכנסת – לכן הוא מייצר להם יתרון מובהק מול מתמודדים טריים בפריימריז. מדובר באפס סיכון עבור הח"כ המכהן ומקסימום סיכון לציבור בתוספת חוסם עורקים סביב הדמוקרטיה שלנו, שימנע מדם חדש לזרום אליה. 

בעיה משמעותית נוספת היא שהוצאות הח"כים אינן שקופות: תקציב הפריימריז החדש של הח"כים משולם על-ידי הכנסת, אך אין לנו כל דרך לדעת לאן הוא מגיע. בדיונים שנערכו בכנסת, נלחמה "שקוף" לשנות את המצב: ביקשנו שהציבור ידע כיצד הח"כים הוציאו את הכסף שלנו ולהחיל על הכסף חובת שקיפות. מי שקידם אז את החוק, דוד אמסלם, סירב. 

הפתרון הוא לחשוף את הנתונים בפני מבקר המדינה והוא יהיה אחראי לבחון את ההוצאות ולפרסם את חוות דעתו לציבור. הבעיה היא שבביקורת כזו רק מבקר המדינה חשוף להוצאות המלאות ומפרסם דו"ח כללי על התנהלות. הוא אולי יכול לדווח לציבור אם המועמד התנהל כראוי עם הכסף או לא, אבל לא מחויב לפרסם ולפרט אם היו בעיות בדרך ניהול הכסף, עבור מה הוציאו את הכסף ולמי. 

ח"כ שרן השכל (הליכוד). הסכימה לפרסם את הוצאות הפריימריז שלה

גם את המעט הזה אנחנו עדיין לא זכאים לקבל מכיוון שהמבקר, כאמור, מאחר בשנה שלמה בהגשת הדוחות. לפי החוק יש למבקר המדינה, לכל המאוחר, כחמישה חודשים למסור אותם ליו"ר הכנסת, לרשם המפלגות ולמפלגות עצמן.

חשוב לזכור, כי למרות ריבוי מערכות הבחירות, הבחירות המקדימות לרשימות המפלגות בהן יש פריימריז -העבודה, מרצ, הליכוד – התקיימו רק פעם אחת, (בבית היהודי לשעבר הן לא התקיימו). זה קרה לפני הבחירות לכנסת ה-21, בחודש פברואר 2019.

שקיפות מרצון

לאחר הדיונים בחוק, החלטנו לא להתייאש ולאחר מאבק שניהלנו הצלחנו ב"שקוף" לקבל את הנתונים לידינו. אפשר ללמוד מהם כי ככלל רוב הח"כים מיצו עד תום את הכסף שניתן להם. ח"כים בודדים מכל מפלגה הצליחו לחסוך לנו: מהליכוד יריב לוין ( 72 אלף שקל), חיים כץ (30 אלף שקל), יולי אדלשטיין (23 אלף שקל) וזאב אלקין (12 אלף שקל).

במפלגת העבודה, שם זכו למימון של עד 222 אלף שקל, מצאנו שרק משה מזרחי הצליח לחסוך ולהשיב לנו חלק משמעותי מהכסף (176 אלף שקל). במפלגת מרצ קיבלו 123 אלף שקל ומתוכם רק אילן גילאון חסך והשיב 43 אלף שקל. 

מוסי רז (מרצ). פרסם את הוצאותיו על הבחירות המוקדמות

לאחר הבחירות לכנסת ה-21 פנינו אישית לכל ח"כ או ח"כית שקיבלו מימון וביקשנו מהם לפרסם את ההוצאות עבור הבחירות המקדימות. רק יחידי סגולה עשו זאת: יהודה גליק, זאב אלקין, שרן השכל ומיקי זוהר מהליכוד, מיכל בירן מהעבודה ומוסי רז ממרצ. כל השאר סירבו.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): אנו מצפים מנבחרי ציבור להתייחס בכבוד לכסף שלנו וזה משפיע על הדרך בה אנו תופסים אותם. לשם השוואה סכום של 324 אלף שקל הוא שווה ערך למענק קורונה ל-108 משפחות בנות חמש נפשות, או שנתיים עבודה בשכר ממוצע. גם אם החליטו חברי הכנסת לממן לעצמם את הבחירות המקדימות הכסף חייב להיות שקוף למען יתנהלו בזהירות ובחיסכון כדי שיגיע למקומות שצריך אותו – וזה לצערנו לא המצב.

מה אפשר לעשות (מעש"י): מעבר למעקב אחר פרסום הדו"ח, נעדכן כשהדו"ח יתפרסם ונספר לכם מה חשב המבקר על התנהלות הפוליטיקאים בכסף של כולנו. וכמובן, נמשיך לדרוש שקיפות. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעידן בנימין

עדיין אין תקציב: מה נותר לממשלה לעשות?

מרגע שמוקמת ממשלה בישראל יש לה 100 ימים לאשר תקציב בכנסת עד לכתיבת שורות אלו התהליך אפילו לא התחיל המשמעות: בחירות, או אחת מארבע אפשרויות אחרות לא מוצלחות בהרבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נתחיל בתרגיל מוכר: קבוצה של תלמידים מקבלת רשימה של פרויקטים שכולם נראים חשובים וכולם עולים כסף. הקבוצה נדרשת לתעדף אותם לפי סדר החשיבות ולוותר על חלקם. מה יותר חשוב רכישת רכבים ממוגנים לכוחות צה"ל או הגדלת מיטות האשפוז בבתי החולים? מאחר שאין פתרון נכון אחד, מתנגש עולם הערכים של חברי הקבוצה, כשכל אחד מנסה לקדם את מה שקרוב לליבו או נראה לו יותר חשוב. 

ישראל כ"ץ. צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

כך גם בממשלה שחבריה נדרשים לנהל משא ומתן אחד עם השני ולקבוע סדרי עדיפויות. התקציב השנתי הוא למעשה הכלי המרכזי בו הממשלה מממשת את המדיניות שלה, לא דרך ספינים ומילים ריקות אלא בחלוקת משאבים ממשית. 

אז איפה הוא, בימים כה סוערים של ניהול משבר הקורונה? עדיין רחוק מדיונים. איך זה אפשרי? זה לא. 

נסביר. כשממשלה מוקמת בישראל היא נדרשת להציג תקציב תוך 100 יום ממועד השבעתה (במקרה זה 17 במאי). לכן, המועד האחרון לאישור התקציב הוא ה-25 באוגוסט. התקציב לא מונחת כמו לוחות הברית מהשמים, אלא דורש הליך חקיקה סדור. למעשה התקציב הוא חוק בפני עצמו שהכנסת נדרשת לאשר.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"קל מאוד לאלתר מחודש לחודש ולשלוף תוכניות אקראיות, קל גם לנצל את התוכניות כדי ליישם פתרונות פופוליסטיים שנשמעים טוב בתקשורת אבל יוצרים נזק ארוך טווח", הסביר טום קרגנבילד כלכלן ומייסד כלכלה קלה. "בדיוק כדי למנוע את מערכת התמריצים הלא מוצלחת הזאת, קיימת מערכת חוקים שמחייבת את הממשלה לנהל את סדרי העדיפויות שלה באמצעות מנגנון התקציב – ואם היא לא מסוגלת לעשות זאת היא חייבת להתפרק".

נכון לכתיבת שורות אלו ממשיך הויכוח הפוליטי בין בני גנץ לבנימין נתניהו. הראשון דורש תקציב לשארית שנת 2020 ושנת 2021, בהתאם להסכם שנחתם להרכבת הקואליציה בין כחול לבן ולליכוד. השני דורש להעביר תקציב רק לשארית שנת 2020, יש שיגידו על מנת לאפשר לעצמו נקודת יציאה נוספת לבחירות בתחילת שנת 2021. חשוב לציין כי תהליך הכנת התקציב לשנת 2021 היה אמור כבר להתחיל ולהגיע לאישור הממשלה – לכן אין היגיון רב באישור תקציב לשנת 2020 בלבד.

לכן, מדינת ישראל עלולה לסיים שנה תקציבית מלאה ללא תקציב מותאם קורונה (כפי שהתחייבה הממשלה) ואולי אפילו להיכנס לשנת 2021 באותו המצב. מנהל התקציב בפועל הוא החשב הכללי רוני חזקיהו, שהודיע על התפטרותו מתוך "תחושת מיצוי". התפטרות שעשויה להעיד, אולי, על תחושת מיאוס. 

האם הסוף הידוע מראש הוא בחירות? אילו עוד אפשרויות יש לממשלה בשלב הזה? הנה סקירה קצרה של כל אחת מהן:

1. בחירות

האופציה הראשונה והמדוברת ביותר, שקופצת לראש כשמדברים על אי-אישור התקציב בזמן היא סבב בחירות נוסף. זה התרחיש שהפוליטיקאים מפמפמים בתקשורת. ואכן, מאחר שהממשלה עצמה קיימת מכוח אמון הכנסת – אם הכנסת לא מאשרת לממשלה את התקציב, יוצאים לבחירות. כאמור, המצב שהממשלה ה-35 הביאה אותנו אליו הוא שטרם הוחלט בכלל אם יובא תקציב לשנת 2021 או רק לשארית שנת 2020. 

בחירות. התגעגתם? (צילום: יוסי זמיר)

המשמעות: חוסר יציבות שלטונית, ממשלת מעבר שלא יכולה לקדם שום מדיניות (אין תקציב), חוסר אמון בממשלה ו-34 שרים ושני ראשי ממשלה שנכשלו בתפקידם אך נהנים ממנעמי השלטון. וכמובן עלות מערכת בחירות נוספת שכל כך הזהירו אותנו ממנה. 

2. העברת תקציב בדחק ודריסת הכנסת

בתרחיש זה, הממשלה תביא בדחק את התקציב לכנסת ותלחץ עליה לאשר אותו בזמן – אחרת נלך בחירות. כל ח"כ שישאל שאלה וכל הסתייגות מהתקציב יזכו להתקפה מצד הממשלה, שתטען כי השאלות והביקורות הן אלו שגוררות אותנו לבחירות. 

בסד לחצים שכזה כל אחד יחשוש להיות זה שיאשימו אותו בבחירות והכול בגלל התנהלות רשלנית של הממשלה. כך, הציבור הישראלי לא יוכל להשפיע על חלוקת התקציב דרך נבחריו הח"כים. הכנסת תהיה שוב כאסקופה נדרסת. 

נכון, התקציב תמיד מועבר בדחק, בלוח זמנים של כחודשיים לפני תום השנה הקלנדרית (למעט 2019 שהייתה חריגה והתקציב הועבר מראש), אבל גם אם לא עומדים בזמן הקצוב יש לממשלה עוד שלושה חודשים לסיים את העברת התקציב. במקרה הנוכחי, הליכה לבחירות לאחר שלושה סבבים עשויה להיות סיפור אחר לגמרי.

3. דחיית מועד התקציב בחוק 

מאחר שמועד העברת התקציב כבר מעבר לפינה, הכנסת יכולה לתת ארכה לממשלה על ידי שינוי החוק: במקום 100 ימים יתנו לה אולי 200. ח"כ צבי האוזר כבר הגיש הצעת חוק לדחיית מועד הגשתו בשלושה חודשים. הצעה זו מייתרת מלכתחילה את הדיון על תקציב לשנה זו, שתכף מסתיימת, אך נותנת עוד שלושה חודשים לממשלה. 

"הממשלה הנוכחית קיבלה לגיטימציה סביב הטיפול במשבר הקורונה. מאחר שברור לנו שהמשבר הנוכחי ילווה אותנו בשנה הקרובה וידוע לנו שיש לא מעט סיכונים בניהול התקציב, יש צורך אמיתי בתקציב מסודר לשנה הקרובה", הסביר קרגנבילד. "תקציב כזה ידרוש חשיבה ארוכת טווח, התמודדות עם מגבלות תקציביות, קביעת סדרי עדיפויות ובניית תוכנית מסודרת". 

ביקורת נוספת על מהלך כזה היא הבעייתיות בשינוי חוק לצורכי השעה. הממשלה הנוכחית כבר חטאה בכך בימיה הקצרים: כשהעבירו את חוק הממשלה הפריטטית ששינה את סדרי הממשל ואת החוק הנורבגי שנתפר למידות של מפלגת כחול לבן. 

4. הרכבת ממשלה חדשה

הכנסת יכולה להצביע אי אמון ולאחר מכן להביע אמון בממשלה חדשה, שמי שעומד בראשה הוא לא בנימין גנץ ולא בנימין נתניהו. במקרה כזה תתחיל מחדש ספירת 100 הימים מהקמת הממשלה החדשה ועד העברת התקציב. 

בני גנץ ובנימין נתניהו חותמים על ההסכם הקואליציוני

מאחר שכחול לבן והליכוד שינו את חוקי היסוד, בני גנץ לא יוכל לעמוד בראשות הממשלה הזו. מהצד השני נתניהו לא יכול לפטר אף אחד משרי הממשלה של גנץ. נזכיר כי ניתן לשנות את החוק הזה – אך בתנאי שמשיגים רוב של 70 חברי כנסת, תרחיש בלתי סביר במציאות הנוכחית (אבל גם ההחלטה של הכנסת ה-21 להתפזר לא נראתה סבירה, אז לכו תדעו).

5. התפטרות נתניהו לאור ההסכם הקואליציוני

בסעיף 30 להסכם כתוב כי הממשלה תעביר תקציב לשנת 2021-2020 ואם יהיה צורך יבצעו בו עדכון בשנת 2021. לפי ההסכם, אם התקציב לא עבר בתוך 90 יום – נתניהו נדרש להעביר את ראשות הממשלה לגנץ. 

ראש הממשלה נתניהו – לא מעוניין לקיים את ההסכם (צילום: דוברות הכנסת)

כלומר, על הנייר נתניהו נדרש לוותר על מקומו. עם זאת, מכיוון שנתניהו לא קיים את ההסכם ולא העביר תקציב, לא סביר שיקבל עליו לפתע את תנאי ההסכם שקובעים את הסנקציה הזו. זהו כשל לוגי מובנה בהסכם. לכן, חוזרים שוב חלילה לתרחיש הראשון: בחירות.

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע): כשאין תקציב הוא מחולק לפי השנה הקודמת ב-1/12. כיוון שהאוכלוסיה בישראל ממשיכה לגדול, המשמעות בפועל היא קיצוץ מתמשך. כך האזרחים מקבלים פחות השקעה ציבורית – פגיעה בשירותי רווחה, תחבורה ובריאות.

גם אם הממשלה מחלקת מענקים כדי לענות על צורכי השעה – זה נעשה על חשבון הלוואות עתידיות שהיא נוטלת על חשבון הציבור, ללא מדיניות סדורה שמסתכלת קדימה ליום שנצטרך להחזיר אותן. 

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י): במאמר שפרסם יוחנן פלסנר, הוא ציין שתי אפשרויות משלימות: הראשונה הטלת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר, מה שמאפשר את צמצום הסחיטה הכספית של מפלגות קטנות. בנוסף, ניתוק תקציב המדינה מפיזור הכנסת ופיטורי הממשלה. כלומר, אם הממשלה לא מצליחה להעביר תקציב, היא אולי לא תמשול, האזרחים יחוו קיצוץ תקציבי אבל הכנסת לא תתפזר בגלל לחץ זמנים. הציבור מצידו יצטרך לשאול את עצמו ביום הבוחר אם המפלגה שבחר הצליחה לממש את הבטחותיה.

הכנסת אישרה את חוק הסמכויות: מהם הסעיפים המסוכנים?

חוק הסמכויות שעבר הלילה יתיר לממשלה לקבוע הגבלות – והכנסת תאשר אותן רק בדיעבד ● אם תעברו על ההגבלות אתם מסתכנים לא רק בדוח – אלא גם ברישום פלילי ● הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות על ההגבלות לא יהיו שקופים לציבור ● כל הסעיפים במחלוקת במילים פשוטות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| דרור גורני |

**עדכון: הצעת חוק הסמכויות (הנקרא גם "חוק הקורונה הגדול") אושרה הלילה (חמישי) בקריאה שניה ושלישית.

מטרת ההצעה היא להסדיר באופן נרחב את סמכויות הממשלה בניהול משבר הקורונה. בין הסעיפים המסוכנים: אישור הגבלות רק בדיעבד ע"י הכנסת, ענישה פלילית למי שיפר הוראות, הגבלות על הפגנות, חוסר שקיפות של נתונים ומתן סמכויות מופלגות לפקחים עירוניים.

רה"מ ורה"מ החלופי. מבקשים לשנות את יחסי הכוחות בין הכנסת לממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

החוק ארוך ומורכב מאוד ולכן איתרנו את הסעיפים שישפיעו באופן הכי משמעותי על חייך ופירטנו במילים פשוטות על מה כל הסיפור. הכתבה נכתבה לפני אישור החוק, ומכילה את ההצעות לתיקון הסעיפים המסוכנים.

רקע קצר: איך נולד חוק הסמכויות

הצעת חוק הסמכויות מאפשרת לממשלה להחליט על שעת חירום אזרחית ולהגביל את תנועתו של הציבור במרחב הציבורי, כמו גם את העסקים, מוסדות החינוך, התחבורה ועוד. על מנת להעביר את ההגבלות למניעת התפשטות הנגיף במהירות, הממשלה מבקשת לעקוף את דיוני החקיקה הארוכים – ובכך לשנות את היחסים בינה לבין הכנסת בשעת החירום הזו.

עוד באותו נושא:

בתחילה קבעה הממשלה תקנות שעת החירום שתקפות לשלושה חודשים ויש להאריכן כל פעם ב-45 יום נוספים. על מנת שתקנות אלו יישארו קבועות יש צורך בהליך חקיקה סדור בכנסת. בית המשפט העליון והיועץ המשפטי לממשלה הנחו את הממשלה לעגן את התקנות האלו בחוק מסודר. כך נולדה הצעת חוק הסמכויות. החוק יבטל את התקנות הקודמות שנקבעו ויעגן בחוק את הסמכויות החדשות של הממשלה להתנהלות בזמן המשבר.
חשוב לציין, המטרה הראשית של החקיקה היא שמירה על בריאות הציבור, אך הצעת החוק כוללת סעיפים מסוכנים שעלולים להתקבע גם בעתות חירום בעתיד. והנה הם:

1. הממשלה קובעת – הכנסת מאשרת בדיעבד

הממשלה הציעה מנגנון חריג – סעיף 4 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להתקין תקנות ללא אישור מראש של הכנסת, אלא בדיעבד. כלומר, הממשלה תקבע את המגבלות, אך ועדה בכנסת תאשר אותן תוך 7 או 14 ימים, (תלוי בסוג המגבלה), עם אפשרות הארכה  של 3 ימים. אם הוועדה לא מצליחה לקבל החלטה או להתכנס לדיון, האישור יעבור למליאה.

יפעת שאשא ביטון, יו"ר ועדת הקורונה. נאבקה בתקנות הממשלה בדיונים בדיעבד (צילום: עדינה ולמן דוברות הכנסת)

ההיגיון העומד מאחורי המנגנון הוא מניעת עיכוב על ידי הכנסת. לדברי המציעים, לפעמים עיכוב של יום או יומיים בהחלטה על הגבלה חדשה, יכול להבדיל בין כמה מאות לבין כמה אלפי חולים חדשים.

יחד עם זאת, ישנה סכנה ממשית לכך שהממשלה "תמשוך את הזמן" מרגע שתפעיל את כוחה בהגבלת הציבור ועד העברת התקנה לאישור הכנסת בדיעבד. הסעיף קובע כי נוסח התקנות "יונח בסמוך ככל האפשר" לאחר כניסתן לתוקף של התקנות – ביטוי עמום שלא ניתן לבחון אותו, אלא רק לאחר תקופת זמן עמומה זו, יהיו לוועדה עד 7 או עד 14 ימים נוספים לאשר את התקנות והמגבלות, על פי התקנה ומידת ההשפעה שלה על הציבור.
סכנה נוספת היא בהעברת סמכות האישור בדיעבד לידי המליאה. אם הוועדה לא תקבל החלטה הדיון יעבור למליאת הכנסת, שם ינתנו 7 ימים נוספים לאישור התקנות שנקבעו על ידי הממשלה.

"הסמכת המליאה להחליט בנושא כזה בעייתית", מסבירים במכון הישראלי לדמוקרטיה. "מליאת הכנסת אינה עוסקת בניסוח דברי חקיקה ברזולוציה זהה לזו של  הוועדה. במליאה אין יכולת לנהל דיון אמיתי ואפקטיבי על תקנות כאלה או אחרות המתעסק בדקויות ומשקלל את כל האינטרסים. במליאה גם לא מופיעים מומחים ולא נשמעות עמדות הציבור. מכאן, המליאה עלולה להפוך ל"חותמת גומי" בה הרוב הפוליטי מאשר את החלטות הממשלה".

כמו כן, בהצעת החוק הנוכחית הכנסת לא מעורבת בשום שלב בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות, ואין הבחנה בין הגבלות קלות או חמורות, שהממשלה מחליטה עליהן. בין אם הממשלה מחליטה לסגור את חדרי הכושר ובין אם היא מכריזה על סגר מלא – לכנסת אין שום אופציה להתערב בהליך קבלת החלטות זה.
איך זה משפיע עליך? כדי שלא יסגרו לך את העסק שוב ושוב, שנוכל לחזור להיפגש עם סבא וסבתא, וכדי שנוכל סוף סוף לצאת ממשבר הקורונה – יש צורך להתקין את ההגבלות במהירות.

העברת הסמכות האחרונה למליאה עלולה להפוך את הכנסת ל"חותמת גומי". (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

עם זאת בנוסח הנוכחי של הצעת החוק, הממשלה יכולה להחליט שהיא מטילה הגבלות על אילו גופים שתרצה, להקטין התקהלויות, לחזור לסגר מלא, וכד'. במצב זה האזרחים ייספגו פגיעה מהותית בזכויותיהם, כל עוד הכנסת לא תחליט לבטל הגבלות אלה במידת ותראה לנכון.

מה לעשות כדי שיתוקן? כפי שנכתב, הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה לא מאפשרת לכנסת להתערב בשום שלב של קבלת ההחלטות בנוגע להגבלות. המכון הישראלי לדמוקרטיה מציע כי ברירת המחדל תהיה שכל התקנות וההגבלות שהממשלה רוצה לקבוע יעברו בצורה הסדורה של קבלת אישור הכנסת, ורק במקרים חריגים ודחופים במיוחד הממשלה תהיה רשאית להתקין תקנות והגבלות אשר יכנסו לתוקף מיידית, והן יועברו לאישור הכנסת בדיעבד.

2. הנתונים שהובילו להחלטות הממשלה – לא שקופים לציבור

סעיף 4(ד) בהצעת החוק מציין כי התקנות וההגבלות ,אותן הממשלה קובעת, צריכות להיות מלוות בהסבר. זהו כיוון חיובי של שקיפות: כאשר תקנה מונחת על שולחן הוועדה בכנסת עם דברי ההסבר, היא עולה לאתר הוועדה וההסבר יהיה חשוף לציבור.
עם זאת, אין כל סעיף בחוק המחייב את הממשלה להביא בדברי ההסבר שלה לתקנות את הבסיס העובדתי לקבלת ההחלטות. בשורה התחתונה, הנתונים שהובילו לקבלת התקנה לא יהיו שקופים לציבור.

פתיחת איקאה בעת סגירת בתי העלמין ביום הזיכרון. שיקולי הממשלה צריכים להיות חשופים לציבור (צילום: קדיה לוי, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטות בנוגע להגבלות שפוגעות לך בחופש הפרט יכולים להישאר במחשכים לתקופה ארוכה. זה פוגע בפיקוח על קבלת ההחלטות של הממשלה, וגם ביכולת שלך להעריך את התרחישים שעלולים להוביל לסגירת עסק או לבידוד.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? במצב בו מקבלים החלטות שמשפיעות על הציבור בצורה כה מהותית, ראוי שנבין מה הם הנתונים שהובילו לכך. האם נשקלו חלופות? כדי שתהיה לנו את האפשרות המינימלית של גישה אליהם, וכך גם את האפשרות לבקר אותם במידת הצורך, הכנסת צריכה לחייב את הממשלה בחוק זה לפרסם בכל החלטה את הבסיס העובדתי ואת הנתונים שהובילו להחלטה על הגבלת הציבור והאם נשקלו חלופות אחרות.

3. יצאת מהבית בסגר? הפכת לפושע

פרק ד' בהצעת החוק מציין כי הממשלה תוכל לקבוע ענישה פלילית לאלה המפרים את הוראות המגבלות. בשורה התחתונה: הממשלה יכולה לקבוע עונש פלילי אם אתם חלק מהתקהלות, אם יצאת מעבר למרחק המותר שנקבע שמותר לצאת ממנו מהבית, או אם עברת על כל מגבלה אחרת שהטילה הממשלה.

הפיכת אזרחים מפרי הנחיות לפושעים בהליך מזורז היא לא מידתית (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? תקנות והגבלות הממשלה משתנות בתכיפות גבוהה. מצב זה אינו מאפשר לאזרחים להפנים את הדין, במיוחד לאזרחים מאוכלוסיות מוחלשות. כך למשל, אם תפר הנחיה מסוימת בעת הפגנה, בין אם בתום לב (כי לא היית מודע להנחיה חדשה) ובין אם לא, הממשלה יכולה להפוך אותך לפושע מבלי שהדבר התקבל בצורה סדורה בכנסת.
מדובר במדרון חלקלק מאוד שיכול לשמש את הממשלה ככלי ענישה חריף. הפיכת אזרחים לפושעים בהליך כה מזורז היא לא מידתית בעליל.

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? אם רוצים לשמור על ההגבלות חשוב שיהיו עליהן סנקציות, אבל רישום פלילי מלווה אדם לכל החיים. אחת ההצעות היא לאפשר לתת דוחות אך לבטל בהם את הפן הפלילי.

4. הגבלת הפגנות

סעיף 7 בהצעת החוק מציין כי לא יהיה ניתן לאסור על קיום הפגנה בשל החשש לפגיעה בחופש הביטוי, אך עם זאת, הממשלה רשאית "לקבוע תנאים לעניין אופן קיומה" במטרה למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. כלומר, הממשלה יכולה לקבוע הגבלות על הפגנות.

ההפגנה הגדולה מול בית ראש הממשלה בבלפור, מה-15.7 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

איך זה משפיע עליך? גם בהפגנות שמירה על בריאות הציבור היא חשובה, אך האם סעיף זה בהצעת החוק ישמש את הממשלה בכדי לעקר את הזכות להפגין? אם בכל הפגנה שתתקיים תוגבל כמות המשתתפים, ויחולקו קנסות לכל מי שלא שומר מרחק של שני מטר – האם במצב זה הזכות להפגין תישאר רלוונטית?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? על הכנסת לוודא שכל הגבלה שמוטלת על קיום הפגנה היא מידתית ומותאמת להגבלות אחרות המוטלות באותה שעה על התכנסויות בחוץ, ללא החמרה מיותרת. חשוב שהציבור יהיה מודע לאפשרויות העומדות בפני הממשלה, וכך ידע גם לבקר אותן במידת הצורך. בניירות העמדה שהגישו התנועה לאיכות השלטון והמכון הישראלי לדמוקרטיה יש הצעות לתיקונים נוספים המתבקשים בנושא.

5. הכירו את השוטרים החדשים: פקחי העירייה

סעיף 25 בהצעת החוק מאפשר לממשלה להסמיך פקחים עירוניים לאכוף את התקנות ואת ההגבלות, שכאמור יכולות להוביל את מי שעובר עליהם, למשפט פלילי. הפקח העירוני המוסמך יוכל להיכנס לכל מבנה, חוץ ממקום המגורים הפרטי שלך, ולכלי רכב נייחים שאינם פרטיים, כמו אוטובוסים וכדומה, ו"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם להבטיח או להקל את ביצוען של ההוראות".

פקחים אינם עוברים הכשרה בנוגע להפעלת כוח על אזרחים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


סעיף זה הוביל להרבה גבות מורמות. הרי כל שוטר זקוק ל"יסוד סביר" לביסוס חשדותיו כדי לבצע חיפוש על אדם. בנוסח הצעת החוק לא ברור האם הפקח זקוק גם הוא ל"יסוד סביר" על מנת שידרוש "מכל אדם למסור לו כל ידיעה או מסמך"? נוסח החוק בהקשר זה עמום וניתן לפרש אותו בדרכים רבות.
עם זאת, ישנו סייג בהצעת החוק הטוען כי "מוצע להגביל את הסמכתם של הפקחים", אך הגבלה כזאת אם תהיה, נתונה כאמור אך ורק להחלטת הממשלה ולא לכנסת. אם הממשלה תרצה היא תוכל לתת את הסמכויות האלה לפקחים העירוניים.

נזכיר בשלב זה שבניגוד לשוטרים אשר עוברים הליך הכשרה מסודר ומעמיק הנוגע להפעלת סמכויות על אזרחים ואכיפת החוק, לא ברור מהם הליכי ההכשרה של פקחים עירוניים. כיצד ימודדו עם מצב של שיטור ממשי, תוך סמכות והפעלת כוח מול אזרחים?

סמכויות פקחים בחוקים אחרים

חשוב לציין שגם במקרה זה הממשלה לא "המציאה" סמכויות חדשות לפקחים. הסמכויות המדוברות בחוק הסמכויות קיימות בצורה זהה לחלוטין גם בחוק לפיקוח על הפעלת צהרונים (סעיף 12), וגם בחוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו (סעיף 13).

גם בשני חוקים אלו ניתן למצוא את השורות:
"לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה ומסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען". עם זאת, הבעיה בסמכויות אלו שיינתנו לפקחים בחוק הסמכויות, היא רגישות הנושא והפוטנציאל הנפיץ שלו לגרור השלכות חמורות בהרבה מחוק הצהרונים וחוק ייצור הצמח.

איך זה משפיע עליך? הצעת החוק מעניקה כוח רב לפקחים – כוח שלא ברור לגמרי מה היא משמעותו. האם פקח עירוני יוכל לקנוס אותך אם יראה תמונה בפייסבוק בה מפרים הנחיות? האם יוכל לדרוש ממך למסור לו תמונה שקיבלת מחבר שלך שמפר את אחת המגבלות?

מה צריך לעשות כדי שיתוקן? הסמכויות לאכיפת החוק צריכות להישאר ברשות השוטרים אשר עברו את ההכשרה הנדרשת לכך והוסמכו לכך בעבודתם. לכל הפחות ראוי שבהצעת החוק יבהירו בצורה ברורה יותר את סמכויות הפקחים, וכן שהכנסת תהיה מעורבת בהחלטה הנוגעת לסמכויות הניתנות לפקחים העירוניים, במידה ותתקבל כזאת.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לדרור גורני – [email protected] 

גם אם הכנסת תושבת – ח"כים יכולים להפר בידוד

בניגוד לכל אזרח ואזרחית – ח"כים יכולים להסתובב חופשי גם אם הנחו אותם להיכנס לבידוד, או אפילו אם חלו בקורונה ● בחודשי הסגר הנהלת הכנסת נקטה בקו חמור, אך ח"כים הפרו בידוד ונכנסו למשכן בחסות חוק החסינות ● מנכ"ל הכנסת היוצא: "להחזיר מיידית את ההגבלות, גם במחיר פגיעה בפעילות הפרלמנטרית"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עקיבא נוביק |

מכל מוסדות השלטון, הכנסת נקטה את הקו הכי קיצוני וחריף מול ההגבלות: שלושה ימים אחרי הבחירות האחרונות, ב-5 במרץ, הודיע מנכ"ל הכנסת דאז אלברט סחרוביץ' על יציעים ריקים בטקס ההשבעה,על ביטול כל טקס מתוכנן ועל צמצום דרמטי של ההזמנות למשכן. 

יולי אדלשטיין לפני ההשבעה לכנסת. ח"כים יכולים להפר בידוד ולהסתובב חופשי

כעבור שבוע החליט כי חברי הכנסת ישבעו אמונים בשלשות, ובמליאה יורשו לשהות עד 10 אנשים ברגע נתון – הגבלה שאפילו משרד הבריאות לא דרש בנקודת הזמן ההיא. 

עוד באותו נושא:

בזמן אמת, ההחלטה של סחרוביץ' עוררה זעם. בחודשים ההם הליכוד ניסה לסגור את הכנסת ולמנוע הקמת ועדות לעומתיות ודיונים שיאתגרו את הממשלה. המנכ"ל, שהינו חבר ליכוד ותיק, נתפס כמי שמקבל החלטות ששירתו את האינטרס הליכודי ולא את האינטרס הדמוקרטי והציבורי. בכחול לבן של אז זעמו על סחרוביץ' ואדלשטיין והאשימו את הליכוד בניצול ציני של המשבר.

הנגבי נשבע – והאסימון נפל

הזעם הזה נמשך ימים ספורים. ביום ההשבעה (16 במרץ) הגיע למשכן השר צחי הנגבי, ומייד נקרא ללשכת קצין הכנסת. זה הבהיר לו כי הוא נדרש להימצא בבידוד, וביקש ממנו לעזוב מיידית את הכנסת. 

השר צחי הנגבי. הגיע למליאה חרף ההזהרות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הנגבי בחר להיכנס בכל זאת למליאה ולהישבע אמונים. התנהלותו הדליקה את כל הנורות האדומות במשכן. כל הסכנות צפו מייד אל מול המצלמות: ח"כים ושרים אינם מחויבים לציית לכל הוראה המגבילה את תנועתם.

על פי החוק, הכנסת או גוף אחר כלשהו לא יכולים לומר לח"כ איפה להסתובב או לאן לא להגיע. חוק חסינות הח"כים קובע כי "לא ניתן להגביל את תנועתו של ח"כ. שום הוראה שמגבילה תנועה במקום ציבורי לא חלה על חברי כנסת" (סעיף 9 א) "אלא אם ההגבלה נובעת מנימוק של ביטחון המדינה או שמירה על סוד צבאי".

הסכנה: הפצת הווירוס במשכן

תאורטית, גם ח"כ חולה בקורונה יכול להגיע למשכן ולהשתתף בכל פעילות שימצא לנכון. זה תסריט אימים מבחינת האחראים. לכן, ב- 22 במרץ פרסמה הכנסת הודעה חריגה ונואשת: מנכ"ל הכנסת וקצין הכנסת, פנו לכלל חברי הכנסת והשרים המצויים בבידוד וביקשו מהם "לנהוג באחריות, לא להפר את הנחיות משרד הבריאות ולא להגיע למחרת למשכן הכנסת ובכך לסכן את עמיתיהם ואת עובדי הכנסת". 

לאחר מכן הותקן מסלול מיוחד ביציע האורחים שבו ח"כים יוכלו להיכנס בצורה סטרילית מכניסה נפרדת להצביע, ולשוב לבידוד. אבל כאב הראש נשאר. כעבור שבוע הוחלט כי חברי הכנסת ישבעו אמונים בשלשות ובמליאה יורשו לשהות עד 10 אנשים ברגע נתון – הגבלה שמשרד הבריאות לא דרש בנקודת הזמן ההיא. 

בבוקר ה-22 באפריל התעמת סחרוביץ' עם חברי הכנסת  ובעיקר עם ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד-תלם), שסירבו לחבוש מסכות בדיון בוועדה בכנסת. המנכ"ל דרש מכל עובדי הוועדה לצאת והשבית, הלכה למעשה, את הדיון. 

מאז חלפו הימים, סחרוביץ' הוחלף במנכ"ל חדש וכל הגבות שהורמו בתחילת הגל הראשון ירדו אחת אחת. אחרי שר וח"כ שחלו בקורונה, עשרות מבודדים ווועדה שהושבתה (חוץ וביטחון), ומשראינו איזה 'קצוץ' שמים חלק מהשרים והח"כים על ההנחיות והכללים, התברר כי סחרוביץ' צדק. 

"אין ברירה אלא לפגוע בפעילות הפרלמנטרית"

מאז 14 ביוני מתנהלת הכנסת בשגרת קורונה: לא ניתן לשבת באף אחד ממזנוני המשכן, רק ח"כים מורשים להיכנס למזנון הח"כים. בחדרי הוועדות והסיעות הותקנו מחיצות שקופות ומליאת הכנסת פוזרה ביציעים ובאגף האורחים לצורך ריחוק. 

עתה גורס סחרוביץ' כי יש להחזיר את ההגבלות המחמירות באופן מיידי. "הכנסת צריכה להגיב עכשיו", אמר ל'שקוף'. "יש משמעות למהירות התגובה. ככל שמדברים והעסק לא פועל זה גורם נזק. מה שעמד לזכותנו בגל הראשון זה מהירות התגובה. היינו מהראשונים שנקטנו פעולות. התגובה המהירה הוכיחה את עצמה".

אלברט סחרוביץ', מנכ"ל הכנסת לשעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לדבריו "עכשיו התגובה הזו פחות קורית. אין ברירה אלא לפגוע כרגע בפעילות הפרלמנטרית. חד משמעית צריך להחזיר מיידית את ההגבלות. כל מה שלא קשור באופן מובהק וברור בפעילות הליבה של הכנסת צריך להתבטל. כל מי שלא קריטי לא צריך להתקרב לכנסת, גם בכירים. זה לא קורה עכשיו וחבל".

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מיידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו למערכת שקוף

מחדל הקורונה בכנסת: עדיין אין פתרון לעבודה מרחוק

חמישה חודשים חלפו מאז פרוץ המגיפה – אך חברי כנסת משמאל ומימין לא נערכו לסגירת הכנסת וכניסה לבידוד ● הצעת חוק שתאפשר דיונים והצבעות מרחוק נתקעה, יו"ר הכנסת מתנגד לפעילות מהבית והאופוזיציה לא נקפה אצבע ● החשש: הכנסת תושבת וח"כים לא יוכלו להשפיע על ניהול המשבר הבריאותי והכלכלי

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| נעמי נידם |

מספר הנדבקים בווירוס הקורונה מזנק מיום ליום ותרחיש הטלת סגר כללי חוזר לתמונה. כיצד נערכו בכנסת להשבתת המערכות? בדיקת "שקוף" מגלה כי חמישה חודשים מאז פרוץ המגפה אין כל מתווה לפתרון. ח"כ יזהר שי היה היחיד שפעל בנושא כשהציע הצעת חוק לקיום דיונים מרחוק – אך מאז שהפך לשר המדע היא לא קודמה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא.

חיטוי משכן הכנסת. בקרוב תיסגר שוב? (צילום: עדינה ולמן)

המשמעות: הכנסת עלולה להיות מושבתת, ח"כים לא יוכלו לייצג את האינטרס הציבורי מול הממשלה ולפקח על החלטותיה. לא יתקיימו דיונים על מעקבי השב"כ או על החלטות  סגירת חדרי כושר או מסעדות, לא על תפקוד מערכת הבריאות ולא על סיוע כלכלי למפוטרים ועצמאים.

עוד באותו נושא:

כחול לבן קידמו הצבעות מרחוק – ואז נכנסו לממשלה

פתרון העבודה מרחוק עלה כבר בחודש מרץ. עם הקמת הכנסת ה-23 פנה ח"כ יזהר שי (כחול לבן) במכתב ליו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין וביקש ממנו לאפשר לח"כים להשתתף בדיונים ולהצביע מרחוק. המטרה הייתה היערכות לתרחיש שבו ח"כים מבודדים או חולים בקורונה לא יוכלו להגיע למשכן ובית הנבחרים ישותק לחלוטין. 

השר יזהר שי. היחיד שפעל בכנסת לקידום פעילות מרחוק (צילום: אלעד מלכה)

המכשול שעמד בפניו היה תקנון הכנסת לפיו "חבר הכנסת יצביע באמצעות מערכת ההצבעה האלקטרונית, ממקום מושבו הקבוע בלבד". אך בהמשך התברר שכדי לאפשר לחברי כנסת הצבעה מרחוק, שינוי שיכול להיות בר-השפעה גם בהמשך, יש צורך בשינוי חקיקה.

ח"כ שי החל לקדם הצעת חוק לשינוי המצב. עוד בחודש מרץ הוא הסביר בדיון בוועדה המסדרת כי "התרחיש הגרוע עשוי להיות שסיעה שלמה תיכנס לבידוד ואז תהיה פגיעה של ממש בדמוקרטיה. עוד אפשרות היא שח"כים רבים מאוד מסיעות שונות לא יוכלו להגיע. לכן, חשוב להסדיר את סדרי העבודה כמה שיותר מהר על-מנת לשמור על רציפות החקיקה והדמוקרטיה בכלל".

על פי הצעת החוק, שהוגשה ב-20 באפריל "חברי כנסת שנכנסו לבידוד בשל חשש להידבקות בנגיף הקורונה יהיו רשאים להשתתף מרחוק בדיון ובהצבעה במליאת הכנסת ובוועדות הכנסת […] באמצעות כלים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי קולי וחזותי", לשון הצעת החוק. 

בדברי ההסבר להצעה הiזכר כי הכנסת כבר נערכה בעבר לפעילות מרחוק במסגרת תרגיל שנערך בפרויקט "כנסת תמיד". "מטרת התרגיל הייתה היערכות לרציפות הדיונים בבית המחוקקים במקרה שמשכן הכנסת מושבת. ואף על פי כן, אין מענה בחוק ובתקנון הכנסת למצב שבו אין ביכולתה של הכנסת לקיים את דיוניה באופן סדיר נוכח התפשטות מגיפת הקורונה", כך לפי הצעת החוק.

יו"ר הכנסת מתנגד להצבעה מרחוק

כמעט ארבעה חודשים חלפו מאז, אך הצעת החוק לא התקדמה. ב-17 במאי הושבע שי כשר המדע והתפטר מתפקידו כח"כ במסגרת החוק הנורבגי. הצעות החוק שלו הוקפאו. מאז הנושא לא עלה לדיונים, אף לא אחד או אחת מהח"כים קידם את הצעת החוק של שי או הצעה דומה. גם האופוזיציה לא פעלה בנושא. "הכנסת חייבת למצוא לעצמה פתרונות שיאפשרו דיוני מליאה והצבעות מרחוק, תוך הקפדה על כללי שקיפות ובהתאמה לתקנון הכנסת ולרוח החוק", מסר השר שי ל"שקוף".

יו"ר הכנסת, יריב לוין. (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

"אם לא ניערך לכך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב שבו סיעות שלמות 'נמחקות' מההליך הדמוקרטי למשך פרקי זמן ממושכים בשל בידוד או הידבקות בנגיף וזו תהיה פגיעה קשה בדמוקרטיה הישראלית. הצעת החוק שהגשתי מטפלת בנושא הזה בזהירות ובהסתייגויות הראויות כדי לשמר את רוח ההליך הדמוקרטי בישראל".

יו"ר הכנסת ח"כ יריב לוין, שתפקידו לשמור על המשך תפקודה התקין של הכנסת, מסר כי הוא מתנגד להצבעות מרחוק אך סירב להסביר מדוע. גם סיעת כחול לבן, חרף עמדתו המובהקת של השר שי, חלוקה כיום בדעתה בנושא, זאת חרף התבטאויות של היו"ר בני גנץ בעבר אודות הסכנה שבשיתוק הכנסת. "במשטר דמוקרטי לא משביתים את בית המחוקקים ומונעים ממנו לבטא את רצון האזרחים ובחירתם", אמר גנץ בימי תחילת המשבר. "לא תהיה ממשלה אם לא תהיה כנסת מתפקדת".

הכנסת תחילה. על ממלכתיות, רעות ועמידה על עקרונות. אנחנו מסיימים שבוע לא פשוט. אני מבקש להגיד לכל מי שמסתכל על המערכת…

Posted by ‎בני גנץ – Benny Gantz‎ on Friday, March 20, 2020

משמעות הדבר היא שאם בשבועות הקרובים המגפה תחריף, חברי הכנסת לא יוכלו להצביע מרחוק. בשל חוסר היערכות לפתרון טכנולוגי פשוט, הכנסת עלולה להיות מושבתת.

החשש המקורי של יזהר שי הולך ומקבל צורה: הפיקוח הפרלמנטרי על תפקוד הממשלה בשעת משבר בריאותי וכלכלי ייפגע משמעותית או ייעלם כליל. כל זאת, בעת הפעלת מעקב השב"כ לצורך איתור נדבקים וקידום חוק הסמכויות שבו הממשלה מבקשת לעקוף את הכנסת בהחלטות שעשויות להגביל או, לחילופין, לסכן את הציבור.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): אם יוטל סגר על מדינת ישראל יתקבלו החלטות שישנו את חייך ברגע. מי שתפקידם לייצג אותך, כבעלת עסק עצמאי או כקשיש החולה בקורונה, כסטודנט או כאסירה משוחררת הנתונה למעקבי שב"כ הם חברי וחברות הכנסת. אם הם לא יוכלו לפעול מרחוק הממשלה עלולה לקבל החלטות ללא התייחסות לאופן שבו זה ישפיע עליך או עלייך.

מה לעשות כדי שיתוקן? (מעש"י)הצעת החוק של יזהר שי כבר קיימת, חברי כנסת יכולים להרימה מהשולחן ולקדם אותה. בנוסף, יו"ר הכנסת יכול להציע פתרונות אחרים ולקדם אותם. כך או כך, יש לקיים דיון דחוף בנושא תוך הצגת פתרונות, בדומה לאלה המקובלים בפרלמנטים שונים בעולם.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לנעמי נידם

אלו הסיעות שתומכות בביטול פגרת הקיץ של הכנסת

אחרי שלושה סבבי בחירות ששיתקו את הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה ובלב משבר הקורונה – ייתכן שחברי הכנסת שלנו יצאו בקרוב לחופשת קיץ ● אילו סיעות תומכת בביטול פגרת הקיץ ומי מהן התחמקה מתשובה?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

פגרת הקיץ השנתית של חברי הכנסת מתקרבת: בימים נורמלים, חברי הכנסת יוצאים לפגרת קיץ ארוכה במיוחד של חודשיים וחצי, וחוזרים לעבודה אחרי החגים. בתקופת הפגרה לא מתקיימות ועדות (למעט חריגים), וחברי הכנסת אינם עוסקים בפיקוח פרלמנטרי על הממשלה. למעשה, אנחנו לא יודעים בדיוק מה חברי הכנסת עושים במהלך הפגרה – מפני שהיומן שלהם לא חשוף לציבור. 

הוועדה לקידום מעמד האישה. במהלך הפגרה לא מתכנסות כמעט ועדות (צילום: עדינה ולמן)

לאור משבר הקורונה, הדברים נראים אחרת. כרגע לא נקבע תאריך רשמי ליציאה לפגרה, ופרסומים שיצאו לאחרונה מרמזים על כך שפגרת הקיץ של חברי הכנסת תבוטל או תצומצם, מפני שהכנסת צריכה להצביע על חוק התקציב – מהלך ש"יגרר" עד סוף חודש ספטמבר. אישור התקציב הוא חשוב – אך חשוב להדגיש כי תפקידה של הכנסת משמעותי גם בשגרה ובייחוד בתקופת משבר הקורונה, לא רק בגלל הצורך לאשר תקציב. 

עוד כתבות על פגרת הכנסת:

בימים אלה לממשלה ישנן סמכויות מרחיקות לכת מכוח חוק הקורונה ותקנות החירום. תפקידה של הכנסת הוא לפקח על החלטות הממשלה – שמתקבלות ללא שקיפות – כדי לדאוג לציבור. זאת ועוד, תקופת הקורונה מביאה איתה סוגיות שדורשות פתרונות מיידיים ומערכת שלטונית מתפקדת: ישנם מעל מיליון מובטלים בישראל, מעקבי שב"כ שמתגלים כבעייתיים, פתיחת שנת הלימודים מתקרבת, ועוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. לממשלה ישנן סמכויות מרחיקות לכת מכוח חוק הקורונה ותקנות החירום (צילום: דוברות הכנסת)

אם כן, האם חברי הכנסת תומכים בביטול הפגרה? פניית "שקוף" לכלל ראשי הסיעות בכנסת, דרשה מהם להביע עמדה נחרצת: בעד או נגד ביטול פגרת הקיץ, כדי להמשיך לטפל במשבר הקורונה וכדי לפקח על הממשלה?

רשימת הסיעות שתומכות בביטול פגרת הקיץ:

  • כחול-לבן
  • יש עתיד-תל"ם
  • יהדות התורה
  • מרצ
  • גשר
  • דרך ארץ
  • ישראל ביתנו

הסיעות שבחרו לא להגיב עד לרגע פרסום הכתבה:

  • הליכוד
  • הרשימה המשותפת
  • ש"ס
  • ימינה
  • העבודה (פרט לח"כ מרב מיכאלי, התומכת בביטול הפגרה)

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

ועדת החינוך התרבות והספורט מזמינה את הציבור להשפיע על נושאי הדיונים

יו"ר הוועדה רם שפע פתח "אתר התייעצות" שבו כל אחד ואחת יכולים להציע נושאים לדיונים שפע מבטיח: הרעיונות שיעלו יעצבו את עבודת הוועדה ● כתבי "שקוף" יעקבו אחר יישום הפרויקט המבטיח

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת, ח"כ רם שפע (כחול לבן), קורא לציבור להציע רעיונות לדיונים בוועדה – ומבטיח להשתמש בהם. באתר ההתייעצויות החדש של הוועדה ניתן להעלות כל נושא שקשור לעבודתה, בין אם דחוף או ארוך טווח, וכך להשפיע על סדר היום שלה. 

יו"ר ויעדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ רם שפע (צילום: מתוך אתר הכנסת)

בלשכת ח"כ שפע הסבירו כי המטרה היא להגיע לאלפי משתמשות ומשתמשים שיציעו רעיונות. מערכת האתר תאסוף את הפניות ותסכם אותן לרשימה מצומצמת של הנושאים שעלו הכי הרבה פעמים. 

עוד באותו נושא:

"חשוב להנגיש את הכנסת לציבור, במובן הכי עמוק של המילה: לאפשר לכל אזרח ואזרחית להציע רעיונות לנושאים לדיון", הסביר ח"כ שפע. "המטרה שלנו היא שכמה שיותר אנשים ישתתפו. המערכת יודעת להגיד מה הנושאים שדוברו הכי הרבה, לפיהם נקיים דיונים".

האם יו"ר הוועדה באמת יעשה שימוש ברעיונות של הציבור? שפע הבטיח שהוועדה תשמור על קשר עם המגיבות והמגיבים באתר, ושחלקם יוזמנו לדיונים בהמשך. "המערכת יודעת להודיע למעלי הרעיונות אם עומד להתקיים דיון בנושא שהעלו, היא פונה אליהם ומזמינה אותם להגיב ואף להגיע לדיון". עוד הסביר כי בלשכה יש מעקב אחר ההערות. "יש לנו עובדת בלשכה שחלק ממה שהיא עושה זה לעבור על כל מה שנכתב שם. כבר עלו רעיונות מעניינים".

אתר ההתייעצויות החדש. צילום: מתוך האתר

לדברי הלשכה, בכל שבוע יעלו בוועדה נושאים שעלו באתר בשבוע הקודם. שיתוף כזה הוא מבורך: בעוד שהרבה פעמים למקורבים וללוביסטים קל הרבה יותר לבקש העלאה של נושאים ישירות מנבחרות ונבחרי הציבור, הפרויקט הזה מאפשר לציבור הרחב גישה ישירה למוקד קבלת ההחלטות. 

תוכלו לעשות בו שימוש בעצמכם: היכנסו לאתר וכתבו לוועדה באיזה נושא תרצו שתעסוק. כתבי "שקוף" יצפו בדיונים, שמשודרים באתר הכנסת, ויעקבו אחר יישום פרויקט שיתוף הציבור. 

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית יעל פינקלשטיין

עוד כוח לנתניהו: עדיין לא נקבע תקנון לממשלה

כשהכנסת שינתה את שיטת המשטר כדי לאפשר ממשלה דו-ראשית, היא השאירה את כל החורים לתקנון הממשלה • עבר חודש מאז המועד שנקבע לסיום כתיבתו – ואין תקנון • המשמעות בפועל: גנץ מוותר על כוחו לנתניהו • עכשיו, כרגיל, נשאר רק לחכות לפיצוץ הקרב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| עידן בנימין |

נתניהו לא נתן לגנץ להתבטא בישיבת הממשלה? לא יפה. בעצם, אולי כדאי שיגיד תודה שהוא בכלל יושב בראש הישיבה. מאז הושבעה הממשלה לפני חודש וחצי לא נקבע לממשלה תקנון והזכויות של גנץ כראש הממשלה החלופי לא מוכרות בסדרי העבודה שלה. כן, כולל העובדה שהוא יושב בראש הישיבה (סעיף 13 לתקנון).

בנימין נתניהו ובני גנץ. (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

כחול לבן והליכוד אמנם תפרו חליפה ייחודית ומסורבלת לממשלת ישראל ה-35, אך השאירו קצוות פתוחים. בשעת משבר הם עלולים להיפרם ולהוביל את ישראל שוב לבחירות.

החקיקה בעייתית? נשאיר את זה לתקנון

תקנון עבודת הממשלה נקבע לאור סעיף בחוק יסוד הממשלה הקובע כי: "הממשלה תקבע את סדרי ישיבותיה ועבודתה, דרכי דיוניה ואופן קבלת החלטותיה אם דרך קבע ואם לעניין מסוים". ובמילים אחרות: איך קובעים את סדר היום, עובדים ומקבלים החלטות. נשמע חשוב במיוחד לממשלות, בייחוד לממשלה ה-35 שכדי לקום נדרשה לעקם ולסובב את חוקי היסוד של מדינת ישראל לצרכי השעה. 

ואכן, אם מריצים אחורה את הקלטות דיוני הכנסת, אפשר לשמוע היטב כיצד הקואליציה נשענה על התקנון העתידי כשנתקלה, לעיתים, בדילמה. ח"כ איתן גינזבורג, שהיה יו"ר הוועדה המיוחדת לקידום החקיקה שאפשרה את הקמת הממשלה, נתקל שוב ושוב בשאלות קשות מצד חברי כנסת והשיב: "הנושא יקבע בתקנון עבודת הממשלה".

בדיון לפני הקריאה הראשונה בחוק ששינה את סדרי הממשל בישראל נתן גינזבורג את פתרון הקסם לבעיות האלו לפחות ארבע פעמים, בעיות שלא נפתרו בהמשך. הנה שתיים מהן:

"איתן, תן לי לחדד. תקשיב, היום לראש הממשלה יש זכות וטו. זאת אומרת, שאם הממשלה הגיעה לתיקו, ראש הממשלה יש לו זכות וטו", אמרה קארין אלהרר (יש עתיד). 

היו"ר איתן גינזבורג ענה לה: "חברים, הדברים האלה מעוגנים בתקנון הממשלה, לא קשורים בכלל להצעת החוק. כשתקום הממשלה, הם יקבעו לעצמם תקנון עבודה וסדרי עבודה פנימיים של הממשלה, זה לא רלוונטי לכנסת – האופן שבו הממשלה תעבוד במנגנונים הפנימיים שלה".

חורגים מהדד ליין בבוטות

במקרה אחר מאיר כהן (יש עתיד) היה מוטרד מכללי ההצבעה, שמנסים לייצר שוויון בין שרי כחול לבן ושרי הליכוד. היועץ המשפטי לוועדה, גור בליי, הודה כי החקיקה עמומה ובעצמו אינו יודע כיצד זה יתנהל. "כרגע הדבר הזה עלול להביא למצב של כוח הצבעה כפול של אותו שר", הסכים בליי עם הביקורת. 

השר אבי ניסנקורן. כתיבת התקנון התעכבה חודש לאחר המועד שנקבע

גינזבורג המשיך להרגיע: "בכל מקרה, מאיר, הדברים האלה ייקבעו גם בתקנון עבודת הממשלה, שיקבע בימיה הראשונים של הממשלה, בישיבת הממשלה הראשונה. הרי דבר ראשון מביאים את התקנון לממשלה, הסיפור הפריטטי, לרבות זיקה, ושם זה יעלה".

ועוד פעמיים נוספות לפחות: "אני רוצה להסביר. לממשלת ישראל יש תקנון עבודת ממשלה. ביום כינונה הראשון בערך, בישיבתה הראשונה, הם מאשרים תקנון עבודת ממשלה, כמו שיש תקנון כנסת". ו"זה בדיוק העניין. בתקנון עבודת הממשלה". אלו פתרונות שלא רק החזיק בהן גינזבורג אלה גם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) שאמר דברים דומים.

אכן, בישיבת העבודה הראשונה ב-24 במאי, קבעה הממשלה שהשר אבי ניסנקורן והשר זאב אלקין יביאו את תקנון הממשלה לאישור הממשלה תוך שבועיים. עד אז ישתמשו בתקנון הממשלה ה-34, שכאמור לא מתאים לאנדרוגינוס החדש. 

עבר חודש מהמועד ותקנון לא נראה באופק. לפני שנציג חלק מהבעיות הקיימות נסייג ונאמר שסעיף אחד שכן התאימו כבר ביום הראשון הוא שראש הממשלה יכול להביא את סדר היום לממשלה רק בהסכמת רוה"מ החלופי, בני גנץ. השאר, כאמור, נשאר פתוח.

עוד ועוד כוח לנתניהו

אז איפה הבעיות בתקנון הממשלה ה-34 שלא מתאים לממשלה ה-35. הנה כמה דוגמאות:

נתניהו יפתור כל מחלוקת בין שרים: לפי סעיף 6 בתקנון הקודם, אם החלטה בתחום אחריותם של שני שרים נמצאת במחלוקת ביניהם, המכריע הוא ראש הממשלה. כיום: בנימין נתניהו. בהיעדר התאמת התקנון לממשלה בעלת שני ראשים, הכוח נמצא בידי שרי הליכוד ורה"מ הנוכחי.

אם לדוגמה שר המדע יזהר הס (כחול לבן) ירצה לקדם שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות הוא יצטרך לבקש את תמיכת השר להשכלה גבוהה, זאב אלקין, אם אלקין לא יסכים – מי שיחליט הוא נתניהו.

סעיף עוקף-גנץ להשפעה על ישיבות הממשלה: כיום, סדר היום לישיבת הממשלה אמנם חייב להיות מוגש לשרים 48 שעות לפני קיומה – אך סעיף 9 מאפשר לראש הממשלה לעקוף את הנוהל "לפי הצורך". 

היעדר התקנון עלול להביא לפיצוץ בין שני ראשי הממשלה (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

האם נתניהו יכול להביא נושא לסדר היום ללא הסכמת גנץ, שעות לפני הישיבה? שאלה טובה, חכו שינסה ואז כל צד יטען משהו אחר.

מי יחליף את נתניהו אם ייעדר מהישיבה? ניהול ישיבות הממשלה הוא באחריות רוה"מ. אם הוא נעדר, עליו למנות, לפי סעיף 13, שר שיחליף אותו. כאן עולה השאלה, מי מנהל את הישיבה אם נתניהו לא יכול להגיע – גנץ? לא בטוח. בתקנון רשום "השר שיקבע רה"מ". נזכיר כי גנץ אינו ממלא מקום, אלא רה"מ חלופי.

מוזמנים – רק מהצד של נתניהו: לפי סעיף 14 ד', "ראש הממשלה רשאי להזמין לישיבה מוזמנים נוספים אם ראה שנוכחותם חיונית". האם גנץ יוכל להזמין מומחים מטעמו, שישמיעו עמדה מנוגדת לזו שרוצה להציג רה"מ? למשל, בנושא היקף הסיפוח? זה לא כתוב בשום מקום. כאמור, חכו לפיצוץ הקרוב.

יש עוד: מה קורה ששר לא רוצה להשיב לשאלה? רה"מ יכול להעלות את השאלה לסדר היום של ישיבת הממשלה. אם שר רוצה ליזום חקיקה בתחום משרדו, אך שר אחר טוען שזה נוגע למשרד שלו. מי מחליט? כן, רה"מ בנימין נתניהו. מה קורה כשעולה נושא דחוף שעות לפני הישיבה – רה"מ יכול (אולי) להביא את זה על דעת עצמו.

זוהי רשימה חלקית בלבד. בממשלה פרטטית שבה יש שני צדדים עם כוח, שווה לכאורה, אנו מניחים שיש עוד פרצות. סביר להניח שנגלה אותן כשהמתח יגבר ואז כאמור כבר נהיה בשלב הגירושין.

מהשר זאב אלקין נמסר: "עבודת ההכנה שלנו עם ניסנקורן הסתיימה. מעריך שבקרוב התוצר יובא לאישור הממשלה". מלשכתו של השר אבי ניסנקורן לא נמסרה תגובה.

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע)

המקום של כחול לבן אולי מובטח במהות (לא ניתן לפטר שרים על ידי רה"מ) אך לא עוגן בעבודה היומיומית של הממשלה, שם נראה שידו של רה"מ עליונה על רה"מ החליפי.
בשעת משבר, נגרר שוב לעימות על פרשנות התקנון שעשוי להביא לבחירות וממשלת מעבר שתתקשה ציבורית ומשפטית לקבל החלטות משמעותיות, כולל אישור תקציב המדינה. 

הכנסת עלולה להפוך לזירת התגוששות לטובת קמפיין בחירות ולא לטובת האזרחים. בנוסף, הוצאות מאות מיליוני שקלים נוספים לבחירות נוספות כשהמדינה בגירעון – היא על חשבוננו. 

מה לעשות כדי שיתוקן (מעש"י): תקנון, עכשיו.