פוסטים

הסכסוך מחריף: יו"ר ההסתדרות קורא להדיח את נציב הכבאות 

בסרטון שהגיע לידי "שקוף" נשמע היו"ר ארנון בר-דוד מכריז כי יפעל בכל הכוח ל"סיום העסקתו של נציב הכבאות וההצלה". בשבוע שעבר הורתה ההסתדרות לכבאים להפסיק לבצע עבודות תחזוקה וטיפולים שבועיים ברכבי הכבאות. את המאבק מנהל בר-דוד בזמן שבנו הוא כבאי. במשרד לביטחון פנים ממשיכים להתעלם מהסכסוך ובוחרים שלא להגיב

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

יו"ר ההסתדרות הארצית ארנון בר-דוד הודיע כי יפעל להדחתו של נציב הכבאות דדי שמחי. בשבוע שעבר הורתה ההסתדרות לכבאים להפסיק לבצע טיפולים שבועיים ברכבי הכבאות (הכבאיות ועוד) ולנתק מגע מהנציב.

בר-דוד הפנה את האש לכיוון הנהלת הכבאות, כשקרא לכל ראשי הוועדים בהסתדרות לתמוך בסיום העסקתו של שמחי. בכנס של חברי בינ"ה (בית נבחרי ההסתדרות) שהתקיים בשבוע שעבר, נשמע היו"ר בר-דוד כשהוא אומר: "כל מה שהמדינה תבקש ממני, הדבר הראשון שאני אשים על השולחן הוא סיום העסקתו של נציב הכבאות וההצלה". 

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כשמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות "בחזרה לתחקירי עבר" (פולו-אפ).

"הולכים על הראש של דדי"

מאבק ההסתדרות נגד הנציבות נובע, לטענתם, בשל הזנחת זכויות העובדים, אי קידום הסכמי עבודה, פגיעה בהסדרי עבודה קיימים, התנכלות שיטתית לעובדים – ועוד. טענותיהם עולות בשנים האחרונות שוב ושוב, ניתן לקרוא עליהן בהרחבה בכתבות "שקוף" הקודמות. 

בשבוע שעבר גורמים בהסתדרות הפיצו הודעה לראשי הוועדים, שחולשים יחד על כחצי מיליון עובדים, בה נכתב מפורשות כי יש להודיע לכלל העובדים שההסתדרות "הולכת על הראש" של דדי שמחי. נכתב כי גם מצופה מהעובדים להגיע אישית לתחנות הכיבוי וכי על ראשי הוועדים לבצע הסברה לוועדים, ולחזק את הכבאים.

דדי שמחי, נציב הכבאות. האם יתייאש ויעזוב? (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

הודעה שהופצה לכלל ראשי הוועדים בהסתדרות. "ההסתדרות הולכת על הראש של דדי שמחי"

נוסף על הפסקת הטיפולים, ההסתדרות הורתה לכבאים "לא להישאר בנאומי תעמולה ששמחי מקיים ולשיחה שמתייחסת לסכסוך העבודה". יחד עם זאת, ההסתדרות הבהירה כי שרשרת הפיקוד תישאר ללא פגע וכי העיצומים לא יפגעו בהצלת חיים או רכוש.

"הסיבה לנחישות: הבן שלו כבאי"

היו"ר בר-דוד מנהל את המאבק האישי נגד שמחי בזמן שהוא נמצא לכאורה בניגוד עניינים: בנו, אסף בר-דוד, הוא כבאי באחת מתחנות הכיבוי בתל אביב. 

"בר-דוד לא לא מנהל בעצמו את מאבקי העובדים והרבה פעמים דווקא מתייצב לצד ההנהלה ונגד הוועדים", טען בכיר בהסתדרות שביקש להישאר בעילום שם. "אין היום שום מאבק שההסתדרות מנהלת – לא אל על, לא כלום. המקום היחיד שבו בר-דוד מגלה נחישות, שהיא נחישות מופרכת, היא במאבק של הכבאים. הסיבה היחידה שאני רואה לסיפור הזה, זה רק הבן שלו".

"המאבק היחיד שההסתדרות מנהלת בנחישות הוא של הכבאים"(צילום: פלאש 90)

לטענת המקור, ההתעסקות של היו"ר בכבאות מקוממת נוכח המשבר הכלכלי והקורונה. "אני לא מבין איך זה מה שבר-דוד בוחר לומר נוכח המשבר הכלכלי האיום ונורא", הוא משתומם. "זה מה שמדאיג אותו? ההתייחסות שלו לנישה ספציפית קטנה בימים כאלה היא הזויה. זה לא קשור לשום מציאות שהיא". 

ליו"ר ההסתדרות בר-דוד היסטוריה מוכרת של שליחת חצים נגד נציב הכבאות. במכתב ששיגר בר-דוד לשמחי ב-2017, כתב: "הנך נדרש לקיים מערכת יחסי עבודה — או שנאלץ אותך". בר-דוד היה אז יו"ר הסתדרות המעו"ף, גוף בתוך ההסתדרות, ובמסגרת תפקידו מימן שלטים להפגנה מול ביתו של הנציב שמחי, עליהם נכתבו משפטים כמו "דדי שמחי שורף את הכבאות".

במשרד לביטחון פנים בוחרים, כרגיל, שלא להגיב

האם הגיוני שיו"ר ההסתדרות בר-דוד יצליח להדיח את מי שעומד בראש מערך כיבוי האש של ישראל? נראה כי אין הדבר מופרך. 

ראשית, נציב הכבאות שמחי כמעט ולא קיבל גיבוי ציבורי מהממונים עליו – השר לביטחון פנים ומשרדו. גם כאשר המתקפות נגדו הפכו לחריפות ואלימות, השר לשעבר גלעד ארדן לא עמד לצדו פומבית. אם ההתעלמות מהסכסוך ומהמתקפות האישיות על הנציב שמחי תמשיך גם תחת השר אמיר אוחנה, לא מן הנמנע כי שמחי יתייאש ויעזוב את התפקיד. 

השר אמיר אוחנה. בחר שלא להגיב לכתבה (צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90)

זה לא נגמר כאן. תרחיש כזה עלול לאותת לבא או הבאה אחריו בתור, כי עליהם להתיישר עם ערכי ההסתדרות והעובדים – לעיתים גם על חשבון החלטות מקצועיות ועל חשבון האינטרס הציבורי. חוסר הגיבוי כלפי הנציב מצד המשרד האחראי עלול לפגוע במוטיבציה של אנשי מקצוע איכותיים מלהיות הבאים אחרי הנציב שמחי בתפקיד, וכך לדרדר את הכבאות.

האם משרד לביטחון פנים החדש מתכוון לטפל בסכסוך בכבאות? האם הוא מגבה את הנציב שמחי מול המתקפות של ההסתדרות או לחילופין דורש ממנו למלא את דרישותיהם ולהגיע להסדר? במשרד לביטחון פנים בראשות השר החדש אוחנה, בחרו שלא להגיב.

ייתכן שמה שגורם לשר ארדן ולשר הנוכחי אוחנה להתעלם מהסכסוך בכבאות הוא כוחם המשמעותי של הכבאים במפלגת הליכוד. כבאים רבים ובני משפחותיהם התפקדו לליכוד בשנים האחרונות. 

בנוסף, היו"ר אנקורי נראה מתרועע בחברת חברי כנסת מהמפלגה בתחקיר "עובדה" על הכבאות, בניהם יו"ר הקואליציה מיקי זוהר והשר דודי אמסלם. בעבר פורסם גם כי סגנו של היו"ר אנקורי, קובי דדון, נחשב לקבלן קולות במפלגה וכי הוא חבר מרכז ליכוד.

בתמונה, משמאל לימין: יו"ר ועד הכבאים, אבי אנקורי, יו"ר ההתסדרות ארנון בר-דוד וסגן יו"ר ועד הכבאים, קובי דדון

בר-דוד ההפכפך

נקודה מעניינת נוספת בסיפור הוא יחסו ההפכפך של יו"ר ההסתדרות בר-דוד לעניין המכרזי עליו נלחמים בכבאות בחודשים האחרונים: השמירות, או "כוננות צהריים". מדובר בהוראה חדשה יחסית, המקצרת את שעות השינה של הכבאים בצהריים ובמהלך היום, מפני שהיא מחייבת להשאיר כבאי אחד ער לאורך כל היום. 

לטענת הכבאים ההוראה מיותרת ופוגעת בעירנות שלהם ואינה תורמת למבצעיות, אך הנציב שמחי לא מוכן לוותר עליה כיוון שלטענתו היא הכרחית לשמירה על המבצעיות.

ההסתדרות הורתה לכבאים לא לבצע טיפולים שבועיים לכלי הרכב (צילום: פלאש 90)

על הסיפור הזה נלחמים ועד הכבאים כבר לפחות חצי שנה, אך בר-דוד לא גיבה את המלחמה הזו של הוועד עד השבועיים האחרונים ממש. רק לפני חודש וחצי פורסמה ב"דהמרקר" הקלטה של יו"ר ועד הכבאים אבי אנקורי בנושא השמירות, בה הוא נשמע קורא לכבאים למרוד בנציב ולא לקיים את הוראות השמירה החדשות. 

בהסתדרות דווקא גינו את את הקריאה הזו: "הדברים שנשמעים בהקלטה חמורים ולא נאמרו על דעת ההסתדרות, שמגנה בכל לשון את תוכנם. הנושא ייבחן ויטופל באופן משמעתי. עם זאת, אנו מצפים שנציבות הכבאות תפעל בשיקול דעת וריסון וללא מהלכים חד צדדיים".

מאבק הכבאים בדדי שמחי נמשך שנים. הפגנה שהתקיימה ב-2018 (צילום: רועי אלימה, פלאש 90)

ההסתדרות לא גיבתה את יו"ר ועד הכבאים בקריאתו למרד, אך כעת היא מחליטה להילחם בכל כוחה כדי לשנות את ההוראה הזו והוראות אחרות. מדוע בר-דוד לא גיבה את יו"ר ועד הכבאים אנקורי לפני חודש וחצי, והיום הוא חוזר להילחם יחד איתו בכל הכח? 

ייתכן שלחץ מכיוון העובדים משפיע. לאחרונה בר-דוד הדיח את ראשי ועד העובדים של אל-על לאחר ויכוח מולם. גם בסכסוך הנוכחי, מספר כבאים איימו שיעזבו את ההסתדרות מפני שהם לא מקבלים גיבוי ממנה.

 *

איך זה משפיע עליך? (אזמ"ע): בשריפה הבאה, אנחנו רוצים להרגיש בטוחים בידי מכבי האש שיעשו את עבודתם נאמנה. זה בדיוק ה"נשק" של הכבאים: בעבר איימו להפסיק את השמירות, היום הם מפסיקים את הטיפולים השבועיים ברכבי הכבאות, מה שעלול לגרום לפגוע ביכולת להגיע במהירות לזירות אירוע. 

אם הסכסוך ימשיך ויחריף ללא התערבות הממשלה, מנהלי המערך עלולים לקבל החלטות מקצועיות שגויות ויכולות כיבוי האש עלולות להיפגע.

מה עושים כדי שיותקן (מעש"י):

  1. לא מפסיקים לסקר באופן קבוע את הסכסוך בכבאות, במטרה לשמור אותו על סדר היום ולדאוג כי האינטרס הציבורי נשמר.
  2. על השר לביטחון פנים אמיר אוחנה לנקוט עמדה בנושא הסכסוך בכבאות, ולבחון מה הן הדרכים הנכונות להביא לסיומו או לפחות לשפרו. נמשיך ללחוץ על התחייבות מכיוונו.
  3. "שקוף" תפנה לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, ותדרוש לכנס דיון בנושא הסכסוך בכבאות ולהעלות אותו שוב על סדר היום.

*

מהמשרד לביטחון פנים לא נמסרה תגובה. 

תגובת ההסתדרות:

"ארנון בר-דוד מלווה את הכבאים במסירות ובאחריות רבה מזה עשרות שנים, הן בתפקידו הנוכחי כיו"ר ההסתדרות והן בתפקידיו הקודמים. פועלו למען הכבאים ולמען כל העובדים בישראל נעשה אך ורק מתוך מקצועיות גרידא וכל רמיזה לפיה מאחורי פעולותיו עומדות כוונות אחרות מקורה בשיקולים זרים ואינה אלא פגיעה בשמו הטוב. הניסיון לשרבב את בנו של בר-דוד לנושא הוא לא פחות מנלוז. בנו של יו"ר ההסתדרות הוא לוחם אש בזכות עצמו ואין כל קשר בין הדברים. 

"אנו מצרים על כך שיש מי שבוחר לנהוג בפחדנות ולהסתתר באנונימיות מאחורי אימרות סרק שהקשר בינן לבין המציאות מקרי בהחלט. כבכל ימות השנה, ההסתדרות מלווה גם כעת עובדים ממקומות עבודה רבים במשק במאבק לשמירה ולשיפור זכויותיהם.

"ההסתדרות היא זו שמובילה את עובדי אל על ונלחמת בנחישות למענם, ולראייה בחודשים האחרונים פעל יו"ר ההסתדרות בר-דוד ללא הפסקה למען הצלת אל על וחברות התעופה הישראליות, התריע שוב ושוב מפני קריסתן ותיווך בפגישות רבות בין הצדדים מתוך דאגה כנה וניסיון להגיע לפתרונות שיחלצו את הענף כולו מהמשבר אליו הוא נקלע".

ביחס לשינוי בתגובותיו של בר-דוד לסכסוך, מסרו:

"תגובת ההסתדרות היתה עניינית ואחראית וכל ניסיון להציגה באור אחר, חוטא לאמת. ההסתדרות מקפידה לבדוק את העובדות ומצב הדברים בשטח, וגם במשבר הנוכחי היא פועלת ומגיבה אך ורק ביחס לנעשה בפועל כלפי הכבאים, אשר סובלים מהתעמרות, זלזול ופגיעה שיטתית בזכויותיהם".

***

יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

מה קורה בחשבון הבנק של ועד הכבאים בעפולה?

צ'קים פתוחים ואלפי שקלים על אלכוהול ושעונים: פירוט הוצאות ועד הכבאים בעפולה הגיע לידי "שקוף" ומעלה חשד להתנהלות פלילית. התחקיר מגלה כי יו"ר ועד העובדים בעפולה נהג לחתום על צ'קים פתוחים עבור הגזבר, שהעביר לעצמו החזרי נסיעות על סך עשרות אלפי שקלים. תגובת הגזבר: "השמצות ושקרים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

פירוט הוצאות חלקי של ועד הכבאים בעפולה לשנים 2018-2019, שהגיע לידי "שקוף", חושף התנהלות מטרידה: חתימות על צ'קים פתוחים שעוקפות את הצורך בחתימה כפולה, החזרי נסיעות לא מפוקחים ואלפי שקלים על אלכוהול ושעונים. עורכי דין המעורים בנושא, איתם התייעצנו בעת עריכת התחקיר, טענו שהתנהלות ראשי הוועד בעפולה גובלת בפלילים ויכולה להצדיק פתיחה בחקירה. 

הפרסום הינו הפעם הראשונה שנחשפות הוצאות מפורטות של ועד עובדים בכבאות, ומאפשר בחינה מעמיקה של אומדן הסכומים ואופן הפיקוח עליהם. כתבה זו היא חלק מסדרת כתבות על מערך הכבאות. בעוד שבתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס השורר בתחנות הכיבוי רק כשמתרחש אירוע נורא – ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים בקביעות את הנושא.

מיליונים על חשבון הציבור

פירוט ההוצאות הוא הזדמנות נדירה לבחון כיצד מתנהלים כספים של ועד עובדים בכבאות: לפי נתוני המשרד לבטחון פנים, הוועדים מקבלים סה"כ כ-10 מיליון ש"ח מקופת המדינה בכל שנה. הכספים אינם שקופים, אינם נתונים לביקורת כמעט ומנוהלים ע"י כבאים שהכשרתם בנושא עומדת בסימן שאלה. 

כל כספי ועדי העובדים בכבאות מגיעים משני מקורות. כספי העובדים, המפרישים כל אחד ואחת סביב 100 ש"ח לוועד ממשכורתם בכל חודש, וכספי ציבור – האוצר מעביר לוועדים כ-4,000 ש"ח בשנה לכל עובד/ת. 

"אף אחד לא לימד אותי איך מנהלים את הכספים, עשיתי כמו שכולם עושים" (צילום: תומר נויברג פלאש 90)

ישנם 3,100 עובדים בכבאות, והמדינה מעבירה כסף עבור 2653 עובדים מתוכם, המשתייכים לוועדים. כך שסה"כ מדובר בכ-10 מיליון ש"ח שעוברים לוועדים בשנה מכספי הציבור. מטרתם של כספי הרווחה לשמש את כלל עובדי תחנת הכיבוי, עבור מגוון פעילויות פנאי ורווחה. 

לדברי יושבי ראש של ועדים אחרים, אין נוהל שמבהיר מה מותר ומה אסור לעשות בכסף, וכך בכל אחת מתחנות הכיבוי התפתחה תרבות אחרת בנושא. "אף אחד לא לימד אותי שום דבר, קיבלתי את התפקיד בירושה ועשיתי כמו שכולם עושים", סיפר יו"ר ועד שביקש להישאר בעילום שם. "אני אמנם מאוד מסודר, אבל אני לא יכול להגיד שזה המצב אצל כולם". 

יו"ר אחר שיתף כי "לא עברתי קורס לדבר הזה. פה ושם היו השתלמויות של ההסתדרות, אבל בגדול אם היה נהוג בעבר לעשות מסיבות אז אני ממשיך לעשות מסיבות".

צ'קים פתוחים: "סומך על הגזבר לחלוטין"

בחשבונות בנק של ועדים, ישנם שני "מורשי חתימה" שתחת אחריותם נמצא ניהול הכספים של העמותה. שניהם צריכים לחתום על צ'קים של הוועד, כדי לייצר ביקורת נוספת על ההוצאות. "לצורך פיקוח ובקרה נאותים על הוצאת כספים (…) יהיו לעמותה לפחות שני מורשי חתימה", נכתב במסמך ניהול תקין של עמותות של רשות התאגידים.

בוועד עפולה, מורשי החתימה היו עד סוף 2019 יו"ר הוועד ש' והגזבר ג'. ש' היה לרוב חותם על צ'קים פתוחים וכלל לא היה מעורב בהתנהלות הכספית של הוועד. הגזבר ג', נהג למלא את הצ'קים בהמשך.

"הייתי חותם לגזבר על הצ'קים והוא היה ממלא אחר כך"

"אני סומך עליו לחלוטין. אני לא יכול לרדוף אחריו כל הזמן עם לחתום על צ'קים, אז הייתי חותם לו בפעם אחת על כמה", סיפר יו"ר הוועד. "כל פעם שהוא היה רוצה צ'ק הוא היה אומר לי למה והייתי חותם לו, והוא היה ממלא את הצ'קים אחר כך. פשוט חייבים למלא שתי חתימות".

המטרה המרכזית של שני מורשי חתימה בחשבון בנק של ועד עובדים היא פיקוח על ההוצאות. התנהלות כמו בוועד בעפולה היא פתח לשחיתות: כשמורשה חתימה אחד משמש כ"חותמת גומי" ואינו מעורב בניהול הכספים, כל הכסף מנוהל בפועל בידי אדם אחד. כך, מאוד קל לגנוב כסף או לנצלו לרעה.

מעיון במדריך לניהול כספי לוועדי עובדים של ההסתדרות, עולה כי ישנה הוראה מפורשת האוסרת איסור מוחלט על חתימה על צ'קים פתוחים: "חל איסור מוחלט לחתום מראש, ולו חתימה אחת, על שיקים ריקים" נכתב שם.

תחקיר שקוף המלא על הכבאות:

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן
  • לכתבה החמישית בסדרה על הסירוב לגלח את הזקן בימי הקורונה – לחצו כאן

25 אלף ש"ח – החזרי נסיעות לגזבר

מפירוט הוצאות ועד הכבאים בעפולה שהגיע לידי "שקוף", עולה כי גזבר הוועד העביר לעצמו כ-25 אלף ש"ח בצ'קים. מדובר ב-15 צ'קים סה"כ בסכומים משתנים, לאורך שנתיים. 

כשציינו זאת בפני יו"ר הוועד, הוא הופתע ואמר שכלל לא ידע שצ'קים יצאו על שם הגזבר ג' – למרות שכאמור מדובר בלא פחות מ-15 צ'קים שחתם עליהם בעצמו. יו"ר ועד מעורב שהיה רואה את הצ'קים המלאים, היה מכיר עובדה זו.

לא ברור לפי מה נקבעים החזרי הנסיעות (צילום: יוסי זמיר)

הגזבר ג' הסביר כי כל הכסף שהעביר לעצמו נועד להחזרי נסיעות והחזרים נוספים על הוצאות עבור ועד העובדים. לדבריו, לעיתים היו מצטברות אצלו קבלות על הוצאות של הוועד והוא נהג להחזיר לעצמו את כל הכסף באופן מרוכז, לכן מדובר בכמה אלפי שקלים בצ'ק אחד. 

לא ברור על פי מה קבע הגזבר ג' את גובה החזר הנסיעות שלו. ברוב המקרים נהוג לקבוע בתקנות עבור איזה סוג של נסיעות ניתן לקבל החזר, כאשר ההחזר נקבע על פי מחיר לקילומטר. לדבריו של ש', ועדי העובדים בעפולה לא מתנהלים לפי מסגרת כזו, אלא שהם מתבססים רק על החזרי דלק. בנוסף, לא ברור מי משלם מס על החזרי הנסיעות, המסתכמים בעשרות אלפי שקלים. 

ההתנהלות זו של הגזבר והיו"ר מנוגדת גם היא להוראות תקנון ועד עובדים של ההסתדרות. "החזר הוצאה (…) טעון אישור וחתימת יושב-ראש הוועד", נכתב בתקנון, אך כאמור יו"ר הוועד לא ידע לגבי החזרי ההוצאות של הגזבר ג'.

צ'קים ישירות לעובדים

מלבד הצ'קים הפתוחים והחזרי הנסיעות, ברשימת ההוצאות של ועד העובדים בעפולה נמצאו סכומים נוספים שמעלים סימני שאלה. כך למשל, שני עובדים בכבאות קיבלו צ'קים בסכום מצטבר של 15,700 ש"ח מהחשבון של ועד עובדי עפולה. עובדת מסוימת קיבלה צ'קים בסכום מצטבר של 8,500 ש"ח, והעובד – 7,200 ש"ח. 

אחד העובדים בעפולה קיבל לחשבונו 13,500 שקל מהוועד לאחר שנפצע (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90)

הגזבר ג' הסביר כי לוועדים אין יכולת להשתמש בכרטיס אשראי, לכן לעיתים הם מעדיפים שעובד/ת ישלמו על פעילויות מכספם, ויקבלו החזר בצ'ק. עוד הוא מסביר, כי העובד קיבל סכום כסף גדול יחסית מפני שוועד העובדים החליט לספק לו עזרה כספית בגובה 5,000 שקל לאחר שנפצע במילוי תפקידו. 

ביחס לכך, יצויין כי עד 2017 היה נהוג בתחנה לחלק הלוואות לעובדים שהיו במצב כלכלי קשה, עד 3,000 ש"ח – אך הנוהג הופסק.

אלכוהול ושעונים

בוועד עפולה שילמו במהלך השנתיים האחרונות סכום של 16 אלף ש"ח בחנות למשקאות חריפים. "לעיתים קונים שתייה לאירועים או מסיבות, אבל לא בסכומים כאלה", טען יו"ר ועד מקביל, והוסיף כי אינו יודע האם מותר או אסור לרכוש אלכוהול מכספי הוועד.

16 אלף שקל על אלכוהול בעפולה. יו"ר ועד מקביל: "לעיתים קונים שתייה, אבל לא בסכומים כאלה"

הגזבר ג' הסביר כי הרכישות של האלכוהול שימשו את העובדים במסיבות ואירועים שונים מחוץ לשעות העבודה. בנוסף, הוא טען כי בחנות האלכוהול בה רכש את השתייה הוא רכש גם חבילות שי אותן חילק לעובדים, כך שלא כל הכסף בחנות המשקאות שימש רק לרכישת משקאות שיכר.

בנוסף, ישנו מנהג שכבאי שהגיע לוותק של 25 שנים בעבודה מקבל שעון. את השעון הזה קונים מכספי הוועד, בערך ב-1,200 ש"ח. בעפולה שילמו סה"כ 3,600 ש"ח על שעונים לכבאים בשנתיים המדוברות. 

הוצאות נוספות: מסיבות קיץ וממתקים

25,000 ש"ח עבור הפקת מסיבת קיץ: ועד העובדים בעפולה מפיקים מסיבת קיץ שנתית לעובדים ומשפחתם בקאנטרי בעפולה. חברת ההפקה לה שילמו מספקת מתקנים מתנפחים, מתקני מים, דוכני הפעלה, דיג'יי ועוד. למסיבה מוזמנים 200 אנשים – העובדים ובני משפחתם. 

כ-18,000 אלף ש"ח על אוכל וממתקים: בדיקת שקוף מגלה כי ועד העובדים שילם על רכישה בחנויות פיצוחים 14,120 ש"ח, 3,300 בחנויות ממתקים, זאת נוסף על שאר הוצאות בסופרמרקט שמגיעות למעל 300 אלף ש"ח. לדברי הגזבר ג', הכסף שימש עבור כיבוד וחבילות שי בטקסים ובאירועים שונים. נציין כי את האוכל בזמן העבודה כל עובד/ת רוכשים על חשבונם, וכי העובדים מקבלים שי מהכבאות בסיום טקסים. 

היסטוריה בעייתית: מסוק לאח הגדול וחשפניות

כספי ועד הכבאים כבר נוצלו בעבר למטרות שנויות במחלוקת: בכתבה קודמת בתחקיר הכבאות, פרסמנו כי ועד הכבאים רכש תחקיר מזויף באלפי שקלים ואולי אף עשרות אלפים, שמכפיש בכירים בכבאות ומשלב הקלטה ערוכה באופן מגמתי של נציב הכבאות.

בנוסף, כתב "כלכליסט" עמיר קורץ פרסם באפריל אשתקד כי ארגון הכבאים הארצי השתמש בכספי הוועד עבור מסוק עם שלטי עידוד שטס מעל בית האח הגדול ובציוד להפגנות תחת ביתו של נציב הכבאות. באוגוסט פורסם בערוץ 13 כי שני לוחמי אש הודחו לאחר שהשתמשו בכספי העובדים עבור תשלום לחשפניות.

הכספים של מרבית ארגוני העובדים אינם שקופים לציבור ולעובדים עצמם, והם כמעט לא מפוקחים. המצב הזה מתאפשר בזכות פרצה בחוק העמותות, שמגדירה את ארגוני העובדים כאגודות עות'מאניות, שאינן נכנסות תחת חוק חופש המידע. כך נוצר מצב שכספים שמגיעים מקופת המדינה, מכיס האזרחים, אינם נתונים לביקורת ציבורית.

חשוב לציין כי ראשי ועדים עמם שוחחנו ציינו בפנינו כי הם דואגים לפרסם את טבלת ההוצאות של הוועד אחת לחצי שנה בלוח המודעות בתחנה. לדבריהם, לא ברור האם בכל התחנות ההוצאות שקופות לעובדים.

תגובת גזבר הוועד ג': ''כל ההתנהלות לטובת העובדים''

ראשית דבר נאמר כי הכתבה כפי שנמסרה לנו רצופה באי דיוקים, השמצות, שקרים, השערות לא מבוססות, מידע לא בדוק ולא מוצלב והוצאת דיבה חמורה כלפי מר ג'. אם אכן תפורסם הכתבה כפי שהיא ושמו יפורסם ויושחר, הרי שמר ג' שומר לעצמו את כל הזכויות לפעול על פי החוק. 

זאת ועוד – סירובה של הכתבת להיפגש איתנו ולשמוע ממקור ראשון את תגובתנו, דבר שאיננו מקובל בעולם העיתונות, מעלה תמיהות על חריצת דין מוקדמת, או כפי שהכתבה עצמה אמרה: "שום תגובה שלכם לא תשנה את מה שיש לי".

יתרה מכך, סירובה התמוה של הכתבת והאתר להאריך את מועד הדד ליין למסירת התגובה, על מנת שיתאפשר לנו למסור מסמכים ולהגיב כנדרש, מהווה פגיעה קשה בשמו של מר הגזבר ג'. צר לנו כי בשיחה עם הכתבת היא אמרה שהכתבה על פי 'האג'נדה' שלה. 

תמוה עוד יותר בעיננו כי בפתיחת הכתבה מצוין יו"ר ועד ללא ציון שמו מכיוון ש'כך הוא ביקש', לשון הכתבה ואילו שמו של מר הגזבר ג' יפורסם. 

להלן התייחסותנו לכתבה: 

  • הגזבר ג' היה חבר ועד מסור, אשר בראש מעייניו הדאגה לעובדים. הוא השקיע שעות רבות על חשבונו, ללא קבלת תשלום נוסף וכל מה שעשה היה למען העובדים על פי הנוהג הקבוע שנים רבות בכיבוי האש. יתכן כי דאגתו ומסירותו לעובדים ועבודה ללא הפסקה בשעות לא שגרתיות וללא דחיה, הביאו במקרים כאלה ואחרים לאי סדר, אולם הדבר נעשה בתמימות ובוודאי וודאי אינם מצדיקים את הטענות על 'התנהלות הגובלת בפלילים היכולה להצדיק פתיחה בחקירה', משפט מזעזע הכתוב בפתיחת הכתבה המצוטט משום מה על ידי עורכי דין אנונימיים. אם אכן יש עו"ד כאלה, מדוע לא מפורסם שמם?! 

המילים הקשות והמזעזעות בכתבה ממשיכות בקטע הנוגע למורשי החתימה הכפולים, שם מפרשת הכתבת התנהלות תמימה ורגילה לחלוטין, כ'פתח לשחיתות'. מדובר בפרשנות לקויה אשר מוציאה דיבה אודות מר הגזבר ג' שממשיכה במשפט: "מאד קל לגנוב כסף או לנצלו לרעה", משפט אשר שופט מראש את מר ג' מבלי לדעת את העובדות כדלקמן: 

  • כל ההוצאות של מר ג' במסגרת תפקידו כגזבר אושרו על ידי הוועד וזאת בשקיפות מלאה ואמון מלא, בדיוק כפי שאישר יו"ר הוועד. שמו הטוב של מר ג' מוכר וידוע.
  • הכספים אותם הפקיד מר ג' בחשבונו נועדו להחזר הוצאות נסיעה והוצאות נוספות של הועד כגון כביש 6 וכלכלה: מר ג' נסע בכל שבוע 2-3 פעמים לתל אביב במסגרת התנדבותו בוועד הכיבוי המקומי והארצי. מדובר בהוצאות של סכומים גדולים שעל חלקם הוא כלל לא קיבל החזר. 

זהו הנוהג הרגיל בכל ועד עובדים וכל פרשנות או תחזית אחרת של הכתבת איננו נכון! מכאן ועד השימוש במילה גניבה המרחק ארוך ומוציא דיבה. 

  • המשפט ולפיו מר יו"ר הוועד ש' לא קיבל אף צ'ק עבור החזר נסיעה בניגוד למר ג', מראה עד כמה המידע שנמסר לכתבת שגוי, חלקי ומסולף. 

אי הדיוקים והמידע החלקי כדלקמן הינם לאורך כל הכתבה ומעיד על המגמה להשחיר את פני מר הגזבר ג'. 

אלכוהול ושעונים: 

ועד העובדים גאה על דאגתו ומסירותו לעובדים וכל פרשנות אחרת בנוגע לכספים שמפורטים בקטע זה, מסולפים, שקריים ומוציאים דיבה. הוועד, שפעולותיו הוצאו לפועל על ידי מר ג', מסור ותמים, וכל דאגתו לעובדים. 

21,700 ₪ לשני עובדים: הכבאים מסתכנים רבות במהלך עבודתם ולכן נהוג במשך עשרות שנים לסייע לעובדים אשר נפצעו במילוי תפקידם. זאת גם הסיבה שאחד העובדים המדוברים קיבל מהוועד כסף. מתן הכסף לעובד הנזקק היה בידיעתם של כל חברי הוועד. ואנו גאים על דאגתנו לעובדים במצוקה. 

במקרים אחרים, הנוהג המקובל מזה עשרות שנים, הינו שעובדים משלמים מכיסם על הוצאות ומקבלים בחזרה בבת אחת החזרים מהוועד בתמורה לקבלות. כל הקבלות נמצאות בידי ועד העובדים, אולם העובדה כי למר ג' כבר אין גישה לקבלות הוועד אשר נמצא בשליטה של אנשים אחרים, אינו מאפשר לנו למסור לכם את הקבלות אשר יפריכו את הטענות הללו ויגרמו למניעת הפגיעה בשמו של מר ג'. סירוב הכתבת להגיע לחדר הוועד ולבדוק בעצמה את הקבלות פוגע באפשרות של מר ג' להוכיח את טענותיו. 

16 אלף שקל בחנות משקאות: אכן, לעולם לא נרכשו משקאות אלכוהול לטובת שתייה בתוך התחנה וכל רמז לכך שקרי. הוועד רכש משקאות ושוקולד בחנות המשקאות לטובת רכישת חבילות שי בלבד והוא גאה על כך שדאג לרווחת העובדים. 

3,600 שקלים על שעונים: הנוהג המקובל עשרות שנים בכיבוי הוא שכבאי המגיע ל 25 שנות וותק מקבל שעון מתנה. שלושה עובדים כאלה הגיעו לפרק הזמן הנ"ל ואכן נרכשו עבורם שעונים בשווי של 1200 שקל כל אחד. מר ג' דאג, שוב, לרווחת העובדים בלבד! 

25 אלף שקל עבור הפקת מסיבת קיץ: המסיבה נערכה עבור העובדים ובני משפחותיהם. הוועד דאג לרווחת העובדים, כמקובל בכל מקום עבודה. אנו מביעים פליאה מדוע הדבר נרמז בכתבה כאסור? האם מטרת הוועד היא לא לדאוג לרווחת העובדים? אפילו בעולם הקפיטליסטי הקיצוני ביותר מסיבה לעובדים הינה דבר מקובל ונהוג. 

18 אלף שקל על אוכל וממתקים: גם כאן, הוועד שילם על הוצאות שיועדו לעובדים בלבד ושימשו לטקסים, חבילות שי ואירועים שונים, כגון אירועי אבל של משפחות העובדים אשר עבורם נרכשו מזון והוצאות לשבעה. כך נהוג בוועד עשרות שנים, כמו בכל ועד עובדים ואיננו מבינים מה לא תקין בכך. 

לסיכום, כל התנהלותו של ועד העובדים ושל מר ג' הייתה לטובת העובדים וכל רמז להתנהלות אחרת לא ראוי, מוציא את דיבתם רעה ובפרט פוגע בשמו הטוב של מר ג'.

התנהלותו של מר ג' בשנים הללו הייתה על פי הנוהג המקובל, שקופה לחלוטין בפני חברי הוועד והכבאים ומקובלת בכל ארגון דומה. כל התנהלותו הייתה תמימה לחלוטין ומסורה כלפי העובדים וכלפיהם בלבד. הכתבה מבוססת על חצאי דברים, פרשנויות מוטעות, השערות ומידע שנמסר על ידי גורמים בעלי אינטרס, בעלי עבר מפוקפק שמטרתם לפגוע במר הגזבר ג'. 

צר לנו כי לא התאפשר לנו להיפגש ולמסור עובדות וקבלות עקב קוצר זמן ואי רצון של הכתבת להיפגש ולקבל ישירות את החומר ולהשתכנע מאופיו והתנהלותו התמימה של מר ג'. 

אנו דורשים כי הכתבה תיגנז לחלוטין. אם בכל זאת תחליטו לפרסם את הכתבה, אנו דורשים כי יושמט ממנה לחלוטין שמו של מר ג'. אם בכל זאת תפורסם הכתבה אנו דורשים כי תגובתנו תפורסם במלואה. גם אם תגובתנו תפורסם במלואה הרי שאנו שומרים לעצמנו את הזכות לפעול על פי החוק אם אכן יפגע שמו של מר ג'.

תגובת שקוף לטענות:

"שקוף" קיבלה מידע שמוכיח באופן חד משמעי הוצאה בבתי עסק מסוימים. כשביררה מול גזבר ויו"ר הוועד את פשר ההוצאה הם אישרו את קיום ההוצאה אך נתנו הסברים נוספים הכלולים בכתבה. משהיה בידינו את המידע וההסבר למידע, לא היה צורך להיפגש בנושא. כך או כך, בלי אפשרי להיפגש בתקופה זו, בשל הנחיות משרד הבריאות למניעת התפשטות הקורונה.

החשד המרכזי העולה מהכתבה הוא חשד להתנהלות בלתי-תקינה אותה אישרו יו"ר הוועד והגזבר טלפונית באופן מפורש.

למרות כל אלה, הובהר מספר פעמים לגזבר הוועד ובאי כוחו כי במידה וימסר מידע שסותר את מה שכתוב בכתבה, התוכן ישתנה. אכן הוסרו פרטי מידע מהכתבה לאחר שהתבררו כלא רלוונטים עקב תגובת הגזבר.

תגובת הסתדרות המעו''ף: ''מאפשרים לכל כבאי לעיין בדוחות''

ביקורת על ניהול קופת ועד עובדים מתבצעת אחת לכמה שנים, או לחילופין, כאשר קיימת פנייה קונקרטית. על כל הוועדים בהסתדרות להתנהל לפי המדריך לניהול כספי ועד עובדים. מבקר ההסתדרות מבצע ביקורת על קופות הוועדים. ביקורת אחרונה על קופת ארגון הכבאים הארצי נעשתה בסוף שנת 2017.

בפני העובדים מוצגים דוחות שנתיים (אחת לשנה). אם כבאי, ביוזמתו, מבקש לעיין טרם לכן, כמובן שמתאפשר לו. 

ככל שנקנו "משקאות" הרי שהם נרכשו במסגרת אירועים מחוץ לכותלי התחנה כגון: נשף פורים, מסיבת פורשים וכד'. לא בתחום התחנה, לא בחריגה מהוראות.

כל הוצאות הוועד מדווחות בטפסים ייעודים לפי המדריך לניהול כספי קופת ועד. יש גזבר וועדת כספים, וזאת על מנת שיהיה פיקוח ובקרה על אופן הוצאת הכספים וייעודם.

בכל ועד עובדים ישנה חלוקת תפקידים מוגדרת. יו"ר, סגן, גזבר, אחראי תרבות, רווחה ועוד. כל חבר ועד פועל בתחומו. תפקידו של הגזבר הוא ניהול, פיקוח ובקרה על קופת ועד העובדים. ועד העובדים אוצל מסמכויותיו לגזבר ולוועדת הכספים והם אחראים לבצע תפקידם לפי הוראות המדריך לניהול כספי ועד עובדים.

שאלתך מצביעה על שקיפות מלאה שכן את נוקבת בסכום מדויק. הנוהל להחזר הוצאות בתפקיד לחברי ועד מופיע גם הוא במדריך לניהול קופת ועד עובדים, ומותרים החזרים על הוצאות שהוצאו במסגרת פעילות חברי הוועד לטובת פעילות הוועד.

המדריך לניהול כספי ועד עובדים המהווה נספח לתקנון ועדי עובדים, מגדיר זכאות להחזר כספי, נהלי עבודה, צורת דיווח ושקיפות.

תגובת שקוף לתגובת ההסתדרות:

ההסתדרות הפנתה את "שקוף" לעיין בתקנון לוועדי עובדים ובמדריך לניהול כספי וועדי עובדים. מעיון בשני מסמכים אלה, עלה כי ההתנהלות של יו"ר הוועד והגזבר מנוגדת לנכתב שם: נכתב במדריך לניהול כספי כי חל איסור מוחלט לחתום על צ'קים פתוחים, ובתקנון לוועדי עובדים נכתב כי כל החזר נסיעה צריך להיות מאושר ע"י יו"ר הוועד. 

שני הנהלים הללו לא התקיימו בוועד העובדים בעפולה – היו"ר לא הכיר את החזרי הנסיעות של הגזבר, וגם חתם עבורו על צ'קים פתוחים. ההסתדרות בחרה שלא להגיב לטענות אלה.

ההסתדרות השיבה כי העובדה שנקבנו בסכום מדויק של החזרי הנסיעות שהעניק הגזבר לעצמו – מעידה על שקיפות מלאה. אך כידוע, הכסף של ועדי העובדים אינו שקוף ולא היה חשוף מעולם לביקורת ציבורית – כל המידע בכתבה הגיע ל"שקוף" ממקור אנונימי. 

לא ברור מדוע הסיקו בהסתדרות שהמידע הגיע אלינו עקב התנהלות שקופה, אם ההסתדרות כלל לא דורשת זאת (כזכור, המידע לגבי גובה החזר הנסיעות של גזבר הוועד הפתיע אפילו ליו"ר הוועד בעצמו).

אזמ"ע (איך זה משפיע עליך?): מטריד לחשוב מה מסתתר בחשבונות הבנק של האגודות העות'מניות וביניהם ועדי העובדים בארגון הכבאות. עד שלא תהיה שקיפות, הכספים שיוצאים מהכיס שלנו ומכיסי העובדים יוכלו להגיע, בחסות האפלה, לכיסם של בעלי אינטרס ומקורבים או עלולים להיות מנוצלים באופן בעייתי. שיח לגיטימי, אודות החזרי נסיעות והוצאות על אלכוהול לדוגמה, יכול להתקיים רק במידה וההוצאות שקופות – וכך לקדם התנהלות תקינה יותר.

מעש"י (מה לעשות כדי לתקן?): "שקוף" מציעה לכל עובדי הכבאות לבקש מיו"ר הוועד שקיפות בהוצאות והכנסות ועד העובדים בו אתם חברים. זכרו: מדובר בכסף שלכם, וזכותכם לדרוש לדעת לאן כל שקל הולך. ראשי הוועדים עמם שוחחנו מבינים את החשיבות ונכונים לפעול באופן הזה. נתקלים בסירוב? עדכנו את העיתונאית שלנו מאיה קרול: [email protected]

  • יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאית מאיה קרול

לא מוכנים לגלח את הזקן: ועד הכבאים גרר את הנציבות למשפט מיותר

ויכוח על גילוח בסכין או במכונה וטענות ל"סגירת חשבונות": ועד הכבאים הגיע עד לבית המשפט כדי לבטל הנחיות של נציבות הכבאות למשבר הקורונה. לאחר האשמות חמורות על פגיעה בזכויות אדם, בבית המשפט הצדדים הגיעו להסכמות וההנחיות כמעט לא השתנו. אז למה לבזבז את זמנו של השופט? תלוי את מי שואלים. כתבה חמישית בסדרה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

הנחיה חדשה שמחייבות את הכבאים לגלח את זקנם לאור משבר הקורונה, הגיעה אתמול (רביעי) עד לדיון בבית הדין לעבודה בתל אביב. ההנחיה היא חלק מנהלים חדשים שפרסמה נציבות הכבאות במטרה להתמודד עם המשבר, ביניהם גם חובה על הורדת אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות. אך ועד הכבאים, שמצוי בסכסוך חריף ומתמשך עם הנציבות, רואה בה סגירת חשבונות ו"ניצול ציני של המגיפה".

לפני כשבועיים פרסמנו על תחילת המחלוקת בנושא ההנחיות, שהגיעה אז למכתב זועם מטעם הוועד. הופתענו לגלות שמה שהצטייר אז כחוסר הסכמה סביר הגיע היום עד לבית המשפט. בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמות והשופט כלל לא התערב בהחלטה – סוף פושר שמעלה את השאלה: האם באמת היה צורך להגיע עד לבית המשפט ועוד בימים כאלה?

הכתבה היא חלק מסדרת כתבות על מערך הכבאות, עוד לפני הקורונה. בעוד שבתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס השורר בתחנות הכיבוי רק כשמתרחש אירוע נורא – ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע את הסכסוך הקשה המתנהל בין נציבות הכבאות לוועד העובדים, שלא נפסק גם בצל המגיפה – ואולי אף מחמיר.

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן

סגירת חשבונות?

זה התחיל עם פרסום ההנחיות החדשות בחודש האחרון, לאחריו החלה מיד לנשב רוח רעה בין הוועד לנציבות: יו"ר ועד העובדים אבי אנקורי שלח מכתב חריף לנציבות הכבאות בו הוא דרש ממנה לבטל את אחת ההנחיות. זה עבד – בנציבות החליטו לבטל את ההנחיה. אך במקום להמשיך את המשא ומתן כדי להגיע לעוד הסכמות, ביום ראשון פנה ועד הכבאים לבית המשפט, כדי להכריח את הנציבות לערוך שינויים.

לטענת הוועד, בנציבות החליטו לנצל את אווירת החירום כדי להכריע בוויכוחים ותיקים. "מקום עבודה אחד החליט לנצל את משבר הקורונה כדי לסגור חשבונות עם עובדיו המאורגנים", נכתב מטעם הוועד בתביעה. "הנציבות חוצה קווים אדומים של זכויות אדם". מאוחר יותר טענו ש"מדובר בניצול ציני של המגיפה, שום הנחיה של הנציבות לתקופת הקורונה לא באמת רלוונטית לוירוס".

כבאים מחטאים שטחים ציבוריים מחשש לוירוס הקורונה

חלק מהנושאים שעלו בכתב התביעה התייחסו להנחיות הכבאות למשבר הקורונה, וחלק מהם אינם קשורים ישירות להנחיות אלא נמצאים בשיח בין הוועד לנציבות כבר תקופה ארוכה. הטענה המרכזית שחזרה בכתב התביעה היא שהנציבות לא התייעצה עם נציגי הוועד טרם קיבלה החלטות אלה.

יורדים לרמת אורך הזיפים

הנושא הראשון שעורר זעם הוא חובה על גילוח הזקן. בכבאות כל הכבאים מחוייבים להתגלח לחלוטין, חוץ מאלו שקיבלו פטור זקן מטעמי דת או מטעמים רפואיים – שיכולים להישאר עם זקן קצוץ. נציין כי הוויכוח בנושא זה בכבאות מתנהל כבר זמן רב והנחיות בנושא שהוציאה הנציבות בתחילת מרץ מסדירות את הנושא לאחר זמן רב שנשאר באפלה. 

ההנחיות שיצאו החמירו את התנאים שהיו נהוגים עד עכשיו בנושא הזקנים – בעלי פטור רפואי יחויבו לגלח את הזקן לחלוטין (בסכין או במכונה) ולחדש את הפטור אחת ל-3 חודשים. בעלי פטור מטעמי דת יגלחו את הזקן לגובה 3 מ"מ ובצורה שמאפשרת למסיכה של הכבאי להיצמד ישירות לעור.

כבאי עם מסיכת פנים. הזקן פוגע ביעילות המסיכה

בכתב התביעה נכתב כי האיסור על גידול זקנים משמעותו חדירה אסורה לאוטונומיה של היחיד ואפליה על רקע אמונה דתית. הוועד דרש כי יוקפאו הליכים משמעתיים נגד מי שלא התגלח, ודרש פיצוי כספי עבור מי שאולץ להתגלח לגובה 0 למרות שבידיו אישור רפואי. בנוסף, הכבאים טענו שחלק מהמפקדים דרשו גילוח בסכין בלבד – החמרה שחורגת מההנחיות, ולטענתם נשלחו כבאים הביתה בעקבותיה. הם דרשו מבית המשפט להבהיר את הנושא.

הצדדים הגיעו להסכמה וההנחיות החדשות שאוסרות על גידול זקן נשארו בתוקף, ללא ההחמרה. למה היה צורך בהתערבות בית משפט? לא ברור. נציין כי ההסתדרות בראשית עו"ד גיל בר טל מגבה החלטה זו.

רוצים להיות מוגנים מ"המגן"

נוסף על הגילוח, הנציבות דרשה שכל כבאי יוריד את אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות לנייד. הדבר ייבדק על ידי המפקדים בכניסה למשמרת ובמידה וכבאי לא התקין את האפליקציה – הוא לא יכנס לתחנת הכיבוי. לטענת ועד הכבאים אכן הוטלו סנקציות כאלה על מספר כבאים שלא הורידו את האפליקציה. בנוסף, דרשו מכל כבאי להוריד גם את האפליקציה "מה בוער", ששולחת התראות לכבאים בנושאים מקצועיים. 

"המגן" מנטרת את מיקום בעל המכשיר ומצליבה את מיקומו עם מיקומים של חולי קורונה כדי להמליץ במידת הצורך לבעלי המכשיר להיכנס לבידוד. בכתב התביעה צוין כי עובדי מדינה אחרים לרבות רופאים ועובדי מד"א לא נדרשו להוריד את האפליקציה. הוועד טען שהנציבות לא יכולה להכריח את הכבאים להוריד אפליקציות לניידים הפרטיים שלהם.

אפליקציית "המגן" של משרד הבריאות

גם כאן, בסופו של דבר ההנחיות כמעט לא השתנו: נקבע בדיון הבוקר כי על כלל הכבאים להוריד את שתי האפליקציות. ישנה החרגה בנוגע לאפליקציית "המגן" – בית המשפט אסר על המפקדים להיכנס לנייד של הכבאים, אלא להסתפק בהצהרה שלהם. כלומר, זה למעשה נשאר תלוי בשיקול דעתו של הכבאי.

טענה נוספת בתביעה: שימוש במייל הארגוני

בעבר ועד הכבאים קיבל אפשרות להשתמש במייל הארגוני כדי להפיץ מיילים לכלל העובדים, זכות שניתנה לבעלי תפקידים מעטים בכבאות. הנציבות החליטה להפסיק לתת לוועד להשתמש במייל הארגוני, מפני שהוועד הפיץ דרכו מכתבים שהכפישו את שמו של נציב הכבאות דדי שמחי תחת מייל ממלכתי (עם הסיומת gov.il).

מכתב מכפיש שהופץ בתפוצה רחבה ע"י ועד הכבאים

גם כאן מדובר על עניין שנמצא בוויכוח עוד בימים שלפני הקורונה, אך עלה בכתב התביעה מפני שהוועד מעוניין בימי הקורונה לנהל קשר ישיר עם כלל העובדים. ועד הכבאים פנה לנציבות בנושא זה בשבועות האחרונים – אך לא נמסרה התייחסות לפניות. הנציבות מסרה ל"שקוף" כי דעתם בנושא לא השתנתה. 

בסופו של דבר השופט בתביעה הנוכחית לא דן בעניין המייל הארגוני והמצב נותר על כנו.

אז למה להיגרר למשפט מיותר?

לטענת הנציבות, ועד הכבאים כלל לא ניסה לנהל שיח לגבי הנושאים שעלו בכתב התביעה טרם פנה לבית המשפט. מדוע בחר הוועד לפנות לכלי המשפטי לפני שניסה לשנות את ההנחיות לקורונה, כפי שניסה והצליח יו"ר הוועד במכתב הקודם?

"אין שיח בריא בכבאות בין הארגון להנהלה", טען אחד מאנשי הוועד. "הם לא עומדים במילה שלהם. קודם כל מורידים הנחיות ואז יושבים לדבר עליהן. אנחנו לא סומכים על הנציבות. אפשר להגיע איתם להסכמות רק בבית דין".

אבי אנקורי, יו"ר ועד הכבאים

לעומתם, נציג אחר הסכים כי יכול להיות שהיה צריך לנהוג בדרך פחות לוחמנית, אך חוסר אמון העמוק בין הצדדים לא מאפשר זאת בינתיים. 

בנציבות רואים את הדברים אחרת. לדבריהם, הרצון של הוועד להיות שותפים בהחלטה על הנחיות הקורונה חסרת היגיון, וה"ריצה" לבית המשפט מכבידה על התקדמות הכבאות. "בכל הכבוד, נראה כי המבקשים (הוועד) מבקשים לקחת לעצמם תפקידים לא להם (…) כאשר הם חסרים את הסמכות לקבל החלטות בעניין והם גם לא ישאו בסופו של יום באחריות הכבדה הנגזרת מהחלטות אלה", השיבו בכתב התביעה.

*

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.

גידול זקנים, אוכל מהבית וחיטויים: מערך הכבאות בצל הקורונה

במסגרת הכתבות השבועיות שלנו על הכבאות, בדקנו כיצד משפיע משבר הקורונה על מערך הכבאות – וגילינו שאפילו מגיפה עולמית לא מכבה את להבות הסכסוך בין ועד הכבאים לנציבות. וגם: האם כמות הכבאים בישראל מספיקה? כתבה רביעית בסדרה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

בתקשורת המסורתית נזכרים בכאוס במערך הכבאות רק כמתרחש אירוע נורא. אך ב"שקוף" אנחנו לא מחכים לאסון הבא ומסקרים מידי שבוע, מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, במסגרת כתבות הפולואפ שלנו.

והפעם: איך מערך הכבאות מושפע מהמגפה?

בימי הקורונה הצטרף מערך הכבאות למאמץ הלאומי להתמודדות עם הנגיף: מעבר לכיבוי שריפות, חילוץ והצלה, בימים האחרונים עסוקים במערך בחיטוי מרחבים ציבוריים כדי לוודא שהם נקיים מנגיף הקורונה ומחוללי מחלות אחרים. עד עתה נעשו חיטויים של מרחבים ציבוריים בתל השומר, בית מעצר אבו כביר, שכונת אבן חן במודיעין, ועוד. מחר מתוכנן  חיטוי בבית החולים איכילוב.

כבאים מבצעים פעולות חיטוי השבוע

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן

חוששים מהדבקת כבאים

החשש המרכזי בכבאות בימים אלה הוא הדבקה של לוחמי האש בקורונה. בשעת משמרת נמצאים הכבאים בתחנה 24 שעות, במהלכן הם מבלים באזורים משותפים ולנים יחד בחדרים, ומכאן החשש להדבקה של כלל הכבאים במשמרת, שתתפשט כאש בשדה קוצים.

בכבאות גם דואגים למצב הנפשי של הכבאים ועובדי המערך בתקופה מלחיצה זו. לאחרונה הופץ שאלון לכל עובדי המערך בו הם נשאלו לגבי תחושת הביטחון שלהם בנוגע לקורונה, חששות מהתקופה, ועוד. 

שאלון שהופץ לעובדי מערך הכבאות השבוע

"החשש הגדול שלי באופן אישי הוא החשיפה המוגברת לאוכלוסיה", מספר לנו אחד הכבאים. "הרי אין לי ברירה אלא לבוא במגע עם אנשים, ואני חושש להידבק בנגיף ולהדביק את השאר. הביאו לנו לתחנות אלכוג'ל, כפפות ונשמיות כדי להתמגן ביציאה אירועים שגרתיים, כמו תאונות דרכים וחילוצים. אם אני צריך להגיע לאדם בבידוד או חולה אני משתמש במסכה לשריפות, כי היא אטומה בלחץ אוויר ומגינה ב-100 אחוז מקורונה".

ביום ראשון השבוע פורסם בערוץ 12 כי בקורס סמלים של הכבאות התכנסו עשרות חניכים ששהו יחדיו באותו המתחם – בניגוד להוראות משרד הבריאות. 

לא תאמינו על מה רבים הכבאים והנציבות בימי הקורונה

כדי למנוע הדבקה בתחנות, נציבות הכבאות הוציאה סדרת הוראות ללוחמי האש לימי המשבר. אחת ההוראות כללה איסור על יציאה מהתחנה שלא לצורך מבצעי, ודרשה מהכבאים להגיע עם אוכל מהבית למהלך כל המשמרת. ההוראה הציתה סכסוך – בעיני ועד הכבאים זו בקשה לא לגיטימית: ביומיום הכבאים רגילים לצאת לקנות מצרכים ולהכין לעצמם אוכל במהלך המשמרת.

יו"ר ועד הכבאים אנקורי כתב מכתב חריף לראש אגף המבצעים, בו הוא דרש לבטל את ההוראה על איסור יציאה מהתחנה לקניות. "אני מוותר על השאלה למה לא טרחת להרים טלפון ולהיוועץ לפני הנחתת פקודה שכל כולה התייחסות לתנאי העבודה של הכבאים", אנקורי כתב, "אני מציע לבטל את ההנחיה הזו מיידית. היא מייצרת התמרמרות בכל הארץ מהטעם הפשוט שציינתי לעיל, מה שהיא גם לא הגיונית". 

בסופו של דבר ביטלה הנציבות את ההוראה, ואפשרה לכבאי אחד במשמרת לצאת לרכוש מזון לכבאים. 

נזכיר, כי לוועד הכבאים יש בטן מלאה על התנהלות הנציבות מול העובדים. הם טוענים שההחלטות לגבי עובדים צריכות להתקבל בהתייעצות איתם. גורם בוועד מרחיב: "בנציבות עושים המון דברים לבד. חבל – בתקופה הזו, במה שצריך אנחנו נסייע. אם מקבלים החלטות על העסקת העובדים, תבואו לדבר איתנו ואולי נצליח לשכנע אתכם לפעול אחרת, לא רק דרך מכתבים. ככה יהיה לנו יותר קל להעביר את הגזירות לשטח".

האם ביטול ההוראה בנוגע ליציאה לקנות משמעותה הנפת דגל לבן בנציבות, שמעוניינת לשמור על יחסי עבודה שקטים יותר בתקופה הזו? ימים יגידו.

המכתב שכתב יו"ר ועד הכבאים אנקורי לראש אגף מבצעים

רוצים להישאר מזוקנים 

כבאים עמם שוחחנו טוענים כי חלק מההוראות האחרות שהופצו לגבי התמודדות עם הקורונה לא היו ברורות. אחת מהן למשל נוגעת להוראת לגילוח זקן: כל הכבאים מחויבים לגלח את הזקן לגמרי, אך יש מי מהם שקיבלו פטור מרופא עור, או שבאפשרותם להישאר מזוקנים מטעמי דת. 

לאחרונה הופצה ידיעה בכבאות כי ע"פ ארגון הבריאות העולמי הזקן מגביר את הסיכוי לחלות בקורונה ("הקורונה 'אוהבת' זקן") – ולכן על כל הכבאים להתגלח. מבדיקת "שקוף" עולה כי הדבר כלל לא נכון – זקן לא מגביר סיכוי לחלות בקורונה וארגון הבריאות העולמי לא טען כך מעולם.

הנחיות שהופצו וכללו דרישה לגילוח זקן מפני ש"הקורונה אוהבת זקן"

לאחר בירור מול הנציבות, עולה כי הכוונה המקורית של הוראה זו הייתה שעל כלל הכבאים לגלח את הזקן מפני שהנשמיות (מסכות שמגנות מפני קורונה) יעילות יותר ללא זקן – הן נצמדות לפנים בצורה טובה יותר. ארגון הבריאות העולמי אכן פרסם בעבר כי שיער פנים עלול לפגוע באטימה שמספקות הנשמיות וכך לפגוע ביעילות שלהן. 

כבאים לא מרוצים מהוראה זו וטוענים כי הכבאות "מנצלת" את הקורונה כדי לכפות עליהם הוראות שאין בהן צורך. כפי שציין כבאי עמו שוחחנו – כשהכבאים באים במגע עם אדם שחשש שנושא קורונה הם מעדיפים לחבוש מסיכת פנים מלאה של שריפות, שלטענתם ניתן לחבוש אותה גם עם זקן. 

בנציבות טוענים אחרת: לדבריו של בכיר בנציבות, אין אחריות על שימוש במסיכות הפנים המלאות עם זקן, וגם ה-NFPA, גוף בין-לאומי ללא מטרות רווח המשמש גורם מנחה מקצועי לרשויות הכבאות בעולם, דורש גילוח זקן לכבאים בגלל אותן המסיכות.

כבאי עם מסיכת פנים מלאה

האם הכבאים בכלל ערוכים לפעול במקרה שישראל תיקלע לרצף של אסונות אש?

כמות הכבאים בישראל לא עומדת באמת המידה הבינלאומית. בימי משבר, העניין עלול להתפוצץ לכולנו בפרצוף. על פי NFPA, התקן הרצוי של שיעור לוחמי האש באוכלוסייה הוא לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים. מבדיקת "שקוף" עולה כי בישראל מעולם לא עמדנו בתקן הזה.

בדצמבר 2019 אוכלוסיית ישראל עמדה על 9,136,000 תושבים. על פי התקן, יש צורך ב- 9,136 לוחמי אש בישראל, כלומר, פי ארבעה וחצי ממספרם כיום – 2,100. לשם המחשה, למול התקן שעל פיו צריך להיות לוחם אש אחד על כל 1,000 תושבים, בישראל יש היום לוחם אש אחד על כל 4,350 תושבים. מדובר בשיפור קל מהמצב ב-2017, בו היה לוחם אש אחד על כל 4,450 תושבים.

מבדיקת "שקוף" עולה כי בין 2012 ל-2016 נספו בשריפות בממוצע 21 בני אדם. למרות שבישראל יש פחות כבאים מהתקן של ה-NFPA, היא נמצאת במקום טוב ביחס לעולם ביחס בין מתים בשריפות לאוכלוסיה. בארה"ב למשל, יש 1.6 לוחמי אש על כל 1,000 איש, אך מספר הנספים בשריפות שם גבוה יותר מבישראל. 

"צריך להבין שהמצב במדינות אירופה וארה"ב הוא שונה מאצלנו: הפריסה הגיאגרפית שיש בין ערים לערים היא גדולה יותר מאצלנו כך שזמן התגובה שם ארוך יותר", מסביר איציק עוז, ראש אגף מבצעים בכבאות. "באירופה וארה"ב גישרו על הפער הזה ע"י הקמת הרבה תחנות משנה בעיירות והגדלת מספר הכבאים אבל אצלנו אין צורך כזה".

לדבריו, "גם סוג הבניה שם שונה מהארץ. אצלנו הכל זה בלוקים ובטון אל מול בתי עץ או גבס בחו"ל. אצלנו יש פחות שריפות. אני חושב שלא ניתן להשוות אותנו לארה"ב ואירופה"

אנחנו ב"שקוף" נשאיר את נושא הסכסוך בכבאות בתודעה הציבורית כל שבוע, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. נתראה בשבוע הבא.

תחקיר הכבאות של שקוף 3: על מה נלחם ועד הכבאים?

סיכון של פי שלושה למות במהלך העבודה, סיכוי מוגבר לחלות בסרטן, מחלות לב ומחלות נשימה, ומערך תגמולים כושל – אלה רק חלק מהבעיות שעומדות בבסיס מאבק הכבאים. בכתבה השלישית בסדרה על המתרחש בשירותי הכיבוי שמנו בצד את הביקורת על ההתנהלות השנויה במחלוקת של הוועד, כדי להציג את הצד שלהם 

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

שני הפרקים הראשונים בסדרת המעקב אחר המתרחש ברשות הארצית לכבאות והצלה, עסקו בסכסוך הקשה המתנהל בשנים האחרונות בין נציב הכבאות דדי שמחי, לוועד העובדים בראשות אבי אנקורי. אי השקט הארגוני החל עוד קודם לתקופתו של שמחי, שנכנס לתפקיד ב-2016, בעקבות העברת האחריות והניהול של תחנות הכיבוי מהרשויות המקומיות לרשות הארצית ב-2013, כלקח מאירועי אסון הכרמל. 

  • לכתבה הראשונה בסדרה על הרקע לסכסוך בין הוועד לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן

למרות התראות רבות על כך שהסכסוך ברשות הכבאות עלול להוביל לפגיעה בנפש וברכוש, הנושא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ונשכח מיד לאחר מכן. אנחנו ב"שקוף" לא מחכים לאסון הבא, ולכן מדי שבוע אנו מסקרים מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות. 

במקביל לפרסום סדרת הכתבות הודיע לאחרונה מבקר המדינה על פתיחת בדיקה של מוכנות הארגון, בין השאר בעקבות העיצומים של ועד העובדים, שגרמו לביטול אימונים והכשרות. ברשות הכבאות וההצלה מועסקים מעט יותר מ-3,000 עובדים, בהם 2,100 לוחמי אש מבצעיים, 300 מפקחי מניעת דליקות וכ-600 עובדי מנהלה.

לאחר שבשתי הכתבות הראשונות דיווחנו על מהלכים כוחניים ובעייתיים מבחינה אתית של הוועד, הפרק הנוכחי נועד לתאר את הסיבות העיקריות שבגינן מנהל הוועד את המאבק. טענת הגג של העובדים היא ששמחי, תא"ל במיל' שהיה ראש מטה פיקוד העורף, מזלזל בכבאים, אינו מבין את אופי הארגון ומתנהל בו כאילו היה עדיין בצה"ל. כתבה על טענות הכבאים בעניין יחסי האנוש של שמחי תפורסם כאן בהמשך.

במהלך העבודה על הכתבה הזאת, כמו גם על שתי הכתבות הקודמות, סיפקו אנשי ועד העובדים שיתוף פעולה חלקי בלבד, שהקשה על הנגשת המידע המלא על המתרחש בארגון מנקודת מבטם. לקראת סיום העבודה על הכתבה הוועד אף הטיל חרם מלא על "שקוף". אף שטענות העובדים אינן ברורות, בחלק מהנושאים ישנה באופן מפתיע הסכמה בינם ובין שמחי, אך היעדר משאבים ותקשורת לקויה בין הצדדים מונעים יישום פתרונות.

85% מהכבאים: מישהו בסביבתנו הקרובה אינו כשיר לתפקיד

כבכל ארגון עובדים, גם טענות ועד עובדי רשות הכבאות וההצלה מתמקדות במינויים ובתפקידים בארגון, ובתנאי שכר, פנסיה וביטוחים. הטענה הראשונה נוגעת לכבאים שאיבדו את היכולת המבצעית ואמורים לעבור לתפקידי מטה. לטענת הוועד, מעבר בין תפקיד מבצעי לתפקיד מטה גורר איתו ירידה של כ-7,000 שקל בממוצע בשכר, מה שיוצר תמריץ להשארת לוחמי אש לא כשירים בתפקידי שטח, ועלול לסכן את הציבור.

על פי תוצאות סקר אנונימי שהעבירה בשנה שעברה רשות הכבאות בין העובדים, 85% מהם מעידים כי בסביבה הקרובה אליהם ישנם כבאים שאינם כשירים לביצוע תפקידם. הסביבה הקרובה יכולה להיות צוות המונה שלושה כבאים, או עמית למשמרת המונה תשעה כבאים. המציאות הזאת מתאפשרת משום שכיום לא ניתן לדעת מה מצבו הרפואי של כבאי – אלא אם הוא מדווח על כך בעצמו.

מבקר המדינה התייחס לנושא בדו"ח ביקורת מ-2016: "לא מתקיימים הליכי פיקוח ובקרה שוטפים כדי לוודא שלוחמי האש עומדים, במשך כל שירותם, בדרישות הגופניות והרפואיות לביצוע התפקיד. זאת על אף המחקרים המלמדים על ירידה ככלל בתפקוד הגופני עם העלייה בגיל, ואף שהשירות בתפקיד זה הוא עד גיל 67". המציאות שתיאר המבקר לא השתנתה מאז. 

גורמים בוועד הסבירו ל"שקוף" את נקודת מבטם על בנושא: לדבריהם, אין דבר כזה כבאי לא כשיר לחלוטין, מכיוון שלא כל כבאי צריך להיות זה שרץ לקומה העשירית, או זה שסוחב על הגב שלו אדם במשקל 100 ק"ג. בעת שריפה, טוענים בוועד, מחלקים ביניהם הכבאים בשטח את המשימות בהתאם ליכולות הפיזיות של כל אחד.

בנציבות טוענים אחרת: במצב תקין כל צוות הכיבוי אמור לפעול יחד בעת שריפה, וכל אחד ממרכיביו צריך להיות מסוגל לבצע כל משימה. המצב הרפואי הבעייתי של כבאים רבים הוביל לכך שבמציאות אין ברירה אלא ללמוד להתנהל עם כבאים מבוגרים, פצועים, כבדי משקל או כבדי נשימה, שבשבילם "הומצא" עניין חלוקת התפקידים.

בשורה התחתונה נראה כי בין הוועד לנציבות שוררת הסכמה שהדברים צריכים להשתנות. מהנציבות נמסר: "מעבר ממשמרת לתפקיד יום וגיל פרישה מוקדם הינם בראש סדר העדיפות של הנציב, והוא עוסק בכך באופן אישי".

יוצאי צה"ל בכבאות – טענה לבעיות במכרזים

טענה נוספת של ועד הכבאים נוגעת למכרזים לאיוש תפקידים בכבאות. העובדים טוענים כי נציבות הרשות מבצעת שינויים חד-צדדיים בתנאי הסף ובקריטריונים במכרזים שהיא מפרסמת לאיוש התפקידים. ע"פ הוועד, המצב מוביל לתסכול מצד הכבאים, ולכך שתפקידי ליבה מאוישים על ידי אנשים חסרי ידע וניסיון מקצועי, לא פעם קצינים לשעבר בצה"ל.

מבדיקה מול הנציבות עולה כי טענות הוועד בעניין שינוי תנאי הסף מבוססות. "נציב הכבאות פועל נמרצות ובאופן אישי לשנות את תנאי הסף למכרזי הקצונה בדרג הבכיר והביניים במערך המבצעי", נמסר מהנציבות, "ולכן כבאות והצלה לישראל הינה הגוף היחידי בשירות המדינה בו ניתן היתר חריג לקציני כבאות צעירים להתמודד במכרזי קצונה גם ללא תואר, וגם עם פחות משנתיים בדרגת הכתף". 

נציב הכבאות, דדי שמחי

בוועד טוענים פעם אחר פעם כי לא רק שהנציב שמחי מוביל שינוי לא רצוי בתנאי הסף, אלא הוא גם "תופר" מכרזים שיאפשרו למנות לתפקידים בכירים את מקורביו ואנשי שלומו מהצבא. הוועד אף העביר ל"שקוף" כמה תלונות בנושא שהגיש לנציבות שירות המדינה. 

שקוף לא הצליחה למצוא הוכחות לטיעון זה. בנציבות שירות המדינה אומרים כי תלונות הוועד על מכרזים תפורים נבדקו מיד עם קבלתן ונמצאו לא מבוססות. "הוחלט לדחות את הפניות", נמסר מהנציבות, "מאחר והטענות המועלות בהן אינן מגלות עילה מספקת לפתוח בחקירה, או לנקוט בהליכים אכיפתיים אחרים מטעם נציבות שירות המדינה".

על פי נתונים שהגיעו ל"שקוף" מנציבות הכבאות, 91% ממכרזי כוח האדם שפורסמו מאז מונה שמחי לתפקיד הסתיימו בזכייה של עובדים מתוך רשות הכבאות וההצלה. למרות זאת, בוועד מתקשים לקבל את זכייתם של קצינים לשעבר בצה"ל במכרזים, וטוענים שמדובר בפגיעה במקצועיות הארגון.

יש לציין כי שמחי שינה את הרכב ועדת המכרזים בכבאות, והגדיל בה את מספר נציגיו מאחד לשניים. לצד נציגיו, חברים בוועדה נציג/ה של ועד העובדים ונציג/ה של נציבות שירות המדינה.

רשות הכבאות כארגון התנדבותי

תלונה נוספת של הוועד נוגעת לתפקידים כמו דוברות, הדרכה וריכוז מתנדבים. בוועד טוענים כי בעבר היה נהוג להקצות תקנים ייעודיים לתפקידים הללו, אך הנציבות הנוכחית מצפה שהכבאים יבצעו אותם במקביל לפעילות השוטפת וללא תגמול נוסף. כך, אומרים בוועד, ההנהלה חוסכת בכסף על גב העובדים.

נציב הכבאות רואה את הדברים אחרת. ל"שקוף" נמסר כי הנציב סבור שאין כל צורך בתקנים חדשים לביצוע התפקידים הללו, שאת מילויים בהתנדבות הוא רואה כעדות ליוזמה ומסירות – תכונות קריטיות בפיתוח לוחמים ומפקדים איכותיים. דרישת תוספת כספית על "הגדלת ראש", סבור שמחי, אינה עולה בקנה אחד עם רוח הארגון, ומי מהכבאים שמעוניין לתרום מזמנו עבור שיפור מערך הכבאות, יתוגמל ביציאה לקורסים, משלחות וכד'.

אפליה בפרישה ובפנסיה לעומת מערכת הביטחון

אחת הטענות המדהימות בנוגע ללוחמי האש היא שתוחלת החיים שלהם קצרה בעשר שנים מהממוצע. כך אמרו בעבר נציבי הכבאות שמעון רומח ושחר איילון, וכך נכתב גם באתר ארגון Future Firefighters, המסתמך על מחקרים המגלים פגיעות יוצאת דופן של לוחמי אש למחלות בדרכי הנשימה, סרטן, מחלות לב, פגיעה מרעלים וסיבוכים נוספים. 

על פי הארגון, סיכויי התמותה של כבאים במהלך העבודה גבוהים פי שלושה משל בעלי מקצוע אחרים. אתר מרקט-ווטש פירסם כי אקטוארים שבחנו את תוחלת החיים הצפויה של כבאים שהגיעו לגיל 60, הגיעו למסקנה שהיא נמוכה בשנה בלבד מהממוצע – 24 שנים לעומת 25. נתון זה מבהיר כי עיקר הסיכון לכבאים טמון בעבודה השוטפת.

בוועד הכבאים דורשים להתמודד עם הנתונים הללו באמצעות הרחבת הביטוח שלו זוכים לוחמי האש, כדי שיכסה מחלות קשות והשתלות. במצב הנוכחי, אומרים בוועד, כל כבאי נאלץ להוציא מכיסו כ-7,000 שקל בשנה על ביטוחים פרטיים.

אבי אנקורי, יו"ר ועד הכבאים

בעיה נוספת היא גיל הפרישה של הכבאים, העומד כמו בכל המשק על 67, אף שבגילאים המתקדמים רוב הכבאים כבר אינם כשירים לבצע את הפעולות הפיזיות שהמקצוע מחייב. למרות זאת, כבאים מבוגרים אינם מעוניינים לפרוש מוקדם בגלל המשמעויות הכלכליות של פרישה כזאת. מבקר המדינה ציין בדו"ח מ-2016 כי 18% מהכבאים במערך המבצעי הם בני 45 או יותר.

בוועד אומרים כי גם הפנסיה התקציבית שממנה נהנים כבאים בני 45 ומעלה וגם הפנסיות הצוברות של הכבאים הצעירים אינן מאפשרות פרישה מוקדמת. במצב תקין, אומרים שם, תנאי הפוליסות השונות היו משקללים את ההפחתה בתוחלת החיים וגורמים לכך שהכבאים יכולים לפרוש בגיל מוקדם יותר, בדומה לנהוג בצה"ל. בשונה מצה"ל, רשות הכבאות וההצלה אינה נחשבת לגוף ביטחוני. לכן עובדיה יכולים להתארגן בוועד, אך מנגד אינם זוכים ליחס ותנאים של אנשי מערכת הביטחון.

גם בנושא החשוב הזה שוררת הסכמה בין הוועד לנציבות, שמסרה כי "זה שגיל הפרישה לכבאים הוא 67 זו בעיה. כבאי לא יכול להישאר בשיא כשירותו בגיל כזה. המענה לאזרחי המדינה נפגע, ובמקרה של הכבאות המענה שווה להצלת חיי אדם".

*

בכתבות הבאות נמשיך לעדכן בהתפתחויות ביחסים בתוך מערך הכבאות, נמשיך לצלול לעומק של טענות הצדדים, והכי חשוב: נשאיר את הנושא בתודעה הציבורית.

לבקר את התקשורת 4: "כתבות" ו"תחקירים" מלטפים בהזמנה אישית – מכספי הציבור שלכם

"חברת החדשות הפרטית" מוכרת "כתבות" ו"תחקירים" בהזמנה אישית, בהן כל התוכן מוכתב מראש על ידי המשלם. למעשה מוכרים לך פרסומת סמויה מתוחכמת, הנראת ונשמעת כמו כתבה חדשותית-עיתונאית אמיתית. החברה משווקת את ה"כתבות" שלה בכלי תקשורת מרכזיים כמו וואלה, ישראל היום, ועוד. תחקיר "שקוף" מגלה כי כתבות בהזמנה אישית פופולריות במיוחד בקרב חברות ממשלתיות, שרוכשות "כתבות" מפרגנות רבות על עצמן. גם ועדי עובדים משתמשים בשירותי החברה, כמו ועד הכבאים שרכש מהחברה "תחקיר" המכפיש בכירים בכבאות.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

כולנו נחשפים לחדשות כמעט כל שעה, אך אף אחד מעולם לא לימד אותנו איך לקרוא אותן בצורה ביקורתית. הגיע הזמן לשנות את זה. נכון, כל ילד יודע שהתקשורת מציגה רק חלק מהאמת, ופייק ניוז הפך למושג חם – אבל זה רק חלק קטן מהבעיה: עורכים משתמשים בכותרות ובתמונות שמפעילים אצלנו רגשות. עיתונאים מוהלים עובדות בתעמולה, ובעלי עניין בפייסבוק מציגים עצמם כעיתונאים.

כל ערוץ תקשורת מבנה לקוראיו מציאות מעוגנת בנרטיבים משלו הנותנים משמעות לעובדות, ומעצבים תפיסת עולם – בכוונה ובלי כוונה – גם אנחנו. לאף אחד מאיתנו אין זמן להפוך לחוקר תקשורת, להכיר את מפת האינטרסים ואת שלל המניפולציות בהן משתמשים הכותבים והעורכים. לכן החלטנו ב"שקוף" לצאת בסדרת כתבות והמלצות במטרה לסייע לכן ולכם לפתח יכולת להערכה ביקורתית של המדיה: כדי שתוכלו לעשות שימוש מושכל בחדשות, ולהבין מסרים ומה עומד מאחוריהם.

חברת החדשות הפרטית: "תחקירים" ו"כתבות" המתאימים את המציאות למי שמשלם

בשבועות האחרונים אני מפרסמת סדרת כתבות על המחדלים בשירותי כבאות. תוך כדי כתיבה, נחשפתי במקרה לתחקיר וידאו שעסק בכבאות ובמחדלים הנוראיים שמתרחשים בה. ראיתי שהתחקיר עלה בערוץ יוטיוב שנקרא "החדשות הפרטיות", ותהיתי – אולי מדובר בגוף תקשורת עצמאי, כמו שקוף? 

במהלך הצפייה בתחקיר עלו נקודות שנראו לי משונות, ולא עיתונאיות. למשל, ניסו להפריך כל מיני טענות שעלו בתחקיר של "עובדה" על הכבאות. הקריין השתמש בשפה מוגזמת, והטון היה חד צדדי –  הכפיש בכירים בכבאות אך האדיר את ועד הכבאים. אז חקרתי יותר לעומק, כדי להבין האם מדובר בתחקיר עיתונאי או במשהו אחר.

להפתעתי גיליתי שמה שנראה לי כמו כתבה  – הוא למעשה פרסומת. הופתעתי. ואז הבנתי: אם אני כעיתונאית נפלתי בפח – זה יכול לקרות לכולם. אז ברוכים הבאים לכתבה מספר 4 בסדרת הקריאה הביקורתית: מי עומד מאחורי מה שנראה כמו 'תחקירים', שאתם רואים ברחבי הרשת.

כי"ל, בנק לאומי, בזק, בז"ן: כולם רוכשים סרטי פרסומת "עיתונאיים" מחברת החדשות

חברת החדשות הפרטית נוסדה ב-2006 ע"י איתי רפופורט, כתב לשעבר בערוץ 11. החברה מפיקה ומפיצה תוכן שיווקי שנראה כמשדר חדשות אמיתי, ובעזרת כתבים ויוצאי מערכות חדשות, מצליחה לספק תוכן שיווקי שנראה כמשדר חדשותי אותנטי. החברה מפיצה את התוכן שלה בערוצים המסחריים, בערוצי השידור בטיסות אלעל, בכנסים, בדוא"ל ובסלולר. בין לקוחותיה: כי"ל, בנק לאומי, בזק, בז"ן, תנובה, ועוד. 

מתוך אתר חברת החדשות הפרטית

"אמת עיתונאית, אובייקטיביות, ואפילו לא גרם אחד של שיווקיות"

"הכתבות" וה"תחקירים" הם פרסומת מתוחכמת ואפקטיבית, שנערכת כמבזק חדשות או תחקיר במטרה להסוות מפני הצופים את העובדה שמדובר בתוכן שיווקי. באתר החברה נכתב מפורשות: "84% תופסים את החדשות הפרטיות כחדשות אמיתיות לכל דבר!", וגם: "כמעט איש מהצופים לא העלה על דעתו שמדובר בתכני חדשות שנעשו ע"י חברה פרטית. מכאן גם עלה שמבזקי החדשות הן הדרך האפקטיבית ביותר להעביר מסר: יש בהן אותנטיות, אמת עיתונאית, אובייקטיביות, ואפילו לא גרם אחד של שיווקיות או קידום מכירות". 

"חדשות אמיתיות לכל דבר". מתוך אתר חברת החדשות הפרטית

איך זה עובד, ומה המחיר?

החברה מציעה ללקוחותיה את מה שמצופה מחברת הפקה: צוות צילום, במאי, עריכה ועוד. 

רפופורט כוללת בשירותיה גם "כתיבת תסריטים מרתקים וסוחפים עם ערך עיתונאי אמיתי לכל המשדר, לכתבה המרכזית, ולראיונות". הדגש הרב בסרטוני התדמית ובאתר החברה על החשיבות של "ערך עיתונאי" ו"אותנטיות" ב"כתבות" שלה גורמת לך לחשוב של"כתבים" או ה"עורכים" יש מידה של שיקול דעת.  

אלא שהצעת המחיר שקיבלנו מהחברה מגלה שאין ולו קמצוץ של "ערך עיתונאי" – כל התוכן מתוכנן בקפידה ומותאם לחלוטין לרצון המשלם. נציג של החברה עמו שוחחנו טלפונית אמר לנו בנוגע לכתיבת התסריט לכתבה: "החכמה היא להוציא את כל הפגמים החוצה ולהשאיר את המסר. המסר הוא הכי חשוב".

עלות הפקה של "כתבה" של חברת החדשות הפרטית: 30 אלף ש"ח. 

מתוך הצעת מחיר שקיבלה "שקוף" מחברת החדשות הפרטית

הפצה באתרי חדשות אמיתיים: ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות

חברת החדשות הפרטית מוכרת אף שירותי הפצה: פרסום ה"כתבה" באתרי החדשות, כתוכן ממומן. בשיחת טלפון עם נציג החברה נאמר לנו כך: "אנחנו מפרסמים את זה לא עם אחד הכתבים שלהם, אלא 'בשיתוף עם חברת החדשות הפרטית', או 'בשיתוף עם בנק הפועלים'… כשאומרים 'בשיתוף' זה שם קוד לכתבות ממומנות". 

בהמשך השיחה סופר לנו על מגוון אתרי חדשות איתם עובדת החברה: "זו ארץ אינסוף האפשרויות. הכל יכול לקרות, אנחנו עובדים עם כולם". באתר החברה נכתב שהיא מפיצה את התוכן שלה בין היתר בעזרת: "מייל מעוצב ומגרה לצפייה בקישור כהודעה לתקשורת לכתבים".

ואכן, באתר החברה ניתן למצוא "כתבות" של החברה, שהתפרסמו בכלי התקשורת השונים. למשל, כתבה ב"ישראל היום" שעסקה בליגת הכדורגל של המרכזים הקהילתיים של עמידר, וכתבה בערוץ 12 עסקה בהשמדת קורנפלקס מזוהם של חברת "יונילוור". 

מתוך אתר חברת החדשות הפרטית

מהצעת המחיר שקיבלנו מחברת החדשות הפרטית, עולה כי פרסום ה"כתבה" באתר וואלה יעלה חמשת אלפים שקלים נוספים.

  • להצעת המחיר המלאה כפי שקיבלנו אותה מחברת החדשות הפרטית: לחצו כאן

מתוך הצעת מחיר שקיבלה "שקוף" מחברת החדשות הפרטית

"לפעמים לקוחות מבקשים מאיתנו 'אל תספרו שאנחנו ביקשנו את זה', שזה לא יראה כאילו הזמינו את הכתבה או החדשות"

משיחת טלפון עם נציג החברה עולה כי היא מפיצה את הכתבות גם כתוכן אותנטי באתרי החדשות ובטלוויזיה, ולא רק כתוכן ממומן. נציג החברה: "לפעמים לקוחות מבקשים מאיתנו 'אל תספרו שאנחנו ביקשנו את זה', שזה לא יראה כאילו הזמינו את הכתבה או החדשות".  כששאלנו האם החברה יכולה לעזור לפרסם "כתבה" שלה בתכנית בוקר, נאמר לנו: "זה בעיקר תלוי אם זה יעניין מישהו בתכנית הבוקר… אבל לא צריכה להיות איזושהי בעיה".

כתבה מאתר Ynet מוכיחה שאכן תוכן שיווקי של החברה מצליח להכנס כתוכן אמיתי לאתרי החדשות: בידיעה באתר מופיעה "כתבה" מצולמת של חברת החדשות הפרטית שמפרגנת לחברת חשמל על ציון 'שבוע האחריות החברתית'. הלוגו של Ynet מופיע לכל אורך ה"כתבה" של חברת החדשות, כך שהיא נראית כתוכן אותנטי. הקורא הממוצע לעולם לא יבין זאת: ניתן לגלות שמדובר בתוכן של חברת החדשות הפרטית, רק מפני שהכתבה הזו מופיעה באתר של חברת החדשות הפרטית.

מתוך כתבה באתר Ynet

מאות אלפי שקלים מהקופה הציבורית: משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות קונים "כתבות" מפרגנות

חברת רפופורט מייצרת "כתבות" רבות עבור חברות ממשלתיות ומשרדים ממשלתיים, שתקציבם מגיע מהכיס שלנו.

מעבר על אתר חברת החדשות הפרטית וערוץ היוטיוב שלה מראה כי חברות ממשלתיות הן לקוח משמעותי. ניתן למשל למצוא באתר החברה 10 סרטונים על חברת "עמידר", 10 סרטונים עבור קופות חולים שונות, וכפי שניתן להסיק מהצעת המחיר שקיבלו מחברת החדשות הפרטית – מדובר בסרטונים שעלותם עלולה להגיע למאות אלפי שקלים, מהכיס שלנו. נבהיר שוב: אלו לא "כתבות", אלא תוכן שיווקי בתחפושת. 

כך למשל כתבה אחת מתהדרת בכותרת: "תחקיר מיוחד – סוד השיפור במאזנים הכספיים של החברות הממשלתיות", ומפארת מנהלים בחברות ממשלתיות. נשמעים בכתבה משפטים כמו: "הנהלת חברת החשמל מצליחה לייצר נוסחה שמביאה אותה לרווחים כספיים שלא ידעה כבר שנים". 

מתוך ערות היוטיוב של חברת החדשות הפרטית

מבדיקה בתקציבים ממשלתיים עולה כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר – גם הם השתמשו בשירותי החברה. רשות החברות הממשלתיות שבאוצר שילמה לחברה ב-2016 כ-11 אלף שקלים, עבור סיקור כנס כלכלי והפקת מבזק חדשות בעניינו. (נראה שמדובר בכנס "אלי הורוביץ"). המשרד להגנת הסביבה הפיק ב-2011 "תחקיר מיוחד" בנושא "פינוי אסבסט מהגליל המערבי". מצאנו גם סרטון של משרד הבריאות, אך הוא לפחות הכיל מידע לתועלת הציבור: הסרטון מסביר מה התהליך שעוברים חולים סיעודיים או תשושי נפש עד לכניסתם למסגרת אישפוזית. 

מתוך אתר חברת החדשות הפרטית

ועד הכבאים קונה "תחקיר" כדי להכפיש את שמו של נציב הכבאות

גם ועדי עובדים משתמשים בשירותיה של חברת החדשות הפרטית כדי לקדם את מטרותיהם. באתר החברה ניתן למצוא "כתבות" שהופקו עבור ארגון העובדים הסוציאלים, הסתדרות המורים, ההסתדרות, ולשכת רואי החשבון. 

בולט במיוחד ה"תחקיר" המושקע שהפיקה לאחרונה חברת החדשות הפרטית עבור ועד עובדי הכבאות: כתבה בסגנון "עובדה" או "המקור", בארבעה חלקים(!). התחקיר נרכש ע"י ועד העובדים כחלק ממלחמה המתנהלת בשנים האחרונות בין יו"ר הוועד אבי אנקורי, לבין נציב הכבאות דדי שמחי. בהתאם, התחקיר מאדיר את ועד העובדים, ושם דגש החשיבות שלו בארגון הכבאות, ומצד שני – מכפיש בכירים בכבאות.

מה שמדהים הוא ש"התחקיר" מציג תיקים שכבר נסגרו על ידי נציבות שירות המדינה. למשל, ב"תחקיר" שולבה הקלטה של נציב הכבאות דדי שמחי, בו הוא נשמע אומר כי במידה וכבאי הופך לא כשיר רפואית, "מפטרים אותו בלי כסף ויורים לו בראש".

  • כתבנו כתבה נפרדת שעוסקת במחדלים ב"תחקיר" הכבאות של חברת החדשות הפרטית: קראו כאן

מתוך ערוץ היוטיוב של חברת החדשות הפרטית

בדקנו. נציבות שירות המדינה חקרו את הנושא, וקיבלו את תמליל ההקלטה המלאה. מהחקירה עלה כי הדברים של שמחי הוצאו מהקשרם לחלוטין: מיד לאחר שאמר שמחי "מפטרים אותו בלי כסף יורים לו בראש" הוא המשיך ואמר: "תפסיקו לחשוב שכל דבר זה ישר פיטורים. תירגעו. מה נראה לכם, שאנחנו רוצים לדפוק אתכם? אני דואג לכם יותר מכולם, לא נגדכם".

התלונה נסגרה ביוני 2019, אך ההקלטה מופיעה ב"תחקיר" של חברת החדשות הפרטית שעלה ליוטיוב בספטמבר 2019.

הקלטה ערוכה של נציב הכבאות דדי שמחי מופיעה ב"תחקיר". מתוך ערוץ היוטיוב של חברת החדשות הפרטית

ב"תחקיר" של חברת החדשות הפרטית מובאות גם עדויות להטרדה מינית של עובדת במערך הכבאות ע"י עובד אחר במערך. גם בנושא הזה הוגשה תלונה לנציבות שירות המדינה, שנחקרה ונסגרה מחוסר אשמה. נבהיר כי שקוף לא מתיימרת לשפוט את פרטי המקרה הספציפי בשום אופן, אך ראוי לציין כי בתחקיר של חברת החדשות הפרטית מוצגת תמונה חלקית: לא הוזכר כי התלונה נחקרה ונסגרה, למעשה כלל לא צוין כי הוגשה תלונה בנושא. לטענת ועד הכבאים העובדת הגישה לאחרונה ערעור על תוצאות החקירה. 

נקודה מעניינת נוספת היא שוועד הכבאים רכש את סדרת הכתבות הזו  כתשובה לתחקיר "עובדה" על הכבאות, בו הוועד מצטייר כחסר אחריות ובריוני. היה מפליא לראות כי כחלק מהניסיון של ועד הכבאים לשפר את תדמיתו, ה"תחקיר" שרכש מנסה להפריך את הטענות שעלו בתחקיר העיתונאי האמיתי "בעובדה". 

 

איך זה משפיע עליך (אזמ"ע)? כשאנו צופים קוראים חדשות, לא נבחין בקלות בין חדשות מזויפות לבין חדשות אמיתיות – וזו בדיוק החולשה שחברת החדשות הפרטית ולקוחותיה מצליחים לנצל. רפופורט TV מודעת להשפעה העצומה שיש לתקשורת על הציבור ומנצלת אותה בחכמה כדי לשטות בנו. כולנו עלולים להאמין שתוכן מסוים מופיע בתקשורת מפני שהוא חשוב  – כשבפועל הוא נמצא שם בגלל ששילמו עליו.

מה עושים כדי שיתוקן (מעש"י)? חברת החדשות הפרטית מתנהלת בצורה חוקית לחלוטין. לכן הגיע הזמן לשנות את החוק. בקדנציה הקודמת הופלה הצעת חוק של מיקי רוזנטל שביקשה לסמן היטב פרסומת סמויה. נלחץ על הח"כים בקדנציה הבאה (מתי שלא תהיה) – לחוקק את החוק החשוב הזה. בינתיים – קראו את פרויקט שקוף לקריאה ביקורתית, וזכרו: החובה להיות קוראים מודעים וביקורתיים מוטלת על כולנו.

 

תגובות: פנינו לחברת החדשות ולויינט – שניהם בחרו שלא להגיב לכתבה זו. אולם חברת החדשות כן הגיבה לכתבה קודמת שפרסמנו ועסקה אך ורק בכבאות והם הוזכרו בה: "כמי שזכה בפרס מצוינות עיתונאית ע״ש גדעון לב ארי ז״ל (2003) על כתבת יומן שחשפה את היקף המחלות ומקרי המוות הרבים בקרב לוחמי האש וכיצד המדינה מפקירה אותם – יש בי מחויבות לציבור הכבאים שהיא הרבה ומעבר לכל התקשרות עסקית. הערכה שלי אליהם עצומה. לגופו של עניין – רפופורט חברת החדשות הפרטית נשכרה על ידי ארגון הכבאים הארצי להפקת סדרת סרטים תיעודיים שיחשפו לציבור הישראלי, לראשונה, כיצד מתנהל מערך הכבאות הארצי, בדגש על צמרת הארגון. לצוות ההפקה והתחקירנים שלנו הגיעו עדויות קשות, צילומים והקלטות שאין יותר מדרך אחת לפרש אותם וסיפורים מסמרי שיער מפיהם של לוחמות ולוחמי אש אשר התייצבו מול המצלמות שלנו, הפגינו אומץ רב, ושיתפו. כל הסרטים מביאים עדויות אמיתיות, אותנטיות – את כולם קיבלנו מהכבאים עצמם".

לדברי החברה, "מערך משפטי מקצועי בחן את הסרטים פריים אחר פריים, שוט אחר שוט ומשפט אחר משפט – כולם נמצאו נכונים, אמיתיים, אמינים ושדירים. רפופורט חברת החדשות הפרטית הינה החברה הראשונה בישראל והמובילה בארץ בכל הקשור להפקת סרטים המביאים את המסר של לקוחותיה בסגנון עיתונאי (והכל חייב להיות אמיתי!). ביום שבו עזבתי את עבודתי ככתב טלוויזיה בערוץ הראשון , החלטתי להקים חברה אשר, לראשונה, תאפשר גם לגופים וארגונים לספר את סיפורם מבלי להיות תלויים בכלי תקשורת זה או אחר – ולא כפרסומת, אלא כיצירה עיתונאית פרטית מעניינת ואפקטיבית. בדיוק כך נהגנו עם הכבאים היקרים – מהרגע שבו אומת החומר שנחשפנו אליו – חשנו שליחות להפיצו לציבור. אני וכל רפופורט חברת החדשות הפרטית גאים שעמדנו לצידם של לוחמי האש האמיצים וסייענו בידם להביא את סיפורם, גרסתם לכלל הציבור".

בונוס: מה זה חוק הפרסום הסמוי?

חוק שהוגש במטרה להילחם בתופעה בה גורמים מסחריים רוכשים בכסף כתבות קנויות מהתקשורת – ואלו מופיעות ללא סימון ראוי. כלומר לציבור אין שום דרך לדעת שהכתבה איננה עיתונאית אלא פרסומית. החוק ביקש להגביל את תופעת הפרסום הסמוי ("תוכן שיווקי") בתקשורת ולקדם כללים לסימון של תכנים ממומנים. החוק הוגש ב-2015 ע"י ינון מגל ומיקי רוזנטל (ובהמשך עם בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש)  ונפל ב-2016. 

את החוק הפילו חברי הליכוד, כולנו, הבית-היהודי, ש"ס, יהדות-התורה וישראל-ביתנו – ומהאופוזיציה הצביעו נגדו איציק שמולי, יואל חסון, חיליק בר ורויטל סויד.

המטרה מקדשת את האמצעים: ארגון הכבאים רכש תחקיר במסווה עיתונאי והעביר מידע לא אמין לכלי תקשורת

ממשיכים במעקב אחר המאבק המתרחש בשירותי הכבאות וההצלה – שמסכן את החיים של כולנו • והפעם: השיטות מפוקפקות בהן השתמש ועד העובדים כדי לפרסם את טענותיו • ארגון הכבאים: "במצב שנוצר היה חשוב לארגון העובדים להציג את האמת לעובדים ולאזרחים"

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

כחלק מסדרת כתבות הפולואפ של שקוף, החלטנו לעקוב באופן רציף אחר המתרחש בכבאות: בשבע השנים האחרונות מתחוללת מלחמה עקובה מדם בין ועד הכבאים להנהלת הארגון. למרות התראות רבות על כך שהסכסוך עלול להוביל לפגיעה בנפש וברכוש, הנושא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ונשכח מיד לאחר מכן. אנחנו ב"שקוף" לא מחכים לאסון הבא, ולכן מדי שבוע נסקר מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות. 

  • כדי להבין כיצד הסכסוך בכבאות פוגע בך: קראו את הכתבה הראשונה בסדרה
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן
  • לכתבה החמישית בסדרה על משפט מיותר אליו נגררו בכבאות בימי הקורונה: לחצו כאן

כבר כמה שבועות שאנחנו לומדים את סיפור הסכסוך בכבאות לעומק. בתוך כך, ניסינו להבין מהן בעצם הדרישות של ועד הכבאים מההנהלה. אחרי מאמצים כבירים מצידנו, נציגי הוועד העבירו לנו השבוע רשימת דרישות מסודרת. עוד על דרישות הוועד – בכתבה הבאה – אבל היום נעסוק בניסיונות הוועד לרמות את התקשורת ואת הציבור כדי להוציא את הטענות שלו לאור. 

תחקיר "שקוף" מגלה כי ועד הכבאים פעל לא פעם בדרכים בעייתיות כדי לנסות להוכיח את צדקת דרכו, ואף ניסה לעוות את האמת כדי שתתאים למציאות אותה הוא מנסה לתאר. והכל – מכספי העובדים. 

רכישת תחקיר עיתונאי מזויף מכספי הוועד

אחת הדרכים בהן בחרו בוועד לפעול היא על-ידי רכישה של "תחקיר" וידאו עיתונאי בארבעה חלקים, בסגנון "עובדה", תחת הכותרת: "תחקיר מיוחד: מה באמת מתרחש במערך הכבאות בישראל?". שניים מארבעת חלקיו כבר פורסמו ביוטיוב וברשתות החברתיות. אך לא מדובר בתחקיר עיתונאי – רחוק מזה. 

הוידאו שמתיימר להיקרא "תחקיר" נרכש מחברה ששמה "חברת החדשות הפרטית". היא מוכרת תשדירי פרסומת בסגנון עיתונאי, שמטרתם לגרום לצופים לחשוב שמדובר בחדשות אמיתיות. באתר החברה נכתב: "84% מהנשאלים (בסקר שנערך) היה משוכנע שצוותי חדשות אמיתיים הכינו את משדרי החדשות (…) כמעט איש מהצופים לא העלה על דעתו שמדובר בתכני חדשות שנעשו על ידי חברה פרטית".

קנייה של תחקיר המתחזה לעבודה עיתונאית היא פעולה בעייתית בפני עצמה (ועל כך נרחיב בהמשך בכתבה נפרדת), אך המעשה הוא בעייתי אף יותר במקרה זה, מפני שהתחקיר נרכש ככל הנראה מכספי ועד העובדים – כלומר מכיסם של כל עובדי מערך הכבאות. 

בדיקה שערכנו ב"שקוף" מצאה כי עלות רכישת כתבה בודדת מחברת החדשות הפרטית היא כ-35 אלף שקל. מכיוון שבמקרה של ועד הכבאים מדובר על תחקיר בארבעה חלקים, ניתן להניח שהעלות הגיעה לסכום הגבוה מ-100 אלף שקל

התכנים של חברת החדשות הפרטים נתפסים כחדשות לכל דבר. מאתר החברה

זו הזדמנות טובה להזכיר שהכספים של מרבית ארגוני העובדים אינם שקופים לציבור וכמעט לא מפוקחים. זו הסיבה שהוועדים יכולים לקנות מכספי העובדים תחקירים מזויפים – בלי לדפוק חשבון. המצב הזה מתאפשר בזכות פרצה בחוק העמותות, שמגדירה את ארגוני העובדים כאגודות עות'מאניות. אנחנו ב"שקוף" מקדמים שקיפות באגודות עות'מאניות כבר שנים, עוד על הנושא ניתן לקרוא כאן

ההקלטה של דדי שמחי 

בתחקיר המדובר מושמעת הקלטה של נציב הכבאות, דדי שמחי, בו הוא אומר כי במידה וכבאי הופך לא כשיר רפואית, "מפטרים אותו בלי כסף ויורים לו בראש". מבדיקת "שקוף" עולה כי ועד הכבאים אף הגיש תלונה לנציבות שירות המדינה לגבי ההקלטה הזו. 

נציבות שירות המדינה חקרו את הנושא, ולבסוף אף קיבלו לידיהם את תמליל ההקלטה המלא. מהתמליל עלה כי המשפט של שמחי הוצא מהקשרו, וכי הוא למעשה אמר דבר הפוך: מיד לאחר "מפטרים אותו בלי כסף יורים לו בראש" המשיך שמחי ואמר "תפסיקו לחשוב שכל דבר זה ישר פיטורים. תירגעו. מה נראה לכם, שאנחנו רוצים לדפוק אתכם? אני דואג לכם יותר מכולם, לא נגדכם". התלונה נסגרה.

מתוך תוצאות חקירת נציבות שירות המדינה

תגובת הנציבות לתלונה התקבלה ביוני 2019, אך ההקלטה בכל זאת מופיעה ב"תחקיר" של חברת החדשות הפרטית שעלה ליוטיוב בספטמבר 2019. לפניכם צילום מסך מתוך תשובת הנציבות לתלונה של הוועד, ותמליל של ההקלטה המלא:

תמליל ההקלטה המלא. מתוך תוצאות חקירת נציבות שירות המדינה

ב"תחקיר" של חברת החדשות הפרטית מובאות גם עדויות להטרדה מינית של עובדת במערך הכבאות ע"י עובד אחר במערך. גם בנושא הזה הוגשה תלונה לנציבות שירות המדינה, שנחקרה ונסגרה מחוסר אשמה. לטענת הכבאים העובדת הגישה לאחרונה ערעור על תוצאות החקירה. נבהיר כי שקוף לא מתיימרת לשפוט את פרטי המקרה הספציפי בשום אופן, אך ראוי לציין כי בתחקיר של חברת החדשות הפרטית מוצגת תמונה חלקית: לא הוזכר כי התלונה נחקרה ונסגרה, למעשה כלל לא צוין כי הוגשה תלונה בנושא.

משקרים לתקשורת: ההקלטה המגמתית של שמחי מגיעה ל-Ynet

במהלך העבודה על כתבה זו, התברר לנו שאותה הקלטה של הנציב שמחי, הגיעה גם לידי מערכת Ynet. מסתבר כי עוד לפני שהסתיימה חקירת נציבות שירות המדינה, כתב Ynet קיבל מהוועד את ההקלטה הערוכה בצירוף התלונה שהוגשה על ידם לנציבות. 

הכתב עצר לבדוק את הנושא, ופנה אל נציבות הכבאות כדי לברר את העניין לעומק. "נדלקה לי נורה אדומה", הוא מספר לנו. בנציבות טענו בפניו שהדברים הוצאו מהקשר, והכתב החליט שלא לפרסם את הסיפור המפוברק. 

כחודש לאחר פניית הוועד אל מערכת Ynet התפרסמו מסקנות חקירת נציבות שירות המדינה, ו-Ynet פרסמו את מסקנותיה. 

מדוע בחר הוועד לפעול כך?

חברי הוועד והיו"ר אנקורי מנהלים מלחמה עיקשת על תנאי העסקתם כבר שנים, אך מאז שמונה הנציב שמחי, יחסי העבודה הידרדרו לתהומות מכוערים במיוחד. בין הכבאים מתנהל היום שיח של שנאה כלפי הנציב, ורבים מהכבאים רואים בו כאויב – ולכן כל פעולה שנעשית כדי לנסות להדיחו היא בגדר "מטרה המקדשת את האמצעים". תפיסה זו היא כנראה ההסבר לכל הפעולות הנ"ל. 

אז האם המטרה אכן מקדשת את האמצעים? על מטרות ודרישות הוועד נרחיב בשבוע הבא.

תגובות

תגובת ועד הכבאים:

הוועד בחר להציג תחקיר אמיתי עם עובדות אמיתיות אחרי שהתוכנית "עובדה" הביאה מצג שקרי ומנותק מהמציאות. הכתבת שלכם בחרה להתעלם ממידע ברור שהונח לפניה הסותר שחור על גבי לבן סיפור מזעזע שהועלה בעובדה ועל פיו כבאי מת באירוע בגלל שלא היה מאומן לאור עיצומי הוועד. טענה חצופה ופושעת זאת עומדת בניגוד למסמך ברור שנמסר לכם ושמראה כי הכבאי המנוח סיים למעלה מ-97 אחוז מתכנית האימון שלו והיה מוסמך לטיפול בחומרים מסוכנים. במקום לעסוק השקרים היינו מצפים מאתר כמו שקוף לאתר את התחקיר הגנוז ממנו ניתן אולי ללמוד מה הייתה הסיבה האמיתית למותו הטראגי.

אין שחר לסכום המוזכר כאן. ארגון העובדים משתמש בכספי העובדים לניהול שוטף של הארגון ופעילויות רווחה לעובדי המערך כולו, במצב שנוצר היה חשוב לארגון העובדים להציג את האמת לעובדים ולאזרחים.

ישנן עשרות התבטאויות מזעזעות של הנציב כלפי הכבאים. אם הייתם רוצים או מנסים, הייתם מגיעים אליהן בקלות. לא מכירים את התגובה של נציבות שירות המדינה.

שוב עבודה רשלנית: התלונה עדיין עומדת וקיימת ונמצאת בערעור שהוגש ע"י העובדת שהתלוננה. חבל שהכתבת שלכם לא עשתה מאמץ מינימלי לדבר איתה ובחרה להגן על התנהגות פושעת כלפי אישה.

תגובת חברת החדשות הפרטית:

כמי שזכה בפרס מצוינות עיתונאית ע״ש גדעון לב ארי ז״ל (2003) על כתבת יומן שחשפה את היקף המחלות ומקרי המוות הרבים בקרב לוחמי האש וכיצד המדינה מפקירה אותם – יש בי מחויבות לציבור הכבאים שהיא הרבה ומעבר לכל התקשרות עסקית. הערכה שלי אליהם עצומה.

לגופו של עניין – רפופורט חברת החדשות הפרטית נשכרה על ידי ארגון הכבאים הארצי להפקת סדרת סרטים תיעודיים שיחשפו לציבור הישראלי, לראשונה, כיצד מתנהל מערך הכבאות הארצי, בדגש על צמרת הארגון. לצוות ההפקה והתחקירנים שלנו הגיעו עדויות קשות, צילומים והקלטות שאין יותר מדרך אחת לפרש אותם וסיפורים מסמרי שיער מפיהם של לוחמות ולוחמי אש אשר התייצבו מול המצלמות שלנו, הפגינו אומץ רב, ושיתפו.

כל הסרטים מביאים עדויות אמיתיות, אותנטיות – את כולם קיבלנו מהכבאים עצמם.

מערך משפטי מקצועי בחן את הסרטים פריים אחר פריים, שוט אחר שוט ומשפט אחר משפט – כולם נמצאו נכונים, אמיתיים, אמינים ושדירים.

רפופורט חברת החדשות הפרטית הינה החברה הראשונה בישראל והמובילה בארץ בכל הקשור להפקת סרטים המביאים את המסר של לקוחותיה בסגנון עיתונאי (והכל חייב להיות אמיתי!). ביום שבו עזבתי את עבודתי ככתב טלוויזיה בערוץ הראשון , החלטתי להקים חברה אשר, לראשונה, תאפשר גם לגופים וארגונים לספר את סיפורם מבלי להיות תלויים בכלי תקשורת זה או אחר – ולא כפרסומת, אלא כיצירה עיתונאית פרטית מעניינת ואפקטיבית. בדיוק כך נהגנו עם הכבאים היקרים – מהרגע שבו אומת החומר שנחשפנו אליו – חשנו שליחות להפיצו לציבור.

אני וכל רפופורט חברת החדשות הפרטית גאים שעמדנו לצידם של לוחמי האש האמיצים וסייענו בידם להביא את סיפורם, גרסתם לכלל הציבור.

תחקיר הכבאות של שקוף: המלחמה בין הוועד לנציבות שמסכנת את כולנו

מבקר המדינה ובכירים במערך הכבאות הזהירו כי העיצומים הרבים של הכבאים עלולים להוביל לפגיעה בנפש וברכוש. למרות חשיבות הנושא, הוא צץ במהדורות החדשות רק כשקורה אסון – ואז נשכח. כחלק מסדרת כתבות הפולואפ בשקוף שבודקת #מה_נשתנה עם תחקירי עבר החלטנו לעקוב באופן רציף אחר המתחולל בכבאות.  פרק ראשון בסדרת הכתבות על המתרחש בשירותי הכבאות וההצלה: המלחמה בין ועד הכבאים לנציבות הכבאות

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר.

| מאיה קרול |

מה הסיפור? הרפורמה בכבאות והמלחמה בין דדי שמחי לאבי אנקורי – על חשבון הציבור

מזה שנים מתחוללת מלחמה בין ועד הכבאים והעומד בראשו, אבי אנקורי, לבין נציבות הכבאות. הסכסוך עתיק השנים מתבטא באינספור עיצומים וצעדים ארגוניים שונים – אלפי ימי עיצומים כבר נצברו – במהלכם ועד הכבאים מבטל אימונים, הכשרות, הדרכות, ומבצע עוד פעולות הפוגעות בהתנהלות השוטפת של המערך. העילות לעיצומי הוועד כוללות פגיעה בתנאי השכר או הרווחה, טענות להתנהלות לא תקינה מצד הנציבות, פגיעה בחופש ההתארגנות, ועוד.

  • לכתבה השנייה בסדרה על התנהלות בעייתית של הוועד מול התקשורת: לחצו כאן
  • לכתבה השלישית בסדרה על טענות ועד הכבאים לנציבות: לחצו כאן
  • לכתבה הרביעית בסדרה על הכבאות בצל הקורונה: לחצו כאן
  • לכתבה החמישית בסדרה על משפט מיותר אליו נגררו בכבאות בימי הקורונה: לחצו כאן

הרקע לסכסוך הוא המהפך שעברה הכבאות ב-2013: עד לשנה זו, מערך הכבאות התנהל תחת רשויות מקומיות, ותחנות הכיבוי היו כפופות לעירייה. נציב הכבאות בתקופה הזו היה אחראי על הצד המקצועי של עבודת לוחמי האש, כמו הכשרות, תקינות ציוד, וכד' – אך חסר אחריות פיקודית בפועל. לאחר הפקת לקחים מאסון הכרמל, הוחלט ב-2013 על הקמת רשות כבאות ארצית, שבראשה עומד נציב הכבאות, המפקד על המערך בפועל.

  • לפירוט העיצומים בכבאות מהקמת רשות הכבאות הארצית ועד ינואר 2020, לחצו כאן

האם הגיוני להשבית ארגון חירום?

הרפורמה הפכה את הכבאות לארגון היררכי שלא תלוי בראש העיר, אלא בנציב (הרמטכ"ל של הארגון, במילים אחרות). השינוי הזה, כך ע"פ בכירים במערך, הוביל לקשיים בקבלת סמכות, ודרש שינוי בתרבות הארגונית: "הרפורמה הובילה לכך שלנציב הכבאות יש גם אחריות, הוא לא רק נציב – הוא גם ממש מפקד על הכוחות. זה מצב חדש יחסית עבור הכבאים וזה מצריך הסתגלות".

מה שבאמת סיבך את הכל הוא שאף שהכבאות הוא ארגון חירום, כמו המשטרה או צה"ל, הוחלט להמשיך לאפשר לוועד הכבאים להתקיים ברשות החדשה. כך, מצד אחד ניתן לשבות ולפתוח בסכסוך עבודה כמו בכל ועד רגיל, מצד שני – מדובר בחלק משירותי ההצלה של המדינה, והשבתת התנהלות השוטפת עלולה להוות בעיה. בעיה שאף תגבה חיים.

המתח בין זכויות עובדים לבין המקצועיות הנדרשת מעובדי ארגון חירום הפך לליבת הסכסוך במערך הכבאות.

בא לשכונה נציב חדש: המינוי של הנציב דדי שמחי

דדי שמחי מונה לנציב הכבאות ב-2017, לאחר שירות ארוך בצה"ל כתת-אלוף וראש מטה פיקוד העורף. מאז מינויו לתפקיד נציב הכבאות, הרקיע הסכסוך בין הוועד לנציבות לגבהים חדשים, כשהוועד נוקט מול שמחי גישה אלימה במיוחד.

הנה כמה מהאירועים יוצאי הדופן שהתרחשו בשנים האחרונות: כבאים מנעו מהנציב שמחי להיכנס לתחנת הכיבוי בירושלים (בווידאו למטה). התקיימו הפגנות מתחת לביתו של שמחי. הופצו בגדרה, מקום מגוריו של שמחי, פליירים נגדו, ומסרונים בגנותו נשלחו לתושבי העיר ובהם נכתב: "בזמן שלוחמי האש מטפלים בשריפות בעוטף עזה וברחבי מדינת ישראל, דוד שמחי נפגש בסתר ועושה קומבינות עם לוביסטים". ביוטיוב וברשתות החברתיות ניתן למצוא עוד עדויות למתקפות אישיות על שמחי מצד הוועד והכבאים.

יש האומרים שמה שגורם למשבר החמור ביחסים מאז מינויו של שמחי היא גישה "פיקודית מדי" איתה הגיע שמחי לתפקיד.  הכבאים טוענים ששמחי מנסה "להפוך את הכבאות לצבא", למרות שמדובר בארגון אזרחי, ושהוא הולך עם "ראש בקיר".

"הוא מאוד לעומתי, ובמקום להראות לנו שלא צריך ועד כי הוא דואג לתנאים שלנו", הלין אחד הכבאים, "הוא מוכיח למה כן צריך את הוועד". בכיר לשעבר בכבאות הוסיף כי "כל עוד ההחלטה היא שיש ועד עובדים בארגון, צריך ללמוד לחיות איתו. אני חושב שבכלל לא צריך ועד עובדים בכבאות, אבל מהקרבות האלה נגרם נזק לשני הצדדים. ניתן לנהל את המערך לצד הוועד: עובדה שיש כבאות, הכבאים עובדים. ברור שאם יש השבתות וקורסים לא נפתחים זה פוגע, אבל יש כאן דרך אמצע, ושמחי צריך למצוא אותה".

הודעות SMS שהופצו על דדי שמחי

מבדיקת "שקוף" עולה כי שמחי אכן פועל כדי להחליש את כוחו של הוועד בכבאות: בנציבות הכבאות החלו לאחרונה להתנות יציאה לקורסים ומשלחות בהתחייבות של המשתתפ/ת לא לקחת חלק בשביתות מסוימות. הנציב גם שינה את הרכב ועדת המכרזים ונתן לנציבות הכבאות קול נוסף בתוכה. המשמעות היא שמתוך ארבעה נציגים בוועדה, שניים מהם מגיעים מנציבות הכבאות, אחד מנציבות שירות המדינה ואחד מהוועד. כך השפעתו של הנציב על בחירת האדם המתאים לתפקיד גדלה.

נציב הכבאות, רב טפסר דדי שמחי

מקורבים לשמחי מדגישים כי היחס אליו נובע מכך שהוא הנציב הראשון שמנסה "לעשות סדר" במערך ואינו מוכן להיכנע לתכתיבי הוועד, ושהוא הנציב השני בלבד שמפקד על המערך, לאחר הרפורמה בכבאות.

"מאז הרפורמה היו שני נציבים: שחר איילון ודדי שמחי. בתקופה של איילון היו לא פחות השבתות, אבל איילון החליט שהוא מוותר על האחריות שלו. דברים שקרו בתקופתו לא עוברים אצל דדי", אמר בכיר במערך, "בשלוש השנים האחרונות הכבאות עוברת מהפכה, לא פחות – ויש מי שההתקדמות והסדר שנעשה פה ומעבר ממערך סמי-מקצועי ושכונתי למערך ברמה הלאומית, לא מתאים לו".

הכירו את יו"ר הוועד: אבי אנקורי

אבי אנקורי משרת כבר 27 שנה בכבאות, ומשמש מאז 2012 ראש הוועד. מאז שנבחר, לא התמודד מולו אף אחד – הוא המנהיג הבלתי מעורער של ועד הכבאים. אנקורי נתפס בכבאות כמי שמציב עמדה תקיפה מול ההנהלה, והעובדים מאמינים בו והולכים אחריו.

הציבור תופס את יו"ר הוועד אנקורי כמי שמרכז בידיו כוח רב מדי, וכך גם תופסים אותו בנציבות הכבאות, ואכן – אנקורי חולש על תקציבים גדולים, וביכולתו לשבש את הפעילות של שירות הצלה חיוני. 

אנקורי מסתייג. "אנחנו לא ועד רכבת ישראל, אני לא יכול לעצור קרונות ולהגיד הנה, האזרחים אכלו אותה, עכשיו יקשיבו לנו", אמר לנו, "אנחנו הכבאים, לא משנה מה יעשו לנו, גם אם יגידו לנו שהחודש אין משכורות, מה נגיד? לא נצא להציל חיים? באנו לפה מאידיאולוגיה, ולא משנה איזו פגיעה תהיה בעובדים, תמיד נצא להציל חיים".

למרות התמיכה הרבה לה הוא זוכה מצד העובדים, יצא לאנקורי ולוועד בראשו הוא עומד שם רע: במהלך 2019 התפרסם תחקיר "כלכליסט" מאת עמיר קורץ, שתיאר שימוש בעייתי בעשרות מיליוני שקלים שמגיעים מתקציב המדינה לקופת הוועד ("כספי רווחה"). בין היתר הוציא הוועד את הכספים על הפגנות נגד הנציב שמחי, השכרת מסוק שטס מעל בית "האח הגדול" עם שלט תמיכה בבנו של חבר ועד שהשתתף בתכנית, ועוד.

לאחרונה הוגש נגד אנקורי כתב אישום בחשד שביצע התרמה אסורה עבור מימון הוצאות משפט של מועמד קודם לתפקיד נציב הכבאות, מפקד מחוז ירושלים לשעבר, משה סוויסה (ניתן לקרוא כאן). ברקע ישנן טענות קשות להתנהלות בעייתית של אנקורי מצד הנציבות, ומשפטים שונים התנהלו ומתנהלים בעניינו.

כתב אישום הוגש נגד אנקורי בחשד שביצע התרמה אסורה עבור מועמד קודם לתפקיד נציב הכבאות, משה סוויסה

נראה שהכבאים לא מתעלמים מהבעייתיות של אנקורי. אחד הכבאים סיפר לנו: "אני חושב שאבי אנקורי עושה לנו שירות גרוע: הוא מתראיין לא טוב, הוא מוציא אותנו לא טוב, אנחנו לא יודעים לגייס את הקהל לטובתנו, וחבל. באחת הכתבות הראו שהוא נעלם ולא משתתף באימון, אמרתי לעצמי – לפחות תעשה כאילו אתה כן חלק מהמשמרת, תיראה טוב", הסביר לנו כבאי.

"מצד שני", הסתייג, "לא משנה מה – את הנציב אנשים שונאים יותר מאת יו"ר הוועד, כי היו"ר, עם כל הבעיות שלו, לפחות בצד שלנו. הפחד הוא שברגע שלא יהיה ועד, שלא יהיה אנקורי, הנציב ינצח. לכן את כל השביתות ואת ההוראות של אנקורי אנחנו מגבים, כי הכבאים מקבלים תחושה שהנציב רוצה לפרק את המערך"

אנקורי VS שמחי

המשבר ביחסים בין הנציב לבין ועד הכבאים הגיע כאמור לפסים אישיים, לרבות הפגנות מתחת לביתו של שמחי ומסרונים שנשלחו לתושבי היישוב שלו: "זה קשה: מפגינים לך מול הבית, לא נותנים לך להכנס לתחנות כיבוי שאתה אחראי עליהן, מוצאים עליך פשקווילים בכל הישוב בו אתה גר – כשזה קורה, אי אפשר לנתק את הרגש", הסביר לנו בכיר בכבאות, אך אמר כי למרות שהמאבק אישי הדלת לפיוס עדיין פתוחה. 

לדבריו, "אנחנו עדיין מדברים פה על ראש ארגון לאומי, שלא יכול להתנהל מתוך אמוציות וגחמות. לא בזכות התנהלות כזו הוא הגיע לתפקיד. יותר מזה, אומר לך כך: אם מחר בבוקר אנקורי יחליט שהוא מבין את המקום שלו, לא מתערב בשיקול הדעת של המפקדים, אז כל הסיפור הזה נגמר, והופך ללא רלוונטי".

תחקיר "עובדה": נקודת מפנה ביחסים בין ועד העובדים לנציבות

נקודת ציון משמעותית ביחסים בין ועד הכבאים לנציבות היא תחקיר "עובדה" של עמרי אסנהיים, שיצא בתחילת 2019. אסנהיים חשף התנהלות בעייתית במיוחד של ועד הכבאים מול הנציבות, וקשר קשר ישיר בין מוות של אזרחים בשריפות לשביתות ועיצומי הוועד. התחקיר התמקד ביו"ר אבי אנקורי באופן אישי: אנקורי מצטייר בתחקיר כאדם חסר אחריות וכוחני, והובאו עדויות שונות לחוסר מקצועיותו ככבאי וכיו"ר ועד. 

בכיר ברשות הכבאות מספר לנו כי לתחקיר הייתה השלכה משמעותית על היומיום בכבאות: "התחקיר השפיע על  אגף המשמעת של שירות המדינה, וגם על בתי הדין לעבודה. אפשר לחלק את היחס מהם לתקופה שלפני התחקיר הזה ואחרי התחקיר הזה".

לדבריו, "הבינו שם שברמה העקרונית אין מקום לוועד בארגון כזה, אבל אם קיים ועד – הוא צריך להגביל את גבולות הגזרה שלו ולא להשפיע על פעילות מבצעית. במשך תקופה גם לא היו עיצומים משמעותיים בכבאות, ובנושאים מסוימים נפתחו חקירות משטרה".

מה שמדהים זה שמי שהזמין את צוות "עובדה" לסקר את המתרחש בכבאות – הוא אנקורי עצמו. במהלך הצילומים אנקורי לא ידע שבסופו של התחקיר יצטייר כ"איש הרע", ולכן כנראה הסכים לשתף פעולה. מכאן גם ניתן להבין כי חברי הוועד והיו"ר אנקורי תופסים עצמם כקורבנות: מבחינתם, הנציב שמחי הוא אויב – ולכן כל פעולה שנעשתה כדי לנסות להדיחו היא בגדר "מטרה המקדשת את האמצעים". תפיסה זו מלווה את הוועד בפעולות נוספות ונראה כי היא ההסבר לכל אחת מהפעולות הקיצוניות שנקט הוועד כלפי שמחי שפורטו מעלה.

את הצלקות שהשאיר התחקיר הזה באנקורי באופן אישי קשה לפספס: אנקורי חוזר וטוען שכל המוצג שם הם סיפורים שהוצאו מהקשרם ואף שקרים, והוא מנסה מאז להפריח את הטענות שעלו נגדו שם. מאז התחקיר, אנשי הוועד ואנקורי כמעט ולא מתראיינים, וכשהם כן עושים זאת – הם נעזרים בעמנואל רוזן, יועץ התקשורת החדש יחסית של ועד הכבאים.

מה המצב כעת במערך הכבאות? בואו נצא לדרך ונבדוק. נתחיל עם משמעות העיצומים.

העיצומים בכבאות פוגעים במקצועיות הכבאים

ממעבר על טבלת העיצומים המלאה בין 2013 עד היום, עולה כי שובשו אינספור פעילויות בכבאות. כדי להבין כיצד משפיעים העיצומים בשטח, ביררנו מה המשמעות שלהם. הנה כמה דוגמאות:

  • אי-איוש חדר מבצעים ומניעת הכשרות בנושא חדר מבצעים: אל חדר מבצעים מגיעות שיחות מוקד 102 של אזרחים המדווחים על שריפות. עקב חוסר בכח אדם הוחלט שגם כבאים יאיישו לעיתים את המוקד, אך הוועד לא הסכים לכך, ואסר על הכבאים להגיע להכשרות בנושא זה.
  • אי-מענה טלפוני במדור בטיחות באש: כשבונים בניין חדש או חנות צריך לקבל אישור ממכבי האש, כחלק מרישוי עסק או תכניות הבניין. המוקד מהווה מענה לפניות הציבור בנושא הזה, ואי מענה שם מקשה על קבלת הרישוי.
  • אי ביצוע ביקורת כיבוי גמר או רישוי בכל רחבי הארץ: בסיום שלב הבנייה של בניין, יש לקבל אישור ממכבי האש. ככל שהעניין מתעכב, לא ניתן למסור את הדירות לבעליהן בזמן.
  • שביתת קורס כבאים בסיסי: הקורס הראשון שעוברים הכבאים הוא קורס בסיסי. חלק מהמדריכים והחניכים אינם מגיעים אליו בעת שביתה מסוג זה, והקורס מתבטל וכניסתם של הכבאים החדשים נדחית.
  • ביטול קורס חומרים מסוכנים: בכבאות ישנם פקחים המבצעים ביקורות בעסקים בהם יש חומרים מסוכנים. אי קיום קורס גרע ממקצועיות הפקחים ומקשה עליהם לקבוע את הסיכונים שיש בכל עסק.
  • הפסקת אבטחת אירועים: כשיש אירוע גדול כמו הופעה של זמר/ת, דרוש כח מסוים של כבאים לאבטח את האירוע יחד עם המשטרה ומד"א. במידה ומכבי האש לא נוכחים, לא ניתן לקיים אירוע. בשנה שעברה, למשל, ועד הכבאים איים כי הכבאים לא יגיעו לאבטח את אירוע הסליחות השנתי בבריכת הסולטן בירושלים. בסופו של דבר האירוע התקיים כסדרו.

אנחנו לא הראשונים. ביקורת ציבורית כבר הושמעה בנוגע לכמות העיצומים בכבאות, שגובים מחיר בטווח הארוך. בדו"ח מבקר המדינה מ-2017 למשל נטען כי ריבוי העיצומים עלול לפגוע בציבור: "פעילותה של הרשות משובשת לעתים תכופות במקרים של חוסר הסכמה בין העובדים ובין הרשות, באופן שלטענת גורמים ברשות פוגע בכשירותה המבצעית ואף עשוי לפגוע במישרין ביכולתה להעניק שירות ראוי, והדבר עלול לגבות מהציבור מחיר יקר בנפש וברכוש".

שאלנו את אנקורי האם לדעתו יכולה להיות לעיצומים השפעה על מקצועיות הכבאים. "צריך להבין, אצלנו זה לא כמו בצבא", ענה, "כל יום יש לנו לפחות 10 תאונות או שריפות, ואנחנו יוצאים ומצילים חיים. נכון שאת האימון ה'נקי' בתחנה לא נעשה – אבל את המקרה בפועל עשינו וגם חילצנו. אז גם אם לא מתאמנים שבועיים או אפילו חודש, אנחנו עדיין 'מתאמנים' כל הזמן".

לדבריו, "צריך לעשות את ההבדל מחיילים. חייל צריך להתאמן כל יום וכל היום. למה? כי אנחנו לא כל יום במלחמה. הוא צריך לשמור על כשירות, כי אם תהיה עוד שנה מלחמה הוא לא ידע מה לעשות. אנחנו, בניגוד לחיילים, 'מתאמנים' כל יום. זה לא שאני אומר שלא צריך אימונים ותרגילים בכלל – אנחנו צריכים לשמור על כשירות כל הזמן, ולהתרענן – אבל אם לא התאמנו כמה שבועות, אין באמת פגיעה בכשירות". 

"התיאום צריך להיות על המילימטר. לבטל את זה ככה במחי יד זה פשוט מקומם"

בכיר בכבאות עמו שוחחנו הזדעזע עמוקות מדבריו של אנקורי: "רק מהתשובה שלו מבינים איזו עצמה יש בידיים שלו, וכמה הוא חסר אחריות. ברמה העקרונית זו אמירה שהיא לא פחות מילדותית, זה שומט את הקרקע מכל התחום. בכבאות מדובר בהצלת חיים, וזה עניין של שניות. המקצועיות של הכבאי פה היא ערך עליון". 

"כל מי שמתעסק בכשירות מבצעית בכל תחום – צבא, משטרה, קבוצות ספורט – יודע שאין אפשרות להגיב נכון באירועים בלי להתאמן. זה לא עובד. יש אלמנט של שכחה, התורה מתחדשת. מדובר על פעולות חילוץ שצריך לבצע במאית שניה. כמו ריקוד בלט. התיאום צריך להיות על המילימטר. לבטל את זה ככה במחי יד זה פשוט מקומם, מגוחך מנותק מהמציאות".

"לכבאים יש 186 תרחישים שונים להתכונן אליהם – חומרים מסוכנים, שריפת דירה, חילוץ מגובה, וכו'. אז נגיד שאני זורם איתו, למרות שמדובר באמירה מקוממת – מה, כל כבאי במהלך החודש יוצא לכל ה- 186 תרחישים? האמירה שלו מייצגת את מצב הכבאות היום". 

אסון המעלית: התקשורת עברה לעסוק בנושאים אחרים

"אסון המעלית" זעזע מדינה שלמה: כזכור, מדובר באירוע בו טבעו למוות במעלית שהוצפה בני הזוג דין שושני וסתו הררי, בני 25 בלבד. האירוע התרחש ביום שבת גשום במיוחד לפני כחודשיים, בבניין ברחוב נדב 2 בתל אביב. השכנים ניסו להזעיק את שירותי ההצלה החל מהשעה 12:25, כששמעו קריאות עזרה של בני זוג לכודים. אלא שפעולות החילוץ של יחידת "להבה" של הכבאות, החלו רק בשעה 14:00.

מתחקיר ראשוני של הכבאות, עלה כי התקבלו למעלה מ-2,700 פניות במוקד האחראי על מחוז המרכז, כאשר את המוקד איישו שלושה מוקדנים. השיחה הראשונה שהתריעה על הלכודים סווגה כ"אירוע שנפתח בשוגג". עוד התברר כי במהלך סוף השבוע הסוער ועד הכבאים הורה על עיצומים שהיו אמורים להתחיל ביום ראשון, אך לבסוף בוטלו ע"י בית הדין לעבודה.

אסון המעלית הנוראי השאיר את הציבור המום לנוכח אוזלת היד של שירותי ההצלה. ברגע האמת שירותי ההצלה שכולנו סומכים עליהם שיושיעו אותנו בשעת מצוקה – לא תפקדו. השכנים שניסו בכל כוחם להזעיק את שירותי ההצלה נותרו חסרי אונים, ושני אזרחים טבעו למוות. אסון המעלית פגע קשה באמון הציבור בשירותי הכבאות וההצלה.

בתקשורת סיקרו את הסיפור הנוראי באופן מקיף: כתבות חקרו את הנושא לפרטי פרטים מכל צדדיו. כך בין היתר השתרבב לכותרות גם הסכסוך בין ועד הכבאים לנציבות – הנציב התראיין ברדיו ובטלוויזיה, ויו"ר הוועד אנקורי התראיין בשיחת טלפון לא מחמיאה אצל איילה חסון. 

עברו חודשיים כמעט מאסון המעלית, ונראה כי הנושא נמחק מסדר היום התקשורתי. 

היכן עומד התחקיר שמבצעת המשטרה? מה הן המסקנות המלאות של שירותי הכבאות? מה ימנע את האסון הבא? התקשורת עברה לעסוק בנושאים אחרים.

לא מחכים לאסון הבא: מחזירים את הכבאות לכותרות

"שקוף" לא מחכה למחדל נוסף. כל יום בו הסכסוך בין הוועד לנציבות ממשיך, הוא עוד יום בו שירותי ההצלה נפגעים. כל יום בו העיצומים ממשיכים הוא עוד יום שעלול להביא לפגיעה בחיי אדם. לכן, מדי שבוע נסקר מקרוב ובאדיקות את המתרחש בשירותי הכבאות, נשאיר את הנושא בתודעה הציבורית, ונדרוש דין וחשבון מהגורמים האחראים. 

זו הכתבה הראשונה בסדרת הכתבות על הכבאות, נתראה בשבוע הבא.